רק כדי שישתחרר הבחור המסכן הזה
ולמה בכלל היא אמרה לי שהוא עדיין חושב עלי? היא יודעת שמבחינתי זה לא שייך בשום פנים ואופן.
טאטע מה אני עושה כאן בעולם השקר הזה
רק כדי שישתחרר הבחור המסכן הזה
ולמה בכלל היא אמרה לי שהוא עדיין חושב עלי? היא יודעת שמבחינתי זה לא שייך בשום פנים ואופן.
טאטע מה אני עושה כאן בעולם השקר הזה
למומחית שאתה מכיר
הוא זה שמתעקש ולא עובר הלאה למצוא בחורה אחרת
לק"י
לשניכם.
הפרדה.
נעים להכיר. הוא זה לא את. את זה לא הוא.
זה שהוא עם לופ ושיש לו עבודה רגשית לעשות (ולדעתי היא ספיחים מדינמיקה שלילית בקשר שלכם שנגמר), זה שלו. זה נשאר אצלו.
גם הרגשות המציקים של אמא נשארים אצלה, וגם הציפיות של אבא.
יש לך גוף. הגוף שלך נגמר במקום מוגדר, אחריו יש את השטח האישי שלך, ואחר כך - זהו. עד לשם ידך מגעת.
לנתק מגע! אם יש בחור שאת יודעת שלא מתאים והבהרת לו את זה בצורה ישירה וחד משמעית והוא לא הבין אז פשוט לנתק מגע לגמרי אין דרך אחרת..
לא צריך בשביל להרחיק אותו להתחתן (להתחתן תמיד רצוי בלי קשר
)
חבל להעמיס על עצמך עוד דאגות
הוא חושב עליך - זה שלו בלבד..
להתעלם ולנתק מגע
אם בנאדם רודף אחריה אז שתתעלם ממנו.
בכללי לא צריך לפתח אדישות.
כן הפרדה.
הוא שלו, אכפת לי ממנו, הוא יקר לליבי, ועם זאת, מה ששלו שלו ומה ששלי שלי.
יכול להיות שקשה גם לך להשתחרר ממנו כשאת יודעת שהוא לא השתחרר ממך...
כמו שכבר אמרו פה- לשחרר אותו זה לא העבודה שלך. זה העבודה שלו ושל אלוקים.
תתמקדי במה שיש לך שליטה עליו.
ובאמת להתחיל קשר חדש יכול לעזור להתקדם.
אני אישית חושבת שאם מרגישים שלא סגרנו טוב את הקשר, אפשר לנהל שיחה ולסגור מחדש.
כמו כל בן אדם שקרו לנו איתו עניינים, זה חשוב להבהיר דברים ולהוציא את מה שיושב בלב. אבל לחשוב טוב איך לעשות את זה.
את לא תצאי מזה ..
תפללי עליו ויהיה טוב
אני יכול לספר על עצמי שפעם דמיינתי שמישהי מאוד מתאימה לי. מתישהו גיליתי שב"ה היא התחתנה אך לצערנו פחות מקפידה על דברים שחשובים לי ודי הצטערתי. בעיקר כי התאכזבתי שהיא פחות תורנית ממה שחשבתי, כמו לשמוע שחבר מידרדר רוחנית.
מה שגרם לי להבין שהיא לא אשתי זה לא העובדה שהיא התחתנה, אלא זה שהבנתי שהיא לא מתאימה לי, זה שהיא התחתנה איתו זה תוצאה מכך שהיא קשורה אילו.
מה שהבנתי מהסיטואציה היה שהלבשתי עליה דמות שרציתי להתחתן איתה. וכפי שרבותינו אמרו, גם אותה אישה שאתה חושב שהיא מושלמת, כיום אחרי כמה לידות ופרנסה וכו' גם היא לא מי שחשבת שהיא.
שורש התופעה היא ביצר לחמוד, שזה כוח חזק בליבו של האדם ולהבין את העניין צריך ללמוד על לא תחמוד.
אני יכול להעיד על עצמי שכשאני לא בקשר אז באופן טבעי אני חוזר לחשוב על דמויות מהעבר והאקסיות המיתולוגיות כפי שאומרים.
אז לפחות תוכלי להתנחם שאת כנראה כזו בשבילו. אבל הוא יצטרך לעשות את העבודה העצמית הזו בכל מקרה, בין כשאת רווקה ובין כשתהיי נשואה בקרוב בעז"ה.
איתה?
בכדי לעשות טוב למישהו שהוא לא החתן
זו רמת צדיקות שמעטים יכולים להגיע אליה
כתבתי ומה הגבת
אתה צודק
לכאורה אמרו חזל אסור לאדם שיקדש אישה עד שיראנה פן תתגנה בעיניו.
ולכאורה סברא להמשיך את הכלל הזה (גם אם לא במובן של "אסור") ולהרחיבו גם לאישה, וכן נראה פשוט שהוא הדין פגם אחר שהיא מצאה בו מלבד מראה..
ואני חושבת שאנשים צריכים להתחתן עם מי שהם רוצים אבל יש אנשים צדיקים במדרגה גבוהה שיתחתנו\התחתנו כדי לעשות חסד עם האישה. לשם שמיים.
כמו כלב בן יפונה עם מרים הנביאה.
מבינה... למרות שאני לא בטוחה שאני מסכימה איתך לגמרי
מסכימה שצדיקות זה להתחתן לשם שמיים, ומכירה צדיקים כאלו-
רווק שהתחתן עם אלמנה של חבר שלו ז"ל. ומישהו שהתחתן עם בחורה צדיקה אבל עם מום חיצוני.
אבל כאן השאלה למה היא לא רוצה אותו ואם זה יהיה באמת חסד.
אז בגדול רובנו לא בדרגה הזאת אבל יש משהו בדבריך.
אצל צדיקים גדולים.
התורה אומרת את זה במפורש ואתן מוזמנות לעיין בנושא:
ואיש אשר יקח את אחתו בת אביו או בת אמו וראה את ערותה והיא תראה את ערותו חסד הוא ונכרתו לעיני בני עמם ערות אחתו גלה עונו ישא" ויקרא כ', י"ז.
צריך עיון לגבי כלב ומרים, אבל זה לא פשוט כפי שתיארתם וככל הנראה הוא באמת רצה אותה.
למה את חושבת ככה?
לא הגיוני לי בכלל....
שהכותבת רק רצתה לפרוק מעט
ולקחתם את זה לכיוון אחר
למרות שהכיוון הזה מאוד יפה
לך שאתה צודק
ואתה שוב פעם צודק
)))"צדיק יסוד עלוםעדיין צודק
אני מאוד מקווה שאת לא רצינית
חתונה זה דבר כל כך גדול זה החלטה שמשפיעה על כל החיים
שממש לא עושים אותה כדי לרצות מישהו
כְּקֶדֶם~אני אוהב מזרחית~
ספק אשכנתוז
שתמיד עלתה לו בחילה מהשירים האלה ותמיד שמע בעיקר לועזי ולא ירד לפשוטי העם
פתאום חולה על מזרחית. נו טוב כנראה אחרי מי יודע כמה פרידות ולב שרוף שרוט ושבור לחתיכות, ימים ולילות במ'חנה עשו את שלהם
סלח לי, אנא
השפעה חיובית;)
כתבת בפורום הנכון?
מבולבלת מאדדדד






ימח שם עראפת


בנוי בצורה כזאת בדייטים?
למשל, יש לכם רגש מסויים שגורם לכם לחתוך, ואתם שואלים את עצמכם למה יש לי את הרגש הזה.
תהיות תמיד יש, לכולם.
אם זה לא על קיומם של חייזרים אי שם, ונוגע ישירות לחיים ולאיכותם,
השאלה מה עושים עם זה. האם זה נשאר ככה,
או מיתרגם ל"איך אני יכול להפוך את זה (עצמי) ליותר טוב"
זאת בדיוק השעה שהוא בר שינוי? לא באופן מיידי, אלא בתהליך.
אני רואה למשל בעצם השאלה/תהייה שלך בשרשור, צעד ראשון לתהליך כזה.
דפוסים מחשבתיים מעסיקים אותי בכלל בחיים ובפרט בדייטים.
בעיני, הרגש הוא לא מי שמחליט.
השכל קולט את הרגש והוא מחליט.
השאלה עד כמה הרגש מגיע מאוזן ואז השכל מגיע ממקום ששולט על הסיטואציה ולא ממקום שנגרר אחרי הרגש.
כי זה רגש של הלקאה
כאילו של יכולתי לעשות אחרת
שבפועל מרגיש לי שאני ממש עובדת על עצמי
אז יש גבול גם לזה
ואם בגדול ממש מרגיש לי שאני עדינה עם הצד השני ומכבדת אותו אז לא צריך להיכנס כבר למעגל ..
ולרוב מבין מזה מה מתאים לי להמשך.
כך שזה לא מתוך הבנה מה אני צריך לתקן, אלא יותר צוהר להבין מה אני רוצה/צריך בתת מודע וממילא ללמוד להמשך ולדייק מה מתאים לי יותר.
אני עוד לא נפגש, אבל גם בלי להיפגש אפשר לחוות חוויות של דייטים, למשל בראיונות עבודה..
*לעת עתה מקום אחרי מקום אומר לך לא.. כשבחלק מהמקרים לך הייתה חוייה נחמדה ורצית להמשיך.
*אתה ממש רוצה לשאול למה, לשאול מה אפשר לשפר אבל יודע שהם לא חייבים לך דין וחשבון.
*לפעמים הצד השני בין אם זה המקום עצמו, המנהל או המראיינת מקסימים ואתה מתלבט אם לומר להם את זה בתום הראיון או אפילו לומר להם את זה שאתה מקבל מהם מייל שפחות מתאים .. ומצד שני אתה אומר לעצמך, בעצם, עדיף לשתוק שלא להתחנף או לצאת (במידת מה) נואש/סמרטוט..
בעה בהצלחה לכולם.. שנראה ישועות בחודש של ניסים..
כל אחד בהתמודדות/התמודדויות שלו 🙏🙏
המון בהצלחה,
העלית נקודות יפות למחשבה
* כן, ראיונות עבודה עלולים להיות מתישים, אבל בסוף לא צריך 100 "כן". גם 99 "לא" ואחריהם "כן" אחד - שווה את ההשקעה, ואולי דווקא אותו "כן" יהיה עבודת חלומותיך לעשרות השנים הבאות.
* אם אתה רוצה לשאול למה קיבלת תשובה שלילית, זה ממש לגיטימי לשאול! אני עצמי שאלתי בעבר, ושואלים אותי היום (וכנראה אשאל שוב בעתיד
). כמובן אל תצפה לתשובה מאוד מאוד ספציפית, אלא יותר תשובות כלליות כמו "חוסר ניסיון" או "היית באמת טוב, אבל בשקלול עם מועמדים אחרים מצאנו מישהו מתאים יותר" (תשובה שלכאורה לא אומרת כלום, אבל בפועל אומרת המון. אומרת שזה היה רק עניין של מזל, לפחות אם היא כנה ולא מסתירה מאחוריה דברים אחרים).
* לא צריך להגיד למישהו "אתה מקסים" אחרי פגישה של 10 דקות איתו, אבל בהחלט אפשר להגיד "היה לי נעים מאוד", ועם הפרצוף הנכון אז הצד השני יבין שזה לא נאמר סתם מתוך נימוס.
בהצלחה!
אחת השאלות הבעייתיות.
לא, כמובן זה לא בעיה כאשר מיד אחר כך מגיע "הנה הפרטים של חדוה, שני מספרים של ממליצים, ושתי תמונות ברורות. אני מכירה אותה היטב ובטוחה שהיא מתאימה לך. תעדכן אם מתאים, אני כאן לכל שאלה".
הכוונה כאשר אחר כך מגיע "בבקשה תשלח לי כרטיס מעודכן. תמונה עדכנית". למחרת: "תודה על הכרטיס והתמונה. אעביר" כעבור יומיים: "העברתי, מחכה לתשובה ממנה, השדכנית שלה עסוקה אבל בימי שישי היא בדרך כלל חוזרת אלי".
יצא לי כבר בעבר שקיבלתי פרטים של מישהי ואישרתי, עד שחזרו אלי הספקתי לאשר מישהי, לחכות לה, לפגוש מישהי שלישית, לחזור לפגוש את השניה שנזכרה בקיומי (היא לא היתה תפוסה. פשוט "בירורים"), ואז הראשונה הסכימה לפגוש אותי.
למה כל כך מסובך לשדכן להבין שאין משמעות לאמירה "חשבתי על שידוך בשבילך" אם אין הסבר מה אתה רוצה להציע? האם היית בא למישהו "יש לי דירה למכור לך" ומצפה שהוא יחכה שבוע לפרטים?
וואי מזכיר לי יותר מדי את השאלה של "מה אתה מחפש?" מצד אנשים שכל כך רחוקים משידוכים וכו, ומצפים שעכשיו תפתח את הלב(כי לרוב הם דווקא הכי מתעניינים בפרטי פרטים) ותגיד הכל כשתכלס אין להם שום דבר להציע, מבחינתם זה סתם עוד פיסת מידע שתשב להם בראש בלי תכלית. אז פחות אבל תודה.
זה מעצבן ומעיק, אבל כל עוד לא הולכים בדרך של תקשורת ישירה, לא רואה איך נמנעים מזה..
1. לקחת את מעט הפרטים שבגללם החלטתי לשדך ביניכם ולספר מה הם.
2. אם למשל קיבלת את ההצעה משדכן שני, בזמן קבלת ההצעה להבין שהמשודכים רוצים הצעה עם תוכן ולכן לשאול. לפחות פרטים בסיסיים. במקרה שבגללו פתחתי את השרשור, מסתבר שהיה כמעט ברור שלא רלוונטי
3. המשודכים יודעים? להאיץ. ברגע שיש צד שיודע, אפשר להאיץ את כל הסיפור ולספר לכל המעורבים שההצעה נמסרה וחסרים פרטים. ומהמעורבים אני מצפה שיקדישו את החמש שניות לשלוח הודעות נדרשות. גם ביום עמוס, אם קיבלתי הודעה "הבחור רוצה לשמוע פרטים", אני יכול להעביר את ההודעה לבחורה, ואז להעביר את הפרטים בחזרה לבחור. זה ממש קל ולא תמיד נעשה.
ובכל זאת, עובר זמן, אתה שולח הודעה לשדכנית?
לפעמים זה בשגגה ותזכורת יכולה לעזור.
קשה לי להאמין שיש בנות שמבררות חודש שלם על בחור, אלא מסתבר יותר שהן קיבלו את הפרטים באיחור או שמשהו לא עבר אליהן.
אם באמת השדכנית לא רצינית - זה ממש לא כיף
הוא: היי, חדשה כאן?
היא: כן. השבוע הגעתי. ואתה?
הוא: אני מבקר כאן כל שבוע בערך, כבר הרבה שנים. את נראית לי מוכרת.
היא: גם אתה נראה לי מוכר. (מקמטת את מצחה וחושבת) אה! אני יודעת מאיפה אני מכירה אותך - 40 יום לפני הכריזו את השם שלי בשבילך. איפה היית?
הוא: לקחתי את הזמן שלי, שיחקתי משחקים, הייתי בטוח שהכל יעבוד בקצב שלי והחיים יחכו לי. כשסוף סוף התעוררתי והתחלתי לחפש כבר לא מצאתי אותך.
היא: חיכיתי הרבה שנים, התפללתי וקיוויתי ובסוף התייאשתי. התחתנתי עם מישהו אחר. היה קצת קשה בהתחלה ולא זרם כמו לזוגות אחרים אבל עבדנו קשה וב"ה הקמנו בית מאושר לתפארת. אני צופה מכאן על כל הנכדים והנינים המתוקים שלי. ואתה?
הוא: חיפשתי וחיפשתי עד שהתייאשתי. אין לי על מי לצפות.
הוא: טוב, היה נחמד לפגוש אותך אחרי כל השנים האלו אבל אני כבר צריך ללכת, אני שומע מרחוק את החזן מסלסל "והוא רחום". נפגש בשבת הבאה. אולי.
מאד...
תיקון קל-
כמו שהיא בסוף התחתנה עם מישהו אחר -"זיווג שני"- לא משורש נשמתה אבל כן לפי מעשיה,
גם הבחור שחלם והתעורר יכול למצוא מישהי שתואמת למעשיו וזיווגם יעלה יפה.

של גברים לגעת בקליפס
גם שוברים את זה תמיד
מה עובר לכם בראש בוא ננסה ללחוץ עליו
אופס נשבר
ברור שזה ישבר בכוח ?!
נראה לי שפעם באמת שברתי קליפס בטעות 😅
אבל ממש מזמן... כילד
אבל צריך לדעת לא לשבור
כי אז הן רוצות שאקנה להן חדש
אני מאבד את זה שבנות מדברות על כל העניינים שלהן, זר (בן) לא יבין זאת
תופסן כזה מפלסטיק
אני פעם שיחקתי עם לק של אישתי (עוד הרבה לפני החתונה ) מפה לשם שפכתי אותו על הנעל שלה והרסתי לה את הנעל.
וזאת היתה נעל שהיא מאוד אהבה
יש לה במועדפים את הכ"א אישי שלי
כי כבר עברו את השלב של המביך לזכרוני
אבל כן היה לי מאוד לא נעים
אני זוכר שנסיתי לנקות את זה וזה עשה רק יותר גרוע 🫣
לכן לא נוגעים בלק
טיפ לחיים(:
לא מבין אם זה ציני
רק אתה שוכח שלא אני בחרתי את השם של השרשור
שום אגרסיביות לא היתה פה
וקשה לכבד את זה.
אני אפילו לא מדבר עכשיו על התוכן של ההודעה הפותחת בשרשור, זה בצד, גם אם יש מה להגיד, משתדלים לדון לכף זכות, ומאמין לך לא התכוונת לשום אגרסיביות. מקבל, אולי לא המילה הכי מדויקת.
אבל לא עשיתי שום דבר שמצדיק המשך עקיצה סרקסטית כשאת מגיבה ב"לא מותק". - בדיוק כמו שאת היית מצפה מאף אחד כאן לקרוא לך בכינוי כזה, או דומה לו, כמפגין זלזול במעטה נאיבי גס (תחשבי בינך לבין עצמך מה הייתה התגובה שלך למישהו שהיה מתייחס אלייך בכינוי כזה בביטול ציני).
זה לא מכבד אותי, זה לא מכבד אותך. ברור שלא חשבת לפני שכתבת. ובין אם זאת הייתה המטרה שלך או לא, אני מסיים את הדיון הזה פה, תחשבי מה שאת רוצה על החומר שהנחתי פה (רוצה להאמין שזה ביכולתך, לפני שהמגננות שלך יקפצו ויעוורו היגיון, הגינות וד"א).
ולבנות מגדלים באוויר
להיות אופטימי, אבל לאו דווקא בגלל הסיכויים שתמצא את אשתך
מה שכן בטוח -
בטוח תפגש עם בנאדם,
בנאדם - זה לב ועיניים וטובו
לפעמים האדם שמולך גם כמוך חושש לפעמים עם בטחון לפעמים פחות
אבל המשותף לכל מי שפוגשים - כולם בחיפוש, בכולם יש צמאון.
להאמין בטוב של בני אדם
לא תמיד זה כזה ורוד,
לפעמים זה משעמם, לפעמים זה פוגע, לפעמים זה מתיש
אבל בסוף, אתה נפגש עם בנאדם.
ככל שמסתכלים על תהליך החיפוש בצורה אנושית יותר
מצמצמים שחיקה,
באים בראש פתוח
באים בוויב נעים וכיפי
וככה יש יותר סיכוי לממש הפוטניאל הזוגי כשמגיעים לדייט
הרב מרדכי שטרנברג כתב שלפניי פגישה צריך להיכנס לראש של: "אני הולך לפגוש את אשתי בעזרת ה' (אולי)"
מצד אחד לבוא עם אמונה שזה זה ומצד שני להיות בראש פתוח