1. האם יש לכם דירה בבעלותכם?

2. האם יש לכם חסכונות פנסיוניים, מלבד קרן פנסיה, דרך המעסיק או שפתחתם כעצמאיים וכמו כן ביטוח חיים, למפרנס העיקרי? (חסכונות פנסיוניים: קרנות השתלמות, קופות גמל) 

או במילים אחרות - האם ה 500,000 ש"ח האלו הם באותם חסכונות פנסיוניים או שמדובר בהון נפרד ואחר?

יש דירה/ אין דירה? רוצים לקנות דירה?

כמה הכנסות?

כמה הוצאות?

מה הגיל שלכם?

רוצים לפתוח עסק?

יש הוצאה כספית גדולה בקרוב?

יש נכים? בעיות רפואיות גנטיות יקרות במשפחה? סרטן לסוגיו?

אם זכיתם בלוטו או ירשתם חצי מליון שקל זה יפה, אם חסכתם שקל לשקל בלי חובות זה מצויין.

השאלה היא לאן פניכם? ובכללי, חצי מליון שקל האלו, למה הוא מיועד?

א. יש דירה ב"ה.

ב. פותחים עכשיו קופות גמל, עד עכשיו לא היו. אבל לא מה-500 האלו.

ג. המטרה בעז"ה - לחתן בכבוד (מקווים שיהיו לא מעט ילדים בעז"ה), וכרית ביטחון גדולה.

מסיבות מסוימות אני רוצה שהביטחון הכלכלי שלנו לא יהיה תלוי בעבודה.

חשבנו בחלק מהכסף לקנות דירה בפריסייל, ואז למכור את הקיימת ולסגור איתה את שאר התשלום.

השאלה שלי היא אם לדעתכם ניתן לצמצם את החיסכון החודשי, או שלא כדאי.

אגב, אני עצמאית, אז מן הסתם יש חודשים שיש יותר לחיסכון, וחודשים שפחות.

השאר תפנו להשקעות אם בנדלן או בשוק ההון כנראה שזה מה שיתאים לכם.

אם קשה לכם החיסכון החודשי את תורידו אותו.

אבל האם כדאי לכם לחסוך על דמי ניהול של קופות הגמל ולפתוח חשבון מסחר במקום?

מה שהכי פשוט לתפעול...

בכל אופן כעצמאית את מפקידה כל חודש סכום שאת מעוניינת בו להשקעה בשוק ההון.

חשבון מסחר לא שונה בהרבה מזה ויש אתרים כמו הסולידית, עלילות זיק והשקעות לעצלנים שילמדו אותךתוך שעות ספורות את כל התןרה על רגל אחת.

חבל על העמלות לרכוש מכשירים יקרים לפרנס בתי השקעות סתם בעיני אבל אתם כמובן תעשו מה שנראה לכם.

אם מושכים כקצבה בפנסיה.

זה לא שווה לדעתך? 

האפשרות להפקיד לפנסיה רגילה מוגבלת מאוד, כי היא חייבת להיות לפי אחוז מסוים (ולא גבוה) מהמשכורת.

לעומת זאת לקופת גמל להשקעה אפשר להפקיד כ-80 אלף ש"ח לשנה, בלי תלות במשכורת.

יכול להיות שאני טועה, אשמח אם מבינים ממני יכתבו.

לשכיר יש תקרה של 7 אחוז מהשכר אבל עצמאית אתה יכול להפקיד עוד.

ויש גם תקרה חודשית של ששת אלפים ומשהו לפנסיה מקיפה אבל אתה יכול להפקיד גם לפנסיה כללית, השאלה אם יש לך הסדר עם החברה המנהלת עם דמי הניהול משתווה לך להפקיד לקופג או לפנסיה.

עבור רוב האנשים...

לפחות עבור אלה שמרוויחים פחות מ-95 אלף ש"ח בחודש ברוטו.

אחת ההטבות המשמעותיות זה הזיכוי/ניכוי בעת ההפקדה, בהפקדה לגמל להשקעה היא לא תקבל את ההטבה הזו. (אבל קצבת הפנסיה תהיה פטורה ממס לחלוטין כקצבה מוכרת)

ובנוסף אתם צריכים לחשוב כמה כסף אתם רוצים לשמור לחתונות של הילדים או לעזרה שתרצו לתת להם אחרי החתונה.

והתוכניות שלכם לחסכון פנסיוני.

אך בלי להכיר, לסמן, את החסכונות שלכם המיועדים לפנסיה (שאלתי הקודמת לעיל) ומה הכסף הפנוי לצרכים אחרים חשובים, אי אפשר להמליץ מה לעשות עם ה 500,000

כתבת שיש דירה. האם יש עליה משכנתא? כמה? 

כמה אתם מוציאים בחודש? כמה מכניסים?

במידה ואתם מכניסים יותר ממה שמוצאים, ויש חיסכון קבוע ומשמעותי, וכבר יש "כרית ביטחון" אז כמובן ניתן לחיות קצת יותר ברווח.

צריך לקחת בחשבון חודשים קשים יותר- ציינת שאת עצמאית.

צריך לחסוך לפנסיה לשני בני הזוג

אפשר לעשות הוראות קבע לחיסכון לעת פרישה/חתונת ילדים וכו', ואז לראות בכמה עודף אתם, ולפי זה לקבל החלטות.

מתנהלים היטב, מודעים למצב,

אולי תחפשו יועץ כחוות דעת מקצועית 

ניכר חוסר הבנה, חוסר כיוון, חוסר ביעדים.

זה שהם חסכו חצי מליון שקל זה יפה, לא ברור כמה מזה ירשו/קיבלו/זכו, לא ברור איפה הכסף מושקע אם בכלל.

יש הרבה מאוד שאלות שנשאלו ונותרו ללא תשובה והיא לגמרי לא חייבת לענות אבל הרבה חסר כדי לתת תשובה מלאה.

היא עצמאית, הוא כנראה לא שכיר (אין לו פנסיה) זה מעמיד את הבית במצב לא יציב.

7 שנות נישואים לא היה לנו כמעט חסכונות

אבל נכנסנו להשקעה שהיתה הזדמנות טובה

היום אחרי למעלה מ20 שנות נישואים יש לנו מספיק חסכונות והשקעות

אבל אנחנו ממשיכים לחסוך ולהשקיע כי לא צריך סיבה אלא זו דרך חיים

בעיניי הסכום הספציפי לא משנה אלא דרך החיים והתכנון לטווח הארוך

אני בניתי דרך בה הגעתי להכנסות גבוהות מההוצאות באופן כמעט קבוע

ככה שאפשר לחסוך בקלות וכמובן להשקיע

וככה להגיע לחסכונות מספיקים לכל מה שצריך/ רוצים

א. השאלה היא לא כמה כסף חסכתם עד היום, אלא כמה אתם חוסכים בחודש, ובעצם כמה יהיה לכם בתאריכים הרלוונטיים (חתונת הילדים, יציאה לפנסיה וכיוצ"ב).

אסביר: אם יש לכם היום 500 אלף שהתקבלו כולם בירושה / מתנות, ובעצם אתם לא מצליחים להגדיל את הסכום הזה בכוחות עצמכם, אז זה לא מספיק.

אבל אם יש לכם 500 אלף שנצברו לגמרי בכוחות עצמכם, כלומר אתם מצליחים לחסוך אלפי שקלים בחודש ובעתיד הסכום הזה אף צפוי לעלות (כי המשכורות יעלו, כי ריבית דריבית / תשואה דתשואה) - אז מצבכם טוב בהרבה, כי זה אומר שכנראה כאשר תצטרכו את הכסף הזה בעתיד אז יהיה לכם סכום הרבה יותר משמעותי.

ב. מהנתון של גודל החיסכון אי אפשר לדעת אם אתם מתקמצנים או מתפזרים. יש הרבה נעלמים, כמו מהי המשכורת החודשית וכמה ממנה הולך לחיסכון.

אם הייתם מרוויחים ביחד 12 אלף ש"ח נטו ובכל זאת מצליחים לחסוך 6 אלף ש"ח בחודש, הייתי נוטה לחשוב שאתם "קמצנים" שמתכלבים היום בשביל העתיד. אבל אם ביחד אתם מרוויחים 50 אלף ש"ח בחודש ובכל זאת אתם חוסכים "רק" 6 אלף ש"ח בחודש, אז אתם מאוד מאוד פזרנים וכדאי שתתאפסו על עצמכם.

ג. הכנתי פעם אקסל שבו אפשר להכניס נתונים בסיסיים כמו משכורות היום, עלות מחיה היום, מספר ילדים, גיל חתונה צפוי של הילדים, כמה כסף רוצים לתת לכל ילד בחתונה ובבר מצווה, עלות מחיה בפנסיה, תשואה שנתית מוערכת על הכסף (באחוזים) - ומיד מתקבלת תוצאה של כמה כסף אתם צריכים היום בשביל כל היופי הזה.

למשל (נתונים שאני ממציא עכשיו ולא באמת קשורים אלי):

עלות מחיה שוטפת 25 אלף ש"ח.

משכורות היום: 35 אלף ש"ח.

יש 4 ילדים בגילאי 8, 6, 4, 2.

גיל חתונה צפוי: 25.

כל בר מצווה עולה 50 אלף ש"ח,

לכל חתונה ארצה לתת במתנה 500 אלף ש"ח.

היום אני בן 30, כלומר יש לי עוד 37 שנים לעבוד.

אחרי זה - ההכנסות שלנו יירדו ל-20 אלף ש"ח בלבד, אבל עלות המחיה לא תרד.

תשואה מוערכת: 5%.

כמה כסף אני צריך היום בשביל כל זה?

התשובה היא 2.77 מיליון ש"ח, והאקסל מראה את זה בשבריר שנייה.

ואז אפשר לשחק עם הנתונים כמה שרוצים, למשל לשנות את התשואה או לשנות את המתנות לחתונה וכו', ולראות איך כל שינוי משפיע על התוצאה בסוף.

למשל:

אם אוריד את מתנות החתונה ל-300 אלף ש"ח, התוצאה תהיה 2.46 מיליון ש"ח.

ואם התשואה תהיה 8% ולא 5%, התוצאה תהיה 1.75 מיליון ש"ח.

עם תשואה של 26.5% (לא ריאלי בכלים מסורתיים ודורש לקחת סיכונים מאוד מאוד מאוד גבוהים), גם 500 אלף ש"ח יספיקו לכל זה.

האקסל מאוד ברור, את כל החישובים הוא עושה כמובן לבד ורק צריך להכניס את המשתנים שכתבתי בתאים המתאימים.

זה יכול לתת לך מושג אם את בכיוון או לא בכיוון, לפי הצרכים שאת מגדירה לו.

כמובן אנחנו לא יודעים היום מה באמת תהיה התשואה בעתיד, כמה נרוויח בעתיד, האם יהיו הוצאות או הכנסות חד פעמיות שלא חשבנו עליהן... אין גבול לסטיות שיכולות להיות בין החישוב לבין המציאות. 

בערב אחרי שאגיע הביתה...

ושאלה, הסעיף של 'כמה כסף אני צריך עכשיו'

כולל בעצם את כל קופות הפנסיה והגמל וכו' והחסכונות? 

אם כתבת בקובץ שאחרי גיל 67 ההכנסה שלך תהיה X ש"ח בחודש, 

וההכנסה הזאת היא בעצם קרן הפנסיה שלך שתשלם לך בכל חודש,

אז את לא יכולה לספור את הכסף שיש לך בפנסיה פעמיים ולהכניס זאת גם כ"כסף שכבר יש לי היום".

בדוגמה שכתבתי למעלה, כתבתי שאחרי הפנסיה אני ארוויח 20 אלף ש"ח בחודש, זה בעצם התשלום שיהיה לי בכל חודש מקרן הפנסיה. 

כלומר אם בסוף התוצאה תהיה שהיום אני צריך נניח חצי מיליון ש"ח, זה לא כולל את הפנסיה כי כבר ספרתי אותה קודם.

מקווה שמובן...

המטרות העתידיות.

סוד קטן: מי שיש לו מנה רוצה מאתיים

ולכן כמה שתחסכו עדיין ירגיש שחסר ובצדק

לכן חשוב לקבוע מטרות כלכליות וללמוד לחיות באיזון בין החיים השוטפים שיהיו בנחת רוגע ושמחה לבין החסכונות.

ועוד דבר: לייצר נכסים פסיביים

לאן שהאדם מתסתכל שם תהיה

אם אדם מתעסק כל הזמן בלחסוך שם יהיה תמיד-חוסך

אם יתעסק ביצירת נכסים שם יהיה מנוח תמיד

יתעסק בלכסות חובות כנ"ל

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.

הכל בראש, באמת.

מיליארדי אנשים חיים באסיה, אירופה ובאמריקה עם טמפרטורות נמוכות בעשרות מעלות צלזיוס לעומת ירושלים, והחיים שם נמשכים כרגיל, ילדים הולכים לגני השעשועים אחר הצהריים, אנשים עושים הליכות וריצות בשביל הכושר, ילדים במעונות יוצאים לחצר אם לא גשום או מושלג...

אין להם dna שונה שמגן עליהם מהקור, הם פשוט רגילים אליו ויודעים שהוא חלק מהחיים. הכל בראש. אם מחליטים שטמפרטורה נמוכה היא חלק מהחיים ופשוט ממשיכים כרגיל, אז זה קורה. 

בקיצור, אל תוותרו בגלל הקור על אף אטרקציה או משהו שאתם רוצים לעשות. תתלבשו חם וצאו ליהנות!

ואסביר:

ארון הבגדים של כל אחד מאיתנו מותאם לצרכים האישיים, מושפע ממזג האויר שרגילים אליו.  

בארץ - ארון הבגדים ומגוון הפריטים של תושבי הערבה ואילת בהכרח שונה מהמקביל לו של תושבי ירושלים, גוש עציון, הגליל העליון והגולן.  

בחו"ל, אופנת החורף מותאמת למזג האויר המקומי.  בגדים הרבה יותר חמים מהמקובל בישראל.  

שכנים שלנו (אנשים מבוגרים) שעלו לישראל לפני לא מעט שנים, היו עכשיו בטיול של שבועיים בארה"ב.  בביקור משפחתי לרגל יום הולדת לסבא שם.  בניו ג'רזי.  סיפרו שקפאו מקור !! נאלצו לקנות שם מעילים כי המעיל שהביאו מהארץ לא הספיק 🥶 - וזה מזג אויר שהם היו רגילים אליו בילדות ובשנות הנעורים עד שעלו לארץ. פשוט הביגוד  שיש להם היום כבר לא מותאם לסביבה הקודמת.

גם שאנחנו מטיילים בחו"ל ונכנסים לעשות שופינג - הרבה מאוד מהאופנה לא מתאימה למזג האויר בארץ. 

אבל הקור הירושלמי הוא לא הקור האירופאי, ולא דורש ביגוד מיוחד... 

פליז ג'וזף קאופמן שיש לכל תלמיד ישיבה תיכונית ומלווה אותו עד שאשתו זורקת לו בגיל 50, בהחלט עושה את העבודה.

אם אתם בקטע של יינות גם את יקב גוש עציון וגם את יקב פסגות שיש סיורי טעימות.

מוזיאון אסירי המחתרות מהמם אם אתם אוהבים היסטוריה.

אני אנסה לחשוב על עוד רעיונות...

כלומר, אני צריך לצאת לשלוש תפילות ביום.

חוץ מזה בפעם האחרונה בשלושה ימים עשינו טיול קצר בחוץ ושאר הזמן נתנו לעצמינו, לדבר, להקשיב ולהתפנק ביחד בלי 'כוננות ילדים' נון סטופ. בהנחה שיש חימום במקום שמתארחים בו - זה לא בעיה.

למען האמת, אולי ישתנה השבוע, נכון לכרגע עוד לא באמת התחיל החורף. שבוע שעבר בירושלים בשעות היום היה אפשר להיות קייצי לגמרי, בערב היה צריך סוודר.

לבדוק באתר של עיריית ירושלים.

או להתקשר ל106 לברר.

יש בירושלים מבחר מקומות בילוי .מוזאונים,אתרי מורשת.

שוק מחנה יהודה .שכונות כמו ימין משה או נחלת שבעה.

מוזיאון המדע בלי ילדים זו חוויה אחרת וממש מומלצת!

הגן הבוטני.

יש סדנת יצירה בקרמיקה השכונת מקור ברוך- 5 דקות הליכה מהשוק. אני רואה שם מלא זוגות.

מוזיאון המוזיקה- ממש קרוב למדרחוב.

מכון המקדש.

יש הרבה הופעות, חפשו לכם משהו שאתם אוהבים ושיתאים לכם (נדמה לי שאבו טבלה בירושלים בזמן הקרוב)