א. שני הצדדים או אחד רוצה מעל הכל לסגור את הסיפור ולא חושב על רווחתו האישית והכלכלית.

ב. כששני הצדדים מכבדים אחד את השני ורוצים בטובת השני.

ראיתי את א'. עוד לא ראיתי את ב'. 

על א וב

למה?

אבל כן צריך המון רצון

ובעיקר הבנה של הנזק המוחלט שנגרם לילדים בהליכים משפטיים. 

הערות:

1. למה נראה לך שמספיק שצד אחד רוצה? לפעמים כשצד אחד רוצה לסגור את הסיפור, אז הצד השני דווקא מקבל תיאבון להמשיך להילחם ...

2. אני חושב שגם מי שלא שייך לאחד הסעיפים שהזכרת, יכול להגיע למסקנה, שבאופן פרקטי, דווקא בגישור הוא יכול להרוויח יותר.

לקבל דברים שחשובים לו והצד השני יכול לשקול לוותר עליהן ספציפית (מה שבהליך משפטי בו הכללים והשפה הם אחרים, פחות אפשר), לחסוך אנרגיות וכספים המושקעים בהליך משפטי יקר ומתיש, שאף אחד לא מבטיח לך שבסופו תקבל מה שאתה רוצה (ולפעמים דווקא בגישור תרוויח יותר כאמור), ועוד.

בנוסף, לפחות במקרה של גירושין עם ילדים, אם כל צד מנסה "לנצח" את השני, ויש מתח באוויר, זה בסוף יקשה על ההתנהלות עם הילדים, וגם בהנחה שצד מסוים "ינצח" בנקודה זו או אחרת.

אם השני ירצה מאוד, הוא יוכל למצוא את הדרך לנסות "לפצות" את עצמו על ההפסד שספג לדעתו ועוד.

בעולם אידיאלי, זוג יפנים את זה כבר בתחילת הליך הגירושין.

בעולם ריאלי יותר לצערנו, לפעמים ב"תקופת הסערה" של הגירושין, אחד מבני הזוג או שניהם, מפתח פנטזיה כאילו בהליך משפטי הוא סוף סוף יקבל את ה"צדק" לו חיכה כל השנים.

הדיינים רק יפגשו את הדמויות, וישר יקומו וימחאו כפיים כאיש אחד לצד ה"צודק",(בלי לטרוח אפילו לתת לצד השני להגיב), גם הצד השני יעבור פתאום מטמורפוזה, וברגע שיראה את מחיאות הכפיים ליבו יתהפך מיידית.

אבל לדעתי. גם אז, בשןך "שלב הסערה" יכולים להבין שכדאי לשנות כיוון, במקום "לגור" בבתי משפט למשך שנים.

אני גם חושב שגם סעיף ב' יכול להתחזק דווקא אחרי שלב הסערה והחרדה, כשאנשים יכולים להפנים שגם אם רצו והיו סיבות להתגרש, אין להם עניין ברעת הצד השני שבעבר אהבו.

הנה, טור יפה הממחיש את הנקודה לדעתי.

רגע לפני שפרצה לה מלחמה אדירה ביניהם, הזוג הצליח להתגרש בש..
 

מצ"ב גם סיכום יפה על ההבדלים בין מריבות משפטיות/הסכם/גישור.

השאלה היתה מתי גישור מתאים ואפשרי.

כתבתי לפי נסיוני ומה שראיתי.

1. מספיק שצד אחד ירצה להפטר מהנישואים בעד כל מחיר. סוג של -קח תכסף ולך. רק לך.

צריך שניים למלחמה.

מכירה כמה וכמה נשים שויתרו על מזונות והכל ולא רצו כלום על הגבר, רק שילך.

2. אתה עדיין במחשבה שמנסים לחלוב מהצד השני כמה שיותר. לא בטוחה שגישור זה המקום לחליבה שכזאת, אבל אולי אתה צודק. טרם יצא לי לראות.

כל מה שכתבת יתכן ונכון באידיליה, אני דיברתי יותר על מה קורה בפועל.  

התמונה שהבאת היא של עו"ד מגשר ידוע, שים לב שכל מה שכתוב הוא בבחינת פרסומת אישית. 

עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך כ"ח באב תשפ"ה 8:29

עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך כ"ז באב תשפ"ה 12:20

עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך כ"ז באב תשפ"ה 12:08

עבר עריכה על ידי מתוך סקרנות בתאריך כ"ז באב תשפ"ה 10:55

לגבי 1, אם גבר יסכים "לוותר" על הכול, לא בטוח שזה יעזור לו וד"ל, לכן לפעמים אין ברירה.
הנה דוגמא אולי קיצונית, ואני לא יודע מה היה בדיוק במקרה הספציפי הזה, יחד עם זאת, ידוע לי שיש מקרים כאלו (שמעתי על נכה שחייבו אותו במזונות מעל גובה קצבת הנכות שלו).

תסכימי אתי שבמקרה כזה לא בטוח שיספיק ש"צד אחד רוצה גישור והסכמות"?

שאל עורך דין | זהו, הלך עליי | Facebook

הנה עוד דוגמא

היכנס/י לפייסבוק

לגבי 2, ברור שהאידיאל הוא לא לנסות לחלוב, אני רק מחדד שאפילו מי שרוצה "להרוויח כמה שיותר", לפעמים אפילו זה יקרה בגישור יותר מאשר הליך משפטי.

נכון שהתמונה היא פרסומת, ועדיין זה סיכום ממצה לענ"ד, גם אם חלק מהנתונים שם מוגזמים כנראה.

בעיקרון היום על פי חוק כל תיק סכסוך שנפתח בבית משפט או תיק גירושין בבית הדין - מחייב לעבור נסיון גישור. בבית משפט או באופן פרטי.

בבית משפט (או בית דין)

בשלב הראשון תגיעו לפגישה עם עוסית שעברה הכשרה לגישור, לפגישה שנקראת 'מהות'

(שזה ר"ת של, מידע הדרכה ותיאום)

שם ינסו לראות אם הפערים ביניכם גדולים מידי או שאפשר לגשר ולהגיע להסכם

אין לי נתונים מדויקים אבל אני כן יודעת שיש הרבה מקרים שהם מצליחים לסייע.

גישור פרטי בעיני הלא משוחדות😉 מתאים לכולם

האם כל מגשר מתאים לכל זוג?

לא, זה קצת כמו שידוך.

זה בסדר לקבוע פגישת ייעוץ עם יותר ממגשר אחד.

(איפה שאני למדתי ויש משרד, אני יודעת שפגישה ראשונה היא ללא תשלום)

האם כל זוג הורים שמתגרש צריך לעבור דרך גישור?

חד וחלק כן.

אין שום דרך שבה מלחמה משפטית לא תפגע בילדים שלכם

אם אתם הורים אחראיים, לכו להתגרש בגישור.

לא כי אתם אוהבים או מכבדים את הצד השני,

אלא כי זאת הדרך היחידה שהילדים שלכם יינזקו במידה המועטה ביותר.

(בכוונה אני רושמת הסכם ולא גישור כי הסכם לא תמיד חייב לעשות בגישור)

בדכ בתהליך של הגירושין וגם לפניו יושבים עם אנשי מקצוע (כגון מטפל יועץ וכו)

ואפשר להיעזר בזה

נרקסיסט זה אדם עם קוים מאוד ברורים

מי שחוותה את זה תדע לשים על זה אצבע רק לאחר מכן בזום אאוט

צריך מאבחן מאוד מקצועי

זה לא אבחון קל.

אני חושבת שנרקסיסט הפך להיות מילת באזז של התקופה,

כל אשה שניה שעצבנית על הגבר הסוציומטי שלה קוראת לו נרקסיסט.

ובנוסף, קחי בחשבון שלכל אחד מאיתנו יש קצת נרקסיזם בתוכינו. 

בכל מקרה, מקווה שלא התכוונת ברצינות שכל מי שהתגרש מאדם מסוים(ואולי באופן טבעי, נוח לו לצייר את אותו אדם כ"פסול" לחיים משותפים אתו, כי בלי זה הוא מתקשה להצדיק לעצמו ולסביבה את הפרידה), יתחיל פתאום לאבחן אותו...

שזה אדם עם אישיות נרקסיסטית על פי אבחנה

לא שמישהי תפסה סיבוב והחליטה שזה שחיה איתו נרקסיסט

וכן עם נרקסיסט אמיתי אי אפשר לעשות הסכם

נכון מסכימה שמאוד צריך להזהר עם האבחנה של זה

ב"ה אין לי ניסיון ישיר עם נרקסיזם

למה אי אפשר לעשות אתו הסכם?

אכן, ההתנהלוֹת מולו לא קלה בכלל, אבל ברור לך שהליך משפטי יהיה בהכרח גרוע פחות מאשר הסכם?

מכוח שליטה ותועלת אישית בלבד..זה הפרעה לא משהו שאפשר לטפל בו בשביל  לעשות הסכם

בעיני

הסכם כשמו כן הוא הסכמה של כל צד לוותר להתכופף ולהתגמש אחרת מהר מאוד זה יהיה משפטי

לי לא נשמע משהו שאפשרי עם נרקסיסט

אם המציאות מראה אחרת.. קטונתי

את לא אומרת שלא כדאי, אלא שזה פשוט לא אפשרי...

על עו'ד מגשר ולא רק מגשר

כדי שיהיה לו כלים חוקיים לאכוף. 

לך או @שוקולד פרה.

מידת ההצלחה תלויה בהרבה גורמים

בהתאמה של המגשר לאדם שממולו

בכמה מעורבים כבר עורכי דין שעושים כסף ממשפטי גרושים

ועוד

אבל בהכללה ככל שהפניה לגישור מתרחשת בשלב מוקדם לאחר הפרידה הסיכוי שטובת הילדים תגבר עולה.

בטוב

בפועל רמת החיים שהספיקה לקיים 🏡 אחד, לרוב נפגעת כאשר יש שני בתים לכלכל.

לכן גם במקרים בהם בני הזוג בוחרים להיפרד בטוב האתגר הכלכלי מהווה גורם בעל משקל בחיי היום יום. ככל שהמרחק בזמן מהבית המשותף שהיה גדל תחושת הנפרדות והשרידות נהיית דומיננטית יותר. בעוד שבתחילה פחות מודעים לקושי ועדיין יש שרידים של ברית אז לפעמים מחליטים להתגרש 'ביחד'

נשמע שאין סיכוי, נכון?

כל מקרה לגופו

בסוף את מכירה את הבן אדם

את היתרונות והחולשות שלו, הלא חיית לצידו שנים ארוכות.

לפעמים אפשר לשבת ולגבש תוכנית שתביא אתכם לפתרון מקובל ומיושב.

2 גורמים שצריך להביא בחשבון זה כמובן את הצטברות הכיסים ואת הניזונים מן הכעס.

בחלק מהמקרים מדובר במשפחה או חברים שזו האופן בו הם מביעים את התמיכה שלהם (השחרת פני בן הזוג לשעבר) והחלק השני והחשוב אלו עורכי הדין שמתפרנסים מהסיפור.

כמובן לא כל עורכי הדין הם כאלו ובטח שלא כל החברים.

שורה תחתונה זה קשה לשנות אבל לא בלתי אפשרי. צריך הרבה חשיבה ואז תכנון וגם אז לא בטוח. מאידך לא מפסידים לנסות....

אומרים להם שאבא המלך בבית שלו ואמא המלכה בבית שלה

אלא על חברים שחושבים שככה הם תומכים בחבר במצב קשה. לא על ידי שהם מסייעים לו (שזה זמן וגם דורש מאדם רגישות פנימית) אלא בהשלכות האשמה על האחר.

אמן ואמן שתמיד תהיו בטוב!

שנותנים כל מיני "עצות" מניסיונם איך הצליחו לכפכף/להתמודד עם הצד השני, כשלפעמים עושים העתק-הדבק בלי להבין שכל סיטואציה שונה מהשנייה...

לפעמים, בזמן הגירושין יש סערת רגשות, ונגררים בקלות ל"מלחמה" שלא עוזרת לאף אחד, מצפים לקבל "צדק" רגשי מבית הדין וכו'.

דווקא, כשוך הסערה, מתעוררים למעין "הינג אובר", ומבינים שבדרכים אחרות ישיגו יותר, ובכלל בשביל שלוות הנפש שלהם ושל ילדיהם, כדאי להשאיר את המריבות מאחורינו, לסגור מעגל ולהתקדם.

אם מנסים להילחם, הרבה פעמים פוגעים בלי כוונה בצורך הבסיסי הזה של הילדים.

אבל פעם אחת המגשר צודד בצד אחד וזה מסריח

פעם השניה כנל

פעם שלישית נהיה טיפול זוגי במקום תיאום

פעם רביעית לא השיג את המטרןת שלו והיה בזבוז זמן

זה באמת נשמע חלום טוב ורחוק

וחוץ מזה למה שלא כאילו נפנה לגישור ופתאום יתנו בעיטה וישתשמשו בהכל להמשיך לשקר

לגבי צידוד המגשר בצד אחד, מה גרם לך להרגיש את זה? הוא תמך בכך שאותו צד "יקבל" דברים שהוא לא קיבל אחר כך בבית הדין לדוגמא?

לגבי טיפול זוגי במקום תיאום, הרגשת שהמתאמות מנסות באמת להחזיר אתכם?

יכול להיות שהם בסך הכול ניסו להפחית את המשקעים כדי ליצור אווירה חיובית לטובת הילדים(דווקא כשוך סערת הגירושין)?

להבנתי, אין דרך "להשתמש" בדברים שדוברו בגישור, שבהגדרה אין לו שום משמעות משפטית, אלא אם כן חותמים על הסכם בסופו.

אלו תגובות שמזמינות אותה להיפתח יותר. היא כאילו נותנת לך פה קצה חוט ומצפה שתתעניין בעולמה.

תגובות שיפתחו אותה הן כאלו:

"אני שומע. מתי הרגשת את זה לאחרונה?"

"זה נשמע ממש כואב להרגיש ככה לבד. רוצה לספר לי עוד?"

"איך אפשר להיות שם בשבילך?"

"את רוצה לספר לי יותר? אני מאוד רוצה לדעת"

"איך אפשר לתמוך בך ולהקל עליך?"

וכו'

לשאול שאלות ולא להציע פתרון, זו התורה כולה

להיפך התגובה שלך מחממת את הלב.

קודם כל, לצאת מנקודת הנחה שמישהו שמרגיש שלא רואים אותו והוא לא מעניין זה יכול לכאוב מאד מאד מאד. ובסיטואציות של המשפחה שלך, שהיא לא גדלה בה, באירועים משפחתיים שיש הרבה רעש ובלגן ואפשר למצוא את עצמך בצד בלי מישהו לדבר איתו - זה מאד מקשה.

אחר כך, תשאל אותה. תגיד לה שניסית להיות איתה ולעודד אותה. תן לה לחשוב ולענות - מה את רוצה לשמוע? מה היה מעודד אותך שאני אגיד?

לא בשביל שתדקלם את זה פעם הבאה, אלא כדי שתבין לעומק.

התגובה שלך היתה מעולה, אבל זה לא מה ש*היא* ציפתה, או מה ש*היא* מרגישה כעידוד ותמיכה.

זה ממש הגיוני. מישהו אחד צריך שיגידו לו - קטן עליך אתה מעולה ותעבור את זה, וזהו להתעלם מהקושי, ומישהו אחר צריך שיתנו לו שקט במיטה כשהוא הולך למיטה, ומישהו אחר צריך שדווקא יבואו אחריו וישאלו שוב ויכינו לו שוקו וישתתפו איתו בגל העצב הזה עד שיעבור.

ואם לא ברור לך או לא ברור לה - קח את התשובה של שוקולד פרה

זה באמת סוג התגובות שמאפשרות לפרוק רגש. תגובות של פתרון (אז תהיי איתי/אז אל תבואי) או של עידוד לפני שמקשיבים ממש עד הסוף (את מעולה ברור שכיף לדבר איתך) יכולות לתת הרגשה שהרגש שהיא חווה כרגע בעוצמה לא חשוב/לא משנה/משעמם/מתיש אותך.

בגדול אני מרגיש שהיא מצפה שאני אהיה איתה בזה שבאמת לא מעריכים אותה ואעלב יחד איתה אני מנסה לא לבטל את זה למרות שבתוכי אני חושב שהיא נורא נחיתית (כמובן שלא אגיד )אבל אולי איכשהו אני לא מצליח באמת להראות שאני גם חושב שהיא כזאת לא מוערכת (וגם חושב שכשמישהו כל הזמן משדר את זה אז גם לאנשים קצת קשה עם זה)ומרגישה בודדה 'לא מבינים אותה .

בגדול אני חושב שכן הגבתי כמו שכתבתם שאלתי מה היתה הציפייה שלה שאני יגיב וסוג התשובות הם אני בודדה ותן לי להיות עם זה לבד שאין לי זוגיות (כמו שכתבתי זה על קצה המזלג ...פשוט נשברתי עכשיו לבקש עזרה במקרה האחרון)וזה באמת נורא מתסכל לשמוע את זה כל הזמן. אז אם בכל אופן מתוך לב של אשה לאשה אתן יכולות להעמיק את הטעות שלי בתגובה ממש אשמח.

אבל כן כדאי שתחשבו ביחד איך היא יכולה להפגש יותר עם חברות/משפחה, נשים חייבות את זה בשביל לא להרגיש בדידות.

לגבי התחושות שלה שהיא נעלבת ממך קשה לי לעזור, אולי הנשים כאן ידעו יותר.

כתבו פה הרבה עצות חכמות לפניי. אבל אני אתעסק עם משהו אחר:

התפקיד שלך הוא להציב לה גבול רגשי. הרגשות שלך נשארים אצלך. אני נמצה פה בתור בעל ומוכן לחבק ולהיות ולהקשיב וכו. אבל אתה צריך להשאיר את האשמה שלה אצלה.

את ה"כיווץ" בגוף שאתה מרגיש ושלח אותך כנראה לכתוב את הפוסט הזה- את זה תשאיר אצלה. זה שלה. זה לא קשור אליך.

אתה יכול לעזור? אולי. אתה בן זוג מכיל וכל העצות הטובות? כן ! אבל זה שלה. לא שלך.

1. מציעה בזמן שהיא לא בקושי, לשאול אותה איזה דברים יכולים לעזור לה שתעשה.

אם היא לא אומרת אפשר להציע:

חיבוק, לשבת לידה, להגיד לה שאתה אוהב אותה,

להגיד עליה דברים טובים, מחווה של משהו טעים נגיד שוקולד ושתיה חמה, או ארוחת ערב..

2. באופן כללי כנראה כואב לה והיא רוצה להרגיש אהובה, שרואים אתה ומשתתפים בצערה, ממליצה לעזור לה בשיח של הכרה בתחושות שלה;

נשמע ממש מבאס, זה בטח עצוב וכו

בשלב ראשון לא לתת פתרונות, לא לנסות לשכנע אותה שזה פחות נורא ממה שהיא מרגישה או שזה לא נכון. כדי להכנס לפרופורציה היא צריכה קודם כל תיקוף והכרה במה שהיא מרגישה עכשיו, וזה מה שהיא צריכ  (גם אם כנראה אובייקטיבית זה לא נכון שכולם לא אוהבים אותה או חושבים שהיא גרועה.)

אחרי זה להגיד שאתה ממש אוהב אותה וחושב עליה דברים טובים, ולפרט מה הדברים הטובים שאתה רואה ומעריך..  וגם מחוות כמו שהצעתי ברשימה למעלה.

מעבר לזה, אם אתה רואה שיש לה קשיים משמעותיים כדאי לעודד אותה לקבל עזרה רגשית שתעזור לה להרגיש טוב ולטפל בקשיים מהשורש וגם למד כלי התמודדות. 

תודה על השיתוף,

משתתפת בצערך, כואב

איזה לב גדול שמתבטא במעשים קטנים שמחממים את הלב ומאירים את היום

איזה אומנות, ללמוד להביע ככה אהבה ותשומת לב בשגרה

ממש תודה שכתבת

אקח את זה גם לזוגיות וגם לילדים, להסתכל עליהם בעין טובה ולשלוח להם מסרים מחממי לב

הרבה כוחות יקרה אחת

שתרגישי את השם איתך 

נשמע איש מדהים ואבידה גדולה כל כך💔

תודה ששיתפת וחיבוק גדול ממש🥲

הלוואי שנצליח לאמץ לפחות חלק

איזה אדם מופלא!

איזה איש ובעל מופלא!

וואו וואו

באמת נעתקת הנשימה לקרוא כמה כמה הוא אהב ואוהב אותך! אינסוף, זה באמת באמת אינסוף.

בטוחה שגם עכשיו הוא שומר עלייך מלמעלה ואוהב, כ"כ כ"כ אוהב ורוצה את ההכי הכי טוב עבורך ושתחייכי את החיוך המקסים שלך שכ"כ משמח אותו ❤

ריגשת אותי כ"כ

איזו ברכה ואור עצום הוא והזוגיות שלכם

תודה רבה שנתת לנו הצצה קטנה לאור הגדול הזה שלו, למודל הזוגיות המבורכת הזו, לנתינה, למחשבה על האחר, לאהבה העצומה, לפינוק והשמחה.

זה פשוט מעורר השראה

ב"ה שנזכה כולנו ללמוד ממנו אפילו קצת 🙏

ב"ה שהקב"ה הטוב ישלח לך נחמה עצומה, המון המון כוחות, אור, תקומה וטוב שלם

שלא תוסיפי לדאבה עוד

והלוואי שתיפגשו בקרוב בבריאות בשמחה עצומה בתחיית המתים 🙏

מתפללת עלייך

את בלבי ממש ❤

ומלמד מאוד!

תודה רבה יקרה ששיתפת מהאור הגדול שלו

זה באמת אור אינסוף שבטח ממשיך להאיר

שהשם ישלח לך נחמה כוחות ושמחה!!🙏🩷

מקווה שבאמת ישנה ואפילו רק לאחד מכם משהו

והלוואי שיום אחד הכאב הזה ידהה ויכאב פחות אבל מיום ליום מרגיש שהכאב על מה שנאבד רק מתגבר ולא צריך הרבה מספיק ריח שמזכיר שיר או אפילו תמונה שאין למי לשלוח..שומרת את המילים המחבקות שלכם לזמנים קשים ויש לא מעט כאלה

באמת שאין מילים

הלב נשבר 😢

זה כ"כ כ"כ כואב וקשה מנשוא

אוי ה' איזו אבידה עצומה 😢

שולחת לך אהבה ותפילות וחיבוק ענק

אם יש דרך לעזור מעבר תגידי לנו 🙏

כמובן ששום דבר לא יכול למלא את החלל העצום

אבל אם יש דרך טיפה להקל מעלייך או כל דבר אחר שכן אפשרי?

יקרה שאת ❤️ אני חושבת עלייך הרבה, את בלבי ובתפילותיי, בהדלקת נרות ובתהלים ב"ה ובכלל ביומיום 🙏 

שהקב"ה ילווה אותך יד ביד בכל רגע ויתן לך המון נחמה, כוח, אור, ישועה שלמה

אמן כן יהי רצון 🙏❤️❤️

האמת חוסר לא נתפס

שולחת לך כוחות ותפילות! 🙏❤️

ליבי ❤️❤️❤️❤️

שה' יימלא חסרונך כמה שאפשר 🩷

חסר מילים

(יש קצת מילים מיותרות, אבל הן לשרשור אחר)

נשמע אדם מיוחד, וכמה הוא אהב אותך!

איזה אובדן😢

קרובה יותר לכניסה/מרווחת יותר

כך שזה בדרך כלל יתרון ולא חיסרון.

כמובן שאם זאת חניה שצמודה אליכם בטאבו. אין משמעות לכך שזאת חנית נכים.

זה רכוש פרטי שלך.

כמובן שחובה להקפיד שהחניה תרשם על שמכם בטאבו. אבל זה מובן מאליו.
 

אם בפועל זה יסומן כחניית נעים,

פקח או שוטר יכולים לתת דוח (אפילו אם לא מוצדק), ובנוסף לכך אנשים נכים ירגישו חופשי לחנות שם כי הם יחשבו שזה עבורם

גם אם היא מסומנת חניית נכים.
 

זה חתיכת לאקונה בחוק שבתי משפט פסקו נגד הנכים בקצת שישבתי לקרוא על זה קודם כי זה עניין אותי. גם אצלנו בבניין יש חניית נכה שצמודה לאחת הדירות ואם אני מבין אין מניעה (לבעל החניה) לחנות שם.

עד היום זה לא קרה, ונכים שגררו בעלי חניות פרטיות-נכים לבית המשפט הפסידו שם עד היום. העניין זה התגובה הנוספת שלי ושם זה יכול להסתבך.

מסתבר שזה בעיה יותר קשה  מאז אמצע 2025. עד אז הקבלן צבע את  החניות הנגישות ומכר אותן לאחת הדירות והכל היה סבבה.

והיום, מסתבר, העיריות לא נותנות לזה לקרות ודורשות שחניית נכים תישאר רכוש משותף:

ועדה מקומית רשאית למנוע מהיזם להצמיד חניית נכה לדירה פרטית? - מרכז הנדל"ן

אם כן זה חלק מעבודתו

אם לא, מומלץ להעזר במישהו שיודע לקרוא תשריט בית משותף (לא תורה מסיני. אבל עדין רצוי מישהו שיוכל לוודא שזה נרשם כראוי)

לא חושבת שצריך תו נכה בשביל זה

והיא תהיה מרווחת ונוחה

אצלינו השכן עם החניית נכים נהנה והשאר מחפשים את עצמם ביציאה ובכניסה לחניה

מזכיר לי את המתנה שקבלתי ל38 שלי

תשובה חיובית מעבודה חדשה

עד היום אני שם

המשרה הכי טובה שהיתה לי

בהצלחה

והמעבר לעבודה אחרת... שיהיה בהצלחה.

שתזכה לשנים רבות ונעימות לצד אישתך וליצ'י (עדיין חי הוילדע חייא?).

בכל 19 שנה נפגשים (בערך) הפער בין המולד לבין התאריך הלועזי.

אבל תתכן סטיה של ימים בודדים משיקולי "לא אִדּוֹ ראש" וחבריו (לדוגמא בהיותי בן 19 - היה לי פער של יום אחד, ובהיותי בן 38 - היו יומיים).

וכן להיפך - תתכן פגישה של התאריכים גם בשנים אחרות (לדוגמא לי, הפעם הראשונה שיהיה לי איחוד בין ימי ההולדת - יהיה בהיותי בן 46).

נ.ב. סליחה שקצת הרסתי את ההתלהבות...

יש כלל אחר?

לא קשור לנושא אבל זה כן כלל, דוחים את ראש השנה בכוונה אם המולד יוצא באד"ו, וכן יש עוד שלשה כללים. (מולד זקן, גטר"ד בפשוטה ובט"ו תקפ"ט אחר עיבור)

וואלה, לא ידעתי.

ובכל אופן, זה לא חשוב בהקשר הנוכחי.

רק שמחה ואושר

שנית

זה לא נכון מה שכתבת כי הם מתאחדים יותר

אומנם רק לכמה שעות מצאת הכוכבים  העברי ועד חצות הלילה הלועזי..

לא יודע מה החישוב המדויק לחשב זאת אבל בפועל ראיתי שזה קורה

אני יודע שביקשת להתעלם מהנושא הכלכלי, אבל לדעתי זה הפיל שבחדר - אי אפשר באמת לשקול מקום מגורים אם אין אפילו טווח ריאלי.

האם למשל בית פרטי ברעננה, תמורת 5-7 מיליון ש''ח, יכול להתאים לכם?

לא חושב שרעננה יענה על קהילתי ושקט, מאמין שזה כנראה צריך להיות משהו בסגנון של יישוב/קיבוץ/מושב וכדומה

לגבי העניין הכלכלי - אנחנו רוצים להבין מה האופציות שיש (שמקיימות את התנאים העיקריים שלנו, כרגע לא ברור לנו אם יש כל כך מבחר), אחרי זה נכניס את הפן הכלכלי לתמונה

זה בשומרון, אבל לפי מה שהם כותבים בפרסומים שלהם - "לא עוברים מחסום" בשביל להגיע אליהם.

אני לא מכירה מאוד מקרוב, אבל הוא נשמע יישוב נחמד ומתאים לבקשות שלכם, והמחירים שם זולים יותר מעיר... (לא יודעת כמה המרחק בדיוק מהשרון, אבל זה אמור להיות יחסית קרוב)

ראיתי שהם כותבים שלא עוברים מחסום, אבל נראה מאוד קרוב לכפרים ערביים

תודה על ההצעה 

אני לא זוכרת את כולם

יש לי משפחה בחמד והם מרוצים...

אבל כמו שכבר אמרו המחירים שם מאוד יקרים

אולי בעצם לגור יותר רחוק זה אופציה?

אולי לפחדים מה'מעבר לקו הירוק', אין יותר מידי סיבה אמתית ואפשר להתיידד עם הרעיון?

האמת שכבר ניסינו והורדנו כל מיני רצונות אחרים שהיו לנו..

הפחד הוא קשה להתגברות (בעיקר לאשתי)

לגבי המשפחה - 30-40 דקות זה אחרי עבודה של שנים בעבר, הדרישה הייתה באותה עיר או מקסימום עיר שכנה..

אם יש בכל זאת רעיונות (אפשר להתעלם מהפן הכלכלי!) נשמח לשמוע

האיזורים שקרובים לשרון, ברובם הם כאלו שבקושי רואים בהם ערבים.

בקניה, ספק. אולי יחידת דיור בתוך וילה קיימת.

נשמח לשמוע רעיונות אם אתה מכיר יישובים קהילתיים ושקטים שעומדים בתנאים של המיקום

את כפר הראה או אם יש משהו דומה בסביבה (עמק חפר).

אבל כמו שאמרו מעליי, זה יהיה יקר. מאוד יקר.

כמה קהילתי שם? משפחות צעירות?

אבל אולי מישהו אחר מהפורום יכיר.

ויש ישובים נוספים בעמק חפר. אולי יש ישובים נוספים, שפשוט פחות מוכרים, אבל אולי גם הם יענו על הדרישה.

(וגם תלוי איפה בשרון נמצאת המשפחה. אולי גם פרדס חנה נמצאת בטווח שלכם).

וגם צופים רשמית זה לא בדיוק התנחלות.

או בכיוון של אלקנה/עץ אפרים/שערי תקווה.

(לא מכירה אישית את המקומות הנ''ל. זורקת כיוונים).

אבל כשאתה מחפש בית קרקע, חשוב לקחת בחשבון משהו-

ברוב המקומות, הבתים הפרטיים הם בשכונות הישנות, כלומר בהם גרים המבוגרים של הישוב.

הצעירים לרוב יגורו בשכונות הצעירות, שבהן בד''כ כבר תהיה בנייה רוויה (לרוב בניינים נמוכים של 3-4 קומות). אז הרבה פעמים, באותו ישוב ממש, תיאלץ לבחור בין לגור בשכונה של הצעירים, לבין לגור בבית צמוד קרקע (גם אם יהיו לך כמה מיליונים פנויים לרכישת הבית הפרטי).

יש כמה ישנים שעברו הרחבות

השאר קטנים מאוד

אם זה סביר עד 40 דק, אז יש גם את נוף איילון, מבוא חורון, ויישובי נחל שורק- יד בנימין, גני טל, נצר חזני

אצלנו באיזור יש מגוון אפשרויות לצאת לטייל. עשינו זאת בשבוע שעבר אחרי ארוחת הצהריים. היה מזג אויר מאוד יפה ונעים.

בערב שבת אפשר משחקים שמעניינים אתכם.  

משחקים שחמט שיש זמן

או יניב- למי שמי מכיר

היה גשום מידי השבת אז לא יצאנו כמעט,

נשפכנו מעייפות אבל היה טוב 👌

ולכן רצוי לקחת עו"ד שישמור 100% על האינטרסים שלכם ללא שום ניגוד אינטרסים

קחו אחד אחד.

עדיף אחד מומלץ.

המחיר בדרך כלל אחיד.

0.5% ממחיר הדירה

וגם אם לא, אפשר להגיע גם ל-0.3% + מע"מ.

בכל מקרה, מצטרף להמלצות החכמים - לא לוותר על עורך דין שייצג אותך בלבד.

בכל מקרה.

לא שווה לקחת עורך דין משותף כדי לחסוך כמה אלפי שקלים (אם בכלל)

זה פוטנציאל לנפילות גדולות יותר 

מי יפתור את הסכסוכים?

עורך דין אחר על חשבונך? (ועל חשבון המוכר?)

ברוב עסקאות הבתים יש סכסוכים ברמה כזאת או אחרת.

ככלל. עו"ד יהיה יותר נאמן לצד הראשון ששכר את שירותיו.

גם אם לא יצהיר זאת.

זה גם חסך לנו את ההתעסקות בלמצוא עורך דין.

בדיעבד היינו כנראה עושים אחרת כי העו"ד הזה ספציפית שהמוכרים הביאו לנו גם לא היה מאוד מוצלח.

אבל החלטנו באמת שלא כדאי לקחת את הסיכון בשביל הפרש כזה.

תודה לכל המגיבים!

ב"ה המכירה הסתיימה בלי הבעיות שהקונה ניסתה לעשות. מסקנה: בגלל שמדובר בכאלה סכומים גדולים אז בהחלט שווה להוציא עוד קצת כסף על עורך דין מטעמכם שיהיה נאמן לחלוטין לאינטרסים שלכם.

עוד לצד x ולא בשיתוף

בדק בית. לראות שאין בדירה פערים,.לפעמים מאוד סמויים.

מדובר בדירה חדשה יחסית שעדיין יש אחריות של הקבלן, ואנחנו גם מכירים קצת את המוכרים, עדיין חשוב לעשות?

פער בעצם המיקום וכו

לפני בעיות ישירות במבנה

לא יודע אם ניתן בפלטפורמה הזו יותר מדי

תחכה להתייחסות של כמה

** נגמרו לי השמות

ושאר החכמים

הצלחה רבה

@נגמרו לי השמות 

נראה כי זה מסוג הפעמים שרק היכרות מעמיקה בעולם האמיתי וראייה של התמונה הרחבה יכולים לתת בהירות במענה, להתאימו ולדייקו.

בצורה כזו בדברים המתוארים לצערי אינני חושבת שאוכל לתרום דרך הודעה בפורום.

כל תגובה תוכל לא לדייק במקרה הטוב, ולא לראות דברים מהותיים ואקוטיים במקרה הפחות טוב, ובכך לפספס את כל ההתאמה במענה.

לכן בהחלט חשוב לפנות בעולם האמיתי לכתובת מותאמת ולברר עד תום את כל מהלך החיים ולהביא לידי בהירות שלמה, החלטות טובות, הגעה לאיכות חיים ושמחה ב"ה.

הרבה ברכה והצלחה ב"ה

להבין מניין נובע לאשתך הפער הלא שגרתי הזה, והאם יש איך להתמודד - מבחינה מקצועית ומבחינת רצון שלה לתהליך. שזה קודם כל להבין שיש כאן אירוע חריג .

כל זה בקיצור ניסיתי לעזור

אתה היית מעוניין בהריונות האלה?

לא נכון להאשים לנצח את השידוך או בחירה גרועה שנעשתה אי שם.

אחריה נעשו ונעשות עוד כמה וכמה החלטות שאת חלקם אתה עדיין בוחר - כמו להביא עוד ילדים, כמו להישאר.

מה היתה העמדה שלך לכל אורך השנים? היו תקופות טובות? הייתם / היית בטיפול?

אני לא יודעת כלום מכמה שורות על היחסים ביניכם אבל אתה כותב עליה בצורה לא יפה.  

מנסה ללמד זכות שכתבת את הדברים במצב של מצוקה. 

קודם כל תברר אם עצמך אם אתה רוצה לשקם.

במקומך הייתי נעזר בטיפול אישי, ואם יש טעם, להמשיך לטיפול זוגי.

שהיא אוהבת לקרוא ולראות סדרות ופחות אוהבת להתערב במריבות ילדים

מזדהה עם זה לגמרי

גם אני מבלה הרבה שעות עם ספרים וסדרות

לא ממש אוהבת להיות הבוררת במריבות ילדים

גם לא מחבבת גדולה של עשייה

ויכולה לרבוץ על הספה שעות

אבל עדיין יש לנו זוגיות טובה

ולא הייתי מגדירה את עצמי כעצלנית

אז כנראה זו לא חייבת להיות סיבה לזוגיות לא טובה

וגם לא בטוח שהיא עצלנית

תמיד אפשר להתגרש

כנראה כדאי קודם לנסות לשנות משהו

נראה לי בתור התחלה כדאי לשנות גישה

לא מה היא עושה או לא עושה

אלא

מה אתה צריך ורוצה

מה היא צריכה ורוצה

והאם הצרכים והרצונות שלכם יכולים למצוא דרך משותפת 

שהוא הגדיר אותה "עצלנית" לא רק בגלל רביצה על הספה וצפיה בסדרות/קריאת ספרים.

כנראה שזה הרבה מעבר לכך.

מכירה כמה שאוהבות לרבוץ/לקרוא/לצפות

והן ממש ממש לא עצלניות! אפילו ההפך הגמור.

תמיד היתה כך?

יכול להיות תסמין של דיכאון או יותר גרוע מכך

הילדים באמת מוזנחים?

משהו מאוד חסר בתיאור שלך.

 התחתנה איתי בגלל זה שהיא פחדה להישאר הרווקה המבוגרת  ,

תאמת הדבר היחיד שמעניין את אשתי זה לקרוא ספרים ולראות סדרות

ושכול הבית ישרף

 היא יכולה לרבוץ על הספה שעות

שהילדים יהרגו אחד תשני

היא אחת הנשים הכי עצלניות  בעולם

מדי פעם עושה איזה משהו מזיזה את עצמה ,

היא נטו הייתה צריכה אותי בשביל הזרע שלי

להיות בוטה …

אבל אם קשה לך הבלאגן תביא עוזרת בית, אם קשה לך הילדים תקח ביביסיטר אם אתה רוצה אוכל תזמין.

לא זה המטרה בנישואים עם אישה.

ותשקיע בנישואים שלכם אם זה חשוב לך, אולי אם היא תרגיש מלאה מהזוגיות והחיים שלכם היא תוכל גם לתרום מעצמה לבית ולא לחפש להתמלא במקומות אחרים.

אתה אומר שהיא רק רצתה תורם זרע, אף פעם לא הרגשת קשר מיוחד אליה, נראה שאתה מרגיש סלידה ובוז כלפיה...

אז למה רצית להתחתן? ממתי התחושות האלה התחילו? לא היה ביניכם טוב גם בהתחלה?

נשמע שכדאי לך ללכת לטיפול אישי או זוגי כדי להבין לעומק מה קורה איתך ואיתכם ולקבל החלטות ולראות מה לעשות. ככה, בגישה הזאת כלפיה,

ובחוסר הרצון הזה ודאי לא כדאי להמשיך.

במקום סתם להתלונן בפורום, אל תהיה במקום קורבני של עשו לי שתו לי, גם אתה החלטת להתחתן איתה כנראה, מסיבותיך, צא למסע להבין מה באמת קורה פה, איפה האחריות שלך על הדינמיקה שנוצרה ביניכם,

ומה הדבר שנכון לך לעשות מכאן.