ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

לזכרוני הרב מלמד בפניני הלכה, אומרקעלעברימבאר
שרוב תלמידי הרציה אמרו לקרוע על מקום המקדש, (אבל לזכרוני הביא גם עדויות מועטות על תלמידי הרציה שטענו שאמר לא לקרוע)
למרות שזה גם קשור לעניינינו, למשלקעלעברימבאר
ניתן להסיק שאם גדר "יד ישראל תקיפה" בהר הבית זה לעניין ביזוי המקום והמנהלה במקום אם היא יהודית או לא, ולא לגבי ריבונות פוליטית.

אז גם לגבי ירושלים, יד ישראל תקיפה הכוונה היא לאו דווקא עצמאות, אלא אוטונומיה היוצרת חיים פוליטיים יהודיים בירושלים (יותר מעירייה, אלא אוטונומיה כמו בימי נחמיה עם מטבע, שרים, וכוח חמוש)

מי טוען "אין לנו עצמאות בעיר העתיקה"?מי האיש? הח"ח!

במה שונה ה"עצמאות" בעיר העתיקה, תהא אשר תהא משמעותה של אותה "עצמאות", מהעצמאות בתל אביב? איזה אישור דרוש מאיזה אומות לעשות מה בדיוק בעיר העתיקה? לנתץ את המיצג בכנסיית הקבר?

אאל"ט זה לא ממש נכון על הר הביתשלג דאשתקד
שם יש דליטה מסוימת של הוואקף
מה זה שליטה?מי האיש? הח"ח!

 על מה אתה מדבר? האם הם המחוקק שקובע חוקים שחלים בשטח, שבפרט גם סופח לריבונות ישראל אחרי מלחמת ששת הימים? תחשוב שנייה כמה לא הגיוני מה שאתה מנסה לטעון. שום - חוזר שוב שום - עניין שעונה בו כל בעל עניין בשטח ירושלים המוניציפלי, איננו מכוח עצמי אלא מכוח מתן היתר וגושפנקא שהעניק לו המחוקק הישראלי בכנסת ישראל.

אתה צודק, אבל לא בגללקעלעברימבאר

שזה סופח לישראל, שהרי אם זה היה מסופח על הנייר אבל דה פקטו ללא שליטה זה לא היה נחשב. גם דה יורה קרים שייך לאוקראינה מבחינת המפות האוקראניות.  בפועל אתה צודק שישראל היא השולטת על הר הבית, ולכן זה נחשב תחת ידינו

 

הוואקף אינו מדינה אלא מנהלה של גבאים. כשם שאנוקעלעברימבאר

שולטים מבחינת מצוות ירושת הארץ באופן מלא על הגנים הבאהיים , או אתר נבי שועיב הדרוזי, או כנסית הבשורה בנצרת, או כנסית המולד בירושלים, או להבדיל על בית כנסת "אהבת ישראל" באשדוד. מכיוון שהמדינה שולטת שם, והמנהלה הם סך הכל גבאים/מנהלה דתית

אני כן טוען שיש עצמאות בעיר העתיקה, אבלקעלעברימבאר

מי שטוען שאין לנו. טוען כך על סמך שהעולם לצערינו לא מכיר בשליטתינו מעבר לקוי 67 ורואה ברובע היהודי "התנחלות", ועל כל בניה חריגה בעיר העתיקה העולם יסתכל בשבע עיניים ולעיתים יפעיל לחצים (למשל אובמה לחץ על ביבי בזמנו לא לבנות בגבעת המטוס בירושלים כי זה מעבר לקוי 67 וביבי התקפל). ובמיוחד בעיר העתיקה שנתפסת בעולם כ"אגן הקדוש" והעולם לא רואה בעין יפה שהשטח הנל בשליטת ישראל ולא מבונאם. שלא לדבר על הר הבית.

 

בפועל קורה שהאומות (וגם ארהב) לוחצות עלינו ואנו מונעים לעשות כל מיני דברים בירושלים שמעבר לגבולות 67.

 

כנ"ל גם לכל פעילות בטחונית בעיר העתיקה, העולם יגיב אחרת מפעילות בטחונית בלוד או רמלה

הנה מה אנחנו עושים בעיר העתיקה שפוגע בזכויותמי האיש? הח"ח!

הענקנו את רחבת הכותל לשימושי דת, שפוגעים בי כיהודי ישראלי ציוני. במקום שזה יהיה רחבה פתוחה של מוזיאון לאומי ארכיאולוגי עצום מימדים, למקדשי היהודים וירושלים בירת ישראל בתקופות המקרא והמלכות, והתהילה החשמונאית, זה הפך לבית כנסת מבולבל-משהו, עם איזה פעמיים בשנה של סגירת המקום לצורך טקס חצי-ממשלתי חצי-צבאי. מי שעושה שטויות כאלו, שלא יתבכיין על וואקף בהר. השטויות האלו הן חיסול הציונות במעשה טרור מכוון. מי שמבחינתו המקום הזה צריך להוסיף להיות מה שהיה בימי הגלות והיישוב הישן משלם הד'ימי והג'יזיה, הכופר ומס הגולגולת לערבים ולתורכים, מבחינתי הוא איום ישיר וקיומי נגד הציונות ונגד הריבונות והממלכתיות של ישראל.

קצת סוטים מהעניין, אבל אגיב בכל זאת:קעלעברימבאר

א.   הר הבית הוא מקום קדוש ולא מוזיאון. העם היהודי הוא עם האלוהים ולא עם ככל העמים, בניגוד לזהות הפלאפל ה"ישראלית" המזויפת. בית המקדש הוא בית ה' ולא מוזיאון לאומי. ולכן מכיוון שאין ביכולתינו לעלות להר הבית, אז בדיעבד ממירים את מקום התפילה הקדוש הן לכותל המערבי והן לכל כתלי הר הבית מסביב הר הבית, בדיוק כמו המדרגה ה7 במערת המכפלה. 

 

להפוך את הר הבית או קירותיו ממקום תפילה למוזיאון , זה פשוט חטא העגל. כלומר לסגוד ללאומיות במקום לראות אותה כככלי להופעת השראת שכינה.  כמובן אני לגמרי בעד גן דווידסון הארכיאולוגי, כי במילא יש את רחבת הכותל. אבל לא ניתן להפוך את רחבת הכותל למוזיאון, או את גן דוידסון לבית כנסת רפורמי/קראי/דת אחרת. (וגם שם צריך להיות נוהל להתלבש באופן צנוע מכיוון שזה אתר קדוש בסמוך לכותלי הר הבית).

 

בית המקדש הוא בית קרבנות ותפילה. זה מה שהאדם כשבא לה' השוכן במקדש עושה. אף שלמלכי בית דוד יש היתר לשבת על כיסא בעזרה, זה לא אומר שהעזרה הפכה אצלם לאולם משפט המלך או לארמון. הרצים לפי התנך ליוו עם המגנים את המלך עד המקדש, אבל לא נכנסו עם המגנים למקדש.

 

"ולא יטמאו את מקדשי בפגרי מלכיהם במותם. בתיתם סיפי את סיפם ומזותם את מזוזתי והקיר ביני ובניהם. עתה ירחקו את פגרי מלכיהם ממני ושכנתי בתוכם לעולם". (יחזקאל).

 

ולכן גם הכותל הוא מקום תפילה ולימוד תורה, כקדושת בית כנסת. ולא מקום טקסים ומוזיאון. גם את טקס חללי צהל עושים ברחבה החיצונית וגם זה פעם בשנה.

 

ב.  ציונות אמיתית זה שאנחנו עם ה' .  המקדש ההר וקירותיו מוקדשים לעבודת ה'. את ארמון המלך ומוזיאון וכדומה עושים בסמוך למקדש, לא במקדש עצמו. ירושלים שם ישבו כסאות לבית דוד. לא במקדש.

 

ג. אנחנו עדיין לא בתקופה המתאימה למקדש. לכן אין אפשרות כרגע להקריב קרבנות (בטח לא בכותל) וגם אין מלך בית דוד שיקרא בהקהל אז יש רק זכר להקהל עם נשיא המדינה בכותל. אז הכותל נראה כמו שטייטל במזרח אירופה. כל הפולחן הדתי הוא כרגע כמו במזרח אירופה. למה ציפית כרגע? לקרבנות ושירת לויים והשתחוויה? עדיין לא הגיע הזמן.

 

 

(נערך)

 

 

 

 

 

 

 

לי יש דעות.מי האיש? הח"ח!

לך יש דעות.
הן כנראה לא מתיישבות.
אולי נפתור את זה בדרך של האמריקאים, כשהעסק לא נפתר.

זה לא דעות. המקדש חד משמעית לפי היהדות הוא לאקעלעברימבאר

מוזיאון אלא מקום השראת השכינה בלב עיר הבירה ועיר השלטון. והאדם בא לשכינה עם קרבנות, שירה, תפ]ילה , הלל והשתחוויה. לא עם מוזיאונים. מוזיאונים מותר (ואכן מאוד ראוי) שיהיהו בעיר העתיקה. בשביל זה יש את קדושת העיר העתיקה, כדי שהקדושה תתפרש בחיים עצמם ולא רק במקדש.

 

נ.ב: מחילה על התגובות בחריפות. פשוט בגלל השעה המאוחרת פרקתי. אל תקח אישית. אני אערוך

אין שום צורך לערוך.מי האיש? הח"ח!

יש כאן מחלוקת בהירה ביותר.
יש בהחלט מצב שרק אמצעים אמריקאיים ישימו קץ למחלוקת.

שום גוי לא ימנע את רצונינו שה' ישכון בתוך מדינתינוקעלעברימבאר

ולא העגל.

 

"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה"

תהיה בטוחמי האיש? הח"ח!

שמורדי הקונפדרציה היו בטוחים לא רק שהצדק עימם, אלא גם שהיושב במרומים עימם.
לצבא היאנקים היו הכלים וגם הרצון להוכיח למורדי הקונפדרציה שהם טועים.
יריות, פורט סאמטר, גטיסברג, בסוף צ'רלסטון, אטלנטה, מדורות בוערות לשמיים.

ההבדל שהם האמינו בזה כאידאולוגיה ודת. ואילו אצלקעלעברימבאר

העם היהודי זה בסיס האתוס הלאומי של האומה לדורותיה.

 

האומה האמריקאית לא קיבלה עצמאות מהבריטים בניסים אותות ומופתים ובמורא גדול וגילוי שכינה, ואילו האומה היהודית ביציאת מצרים כן, לפי הנרטיב הלאומי

הורדוס לא בנה את המקדש בתולעת השמירמי האיש? הח"ח!

אלא באומנות של סתתים איטלקים, שהגיעו לכאן במפוארות של אוניות הפאר הרומיות בשיט מיוחד. אנחנו אפילו מבינים שחלק מעיטורי השיש ברצפה ההרודיאנית כללו מעין תבניות סוואסטיקה (ללא שום קשר למיתולוגיות גרמאניות). ועם כל זה אמרו חכמינו שמי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו. מבחינתי צריך מוזיאון, ולסלק את רגלי הדת הממסדית מהשטח.

עיקר המקדש הוא לא מזיאון לאדריכלות אלא בית ה', אתהקעלעברימבאר

מזכיר את אוהבו של המלך שבא להפגש עם המלך בארמונו. ובמקום לדבר עם המלך מתמקד בארכיטקטורה המרשימה (האמת שהמשל היותר טוב זה המלכה שבאה לפגוש את המלך בארמון, או בניו)

בכל רגע מצפה אני לבוא המלךמי האיש? הח"ח!

ובוודאי אם יביא עימו את ארמונו, בנוי באש כפי שהבטיח, הרי זה מבטל כל עניין מהעבר.

בינתיים אין לי אלא המצוי תחת ידנו.

קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולדורות, ושכינהקעלעברימבאר

לא זזה מהכותל המערבי (של ההיכל איפה שכיפת הסלע, לא של הכותל שלנו). 

 

וגם אם לא. אשתו או בניו של המלך שמבקרים את המלך בארמונו, גם אם המלך לא נמצא,  יתמקדו בעיקר באדריכלות או יזכרו במקומות בהם המלך ישב ויצפו לבואו?

 

אני לא נגד אדריכלות של המקדש וההר אבל זה לא העיקר.

 

את זה משאירים בעיקר לעיר העתיקה, שם יש הרבה ארכאולוגיה ואדריכלות ואכן שם ראוי לשים אותה עיקר "כי רצו עבדיך את אבניה". נאמר על העיר העתיקה, לא על המקדש. ואדריכלות וארכאוולוגיה בכלל אבנים. האבנים עם לב אדם.

אז לכן יש מחלוקתמי האיש? הח"ח!

וכל השאלה היא איך מיישבים אותה.

מה המחלוקת? אם קדושה ראושנה קידשה גם לדורות?קעלעברימבאר
לא, מי יקבע כאן ובאיזה אופן צריך ליישם מה שקובעים.מי האיש? הח"ח!
האתוס של אומה לדורתיה יקבע. ייתכןקעלעברימבאר

שנקודת ההתחברות של הנשמה שלך היא אכן דרך קדושת הארכיטקטורה במקדש, וזה מצוין. אבל גם זה צריך להיות לא כפרישה מהציבור. וברור שהעיקר זה היות הר הבית בית ה', והאריכטקטורה חשובה אך טפילה לעיקר ומקבלת משם את קדושתה

מה שברור לך כנראה לא ברור לכל אחד.מי האיש? הח"ח!

האמצעים האמריקאיים יכולים להבהיר לכולם מה שלא ברור.
כשהושגה בהירות באמריקה, כל אחד בעולם הבין מה כוחם של האמצעים האמריקאיים ליישב מחלוקות פנימיות באופן בהיר ביותר.

גם אם האמירקאים ייגברו עלינו, זה יהיה זמני, איקעלעברימבאר

אפשר להרוג רעיון ואתוס.

 

והאתוס של האומה היהודית הוא לצפות לה' שישכון בתוכה, ובמילא האדריכלות של ביתו תהיה גם אבל משנית.

 

מה שלא הלך לאנטיכוס לא יצליח לארהב

אתה עושה את עצמך?מי האיש? הח"ח!

מה ששייך לאמריקאים זה באמריקה.
מה ששייך לנו יהיה כאן.

ומה ששיך לנו חייב להיות לפי האתוס של האומה לדורתיהקעלעברימבאר

הן במקדש בהר וכתליו, והן בבחינות של הרבנות הראשית

טוב, זה ייבחן, לא?מי האיש? הח"ח!

(ולא רק בבחינות של הרבנות, או משרד הדתות, או מכרזים תפורים למינייהו)

טוב סטיתי מהעניין זה אכן ייבחן, וכלקעלעברימבאר

מה שלא מתאים לאתוס של האומה לדורתיה. יכו לשרוד מקסימום 100 שנה אבל יחלוף. ראה מה קרה לאחאב, למתיוונים, לצדוקים ולקראים ולרפורמים

אז סוף סוף אפשר להתפשרמי האיש? הח"ח!

אם אראה אפילו יום אחד את המוזיאון הזה מתקיים, לא כל כך יהיה אכפת לי אם למחרת זה כבר ישתנה בדומה למה שבא אחרי אחאב (או בכלל בית עמרי). הנה, מספיק טוב?

למה מראש לעשות משהו שלא מתאים לאתוס של האומהקעלעברימבאר

לדורתיה?

 

ולמה כל כך בוער לך שהמוזיאון יהיה בכותל ולא ברובע?

כי בהתאם לחוק הישראלימי האיש? הח"ח!

זה אתר ארכיאולוגי, ואת החוק צריך לקיים ולא לדרוס. עבריינות היא האויב שלי.

אה. כלומר מפריע לך הרס הארכאולוגיה. אז תאמר! גםקעלעברימבאר

לי זה מפריע.

 

הפתרון הוא לעשות קומה מתחת לרחבת הכותל שם יהיה מוזיאון ארכאולוגי. כמובן גם שם אנשים יצטרכו להתלבש בצניעות כראוי למקום קדוש

אתה מצחיק מאוד.מי האיש? הח"ח!

יש כבר את מנהרות הכותל, אבל זה לא מספיק. מוזיאון ארכיאולוגי לא חופרים מתחת לאדמה כשהפאר וההדר נמצאים למעלה בחוץ לעין השמש. שאת הבית כנסת יחפרו מתחת לאדמה.

בסוף יש שני ערכים טובים שמתנגשים:קעלעברימבאר

ארכאולוגיה מול עבודת ה' במקדשו.

 

אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה. חייבים פשרה.

 

החיים יותר חשובים מאבנים מתות, גם אם זה אבנים עם לב אדם (ואגב גם בכותל מנשקים את האבנים אז זה מוזיאון ארכאולוגי חוויתי לילדים שאפשר לגעת בממצאים

משמעות הנשיקה היא העיקרמי האיש? הח"ח!

האם זה במסגרת עלייה לרגל דתית, או מפגש מרטיט עם פאר האומה והארץ.
מכל מקום, מבחינתי הפשרה תהיה מה שאני מציע.
וכל ניסיון לסחוט מעבר לזה, הוא פשע ואלימות טרוריסטית רצחנית שתחסל או תחוסל.

באבני החומה זה המפגש המרטיט, באבני הכותלקעלעברימבאראחרונה

זה שניהם.

 

כמובן תפילה בכותל היא רק הראשון. לכן אני לא מתפלל כשנוגע באבנים שלא יראה שאני מתפלל לאבנים. אלא מתפלל לחוד. ואחר ניגש לנשק את האבנים של הכותל לקיים "כי רצו עבדיך את אבניה" בנפרד. אבל אלו אבני הר הבית כלומר אבני המקדש, ולכן הם לא רק פאר האומה אלא אבני השראת השכינה.

 

הקשר של האדם כשעולה מהאידאה הלאומית לאלוהית, הוא דרך האידאה הדתית. כמו שאמרתי. פניית האדם אל אלוהים=דת. בעוד  שאלוהים פונה אל ישראל דרך הלאום.

אבהיר, וייתכן שאנחנו פחות חולקים ממה שנראה:קעלעברימבאר

א. עיקר קדושת עם ישראל היא קדושה לאומית ולא דתית.

ולכן גם עניין ירושלים היא קדושה ממלכתית כעיר בירה ולא דתית. ולכן את הכנסת ומשרדי הממשלה צריך להעביר קרוב להר הבית בתוך העיר העתיקה. ובאופן כללי העיר העתיקה אמורה להיות המרכז התרבותי והכלכלי של המדינה. (האידאה הלאומית)

 

ב. אבל המקדש עניינו שהקודש הנבדל והעליון (אללה בלעז) מתחבר ושוכן בתוך קדושת הלאומיות והממלכתיות "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".  ולכן המקדש הוא בית ה', לא בית המלך, לא בית העם, ולא מוזיאון היסטורי לאומי. כי אנו עם ה' ותמצית לאומיותינו זה השתוקקות לאלוהים. (האידאה האלוהית).

 

ג. הפניה של האדם הפרטי לאלוהים היא דתית (האידאה הדתית). ולכן הפרט שעולה למקדש מתקשר לאלוהים על ידי תפילה הלל שיר התחווי הוקרבן, ולא על ידי סיור מוזיאוני לאומי במקדש. גם כשהמלך (נציג קדושת האידאה הלאומית) עולה למקדש הוא עולה להקריב קרבן "ועולתו של שלמה אשר יעלה בית ה' " ולא כדי לשפוט את העם.

 

@מי האיש? הח"ח!  ייתכן שאנו יותר מסכימים עכשיו?

 

 

 

אני אסכים לתת כניסה חינם למוזיאוןמי האיש? הח"ח!

לזה אני אסכים.

קראת את דברי האחרונים? עלקעלעברימבאר

מה אתה לא מסכים?

 

בא נשים את הריב בצד.

 

מחילה, אני התחלתי וגרמתי לזה. והטעות והאחריות כולה עליי.

 

בא נחזור לדיון ענייני

לא מבין איפה הריב.מי האיש? הח"ח!

יש כאן חילוקי דעות.
לא רואה על מה יש מבחינתי להתפשר.

קראת את דברי האחרונים? כתבתי מפורשות שאכןקעלעברימבאר

זה שהעיר העתיקה הפכה לשטייטל ולא למקום השלטון ומרכז התרבות של המדינה זה אכן בושה וחרפה, וצריך להעביר את הכנסת והמשרדי הממשלה לעיר העתיקה סמוך יחסית להר הבית.

 

(אלא שהר הבית עצמו וכתליו לא שייכים לזה, ומכאן מחלוקתינו).

 

אבל בשאר הדברים אני מסכים איתך.

 

הפיכת העיר העתיקה לשטייטל מזרח אירופאי זה עיכוב מימוש חזון הציונות

אני מדגיש:קעלעברימבאר

העיר העתיקה אכן חייבת להיות מרכז ארכאולוגי וארכיטקטוני. אבל לא המקדש ההר וכתליו

 

@מי האיש? הח"ח! 

אני מדגישמי האיש? הח"ח!

שארלינגטון וגטיסברג מספקים די והותר בהירות למה שקורה כשלא מבינים בדרך הנוחה יותר איך לטפל במחלוקות פנימיות, לפני שזה מאוחר.

אולי תענה לעניין?קעלעברימבאר

 מתנצל על הסגנון שכתבתי, לקחתי את מלוא האחריות עליי. בא נחזור לדיון ענייני

זה דיון ענייני ביותר.מי האיש? הח"ח!

רק שלפעמים יש אמצעים יוצאי דופן לנהל את הדיון.

לא הבנתי את הקטע עם ארלינגטוןקעלעברימבאר
יש מאמר ארוך של הרב גורןשלג דאשתקד

בספרו "תורת המדינה". הוא מקיף הרבה מאוד מקורות הלכתיים, וטוען שכיום ירושלים אינה ביד גויים ואין לקרוע עליה.

קראתי את המאמר לפני המון שנים, וממה שזכור לי בגדול הוא די מקיף את שיטות הפוסקים (בשונה מדרכו תמיד, להתייחס בעיקר לספרות חז"ל הענפה, בה הוא היה בקי באופן מבהיל). אני מדגיש את זה, כי יתכן שבנושא הזה צודק הרב גורן שהשאלה היא מי הריבון ולא מי התושבים.

(הרב גורן החזיק בשיטה מאוד עקבית, שהריבון קובע ולא התושבים; לכן הוא טען שמאז קום המדינה לא ניתן להשתמש בהיתר מכירה. כמדומני שיש לו מאמרים בנושא  גם בתורת השבת והמועד וגם בתורת המדינה.

בנושא היתר מכירה וכו, רבים חלקו על שיטתו הקיצונית והמשיחית מעט. אבל אולי לעניין קריעה יסכימו עימו.)

השאלה יותר תיאורטית -קעלעברימבאר

אם ירושלים תיאורטית תהיה במצב כמו בימי נחמיה - אוטונמיה יהודית ולא עצמאות. האם גם אז לא קורעים עליה?

 

אגב מעניין שלא מוזכר שנחמיה קורע את בגדיו כשהוא בא לראשונה לירושלים ורואה את חומותיה הרוסות,

 לעומת שמוזכר שנחמיה מתאבל וצם כששמע על כמות ההרס של חומות ירושלים ומצב החורבן היחסי של העיר. בעוד שמוזכר שעזרא קורע את בגדיו כשהגיע לירושלים ושמע על נישואי התערובת. אבל ייתכן שפשוט מזכירים את עזרא כי זה עשה אפקט ציבורי.

 

אבל כמובן אין ללמוד כי ייתכן שעל ירושלים צריך גם שתהיה בנויה כעיר וגם תהיה ביד ישראל. בעוד ששאר ערי יהודה מספיק שהן ביד ישראל גם אם חרבות.

ברור שהשאלה מי הריבון ולא מי התשובים, כךקעלעברימבאר

משמע מהבית יוסף ומשאר הפוסקים עליו

שמעתי גם סברה שיש בה נקודת אמת של הרב נבנצאלקעלעברימבאר

שמכיוון שאין ידינו תקיפה מספיק לעקור עבודה זרה מהעיר העתיקה, אולי צריך לקרוע על העיר העתיקה (הרי האומות לא יאשרו לנו לעקור עבודה זרה מהעיר העתיקה).

 

מצד שני מכיוון שהעולם גלובלי היום, גם לא יאשרו לנו לעקור עבודה זרה מיפו או מנצרת, כשם שלא יאשרו לאיטליה להרוס את האתרים הארכאולוגים ברומא ולא יאשרו למצרים להרוס את הפרמידות, ויפעילו עליהם סנקציות במקרה כזה.

 

ולכן נראה שחוסר יכולתינו לעקור עבודה זרה מהעיר העתיקה לא קשור לחוסר עצמאות. ולכן לא קורעים על העיר העתיקה.

איזה ספרי קודש אתם רוצים..אנונימי 14

א. שייכתבו כמותם ולא מספיק נכתבו?

ב. שלמיטב ידיעתכם טרם נכתב כזה?

(תכלס לא חייב להצמד ל2 הקטגוריות.. תכתבו חופשי)

(אולי גם הודות לשרשור נחשף לספרות שלא ידענו שיש..)

אפשר תשובות כלליות אפשר תשובות מיוחדות..


אני אתחיל.

א.  קלאסי-  ספר שינסה לפרט ולבאר יותר את הלכות בין אדם לחברו וכן ספר שינסה לפרט להסביר ולבאר את נושא אהבת ה' ויראת ה' כפי שמעורר על זה הרמחל (שוב, לא פירוש למסלש אלא חיבור עיוני ומעשי על שני ענפים גדולים אלו.).


ב. הייתי רוצה ספר על הלכות שבת שלא יכתב על סדר השוע, אלא פשוט יחשוב על איך נראה יום חול שגרתי אצל רוב האנשים וביחס לכל פעולה ופרטיה ירשום מה דינה בשבת..

הייתי רוצה לכתוב ספר כולו על מצוות "מעקה"אריק מהדרום

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

שאלות חזקות!אשר בראאחרונה
מחפשת מקורות/ שיעוריםאשר ברא

בנושא של 'התלהבות', איך לקיים דברים ביותר אש פנימית.. דבקות וכו'..

ה' ישמח אתכם, תודה

אני לא מכיר מספיק את כתביו אבל אולי אחריםאנונימי 14

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

אכן.אחד איש
הכשרת האברכים עסוק בזה
תוכל לפרט?אשר ברא
וזה לא בדיוק מה שביקשת אבל על הצד שאולי כןאנונימי 14

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

זהו..אשר בראאחרונה

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

אסור לקרוא ליום "יום העצמאות" אלא יום הגאולה.קעלעברימבאר

עצמאות זה ככל לא מילה בעברית, אלא חידוש של בן יהודה. המונח של יציאה משעבוד מלכויות נקרא גאולה במקורות, לא עצמאות.

 

לעניות דעתי אסור לקרוא לחג זה יום העצמאות

אבל זה עדיין לא הגאולה. אנחנו רוצים משיח והית מקדשיעל...
גאולה זה יציאה משעבוד מלכויות. כשם שפסח היה גאולהקעלעברימבאר

גם אם עדיין לא היה משכן מקדש ומלכות בית דוד

ויצאנו?כְּקֶדֶם
לא בטוח
אתה רואה עם אחר שולט עלקעלעברימבאר

השטח שבתוך הקו הירוק חוץ מהעם היהודי?

איזה עם בדיוק?קעלעברימבאר
צאצאי אדוםכְּקֶדֶם
למה, יש בממשלה צאצאי אדום? כולם יהודיםקעלעברימבאר
להפך, דווקא השימוש במילה מחודשת היא המתאימה יותרא.ק.צ
אני קוראת ליום העצמאות יום תחיית האומה
גם שם הגיוני. למרות שאם הולכים לפי ההגיון שלקעלעברימבאר

חנוכה ופורים השם צריך להיות על שם המאורע שקרה באותו יום, ולא על פי מהות היום. כמו "יום חנוכת המזבח" או "יום הפור (שהפיל המן)". אז אולי "יום ההכרזה" או "יום החירות"

נתפס על ידי החבדניקיםטיפות של אור

חג הגאולה
 

אני בעד 'קרטסים'

מה זה קרטסים? ואיך יט כסלו זה חג אם אין בו קרבןקעלעברימבאר

חגיגה?

>>טיפות של אור

Avodah Zarah 1
 

(בנוגע לשאלה השניה, ראה תענית ל עמוד א ורשי דיבור המתחיל 'מחגה')

חחח אבל זה לא שרומא קיבלה עצמאות מיוון, אלאקעלעברימבאר

שכבשה אותה.

 

ואילו ביום העצמאות אנו חוגגים על יציאה משעבוד מלכויות, לא על הקמת הממשלה הזמנית. שהרי לא קבעו חג ולא אמרו הלל לא בהמלכת שאול ולא בהמלכת דוד

נע, בכוונה קישרתי דווקא לשטיינזלץ טיפות של אור
"מקור המילה ביוונית, κράτησις (קְרָטֵסִיס), ומשמעותה 'תפיסה', ובמיוחד 'תפיסת שלטון'." 
אבל הסמנטיקה בתורה היא "יציאה מבית עבדים" "חירות"קעלעברימבאר

"שבירת עול" "יציאה משעבוד מלכויות" "חופש" "פדות" "גאולה מ- " . כלומר על דרך השלילה ממה יצאנו, ולא על דרך החיוב מה קרה לנו. עצמאות היא מילה מקבילה לחירות, אלא שהיא מודרנית ומחודשת

וגם מצוות ירושת הארץ לפי הרמבן היא על דרך השלילהקעלעברימבאר

ולא על דרך החיוב: "ו*לא* נמסרנה ביד זולתי מן האומות או לשממה", ולא "נחיל עליה שלטון"

מה גם שבימי השופטים בין שופט לשופט קשהקעלעברימבאר

לדבר ע "תפיסת שלטון" שהרי לא היה שום שופט שתפס את השלטון אלא איש הישר בעיניו יעשה אבל עדיין היינו בחירות משעבוד מלכויות בארץ

מה, ידוע שיום העצמאות זה יום אידםטיפות של אור
רק הייתי ספציפי
הם שמחים לאד השקר, כי שופטים את הקומקום קעלעברימבאר

ומזרבבים את הזרבובית

מה זה הדינים האלו??שבור לרסיסים

תשתחרר

כנס לאווירה

אל תקח קשה סתם פרקתי מחשבה. טוב, הגזמתי ב"אסור"קעלעברימבאראחרונה

יותר נכון "נשמע לי צורם"

השיר הזה יהיה לכם כליל התקדש חגקעלעברימבאר

מקרא זה בא ללמד ונמצא למד

מה אני לוקח מפרשת נדב ואביהוא?סיעתא דשמייא1
מכוון שכיום תפילות באו במקום קורבנות ("ונשלמה פרים שפתינו") הרי שאש זרה כיום זה דיבורים בזמן תפילה בבית הכנסת.
לא. האש הזרה זה תפילות רפורמיות. כי הריקעלעברימבאר

נדב ואביהוא עשו את זה לכבוד עבודת ה'. אבל לא על פי ההלכה.

 

דיבורים בתפילה, זה יותר כמו ביזוי המקדש שהיה 

הרפורמים לא עושים לכבוד השם ולכן....סיעתא דשמייא1

...ההשוואה שלך לא נכונה ונובעת מדרך מחשבה מסויימת.

מי שכבר נמצא בבית הכנסת כמו נדב ואביהוא עושה את זה לכבוד השם

אבל כילוד אשה נופל בדיבור  או באמירת אמן בקול רם הרבה מעבר לקולו של

שליח ציבור דבר שאסור לפי ההלכה או שאומר ברוך הוא וברוך שמו במקום שלא צריך לאמר.

כל הדוגמאות הללו הם האש הזרה של תקופת הגלות.

"או שאומר ברוך הוא וברוך שמו במקום שלא צריך לאמר"סקתה התולע
אתה ש"סניק קנאי אני מבין
אש זרה אשר לא ציוה ד' - זה להמציא מה ד' רוצההסטורי
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך כ"ז בניסן תשפ"ו 13:19

לא לפי מה שהוא ציווה. מה שנדב ואביהו עשו - זה להביא אש שד' לא ציווה להביא.

(מנצל את התגובה לדיון פרודוקטיבי)טיפות של אור

יש מהלך יפה, שמצביע על כך שמיד אחר כך אהרון לכאורה עושה אותו דבר - מחדש מעצמו מה שלא נאמר לו ושורף את החטאת, ואפילו בלי לשאול את משה. ולכן משה כועס, אבל כשהוא שומע את ההסבר של אהרון הוטב בעיניו
 

מה שמלמד אותנו שלפעמים ה' דווקא כן מצפה מאיתנו להפעיל שיקול דעת ולעשות לא רק מה שנאמר. ואז צריך לחפש את ההבדל שבגללו נדב ואביהוא כן נענשו (אולי היוזמה מול ההיקלעות לסיטואציה, אולי המוטיבציה והמטרה, אולי חילוק אחר)

מדוע אתה פוסל את…סיעתא דשמייא1

…ההקבלה שלי בין אש זרה של נדב ואביהו לבין

דיבור בתפילה?

הו, אני לא טיפות של אור

מחילה אם השתמע אחרת

(הערתי רק על הפרשנות של היסטורי לחטא נדב ואביהוא)

זה לא פרשנות - זה פשט פשוטהסטורי
שהתורה חוזרת עליו פעמים רבות.
פרשנות ופשט זה לא מילים סותרות לדעתיטיפות של אור

אבל אם להחזיר את הדיון למסלול פרודוקטיבי - זה יהיה מעניין אם תרצה להתייחס למהלך שהזכרתי, ולספר את החילוק שלך בין מעשה נדב ואביהוא לשריפת החטאת 
 

(כמובן, אתה לא חייב. ואני לא בעמדה מתווכחת או משהו, פשוט מעניין אותי לשמוע. גם מאחרים, אם מישהו קורא את זה )

מעניין!!אנונימי 14
משהו בסגנון "פיקוח נפש דוחה שבת" ….סיעתא דשמייא1

…. לא יותר מזה. אהרון פשוט היה אבל על בניו.

כשיש קונפליקט בין שני מצוות אזי אנו יכולים להפעיל יוזמה אישית אבל רק אז.

טיפות של אור

חילוק יפה

למה ה הרג את נדב ואביהוא אם לא עשו שום חטא?קעלעברימבאר
הרי לא אסר עליהם עדיין לא להקטיר אש זרה?
כנראה שזה המקור לזה…סיעתא דשמייא1אחרונה

… שכל עוד המת לא נקבר האבלים פטורים מתפילין ותפילה כי הם עסוקים בעסקי הלוויה.

זה עוד הבט של קשר בין תפילות לקורבנות מה שמחזק את טענתי לגבי אש זרה ודיבור חולין בתפילה.

השבת אבידהסקתה התולע

שיר של הראי"ה קוק שבו הוא מדמה כוח טומאה כלשהו לצפעוני ואת עצמו לסרטן אש.

המוצא הישר יבוא על שכרו בעוה"ב אי"ה.

מה זה סרטן אש?קעלעברימבאר
ניתי ספרא ונחזי.סקתה התולע
מצא את אבידתי ונוכל לדון בטיבו של הביטוי.
זהטיפות של אור

'למענך פתן, אל תקרב לנשכני,

לא סרטן אנכי,

רק צבת לוהט אדמוני.

ומה על הגבעה שם,

חרש ציד אדוני, והוא קם'.
 

(פנקס "ראשון ליפו" פיסקה קי4)

וכאן יש הצעה להסבר של הרב חנן פורתטיפות של אור
מה זה אומר ציד אדוני?קעלעברימבאר
הקישור לא נפתח כאילו? 🤔טיפות של אור
אה לא סתם שאלתי לא פתחתיקעלעברימבאר
מה הכוונה? מחילה אם התרחטי🙏קעלעברימבאר

כאילו לא היה לי זמן לפתוח סתם הסתקרנתי

לא מכבד בעיניי טיפות של אור
להתעצל ללחוץ על קישור
מחילה. לא התכוונתי לא לכבד🙏קעלעברימבאראחרונה
תספורת וגילוח בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדיםעיתים לתורה

מצרף פסק שנכתב על ידי הרב ירון אליה בעניין תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדים

 

ההלכה בקצרה

גילוח - מי שמגלח זקנו בקביעות מותר לו להתגלח בערב שבת זו של ר"ח אייר.

תספורת - בתספורת הראש נכון להחמיר. למעט מי שרגיל להסתפר כל שבוע וכעת נראה פרוע או מצטער. וטוב לחוש לדברי הסוד ולהמנע בכל אופן מתספורת הראש עד שבועות.

 

טעמי ההיתר בקצרה:

  • היתר גילוח בערב שבת ור"ח הובא בכל נושאי הכלים בפירוש בשיטת השו"ע שאוסר גילוח בראש חודש.
  • גם השו"ע עצמו התיר לקצר את ימי האבלות בצירוף של שמחת שבת לשמחת ל"ג בעומר אע"פ שלא יהיו בהם ל"ג יום שלמים.
  • מנהג רבים מגדולי פוסקי ספרד להתיר אפילו בראש חודש רגיל. ודי להחמיר במה שכתב השו"ע בפירוש.
  • גילוח הזקן קל מגילוח הראש לכמה שיטות כנפסק למעשה בחזו"ע ובילקו"י אפילו בראש חודש רגיל.
  • לא נהגו גדולי הדורות לדחות סברא של פוסק רק מצד שאינו שייך למוצא או לחוג הקרוב 'שלנו', אלא היה כבוד הדדי לכל סברא שהיא ישרה.

לדך מקורת מפורט עם הסבר לפסק ראה באתר: תספורת בראש חודש אייר שחל בשבת לספרדים

 

וכן מצורף קובץ PDF עם המקורות וההסבר 20260415130158.pdf

 

כל טוב.

 

 

אשמח אם תוכלו להתפלל ללידה קלה לטל בת נעמהא.ק.צ
כבר שעות רבות בחדר לידה

אולי יעניין אותך