יש לי קרן השתלמות 

ויש לי שם כיום סביבות ה70K

זה מה שהיה קרוי פעם גרוש לבן ליום שחור.

זה קרן שנוהגים לשים במק"מ או קרן כספית או אג"ח מדינה.

זה הבסיס להשקעה טובה לטווח ארוך שכן אם אין לך קרן כזאת ביום שתצטרכי כסף פתאום נגיד במקרה של פיטורין או אובדן הכנסה אחרת  או הוצאה כבדה אחרת יהיה לך ממה לחיות ולא תצטרכי לקחת הלוואות יקרות.

זו קרן נזילה וסולידית, אחרי שיש לך קרן חירום תוכלי להשקיע בכל דבר אחר בשקט בלי למכור נכסים בשעת משבר כי פשוט יהיה לך מאיפה להוציא כסף בזמן חירום.

נהוג להשקיע שם כסף בגובה הוצאות של 3-6 חודשים.

סביבות ה150K לדעתי

70K בקרן השתלמות

30K בקרן כספית שקלית

50K בעו"ש או שהלוויתי לאנשים

בירוחם ובחצור הגלילית שתי הערים הזולות בישראל אפשר למצוא שם דירה ולהשכיר.

אציין פה עוד כמה יתרונות לנדלן כי הרוב פה משום מה עף על שוק ההון כאשר דווקא ישראלים רבים רואים לנכון להשקיע בדירה כשלב ראשון.

1. יציבות- נכס ריאלי שעולה האופן עקבי לטווח הארוך, בשנת 2011 עם ישראל כולו יצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל עלתה מליון שקל, איפה אנחנו היום.

2. חוסר נזילות- זה שני צדדים למטבע, מכיוון שאת לא יכולה למכור חדר או תא שרותים את משאירה את הנכס בשלמותו אצלך לא משנה מה לעומת תיק השקעות שאת יכולה תמיד למכור ניירות ואז את מפסידה כסף בדרך כלל כתוצאה מזה, לעומת זאת הצד השני את לרוב לא תוסיפי גם חדר ואז את נתקעת בארבע קירות של ההשקעה.

3. הקלות במינוף- את לרוב לא תוכלי לקבל הלוואה זולה להשקעה בניירות ערך מה שאין כן בנדלן.

4. מיסוי- בנדלן את מקבלת פטור ממס רכישה לדירה יחידה,  פטור ממס שבח ופטור ממס הכנסה על שכירות עד סכום מסויים וזו אחת הסיבות המרכזיות למה הרבה מומחי השקעות ממליצים דווקא על דירה יחידה כנכס ראשון להשקעה, בשוק ההון לרוב תשלמי 25 אחוז מהרווח מהשקל הראשון.

אגב כל הפטורים האלה במיסוי נבדקים מחדש באוצר כרגע לצד הפטור על מס רווחי הון לקרנות השתחמות.

עם זאת אם את רוצה דירה יחידה למגורים ולא להשקעה עדיף שתוכלי לדעת איפה את תרצי לגור עם משפחתך ואני לא בטוח שזה המצב שלך כרגע.

נאסד"ק 100 עלה הרבה יותר.

בקירוב מ־2010 עד היום:

• מחירי הדירות בישראל: בערך +145% עד +150%
  (מדד מחירי הדירות עלה מכ־244 בתחילת 2010 לכ־601.4 ב־2026) 
• Nasdaq-100: בערך +1,530%
  (מסוף 2009 / תחילת 2010 סביב 1,860 לרמה של בערך 30.4 אלף ביוני 2026) 

בשורה התחתונה

• דירות בישראל: בערך פי 2.5
• נאסד"ק 100: בערך פי 16

כלומר, נאסד"ק 100 עלה משמעותית יותר ממחירי הדירות בישראל.

חוץ מזה שבדירות יש הרבה הוצאות נלוות, בעיקר תחזוקה של הדירה.

כשהוא מתרסק לוקח לו הרבה מאוד שנים לחזור לעצמו.

בניגוד למדדי מניות רחבים שלא ממוקדים בסקטור מסוים (הטכנולוגיה).

הנאסדק לא מקנה יציבות לעומת דירה 

וקדמה לזה עלייה מטורפת במדד.

בשאר המשברים המדד חזר לעלות די מהר.

ויש סיבות הגיוניות שזה יקרה שוב בנק ישראל הגביל את ההשקעה בנאסדק בפנסיות, עניין שצריך לתת את הדעת על  זה.

לא אומר לא להשקיע בנאסדק אבל לא מתלהב מהנסיקה שלו.

מעדיף את סנופי בכל מצב.

לא יודעת למה דירה מצטיירת לי כשהשקעה יותר בטוחה.

ועכשיו כשהבורסה בעלייה כללית, אני מפחדת מירידה דרמטית.

וכשמחירי הדירות בירידה, אז אולי זה הזמן להשקיע, כי מתישהו זה יעלה חזרה...

בסוף אני רוצה דירה למגורים ולא להשקעה בשלב הראשוני, אבל תמיד אפשר לשכור ולהשכיר עד שישתלם למכור ולקנות, לא?...

שכחתי לציין שיש לי סכום כסף משמעותי מהמשפחה עבור חתונה.

העבירו לי כבר 230K (שוכב אצלי בכספית שקלית)

ומקווה לקבל לפחות סכום דומה עזרה מההורים

לא תוכלי למכור חלק מבית בשביל חלק מהכסף.

שיהיה לי איך להתחיל את החיים...

ועדיין, אולי תרצי להשתמש ב100 אלף נגיד כדי לקנות שני רכבים או משהו.

אם הכסף שלך הושקע בבית שקנית, לא תוכלי לשחרר 100 אלף ש''ח.

אם הוא בשוק ההון/קרן כספית/בבנק תוכלי להוציא 100 אלף ש"ח.

שוק ההון זה גם טווח די גדול,

אפשר ללכת על מדדים קלאסיים כמו

תל אביב 125

S&p500

ניקיי 225

ומדינות נוספות.

אפשר ללכת על תחומים מסוימים.

אפשר ללכת על תעודות ממונפות.

אפשר להשקיע בחברות ספציפיות.

כי אני חוששת שתהיה ירידה כללית במניות, ואצטרך למשוך את הכסף בשנתיים הקרובות ולא אוכל להמתין עד שהשווקים יתייצבו חזרה...

כי כבר כיום אחוז נכבד מהכסף שלי נמצא בכספית שקלית

אני מאמין שירדו המחירים של הדירות (של יד שניה יורדים כבר היום בפועל).

אז כדאי לקנות אותה עכשיו לדעתי.

שוק ההון הוא להשקעה ארוכת טווח, עשר שנים ויותר - בטווח כזה די בטווח שיעלה. אבל פחוות מזה את עלולה להפסיד יוותר ממה שתרוויחי.

הערתי את זה על מצב שהיא רוצה לקנות נדל''ן להשקעה.

אתה לא חושב שבשביל זה צריך?

בהנחה וזה מה שהיא אכן רוצה.

היה נראה מהודעתך שאתה מבטל את מה שכתבו פה חברי הפורום.

גם הדירות וגם שוק ההון ברצף של כמעט 15 שנים רצופות של עליה

האם זה ימשיך? לאף אחד אין נבואה

מה שכן, לדעתי דירה עם הון של 150 אלף זה קצת ריזקה

כי זה אומר שתקני דירה לכל היותר ב600 אלף

לא חושב שיש דירות כל כך זולות

ואם כן, אם יהיו בקצה הפריפריה כך שיהיה קשה לתחזק אותן ולבדוק אותן תדיר (לא צריך להכנס לדירה כל יום, אבל רצוי לעבור לראות שהדירה שלמה חיצונית לפחות פעם בחודש)

והם כנראה יהיו בבניינים ישנים מאוד עם דיירים לא במצב הכללי הטוב ביותר

אולי אולי בבאר שבע תצליחי למצוא משהו שיכול להיות מושכר לסטודנטים

אבל לבדוק טוב טוב איזה בניין ואיזה שכונה

כי יש שם גם דברים מאוד לא מומלצים (אני לא מספיק בקיא)

והאם את בנויה לתחזק דירה? לרדוף אחרי שוכרים?

כלל הנראה שוק ההון יהיה רגוע יותר

אבל עם פחות פוטניצאל להגדלת ההון

בשוק הדיור, בגלל שאפשר למנף והשוכרים (בתיאוריה) משלמים את המשכנתא, כנראה ההון יגדל מהר יותר.

לאחר החתונה יהיה לי סכום יותר גדול מ150K

כי כבר עכשיו שוכב לי בכספית שקלית סכום חביב של 230K חוץ מההון העצמי שצברתי, כסף מהמשפחה ליום שאתחתן.

ובעז"ה מקווה שיביאו לי סכום דומה לחתונה עצמה (מעבר לאירוע עצמו)

אז אנחנו עומדים בסביבות ה600K ליום שאחרי החתונה.

150,000 זה יחסית מעט לדירה. אם תיקני דירה תאבדי זכות להשתתף במחיר למשתכן לדוגמא. יש הטבות מס לדירה ראשונה. הייתי ממתין לחתונה, ועם סכום גבוה כפי שכתבת, סביבות 600,000 (מבלי שאת יודעת מה יתן הצד השני..) מכוון אולי למחיר למשתכן. עד אז בהשקעות בשוק ההון. (אם את לא צריכה את הכסף בשנים הקרובות, אפשר בסיכון קצת גדול יותר. אבל אפשר חלק וחלק...)

השאלה היתה אם להשקיע כיום בשוק ההון, כשמדובר בסכום גדול יחסית לטווח קצר (בתקווה).

כי החשש שלי הוא מתשואה שלילית בשנים הקרובות, אחרי התשואה הגדולה שהיתה בשנים האחרונות בשוק הישראלי.

תודה על התשובה!

לדעתי שוק ההון מנצח בגדול

היתרונות של דירה, זה בעיקר הפטור ממס הכפול. גם מס רווח הון, וגם ההכנסה משכירות, פטורים לגמרי ממיסים. לקנות דירה שהיא השקעה טובה, בסכום שלך זה לחיות על הקצה ממש. לא ללכת לפי העסקה המשתלמת, אלה לקנות פשוט את מה שאפשר..

לדעתי לא אמורים לבנות על עליית מחירי הדירות כחלק מהשיקלול, אלה לקנות רק משהו שיש בו פאנץ ספציפי.

ועכשיו לנקודה הלא פופולרית:

שוק ההון בעיקרון מתגמל את מי שנכנס אליו לטווח רחוק, עשור פלוס. אבל נשמע שאת בן אדם חכם, ולכן מה שאולי נכון לך לעשות (בלי המלצה וכו') זה להשקיע עכשיו בשוק ההון, וכשתתקרבי בפועל לרכישת הדירה, מה שאת תראי שיכול לקחת יותר זמן ממה שחשבת, אולי לא יזרום לך לקנות מיד אחרי החתונה, ואולי יהיו אילוצים שונים, אז תסתכלי בצורה פשוטה.. האם שוק ההון עכשיו בקריסה, או שהוא בעלייה כמו בדרך כלל?

אם הוא בקריסה, אז תחכי עד שהוא יתאושש. אם הוא בעלייה, הרווחת.

שאומרים ששוק ההון הוא לטווח רחוק בלבד זה ודאי נכון במקרה שחייבים את הכסף בודאות. אבל אם הטווח הקרוב הוא בשביל למצוא אלטרנטיבת השקעה, אז הכל בסדר.. חכם עיניו בראשו.

וכמובן שכל מה שכתבתי, אם הוא לא מתאים לך פסיכולוגית אז הוא לא מתאים לך.

בהצלחה!

התחברתי(:

בלי קשר לנכסים, אפשר להפסיק לחסוך לתקופה מסויימת לא זו הבעיה.

הורדת אחוזי משרה זה משהו שתצטרכו להתמודד איתו כנראה מספר חודשים עד שתגיעו לאיזון, מתוך 900 אלף שאמרת כמה מזה את יכולה למשוך לעו"ש מייד (כלומר כמה כסף נזיל יש לך) בנזק וקנסות מינימליים? 

מתלבטים כמה להכניס לחיסכון

כמו קרן כספית, מקמ או אגח מדינה.

כמה אתם מוציאים בחודש ממוצע?

אבל זה כולל גם שכירות וגם משכנתא (שמכוסה + מהשכ"ד של השוכרים שלנו).

וזה כולל גם איזשהו טיפול רפואי די יקר שבעז"ה יפחת מתישהו.

אתם נראים יציבים בתמונה הכללית.

אבל אם תרצו לקנות נכס יקר יותר יתכן וכדאי להעזר באיש מקצוע לתוכנית פעולה.

תתייחסו לזה כמו קניה, אתם קונים לכם זמן נוסף שיאפשר לכם יותר נחת לך ולילדים.

לא יודעת במה את עובדת, אבל אם את מורידה אחוזי משרה כדאי לוודא שבאמת יורד לך עומס בעבודה בהתאם.

לי נשמע לפי התיאור שלך, שמצבכם הכלכלי טוב מאוד.

גם אני קניתי דירה לאחרונה, וגם אני בונה על הפינוי בינוי.. שבהחלט לא בטוח שיקרה ;)

אבל אני קניתי בעיר שהיא 30 דק מהמרכז, והמחירים בה לא מטורפים, ככה שאני מאמין שהעסקה תהיה טובה בכל מקרה..

אבל אם מישהו אחד אני אצליח להציל מהנהירה העיוורת אחרי "פינוי בינוי" את שלי עשיתי

ומרפסת, וחניה, ומעלית.

מי שמממן את זה זה מי שקונה את הדירות החדשות במתחם שצריך לשלם את העלויות של כולם. אם מחיר הדירה החדשה לא גבוה מספיק לא יהיה פינוי בינוי. כמה פשוט.

מקובל לתת מכפילים של לפחות פי 3. כלומר 3 קומות נהיות 9. 4 נהיות 12. אחרת זה לא כלכלי לבנות.

במקומות כמו לוד צריך לתת מכפיל של 5. זה שיקול בעיניי לרעה כי יש הרבה אנשים שלא רוצים לגור בבתים שיש בהם כל כך הרבה דיירים.

אבל בהתחשב בזה שיש לי עוד יותר מ-30 שנות עבודה, זה לגיטימי.

לא מכיר הרבה בני 30+ עם מספיק כסף בפנסיה 

בכל דוח פנסיה יש קצבה צפויה שאתה אמור לקבל היא מספיקה לך?

אני במנורה,

אני רואה את הקצבה הצפויה לפי ההפקדות שהיו לי עד היום, אבל לא רואה את הקצבה הצפויה אם אמשיך להפקיד כמו היום.

יש מחשבונים באינטרנט שעושים את זה, אבל לא ידעתי שאפשר דרך הגוף שמנהל את הפנסיה

גם במקרה של הפסקת הפקדה והמשך השקעה וגם במקרה של המשך הפקדה של סכום זהה.

כן אפשר לבדוק את זה לבד רק לשים לב שחלק מההפקדות הולכות לכיסוי ביטוחי ולהתחשב בדמי ניהול.

היום משתדלים לתקן את המעוות לפי ההדרכות בווצאפ (חבל שהפסיקו) של @נחשון מהר חברון (למה לא מתייג) ושותפו.

נכון לכרגע השכר הצפוי לי בהנחה אפסיק להפקיד לפנסיה (עם רווח ממוצע של 3.5 אחוז בערך) הוא כ70% מהנטו שלי כרגע

בהנחה ויש לי כ30 שנות הפקדה נוספות

הממוצע שאקבל יהיה בערך כמו השכר שלי ערב יציאה לפנסיה. אולי מעט יותר 

זה מחושב כ5.5% רווח ממוצע עבור 30 שנה

וניקוי 1.8 בערך עבור אינפלציה

שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי, בין מילואים בעזה פעם אחר פעם (וגם בלבנון וגם בסוריה וגם ביהודה ושומרון), לבין קריסת הדולר, לבין מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן, לבין נטל המס וגובה הריבית (ושדירוג האשראי לא הועלה חזרה גם בזמן הפסקת אש, למרות הבטחותיו הנפוחות כאוויר של שר האוצר), לבין הרעילות הפוליטית והחברתית המתפוצצת, לבין השתמטות והתחמקות של "שותפים טבעיים"?

א. ייתכן  והכל נכון, זה לא סותר את העובדה החיובית שהמדינה מקטינה גירעון - בין היתר בזכות התנהלות שלה.

ב. אתמקד לרגע ב"הייטקיסט שגייס באופן פרטי": אין דבר כזה. הוא פתח סטרטאפ במדינה עם כללים, גייס כסף בתעשייה עם חוקי מס, גייס עובדים,במדינה פה ועוד,ועוד. אה, וברגע שהדולר קצת ירד פתח בצווחת יללה "תעזרו לי". זה לא,בא לזלזל בו - אבל למדינה סביבו יש חלק בהצלחתו.

מי ביקש שיעזרו כשהדולר ירד?

ומתי המדינה התערבה בשלושת השנים האחרונות בשער הדולר?

ממשרד האוצר ומהמגזר הפרטי בעיקר בהקשר התוכנה. אבל לא היו שום תוצאות אמיתיות, בעיקר כי משרד האוצר אכן לא יכול לסייע. אין היגיון שמדינה שמתנהלת בשקלים תגבה מס באופן משתנה, פעם בשקל ופעם בדולר, לפי המטבע שידו על התחתונה מפני כוחות השוק.

אבל לספר בקול תרועה ש"הגירעון צומצם" זה לקפוץ באוויר ולהתגלגל כליצן בחצר הארמון מרוב שמחה שתיקנו נדנדה לנסיכה, כשמאחורי הגב עולה אש מהצריחים. כי למרות החגיגות, שמענו כבר ש"הצמיחה לא תספיק, יהיה צורך להעלות מיסים" (נגיד בנק ישראל, חפשו ברשת), וששר האוצר רותח ומתפוצץ כי הדרג המקצועי במשרדו - לטענתו מאחורי גבו, כאילו שאובייקטיבית זה מה שחשוב - הוציא התראה נגד "חוק היסוד" המגוחך החדש, והיא ש"לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים" (חפשו הכל ברשת). רק כי לא נוח פוליטית שמשמיעים את האמת, הוא מתנהל כמו ילד בכיין וצורח שאין מה להקשיב לאנשי מקצוע.

https://www.calcalist.co.il/local_news/article/bkqzchmzgl

לא הכרתי שעשו זאת

וכמובן לחסל את עצמאות הבנק המרכזי, שהחזקתו הבלעדית בכלי העבודה של קביעת גובה הריבית מרתיח את חבר הכנסת, הפוליטיקאי האינטרסנט, שגם מנהל את משרד האוצר, כאילו שזה הגיוני שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה שיציבות וחוסן כלכלי הם קריטיים לעצם קיומה בכל רגע. בטח שזה מקפיץ את הפיוזים של השר שנגיד הבנק מעז להשמיע דבר אמת, שלמרות חגיגת "צמצום" הגירעון, הצפי הברור להמשך מאזן תשלומים של ישראל (ולא חלילה חדלות פירעון או קריסה בסגנון תורכיה) יחייב העלאת מיסים. לכן ראשית, בנק ישראל מתערב לא מהסיבות ששר האוצר היה רוצה, ושנית, כל עוד עצמאות הבנק המרכזי קיימת הוא ממש אבל ממש לא יהיה שם רק כדי לכסות את כשלי הדרג הפוליטי בשבתו כמורה דרך כושל והרסני במסגרת החלטות ממשלה וזרוע מבצעת.

אתה רציני?!

הגירעון עלה וזינק לשמיים בראש ובראשונה עקב הפעילויות הצבאיות היזומות, לאמור לא הדיפת העזתים עד מוצאי השבת השחורה, אלא הפלישות לעזה, ללבנון ולשטח סוריה והפלישות האוויריות לאיראן. בכל הזירות האלו, אדם רציני וכנה - להבדיל מפוליטרוקים ושופרות תעמולה - יודה שהעניין לא תם ולא נשלם, וזה אך ורק עקב לחץ בין לאומי ובראש ובראשונה של האמריקאים ידידינו הטובים. לאמור, ירידת הגירעון עם תום הלחימה והפסקות האש, בעזה, בלבנון, באיראן, היא לא "בזכות ההתנהלות שלה", אלא עקב דיקטאט "שהמדינה" נכנעה לו בחירוק שיניים ובידיעה שזה עלול להיות אסון גמור, בטח ובטח כשמדובר בהמשך התקיימות משטר טהרן.
אתה מאמין לעצמך כשאתה טוען שזה "בזכות ההתנהלות" ולא בגלל, במשמעות הכי שלילית והרת אסון של המילה?!
באמת?!

לגבי החלק בהצלחה וכדומה, אין שום הוכחה בדבריך שזה נכון, כי אסף רפפורט קם בבוקר ומעולם לא ביקש מאף אחד שיעזור לו לשכנע את גוגל שמגיע לו ולעסק שפתח 32 ביליון דולר, וזה אחרי שגוגל היתה משוכנעת שמגיע לו רק 23 ביליון.

מרשים שאותם עובדים הצליחו.

זה לא רק הייטקיסטים, אם כי יש להם אחוז נכבד בכך. בכל מקרה, זה מרשים שהאזרחים השיגו זאת וכל הכבוד לאזרחים שסייעו בכך.

אם אדם הולך לקבלן ומבקש לרכוש ממנו דירה, והקבלן תוקע מחיר של 3 מיליון עבור הקובייה, והאדם מהנהן בחוסר מחשבה וחותם לו על זה, וכעבור שנתיים הוא חדל פירעון, האם הקבלן אמור לספוג את ההפרש בין מה שהאדם חתם שישלם לבין מה שיש ביכולתו לשלם? להשאיר את המפתחות אצל הרוכש ולומר לו בטלפון "הכל בסדר, עליי"? לקבוע בדיעבד שהמחיר הוא 2 מיליון?

הגירעון הוא קשיח. הוא נקבע מתוקף הפעלת שופלים במסגרת זירבוב עזה (הוצאה כספית עצומה). מתוקף הטסת חיילים לטהרן (הטייס הוא במקרה זה נהג טנק-קשר-טען-מט"ק מעופף, לא שום דבר אחר). מתוקף גיוס מילואימניקים במספרים של מאות אלפים (ימי מילואים, לא unique individuals), רבים מהם במשכורות אזרחיות גבוהות ביותר, שמתוכן נגזר תשלום המילואים. מתוקף הלוואת כחצי טריליון בריבית קצוצה עקב מצב דירוג האשראי (שבניגוד כמובן לטענת שר האוצר, הורד עקב כוונות החקיקה של ממשלת וכנסת ישראל ולא עקב מלחמה, שהרי הדירוג לא הוחזר גם בזמן הפסקת אש), שכבר עכשיו הזניק את החזרי החוב הישראליים במיליארדים לשנה. על התועלת או הרווח, או שמא החשש מאסון קטסטרופי, מהזנקת הגירעון הזה כהימור שתוצאותיו בספק, כבר הצבעתי בתגובה הזו:
המדינה מקטינה גירעון "בזכות ההתנהלות"?! - חיסכון השקעה וצריכה

אבל תהיה אשר תהיה הדעה בשאלת הצידוק להזנקת הגירעון, הרי שירידתו אירעה מפני גורמים חיצוניים לאמור, כפיית הסכמים והסדרים על הממשל של ישראל, בניגוד ברור לכוונות הישראליות ולמה שהוצג ככיוון הבטחוני הרצוי. לשאלת השתתפות האזרחים אין רלוונטיות בשום אופן, כי כאמור באנלוגיית הדירה לעיל, זה לא הצד הקשיח, אלא צד שאי אפשר לסמוך ולהסתמך עליו, אלא אם מכניסים למשוואה הכספית-כלכלית את רעיון כלכלת בעזרת השם של שר האוצר הנוכחי.
התפיסה שאני מציג היא שזה שיגעון מוחלט, ששום קבלן דירות או בעל עסק זוטר ככל שיהיה לא היה חותם עליו, אבל משום מה יש איזו תעמולה כאילו בניהול העסק שנקרא המדינה זה רעיון טוב.

משהו חסר?

אני דיברתי על האזרחים ואתה הלנת על החלטות הממשלה ופעילות הצבא 

משל הסוס והאוכל וכן הלאה.

אני קורא את ההודעות שלך, ואני רואה מצד אחד אמונה יוקדת בצדקת טענתך - ויחד עם זאת גם בורות, וגם בילבול של מין בשאינו מינו. @אריק מהדרום פתח שרשור שהתייחס רק לשפל בגירעון הממשלתי, וקרא לזה "ירידה מרשימה". הא ותו לא.

תוכל להסביר לי למה "מצבי מלחמה וסגירת מערכת החינוך לילדים בגלל שדחוף פוליטית להילחם באיראן"  הופכים את הירידה לפחות מרשימה? זה זה בכלל קשור? האם מישהו רשם משהו בעד מערכת החינוך או הסיבות למלחמה באיראן?

האם אתה באמת ובתמים טוען שהירידה בגירעון הממשלתי היא (רק) בגלל "שההייטקיסטים הצליחו לתמרן ולגייס מיליארדים באופן אישי, פרטי ועצמאי", ושהיא לא קשורה להתנהלות הממשלה?! (אני שואל את זה למרות ש-כאמור- אף אחד בכלל לא טען שזה בגלל הממשלה. 

אתה ממשיך לטעון שזה לא הגיוני לחשוב "שמדיניות הכספים תהיה עניין פוליטי במדינה", שזו אמירה ברמת מופרכות עליונה, הרי חוק יסוד התקציב קובע באפון ברור, וטריווילאלי, שמדיניות הכספים היא עניין פוליטי שבסמכות הממשלה/הכנסת. אתה ממשיך ומלהג על סיבות שונות שלשיטתך גרמו להפסקת המלחמה - שוב, לא ברורה הרלוונטיות של זה לעניין.

ואז, סוף סוף! הודעה שלכאורה מתייחסת לגירעון ולסיבותיו: אוי לעיניים שכך רואות. שום התייחסות כלכלית לגובה הגירעון, למהלכים תקציביים שבוצעו - רק התייחסות לסיבות שלשיטתך בגללם המדינה עושה מהלכים כאלו או אחרים.

ועכשיו לטענתי המהותית, שאמורה להיות טריוויאלית:

ברור שמלחמה עצימה עולה יותר כסף.

גם היום - אנו במצב לחימה הרבה יותר יקר משהיה לפני מלחמת שמיני עצרת.

ממשלת ישראל לא מושלמת, אבל יעד הגירעון ב2022 היה על 3.5 - העובדה שתוך כדי מצב לחימה ארוך, הגירעון יותר קטן מהיעד שלפני המלחמה, הוא מרשים. 

זה לא אומר *כלום* על מה דעתי על המלחמה וניהולה, על הסיבות להפסקות אש או כל דבר אחר. אתה מוזמן לפתוח על זה פוסט נפרד (מוטב למצוא פורום מתאים לעניין).

ההתעקשות שלך לאורך השרשור להרחיב את הדיון לדברים לא קשורים, פשוט לא קשורה.

וסלחי לי על הציניות...

אבל פילוסופיית אוטו זה רגליים במיטבה.

הרשת הנפלאה ביותר שהומצאה לשמוט את הקרקע... מתחת לרגליים.

לפעמים גם כאשר רכב אחד הספיק למשפחה קטנה, פתאום רכב אחד (אפילו אם הוא גדול) כבר לא מספיק למשפחה גדולה.

הורה אחד צריך להגיע לעבודה עם הרכב,

ההורה האחר צריך להגיע לעבודה במקום אחר עם הרכב,

או שההורה האחר מפזר 2 ילדים לחוגים כשיש שני תינוקות בבית או שרוצים סתם לבקר את ההורים באמצע היום וכו' וכו'...

אין לי מושג מה הלו"ז שלכם ומה שגרת הנסיעות שלכם, אבל לפני שאתם מוכרים את שלכם - תחשבו טוב האם באמת תסתדרו עם רכב אחד.

לעצם השאלה - לקחת הלוואה מהבנק, בהנחה שאתה לקוח טוב, היא מאוד מאוד פשוטה. אתה נכנס לאפליקציה, לוקח הלוואה של 120 אלף ש"ח למשל, והכסף בחשבון תוך 2 דקות.

אם וכאשר תמכור את הרכב שלך, תוכל לסגור את ההלוואה באותה הקלות שלקחת אותה.

לו יש הסעות ב"ה

אבל אולי באמת נסתדר עם 1 ביום יום, אבל איך ניסע לאירועים משפחתיים, לסבא וסבתא לשבת? 

לא מסובך מדי. תוודאי רק מה תנאי  ההחזר של ההלוואה. מקובל שזה פריים + כמה שתצליחו להשיג.

תשארו עם האוטו ותסתדרו

לא ברור אם נוסעים הרכב מלא פעמיים בחודש או פעמיים בשנה

2 תשכרו רכב לשבוע

שירת הסירנה של ההלוואות החברתיות - הסולידית

ההבדל בין btb לבין ptp לא מאוד גדול לצורך העניין, מי שפונה אליהם אלו בעלי עסקים קטנים שהבנקים וגופי השקעות נורמליים לא נותנים להם אשראי והם נאלצים לפנות לחברות כאלה כדי לשרוד.

הסיכוי לפשיטות רגל מאוד גבוה ואז לא תראה את הכסף.

ראה בגוגל "נפגעי חברת טריא" בעיות של נזילות קשות מאוד.