אז עכשיו נצליח להוריד שלטון שנמצא אלפי קילומטרים מאיתנו, בלי פלישה קרקעית משמעותית, בשטח גדול פי 4,500 מרצועת עזה?

לא מסתדר לי.

אני לא אומר שהמלחמה לא מוצדקת, אני רק לא מאמין שנצליח למגר את האויב. פשוט נדחה את היכולת שלהם להתחמש, עד המלחמה הבאה.

גם חיזבאללה הובס לפני למעלה משנה, והנה עכשיו שוב חיילים נכנסים ללבנון בשביל להגן על תושבי הצפון.

לכן אני לא מתחבר לאופוריה, אני בעיקר עצוב מההבנה שלעולם לא ננצח באופן טוטאלי אלא תמיד נצטרך להילחם בשביל לחיות.

ברור שיש עוד עבודה. אבל אתה לא נמצא בסיכון שיכבשו אותך כמו לפני שנתיים. יש קצת טילים ורקטות וכאלה. וזהו. אי אפשר לכבוש את הגליל.

אבל בעוד 5 שנים, אם צה''ל לא יתחזק את ההישגים שלו באופן יומיומי, כן יהיה אפשר. 
 

הווה אומר = לַנֶצח נצטרך להילחם. אין ניצחון.

ארצות הברית לא צריכה לתחזק את הניצחון שלה על יפן, ברית המועצות לא צריכה לתקוף מחסנים בברלין. יש מלחמות עם סוף ברור וניצחון ברור. לצערי אנחנו לא שם.

למה אתה חושב היה דחוף להם להביא לכאן שליש מהצבא שלהם? גם ארהב יכולה בהחלט להיכנס למלחמות, פשוט יש לה את היתרון גם של מדינת ענק וגם של היותם יבשת עם מעט גבולות.

בפועל ארהב מתחזקת בהחלט את הניצחונות שלה: הם מקפידים לשמר מעמד של מעצמת-על, הם מחזיקים בצבא הכי חזק בעולם, והם עכשיו בהחלט הביאו לכאן את הצבא כדי להילחם. מה זה אם לא תיחזוק?

מדינת ישראל, בשונה מאחרים, סובלת משנאה מיוחדת ואחרת. אנחנו רואים את הסטנדרט הכפול וכו'.

וכמובן שמלחמות תמיד יהיו עד שיבוא משיח צדקנו, ינצח במלחמותיו, ותהיה גאולה שלימה. עד אז, יהיו מלחמות - בטח כלפינו.

אבל כל התקדמות וכל שיפור הוא מבורך. עדיף מדינה מאשר גלות, ועדיף הפלת משטר מאשר השארת משטר, וכו'. אם תשקוט הארץ 40 שנה, דיינו. גם 20 שנה, דיינו.

בסופו של דבר, ישראל (וארהב) משנה את המזרח התיכון. המעמד שלנו משתנה וכו'. 

המטרה הסופית היא הסכם שלום עם לבנון

וזה יקרה רק כשחזבאללה כבר לא יתקיים בכלל

גם ממשלת לבנון נלחמת בארגון הזה

אבל היא לא ממש מצליחה לעשות עם זה כלום

בגלל זה ישראל וארצות הברית עושים בשבילה את העבודה וקודם כל מרצצים את ראש הנחש באיראן

ברגע שאיראן המממנת העיקרית של חזבאללה תשתנה יעברו לחסל אותם אישית בלבנון

ולדעתי בגלל זה ישראל לא הבליגה על שני טילים ונכנסה ישירות להתקפה משמעותית גם שם

ומה עשינו באיראן שנה שעברה?

מה שאני בא. להגיד זה שאתה פסימי סתם. בראייה אמונית ודאי שאין סיבה להיות פסימי כל כך, אבל גם בראייה של מה שקורה בשטח אתה לא צודק.

זה שלא שיטחו את עזה זה לא כי לא היתה לנו את היכולת הזו.

וכן, עם ישראל תמיד יילחם, עד הגאולה.

הפסימיות שלך מוגזמת ומורידה.

ואם נוריד איום גרעיני מצד איראן לכמה עשרות שנים, זה לא טוב לך?

והאנשים שם גם מנסים להפיל את המשטר.

אני מאמינה שלא יעבור הרבה זמן והם יפלו בע"ה.

וגם אם לא- המצב לא יהיה דומה למה שהיה עד עכשיו.

אל תהיה שלילי. 

אם כן, למה צה''ל עדיין מחזיק עמדות בתוך סוריה? למה צה''ל איים שהוא יגיב אם הם ימשיכו לטבוח בדרוזים?
 

לא אמרתי שלא טוב לי לדחוק את המלחמה הבאה. אבל ההבנה שזה מה שזה, עוד מערכה בתוך מלחמה לא נגמרת, מבאסת אותי.

ו... לא אנחנו הפלנו את המשטר בסוריה. בעקיפין החלשנו את חיזבאללה שעזרה למשטר הסורי, אבל עדיין את המשטר הפילו כנופיות דעא''ש איסלמיסטיות טרוריסטיות.

מה שאנחנו עשינו זה לנצל הזדמנויות כדי לתפוס את כתר החרמון ולהשמיד כל מה שאפשר מאמלח ותשתיות של הצבא הסורי.

לא חלילה מזלזל, אלא רק מדייק את העובדות.

אמת כל מילה בסלע

שנית ועיקרית - ב48 שעות מנפילת אסד - צה"ל השמיד את רוב הצבא הסורי, את הטילים ששנים הפחידו אותנו מהם, את המטוסים, את הנ"מ, את חייל הים, את מאגרי התחמושת ועוד. לאשערא נשאר רק נשק קל, כזה שלא באמת מאיים עלינו. במקביל צה"ל תפס רצועת ביטחון משמעותית בשטח סוריה, מכתר החרמון ןעד הירמוך. 

הרי הוא צריך להגיע מתי שהוא.

מה עם כל מדרשי חז"ל והזוהר בעניין, זה כל כך מחזק...

דבר נוסף, הניצחון תלוי לא רק בצה"ל (שאף הוא מנצח רק בזכות סד"ש), אלא 

בהתחזקות הרוחנית שלנו, העם הנבחר.

מכירה את השיר של שוואקי "ענוים ענוים"?

זה מדרש.

המדרש אומר שהמשיח עומד על גג בית המקדש וצריך לשכנע אנשים בעמנו שהמשיח כבר הגיע, לא נשמע קצת מופרך?

בעצם לא, אנחנו רואים את הגאולה מול העיניים, מדינה שבגדול לא משועבדת למלכות אחרת ואנשים מתאמצים לא לראות שהמשיח כבר הגיע, אז מה לנו לתהות על המדרש.

אתה מודע לזה שהסיבה העיקרית שלא תקפו באירן כל השנים, זו הידיעה הוודאית שיהיה לנו רק גל ראשון, כי רגע אחרי חיזבאלה יכסו את הארץ בטילים?

את חמאס לא חיסלנו מבחירה. בעיני בחירה לא נכונה, אבל הבחירה של הממשלה וזרועות הביטחון היתה להחזיר את החטופים על חשבון הניצחון. במטרה הזאת הצלחנו בגדול, להחזיר את החיים ואת החללים. מי היה מאמין שלא נשאר עם עשרים 'רון-ארדים' אחרי כזה אירוע נורא.

ובניגוד למה שפיפמו לנו שנתיים, החזרנו אותם בלי לחזור לקווי הושענא רבא. אנחנו שולטים באיזורים השולטים ברצועה וממשיכים לחסל מחבלים בלי שהם מסוגלים להגיב, בעבר כל חיסול כזה היה מוריד את תל אביב למקלטים.

ממגילת אסתר לומדים שגאולה קמעה-קמעה. כמה שרשורים החמוצים פתחו באו"ח על זה שלא גמרנו עם אירן. אז הנה, איני יודע את כל השיקולים האסטרטגיים והגיאו-אסטרטגיים, אבל עכשיו גומרים.

אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם

אני לא מתנגד למלחמה,

לא מתכחש להצלחות,

לא מעדיף לשבת בחיבוק ידיים בזמן שאויבינו מתחזקים,

אני ממש בעד כל הדברים האלה.

אני פשוט מבואס שאין ניצחון מוחלט, שכל ניצחון הוא רק עד הפעם הבאה. זה הכל 

בהסתכלות היסטורית  אנחנו במהלך הבא, רווח והצלה עומד ויעמוד ליהודים.

הפעם הבאה מן הסתם תהיה נגד טורקיה והפרוקסי שלה

היום הם שליחים של האירנים, לפני כן היו של סאדם חוסין, לפני כן של ברית המועצות, לפני כן של המעצמות הערביות ולפני כן המופתי קיבל חסות מהיטלר -

הבעיה המהותית היתה ונשארה הערבים שבארץ ובסביבתה...

הוא בחינת הערב רב שהתשלט על לבבות יהודים תמימים.

כמו שאחאב לא אשם אלא איזבל

יש שלל מקורות מפרקי דר' אליעזר ועוד מדרשים, שהמוקד האחרון הוא המאבק בבני ישמעאל. הפרוגרס מחליש את המערב וככה הם לא שמים לב שהערבים ושאר האיסלמים מכרסמים אותם מבפנים. הערבים/מוסלמים מחליפים ספונסר, אבל הם היו ונשארו האויב.

🕎🕎🕎🕎🕎

הארגון שנשבע אמונים לדאעש "בוקו חראם" משמעותו בניגרית "תרבות מערב - אסור!"

כמו שחזל אומרים שפרס היא אויבת לרומי. אבל גם הורסת בתי כנישתא.

פרס עניינה להגביל את רומי, הרבה מלחמות עשינו עם רומי הרבה כרכים כבשנו מרומי, והכול בשביל ישראל שיעסקו בתורה.

אמר להם ה' - הכל עשיתם לטובת עצמכם!

אבל מה אני חולק עליך רבינו.

המורה הלכה בפני רבותיו חייב מיתה

לפני מאה שנה האסלאם לא היה כזה קיצוני

כל הזוועות של שמחת תורה תשפ"ד, היו גם בתר"פ, תרפ"ט ובמעלה עקרבים. רק לא היו מצלמות גוף ושידור ישיר ברשתות.

אני מדבר על התופעה המודרנית.

פעם האסלאן התנגד לדת הנוצרית.

כיום האסחאם כועס בגלל החיחונות המערבית והפוסטמודרניזם על כל חלייו.

הסיבה להפיכת חומיני זה כי השאה רצה לעשות רפורמות חילוניות בפרס שעצבוני את העם.

זה גם הסיבה לקיצונות של הטאליבאן

אבל זה לא רלוונטי, לאורך כל אלף וארבע מאות שנות האיסלם היו גלים- גלים של תקופות שהקנאות הדתית מתפרצת ותקופות יחסית רגועות בהם השלטון והציבור היו יותר מתונים בייחס ליהודים/נוצרים/פילוסופים מתוכם והקנאים יותר בשולי החברה.

כמובן, בכל גל של קנאות כזאת, אפשר למצוא את הנסיבות הספציפיות שגרמו להתמתנות או הקצנה. בסבב של עשרים השנה האחרונות, פשוט שהנסיון המגושם של אובמה לכפות על הדיקטטורים היחסית חילוניים דמוקרטיה - הביא את דעאש.

אבל זה פסיק. ברמת הסיפור הגדול - שום דבר מהזוועות של חמאס או של דעאש, הוא לא משהו שהנביא-שמה-שהוא-עשה-זה-המוסרי לא עשה בעצמו או עשו חליפיו.

כל העולם. ושהאנשושות של ה200 שנה האחרונות שונה מהותית ממה שהיה לפני.

נכון שהיו פדאיון והיה קצת מגמה דתית.

אבל נראה שמתחילת.המאה ה20 ועד שנות ה70 נראה שבעיקר הדת היתה פאסה בקטע של עיצוב פוליטיקות. הן במערב, הן בעולם המוסלמי והן במזרח הרחוק. הכל עוצב מאידאולוגיות חיחוניות.

גם במצרים של נאצר כדי להוציא להורג היה צריך אישור של איש הדת, אבל עדיין האידאולוגיה הנצאריסטית היתה חילונית לחלוטין.

באשף היו ויש גם נוצרים, זו לא תנועה איסטלאמית אלא פאשיסטית ערבית. בניגוד לחמאס.

זו גם הסיבה שהם מכריזים על אתרים כנענים עתיקים כאתרים פלסטינים קדומים, כי מבחינת אשף הזהות מגיעה מהלאום הפלסטיני העתיק המדומה ולא ממוחמד.

מאז שנות ה80 יש מגמה שהאסלאם מגורם מעצב מזערי כמו הפדאיון, עבר לאידאולוגיה ראשית תוך זניחת האידאולוגיות הלאומיות החילוניות הערביות. לכן שקיעת מפלגת הבעת' ואסאד , שקיעת אשף.

הסיבה לזה שדווקא עם התקדמות המודרנציה הדת עלתה בעולם המוסלמי, זה כי זה היה תגובת נגד לחילונות המערבית, ובפרט הפוסטמודרנית, שהתחילה לחלחל לעולם המוסלמי ולפרק את המסגרות המסורתיות הקיימות.

בסוף אפילו אצל מוסלמיות עם חיגאב כיום, הן הולכות עם מכנסיים. עדות להשפעת המערב על העולם המוסלמי, ובמילא רצון לדחות אותו כתגובת נגד .

שם ארגון הטרור האסלאמיסטי הגדול באפריקה הוא "בוקו חראם" שפירוש שמו "התרבות המערבית אסורה".

ולא במקרה החותים כתבו על הדגל שלהם "מוות לאמריקה" לא כי היא נוצרית בעיניהם, אלא כי היא חילונית בעיניהם
 

שוב פעם, לא באתי להגן על הערבים

רק להסביר למה הם החליפו את הברבריות החיחןנית בברבריות דתית

היו שלבים ש'אוחדו זירות' ולכן גם קומוניסטים/נוצרים תמכו בהם, בדיוק כמו שראש ממשלת ספרד תומך באירן.

פשיסטית לאומנית של הגויים כבר 5000 שנה. עיין באורות התחיה וישראל ותחייתו "הלאומיות של הגויים היא מדבר ציה וערבה".
 

הנאצים היו חילונים וברברים.

אשף והבעת' בפירוש הונעו ממגמות לאומיות חילוניות. היו שם הרבה מוסלמים אתאיסטים. כמובן פשיסטים ברברים לא פחות מדאעש.

למה אירן המוסלמית בשנות ה70 היתה ידידה שלנו?

למה סאדם חוסין החילוני שנא את חומיני?

למה ג'ולני שונא את אסאד החילוני?

כיום האסלאמיזם הקיצוני זה כתגובה לחילונות הפוסט מודרנית.

איך אמרו דאעש ימח שמם למהגרים העירקים שברחו מהם? "אתם נותנים לילדיכם לברוח מעירק לאירופה? כדי שידרדרו לסמים וזנות?"

תקשיב לסידרה של מיכאל בן ארי.

בשנות ה70 החילונות הנאצריסטית והפאן ערבית והבעת' שלטו. תבדוק היסטוריה

אני מדבר על התהליכים המודרנים.

המודרנה בסוף חילחלה לעמי האסלאם ויצרה תנועות חיחוניות, כמו לאומיות ערבית, לאומיות טורקית, השאה באיראן, אידאולוגיה חיחונית באפגניסטן של שנות ה70.

מאז שנות ה80 יש תהליך של איסלאמיזם בעולם המוסלמי שהולך וגובר. זה כתגובת נגד לפוסטמודרנה המערבית.

דווקא לפני מלחמת העולם הראשונה היה יותר דתיות בעולם המוסלמי, ואחרי קאסת העותמאנים זה עבר לחילונות כמעט מוחלטת בפוליטיקה, עם אסלאמיזם כתיבול בלבד.

ללא פוסטמודרנה זה היה נשאר המצב גם היום. הלאומיות הערבית (שאיחדה גם ערבים נוצרים בתוכה) היתה ממשיכה להשפיע, ופחות הדת

אבל העובדה היא שבח'ייבר וקורייט'ה אצל מוחמד, בקורדובה לפני אלף שנה, בספרד המוסלמית וצפון אפריקה בזמן הרמב"ם, במשהאד בפרס, במוז'ע בתימן, בחברון בתרפ"ט, בפרעות שמיני עצרת ובעוד אין ספור אירועים שאת חלקם איני זוכר כרגע וחלקם בכלל לא נשאר מי שיתעד... הערבים הם אותם ערבים, אומרת שהסיפור כאן יותר גדול מהתהליכים הספציפיים שאתה תקוע בהם תודעתית.

אבל למה באירופה אין מסעי צלב וצלבנים כיום?

גם האנטישמים שם זה בעיקר נאצים ונאו נאצים מטעמים חיחונים ולא מטעמים דתיים.

וארהב לא נלחמת באיראן כמגנת הכנסיה, אלא כמגנת הדמוקרטיה

כי אידאולוגיות חול ללא קודש אין לו המשכיות לטווח ארוך.

לכן עליית האסלאמיזם היתה צפויה .

אבל ככל שהמערב יותר פרוגרס, כך האיסלאמיזם יותר קיצוני

אין שום סיבה לדמיין את הדמיונות שלך.

לא באתי להגן על האסלמיזם, אלא להסביר למה הערבים המירו את הברבריות החילונית בברבריות דתית.

ולמה פרס שאין לה סכסוך לאומי טריטוריאלי איתנו שונאת אותנו כיום, בניגוד לשנות ה70 אז היו ידידים שלנו

עובדה שהם מרדו בחליף העותמאני ומינו עליהם "מלכים".

באסלאם למנות מלך ולא שולטן, נחשב כמרידה בסמכות הדתית של החליף. כי התואר "שולטן" מייצג סמלית את החליף גם אם לא כפוף לו דה פקטו, בעוד שהתואר "מלך" נחשב מורם מעם.

וחוץ מזה יש הבדל בין שיעור הדתיים בשנות ה30 לשנות ה70. גם בגרמניה הנאצית עדיין היו גרמנים ששנאו יהודים רק כי רצחו את ישו, היום כל שונאי היהודים במערב לא שונאים אותם כי אנחנו רוצחי ישו אלא מטעמים חילוניים.

עצם זה שלמרות התקדמות המודרנה, הדת עלתה שוב חזרה בעולם המוסלמי בשנות ה80, בניגוד למערב, זה כתגובת נגד לפוסטמוגרניזם

אבל מה שהמערב הרקוב הנבוב, ערל הבשר וערל הלב , לא מבין, זה שהבדיחה על חשבונם.

(לא שאני בעד איראן. אבל 2 הצדדים, הפרוגרס והאסלאם, רשעים).

אשרי האיש אשר יבטח בה' ולא פנה אל רהבים ושטי כזב.

אין קול ענות חלושה ואין קול ענות גבורה קול ענות אנכי שומע.
 

אל תהיה יהושע הצדיק המצביא, תהיה משה

ככה זה.

עד הגאולה השלמה ובניין המקדש, אין ניצחון מוחלט.

ב''ה נזכה גם לזה, בינתיים מודים על צעדי הענק שאנחנו זוכים להיות עדים להם.

וגם זו מלחמה אזורית שגם ארהב וסעודיה נגד איראן.

מה גם שדיברו על אפשרות של היפוך קנים בצבא אירן.

צבא אירן בניגוד למשמרות המהפכה לא נאמן לחחוטין למשטר, ויכול לזרום לאן שהרוח נושבת

כשאתה יודע שכל מה שאתה עושה משפיע עליהם מיידית

נכון שאי אפשר כל הזמן להתחשב בזה אבל אנחנו עם ישראל עם של רחמנים בני רחמנים לא מסוגלים לחשוב ככה...

בעיקר כשיש כל היום את ההפגנות על כל החטופים הממשלה לא יכלה לתפקד

לי ברור שהמתקפה הזו הייתה מתוכננת עוד לפני השחרור של כל החטופים

היה כמעט עשרים שנה של מלחמות כושלות ("סבבים") והסכמים ונסיגות. עכשיו משנים את המצב. זה כואב וזה לוקח זמן אבל זה פועל.

אבל עדיין המצב לא נעים בכלל

מה זה “מבואס"???

אתם אמורים לדבר עברית בארץ הקודש!

המלה היא מערבית!! ולמעשה מקורה הוא "באעסה"!!

לא רק שאתם משתמשים בערבית, גם אינכם יודעים מה ואיך לבטא!!

גם כאשר דוברים עברית, יש להקפיד לבטא ח' ו-ע' כראוי..

פתגם בוסתן הפרוור של הסנהדרין הדתית הגשמית הדו-היולית ולתת לה גושפנקא קובייתית מטעם הפחה.
 

אז לא כל כך הבנתי את המסר של מה שכתבת.

יש להם מעסיק, והוא האחראי הבלעדי על השכר שלהם. 

כמו כן אני לא נותן טיפים לרופא, לקופאית, למוסכניק, לרואה החשבון, לחשמלאי... מה שהם אומרים לי שאני צריך לשלם על השירות/מוצר, זה מה שאני משלם.

כמובן שבתור מלצר הכי נחמד זזה לקבל טיפ.

אבל אם נחשוב בהיגיון, לא מספיק שאני משלם על האירוע\מסעדה שגם ככה כיום לא מאוד זולים, אני עוד צריך להוסיף כסף לבחור הנחמד שזו העבודה שלו? 

לא בקטע מזלזל ש"העבודה שלו זה לשרת אותי" אלא אשכרה, זו העבודה, לבוא-לקחת-להביא, על מה להוסיף כסף? שהוא גם מחייך? מצידי שלא יחייך חחח

אז כן

בשליחים לא יצא לי להיעזר אז לא בדקתי 

זה בפירוש לא המצב הרגיל, בטח לא במקומות גדולים ומסודרים. לפני הרבה שנים זה היה המצב, אבל מאז עברו חוקים שהסדירו את הנושא. 

רק אם יכפו עלי, או יגרמו לסיטואציה שבה אעדיף לרחם על האומללים ולתת להם קבצנות טיפים.

רק כי זה עניין של מקובלות, לא שבאמת בא לי לשלם מעבר לעלות הגבוהה גם ככה באופן יחסי

מפרגנת להם

עבודה קשה

אבל זה לא קורה אצלי הרבה מסעדות/ שליחויות של אוכל 

כשזה מתאים

למטפלת פרטית הייתי מוסיפה לפני חגים

מעדיפה לקנות בחנות קרובה לבית גם אם זה יותר יקר

כדי לפרנס מקומיים

מפרגנת לנהגי מוניות את הסכום בלי מיקוח (לא קורה הרבה מוניות)

לא כי אני מרגיש אחריות כלכלית עליהם, אלא כי זו עבודה שוחקת, עם בוס מעצבן והרבה לחץ מסביב, וזה שלב בחיים בדר"כ, וזה משמח אותם מאוד, ולא דורש ממני הרבה.

אני גם לא יוצא למסעדות אז זה בעיקר בחתונות.

בחתונות אם דאגו לי במיוחד.

לשליחים לא 

במסעדות כן (מקומות עם הגשה לשולחן)

אישית חשוב לי שלא יצא סטיגמה על דוסים (או יותר נכון דוסיות) שהם קמצנים.

פיצריות ציפס וכו אז לא.

שליחים לא יצא לי.

אפילו תוך גדי

 הספונג'ה.......וכי קלות כל אלו בעיניך?!

לולאי השיעור שלו הקשבתי היום, לא הייתי עושה כל זאת. או שהייתי עושה

זאת באיטיות, בחוסר חשק, בלשוטט מחשבתית בכל מיני מקומות , העיקר לא

כאן, ליד הכיור, השיש....

השיעורים שלו עוזרים לי לעשות מה (מה לעשות, אני מודה ומתוודה) - שאיני

אוהבת... זה לא נשמע מכובד כל כך,  לערבב צלחות ותרסיס לניקוי חלונות

עם דעת  וחכמה כל כך נפלאות, אבל זמני לא כל כך פנוי,  Young man.......

א

אני לא טיפוס שלומד ללא הרף, הלוואי. אבל, כשלא נמצאים

במסגרת תורנית איזושהי,  אז בלי לשמוע משהו תורני, אני

מרגישה שהופכת יותר ויותר לבורה ועמת הארץ. 

הלוואי והייתי מקשיבה לרב לוי

ודומיו - יותר.  הרבה יותר. וחוצמזה...זה כיף!!

ברור עם זאת, שיש אנשים הרבה יותר עסוקים

ממני. עובדים המון שעות, לומדים, פעילים....

אגב, השיעורים של הרב לוי נמסרים

לציבור של בעלי תשובה, או אנשים

שמתעניינים....ובכל זאת, הם עמוקים,

מלאי מחשבה, משהו!!

א גיט ווך!

לילמנוחה!

הייתי שומע הרבה, מתישהו הגעתי למחסום השיעורים בתשלום... 

אין לי את האפשרות.   אבל נהנתי מאד 

גם את הצד המוזיקלי של הרב, בנוסף לכל שיעורי התורה המדהימים שלו ופרשה ב4 שהפכה מזמן ל10, 20 ויותר חחח

למי שלא מכיר, אני מדבר על זה: קישור

שלא אכשיל מישהו חס ושלום

בהחלט היתה משכיחה לי את האבל. 

אני מתארת לעצמי שהכל זה שירי אמונה וכד'. נכון?

זה כל כך לא הולך עם הרב לוי השכלתן כל כך....

הוא ממש נפלא. וגם צדיק אני חושבת. לפי התשובות שלו כששואלים אותו.

שאלתי אותו על משהו מזעזע שהזכיר בשיעוריו על הכוזרי, והוא ענה:

אנחנו לא שופטים אף אחד.

מדהים. תודה!

תודה!!!

אבל השיעורים הארוכים שלו (הכוזרי, הרמח"ל ) - זה לא "נחמד", כלומר, זה לא

מוגש כסיפור, כדיאלוג בינו לבין מישהו שמתנגד או לא מבין, זה על טהרת הקודש

ממש. כך זה מרגיש לי. כל כך בהיר, מסודר, חכם, עמוק, לא "עממי" בשום אופן!

לא יודעת אם הצלחתי להסביר את הכוונה שלי.

את מרגישה את הכובד של האחריות שיש בתוכן הזה. זה באמת מרגיש לפעמים כמו "קומה שנייה" של אמונה - כזו שלא מסתפקת רק ברגש, אלא דורשת מאיתנו מבנה שכלי ורוחני מאוד חזק כדי לעמוד מול סערות העולם. הסברת את עצמך מצוין! (בתקוה שהבנתי ;)

באמת קומה שניה, כי השיעורים

הארוכים והעמוקים האלה, פחות קלילים, יש להם (אני חושבת)

פחות מגמה להשפיע. ומבחינה אינטלקטואלית, הם באמת

מלאכת מחשבת. מעניקים סיפוק שכלי . הרגשה של איזה

מופלא, כמה עמוק.....

מבחינת להרגיש את כובד האחריות....הלוואי.

אולי מבחינה זו, דווקא השיעורים הקצרים

המחדדים נקודה מסויימת, יכולים (זמנית?)

להשפיע יותר.

עולים בזכרוני הסיפורים מזמן גירוש ספרד למשל, שדווקא

פשוטי העם, שעבדו את השם בתמימות ופשטות, החזיקו

מעמד מבחינה יהודית, יותר מהמשכילים למינהם (שגם

שמרו מצוות).

ואולי אני טועה.

זה כן משפיע. או מוטב לאמר, זה עוזר לאהוב את השם, לעשות אולי פחות מלומדה, יותר ברצינות, אולי...

מזכיר את זה כבדרך אגב. מאוד ממליצה להקשיב לו. 

הרב אורי שרקי

הרב מיכאל אברהם

הרב אליהו זיני

הרב שמואל אליהו

הרב גיא אלאלוף

יש הרבה על מי להמליץ אך מה שהלב חושק הזמן עושק.

הרב יגאל לוינשטיין

הרב שניאור אשכנזי

הרב צבי בן פורת

הרב אליהו מויאל (אם אני לא טועה)

כשיהיה זמן סוף סוף....

שיעורים על מצבי נפש  - הרב ד"ר הררי באתר "התבוננות"

הרב פנגר - על ירידות, נפילות וכו' וכו' בקול חי (מחשבים מסלול מחדש יום חמישי בלילה משעה 12 ועד 2 בלילה

וגם שיעורים קצרים מאוד וטיפים גם בקול חי וביוטיוב.

ממליץ עליהם חח
 

כדאי לשמוע

אם צרכי הילד מסופקים לו, בעיקר רגשית, הוא יהיה מאושר.

אז אני לא חושב שיש סטטיסטיקה קבועה.
 

אם הייתי צריך לנחש בכוח אז הייתי אומר או שזה דינמי ומשתנה כל הזמן בין המגזרים או שזה פחות או יותר אותו יחס של מאושרים/לא מאושרים אצל כל המגזרים (היהודים כמובן...)

השאלה הגדולה היא לאיפה הילד הזה הלך ברגע שהתבגרנו.

האם יש סביבה שמשמרת כמה שיותר את הילד בתוכנו גם כשהתבגרנו?

אבל לדעתי יש 2 מגזרים שעל פניו הרוב נשארים בהם: חילוני וחרדי

החילוני- כי זה לא באמת מגזר, זה פשוט חופש מוחלט אז הכל נכנס בקטגוריה, גם להיות חילוני ולשמור שבת, נניח.

והחרדי- כי זה חינוך נוקשה וקהילתיות חזקה שקשה לצאת ממנו. ולכן יש רוב שנשאר.

כמו תמיד, הדשא של השכן ירוק יותר ונראה לי שמכיוון שהמגזר הדתי תמיד באמצע והמינון של החופש והתורה משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה וממקום למקום, קל לצאת ממנו לכל כיוון..

לילדים, אני חושבת שילדות מאושרת תלויה בהורים ובסביבה האנושית, לא קשור לרמה דתית או למגזר כלשהו. הדרך שההורים והסביבה מתווכים לילד את העולם וגם את המחויבויות שלו, היא זו שמשפיעה הכי הרבה על השמחה הפנימית.

לדוגמה, ילדה בגן משחקים. אפשר להיות הורה קשוח שלא מרשה לעלות על מתקנים גבוהים יותר, ואפשר להיות הורה קשוח שלא מאפשר מבחינת צניעות לנסות כל מיני פעלולים, ואפשר להיות הורה מאפשר שפשוט מוודא שהילדה בטוחה ושטוב לה, ושמתאפשר לה לנסות כל מה שהיא רוצה בגן משחקים. זה הכל