שמקל עלינו להרחיק מאיתנו אנשים שנתפסים כ"רעים".

ואנשים טובים (או כאלה שהשתדלו...) לא בקטגוריה.

מצד שני, בחור שהוא "זהב טהור" אבל לא, זה אומר שהוא בעצם הפך לידיד שלך. אחרת היית רוצה להתחתן איתו. כלומר הוא לא מה שאת מחפשת. אם הוא היה כותב את הפוסט היה לי כמה תשובות לא חוקיות להגיד לו. אבל הוא לא. זה את. אז אולי הצלחתי להסביר משהו.

אם ידיד... ( פחות בקטע של ידיד היום אני מבינה שכל ידיד שאי פעם היה לי שווה טעות) אי אפשר להשוות קשר זוגי לידיד.. היה היה שם משהו מיוחד בדייטים

אבל כן אתה צודק בהחלט העניין עם האנרגיה נכון בהחלט

יש ציור בראש לבחור ואין לך עוד יכולת לצייר ציור חדש וזה קשה. לבטל את הרגשת הלב. או להתגבר זה לא קל

תודה אהבתי את הביטוי מדויק לי

אישית אני חושב שנכון לקחת תקופה קצרה (עד 10 ימים נראה לי זה אידיאלי) שבה את מנסה לעבד את הדברים כדי להתחיל לצייר ציור חדש

ש10 ימים יעזרו לי

ואיך חברה שלי אומרת אף פעם זה לא הרגע המתאים ..

כל אחד ואיך שנכון לו, העיקר לצייר ציור חדש וללמוד מהקשר שהיה

זה שאת יצאת איתו לדייט עדיין לא אומר שהוא הפעיל אותך כמו שבן זוג אמור להפעיל. כלומר זה שקראת לזה "דייט" לא הופך אותו למשהו אחר מאשר ידיד. לא כי את רוצה (וגם לא כי הוא רצה). פשוט כי זה מה שהיה שם.

אם הבחור היה פה בפורום היה לי הרבה מה לכתוב לו. אבל הוא לא. ומנקודת המבט שלך - הוא צריך ללכת.

(מותר לשאול למה את חושבת ככה?)

(כי עם כמה שזה היה מיוחד טהור וטוב היה חסר לי משהו שמאוד חשוב לי)

כנראה שזה הדבר האמיתי וזה יגיע.

האיש הזה שיש לו את הדבר המיוחד הזה שאת כל כך מחפשת עוד יגיע.

וגם אצלו את תמצאי את הדבר הטהור הזה וההרגשה הנכונה והחיבור הנכון.

אל תלכי אחרי "הרגשה".

המוח והשכל לפני הצמרמורות בגוף.

באמת בקרוב

גם כשקשה, צריך להתעודד ט"ו באב היום יש הרבה מה לעשות

אשתדל להתפלל עלייך גם היום אצל הרבי מסטוטשין

אולי יעזור למישהו אחר.

זה עניינים של משיכה בקשר. יש משהו מתוק בקשר "ידידי" שמוריד הרבה מהעול על הגוף של קשר עם מתח מיני. אבל בסוף אנחנו צריכים להתחתן. לא לצאת לדייטים. יותר כיף לצאת לדייטים עם ידידה במובן מסויים מאשר עם אישה שנמשכים אליה ורוצים אותה. זה יותר פשוט.

בטח לאנשים דתיים ששומרים הרחקות ולפעמים יש להם קונפליקט פנימי עם מתח ו/או מתח מיני.

הרבה גברים (במיוחד דוסים, ועוד יותר מזה - דוסים רגישים) נמצאים במקום שהגוף המופעל מחרפן אותם. זה בתורו גורם להם להעדיף "ידידות" (גם אם הוא יוצא איתה לדייט ומגדיר אותה רשמית כ"חברה", היא בפועל ידידה) על פני מתח רצוי. יש עבודה שאפשר לעשות עם הנושא הזה, קודם כל בפנים ואחר כך בחוץ.

בעולם הדתי זה לא מדובר מספיק. בעולם החילוני יש המון חומר על זה בגלל ששם המטרה יותר קצרת טווח ויש יותר מודעות איך להגיע לשם.

מילא ביום יום. אבל בדייט? שלא מסוגלים להישיר מבט או בכלל להיות שם?

הוא לא נשוי לך!

בדבר כזה; שלא מסתכלים. אולי ראיתי את זה בסרט "לעבור את הקיר" של רמה

ברונשטיין, אבל כמובן ששם זה..סרט. בחיים לא נתקלתי בדבר כזה שלא מישירים

מבט. לא אני, לא אחיותי ולא חברות. הכל נורמלי אצלנו, רבותי. תתעשתו!

זה ביטוי רגשי של מי שבא מעולם של דוסים (ולאו דוקא).

אני בטוח שהוא כבר מייסר את עצמו על זה בעצמו. לא צריך אותך פה.

כמות האנשים הקיצונים היא אפסית.

הם רגישים ולכן הם מכבדים באמת את הבחורה.

לגבי דוסים רגילים מסכים איתך זה באמת דפוק

רגישות זה לא בהכרח לכבד את מי שסביבי. זה אומר שהמנגנון שלי מוצף יותר. ואדם שהמנגנון שלו מוצף יותר לא יכול להיות רגיש לאנשים סביבו (או לרגשות שלהם שמשוקפים אצלו בגוף).

לא כי הוא אדם רע, כי הוא בהצפה.

ואדם בהצפה מוכן לעשות הכל, אבל הכל, כדי לצאת ממנה. זה סבל נוראי וסיוט.

יש הרבה מה לעשות עם הצפה. ובכלל עם אתגרים רגשיים.

לא רואה את זה ככה

או שיש סוגים שונים פשוט

מה הכוונה לדוסים רגישים. בחיי שאני לא מבינה לפעמים את הדו-שיח מהסוג הזה.

להוריד מהן את העיניים.

יפות עד כאב שאולי בגלל זה אף אחד כבר לא רוצה להסתכל.

יש מכוערות גם כואב הלב להסתכל.

אולי לא יודע ולא מכיר.

לא רגיש במובן של אכפתי, אלא רגיש במובן של רגש חזק לדברים שקורים/סובבים אותם.

כי התגובה של @פתית שלג תצא מעליבה כלפי הכותב מעל (אני במקרה)

הוא כתב במפורש להתעלם אם אינכם צריכים עזרה..

ברצינות אם הספאם מפריע אז תמחק את הפרטים ליצירת קשר. או שתחליף במספר של ער"ן😏

ועכשיו יש פה חור. לא נורא.

לא הבנתי איך זה קשור לשרשור שלי ה' יעזור

רק מהצד שלו, במקום מהצד שלך.

הוא חתיך הורס אין בחורים כאלה יפים

לא הכל זה חיצוניות

🤦‍♂️

לא מסכים עם המסקנה של הנ"ל. בלשון המעטה.

אני לא יודע כמה זמן אתה נשוי ובאיזה גיל התחתנת.

כשההמתנה מתארכת והגילאים עולים זה עלול להביא למקומות מאוד לא טובים. וד"ל.

אתה מתכוון לזה שהגוף שהקב"ה ברא אותך איתו פועל ועושה את מה שהוא אמור לעשות?

יש משהו עדין עם שמירת נגיעה וכל החברים שלה. אנחנו אמורים לרצות ולחשוק ולעצור את עצמנו. אם השלב הראשון לא מופעל, אז אנחנו שומרי הלכה ועיניים ומחשבה אבל זה לא מביא לשום דבר בריא. גם אם יש חופה באמצע.

או לפחות תתן כותרת "אני לא תורני, שכחתי מזמן מה זה להיות רווק ואין לי מושג מה עובר על רווקות מבוגרות".

נישט אין שאבעס גירעעט

בגדול - לקראת נישואין וזוגיות

ואפשר להאריך בזה. זה נושא שלם שכמעט ולא מדובר בצד הגברי של העולם הדתי. בצד הנשי דווקא התחילו לדבר על זה בעיקר בגלל סיטואציות קצה לא נעימות בדיעבד.

איך מחזיקים מצד אחד מתח מיני לתקופה שיכולה להיות לא קצרה, ומצד שני שומרים על הרחקות ההלכה?

צריך להבין איך משיכה עובדת ואיך הביולוגיה עובדת. נתקלתי בלא מעט "דוסים" שלא מבינים שאם נעים להם מדי בקשר, היא ידידה ולהתחתן איתה זה דפוק.

ואז הם מתחתנים איתה. זה עובד קצת ואחר כך כבר לא עובד.

אחרי שאנחנו יודעים איך הגוף עובד, אפשר לבחור (בשכל) אחרת. לנכוח בפגישה. להרגיש שהגוף שלי רוצה אותה ומגיב אליה (כן!). אחר כך אפשר לשמור הרחקות או פשוט להתחתן.

אתה טוען שאם אין פרפרים ובערה לפני החתונה, אלא בעיקר הרגשת נעימות, אז זה מפריע גם אחרי הנישואים?

אני חושב שזאת טענה שצריכה ביסוס.

יש גם טענה הפוכה, שמי שהתרגל לקולות וברקים, ברגע שמגיע לשלב ה"שגרה", קשה לו שכבר יש פחות מהריגושים אליהם התרגל להתמכר מאז השלב הראשוני.

קולות וברקים ופרפרים הרבה פעמים זה שכתוב חיובי של תחושה שהיא בעצם התקשרות חרדתית, או במילים פשוטות יותר: חרדה שהבן זוג ילך.

אני מדבר על משיכה מינית בסיסית. רצון להיות איתה.

אתה טוען שפרפרים בבטן זה חרדה וזה קשר לא בריא?

אבל להבנתי: הרבה פעמים זה כן. במיוחד אם הפרפרים האלה מופיעים כשמשהו מסתבך בקשר. זה אומר בעצם שזה לא התלהבות מבן (או בת) הזוג, אלא פשוט חרדה מזה שהוא ילך.

איך אפשר להגיד על מישהו שהוא המכלול הזה

"טוב שזה ביי?"

מה מלחיץ בלקבל מישהו ממש טוב?? שאשכרה רוצה אותך

יאללה כבר

כמות הבנות שהכירו אןתי ואמרו לי בדיוק את זה. "ומי שתתחתן אותך תזכה ממש כי אתה משהו אחר" אבל תכלס בסוף כולן ללא יוצא מן הכלל כמעט העדיפו לסיים

כאילו אני מתחיל להבין שבנות (טובות ממש) יעדיפו להתחתן עם מישהו ממוצע מינוס או אולי אפילו עם נטייה לנרקיסיסט על פני מישהו "זהב טהור"

@משה

כתב את זה מפורש, וגם הסביר למה זה קורה. בשכל באמת אפשר להתחרפן כי זה קשר שבמובנים מסויימים עבד מעולה אבל בסוף יש סיבה למה הוא לא עובד.

מה זו התגובה הזו? אם יש לך טיעון ענייני אשמח לשמוע. אם המטרה היא רק לעקוץ, נראה לי שאפשר לוותר.

את בעמך מודה שהבחור מושלם ושהוא רוצה אותך

אז למה לא להתחתן פשוט

ואני לא אומר אצ זה רק עלייך

וכמו שסבתא שלי נהגה לומר העיקר שיהיה לב טוב השאר דשאלה

היא בוחרת את הבחירות שלה. וזה לא עניינך.

אני חושבת שיש לה מספיק שיקול דעת.

וכן, יש בחורים מדהימים, אבל לא מתאימים. מה לעשות.

הפי לא אשמה בזה שאתה עצבני על בחורות שנפרדות ממך.

פוחת השרשור שיתפה במשהו והיא לקחה בחשבון (אני מניח) שיתקבלו כל מיני תגובות, גם כאלה שלא מקבלות את הדברים. זה לא תוכנית כבקשתך.

אתה לא יכול לכתוב משהו שמטבעו מעורר אמוציות ולצפות לקבל תשובה מסוג אחד.

זה לא הוגן

שבוחנות כליות ולב.. מותר לו להתעצבן. אם ההודעה שלה (שלמען האמת גם אני לא הבנתי אותה) נועדה לעורר שיח ורעש אז ייתכן שזה גם מטרגר אותו. יכול להיות שהוא חווה את אותם הדברים עם בנות אחרות והיא הזכירה לו את זה. מניין שהוא מוציא עליה עצבים?

כתבתי כבר קודם ואחזור לא באמת רשמה סיבה למה לא התאים.

אני אוהב את אלה שאומרים אין מושלם כמוהו חתיך גאון מוצלח.. אבל לא מסבירות למה לא.

לי אגב יש הסבר אבל אני רוצה לדעת שזה לא סתם תחושות שלי

למה להציק? לא מתאים לה וזהו.

קחי את הזמן כעת לעכל.

ואם זה לא עובר, שווה לחשוב שוב אם החלטת נכון.

אם לדעתך החלטת נכון, ממרחק השנים את תשמחי שכך החלטת למרות הקושי, לא יודע אם זה מנחם.

אל תדאגי. ואל תתיאשי. אולי תנוחי קצת ותמשיכי לפגוש שוב.

ואז מאוד ייתכן שזה יהיה הכי מתאים לך, בעז"ה.

מה, אין יאוש כלל. באמת. כל ע וד הקב"ה נמצא ולא

הלך לשום מקום - עינו פקוחה עלייך ובשבילך!

עברתי אותו הדבר לפני כמה חודשים.

עד שאתה מוצא משהו שעונה על הדרישות שלך, שאיפות משותפות, כימיה זרימה.. אבל בסוף זה לא זה. אתה פשוט יודע שזה לא זה. וזה לא חלילה שהצד השני בעייתית או משהו, היא בהחלט זהב טהור..אבל יש דברים קצת יותר מורכבים.

והחזרה ל'שוק' לא כיפית בהחלט.

אז אני יכול להגיד לך רק מהניסיון הדל שלי שאני למדתי מהפרידה הזאת המון, על עצמי ועל זוגיות. והביטחון שלי בקב"ה התהדק עוד יותר. ואני בטוח שהטוב שלי יגיע, כי גם אני טוב, ואני בטוח שגם את טובה.

אז מה שאמרתי לעצמי זה - תתאפס על עצמך, תמשיך בכל הכח כי עוד שנייה תכיר את אישתך בע"ה, ואותו דבר אגיד לך (רק הפוך תעופי על החיים ורוצי לחפש את החצי השני שלך כי הוא יגיע בע"ה.

בהצלחה

זה לא קל בכלל להיות עם התחושות האלו...

וזה לגמרי תקין. כל פרידה יכולה להיות קשה, זה שהוא לא מתאים לך כבן זוג ושותף לחיים, לא אומר שכל התקופה שהייתם ביחד, הלכה לפח. את עדיין מעריכה את הבנאדם, ואולי גם אוהבת אותו. אל תילחמי בעצמך.

קחי את הזמן, אל תלחצי על עצמך❤️

לא כתבת את הסיבה מדוע הסתיים הקשר. חתיך, זהב נשמע מושלם..

אני מתאר לעצמי מה הסיבה אבל חשוב לדעת גם מפותחת השרשור

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.

אמן, שימחת