שיתוף...אהבה של אימא

אז אתמול הלילה היה כזה:

ב-כ-י   ה-י-ס-ט-ר-י

המסכן לא הפסיק לבכות כמעט בכלל!!! חוץ משעה וחצי שינה וזהו.

בשלב מסוים גם אני כבר התחלתי לבכות והיה קרנבל בכיות שלם בוכה

 

בבוקר החלטתי שחייבים לשים לזה סוף, והנחתי שזה ריפלוקס - כי חוץ מהעלייה במשקל והפליטות, כל הסימנים נראים מתאימים... (מתפתל מכאבים, נשמע כאילו הוא בולע משהו ואז צורח מכאבים, לפעמים מקשית את הראש אחורה משלב מסוים בהנקה וכו').

קבענו תור לרופאת ילדים למרות שממש לא רצינו לקחת אותו למרפאה, אבל נמאס לי שהמצב ככה.

זה המצב כבר בערך מאז ומתמיד, אבל זה בא והולך, יש תקופות שהוא נרגע ותקופות שזה חוזר... אז כל פעם שמחנו שעבר לו.. אבל כבר נמאס....

 

אז הרופאה שאלה שאלות וכו', בדקה אותו... ואמרה שלא נראה לה שיש ריפלוקס, ואם כן אז הוא מתגבר עליו יפה כי הוא עולה במשקל ואין לו הרבה פליטות. שמחתי ולא שמחתי. לא שמחתי כי חשבתי שסופסוף נטפל בבעיה והוא יהיה תינוק רגוע ומאושר... ושמחתי כי ב"ה אין לו את הבעיה הזאת (יופי, אבל יש כאן משהו!! לא?!?), וגם כי ממש לא מצא חן בעיני הרעיון של להוסיף לו תחליף כדי להסמיך את החלב בקיבה שלו....

בכל זאת היא נתנה לנו את המרשם, אבל לא קנינו את זה.

 

היא אמרה שלדעתה אלה פשוט כאבי בטן, ושאלה אם שיניתי הרגלי תזונה. כן, שיניתי. ואז הייתי רעבה כל היום, ולא הרגשתי שינוי אצלו, אז חזרתי לאכול רגיל.

 

כשהיא בדקה אותו היא גם ראתה שיש לו פריחה. לנו אמרו בטיפת חלב שאלו פצעי הנקה ולכן אנחנו שמנו לו שמן באמבטיה. אבל היא נתנה לנו איזה שהם חומרים למרוח עליו, כי היא אמרה שאולי גם הפריחה מציקה לו כי יכול להיות שזה מגרד...

 

בנוסףףף היא אמרה שיש לו קצת פטריה על הלשון ונתנה לנו תרופה גם לזה...

אני מקווה שלא נדבקתי מזה, או שהוא לא נדבק ממני, אבל אני לא רואה משהו מוזר אצלי... אין לי מושג אם יש לי פטריה :S

 

אוחח בקיצורררר חזרנו עם טונות של תרופות!!! לא בא לי לתת לו כלוםם.. ומצד שני הוא כל כך לא רגוע שאני משתגעת!!! הוא בוכה על המנשא, לא מוכן לקחת מוצץ, לא רגוע בעליל.... בקיצור, שמח כאן....

ממליצה לנסות אוסטאופתיוקטנה

יש תינוקות שמתחו שריר או גיד בלידה, ואז כואב להם (נגיד, הצוואר), והם לא יודעים לומר לנו.

אוסטאופת יודע לזהות את הדברים האלה, וגם לפתור אותם

(לדעתי זה רק פרטי, או לפעמים במסגרת ביטוח משלים. אבל אני הייתי הולכת על מישהו מומלץ, גם אם יש לי משלים)

אני אבדוק...אהבה של אימא
וואו מה עברת..יפעת1

תזכירי לי בן כמה הוא?

ממליצה לבדוק גם בביקום..

בהצלחה,בשורות טובות.

בן 7 שבועותאהבה של אימא

איך הם בודקים בביקום?

רציתי שניקח אותו לבדיקה, שמעתי על ביקום / מוח אחד / אייפאק וכאלה... אבל אנחנו לא יודעים עליהם כלום ובעלי לא אוהב את הרעיון... כי אנחנו לא יודעים מי אלה, מי מפקח עליהם ואם זה לא עבודה בעיניים וכו'.

זה באמת קשה לדעת, אם אין המלצה על מישהו מסוייםAvrechit

 

אני מחוברת ברמ"ח אבריי למח אחד וביקוםנעמה ושירה

הקדמה:

השיטה בנויה על אנרגיות שמרגישים בשריר מח אחד עושה טיפול וביקום זה מכשיר שעובד על שדרים חשמליים במקביל למה שיש לנו בגוף . פועל - זה פועל אני עכשיו בטיפול ארון ומייגע עם ילדה שרגישה כמעט להכל וזה גורם לה להתנפח ולפתח קוצר נשימה כל שבועיים וביקום עוזר לה גם מח אחד אבל הוא יותר ארוך ....

ביקום זה לא דבר זול צריך לקחת בחשבון.אבל בריאות היא מעל הכל וה' שולח עם כל ילד ולכל ילד את מה שהוא צריך .זה מה שאנחנו מאמינים ועושים חיוך

 

שאלת , ננסה לענות:

*זה ממש נשמע רגישות והפריחה אישית הייתי מייחסת לזה שזה אומר שהילד שלך רגיש מאוד למשהו שהוא כרעל בשבילו (לא מגזימה ) וההנקה קצת מפחיתה את זה .

*

ידוע הסיפור על אמא שלא היה לה כמעט חלב טיפות ממש אבל התעקשה להמשיך להניק ואח"כ לתת מטרנה חלבית,באיזה שהוא שלב הגיע לרופא שאמר לה שהילד שלה ניצל בנס כי הוא אלרגי לחלב והטיפות הצילו את חייו

 

*אפשר לחזק את הכבד שלו בביקום ואז יותר קל להם לעכל...

 

*כמובן לעשות בדיקת רגישות בביקום או מח אחד (אני עושה במח אחד ועוברת לביקום) אם את צריכה טלפונים תגידי אתן לך ...

 

*הרופאה שלי היא קונבנציונלית עם נגיעה במח אחד אמרה בלא לעשות בקופת חולים אלא במח אחד כי הם יותר מדוייקים

 

מעניין מה זה אייפאק.... משיהי יודעת ?.????

ברכה והצלחה

והמון שמחה

תגידואהבה של אימא

קצת הלחיצו אותי כל התרופות. ראיתי פה שלפטריה בלשון אפשר לשים איזו משחה שאפילו לא צריך מרשם בשבילה, זה נכון?

היא נתנה לי משהו תרופתי (ניסטטין רדי מיקס - תרחיף לפה). לא יודעת, אני לא ממש מעיזה לתת לו את זה.. זה מה זה מתסכל שאני כל כך משתדלת להניק ולא לתת לו בשום אופן דברים אחרים ובסוף יצאתי מהקופת חולים עם שקית שלמה של כל מני תכשירים כימיים :S

 

אוף.

אוי תהיו בריאים שניכם !!(בעז"ה הוא יגדל ואת תצחקי)ארציה

רק נקודה אחת לגבי תרופות....... אז נכון שיש כאלה שמאווווד נחוצות...

אבל בכללי- הרופא חייב להוציא אותך מחדרו עם מרשם אחד לפחות.. אז תסנני מה שאת יכולה...

אמא שלך בטוח לא נתנה לך אפילו פעם אחת את התרופות האלה...

מסכנונים שניכםאמאקנגורו

הייתי מנסה לעשות קצת סדר:

קודם כל - תינוקות בגיל הזה סובלים הרבה מכאבי בטן- גזים וגרפצים תקועים וכו.

כל מה שתארת נשמע ממש מתאים.

מה שיכול אולי לעזור זה: 

א. להתאזר בסבלנות- בדר"כ זה חולף סביב גיל 4 חודשים...

ב. אחרי כל ארוחה- ובמקרים קשים אחרי כל צד- ולפעמים גם תוך כדי, אם הוא מתפתל תוך כדי האוכל- לעשות הפסקת גרפס, ולא לוותר עד שהוא יוצא. להחזיק בתנוחה זקופה עם לחץ קל על הבטן. לפעמים אם את נעמדת ומחזיקה בעמידה- אז זה יוצא להם מהר יותר...

ג. לשתות המון ולבדוק רגישות שלו למזונות בשיטות שכבר הציעו פה. יש תינוקות ששינוי התזונה שלך יכול להועיל להם. (שלי לא...)

ד. אחרי כל ארוחה- לבדוק גם את הטיטול. יש תינוקות שממש ממש רגישים לכל דבר, ואם יש אפילו פיפי בטיטול- זה מציק להם מאוד והם נכנסים ללופ של בכי- כאבי בטן- טיטול- רעב וכו וזה לא נגמר...

 

לגבי שאר הדברים שכתבת:

התרופות שהרופאה נתנה נשמעים לי קצת...כאילו היא לא יכלה להתמודד עם הרעיון של לשלוח אותך בלי לתת כלום...אם את מרגישה שהן מיותרות- לכי עם ההרגשה שלך.

     פטריה בלשון- הרבה רופאים לא יודעים לאבחן ולכן לא הייתי סומכת על אבחנה שלה, אלא הולכת לרופא שמומחה לתחום או ליועצת הנקה מוסמכת.

     פריחה בפנים- מאוד הגיוני שאלה חצ'קונים של גיל חודש-3 חודשים- אצלי היו לכל הילדים בדיוק בגיל הזה וזו תופעה שכיחה מאוד. יש מי שקורא להם פצעי הנקה כי הצבע שלהם חלש בדר"כ ומתחזק אחרי ההנקות. אני קוראת להם חצ'קונים נגד עין הרע- כי בגיל הזה התינוק בדיוק מתחיל להיות יפהפה- וככה אף אחד לא אומר לך שהתינוק יפה ועושה לך עין הרע...קורץ

יכול להיות שזה בכל זאת משתלב עם איזו פריחה אלרגית. במקרה כזה ההמלצה הכי טובה אם את לא רוצה למרוח משחות מיותרות, זה קודם כל לנסות כשאת מקלחת אותו- לעשות לו אמבטיות ללא שום תכשיר- ללא שמן וגם ללא סבון!!! 

סבון יכול לגרום לגירוי של העור- גם סבון תינוקות. כל חומר כזה מכיל חומרים מזיקים ואלרגנים ולתינוקות רבים יש עור מאוד רגיש. נסי שבוע-שבועיים ללא כל חומר- רק מים. תראי- אולי זה יעזור. (לבן הקטן שלי החצ'קונים האלה באמת לא עברו ונראו לי רציניים יותר אז ניסיתי את השיטה הזו והמצב השתפר פלאים. רק עכשיו בגיל 8 חודשים התחלתי להוסיף קצת סבון למקלחת)

שיהיה המון בהצלחה ותנסי לישון בכל רגע פנוי...החודשים הראשונים עם תינוק כאוב הם קשים ומתישים...

מאוד מבינה ומרחמת עליך. איזה כיף זה כשכל הכאבים חולפים והכי נפלא זה כשהם סופסוף ישנים לילה...

 

סוג של עדכון..אהבה של אימא

הייתה אצלי יועצת הנקה לכמה שעות טובות, שקלנו אותו לפני ואחרי האוכל, היא ראתה איך אני מניקה ואיך הוא יונק, הסתכלה לו על הלשון לראות אם זו פטרייה, בדקה את הצבע והמרקם של הצואה בטיטול, הסתכלה על הפריחה וגם על התרופות שהרופאה נתנה וכו'.

 

אז ככה:

1. הוא אכל יפה והיא אמרה שב"ה יש מספיק חלב ושאני לא אתן לאף אחד להגיד שאין לי =) (כי כל מי ששומעת שהוא בוכה אומרת שכנראה אין לי חלב. כולל הרופאה..).

2. היא אמרה שכנראה הוא מתפתל בהנקה כי יוצא לו הרבה חלב והוא לא מצליח לווסת אותו נכון (כי לפעמים הוא פתאום משתעל באמצע היניקה). אבל היא אמרה שיכול להיות שזה קצת ריפלוקס, אבל לא חמור.

3. בהתחלה היא ממש לא ראתה פטריה בלשון, עד שהסתכלנו באור אחר והיא ראתה משהו.. ניסינו להוריד את זה וזה לא ירד... אז היא אמרה לי איך לטפל (ושאני אלך לרופא אחר ואבקש מרשם אחר, כי אני לא רוצה את מה שקיבלתי מהרופאה).

4. אחרי בירור קצר הסתבר שאולי בעלי היה אלרגי לחלב פרה, לכן אני שוב מפסיקה לאכול מוצרי חלב ונראה אם הפריחה תרד וגם כאבי הבטן... היא אמרה לחכות שלושה שבועות לפחות בשביל לראות שינוי :S

 

בקיצור, היא אמרה שיכול להיות שבלילה כשהכל מציק לו - פריחה מגרדת, פטריה, כאבי בטן ןעייפות... הוא כבר נהייה עצבני ובוכה בלי הפסקה...

לא יודעת.. נקווה שיעבור מהר..

 

מה יהיה על הלימודים שלי אני לא יודעת... :S לא מצליחה לחזור ככה..

 

בכל מקרה, תודה לכולכן! אתן עוזרות המון... נשיקה

יש לי הצעה...גולנית

בס"ד

 

אני מכירה תינוק שהיום הוא כבר לא כ"כ תינוק... שצרח בלי הפסקה במשך תקופה ארוכה אמא שלו התחרפנה.. לא ידעה כבר מה לעשות הרופאים אמרו לה גזים, שינים וכל מה שאומרים... האמא התעקשה... היא אמרה שזה כבר לא נורמלי... עד שרופא אחד החליט לבדוק לו אחרי חודשים של בכי ת'אוזניים וגילה שיש לו שם מוגלה או משו ובגלל זה הוא צורח!!!

לכי תעשי בדיקה שיגרתית אצל רופא... אם לא עשית?! הרבה פעמים אנחנו חושבים דברים... נגיד היה שבוע שהבן שלי לא הפסיק לבכות ולצרוח... והיה נודניק ואמרנו שינים שינים... עד שנהיה לו חום לקחנו אותו לרופא והוא אמר שיש לו דלקת אוזנים בטירוף והטיפות לא יעזרו וכבר צריך אנטיביוטיקה... אם ילד לא רגוע כמה ימים לדעתי זאת נורה אדומה... לילה שלם? ועוד כל היום אחרי זה? אם הוא אחרי חיסון זה הגיוני... אבל אם לא קדם לזה שום דבר... זה מצריך בדיקה... כמו אוזנים... לדעתי...

יום מקסים.. מקווה שהועלתי...

עברתי בדיוק אותו מצב, ופטרתי את זה לגמריDvo

לא הייתי מוכנה לתת תרופות (והתברר שצדקתי כי הילדה נשארה רגישה לכימיקלאלים גם לאחר מכן). 

בהשגחה פרטית הגעתי לדיאטנית "פלא" (גב' מתוקה הורביץ מעזרה ומרפא). אחרי ששיניתי את הדיאטה שלי, התינוקת הבוכה תמיד, ומתפתלת מכאב הפכה לרגועה לגמרי. השתמשתי באותה דיאטה עם 7 התינוקות הבאים, ואצל כולם, הבכי היחיד שלהם היה אם לא תפסתי בזמן שהיו עייפים או רעבים (דבר שכמעט ולא קרה, כי לומדים להכיר את הסימנים האלה כשאין כאבים אחרים שמבלבלים אותנו). 

 

הקושי היחיד עם הפתרון שלי הוא שלחלק מהנשים קשה מאד לשנות דיאטה. במקרה שלי, כל המשפחה אסירת טובה לבת הזו שהכריחה אותנו לעבור לסגנון אחר.  היום ה"ילדה הזו" בת עשרים מקסימה ועדיין מאד מכירה טובה על מה שעשינו בשבילה בעניין הזה. בנוסף, הרווחתי שכל התינוקות אחריה היו רק תענוג, ב"ה!

 

בשינוי דיאטה צריך לתת 3 ימים שלימים עד שרואים אם יש שינוי.  (כי לוקח שמן עד שהאוכל המפריע יוצא מחלב האם, ועוד זמן עד שהוא יוצא מהמערכת של התינוק.

 

מאז עזרתי ללא מעט חברות וזה עזר ממש.

בהצלחה!

אשלח במסר אחר, כי זה ארוך...

דיאטה לאמא של תינוקות מאד רגישיםDvo

נכון שלא קל לשנות את סגנון האכילה, אבל לי זו היתה הצלה ממש. אשמח אם זה יעזור לאחרות.

אמנם אני מדברת מניסיון אישי, אבל כשבדקתי בעניין, הדברים תאמו למה שכותבים במקומות אחרים לגבי אוכל בזמן ההנקה.

מדובר באוכל שהאם אוכלת, ומגיע לתינוק דרך החלב.

אגב, בדרך כלל, השלב הזה עובר עד גיל 4-6 חודשים (אבל אצלינו ואחרים שרגישים במיוחד, זה יכול להמשיך יותר זמן).

לוקח 3 ימים לראות הבדל בהתנהגות התינוק (כי האוכל הקודם צריך לצאת מהחלב-24 שעות, וגם מהמערכת של התינוק-עוד 48 שעות). בינתיים, ובכל מקרה של טעות, שתיית מים מדללת את החלב.


קודם דברים נוחים ומעשירים את החלב:

טחינה (רצוי אורגנית מלאה אם יש חנות מזון טבעי נגישה)

שקדיה, או שקדים.


דברים שבד"כ לא מפריעים לתינוק, אא"כ יש לו אלרגיה לגלוטן או לפריט זה (וזה די נדיר):

מיני דגן: קמח,  אורז, גריסי פנינה, בורגול, דוחן –  כאשר שיבולת שועל אלרגני לעומת האחרים.

פירות וירקות שהיינו נותנים לתינוק: תפוחי אדמה, גזר, מלפפונים, קישואים, תפוחים (מכל הסוגים), בננות, אגסים

טופו (למי שאין אלרגיה לסויה). דג סלמון. (מצאתי שבחלק מהדגים יש כנראה משהו נוסף לדג שמציק להם.)


הדברים המציקים לרוב התינוקות (הרגישים), )וכדאי להימנע מהם אם התינוק בוכה ללא סיבה לכאורה):

חצילים, מלונים, תרד, בצל (לצערי בכל צורה שהיא, כולל מתוגן), כרוב, קולרבי, כרובית, ברוקלי, פלפלים (בכל הצבעים, גם מתוק וגם חריף, וכן התבלין), פירות אלרגניים, כגון תות, אוכמניות, מנגו, ותבלינים חריפים מכל הסוגים (עשבי תיבול בסדר)

חומוס, עדשים, כל סוגי הפולים (החמין/צ'ולנט טעים גם עם גריסים, תפו"א, בשר ושום)

יש אפשרות לאכול את הקטניות בלי להפריע לתינוק אם משרים אותם 30 שעות, ומחליפים את המים לפני שמבשלים אותם. (זה מוריד את החלק שקשה מאד לעיכול.)


כימיקאלים, כמובן לא טובים לאף אחד. זה כולל כל סוגי השתיה הלא טבעית.


כל הדברים האלה גורמים גזים, ובגוף הזעיר של התינוק הכאב חזק.


אם אין אלרגיה ידועה במשפחה, אפשר לאכול מעט עגבניות או פרות הדר, אבל רסק עגבניות ומיץ הדרים בכמות גדולה יחסית מפריעים.

דווקא צריך לאכול משהו כל יום עם ויטמין C, (למשל קיווי, או מעט מהדברים היותר קשים לתינוק-חלק מפרי הדר, למשל.)



הדברים המציקים לתינוקות מסוימים אלרגניים:

אצל חלק לא קטן מהתינוקות הרגישים, יש אלרגיה לחלב ודברי חלב. (אצלי זה כלל אפילו מוצרי עיזים אורגניים.)

ולחלק קטן, אלרגיה לביצים, עוף והודו (אלרגיה עוברת במשפחה, ממך או מבעלך, אבל לא לכל הילדים)


אצלינו התברר שהתינוקת שלנו היתה רגישה גם לחומרים משמרים  וצבעי מאכל (כאבי בטן וראש). 


השלב של הבכי, בס"ד יעבור בכל מקרה, אבל צריך לזכור שבכיינות, או צרחנות אצל תינוק לא אומר כלום לגבי האופי שלו, אלא לגבי הכאב שהוא חש.


בהצלחה בהנקה ובחינוך, ושתזכו לבנות בית נאמן בישראל!


גם אני עם אותה דיאטה בהנקהלילך זוארץ

אחרי ניסיונות של כל מני דברים ואחרי ילדה אחת שצרחה בלי סוף ( הנסיכה הבכורה )

החלטתי לנסות את הדיאטה אצלנו רגישים גם לבשר גםלמוצרי חלב וגם לסויה - ומסתבר שגם אני .

אני הרווחתי כי גם אני הרגשתי טוב ...

זה נורמלי!אנונימי (פותח)

כאב בטן, פריחה מגרדת וכד' הם גורמים נפוצים לצרחות - אצלי בעיקר אצל הבנים. הבכור שלי היה צורח בכל זמן שהיה ער ושום דבר לא עזר. בגיל שלשה חדשים זה עבר לבד. גרפ ווטר וכד' מקלים מאד על כאבי הבטן ומרגיעים את התינוק

ל א נ ו ר מ ל יפיגא

נורמלי פירושו שיש הרבה מקרים של התופעה.  נורמלי אינו פירושו טוב, מועיל או רצוי.  סליחה על הדוגמא, אבל בזמן השואה היה נורמלי שיהודים יעונו, יורעבו, יירצחו וכו'.  נורמלי, כן;  טוב ורצוי, לא ולא.

 

תינוק אינו אוהב לצרוח.  הוא לא רוצה להעניש אותנו ולכן הוא צורח.  הוא מדבר בשפה היחידה שיש לו להביע כאב עצום - בכי וצרחות.

 

האמא הנבונה יודע להקשיב ולחפש פתרון.

העובדה שהפתרון אולי יגיע אחרי 3 חדשים, ואולי לא, איננה פותרת אותנו מלחפש פתרון קודם.  התינוק אינו אסיר שנשפט למאסר כולל עינויים.  הוא תינוק, בן של מלך!  מגיע לו חיים נעימים ושלווים.  אני, האמא, אחראית לספק לו א זכותו הבסיסית הזו.

 

תינוק צורח מעיד על  - 

*  אוכל שהוא אוכל שאינו מתאים לו (תינוק שזוכה לינוק - אוכל שאמא שלו אוכלת)

*  אנרגיות שדורשות איזון (אפשר ביקום, איפק, מח אחד, קרניו סקרל ואולי יש עוד, אפשר להמליץ על מטפל\ת בהתאם לאיזור הנוח לאמא)

*  בעיה רפואית (אזניים, או כל חלק אחר בגוף)

*  אם מדובר בריפלוקס - מדובר באלרגיה!!!!

     תמיד, תמיד, תמיד ריפלוקס הוא אלרגיה, ואפ האמא תדע תמה התינוק אלרגי, ותמנע מלאכול את אותם הדברים, הריפלוקס ייעלם לגמרי!!!

*  פטריה יכולה לשגע תינוק - הפתרון הוא גם דיאטה וגם תרופה.  התרופה היא גם לאמא וגם לתינוק. 

 

 

העובדה שהתינוק אינו דובר עברית רהוטה אינה תירוץ להמשיך את  הסבל שלו בתירוץ (העלוב) ש"זה יעבור"  .

גם אם זה יעבור, אז מה????

אף אחת מאיתנו אינה רוצה להתנדב ל"קיטנת כאבי תופת ועינויים"  גם אם יגידו לנו שזה זמני, וזה יעבור.

באיזו רשות אנו מרשות לעצמינו לעשות זאת לתינוק חסר ישע?????

חוסר ידיעה אינה פוטרת מקיום החוק.

חוסר ידיעה אינה פוטרת ממציאת פתרון בזמן המהיר ביותר!!!!

 

אשמח לעזור בהצעות (לדוגמא - פתרון לפטריה שבאמת עובד)   02-628-6207,

בהצלחה עם ריפוי הקטנציק,

נשיקה

פיגא 

 

 

 

 

כמה נכון פיגה, מסכימה לכל מילה,אנונימי (פותח)

אמהות צעירות תינוק לא בוכה סתם נסו לעזור לו!

 

אגב לגבי אלרגיה נכון מאוד מה שכתבת לביתי היה רפלוקס + אסטמה של העור ובדיקת אלרגיה גלתה שהיא אלרגית לחלב ביצים וסויה, גם ההמנעות שלי (או הפחתה) ממוצרים אלו בתרופת ההנקה שפרה את המצב.

ניסיון עם רפלוקסאנונימי (פותח)

נכון רופאים רבים נוטים לבטל אפשרות של רפלוקס בגלל עליה טובה במשקל התינוק אולם מניסיון זה לא תמיד נכון.

ביתי ,היום בת 6 היתה תינוקת מאוד לא רגועה (זו הגדרה עדינה לימים ולילות ללא שינה, צרחות אימים במהלך ולאחר הנקה ואי נוחות מתמדת שאילצה אותי להרים אותה רוב היום על הידיים), בגיל 3 שב' החלטתי שזה לא נורמלי  (כל היום רק ישבתי והנקתי אותה ובכ"ז  היתה בוכה לאחר ההנקה) הגעתי לרופא והוא ביטל את תחושתי " זו את שלא רגועה לא היא" בגיל חודשי + לאחר שבת שבה ישנה רק 20 דק' הזמנתי רופא הביתה, והוא טען שהוא חושש לדלקת אוניים והפנה אותי למיון... במיון שללו דלקת אוזנים ובדקו אותה ולאחר סדרת בדיקות שהסתיימה ב2 בלילה והתינוקת נרדמה, אמרו לי שאין כלום והיא דווקא "תינוקת רגועה..."

לבסוף חשבתי שאולי משהו לא בסדר בחלב וניסיתי לתת לה מטרנה והיא הקיאה הכל וראית י גם נק' דם בקיא, הלכתי לרופא ושאלתי אולי היא אלרגית, תוך כדי הביקור התינוקת השתעלה והרופא שאל אם היא תמיד משתעלת עניתי שכן ואז הוא שאל עוד מס' שאלות ולבסוף אמר שנראה לו שמדובר ברפלוקס הוא נתן  לי סירופ לתת לילדה פעמיים ביום, ושבועיים אח"כ בגיל חודשיים וחצי הילדה ישנה פעם ראשונה שעתיים וחצי רצוף!!!

אומנם מאז עדיין נשארה לא ככ רגועה אך אין ספק שהיה שיפור ניכר כפי שציינתי היא התחילה לישון מס' פעמים ביום וגם קיבתי הדרכה לגבי  הריפלוקס כמו למשל שצריך אחר הנקה  להחזיק אותה 90 מעלות (ז"א זקופה ול א בשכיבה) כדי שהאוכל לא יעלה (יש לזה את האפקט של צרבת קשה אצל מבוגרים, ולכן הבכי לאחר האכלה), יש תחליף חלב מיוחד לתינוקות שסובלים מזה, אך ביתי כבר התרגלה להנקה, בנוסף השתדלתי להמנע ממוצרי חלב ובעיקר חלב נוזלי

וזה גם שיפר את המצב.

 

התובנה שלי תינוקות בגילאים הלל (חודשים ראשונים) אינם בוכים סתם, הם לא מפונקים, או שזה "אופי" וכו' וכו' הם סובלים וצריך לברר למה גם אם אין תשובות מהרופא לכי  לרופא אחר עד שתמצאי מה מציק לתינוק...

למען ה' מה זה הרפלוקס הזה ???..נעמה ושירה
נשמות טהורות אתן ביררתי עם חמותי לה ואולי לבעלי ישנעמה ושירה

ול2 אחיינים לא הייתי מעלה על דעתי

אתן ממש שליחות נאמנות

 תודה שרית

תינוקות עם colicאנונימי (פותח)

לאמהות לתינוקות הבוכים ללא סיבה,

זה קשה, זה מתסכל, זה מעייף. כבר יש כאבים בגב ובשורשי כפות הידיים-קוראים לזה בשפה מקצועית colic.

שתיים משלוש בנותינו היו תינוקות כאלה.

כמו שאת כותבת מנסים הכל ושום דבר לא עוזר ובכל זאת כמה טיפים:

-יש תינוקות שנרגעים מקולות של ויברציות או זמזומים, הבכורה שלי היתה נרגעת כשהייתי מפעילה את המשאבה החשמלית, בנסיעות באוטו או כאשר מכונת הכביסה היתה מופעלת.  אפשר גם לנסות את שואב האבק.

(פעם, חזרתי הביתה, בעלי שמר על בתי, ונדהמתי שהיה שקט בבית, היא שכבה בעגלה ערה אך שקטה והאזינה איתו לשיעור של הרב אבינר משהו בקול שלו הרגיע אותה- אפשר להבין למה).

יש תינוקות שאוהבים את הנדנדות, בתי הבכורה בלתה שעות על גבי שעות בנדנדה (אני פיזיותרפיסטית, ללא יסורי מצפון על השעות הרבות שהיא בלתה בתנוחה כל כך לא בריאה לגב שלה) יש בריאות גב ויש שפיות.

-הרבה פעמים עצם זה שמישהו אחר מנסה להרגיע עוזר, ידיים אחרות, פחות מותסכלות- התינוק מרגיש את זה- זה עוזר, תנצלו את ההזדמנות, זה לא מעיד על כישורי האמהות שלך.

-מותר לקחת הפסקה, תניחי את התינוק במקום בטוח, תכנסי לחדר, תשכבי על המיטה ל 5-10 דקות קחי כמה נשימות עמוקות (הוא יצווח בין אם תחזיקי אותו ובין אם לא אבל השניות שבהן את נרגעת הם הרווח של שניכם).

-זה עובר בסביבות 3-4 חודשים ואז יש תינוק מתוק, מדהים, סקרן ושמח שאפשר להרגילו לסדר יום (רצוי, להתחיל בגיל 4 חודשים ולא לפני, עד גיל זה הם זקוקים להחזקה ולתמיכה, אך מגיל 4 חודשים אפשר לעזור להם למצוא דרכים להרגיע את עצמם,כי אלה תינוקות שרגילים להיות על הידיים כל היום מאז לידתם וכדאי להפסיק את ההרגל כי כבר מותר). אחרי זה אפשר להצטרף לאמהות האחרות שתמיד כל כך קינאתי בהן שמסתובבות בשאנטי בקניון או יושבות בבתי קפה ולהתחיל להנות מהיצורים המדהימים שלנו.

המון הצלחה,

בברכת בריאות ובשורות טובות

פורים שמח

טיפול בcolicביקור

אומנם הנחמה המרכזית היא שאכן תופעת קוליק אצל תינוקות פשוט חולפת לאחר מס' חודשים ועם הבשלת מערכות הגוף. בטח את נואשת לטפל.

תשאלי את הרופא אם אפשר לתת טיפות פרוביוטיקה. זו הגישה החדשה לטיפול בקוליק. זה אמור לעזור.

(את יכולה לקרוא על זה באתר של "ביוגאיה").

 

כמה שקשה-חשוב לנסות ולהיות רגועה. ניסיתם לצאת לטיול רגלי באויר הנעים? או אולי מישהו יכול להחליף אותך לחצי שעה ותלכי לסיבוב?

 

בהצלחה-ואל יאוש

תודה רבהאהבה של אימאאחרונה

עודדת אותי מאוד! במיוחד בפסקה האחרונה... =)

קיום יחסי מין לאחר הפלהמבולבלת כרגע

עברתי נפלה טבעית (ללא גרידה, העובר יצא לבד).

הרופאה אמרה לא לקיים יחסי מין עד הווסת הבא, זה יכול לקחת גם חודש וחצי, פלוס עוד שבוע שבעה נקיים...

כששאלתי למה היא הסבירה שאם אכנס להריון לא ידעו אם זה שאריות מהקודם או הריון חדש.

הצעתי לקיים יחסים תוך כדי מניעת הריון, והיא אמרה שאין לי אפשרות למנוע כרגע. קונדום לא רלוונטי כי אני דתיה, ונרות או שקפים זה אחוזים נמוכים.

 

אני מתלבטת- אלו באמת ההנחיות?

זה ממש קריטי?

זה יוצא תקופה ארוכה מאד להיות אסורים...

אולי תתיעצי עם עוד רופאה?שלומית.

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

אולי אפשרהשם שלי

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.


לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

היא אמרה לעשות בדיקת בטא בזן הוסת הבאמבולבלת כרגע
אני ווידאתי קודם כל איפוס בטאshiran30005

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

ומה הרופאים אמרו על זה? שנכנסת להריון לפני הווסת.מבולבלת כרגע

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

כמה שזכור לירקאני

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

 

כלום,עשיתי או"ס לוודא שנקי, בשילוב איפוס לבטאshiran30005

וזהו

כשרציתי למנוע בין ההפלות (עברתי כמה) לקחתי נרות נכון שזה לא בטיחותי אבל אם משמיים צריך להיות הריון יהיה בכל מקרה

אני ממש מאמינה בזה

למה לא למנוע עם נובה רינג? או לחשוב על אפשרויותאני=)

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

נובה רינג זה הרומונים? מעדיפה שלאמבולבלת כרגע

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

עברתי הפלה טבעיתכחל

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

לי לא נתנו כזאת הנחיהרקאני

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

אולי תלוי שבועחמדמדה
אבל לי בשבוע שבע שנפל לבד לא אמרו למנוע, ברגע שטבלתי אחרי ההפלה לא מנעתי
למה לא לעשות אולטרסאונד לשלול הימצאות שארית?21
אם הבטא התאפסה ואין שארית, לא יודעת אם יש סיבה למנוע.

ממש לא הכרחי....עברתי כמה ומעולםתלא מנעתינחת-רוח

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי


אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות


ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

כנלמדברה כעדן.אחרונה
בהתחלה ממילא אסורים, ואז כשהדימום מפסיק זה אומר שדי הגיוני שהבטא התאפסה, כדאי לוודא שהיא מתחת ל10. ואז אין חשש לשאריות... 
תתקשרי למכון פועה ותשאלי..לפניו ברננה!
חוגגים בת מצווה בקרוב בע"ה-שאלת בגדים למבינות ענייממתקית

אני לא בקטע של לקנות בגדים וכו...
גם ככה יש הרבה הוצאות על האירוע (לא בעד הוצאות בלתי פוסקות, אבל ספציפית לילדה הזו מכל מיני סיבות אישיות הקשורות למהלך חייה, השקענו מאוד, יותר מכל אחיה הגדולים)
לנערת בת המצווה- אקנה שמלה, ברור.
הגדולות- דואגות לעצמן (הזמינו מאתרים)
לקטנים והבנים הגדולים- מבחינתי מה שיש משבת, כל עוד הבגד יפה, ומכבד, לא מיושן וללא כתמים וכו לא רואה צורך לקנות חדש לבת מצווה.

לעצמי- שמלה יפה של שבת, מטפחת מושקעת. לא מתכננת לקנות, כי מבחינתי יש לי.
חברות ושכנות ובעיקר משפחה שלי (אמא שלי, אחיות, גיסות)טוענות שזה ננצרך, וברור לקנות, ואיך אני לא קונה לעצמי, לא באים לאירוע שלך עם בגד שכבר לבשת, צריך בגד חדש וכו וכו
מאיפה הכלל הזה???
לא עניין של כסף, פשוט לא מבינה, יש י שמלה יפה בארון, אלבש אותה. מטפחות שלי באמת כבר  מיושנות, עם פייטים שכבר נפלו, אז אקנה חדש.
כן יראו אותי בבגדי השבת שלי באירוע, זה כזה גרוע?
אני לא בנאדם של שואו

וואו אנימה זה מבינה אותך בקטע של בגדיםנפש חיה.
ממסרשת לך 
תודה...מחכה ממתקית

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

אני גם שונאת את זה. בעיניי זאת גזירה ולא מבינה מהנפש חיה.

כיף בזה.


 

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....


 

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.


 

 

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)


 

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

אני נהנית להתחדש בכלים לבית, עציציםממתקית

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

קראתי ולא הגבתיממתקית

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על ה3 פסים למעלה ^^ בצד ימין ואז נפתח תפריטנפש חיה.

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.


 

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

אני חושבתאמאשוני

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.


 

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.


 

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

זה לא תמיד עניין של התקמצנותאפרסקה
אני למשל לא חפה מהתקמצנות עצמית, אבל יש עוד 2 מניעים שמונעים ממני לקנות בגדים חדשים לעצמי:

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.


2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.


אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

צודקתאמאשוני

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.


אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.


לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

אצלי, לפחות, קניית בגדים היא השקעה הרבה יותר גדולהמתואמת

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

ואם הייתה לך ילדה עם אותם הגבלות כמו שלך?אמאשוני

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

היא בעצמה לא הייתה רוצה להתאמץ לקנות...מתואמת

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

יש לי ילדה רגישה תחושתית ואוהבת להתחדשאמאשוני

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.


בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.


לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..


מתנצלת אם מישהי נפגעה.


שיהיה רק בשמחות!!

הכול בסדרמתואמת
וזו באמת נשמעת התמודדות קשה בתור אמא...❤️
בול אני.ממתקית

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

ממש לא קמצנות, אדרבה אני אקנה מטפחת גם ב- 300 שחממתקית

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

המטרה של להתחדש בבגדים לקראת אירועאמאשוני

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.


את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.


יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

זה עניין של סגנון...מתואמת

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).


שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

תעשי מה שנוח לךנעמי28

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

תעשי מה שטוב לךאורי8
בחויה האישית שלי . אני מחכה להזדמנויות כאלה כדי להשקיע לעצמי ולילדים בבגדים יפים. לי ברור שאם זה אירוע שלנו אני קונה בגדים חדשים לכולם כולל הבנים( גם בגדים של בנים נראים אחרת אחרי כמה כביסות). אוהבת שבאירוע שלנו כולנו נראים מושלם. נראה לי שהרבה נשים מרגישןת ככה, אוהבות לקנות בגדים ורק מחכות להזדמנות להתחדש בשמלה חגיגית  בלי יסורי מצפון. ולכן התגובות.שאת מקבלת... אבל אם בשבילך שמלה חדשה ממש לא תרגש אותך ומרגיש לך מיותר. אל תעשי את זה בשביל אחרים. 
כנ''ל..נחת-רוח
אני לבשתי בבת מצווההריון ולידה

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.


ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

אני איתך, לא אוהבת נורמות כאלו, תעשי מה שטוב לךשיפור
בבת מצוה של הבת שלישומשומוניתאחרונה

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

שירי ילדים שאני אוהבת, מוזמנות להוסיףפומלה
ההר הירוק תמידפומלה
אני נשאר אניפומלה
אמא הכי נהדרתפומלה
אני רוקד עם אמאפומלה
שיר על ברושפומלה
אני אוהב שוקולדפומלה
שי מן הפרדספומלה
מתנה לראש השנהפומלה
קום והתהלך בארץפומלה
שיבולת בשדהפומלה
מלאו אסמינו ברפומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך ז' בתמוז תשפ"ו 23:21

טוב, זה בלי הקליפ.

איך יודעים שבא אביבפומלה
פתחו את השערפומלה
משפחה מיוחדת במינהפומלה
תוסיפו🪗פומלה
המלצה- אפשר להעלות כמה שירים בהודעה אחת....יעל מהדרום
אוי סליחה!פומלה
שירים יפים! בעיני ההר הירוק הוא שיר עצובקופצת רגע
סטייל שירי יום זיכרון, לא הייתי קוראת לו שיר ילדים. למרות שהמוזיקה באמת יפה ומרגיעה 
תודה!💘 בקשר להר הירוק, וואו הוא יפה בעינייפומלה
אבל באמת קראתי עליו קצת ומבינה אותך, למרות שילדים לא מבינים את ההיסטוריה מאוחרה אז לא בהכרח שזה בעיה..
יש לפאר טסי אלבום חדש ומהמם לילדיםניק חדש2

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

סתם מסוקרנת,רק רגע קט

מה המטרה של השרשור הזה?

כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?

אני רוצה לקבל השראה לעוד שירים שאני לא מכירהפומלהאחרונה

של ילדים..

אני לא מכירה הכל..

אני אובדת עיצות עם השינהשירה_11

זה מוציא אותי מדעתי כבר.

ירדתי משינה עצמאית, של הילדה בת 3 כי לא בא לי טוב כל הבכי הזה, אני סוחבת איתה עד 9 בערך  ונותנת לה לישון בסלון.

או בנחת או גם בעצבים כי היא התרגלה לטוב הזה של הסלון.

 

אני לא מסוגלת לשבת לידה בחושך בחדר עד שהיא תירדם זה גדול עליי.

ובנוסף היא ממש מעירה את התינוק בן שנה שיישן איתה בחדר, השינה שלו לא חזקה והוא מתעורר בקלות.

 

בעלי מתעקש שצריך להחזיר אותנו לחדר שלנו בחזרה.

 

לא באלי בכלל, הוא כבר במיטת תינוק והחדר שלנו קטן, וגם מה תחשוב הגדולה? היא תקנא ותרצה לבוא גם.

 

מצדד שני דיי זה בלתי אפשרי כל ערב הסיוט הזה!! זה מביא אותי לרמה אחרת של חוסר סבלנות כבר ואני שונאת אתעצמי ככה.

 

 

 

מה אני מפספסת?

 

אני משום מה לא מאמינה בשיטהשירה_11

אחת 

איך שומרים שהבובו לא יחליק?רקאני

זכור לי שהיו פה פעם טיפים

איך לשמור שלא תיפול לי המטפחת באירוע

בריקודים וכו'

תמיד אני מוצאת את עצמי כל שניה הולכת לקשור מחדש

ביום יום לא נופל לי

תרססי ספריי של תסרוקות של השיערהשקט הזה
ואז תשימי את הבובו.. זה מדביק את הבובו לשיער ואז פחות זז.

אפשר גפ לשים סיכות שמחזיקות את הבובו לשיער, אבל זה לפעמים קצת מותח את השיער ופחות נוח


ושהמטפחת תהיה קשורה טוב. אפ עושים קשירה הפוכה אז לשים סיכות תפירה לחזק את הקשר והמיקום של השוונצים שיוצאים

ממש תורת הנסתראמאשוני
לא הכרתי את זה
מצטרפת לספרייואני שר
מגעיל ממש אבל באירועים ששמתי המטפחת לא זזה.
ג'ל לשיער או ספריירק רגע קט
לי ג'ל היה יותר נוח. הספריי גירד לי בעור שמסביב לשיער.
תודה רבהרקאני

גם לך @השקט הזה 

בריקודים נראה לי אין מה לעשותחושבת בקופסא

לא מזמן הייתי בחתונה וכל החברות הנשואות פשוט פתחו את הקשר של המטפחת ורקדו ככה, עם קצות המטפחת על הכתפיים (רחל אימנו כזה) לי הקשר לא נפתח, אבל המטפחת כל הזמן החליקה אחורה, אז פתחתי גם את הקשר ואיכשהו זה מנע ממנה ליפול. ואז כשנגמר הסבב הלכנו ביחד לשירותים לקשור את המטפחות מחדש.

אני שמה סרט החלקה רגיל ומעליו בובו עם קטיפהאונמר
תופס את השיער בקטע כואב אבל לא מחליק
אז בקטע כואבדולר

זה לא עושה כאב קאש אחרי זה.

מין הרגשה שהמח תפוס

כן עושה חחאונמר

אבל אני מוכנה לסבול בשביל שלא יזוז באירוע.

שונאת כל רגע לרוץ לתקן, וגם הקשירה יותר מורכבת באירוע אז באסה

את לא שניה אחרי לידה?אמאשוני

איזה ריקודים כבר יזיזו לך את המטפחת? 😅

יש את הסרט החדש עם הפס סיליקון עם הנקודות

תראי למשל אצל אביה ששון.

לא התנסיתי בעצמי אבל נשמע שזה בדיוק מיועד לזה. 

חודש זה שניה?🤭רקאני

יפה שאת זוכרת❣️

זה חתונה של גיסתי...

אני ארקוד לפי היכולות שלי בשטח

האמת בכל מקרה אני לא ממש אוהבת לרקוד

בטח לא בחתונות...

אבל בכל זאת גיסה...

 

יפה, מזל טוב!אמאשוני

וכן חודש זה עדיין משכב לידה.

אולי אם המטפחת זזה זה מרמז להרגיע עם ההשתוללות.. אפשר לשמח בלי לקפוץ מדי (שזה מה שמעיף את המטפחת, לא?)


תהני ותבלי בנעימים, ותשמרי על עצמך.

אני שמה סיכות סבתא שחורותשירה_11

אחת בכל צד זה מחזיק לי מעולה

לא יעזור לכולם, תלוי כמה שיער מוציאותכנה שנטעהאחרונה
אבל אני גיליתי (מצפייה בסרטון קשירה של הודולה) שאם את השיער שיוצא כזה מעל המצח (בלורית?) מעבירים *מעל* הבובו ולא מתחת ואז מקבעים אותו עם הסרטים משני הצדדים, זה ממש מחזיק את הבובו משמעותית מליפול. בריקודים זה בכל מקרה זז קצת או לגמרי.... 
יתרונות בלידת חורף: (תזרמו😅)פומלה
יש בקיץ מלאאא פירות להעביר בחילות וסתם להתפנקפומלה
הלידה עצמה לא חמה ולא מתוך זיעהפומלה
לא חם ככ ומזיע בסוף הריוןזברה ירוקה
כשהתינוק/ת בגיל 6-10 חודשיםמצפה88
הוא לובש בגדים קצרים וככה זה מעודד לזוז יותר בדיוק בשלב של הזחילה והישיבה וכו'
שהעולם קפוא ורטוב ואפשר להתכרבל כל היום במיטהאוהבת את השבת
בלי ייסורי מצפון

ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת


וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..

לא צריך לסחוב את סוף ההריון בחוםהשם שלי

כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.


לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.


אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.


בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.

וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.

שהבייבי מתחיל לזחול בקיץראשוניתאחרונה

שאת לא בחודש תשיעי באוגוסטטט

שיש יותר בגדים ללבוש בחודש תשיעי (סריגים וסוודרים)

שהבייבי יהיה מהגדולים בכיתה (אבל זה תקף רק לינואר+)

הייתן נוסעות לנופש עם הילדים בצפון הגולן?הריון ולידה
 מבחינה בטחונית...
כןפאף

צפון הגולן שקט לחלוטין, גם לפני "ההפסקת אש".

רק ליישובים הדרוזים היה ירי, ומעט מאוד מאוד, לפני ההפסקת אש ....

אני בתהיות האם לנסוע לטייל בקיץ בגליל עליון

נגיד באזור שעל?הריון ולידה

ראיתי שב 8/6 היה אזעקות

זה לא ככ מזמן לא?

אין שם כתבמים לפעמים? באמת לא כזה מכירה את ההבדלים בין האזורים

8/6שקדי מרק

זה יום המלחמה עם איראן

לא משהו שמשקף.. היו אזעקות בכל הארץ

אין שם כטבמיםפאףאחרונה

היו שם אזעקות בשאגת הארי וממש מעט, באזעקות ביוני זה מאיראן....אם שוב יהיה בלאגן עם איראן הייתי מעדיפה להיות בצפון מאשר במרכז🤭

אחד המקומות הרגועים בארץ

צפון הגולן קרוב לגבול עם סוריההשקט הזה

היה לשם ירי גם מלבנון אבל הרבה פחות מלגליל העליון.

אז כרגע ממש סבבה לנסוע לשם

צפון הגולן שקט יחסיתשקדי מרק
כן, אם תהיה בעיה המקום יבטל לך גם ככהזיקוקים

ולא יקח סיכון

אנחנו סגרנו משהו בסביבה ובעלת המקום אמרה שאם יש משהו היא לא תיקח סיכון (במקומות האוהלים וכאלה אין מרחב מוגן)

בלי קשר קרוב לזמן הנופש אני אבדוק בעצמי את המצב ואראה אם מתאים לי ליסוע

המתוקה שלי לא מצליחה לחבר מחזורי שינה..ואילו פינו

בת כמעט חמישה חודשים

נרדמת בכל מיני דרכים

הנקה, מוצץ ושמיכה במיטה או בעגלה

לפעמים נענועים

ביום ישנה חצי שעה ומתעוררת

ניסיתי קצת לפני החצי שעה לנענע אותה, להחזיר מוצץ וזה לא עוזר

ניסיתי להתעלם ממנה כדי שתנסה לחזור לישון אבל אחרי כמה דקות היא מתחילה לבכות..

רעיונות איך לעזור לה?

זה יוצא שהיא כל שעתיים ישנה חצי שעה.. במקום שינה איכותית וארוכה 3-4 פעמים ביום...

גם הגדול שלי היה ככה... קשוח ממש..❤️שיפור
נראה לי מה שעזר זה ללמד הרדמה עצמאית
היא יודעת להירדם לבד...ואילו פינו

לרוב נרדמת בזה שאני מניחה בעגלה או במיטה עם מוצץ ושמיכה וזהו.

לפעמים זה בהנקה ולפעמים צריך גם לנדנד...

זה בדיוק התסכול שלי... 

גם אצלי היה ככהברונזה

לקחתי קורס שינה ועזר חצי קלאץ

בגדול מה שכן עזר ברוב הפעמים זה דווקא להקדים את שעת ההרדמה

ראיתי שאני מרדימה אותו שהוא שפוך אז הוא לא מצליח לחבר את מחזורי השינה

וגם לעשות הרפיה הדרגתית ומשמעותית לפני הכניסה למיטה

אני מזהה לרוב את הסימני עייפותואילו פינו

ואין מה להקדים כשזה במהלך היום.. אין לה עדיין שעות קבועות..

בלילה יותר קל לה לחבר.. במשך היום ישנה חצי שעה כל פעם

אפשר לנסות להקדים בכמה דקותשיפור
ממש בסימני עייפות ראשונים לעשות טקס קצרצר ולהכניס למיטה
אפשר לנסות לשבת לידה לקראת סוף החצי שעהשיפור
וברגע שמתחילה לזוז לומר שששש ולטפוח עליה בעדינות כדי לעזור להיכנס למחסור שינה הבא. מהניסיון שלי זה לפעמים עובד אבל ממש לא תמיד. אז צריך לדעת מראש לא להיות מתוסכלת מדי בפעמים שלא עובד.

האמת שנראה לי שלכל הילדים שלי היה שלב כזה ועם הגיל זה השתפר, נראה לי סביב 8-9 חו'.... לפעמים ניסיתי לעבוד על זה ולפעמים קיבלתי שזה המצב. אם ההרדמות הן קשות אז זה ממש סיוט, אבל אם הם נרדמים בקלות אפשר להסתדר עם זה.

את לא מצליחה להרדים חזרה?יעל מהדרום
לק"י

שלי לפעמים מתעורר, יונק וחוזר לישון (גם ביום).

לא.. אלא אם אני ממש שוכבת איתה במיטה שליואילו פינו
וזה לא תמיד רלוונטי.. כי אז היא מתעוררת כשאני יוצאת
גם שלי ככה..אוהבת את השבתאחרונה
אבל רק מאז שהפסקנו עם העגלת אמבטיה, בה הוא ישן יותר...

אולי יעניין אותך