למה היא צריכה לדעת הכל?הרמוניה

זה קטע כזה של אימהות?

גם אצלכם יש חקירות קגב מי אכל מי הוזיז מהמקום מי הלך מתי ולאן מי נשם בלי לדווח...?

אני כן קצת מבינה את המקום שלה כי זה הבית שלה והיא צריכה לדעת מה קורה אבל לפעמים זה מוגזם וחודר לפרטיות וכאילו לא סומכים ונותנים אחריות

היא גם נותנת לי הוראות לדברים ברורים מאליו לפעמים, מהסגנון שנהג מלווה נותן לנהג חדש כי הוא לא יודע שהוא הולך לעשות את זה

אבל אולי תחכי ותני לי קצת קרדיט אימאלה

 

(ד"א הכל טוב לא צריך לתת לי תגובות אמפתיות וכזה מחפשת הבנה עם הצד שלה וגם לדעת אם זה משהו שקורה הרבה)

זה קורה הרבהפשוט אני..
וכל אדם בגיל מסוים צריך לעשות את השיקולים שלו, מתי הגיע הזמן לפרוש כנפיים ולעזוב את בית הוריו.


הרבה אנשים עוזבים את הקן בדיוק בגלל מה שכתבת, התערבות יתר של ההורים, רצון לפרטיות וכיוצ''ב.

ונכון שזו דווקא אמא? אבא לא חופר ונכנס לנשמה…פ.א.
נכון חחחהרמוניה
בגדול זה קורה בכל בית במידה מסוימתפתית שלג

ניסית להגיד לה את זה בעדינות? 

 

ויצא לך ללמוד הלכות כיבוד הורים? (יש גם בהלכה ובאגדה כזה כבוד אב ואם בהלכה ובאגדה - (page 1 of 176) )

אני חלש בזה מאוד לצערי, בהלכה ובמעשה, אבל הלימוד על המצווה הזאת הכניס אותי לפרופרוציות וקצת יותר גרם לי להבין את גודל המצווה, את הצורך מהצד ההורי, וגם את גבולות הגזרה של המצווה..

אני חושב שהרבה פעמים להתנתק מהבית יכול להיות פספוס של המצווה הזאת, ואולי גם של עבודת המידות.

(גם חוץ מזה נראה שלא נשאר לך עוד המון זמן להיות ככה חלק מהשבט הזה בעז"ה.. אחרי חתונה האופי של כיבוד ההורים משתנה.)

התנתקות מהבית היא היא עבודת המידותפשוט אני..

לפרנס את עצמך,

לבשל לעצמך,

לדאוג לעצמך שיהיה נייר טואלט בשירותים...

זה בכלל לא סותר כיבוד הורים.

ואם כבר יש חיכוכים בגלל המגורים אצל ההורים, אז עוד יותר עדיף להתרחק דווקא בשביל כיבוד הורים.

חיכוכים קודם כל עדיף לפתור לפני הכלפתית שלג

וגם מגורים בבית ההורים\ליד ההורים לא סותר עצמאות.

לפעמים הדרך היחידה היא להיפרדפשוט אני..

אני מדגיש שזה דיון עקרוני ולא קשור למצב של @הרמוניה.

 

אם נפרדים מתוך ויכוחים זה ממש לא אומר שעכשיו המצב ישאר זיפט. הריחוק יכול לעשות טוב לכל הכיוונים, במיוחד אם הרקע לוויכוחים קשור ישירות לעובדה שלחלק מההורים קשה לתת פרטיות לילדיהם שכבר מזמן אינם ילדים...

 

מצב נוסף שלעיתים מחייב הפרדה זה כאשר הבן כבר לא ממשיך את דרך הוריו.

חילוני בבית של דתיים, דוס טרור בבית של דתיים לייט, חייל בבית של חרדים שמתנגדים לגיוס...

 

לפעמים במצבים האלה הדרך היחידה לשמור על שפיות ואהבה היא להפריד כוחות.

מסכימה, כל מצב לגופוהרמוניה
בדומה לביטוי שאומרים באנגליתארץ השוקולד
A good wall makes good neighbours 
כןמשה
נכון מאודאדם פרו+

כי לתת למישהו לפגוע בך, זה לא לכבד אותו.


כיצד הוא הכבוד?(שכתוב בהלכה) מאכילו ומשקהו.

לא יושב במקומו ולא סותר את דבריו.


צריך להשתדל ולהתאמץ עבורו מבחינה פיזית.


אבל לא כתוב שצריך לשלם מחיר נפשי.

ואם הוא כל דקה צריך להביע שליטה מדומה.

אז אין עניין להיות הספוג של הלחצים והחרדות שלו.

אולי הוא צריך מישהו שיהיה שם בשביל להקשיב לו.

אבל שיהיה שם גם בשביל להקשיב לבן שלו.

ואם כל העניין שלו לשלוט באחר.

ואת הערך שלו הוא צובר מההשוואה לאחר

אז הוא מכריח אותך להיות איתו בעימות

ואין אפשרות לנצח את ההורה

אז צריך להתרחק.


..הרמוניה

 לקחת את זה קצת רחוק...

בכל מקרה, יש פה מימד של צורך בשליטה, 

אבל "מחיר נפשי"- זה אינדיבידואלי. לא מחייב שאם הורה מתנהג בצורה מסוימת זה גובה מהילד מחיר נפשי. 

יש הבדל בין "מעצבן" ל"פוגע", וגם תלוי בחוסן הנפשי של הבן. 

 

(אגב, ההחלטה אם לעזוב את הבית או לא מורכבת מעוד גורמים)

 

מעתיקה מהקישור ש@פתית שלג צירף;

 

עד היכן מצות מורא?

 

אמרו חז"ל: "אפילו היה הבן לבוש בגדי חמודות, ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו את בגדיו, והכוהו על ראשו, וירקו בפניו, לא יכלים אותם, אלא ישתוק ויירא ממלך מלכי המלכים שציוהו בכך". (סימן רמ ס"ג)
 

ועוד אמרו חז"ל: אפילו אם לקחו ההורים ארנק מלא מטבעות זהב של בנם, והשליכו אותו לים בפניו, לא יכלימם, ולא יצעק, ולא יצטער בפניהם, ולא יכעס כנגדם, אלא יקבל גזירת הקב"ה, וישתוק. ויירא ויפחד ממלך מלכי המלכים שציוהו בכך, שאילו מלך בשר ודם היה גוזר עליו דבר המצער יותר מזה, לא היה יכול לסרב בדבר, קל וחומר למי שאמר והיה העולם כרצונו.
 

ומכל מקום, אם הוריו מבקשים ממנו את הארנק, ויודע שברצונם לזרקו לים, רשאי לסרב להם בעדינות, ולהתחמק שלא ליתנו להם. (רמב"ם פ"ו ה"ז. סימן רמ ס"ח. קפו, תפה)

 

זה גם הסתכלות יפההרמוניה
אתה צודקהרמוניה

תודה רבה ואמן(:

וואו קורה המוןלגעת באור

אמא שלי לא הולכת לישון לפני שאחרון הילדים חזר הביתה, לא משנה באיזה גיל.

ואם אני מאחרת כמובן שצריכה לעדכן כדי שלא ידאגו לי

בכנות, כמה שזה מציק לפעמים, אני שמחה שיש לי הורים דואגים, לפעמים יותר מידי. 

עדיף לי מאשר ההפך...

אז גם אצלך זה ככההרמוניה

אם הם היו יכולים הם היו שמים עלינו צ'יפ חחח

חחח או קולר😂לגעת באור

אבל ברצינות, הרבה חברות שלי ככה(:

אצלנו איןארץ השוקולד
היא כן רוצה לדעת מי נמצא לארוחת ערב כדי לדעת לכמה להכין, אבל אין תחקירים מעבר
חכי שהבת שלך תשאל את זה עליך..בחור עצוב
וכאמור - אולי כדאי לשקול לצאת לעולם. 
..הרמוניה

הייתי מספיק בעולם, יצאתי יותר מדי מוקדם אולי זאת הבעיה שלי

לא יודע אם בעיהבחור עצוב
בלי היציאה הזו לא היית מי שאת היום. 
..הרמוניה

הייתי יותר טובה

 

טוב לא יודעת זה מחשבות מיותרות

אבל היה לזה מחיר

מיותרות או לאשבבצער
גם בראש שלי אני מוצא הדהוד מדויק שלהם
וואי.. על אותו נושא?הרמוניה
מעניין...😏הרמוניה
..לאשבבצער
(רגיש)
תמיד משלמים מחיר. על כל בחירה, טובה או רעהבחור עצוב
סה"כ את נשמעת בסדר... וכל החיים עוד לפניך. 
זה לא משנה מה אני אעשההרמוניה

הכל בידיים של בורא עולם

מכיר את הסיפור על האחים ר' זושא ור' אלימלך?

לא מכיר את הסיפורבחור עצוב
ובוודאי שמשנה. אחרת בשביל מה נשלחנו לעולם? 
כן אבל לא במקרה של כמה אני אסבולהרמוניה

פעם אחת ביום חורף לפנות ערב, הגיעו ר' זושא ור' אלימלך לכפר אחד
ונכנסו לפונדק. הפונדקי נענה להם, האכיל והשקה אותם וגם קבע
להם מקום ללינה על התנור החם. שניהם עלו לשם ושכבו, רבי זושא גבו
כלפי חוץ ורבי אלימלך גבו כלפי פנים.
בלילה ההוא היתה שמחת חתונה באותו פונדק. כדרך אנשי כפר
שתו יותר מן המידה ויצאו לרקוד. אמרו איש לרעהו: "הנה שם על התנור
שוכבים שני עניים קבצנים ואחד מהם גבו אלינו בואו ונטפח לו טפיחה
יפה על כל רקוד ורקוד".
אמרו ועשו – רבי זושא ספג כמה וכמה טפיחות ידים של בני כפר. כשעייפו
המרקדים וישבו לנוח, לחש רבי אלימלך לרבי זושא ואמר לו: "זושא אחי
לא מן הדין שאתה תספוג כל הטפיחות. בוא ונחליף את מקומותינו".
לאחר שנחו המרקדים ושבו לרקוד, נמלכו ואמרו זה לזה "מה פשעו ומה
חטאתו של אותו עני השוכב כלפי חוץ שהוא יספוג כל טפיחותינו? בואו
ונטפח עכשיו לשני השוכב כלפי פנים. אמרו ועשו – ושוב ספג רבי זושא
כמה וכמה טפיחות יפות. גחן רבי זושא ולחש לרבי אלימלך על אזנו "רואה
אתה אלימלך אחי כי מי שנתחייב חובת מלקות לא יפטר הימנה".
"אבל תמה אני", אמר לו רבי אלימלך בלחישה, "הרי פתגם שגור הוא

 'משנה מקום משנה מזל'! חזר רבי זושא ולחש לו "אלימלך אחי הרי כבר
אמרו חכמינו 'אין מזל לישראל'".

בוודאי שכןבחור עצוב
יש גזרה מלמעלה ויש את מעשי האדם. מלקות יכולות להיות מכה של אנשי כפר או אחיין שקופץ ומחבק אותך חזק( מדי).


חבל על הדטרמיניזם שלך. 

כנראה לפעמים זה ככה ולפעמים ככה.הרמוניה

אני מאמינה גם במה שאתה אומר, אבל כשאני מסתכלת על המקרה שלי זה נטו מה שהקב"ה רצה שאני אעבור

לא יכולה לפרט כאן:/

בחור עצוב
מקווה שזה היה המירוק האחרון. 
חושבתנחלת

בעצם, יודעת, שאמהות יהודיות, שונות מהאמהות הגוייות; יותר דואגות, יותר, אולי, חופרות, יותר נכנסות לנשמה

 

באחד הספרים על השואה (איני זוכרת כרגע איזה), אחת החברות הגויות פותחת את הנושא הזה ושואלת: למה האמהות

שלכן תמיד רצות סביבכן, דואגות, מפנקות....והיא עונה לה שזה בגלל כל מה שהיהודים עברו במשך הדורות, מצד הגויים:

פרוגרומים, רדיפות וכו'.

 

אמהות גויות פחות דואגות, נראה לי, כשהבן/בת נוסעים לחצי שנה ל...איים הקריבים, למשל.

 

וכמובן, תמיד תמיד, ובראש ובראשונה, הכל קשור לצד הרוחני, לקב"ה.

 

יש יועצת ללפני הנישואין בשם מיכל......(שכחתי את השם), ובאחת השיחות שלה היא מדברת על העניין הרוחני,

התיקון,  בקשר למשל בין אמא ביקורתית לבת. ממש כדאי להקשיב לזה; זה שופך אור אחר על הדברים. מאוד נפלא.

 

תיקון. כל נשמה ירדה בדיוק להורים האלה. הם התיקון שלה, והיא התיקון שלהם ....

 

אם  זה אקוטי לך (מבינה שלא), העצות לעזוב את הבית, אולי באמת נכונות.

 

מה עם לשוחח עם אמא על זה. לא בשעת מעשה, אלא כששתיכן נינוחות, על כוס קפה או משהו.

 

אם זה אפשרי מבחינתה.  ואז, למרות הנפילות, מאמינה שיהיה שיפור. קשה להשתנות בבת אחת...

 

מישהי אמרה לילדים שלה, אחרי שלא ישנה לילה שלם: ילדים, צפויות  היום תקלות...

הרמוניה

חחח מצחיקה המשפט בסוף... 

 

אולי ליהודים יש חוש אחריות מפותח/ ערבות הדדית... אין לי מושג

 

בטח מיכל וולשטיין... מקסימה

 

זה לא אקוטי. אני לא רוצה שהיא תיעלב... זה מרגיש לי כמו אובר שליטה אבל גם יודעת שאם הייתי במקומה גם לי היה כנראה דחף כזה לפקח על הכל... 

ואני עדיין לא יודעת מה לעשות עם זה.

בינתיים החלטתי לנסות לעבוד על זה מהכיוון החיובי... במקום להתעצבן שהיא לוקחת יותר מדי שליטה, לקחת שליטה בעצמי ולהראות לה שאני בעניינים... לשתף אותה מעצמי, לשאת איתה בנטל

מצוייןנחלת

בסד

 

 

רעיון מ צויין.  וגם אולי ליידע אותה לגבי מה שאת יודעת ש"תחפור"?  להשאיר לה פתק, הלכתי לשם ולשם ואחזור פחות או יותר בשעה זו וזו, ואם את משתהה -

צלצלי אליה ותודיעי לה.

 

יש עוד משהו שחשבתי עליו פעם - כשאני משתלטת, אני כמו....לגו גדול חלול; לגו כזה תמיד "משתלט", כלומר מתלבש על לגו אחר, נכון? החלל שלו בנוי

לשם כך.

 

אז אולי גם אמך לא מרגישה ממצה את עצמה וממלאה את עצ מה (הרבה פעמים אנו לא מודעים לכך), ויש לה צורך לא מודע למלא את עצמה, דרכך? דרך

הילדים וכו'.

 

כמובן זה סתם הרהור. גם אני חופרת ושתלטנית נורא, אפילו על ילדי הנשואים - בושה וחרפה!

 

אין לך מושג כמה אני רוצה (אולי לא באמת?) להשתחרר מזה ,להרפות, וכמה קשה זה. נורא.

 

אז את כמובן לא יכולה לנהל את החיים של אמא, אבל, אם יש משהו בתיאוריית הלגו שלי, ואם את/ם/ יכולים לעזור בזה...

 

למשל, לעשות משהו במקומה, כדי שתוכל ללכת לחוג, או הרצאה, או מופע שהיא אוהבת...

 

משהו כזה.

 

אגב, אם את מכירה את צורת העבודה של קייטי ביירון (לא הסופה......), זה יכול לעזור . היא מדברת גם על דברים כאלה. ואולי זה יכול גם לעזור

לך.

 

אין בספריה ספר שמדבר על זה?

 

אולי באינטרנט יש ביביוגרפיה. זה יעזור לך בעז"ה להבין את אמא שלך יותר, אני חושבת.

 

אולי היא בן אדם חרד. 

 

אל תקחי את זה אישית. פשוט נסי להרגיע אותה. לא להתקומם נגד זה. ולהרגיע את עצמך בראש ובראשונה.

 

קשה לנו לשחרר את הילדים שלנו. מה לעשות.

 

כן. זו מיכל הזאת. יש לה שיעור אחד שהיא מדברת על כך בצורה מאוד רוחנית. מאוד מאוד יפה.

 

בהצלוחה!

 

תודה!הרמוניה

וואו זה מעניין.

מה שיכול למלא אותה זה שיהיה לה קשר טוב עם אבא🙃

 

קייטי ביירון נתקלתי פעם בפודקסט על זה... אבל לא ראיתי אותו בסוף חח

תודה שוב

🙏הרמוניהאחרונה
וזה אחד הסיבות שאני מתנגד לחסידותארץ השוקולד
איזו סיבה?קעלעברימבאר
זה לא ברור?!ארץ השוקולד

המסר מהסיפור הוא שהכל נקבע מלמעלה ואין עניין להשתדל.

זה תפיסה שלהבנתי שגויה.

זה דווקא אצל החסידים ולא אצל הליטווקים?קעלעברימבאר
לא רק, אבל אני לא ליטווקארץ השוקולד

כתב המשנה ברורה:

"ופרשת המן, כדי שיאמין שכל מזונותיו באין בהשגחה פרטית, וכדכתיב: "המרבה לא העדיף והממעיט לא החסיר", להורות שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה. ואיתא בירושלמי ברכות: כל האומר פרשת המן, מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו."

(אורח חיים סימן א, סעיף ה, סימן קטן יג)


ועדיין זה נראה לי תפיסה שגויה אחר המחילה מכבוד קדושתם ותורתם.

אז אם אתה מתנגד גם למתנגדים זהקעלעברימבאר
לא עושה אותך חסיד, כמו שמינוס ומינוס זה פלוס?😅
מינוס ומינוס זה מינוספשוט אני..
אולי התכוונת לכפל, לא לחיבור...
גם בחיבור! אם אתה מפחיתקעלעברימבאר

מעשר מינוס 5, אתה בעצם מוסיף 5

 

 

 

 

בחיבור לא מפחיתיםפשוט אני..

בחיבור מחברים...

 

ואם אתה מחבר למינוס 5 מינוס 10, אתה מקבל מינוס 15.


 

כשאתה כותב ''ו'' אתה לא יכול להגיד שזה חיסור.


 

כסא אדום וכסא ירוק, זה שני כסאות. לא כסא פחות כסא.

 

לכן,

מינוס ומינוס לעולם יהיה מינוס.

במשפט של (ו') התכוונתי או כפל,קעלעברימבאר

או ש-)-5( = 5


 

חיסור זו הפעולה ההפוכה של חיבור, לכן כתבתי גם בחיבור. כלומר גם בחיבור וחיסור


 

+(+5)=5

+(-5)=-5

-(-5)=5


 

יצא לי הפוך אבל מקווה שהעיקרון מובן

כתבת את ו' החיבורפשוט אני..

ו' החיבור היא לא חיסור אלא חיבור,

אז כשאתה כותב ''מינוס ומינוס'' זה לא יכול להיות ''מינוס פחות מינוס'' אלא רק ''מינוס ועוד מינוס''.


תראה איך השקעתי בךפשוט אני..
תקרא עד הסוף 🙃

לא התקשתי להבין😅 פשוטקעלעברימבאר
לא הבנו אחד את השני
לא, אין פה טרנזיטיביותארץ השוקולד
טרנסיטיביות*קעלעברימבאר
האיוב של האויב שלי חבר שלי😅קעלעברימבאר
יכול להיות שהמשנה ברורה התכווןקעלעברימבאר

שהכל זה שכר ועונש ואין סיבה ותוצאה טכנית בעולם להשגחה על בני אדם.

 

ומי שייתרשל וייתעצל בהשתדלות, ייענש ויחסרו מזונותיו בתור עונש, לא בתור סיבה ותוצאה. ועל זה אמר שאין ההשתדלות מועיל במאומה כסיבה ותוצאה. שהרי ידוע שה משגיח לתת לאיש כדרכיו וכפרי מעלליו, וחלק ממצוות והלכת בדרכיו היא לא להתעצל אלא לעבוד לפרנסתו.


 

אבל אם היה אנוס גמור בהשתדלות (נגיד הוא נכה ולא יכול לעבוד כלל), אז באמת תגיע לו פרנסתו לפי מה שנקבע מהשמים

גםנחלת

גם וגם

 

 

"תן חסדך עלינו כאשר ייחלנו לך....."

לא ירדתי לעומק דעתךארץ השוקולד
רוצה להסביר?
הכלנחלת

הכל נקבע מלמעלה ויש עניין להשתדל.

לזכור שיש בחירה חופשיתפ.א.
וללא בחירה חופשית, כל מערכת השכר והעונש, המצוות והעבירות, מאבדת את משמעותה המוסרית.


בורא עולם מציב את האפשרויות, אך האדם מחויב לבחור בעצמו.

לא הבנתיארץ השוקולד
את התשובה האמפתית שלא ביקשת לה - כבר קיבלתשבבצער

וגם את תשובת הנתונים היבשים, אם תרצי.


 

את נותרת לשאלה: מה את עושה עם זה?

לא מה את כבר עושה עם זה, אלא איך את מנהלת את זה הכי נכון לך מכאן ולהבא.


 

לא שאני רומז שאמורה פה להיות נקודת מפנה, ממש לא.


 

אבל פתחת שרשור. והוא מבקש ממך לעצמך מומנטום של רפלקציה.

תודה..הרמוניה
בעברמשה
השתמשתי בדיסאינפורמציה כדי לסנן מה שחשוב לי.
זה בריא?קעלעברימבאר

זה לא יוצר הרגל של הסתרה?

זה מה ישמשה
מספרים דברים חסרי ערך רלוונטיים.
עשיתי טריק דומה עם איזה פסיכולוגפשוט אני..

כשהייתי בכיתה י''א שלחו אותי לפסיכולוג חדש אחרי ה''הצלחה המסחררת'' של הקודמים,

ופחדתי פחד מוות שגם הוא יעשה לי נזק,

אז פשוט המצאתי דמות.


למה אני אצלו?

כי אני מאוהב בנערה מהשבט בבני עקיבא והיא לא מחזירה לי אהבה.


ככה פעמיים בשבוע שוחחנו לנו על הדמות שהמצאתי, ועל זה שרפתי את הירושה שלי ושל אחיי 🤭

איסה הצלחה מסחררת?קעלעברימבאר
יותר כישלון מהדהדפשוט אני..
אבל לא יפה לנצלש אז אחדול כאן 
חחחחחחחחהפי
מה הכוונההרמוניה
לספר דברים קשורים אבל לא רלוונטייםמשה
ולהציף במלל...
אוף לא הבנתי את ההקשר... לספר למי?הרמוניה
זה לא יוצר הרגל לא בריא של לחיות בחשש כמוקעלעברימבאר
מרגל? אם כל הזמן צריך להסיח את הדעת כדי שלא ישאלו?
אצלי זה במטבחהפי

המתכון צריך לעבור אותה אחרת היא תעשה לי פרצופים כל השבת

זה טעים? מה פתאום איפה טעים ואיפה זה 

חח כן במטבח... זה הממלכה של אמא מה לעשותהרמוניה
פתאום חשבתי שאני עושה לאלוקים אותו דבר.הרמוניה

גם אלוקים אומר לי, הרמוניה חביבה תני לי קצת קרדיט שאני יודע מה אני אמור לעשות איתך בעולם... שחררי שליטה!

אז איפה הבחירה החופשית שלנו?זמירות
אם לא היתה בחירה חופשית, והכל היה מוכתב מראש- לא היה שכר ועונש, לא היה "והיה אם שמוע תשמעו…", לא היה "אם בחוקותי תלכו…"
נכוןטעמי🍫
נכון, אבל הכוונה נראלי זה יותר לשחרר, לזכור ש"הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" ולכן אתה צריך ללמוד לשחרר, לא לגמרי להתנתק מהעולם ולחכות שעורבים יביאו אוכל, אלא פחות להתרכז במה שאחרים עושים ובתגובות אליהם ויותר בעצמך ואיך להשתפר בעצמי. והשאר הקב"ה יעשה.
תסביר מה הכוונה לשחרר והשאר הקב"ה יעשהזמירות
..טעמי🍫

הכוונה היא לא לשכב במיטה כמובן כמו שכתבתי. אלא לשחרר את האובר-ביקורתיות שלנו לעצמנו על דברים שקרו, ועל דברים שאחרים עשו.

אדם עשה מעשה, שיעיין בו כדי צורכו, כלומר מה אפשר ללמוד לעתיד, וזהו לא צריך יותר להתבחבש.

ככה גם במעשים של אחרים, אין לך סיבה להתחיל לחשוב מה האחר יעשה, מה אני יכול לשנות באחר, ומה אולי יקרה, ומה הוא יכל לעשות וכו וכו. האחר עשה, עכשיו תחשוב מה אתה יכול לעשות כך שעבודת ה' שלך תתקיים באופן המיטבי.

כל העניין פה זה בעצם להבין מהי עבודת ה' שלי, איך אני מפיץ אור ה' בעולם. אחרי שהבנתי, כל מה שאני צריך לעשות זה להסתכל על כל מקרה שקורה לי בתור ניסיון לראות איך אני מצליח להפיץ את ה' בצורה הטובה ביותר.

שוב אני לא אומר שב בבית מדרש תלמד כל היום או אפילו לעשות כל היום חסדים עם אחרים, כי אתה צריך בסוף להתקיים ממשהו, אבל כן לזכור שהכל מאת ה'.


אני כבר לא בטוח לכמה מזה הרמוניה התכוונה, בכל אופן ככה אני הבנתי

הבנתי. מתחבר בגדול לרוח הדברים שלךזמירות
יאיי😁 על שניהםטעמי🍫
יפה👍הרמוניה
עדיין אני חושבת שאני צריכההרמוניה
עבר עריכה על ידי הרמוניה בתאריך כ' בחשוון תשפ"ו 19:12

לתת להקב"ה קרדיט יותר ממה שאני מדמיינת ושאני בפועל נותנת לו

ושים לב לפסוקים שכתבת... מדברים על בחירה בין טוב לרע... לא בין להתפרנס מעבודה כמנכ"ל או כנהג מונית... (או שגם בזה יש מידה של בחירה בעצם)

השתמשתי בפסוקים שאכן מתייחסים לבחירות מנוגדותפ.א.

מאוד, בין טוב ורע, בין מותר ואסור.  


זו היתה רק דוגמא.  אם במקרים הקיצוניים יש חופש בחירה,   והתוצאה של כל דרך צפויה ומפורשת, שכר ועונש,

על אחת כמה וכמה, קל וחומר, שגם בנושאים אחרים בחיים, כמו בחירת מקצוע ופרנסה, יש חופש בחירה.


הרמב"ם מתייחס בהרחבה בנושא קיום הבחירה החופשית.

https://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/niv/bhira-2.htm


http://www.leibowitz.co.il/ebook.asp?id=13


יהדות, שיעורים, זמנים | אתר ישיבה

ואי ואיהפי

נגעת בי

מה נעשה? 

🥰הרמוניה

את מכירה את הרבנית מיטל דאודי? אני גיליתי אותה רק השנה ועכשיו חורשת על שיעורים שלה אולי גם את תתחברי..

המ....מנחלת

 אם תשאלי את בני ביתי, תרגישי שאת לחלוטין לא לבד. גם אמא שלך לא...

כששיר מטופש הופך לדרך חייםפשוט אני..
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך י"ט בטבת תשפ"ו 20:28

מדי פעם יוצא לי להתעסק עם אנשים שיש להם פגמים גנטיים.

לא סתם פגמים גנטיים, אלא כאלה שעלולים לגרום להם לסבול מאוד כשהם יהיו מבוגרים (נניח 50 פלוס).


 

נניח שיש למישהו גן מסוים, שמעלה משמעותית את הסיכון שלו לחלות בפרקינסון.

האם כדאי לדעת על זה מראש?


 

כן! כי יש מה לעשות. תזונה נכונה, הימנעות מדברים מסוימים, הקפדה על דברים אחרים, כל אלה יכולים להוריד את הסיכון.

בנוסף לדברים שכבר הוכחו כיעילים, יש הרבה מאוד אפשרויות להצטרף למחקרים חדשים בתחום, כולל מחקרים שבוודאי אין בהם סכנה (למשל השפעת הליכה יומית של חצי שעה וכיוצ''ב על הסיכון לחלות. גם אם בסוף יתברר שזה לא יעיל, זה בוודאי לא פוגע).


 

לצערי, יש כאלה שמסרבים לפעול לפי ההנחיות האלה. לא רק שהם לא רוצים לנסות להצטרף לניסויים, הם מסרבים להתרגש ולעשות את הדברים שגבר הוכחו כיעילים.


 

לפעמים הסירוב נובע מחוסר חשק לבצע שינויים משמעותיים בחיים. קשה להפסיק לעשן, קשה לרדת במשקל, מבין.


 

לפעמים הסירוב נובע ממחשבה שחיים פעם אחת, אז עדיף ליהנות לפני גיל 60 כמה שיותר, ומקסימום בגיל 60 נחלה. אבל לפחות לפני כן היה כיף.


 

אבל סיבת הסירוב הכי לא מובנת לי, דווקא כאדם דתי, היא ''השגחה''. אנשים שאומרים לי בפה מלא, שהם לא חוששים מהמחלה שהגנטיקה שלהם מובילה אליה, כי ה' שומר עליהם. אני שומע משפטים כמו:


 

בעז''ה יהיה בסדר.

רפואה זה אחלה אבל בסוף יש בורא לעולם.

אי אפשר להילחם במה שכבר נגזר עליך.

וכו' וכו'.


 

התשובות האלה מגיעות כמעט תמיד מאותו המגזר. ולמען האמת תת מגזר.


 

זה פשוט כואב לי. לא זאת הייתה כוונת המשורר. ה' יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב, זה שיר קליט ולא דרך חיים או דרך לקבל החלטות.


 

אם 70% מהאנשים עם הגן הזה חלו בפרקינסון בגיל 60, אז ל-70% מהאנשים עם הגן שלך לא יהיה רק עוד יותר טוב ועוד יותר טוב. להפך, המצב שלך יילך ויתדרדר.


 

אם אתה אומר שזה לא יקרה לך כי ה' שומר עליך, אתה מתעלם מזה שעל 70% מ''קרובי המשפחה שלך'' הוא ''לא שמר'' (כלומר לפי שיטתך, שכך נמדדת השמירה...).


 

פשוט עצוב לי וכואב לי על האנשים האלה. שהאמונה העיוורת תגרום להם למות צעירים ומסכנים, במקום שהם יילחמו על החיים שלהם ואולי ינצחו במלחמה.

וואלה לא הבנתי את הקשר וההכללהשלג דאשתקד

הבאת שלוש דמויות שאני לא מבין מה הקשר ביניהן, ושים לב שהן לא נושאות בכלל אותם מאפיינים (הרב ברלנד הוא ברסלב אבל לא ממש דתלי וגם לא בדיוק איש קבלה, הרב שיינברג לא ברסלב. ובלי קשר אני חושב שהסיפורים על הרב בלרנד הם בדיות אבל אין לי כח להתעסק בזה - נניח שכל פרסום הוא נכון).

כמו הדמויות האלה, יכולת להביא עוד 5 דמויות אחרות ולציין את המגזר שלהן. אין כאן שום קשר ודרך להגדיר משהו.

ועוד דבר- אל תשכח שבמגזר שבו פרסום על מטפל רגשי שהוא מרטידן מדופלם של ילדים/ות-נערים/ות בגיל בית ספר, מקבל את התגובה: "תסבירו לתלמידים שהוא מת בגלל לשון הרע" - ברור שבמגזר כזה יהיה פחות תועלת ואומץ לברור את העבריינים.

בהמשך לדיון על ערבים - אם היית נולד/ת ערבי/הזיויק

היית:

א. מתגייר/ת

ב. מקיימ/ת 7 מצוות בני נוח

ג. ערבי/ה חילוני/ת

ד. ערבי/ה מוסלמי/ת

ה. טרוריסט/ית

כן וכל עוד הם מוסלמיםSeven
הם קשורים לדת השלום והאהבה😉
בעיה שבנות הולכות עם חצאיות שסע. זה מכשיל את הבניםנ א

באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

במיוחד בימי השובבי"ם, כדאי להתחזק בענייןנ א
בעיה שבנים הולכים עם מכנסיים, זה לא צנוע.אריק מהדרום
בגמרא (נדה י''ג ע''ב): "אמר רב פפא: שמע מינה - מכנסים אסורים. והכתיב ועשה להם מכנסי בד לכסות בשר ערוה! ההוא - כדתניא: מכנסי כהנים למה הן דומין - כמין פמלניא של פרשים, למעלה - עד מתנים, למטה - עד ירכים, ויש להם שנצים, ואין להם לא בית הנקב ולא בית הערוה".


וכן פסק הרמ''א (אבן העזר כג,ו): "בגמרא פרק כל היד משמע דאסור ללבוש מכנסיים אם לא עשויין כבתי שוקיים, משום דמביא לידי השחתת זרע... מכל מקום מדהביא הרא"ש בפסקיו משמע דאף בזמן הזה אסור".


"ש"מ מכנסא אסור. פירוש כשהוא נוגע בעטרה והוא רך, ואפילו לנשוי אסור מדקא מקשינן עליה ממכנסי כהנים, ועכשיו נהגו קולא בדבר הזה בכל הארץ הזאת, ואין לי על מה שנסמוך" (ריטב''א על אתר)

גם בבדואילנד - הגברים המבוגרים והשייכים עם גלימותזמירות
לא צריך להרחיק עד דובאי. מספיק להגיע בין באר שבע לערד.   
מגמת התורה במצוות בין אדם לחברו וכו'הכלכלן המשני

שלום!

אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה. 

עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.

מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.

באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.

לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.

שד"ל נחשב לחכם מחכמי ישראל? לא מכיר מספיק,קעלעברימבאר
אבל מהמעט שיודע חשבתי שהוא חוקר רגיל, כמובן שצדיק וירא שמיים
עובדים ערבים- מה אתם הייתם עושים🫵יפה ותמה

רקע:

סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.

 

אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה. 

פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?' 

באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!

העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת. 

אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.

הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר. 

 

אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.

פעלת בצורה פרובוקטיבית ולא חכמהפשוט אני..

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?


 

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.


 

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.


 

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.


 

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.


 

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

 

הכי מצחיק / עצוב:

 

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

אז יהודי יכול להתנהג מגעיל בחנות אם המוכרת ערביה?מרגול

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?


נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.


אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?


הזיה. 

עונה פה לשניכםיפה ותמה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 22:41

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

 

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

הסיפור מובןנעמי28

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?


איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

קרה לינחלת

בס"ד

 

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

 

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

 

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

 

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

התכוונתינחלת

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

לא יודע אם זאת היתה בחירה נכונה להתערב ב2 המקריםפתית שלגאחרונה

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

אני נמנעת מלהיכנסרקאני

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

 

לדעתי את טועהזיויק

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני רואה שזה ממש קרוב לליבך הנושא הזה.אני:)))))

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש. 

מכירים שיעור תורה בערב בירושלים לבנים וגם לבנות?פופניק2

לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג

בסגנון צעיר

תודה🙏

שיעור מעורב? או עזרת נשים ועזרת גברים בנפרד?מבולבלת מאדדדד
לא משנהפופניק2אחרונה
יש שיעור בזום של נתנאל אלינסוןארץ השוקולד
אם תרצו לראות יחד מהבית
בחירת מתנה להוריםffffff
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 6:26

להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...

ארוחת בוקר זוגיתנפשי תערוג
שובר כלשהורקאני

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

סע לשוק רמלה ביום רביעישלג דאשתקד
אתה יכול לקנות שם חצי שוק ב86 ₪, וב4 שח הנותרים תקנה לך שם מיץ טבעי (יש שם בשוק הסגור, חבלז!).
הייתי שם בשבוע שעברנפשי תערוג

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

 

 

היית בשוק של יום רביעי?שלג דאשתקד

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

האמת הייתי בחמישינפשי תערוג

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

 

ברורררשלג דאשתקד
כי אשתי היה ברביעי, אז לא נשאר לך כלום
ועכשיו ברצינותשלג דאשתקד

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

אני כנראה לא אגיע לשם בזמן הקרובנפשי תערוג

הייתי במקרה שם

 

בית מזוזה יפהארץ השוקולדאחרונה

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

אולי יעניין אותך