יצא לך לנסות דרכים שונות לשחרר את זה?

השאלה איפה אתה נתקע

בשלב ההצעה

בשלב דייט אחד שתיים

או אחרי שאתם כבר יוצאים חודש..

כעקרון, אם מתחילים לצאת עם בנות שנראות פחות ממודל היופי האידיאלי שיש לנו בראש צריך לבוא בראש מאוד מאוזן -

מצד אחד, לתת לזה לגיטימציה שיש ספק כרגע ביחס למראה וזה בסדר גמור לנסות ומקסימום לא יצליח, לפחות ניסינו.

מצד שני, כדי לאפשר נסיון אמיתי שיאפשר שמשהו ישתנה צריך להתייחס לאדם כמכלול ואז המראה שלו הוא חלק מתוך המכלול הזה. בתור חלק מהמכלול הוא יכול להשפיע על השאר האישיות ומצד שני שי גם האישיות משפיעה עליו. ככל שאתה יותר מרגיש טוב עם זה שזה בסדר שאתה עדיין בודק את המראה אז אתה יותר מאפשר לעצמך להתייחס לחלקים השונים של המכלול של הבחורה. וזה לא רק ביחס למראה. גם אם מישהו יהיה לחוץ על פרמטר אחר הוא לא יוכל לשחרר אותו אם לא ידע ויפנים שיש לו לגיטימציה מליאה לבדוק אע"פ שהוא לא בטוח.

מה אתה חושב?

אני חושב שאני יכול להתאהב גם במישהי שהיא פחות מהרף המדומיין אחרי כמה זמן, זה לא שאני אצא איתה ויפריע לי משהו. פשוט זה להתפשר ואולי שווה לחכות בשביל לא להתפשר.

מצד שני גם קורה שיש אחת שכן נראית לי אבל יש פערים אחרים בתחום הסגנון והאופי וגם כאן אני שואל את עצמי אם זה לא טעות לבחור משהי שפחות תתאים לי באופי, ובסגנון, ושיופי פחות רלוונטי אל מול הדברים האלה...

בכל חתונה, ללא יוצא מן הכלל, יש פשרה.

התחתנת עם מורה? התפשרת על משכורת.

התחתנת עם הייטקיסטית? התפשרת על אמא שתהיה בבית ביולי אוגוסט (וגם בשאר השנה תהיה הרבה יותר בבית).

התחתנת עם אשכנזיה? התפשרת על חותנת משפחתית חמה ואוהבת.

התחתנת עם תימניה? התפשרת על ירושה.

(שני המשפטים האחרונים נכתבו בהומור, בלי עגבניות בבקשה)

אין שום אפשרות ליהנות מכל העולמות, תמיד יש דברים שנצליח לקבל ודברים אחרים שלא.

המושג "פשרה" הוא לא חולשה, אלא מציאות טבעית של חיי הנישואים.

אין דבר כזה לקבל את כל מה שאתה רוצה, בלי לשלם מחיר בצד השני.

לדעתי, דווקא יופי הוא פרמטר שבו יותר חכם להתפשר מאשר על דברים אחרים, כי:

א. אם תיקח מדגם של 100 אנשים ונשים יפים מאוד בגיל 25, תגלה שבגיל 40 רובם המוחלט כבר לא יפים באותה המידה. השמנה, התקרחות, שיער באוזניים, שיער לבן, קמטים, כפלים, דליות... כלומר ממילא היופי האובייקטיבי הזה הוא דבר זמני ברוב המקרים, ולא תוכל לצפות מראש לפני החתונה איך אשתך תיראה בעוד עשור. אז לעשות כזה טררם בשביל 5 שנים של יופי? 10 שנים?

ב. מתרגלים ליופי. כן כן, מתרגלים. מי שנשוי למלכת היופי של שוודיה לא מתרגש כל יום מחדש מהיופי שלה, פשוט כי זה כבר חלק מהחיים שלו.

אבל אתה יודע למה לא מתרגלים? לאופי גרוע. אוהו, כמה שלא מתרגלים לזה. 

אז אני לא אומר להתחתן כשאין משיכה בכלל, אבל אם יש (או יכולה להיות) משיכה, לא צריך לפסול על כך שהיא לא מלכת היופי של שוודיה, וגם לא צריך להרגיש שאתה "מתפשר" או "מוותר".

זה באמת אחד הפרמטרים הכי פחות חשובים לזוגיות מוצלחת.

לא מזיז לי אם אשתי תהיה מורה, הייטקיסטית או ספרית.

פשוט לא אכפת לי. גם לא אכפת לי מה יהיה הגובה, העדה ועוד מיליון דברים אחרים.

אצלי אשה מורה זו לא פשרה. אצל אחר כן. כשהוא מדבר על פשרה הוא מתכוון להתפשר במשהו שבאמת חשוב לו.

מסכים כמובן עם העצם האמירה על הפשרות בנישואין ועוד יותר על השטות של המראה. 

אני ממש לא חושבת שבכל חתונה יש פשרה

ממש ממש לא

שהרי זו הייתה כוונתי:

אובייקטיבית, אי אפשר להתחתן עם אשה (או גבר) שיש בה הכל:

גם הכי יפה, גם הכי ערכית, גם מרוויחה הרבה, גם נמצאת הרבה מאוד בבית, גם יש לה משפחה מהממת, גם נמצאת בחופש בקיץ, גם וגם וגם... אין דבר כזה.

זו דרכו של עולם.

ומי שאוהב את אשתו, לא מרגיש שהוא התפשר. הוא מאוד מאוד שמח במה שיש בה, ולא עסוק במה שאין.

בקיצור,

אובייקטיבית אין מציאות של אשה שיש בה הכל.

סובייקטיבית אנחנו לא אמורים להרגיש שהתפשרנו אלא להבין את זה, וממילא לשמוח מאוד במה שיש.

להגיד לבחור עם ציפיות מוגזמות שהוא חייב להתפשר זה לא נכון.

כדאי לו להפסיק עם הציפיות המוגזמות שלו, זה לא נקרא להתפשר.

להישאר בבית בקיץ?

להיות הרבה בבית?

ממתי זו ציפייה? בחיים לא שמעתי על שיקול כזה האמת. אשמח אם גברים יתקנו אותי פה, אבל אצלנו בכל אופן בעלי נמצא עם הילדים בקיץ יותר ממני ולא צפינו את זה מראש וזה גם לא דובר באף שלב בינינו ולא תכננתי ולא מתכננת להיות מורה

הכי יפה והכי ערכית זה מושג סובייקטיבי. כל אחד רואה את זה מנקודת מבטו. אישה אחת יכולה להיות הכי יפה בעולם עבור גבר מסוים, ועבור אחר להיחשב "בינונית" במראה. כנל לגבי ערכים. כל אחד והערכים שחשובים לו. "הכי"  במשהו זה אינדיבידואלי. וממילא תמיד יש מי שיהיה יותר טוב/ יותר יפה/ יותר ערכי/ יותר וואטאבר

ולהנות גם מקפה שחור שהוא לא חזק

או מקפה חזק רגיל לאו דווקא שחור

כל החיפוש הזה של הדבר הכי מושלם

הוא כתוצאה מחשיבה לא נכונה שהחדירו בך

שאתה מיוחד מאוד, מה שנכון אגב

ולכן כל דבר שקשור אליך צריך להיות מיוחד

או חזק מאוד.

והדבר מבזבז כוחות כל החיים

כי 362 ימים בשנה הם לא הכי הכי מבחינת ביצועים

ויכולות ורק 3 ימים הם כאלה

ואז מיעוט מהחיים מפריע לך בהבטה על שאר החיים

ובלי להכיר כל אחד לגופו וכו

ככל שאתה מתחתן בגיל יותר צעיר, ניתן לזרום יותר בהקללת הצ'ק ליסט- ים 

למרות שמסתמא לא כל אשה היא כלילת כל המעלות באופן אובייקטיבי, ולמרות שאנשים עם הזמן משתנים, או עלולים להשתנות, ולמרות שעל כל פשעים - וחסרונות- תכסה אהבה- יש להתייחס בכובד ראש לגופו של עניין. בלי לסמוך על ניסים, בלי להשליך את הבעיות על אנשים אחרים או על ד' יתברך

ולהגדיר גבולות גזרה שגם אם יקרה xyz - דברים שבאופן שגרתי יכולים להתרחש- עדיין הבית יעמוד בצורה יציבה

איזה בחור אמר את זה לחברה שלי שהיא שדכנית

בסוף הוא התחתן עם מישהי שלא היינו משדכות לו בכלל..

לא מודל היופי שהיה לו .

אז בסוף אני מאמינה שזה מלמעלה אם אתה לא חושב שמישהי יפה זה כי היא שם לך מחשבה שהיא לא

אבל ויש אבל גדול

לא תמיד תמונה או מדייט אחד אפשר לראות את היופי של הבחורה

ולכן אני ממליצה אם אתה בעייתי בנושא לעבוד על זה

ולתת צ'אנס ל2-3 דייטים שבו תבחן את זה

בהצלחה

יופי לא בהכרח דבר שנשאר. אולי כן ואולי לא. בכל מקרה לא דבר שאפשר לבנות עליו. ובאמת בנישואין זה לא דבר שבאמת חשוב. הוא לא חשוב. חשובות התכונות המידות. המחוייבות לקשר והכבוד ההדדי. וצריך לעבוד הרבה הרבה הרבה. 

אחי אני לגמרי מבין אותך.
רף היופי היה דבר שמנע ממני הרבה זמן להתחתן.
עד שהסביר לי אחד שמבין שיופי זה לא ממבט ראשון זה דבר שהולך ומתעצם.
אתה נפגש עם בחורה נחמדה אחרי שלוש וארבע פגישות היא יכולה להיראות הרבה יותר יפה בעיניך בקטע שיהיה בא לך להיות איתה.
אני אישית לא הייתי מתחתן עם אשתי אחרי פגישה ראשונה ושנייה היא אכן לא הייתה יפה בעיני, אחרי פגישה שלישית היא  הייתה יפה בעיני.
אני שמעתי דבר כזה מעוד כמה חברים.
לכן הייתי מציע לך לא לתת ליופי לסנוור אותך לזרום להיפגש להיפתח, והמשיכה והיופי יגיעו בהמשך.
תזכור אל תחפש את היופי הוא יגיע אחרי כמה פגישות, אולם ברגע שכל הזמן תחפש אותו הוא יברח מפניך.
ברגע שתזרום ותרצה להכיר את מי שממולך לאט לאט יפתחו עוד ועוד שערים.
בצלחה אח יקר מאמין בך

שלום לך, 

הכנות שלך היא מיומנות חשובה ליצירת קשר.

עם זאת קשר התקשרותי עמוק מביא לתחושת קירבה , רצון לקירבה נוספת ולמשיכה.

במקום לבדוק אם הבחורה איתה אתה נפגש מספיק מושכת, או אם הניראות שלה היא לטעמך, נסה לראות אם אתה מצליח להיקשר אליה. 

ממה שאתה כותב נראה  שאתה כבר זמן ממושך בעולם הדייטים וכנראה נפגשת גם עם בנות שענו לקריטריונים שלך ובכל זאת זה לא נגמר בנישואין. לכן מציעה בזהירות לבחון אם האתגר שלך הוא יותר ביצירת התקשרות  משמעותית ועמוקה, מאשר במציאת מועמדת עם ניראות מספיקה. . אם כך הוא הדבר הבשורה הטובה היא שניתן לעבוד על כך בטיפול. ברכה והצלחה.

אישה יראת ה' היא תתהלל.

מספיק שתמצא מישהי שמוצאת חן בעיניך ומתאימה לך. ואם יש לה יראת שמיים אמיתית, כזו שממילא מביאה לכל הדברים הטובים האחרים (וככה אפשר גם לענות על השאלה על הפסוק אגב), אתה תתחבר אליה ותאהב אותה ותרצה בה ותהנה להסתכל עליה ותימשך אליה הרבה יותר מלכל אחת אחרת.

הדימיון הוא גנב גדול והוא לא מחזיר.. אל תתן לו לקחת לך שנים טובות ויקרות. כולם מבינים את זה בדיעבד, השאלה אם הם מבינים מהצד המרוויח או מהצד המפסיד.

מהן דרישות היופי?

כי אם אתה שואב השראה מעולמות הרשתות החברתיות למשל, אז אני מקווה שאתה לוקח בחשבון שזה כולל הרבה פילטרים ושבחיים האמיתיים רוב האנשים לא נראים ככה אלא אם כן ויש התערבות חיצונית כלשהי

ועוד על יופי - לדעתי זה לא עולה על התאמה בשאר הפרמטרים. אישה יפה יכולה להימאס על בעלה גם אם היא יפה, אם הוא ירגיש שהיא לא מכבדת אותו למשל. וגם, יופי זה דבר שמשתנה ומודל היופי משתנה כנל. החיים לא מתחילים ונגמרים בזה שאתה אוהב את העכשיו ולפסול על סמך מראה בלבד אם הוא לא דוחה אותך לדעתי זה טעות למרות זאני לא ממעיטה בחשיבות הנראות הליצונית בכלל וגם לי כאישה זה היה חשוב

לא מרגש אותי כל המחמאות שטויות

תן לי כנות עדינות יציבות זהו

עדיף צעד צעד מאשר שחור לבן מוגזם

בנוגע ליציבות, זה שונה. גבר יכול להיות אחלה בכללי גם אם הוא לא הכי משרה יציבות, וכמובן זו תכונה, לא מעשה ספציפי. אבל גבר שעושה גוסטינג זה מעשה נלוז. (גם אישה כמובן.)

תדבר איתה על זה על החששות שלך ועל הרצונות שלך ברגע שהכל יהיה על השולחן אז אפשר יהיה ליצצור קשר בינכן שהוא עמוק יותר גם בתקופה הזו

היא כן ואת לא ?

לשמוח בשבילה ולבקש את אותו אור שימלא את החיים שלך.  התחושה שאת מרגישה עכשיו זה בערך משהו כמו "לה יש ולי אין ואני מקנאת בה" (ואז גם עושה עבודה שכלית של לא רוצה לקנא בה)

ואני מציע משהו אחר

איזה כיף להם, אני רוצה גם. יש כזה בעולם, ואם יש כזה בעולם אז גם אני יכול/ה להשיג אותו.

פחות קרוב. לשמוח בשביל חברה שלך אפילו שזה לא קל לך.

אין על מה להתבייש. הרגשות שלך לא אומרות שאת לא שמחה בשביל החברה שלך.

להיפך, דווקא בגלל שאת כל כך שמחה בשבילה זה לוחץ לך על כפתור ה"מה איתי?". זרה לא היתה גורמת לך להרגיש כך.

שאתה מרגיש שאתה יותר מדי משקיע וזה לא הדדי. אני טועה?

לא יצא לצאת עם בחורה שאחרי דייט שני שלישי הבחורה מעצמה שלחה הודעה בלי ששלחתי לה.

אולי אני המוזר?

אבל בזמנו, בטח שהיה תקשורת דו כיוונית גם מבחינת יוזמה. וכשאין, זה לגמרי חשוד בתור היא לא מתלהבת אבל "עושה מה שצריך".

יש הבדל ממש גדול בין התרבות כיום של הודעות וואטסאפ

לבין הודעות בש.א בפורום או סמס

אני יוצא כמה שנים ב"ה ולא יודע איך זה אצל בנות..

אחרי 3-4 דייטים, אז אפשר לעשות סוג של שיחת חתך (לא כמו בצבא, אבל יש קווים מקבילים ;) ) שבה בהם עושים תיאום ציפיות.

קודם כל אתה משתף איך אתה מרגיש ביחס לקשר ואז - 

איך את מרגישה ביחס לקשר?

במידה והכל טוב, אז שואל -

איך מפה ממשיכים?

ולאו דווקא שהיא תענה תשובות ברורות, אלא שניכם בונים את זה ביחד.

בגלל שבכל זאת מדובר במישהי מסוג בת, ובקשר קשר שמכוון להקמת בית בישראל, זה קצת שונה מתיאום ציפיות במערכות יחסים אחרות, וגם על זה כדאי לתת את הדעת. 

אני מאמינה שהבסיס לזוגיות תקינה זה תקשורת תקינה.

מפריע לך שהיא לא יוזמת?

תגיד לה את זה.

מצפה שגם היא תתקשר\תשלח הודעה מיוזמתה - תגיד לה את זה.

סביר להניח שיש לכם ציפיות שונות, עמדות שונות על המקום בקשר.

צריך לנהל את השיחה הזאת בחכמה, לא כביקורת על איך שהיא היתה עד כה, אלא -

עד כה היה לי טוב וחיובי, ואני רוצה לקדם את הקשר הזה עוד קצת - ומתוך המקום הזה לדבר. לבדוק אם גם היא נמצאת במקום הזה בכלל, אם גם היא רוצה להצמיח את הקשר, ולבדוק איך כל אחד מכם יכול לעשות את זה.

בהצלחה!

כשמגיעים הכי למטה -משם אפשר רק לעלות...  

אחי היקר!

לכל אחד יש סיכוי! 

חזק ואחוז עצמך!

כוון עצמך אל מי שאמר - והיה העולם!
בסך הכל הוא יכול והוא בטוח דאג לך כבר...

רק עוד קצת סבלנות...

הישועה כבר מעבר לפינה...

אתה יודע כמה פעמים גיליתי שיש תחתית יותר עמוקה ממה שהייתי?

וברצינות:

התחתית היא לא מציאות אובייקטיבית, של נקודה ספציפית שממנה אפשר רק לעלות.

לרוב בן-אדם יתחיל לעלות, בנקודה שהוא יבין ויפנים שהוא האחראי הבלעדי על האושר שלו ולא לתלות את האושר שלו בגורמים אחרים (כמו מציאת בת-זוג).

בונוס, כשזה יקרה הוא גם ימצא מישהי שמתאימה לאדם מאושר ולא מישהי שמתאימה לאדם מיואש.

תראה, כל כך הרבה שמרימים את ידיהם, עד שזה נראה כמו מוראלים בסניף😉

תהיה חזק בויה. שוק השידוכים קשוח מאוד אבל היעד הנכסף שווה את כל הסבל בדרך.

עוד כמה הרמות והורדות ידיים ותזכה להרים למישהי יד ולהשחיל בה טבעת

אני לא מחפש עזרה, תמיכה או עצה כאן. אני פשוט רוצה להבין איך אפשר להשתיק את הקול הקטן והמכאיב שעדיין מנסה וללמוד להמשיך בחיים בלי תקווה בכלל.

לא יודע למה אלוהים ברא ככה את העולם ולמה כל כך כואב, אבל עד שלא תפצח את זה אתה תגלה שאי אפשר להשתיק את הקול הזה, חרף הבזיונות והכאב. עד שלא תעז ללמוד את חוקי המשחק - החוקיות האכזרית של העולם תמשיך לטגן אותך.

"ודווקא כשרואים את האופק הלב נשבר מן המרחק

כאן לומדים איך לאהוב את זה

ואני עובד בזה

עד שהפחד בי יצחק"

כתב את זה רותם בר אור, אדם שהחיים כנראה פירקו לו את הצורה והוא לומד מחדש את חוקי המשחק

Short קצר ויפה שלו בנושא:

בהצלחה!

אם הציפיות מעמיסות מדי עדיף לוותר עליהן. 

וזה סוג של אתחול. אח"כ מפתחים תקווה טובה עם איזון נכון.

גם לקוות וגם לאזן את זה עם עומסים

ציפיות למשו גבוה יכולים להפריע, אבל זה לא חייב להעסיק אותנו 

אין מצב שאתה מרים ידיים אחי!!

אם אין לך דאודורנט טוב..

אתה לא מרים ידיים, אחי!!

בגללכם הייתי צריך לכתוב את הבדיחה המטופשת הזו.

הכרת הטוב.
להעריך את הקיים.
לא לקחת אותו כמובן מאליו.

עכשיו, יש לך 2 דרכים.
הדרך הארוכה 
תצטרך להגיע לכזו תחתית,
שגם אם תראה פרח ברחוב או תעשה הליכה קצרה בפארק ביום עם שמש טובה,
 הדופמין שלך, התחושה הנעימה, הריגוש,  יעלה כמו שחקן כדורגל שמבקיע גול בדקה 90 מול 50,000 צופים.

או הדרך הקצרה
זה שתתחיל ממחר בבוקר, שינוי בסיסי, סיבוב פרסה, בעזרת צעדים קטנים מאוד,
על מנת שתהיה מאושר ושמח בחלקך, גם במצב הקיים. וברור שזה אפשרי כי מיליונים בעולם עוברים ועושים את זה.

עכשיו למשהו יותר מעשי.
תעשה ניסוי.
נניח אתה בתקופה שאתה לא שולט במחשבות ומרגיש ריקנות. אין לך חשק לכלום. 
תתקין אפלקציה עם מד צעדים.

תתחיל לשים לב כמה אתה זז כל יום.
אם למשל אתה  זז 5000 צעדים ביום ועדיין רצות מחשבות לא נעימות,
אז תנסה לזוז 10,000.
ואם זה לא מספיק אז 25,000 צעדים ביום. פשוט תתחיל ללכת עם מוסיקה נעימה או פודקאסט שמדבר על נושא קליל מאוד.

דבר אחד בטוח :
כשעייפים  ממאמץ בריא במהלך היום, אז  בסוף היום, אין זמן לחשוב על הרמת ידיים נפשית,
פשוט רוצים לנוח בכיף והכל רגוע מאוד.  זה מדע בסיסי ופשוט. 
לאנשים עסוקים אין זמן למחשבות האלה.
אין לך במה להתעסק ? תמצא משימות קטנות ופשוטות שלא דורשות מאמץ מחשבתי ותסיים אותם.

למה חשוב שתעשה השתדלות ללמוד את הדרך הקצרה ?
כי גם אחרי  שתמצא זוגיות יש אתגרים חדשים שגורמים לבן אדם להתעייף וצריך ללמוד איך להתמודד טוב יותר בתקופות האלה.
עדיף כמה שיותר מוקדם.

בהצלחה.

זה לא בהכרח מה שיקרה בפועל כמובן.

אם 5-6 פגישות, אז אם זה לא עולה בראשונה, גג בשניה- לא הייתי ממשיכה.

אם 3-4 חודשים- הייתי מחכה שבועיים- שלושה, עם 2-3 פגישות בשבוע

אם שנה- הייתי מחכה חודש-חודשיים.

תחשוב על עצמך איך אתה מרגיש כשאתה חושב על להיפגש איתה. משהו מעיק לך? טוב לך?

אם היית צריך להיות איתה עכשיו יום שלם. כמה מהר היית ממצה את העניין?

אתה מסוגל להיפתח איתה ולשתף אותה בדברים אישיים? רוצה בזה?

הייתי מעביר איתה יום שלם כי היא מעניינת, יש לה אנרגיות, ונחמד איתה סה"כ. מה שבטוח לא מעיק.

לגבי פתיחות אני פתוח עם הרבה אנשים, אז לא מרגיש שזה משהו מיוחד לספר לה דברים אישיים

אם תוך כמה מפגשים לא מתפתח משהו אחר, ביי.

מבחינת מראה, אתה מתחבר אליה? משהו מפריע?

יש משיכה כלשהי גם אם קטנה? 

דברתם על איפה עומד הקשר? אתה יודע איך היא מרגישה?

לנסות להגיע לקומה הבאה..

יותר לשתף לעומק וברגש.. לספר גם על חולשות, התלבטויות בעבר ובהווה..

וגם להביא אנרגיה אחרת ביניכם..

לאסוף אותה. /ללוות לתחנה

לשאול  אותה מה יעשה לה טוב ויפתח אותה יותר..

להחמיא (ברמה המתאימה)

לארגן פקל/מבשלים יחד משהו שאוהבת. וכו'

דבר זה יכול לאט לאט לפתח את הרגש.

בנוסף, ליצור מפגשים חוויתיים יחד ולא רק ישיבה וכד', אלא ממש דייטים חווייתיים,

לשוחח על חלומות, שאיפות,

וגם על קשיים או כאבים,

זה יכול יותר לחבר.

ובתוך הפגישה עצמה - להיות רק בה.

לא לנסות לחשוב ולנתח תוך כדי הפגישה,

אלא לשהות

להיות ברגע

בנוכחות

ולאחר ובין לבין הפגישה אפשר לחשוב על כך בצורה תחומה ומסודרת.

וגם לא למהר ולרוץ לשום מקום מחד

ומאידך לא סתם "למרוח" אם מבינים בוודאות שלמה שזה לא זה (באופן כללי, לא כהתבטאות לכאן או לכאן על המקרה הספציפי כמובן).

אבל כן, נתינת הזמן גם היא חשובה

והמקום ללב להיפתח

בטח אם יש לו או היו לו מחסומים או כוויות מהעבר

בטח אם הוא נפגע ורוצה לשמור על עצמו חזק

וגם אם לא - עצם הזמן, ההיכרות, העמקת ההיכרות, היצירה של התנאים להשביל להרגיש יציבות בתוך הקשר, רגש בתוך הקשר, ביטחון בתוך הקשר, שייכות בתוך הקשר - אלו דברים שבונים ונבנים ולא באים ב"פוף".

וכמובן הרבה תפילה לקב"ה שיכוון אותך גם תוך כדי וגם בכלל להחלטות הכי נכונות וטובות.

המון ברכה והצלחה ב"ה

דיברתי על נושאים יותר אישיים?

התקדמתם קצת בשיח?

אבל אצלי במבחן התוצאה זה לא עבד כך..

היו בנות שפגשתי והתפתח רגש מהר..

אבל כשפגשתי את אשתי, במשך חודש וחצי זה היה כמו שתיארת.

נעים, נחמד, מעניין וכו', אבל ללא התפתחות של רגשות.

בשלב הזה שנינו המשכנו, רק מפני שלא מצאנו סיבה מספיק טובה להפסיק.

אחרי חודש וחצי החלטנו שאנחנו הולכים לסדנא אצל מישהי שתעזור לנו לפתח את הרגשות.

שבועיים לאחר הסדנא כבר התארסנו (עם הרבה רגש אחד אל השניה).

מה עוזר לייצר רגש מאפס?

לי זה תמיד היה נראה שזה או שיש רגש או שאין. אי אפשר לייצר רגש.

נפגשתי עם אחת 10 פעמים, ועדיין לא היה שום רגש, למרות ששאר הדברים התאימו. שאלתי איזו יועצת בתחום מה לעשות, היא אמרה שאם רגש לא התפתח אחרי זמן כזה, כנראה גם שלא יתפתח ואין טעם להמשיך.

אם אין רגש, כנראה שגם אין משיכה, לא?

נניח שפיתחת רגש כלפיה, מה עם המשיכה? זה גם יכול להתפתח?

ובכלל, כמה זמן מחזיק הרגש שפיתחתם בסדנא? זו מניפולציה שצריך לתחזק כל כמה זמן?

כרגע מה שעולה לי לראש:

עשיית מעשים למען האחר,

חשיפה של נושאים רגישים,

צבירת חווייות משותפות

ויש כמובן עוד..

הסדנא מתחילה בהיכרות,

היא מנסה לאתר את חסם הרגש בקשר, ולתת כלים לזוג להתגבר על החסם.

כשהיא מזהה דפוסים לא טובים, היא גם יכולה לעזור לזוג להיפרד.

אני הגעתי אליה עם 2 בנות.

עם הראשונה הרגש היה לא הדדי (היא הייתה עם רגשות ואני לא).

היא הצליחה לשבור לי מחסום, התפתח לי רגש אבל הוא לא היה יציב.

בהמשך,יחד איתה הבנתי שבת-הזוג 'חונקת' אותי, והיא עזרה לי להיפרד ממנה (כי בת הזוג לחצה עליי להמשיך וזה לא היה לי פשוט).

עם אשתי,

היא נתנה לנו כלים שעזרו לנו להיחשף יותר זה בפני זו.

וגם המליצה לנו לצאת לטייל, להצטלם יחד ולצבור חוויות משותפות.

לגבי אי התפתחות רגש לאחר כ-10 פגישות.

אני מסכים שזה כנראה לא יקרה מעצמו, אבל מניסיון אישי זה יכול לקרות עם עזרה (כפי שהיה אצלנו).

לגבי משיכה, אם אין משהו שממש גורם לדחיה, אז זה יכול לקרות.

אצלנו המשיכה התפתחה יחד עם הרגש.

לגבי כמה זמן זה מחזיק מעמד..

עם הראשונה, זה אכן לא היה יציב.

עם אשתי זה מחזיק כבר כמה שנים ללא צורך בעזרה מאז.

רגש לא מחזיק אם יש שגרה יומיומית שוחקת, אז מדי פעם יוצאים לדייטים, טיולים, חופשות וכד'.

(כל זוג עם מה שטוב לו והתדירות שהוא צריך) 

מה שעולה מכאן שעבדתם על חסימה רגשית. זאת אומרת, הרגש הפוטנציאלי קיים רק שהוא חסום ולכן לא מופיע בפועל.

אבל ייתכן שבאמת אין שום רגש וזה לא עניין של חסימה. צריך פשוט לעבוד בהנחה שיש חסימה רגשית, ואם זה לא עזר אז כנראה שאין שום רגש פוטנציאלי.

הבנתי נכון?

רק אחדד שאם יש התאמה שכלית, *הערכה הדדית, דיבור נעים ואין דחיה מבחינת הנראות.

אז הסבירות לחסם רגשי היא מאד מאד גבוהה.

*לגבי הראשונה שהזכרתי לעיל, לקראת סוף הקשר היא אמרה לי שהיא מרגישה שאני לא מספיק מעריך אותה, עד אז לא שמתי-לב לזה, אבל כשהיא אמרה את זה פתאום הבנתי שזה נכון..

שווה להתייעץ עם איש מקצוע.

זה נשמע לי שאלה שיא הטריוויאלית.

ואולי איש מקצוע זה יהיה מאמן לחתונה.. איזה אנשי מקצוע עוסקים בזה?

לא הייתי ממליץ להכליל

האם אתה יכול להכיר בחורות נוספות בקלות ? כאלה שסיכוי סביר שתהיה התלהבות כמו שהיתה לך כבר.

אם כן, אז כנראה עדיף לך להמשיך הלאה.

אם לא, אז שווה לבדוק לעומק אם יש משהו לעשות כדי להתניע את הקליק. ברוב המקרים יש מה להתניע.

הרי אם זו היתה הבחורה היחידה בעולם, היית מתנהג אחרת. זה על אותו סרגל.

החלק הקריטי הוא שאין לך משהו שאתה לא אוהב אצלה וזה רק נייטרלי כזה. כל עוד נייטרלי אז הכל פתוח ולפעמים גם משתלם יותר,

כמו תבשיל טוב על אש נמוכה.

בהצלחה.

גם רעב נובע מפעילות מוחית בעקבות מחסור באוכל. אחרת היינו שוכחים לאכול...

זה לא מוריד מחשיבות וחווית האכילה

התאהבות היא טובה וחשובה, בלעדיה היינו בודדים ומרוחקים.. זה מוסיף רגש וחיבור לאדם שאליו אנו רוצים להתקרב. 

התאהבות אבל היא דינמית, שיכולה להתעורר בשלבים שונים בקשר והיכרות.

 כנראה שלרוב היא לא תתעורר בדייט ראשון בו אנו יותר לחוצים ובוחנים אחד את השני. לכן כדאי לתת לזה קצת זמן ולראות אם מתפתח משהו 

כי בהקשר הזה העולם מתווך לנו דרך הפרשנות שלנו. אין פה עניין אובייקטיבי של אמת או שקר. יש מישהו שיהיה לך חיבור טבעי אליו ולמישהי אחרת לא יהיה, ולהיפך.

בנוסף לכך, המצע שעליו אנחנו מתנהלים זה המוח שלנו, נרצה או לא. אם למישהו יש לדוג' חסימה כלשהי, הוא לא יכול להגיד לעצמו "תתעלם ממנה, זו רק פרשנות שלך למציאות" וזה יפתר, כי המוח שלו מתנהל לפי החסימה גם בלי שירצה. ואפילו אם הוא כל הזמן יקדיש תשומת לב ויבדוק אם הוא מתנהל לפי החסימה או לפי מה שנכון, זה עדיין לא ישנה את המבנה הפיזיולגי שנוצר במוח שלו שיוצר את החסימה, וזה ישפיע על הרצון שלו. צריך "לחווט" מחדש את המוח.. ועם עבודה זה אפשרי. רק צריך קצת ללמוד איך המוח עובד כדי לעשות את זה בצורה הכי מהירה יעילה.

ולעצם העניין- חיבור יכול להיות טבעי ומיידי אבל גם יכול להיבנות עם הזמן. אם חושבים שזה חייב להיות כבר בהתחלה יכולה להיווצר במוח חסימה שתמנע מהחיבור לקרות גם בקשר שהוא כן היה יכול לקרות בו.

וגם יאוש יוצר דפוסים לא טובים במוח.. אז כדאי נסות לחשוב טוב

אהבה אמיתית זה דבר שנבנה עם הזמן והנתינה והקבלה וכל מה שזוג חווים

אבל את כל זה אין מספיק בהתחלה

וזה קשה או אפילו בלתי אפשרי לעבור את כל הדרך הזאת עד לשם בלי שיש לך כלום שמניע אותך

אז לכן הקב"ה ברא לנו את ההורמונים...שיתנו לנו את הכוחות בדרך להגיע לאהבה אמיתית

לגבי התהיה - אפשר לדמות את זה למצת ברכב. 

כדי שהרכב יתניע זה ניצוץ קטן שידלק ויפעיל את כל המערכת.

הניצוץ הזה הוא ההתאהבות.

זאת אולי תחושה שיטחית בתחילת קשר

אך בקשר יציב, וק"ו קשר ממוסד, התאבהות יכולה להיות ביטוי לאהבת אמת כלפי בן/בת הזוג.

דבר שני די כבר עם האין 

יש הכל גם גברים יציבים 

אם מצידך, אז זה מזעזע שאתה כותב את זה. רוצה להוריד כי היא לא יפה בעיניך? עניין שלך. אבל לכתוב שבגלל שהיא מכוערת היא רווקה, זה לא לעניין.

אם מצידה, זה עדיין לא בסדר שאתה כותב ככה על עצמך.

(וסליחה על ההבדל בין איך אני מגיבה כשזה קשור לבנות או לבנים. פשוט יופי זה משהו מולד ושאפשר טיפה לשחק איתו עם איפור וכדומה, אבל כמה תפילות אתה מתפלל ביום זו לגמרי בחירה שלך, וזה פשוט אומר שאתם לא באותו מקום ולא מתאימים)

ויש הרבה מאד בחורות יפות שהן רווקות, וגברים יציבים שהם רווקים. וכמובן מכוערות וגברים לא יציבים שנשואים. אז לא להכליל.

ואל תדאג, בע"ה שלך תגיע בקרוב🙏 המושלמת שלך☺️

אנחנו מדברים על המקרה הסטנדרטי. 

ואני מבינה שעל השאר אתה מסכים איתי, אם לא הגבת על זה?

בכל מקרה לא מדברים ככה לא על הצד השני ולא על עצמך.

בואו נוריד לרמת הפרקטיקה..

אני אתחיל

די לאיפור

מוזמנים להמשיך

אנשים עוד לפני שהם קולטים מראה חיצוני הם קולטים עם איזו אנרגיה הגעת לפגישה. מכיוון שאנחנו לא באמת מצליחים להגדיר "אנרגיה" (למרות שהגוף קולט אותה נהדר) אז אנחנו אומרים דברים אחרים.

למשל "היא מכוערת"  או "לא היה לי חיבור איתה" או "אני מרגיש לא נעים לידו". זה הכל שמות של אותו דבר. הצד השני לא עשה שום דבר רע במודע אבל אנחנו לא רוצים להיות שם. אז אנחנו צריכים להסביר לעצמנו משהו אחר.

רק לא הצלחתי להבין איך זה קשור ליופי כל כך, אם מישהי יפה בעיניי אז היא יפה ואם לא אז לא, בלי קשר לאנרגיה שלה, יכולה להיות מישהי עם אנרגיה וואו אבל לא כזאת יפה-נכון שפה יש כאלו שיגדירו אותה כיפה כי היה להם כיף איתה וכו על זה אתה מדבר?

וכל השמות האחרים שלה. של אנשים שנותנים לתחושה הזו שמות אחרים.

אבל יש הבדל בין "היא יפה" שהכוונה שהיא באמת יפה בעיניי לבין להגיד שהיא יפה כי אני לא יודע איך לתאר שכיף לי איתה..לא חושב שיש בחור שיתאר ככה מישהי אבל איני מכיר ויודע כל אז יכול להיות שאנוכי טועה.

ולכן, וכו.

אבל גברים יציבים, לא חושב שזה כל כך נכון…