למומחית שאתה מכיר

הוא זה שמתעקש ולא עובר הלאה למצוא בחורה אחרת 

לק"י

לשניכם.

הפרדה.

נעים להכיר. הוא זה לא את. את זה לא הוא.

זה שהוא עם לופ ושיש לו עבודה רגשית לעשות (ולדעתי היא ספיחים מדינמיקה שלילית בקשר שלכם שנגמר), זה שלו. זה נשאר אצלו.

גם הרגשות המציקים של אמא נשארים אצלה, וגם הציפיות של אבא.

יש לך גוף. הגוף שלך נגמר במקום מוגדר, אחריו יש את השטח האישי שלך, ואחר כך - זהו. עד לשם ידך מגעת.

 לנתק מגע! אם יש בחור שאת יודעת שלא מתאים והבהרת לו את זה בצורה ישירה וחד משמעית והוא  לא הבין אז פשוט לנתק מגע  לגמרי אין דרך אחרת.. 

לא צריך בשביל להרחיק אותו להתחתן  (להתחתן תמיד רצוי בלי קשר )

חבל להעמיס על עצמך עוד דאגות

הוא חושב עליך - זה שלו בלבד..

להתעלם ולנתק מגע 

אם בנאדם רודף אחריה אז שתתעלם ממנו.

בכללי לא צריך לפתח אדישות.

כן הפרדה.

הוא שלו, אכפת לי ממנו, הוא יקר לליבי, ועם זאת, מה ששלו שלו ומה ששלי שלי.

יכול להיות שקשה גם לך להשתחרר ממנו כשאת יודעת שהוא לא השתחרר ממך...

כמו שכבר אמרו פה- לשחרר אותו זה לא העבודה שלך. זה העבודה שלו ושל אלוקים.

תתמקדי במה שיש לך שליטה עליו. 

ובאמת להתחיל קשר חדש יכול לעזור להתקדם.

אני אישית חושבת שאם מרגישים שלא סגרנו טוב את הקשר, אפשר לנהל שיחה ולסגור מחדש.

כמו כל בן אדם שקרו לנו איתו עניינים, זה חשוב להבהיר דברים ולהוציא את מה שיושב בלב. אבל לחשוב טוב איך לעשות את זה.

את לא תצאי מזה ..

תפללי עליו ויהיה טוב 

אני יכול לספר על עצמי שפעם דמיינתי שמישהי מאוד מתאימה לי. מתישהו גיליתי שב"ה היא התחתנה אך לצערנו פחות מקפידה על דברים שחשובים לי ודי הצטערתי. בעיקר כי התאכזבתי שהיא פחות תורנית ממה שחשבתי, כמו לשמוע שחבר מידרדר רוחנית.

מה שגרם לי להבין שהיא לא אשתי זה לא העובדה שהיא התחתנה, אלא זה שהבנתי שהיא לא מתאימה לי, זה שהיא התחתנה איתו זה תוצאה מכך שהיא קשורה אילו.

מה שהבנתי מהסיטואציה היה שהלבשתי עליה דמות שרציתי להתחתן איתה. וכפי שרבותינו אמרו, גם אותה אישה שאתה חושב שהיא מושלמת, כיום אחרי כמה לידות ופרנסה וכו' גם היא לא מי שחשבת שהיא.

שורש התופעה היא ביצר לחמוד, שזה כוח חזק בליבו של האדם ולהבין את העניין צריך ללמוד על לא תחמוד.

אני יכול להעיד על עצמי שכשאני לא בקשר אז באופן טבעי אני חוזר לחשוב על דמויות מהעבר והאקסיות המיתולוגיות כפי שאומרים.

אז לפחות תוכלי להתנחם שאת כנראה כזו בשבילו. אבל הוא יצטרך לעשות את העבודה העצמית הזו בכל מקרה, בין כשאת רווקה ובין כשתהיי נשואה בקרוב בעז"ה.

איתה?

בכדי לעשות טוב למישהו שהוא לא החתן

זו רמת צדיקות שמעטים יכולים להגיע אליה

כתבתי ומה הגבת

אתה צודק

לכאורה אמרו חזל אסור לאדם שיקדש אישה עד שיראנה פן תתגנה בעיניו.

ולכאורה סברא להמשיך את הכלל הזה (גם אם לא במובן של "אסור") ולהרחיבו גם לאישה, וכן נראה פשוט שהוא הדין פגם אחר שהיא מצאה בו מלבד מראה..

ואני חושבת שאנשים צריכים להתחתן עם מי שהם רוצים אבל יש אנשים צדיקים במדרגה גבוהה שיתחתנו\התחתנו כדי לעשות חסד עם האישה. לשם שמיים.

כמו כלב בן יפונה עם מרים הנביאה.

מבינה... למרות שאני לא בטוחה שאני מסכימה איתך לגמרי

מסכימה שצדיקות זה להתחתן לשם שמיים, ומכירה צדיקים כאלו-

רווק שהתחתן עם אלמנה של חבר שלו ז"ל. ומישהו שהתחתן עם בחורה צדיקה אבל עם מום חיצוני.

אבל כאן השאלה למה היא לא רוצה אותו ואם זה יהיה באמת חסד.

אז בגדול רובנו לא בדרגה הזאת אבל יש משהו בדבריך.

אצל צדיקים גדולים.

התורה אומרת את זה במפורש ואתן מוזמנות לעיין בנושא:

ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא" ויקרא כ', י"ז.

צריך עיון לגבי כלב ומרים, אבל זה לא פשוט כפי שתיארתם וככל הנראה הוא באמת רצה אותה.

למה את חושבת ככה?

לא הגיוני לי בכלל....

שהכותבת רק רצתה לפרוק מעט

ולקחתם את זה לכיוון אחר

למרות שהכיוון הזה מאוד יפה

לך שאתה צודק

ואתה שוב פעם צודק

עדיין צודק

אני מאוד מקווה שאת לא רצינית

חתונה זה דבר כל כך גדול זה החלטה שמשפיעה על כל החיים

שממש לא עושים אותה כדי לרצות מישהו

אי אפשר לדעת לפי הלבוש החיצוני על העולם הפנימי. לפחות אי אפשר לקבוע על פי זה.

אני חושבת שזה לא כדאי.

אם היא טיפוס ספורטיבי או זרוק, פשוט או "מגונדר" - אולי כן. אבל אין ספק

שלא זה בלבד מאפיין את הבן אדם.  ודאי שלא.

אני לובשת פשוט מה שיפה וצנוע בעיני.

אני גבר חחח בסוף לובש מה שיש בארון.

אבל בכללי אני בוחר בגדים נוחים, פשוטים, נושמים. שמאפשרים לי לנוע בהם בחופשיות.

אני רוצה לנוע בחופשיות, לנשום, להיות מחובר לעצמי. מבינה? זה למשל ביטוי של בגדים בעיני.

אם הייתי חושב על חוזק וגבורה נגיד הייתי בוחר אחרת

אני מסכימה, אבל שוב, לא נראה לי שזה צריך להיות קריטריון, אני מאמינה שכבר באופן טבעי הדברים יסתדרו ככה שאשתך תהיה בסגנון שלך.

ואני בכלל לא בטוחה שהיית רוצה שאשתך תתלבש כמוך.

שיש לזה משמעות אבל לא לבחון דרך זה את הבן אדם.

שמעניין מה שאמרת בסוף אם הייתי רוצה שאשתי תתלבש כמוני, נקודה למחשבה.

תודה רבה!

הוא על סגנון לבוש. לא על רמת צניעות, גם בתוך הצניעות יש סגנונות של בגדים.

אם זה צנוע לפי כללי הצניעות למה שלא יהיה צנוע?

תמיד מדברים על צניעות בלבוש של בנות, אבל אצל בנים זה גם חצי קטע של צניעות וחצי קטע של סגנון.

לך בטח לא מציעים כאלה, אבל אני מקבלת כל מיני הצעות של בחורים בסגנון של ללבוש שרשרת מארינס בשיער ומכנס סקיני ואמא שלי לא מבינה למה אני פוסלת על זה. או שקיבלתי מספר של בחור שהוא "ירא שמיים" וכו' ובוואטסאפ תמונת פרופיל שלו בלי חולצה. ממש עושה רושם שאנשים יודעים מה שהם מדברים.

מה הקשר?

דובר על סגנון לבוש

זה לא הנושא

ציינתי שיש לזה עוד השלכות.

לצורך העניין - כנראה שללכת עם חמשת אלפים עגילים באוזן לא נופל תחת הגדרה יבשה של צניעות.

עם זאת מי שהולכת ככה היא לא בדיוק צנועה.

הקשר לנושא ברור יותר? 

אתה באמת חושב שזה מדע מדויק?

נשמע חבל להוסיף את זה כקריטיון

שסגנון לבוש מעיד גם על סגנון חיים

לא הייתי אומרת לפסול בחורה אם הסגנון שלה הוא לא בדיוק מה שאתה אוהב

אבל כן להתמקד יותר בבחורות שלבושות בסגנון כזה

בסוף מי שאוהבת ללבוש מותגים שונה ממי שאוהבת ללבוש זרוק

לנשים זה דבר שהוא משתנה

אישה יכולה ללבוש יום אחד סגנון מסוים יום אחר סגנון אחר , אני מאמינה שנשים מושפעות יותר לפי מצב רוח וזה בא לידי ביטוי גם בלבוש..

הלבוש הנשי בסוף זו תורה ענקית ..

לדעתי לא יהיה נכון להשוות אותו לגברי, ששם הדברים הרבה יותר ברורים וחוזרים על עצמם , אם זה בפלטת הצבעים אם זה סגנון .

אתה תראה הרבה יותר הטרוגניות אצל האישה .

וזה בריא וזה טוב ונכון לנפש האישה ...

דווקא אישה שלא תרצה לבטא בלבוש שלה / אקססוריז/ חפצים שהיא בוחרת

סגנון מאוד מאוד ספציפי , זה קצת מוזר.

לדוגמא אישה שאוהבת מראה קלאסי והיא קונה *רק* אותו.  צבעים עדינים , סגנון מחויט , עקבים בסגנון מסויים ..

זה מעורר תמיהה חלק מהיופי של האישה

זה שהיא יכולה להיות גם וגם

את יכולה לאהוב סגנון מחויט ובמקביל להרגיש נינוחה בסגנון בהו שיק וזה בסדר.

בקיצור

לא להשוות

לפי היהדות יש כוח מאוד גדול

לפלטת צבעים שאישה בוחרת ...

יש כוח לכל צבע וצבע

ברגע שיש גם וגם זה מדהים מאוזן

ברגע שיש רק צבע אחד בעייתי - חוסר איזון , עצבות.

נשים לפעמים חושבות שבגדים צבעים אבזרים רהיטים זה משהו שטחי חיצוני.

לא ..

אם מקשיבים טוב הוא מסמל דברים

וממש לא הדברים שהגברים חושבים ..

זה קשור גם לספירות

בקיצור המלצה שלי לשחרר

לא כדאי לשים על זה את הדגש.

אחרי שיש קשר רציני ובודאי בקשר נישואין - יש לזה יותר מקום.

ועכשיו אפשר להבין גם על הדוגמא שלך, אם יש סגנון לבוש שאתה נמשך אליו וכו, תנסה ואם תמצא, ברכה, אבל להגביל את עצמך רק אליו? נראה לי פחות ריאלי, אם לקשר לדוגמא שכתבתי לעיל- נניח שאני ממש אוהב קיווי-אז כל היום אני אוכל רק את זה? ממש לא..וכו

היא תוכל לראות אותו רק בריקודים לחופה ולחדר ייחוד, ובמעגל שעושים באמצע סבב ראשון.

ואם הוא יבוא להגיד שלום או משהו כזה…

אבל כן, נשמע שבאירוע כזה מגיעים רק לחופה.

תכלס אפילו בכסא כלה הוא לא ישתתף בטח כי זה רק של בנות…

אני נגיד במקומו לא הייתי מגיעה בכלל. יפה שהוא חושב על ללכת 

ובלי שנשארו משקעים של עוגמת נפש - מבחינתה  הקשר הסתיים בצורה בוגרת, והיא מרגישה כלפיך הערכה הדדית.

לפעמים הראש אומר "סיימנו יפה", אבל לראות את האקסית בלבן תחת חופה זה אירוע עם מטען רגשי שלא תמיד צופים מראש. אם אתה מרגיש שלם לחלוטין ואין לך צביטה בלב מהמחשבה עליה עם מישהו אחר, אני הייתי הולך. 👰‍♂️

ונקודה נוספת בשיקולים: מעבר לחופה האם יהיו שם עוד אנשים שאתה מכיר? יהיה לך עם מי לדבר ולשבת?

אם לא, הייתי מגיע רק לחופה, שם מתנה קטנה, ועוזב בסיום החופה.  

גם אני הייתי מגיע רק לחופה והולך. או דומה לזה.

ואלו היו אנשים שנפגשנו בדייט/ שיחות יותר עמוקות

לראות אנשים שאתה אוהב זה נעים.

אם ההזמנה לחתונה הזאת מגיעה ממקום טוב ושלם

ואם הרצון ללכת לחתונה כמוזמן מגיע ממקום טוב ושלם

למה לא?

בברכת

"ובשמחתך

ישמח לבנו גם אנו"

המערכת. 

אם אתה מרגיש שאתה רוצה להתחתן כדי לתת ולהוסיף טוב, או כדי לקבל

מרגישים את זה שונה

גם לרצות לתת שאין לך למי זה כמו צמא, אבל אחר

מצטרפת להרמוניה בשאלתה כדי להבין יותר.

ורק אומר שעלתה לי מול זה זו המחשבה שאנחנו לא פועלים רק עם מידה אחת במערכות במציאות, ובפרט במערכות יחסים, אלא עם מכלול שילובי המידות (מה שאנחנו פוגשים לאורך ספירת העומר).

ובהקשר הספציפי של נתינה, חלק מהעניין הוא הלמידה להשפיע על האחר גם מתוך הקשבה ליכולת ההכלה שלו ולכלים שלו. ואפילו יותר מזה, להקשיב לרצון שעולה ממנו כדי להיות מדוייקים יותר.

צריך שם יכולת התגמשות ותנועה דרך מכלול המידות המתגלות במציאות באופנים שונים.

מכיוון שזכיתי שגמלו איתי חסד התחדד לי ההבדל.

נראה לי שניתן להבין את הרעיון מהמקור המפורסם בנושא בדברי הרב דסלר:

"הורגלנו לחשוב כי הנתינה לתולדת האהבה, כי לאשר יאהב האדם- ייטיב לו. אבל הסברה השניה היא, כי יאהב האדם את פרי מעשיו, בהרגישו אשר חלק מן עצמיותו בהם הוא- אם בן יהיה, אשר ילד או אימן, או חיה אשר גידל, ואם צמח אשר נטע, או אם גם מן הדומם, כמו בית אשר בנה- הנהו דבוק למעשי ידיו באהבה, כי את עצמו ימצא בהם… כי כך שנינו במסכת דרך ארץ זוטא (פ"ב) 'אם חפץ אתה להידבק באהבת חברך, הוי נושא ונותן בטובתו"

כלומר על ידי הנתינה וההשקעה באחר האדם מרגיש שהשני חלק ממנו ולכן אוהב את עצמו בזולת. העניין הזה מצוי הרבה בקשר של הורים וילדים ובפרט ההתבטאות השלילית של תוצאות הנתינה.

אני התייחסתי יותר בהיבט של הנותן, אפילו בלי להיכנס לצד המקבל כי זה אולי פחות רלוונטי לנושא מצד התוצאה, אבל ייתכן בהחלט שחוסר ההתאמה למקבל קשורה לגישת הנותן.

ואם כבר הזכרת את המידות של ספירת העומר, הקשר הזוגי עיקרו אינו החסד אלא הקו האמצעי…

אז כנראה שיש לך חלל כזה ורק אתה יכול למצוא אותו.

לדוגמה אני לא מרגיש שיש לי חלל כזה, לכן השאלה הזו לא מעסיקה אותי (בעבר זה כנראה יותר העסיק).

השאלה איפה החלל הזה פוגש אותך.

לק"י

איסוף/ פיזור מהמסגרות.

הרמת משקולות

וכו'

ייפגע בבריאות ובכושר?

יכול להיות חוסר טכני אבל מבפנים האדם שלם

קח לדוגמא אדם נכה, הוא יכול להגיד שיש לו חוסר ממשי, חוקי המשחק לא הוגנים עבורו. אבל הוא יכול גם להיות שלם עם ה"חוסר" הזה. להבין שהכל מכוון ויש סיבה ולחפש הזדמנויות לממש את הטוב שבמצב.

אף פעם אין מושלם במציאות שלנו... תמיד יש משהו שאנחנו צריכים להשלים אנחנו.

תנסה להגדיר את שני החללים האלה, מה כל אחד רוצה שימלאו בו. ואז נוכל לדבר מה אתה ממלא בעצמך ואז היא.

עקרונית, נראה שכל מה שקשור לעצמך לבדך צריך שאתה תמלא בעצמך וכל מה שלא תלוי בך כלל - שמישהי תבוא ותמלא אידך זיל גמור.

שרק אתה/את יכולים לדעת את זה. לשבת בשקט, לחשוב את זה

אולי לכתוב את זה. לשאול את עצמך שאלות. מה היית למשל

עונה לחבר שהיה מתלבט באותו נושא?

מה החבר היה עונה  לך?

אולי לנסות למצוא את החוסר האישי על ידי ניסוי של דברים

שאתה/את אוהבים, או להיפך, נדחים מזה?

מה היית רוצה לעשות שאינך עושה?

מה באמת באמת היית רוצה לקבל שאין לך?

לשבת בשקט בשקט עם עצמך ולהקשיב.

ואם מאוד קשה, אולי ללכת לברר עם מישהו

שיוכל לשקף לך את עצמך; רצונותיך, חסריך,

חששותיך וכו'.

אולי תדמיין את עצמך נשוי. יש לך אשה אוהבת

ואהובה, כל בוקר אתה מנפנף לה לשלום...

היא מכינה אוכל אהוב עליך וכו' וכו'....

זה היה מספק אותך?

ולבקש מהשם שידייק אצלך את הדברים

בחינת, "תעיתי כשה אובד, בקש עבדך".

עם סבלנות. לא להיבהל מהבלבול.

משמח מאוד!! בניין עדי עד הצלחה וכל הברכות!💓

שמע זה הדבר שהכי משמח אותי. כאילו המשיח הגיע!!!!!!!!!!!!!!

שפע ה' וחסד ה' בכל יום. תנצל א הטוב ואל תתעלם ממנו. זה לא ברור מאליו. גן עדן בעולם הזה

תלוי בך

השני שך ושהו. לא מסובך

העיקר זה להיות עם מישהי ולהגיע איתה למרחב אינטימי שתהיו בית אחד עבור השני.

אם הסנטר או האף שלי טיפה עקום או מה אבא שלה עושה זה פחות משנה ולכן לא משנה באמת איזו אופציה תבחר.

תדמיין מישהי שאתה רוצה לשבת איתה על כוס קפה בבוקר ביום שישי, זהו, לא צריך יותר מזה ;)

הכוונה היתה לומר שמה שלא צריך זה כל ההבדלים שיש ברמת הכרטיס.

שהיה לך כיף לשבת איתה ביום שישי בבוקר על כוס קפה. עם ש יחה נעימה, זורמת, טבעית....כיף. לא?

אתה יוצא עם 4 בחורות במקביל?

ממש בחודשים האחרונים התובנה הזאת נפלה לי, באמת שום דבר לא משנה בלי זה, יכול להיות לך הכל מהכל, אבל בעצם אין לך כלום, ומנגד יכול להיות בחור שאין לו רבע מהדברים שיש לך, ועדיין יש לו כל כך הרבה רק כי הוא נשוי.

תובנה כואבת שכזו

יש את הודיה דוידוביץ באיזור יד בימין. שווה את ההשקעה!! אחת האלופות והמקצועיות! למדה רציני באוניברסיטה..

הדבר הכי מועיל זה לשמוע שיעורים על זוגיות של רבנים ורבניות.

מטפלים בדר"כ יכולים לעזור ברמה הפרקטית, וברמה הפנימית והשכלית העזרה שלהם שוות ערך לשמיעת שיעורים…

יעל אמיתי

שרה אלטר

צילי גיגי (מושב אורה)

כל אחת שונה מחברתה אם תרצי אוכל לשלוח בפרטי טלפונים שלהן ותבררו עם כל אחת אם זה מתאים