שיתוף...אהבה של אימא

אז אתמול הלילה היה כזה:

ב-כ-י   ה-י-ס-ט-ר-י

המסכן לא הפסיק לבכות כמעט בכלל!!! חוץ משעה וחצי שינה וזהו.

בשלב מסוים גם אני כבר התחלתי לבכות והיה קרנבל בכיות שלם בוכה

 

בבוקר החלטתי שחייבים לשים לזה סוף, והנחתי שזה ריפלוקס - כי חוץ מהעלייה במשקל והפליטות, כל הסימנים נראים מתאימים... (מתפתל מכאבים, נשמע כאילו הוא בולע משהו ואז צורח מכאבים, לפעמים מקשית את הראש אחורה משלב מסוים בהנקה וכו').

קבענו תור לרופאת ילדים למרות שממש לא רצינו לקחת אותו למרפאה, אבל נמאס לי שהמצב ככה.

זה המצב כבר בערך מאז ומתמיד, אבל זה בא והולך, יש תקופות שהוא נרגע ותקופות שזה חוזר... אז כל פעם שמחנו שעבר לו.. אבל כבר נמאס....

 

אז הרופאה שאלה שאלות וכו', בדקה אותו... ואמרה שלא נראה לה שיש ריפלוקס, ואם כן אז הוא מתגבר עליו יפה כי הוא עולה במשקל ואין לו הרבה פליטות. שמחתי ולא שמחתי. לא שמחתי כי חשבתי שסופסוף נטפל בבעיה והוא יהיה תינוק רגוע ומאושר... ושמחתי כי ב"ה אין לו את הבעיה הזאת (יופי, אבל יש כאן משהו!! לא?!?), וגם כי ממש לא מצא חן בעיני הרעיון של להוסיף לו תחליף כדי להסמיך את החלב בקיבה שלו....

בכל זאת היא נתנה לנו את המרשם, אבל לא קנינו את זה.

 

היא אמרה שלדעתה אלה פשוט כאבי בטן, ושאלה אם שיניתי הרגלי תזונה. כן, שיניתי. ואז הייתי רעבה כל היום, ולא הרגשתי שינוי אצלו, אז חזרתי לאכול רגיל.

 

כשהיא בדקה אותו היא גם ראתה שיש לו פריחה. לנו אמרו בטיפת חלב שאלו פצעי הנקה ולכן אנחנו שמנו לו שמן באמבטיה. אבל היא נתנה לנו איזה שהם חומרים למרוח עליו, כי היא אמרה שאולי גם הפריחה מציקה לו כי יכול להיות שזה מגרד...

 

בנוסףףף היא אמרה שיש לו קצת פטריה על הלשון ונתנה לנו תרופה גם לזה...

אני מקווה שלא נדבקתי מזה, או שהוא לא נדבק ממני, אבל אני לא רואה משהו מוזר אצלי... אין לי מושג אם יש לי פטריה :S

 

אוחח בקיצורררר חזרנו עם טונות של תרופות!!! לא בא לי לתת לו כלוםם.. ומצד שני הוא כל כך לא רגוע שאני משתגעת!!! הוא בוכה על המנשא, לא מוכן לקחת מוצץ, לא רגוע בעליל.... בקיצור, שמח כאן....

ממליצה לנסות אוסטאופתיוקטנה

יש תינוקות שמתחו שריר או גיד בלידה, ואז כואב להם (נגיד, הצוואר), והם לא יודעים לומר לנו.

אוסטאופת יודע לזהות את הדברים האלה, וגם לפתור אותם

(לדעתי זה רק פרטי, או לפעמים במסגרת ביטוח משלים. אבל אני הייתי הולכת על מישהו מומלץ, גם אם יש לי משלים)

אני אבדוק...אהבה של אימא
וואו מה עברת..יפעת1

תזכירי לי בן כמה הוא?

ממליצה לבדוק גם בביקום..

בהצלחה,בשורות טובות.

בן 7 שבועותאהבה של אימא

איך הם בודקים בביקום?

רציתי שניקח אותו לבדיקה, שמעתי על ביקום / מוח אחד / אייפאק וכאלה... אבל אנחנו לא יודעים עליהם כלום ובעלי לא אוהב את הרעיון... כי אנחנו לא יודעים מי אלה, מי מפקח עליהם ואם זה לא עבודה בעיניים וכו'.

זה באמת קשה לדעת, אם אין המלצה על מישהו מסוייםAvrechit

 

אני מחוברת ברמ"ח אבריי למח אחד וביקוםנעמה ושירה

הקדמה:

השיטה בנויה על אנרגיות שמרגישים בשריר מח אחד עושה טיפול וביקום זה מכשיר שעובד על שדרים חשמליים במקביל למה שיש לנו בגוף . פועל - זה פועל אני עכשיו בטיפול ארון ומייגע עם ילדה שרגישה כמעט להכל וזה גורם לה להתנפח ולפתח קוצר נשימה כל שבועיים וביקום עוזר לה גם מח אחד אבל הוא יותר ארוך ....

ביקום זה לא דבר זול צריך לקחת בחשבון.אבל בריאות היא מעל הכל וה' שולח עם כל ילד ולכל ילד את מה שהוא צריך .זה מה שאנחנו מאמינים ועושים חיוך

 

שאלת , ננסה לענות:

*זה ממש נשמע רגישות והפריחה אישית הייתי מייחסת לזה שזה אומר שהילד שלך רגיש מאוד למשהו שהוא כרעל בשבילו (לא מגזימה ) וההנקה קצת מפחיתה את זה .

*

ידוע הסיפור על אמא שלא היה לה כמעט חלב טיפות ממש אבל התעקשה להמשיך להניק ואח"כ לתת מטרנה חלבית,באיזה שהוא שלב הגיע לרופא שאמר לה שהילד שלה ניצל בנס כי הוא אלרגי לחלב והטיפות הצילו את חייו

 

*אפשר לחזק את הכבד שלו בביקום ואז יותר קל להם לעכל...

 

*כמובן לעשות בדיקת רגישות בביקום או מח אחד (אני עושה במח אחד ועוברת לביקום) אם את צריכה טלפונים תגידי אתן לך ...

 

*הרופאה שלי היא קונבנציונלית עם נגיעה במח אחד אמרה בלא לעשות בקופת חולים אלא במח אחד כי הם יותר מדוייקים

 

מעניין מה זה אייפאק.... משיהי יודעת ?.????

ברכה והצלחה

והמון שמחה

תגידואהבה של אימא

קצת הלחיצו אותי כל התרופות. ראיתי פה שלפטריה בלשון אפשר לשים איזו משחה שאפילו לא צריך מרשם בשבילה, זה נכון?

היא נתנה לי משהו תרופתי (ניסטטין רדי מיקס - תרחיף לפה). לא יודעת, אני לא ממש מעיזה לתת לו את זה.. זה מה זה מתסכל שאני כל כך משתדלת להניק ולא לתת לו בשום אופן דברים אחרים ובסוף יצאתי מהקופת חולים עם שקית שלמה של כל מני תכשירים כימיים :S

 

אוף.

אוי תהיו בריאים שניכם !!(בעז"ה הוא יגדל ואת תצחקי)ארציה

רק נקודה אחת לגבי תרופות....... אז נכון שיש כאלה שמאווווד נחוצות...

אבל בכללי- הרופא חייב להוציא אותך מחדרו עם מרשם אחד לפחות.. אז תסנני מה שאת יכולה...

אמא שלך בטוח לא נתנה לך אפילו פעם אחת את התרופות האלה...

מסכנונים שניכםאמאקנגורו

הייתי מנסה לעשות קצת סדר:

קודם כל - תינוקות בגיל הזה סובלים הרבה מכאבי בטן- גזים וגרפצים תקועים וכו.

כל מה שתארת נשמע ממש מתאים.

מה שיכול אולי לעזור זה: 

א. להתאזר בסבלנות- בדר"כ זה חולף סביב גיל 4 חודשים...

ב. אחרי כל ארוחה- ובמקרים קשים אחרי כל צד- ולפעמים גם תוך כדי, אם הוא מתפתל תוך כדי האוכל- לעשות הפסקת גרפס, ולא לוותר עד שהוא יוצא. להחזיק בתנוחה זקופה עם לחץ קל על הבטן. לפעמים אם את נעמדת ומחזיקה בעמידה- אז זה יוצא להם מהר יותר...

ג. לשתות המון ולבדוק רגישות שלו למזונות בשיטות שכבר הציעו פה. יש תינוקות ששינוי התזונה שלך יכול להועיל להם. (שלי לא...)

ד. אחרי כל ארוחה- לבדוק גם את הטיטול. יש תינוקות שממש ממש רגישים לכל דבר, ואם יש אפילו פיפי בטיטול- זה מציק להם מאוד והם נכנסים ללופ של בכי- כאבי בטן- טיטול- רעב וכו וזה לא נגמר...

 

לגבי שאר הדברים שכתבת:

התרופות שהרופאה נתנה נשמעים לי קצת...כאילו היא לא יכלה להתמודד עם הרעיון של לשלוח אותך בלי לתת כלום...אם את מרגישה שהן מיותרות- לכי עם ההרגשה שלך.

     פטריה בלשון- הרבה רופאים לא יודעים לאבחן ולכן לא הייתי סומכת על אבחנה שלה, אלא הולכת לרופא שמומחה לתחום או ליועצת הנקה מוסמכת.

     פריחה בפנים- מאוד הגיוני שאלה חצ'קונים של גיל חודש-3 חודשים- אצלי היו לכל הילדים בדיוק בגיל הזה וזו תופעה שכיחה מאוד. יש מי שקורא להם פצעי הנקה כי הצבע שלהם חלש בדר"כ ומתחזק אחרי ההנקות. אני קוראת להם חצ'קונים נגד עין הרע- כי בגיל הזה התינוק בדיוק מתחיל להיות יפהפה- וככה אף אחד לא אומר לך שהתינוק יפה ועושה לך עין הרע...קורץ

יכול להיות שזה בכל זאת משתלב עם איזו פריחה אלרגית. במקרה כזה ההמלצה הכי טובה אם את לא רוצה למרוח משחות מיותרות, זה קודם כל לנסות כשאת מקלחת אותו- לעשות לו אמבטיות ללא שום תכשיר- ללא שמן וגם ללא סבון!!! 

סבון יכול לגרום לגירוי של העור- גם סבון תינוקות. כל חומר כזה מכיל חומרים מזיקים ואלרגנים ולתינוקות רבים יש עור מאוד רגיש. נסי שבוע-שבועיים ללא כל חומר- רק מים. תראי- אולי זה יעזור. (לבן הקטן שלי החצ'קונים האלה באמת לא עברו ונראו לי רציניים יותר אז ניסיתי את השיטה הזו והמצב השתפר פלאים. רק עכשיו בגיל 8 חודשים התחלתי להוסיף קצת סבון למקלחת)

שיהיה המון בהצלחה ותנסי לישון בכל רגע פנוי...החודשים הראשונים עם תינוק כאוב הם קשים ומתישים...

מאוד מבינה ומרחמת עליך. איזה כיף זה כשכל הכאבים חולפים והכי נפלא זה כשהם סופסוף ישנים לילה...

 

סוג של עדכון..אהבה של אימא

הייתה אצלי יועצת הנקה לכמה שעות טובות, שקלנו אותו לפני ואחרי האוכל, היא ראתה איך אני מניקה ואיך הוא יונק, הסתכלה לו על הלשון לראות אם זו פטרייה, בדקה את הצבע והמרקם של הצואה בטיטול, הסתכלה על הפריחה וגם על התרופות שהרופאה נתנה וכו'.

 

אז ככה:

1. הוא אכל יפה והיא אמרה שב"ה יש מספיק חלב ושאני לא אתן לאף אחד להגיד שאין לי =) (כי כל מי ששומעת שהוא בוכה אומרת שכנראה אין לי חלב. כולל הרופאה..).

2. היא אמרה שכנראה הוא מתפתל בהנקה כי יוצא לו הרבה חלב והוא לא מצליח לווסת אותו נכון (כי לפעמים הוא פתאום משתעל באמצע היניקה). אבל היא אמרה שיכול להיות שזה קצת ריפלוקס, אבל לא חמור.

3. בהתחלה היא ממש לא ראתה פטריה בלשון, עד שהסתכלנו באור אחר והיא ראתה משהו.. ניסינו להוריד את זה וזה לא ירד... אז היא אמרה לי איך לטפל (ושאני אלך לרופא אחר ואבקש מרשם אחר, כי אני לא רוצה את מה שקיבלתי מהרופאה).

4. אחרי בירור קצר הסתבר שאולי בעלי היה אלרגי לחלב פרה, לכן אני שוב מפסיקה לאכול מוצרי חלב ונראה אם הפריחה תרד וגם כאבי הבטן... היא אמרה לחכות שלושה שבועות לפחות בשביל לראות שינוי :S

 

בקיצור, היא אמרה שיכול להיות שבלילה כשהכל מציק לו - פריחה מגרדת, פטריה, כאבי בטן ןעייפות... הוא כבר נהייה עצבני ובוכה בלי הפסקה...

לא יודעת.. נקווה שיעבור מהר..

 

מה יהיה על הלימודים שלי אני לא יודעת... :S לא מצליחה לחזור ככה..

 

בכל מקרה, תודה לכולכן! אתן עוזרות המון... נשיקה

יש לי הצעה...גולנית

בס"ד

 

אני מכירה תינוק שהיום הוא כבר לא כ"כ תינוק... שצרח בלי הפסקה במשך תקופה ארוכה אמא שלו התחרפנה.. לא ידעה כבר מה לעשות הרופאים אמרו לה גזים, שינים וכל מה שאומרים... האמא התעקשה... היא אמרה שזה כבר לא נורמלי... עד שרופא אחד החליט לבדוק לו אחרי חודשים של בכי ת'אוזניים וגילה שיש לו שם מוגלה או משו ובגלל זה הוא צורח!!!

לכי תעשי בדיקה שיגרתית אצל רופא... אם לא עשית?! הרבה פעמים אנחנו חושבים דברים... נגיד היה שבוע שהבן שלי לא הפסיק לבכות ולצרוח... והיה נודניק ואמרנו שינים שינים... עד שנהיה לו חום לקחנו אותו לרופא והוא אמר שיש לו דלקת אוזנים בטירוף והטיפות לא יעזרו וכבר צריך אנטיביוטיקה... אם ילד לא רגוע כמה ימים לדעתי זאת נורה אדומה... לילה שלם? ועוד כל היום אחרי זה? אם הוא אחרי חיסון זה הגיוני... אבל אם לא קדם לזה שום דבר... זה מצריך בדיקה... כמו אוזנים... לדעתי...

יום מקסים.. מקווה שהועלתי...

עברתי בדיוק אותו מצב, ופטרתי את זה לגמריDvo

לא הייתי מוכנה לתת תרופות (והתברר שצדקתי כי הילדה נשארה רגישה לכימיקלאלים גם לאחר מכן). 

בהשגחה פרטית הגעתי לדיאטנית "פלא" (גב' מתוקה הורביץ מעזרה ומרפא). אחרי ששיניתי את הדיאטה שלי, התינוקת הבוכה תמיד, ומתפתלת מכאב הפכה לרגועה לגמרי. השתמשתי באותה דיאטה עם 7 התינוקות הבאים, ואצל כולם, הבכי היחיד שלהם היה אם לא תפסתי בזמן שהיו עייפים או רעבים (דבר שכמעט ולא קרה, כי לומדים להכיר את הסימנים האלה כשאין כאבים אחרים שמבלבלים אותנו). 

 

הקושי היחיד עם הפתרון שלי הוא שלחלק מהנשים קשה מאד לשנות דיאטה. במקרה שלי, כל המשפחה אסירת טובה לבת הזו שהכריחה אותנו לעבור לסגנון אחר.  היום ה"ילדה הזו" בת עשרים מקסימה ועדיין מאד מכירה טובה על מה שעשינו בשבילה בעניין הזה. בנוסף, הרווחתי שכל התינוקות אחריה היו רק תענוג, ב"ה!

 

בשינוי דיאטה צריך לתת 3 ימים שלימים עד שרואים אם יש שינוי.  (כי לוקח שמן עד שהאוכל המפריע יוצא מחלב האם, ועוד זמן עד שהוא יוצא מהמערכת של התינוק.

 

מאז עזרתי ללא מעט חברות וזה עזר ממש.

בהצלחה!

אשלח במסר אחר, כי זה ארוך...

דיאטה לאמא של תינוקות מאד רגישיםDvo

נכון שלא קל לשנות את סגנון האכילה, אבל לי זו היתה הצלה ממש. אשמח אם זה יעזור לאחרות.

אמנם אני מדברת מניסיון אישי, אבל כשבדקתי בעניין, הדברים תאמו למה שכותבים במקומות אחרים לגבי אוכל בזמן ההנקה.

מדובר באוכל שהאם אוכלת, ומגיע לתינוק דרך החלב.

אגב, בדרך כלל, השלב הזה עובר עד גיל 4-6 חודשים (אבל אצלינו ואחרים שרגישים במיוחד, זה יכול להמשיך יותר זמן).

לוקח 3 ימים לראות הבדל בהתנהגות התינוק (כי האוכל הקודם צריך לצאת מהחלב-24 שעות, וגם מהמערכת של התינוק-עוד 48 שעות). בינתיים, ובכל מקרה של טעות, שתיית מים מדללת את החלב.


קודם דברים נוחים ומעשירים את החלב:

טחינה (רצוי אורגנית מלאה אם יש חנות מזון טבעי נגישה)

שקדיה, או שקדים.


דברים שבד"כ לא מפריעים לתינוק, אא"כ יש לו אלרגיה לגלוטן או לפריט זה (וזה די נדיר):

מיני דגן: קמח,  אורז, גריסי פנינה, בורגול, דוחן –  כאשר שיבולת שועל אלרגני לעומת האחרים.

פירות וירקות שהיינו נותנים לתינוק: תפוחי אדמה, גזר, מלפפונים, קישואים, תפוחים (מכל הסוגים), בננות, אגסים

טופו (למי שאין אלרגיה לסויה). דג סלמון. (מצאתי שבחלק מהדגים יש כנראה משהו נוסף לדג שמציק להם.)


הדברים המציקים לרוב התינוקות (הרגישים), )וכדאי להימנע מהם אם התינוק בוכה ללא סיבה לכאורה):

חצילים, מלונים, תרד, בצל (לצערי בכל צורה שהיא, כולל מתוגן), כרוב, קולרבי, כרובית, ברוקלי, פלפלים (בכל הצבעים, גם מתוק וגם חריף, וכן התבלין), פירות אלרגניים, כגון תות, אוכמניות, מנגו, ותבלינים חריפים מכל הסוגים (עשבי תיבול בסדר)

חומוס, עדשים, כל סוגי הפולים (החמין/צ'ולנט טעים גם עם גריסים, תפו"א, בשר ושום)

יש אפשרות לאכול את הקטניות בלי להפריע לתינוק אם משרים אותם 30 שעות, ומחליפים את המים לפני שמבשלים אותם. (זה מוריד את החלק שקשה מאד לעיכול.)


כימיקאלים, כמובן לא טובים לאף אחד. זה כולל כל סוגי השתיה הלא טבעית.


כל הדברים האלה גורמים גזים, ובגוף הזעיר של התינוק הכאב חזק.


אם אין אלרגיה ידועה במשפחה, אפשר לאכול מעט עגבניות או פרות הדר, אבל רסק עגבניות ומיץ הדרים בכמות גדולה יחסית מפריעים.

דווקא צריך לאכול משהו כל יום עם ויטמין C, (למשל קיווי, או מעט מהדברים היותר קשים לתינוק-חלק מפרי הדר, למשל.)



הדברים המציקים לתינוקות מסוימים אלרגניים:

אצל חלק לא קטן מהתינוקות הרגישים, יש אלרגיה לחלב ודברי חלב. (אצלי זה כלל אפילו מוצרי עיזים אורגניים.)

ולחלק קטן, אלרגיה לביצים, עוף והודו (אלרגיה עוברת במשפחה, ממך או מבעלך, אבל לא לכל הילדים)


אצלינו התברר שהתינוקת שלנו היתה רגישה גם לחומרים משמרים  וצבעי מאכל (כאבי בטן וראש). 


השלב של הבכי, בס"ד יעבור בכל מקרה, אבל צריך לזכור שבכיינות, או צרחנות אצל תינוק לא אומר כלום לגבי האופי שלו, אלא לגבי הכאב שהוא חש.


בהצלחה בהנקה ובחינוך, ושתזכו לבנות בית נאמן בישראל!


גם אני עם אותה דיאטה בהנקהלילך זוארץ

אחרי ניסיונות של כל מני דברים ואחרי ילדה אחת שצרחה בלי סוף ( הנסיכה הבכורה )

החלטתי לנסות את הדיאטה אצלנו רגישים גם לבשר גםלמוצרי חלב וגם לסויה - ומסתבר שגם אני .

אני הרווחתי כי גם אני הרגשתי טוב ...

זה נורמלי!אנונימי (פותח)

כאב בטן, פריחה מגרדת וכד' הם גורמים נפוצים לצרחות - אצלי בעיקר אצל הבנים. הבכור שלי היה צורח בכל זמן שהיה ער ושום דבר לא עזר. בגיל שלשה חדשים זה עבר לבד. גרפ ווטר וכד' מקלים מאד על כאבי הבטן ומרגיעים את התינוק

ל א נ ו ר מ ל יפיגא

נורמלי פירושו שיש הרבה מקרים של התופעה.  נורמלי אינו פירושו טוב, מועיל או רצוי.  סליחה על הדוגמא, אבל בזמן השואה היה נורמלי שיהודים יעונו, יורעבו, יירצחו וכו'.  נורמלי, כן;  טוב ורצוי, לא ולא.

 

תינוק אינו אוהב לצרוח.  הוא לא רוצה להעניש אותנו ולכן הוא צורח.  הוא מדבר בשפה היחידה שיש לו להביע כאב עצום - בכי וצרחות.

 

האמא הנבונה יודע להקשיב ולחפש פתרון.

העובדה שהפתרון אולי יגיע אחרי 3 חדשים, ואולי לא, איננה פותרת אותנו מלחפש פתרון קודם.  התינוק אינו אסיר שנשפט למאסר כולל עינויים.  הוא תינוק, בן של מלך!  מגיע לו חיים נעימים ושלווים.  אני, האמא, אחראית לספק לו א זכותו הבסיסית הזו.

 

תינוק צורח מעיד על  - 

*  אוכל שהוא אוכל שאינו מתאים לו (תינוק שזוכה לינוק - אוכל שאמא שלו אוכלת)

*  אנרגיות שדורשות איזון (אפשר ביקום, איפק, מח אחד, קרניו סקרל ואולי יש עוד, אפשר להמליץ על מטפל\ת בהתאם לאיזור הנוח לאמא)

*  בעיה רפואית (אזניים, או כל חלק אחר בגוף)

*  אם מדובר בריפלוקס - מדובר באלרגיה!!!!

     תמיד, תמיד, תמיד ריפלוקס הוא אלרגיה, ואפ האמא תדע תמה התינוק אלרגי, ותמנע מלאכול את אותם הדברים, הריפלוקס ייעלם לגמרי!!!

*  פטריה יכולה לשגע תינוק - הפתרון הוא גם דיאטה וגם תרופה.  התרופה היא גם לאמא וגם לתינוק. 

 

 

העובדה שהתינוק אינו דובר עברית רהוטה אינה תירוץ להמשיך את  הסבל שלו בתירוץ (העלוב) ש"זה יעבור"  .

גם אם זה יעבור, אז מה????

אף אחת מאיתנו אינה רוצה להתנדב ל"קיטנת כאבי תופת ועינויים"  גם אם יגידו לנו שזה זמני, וזה יעבור.

באיזו רשות אנו מרשות לעצמינו לעשות זאת לתינוק חסר ישע?????

חוסר ידיעה אינה פוטרת מקיום החוק.

חוסר ידיעה אינה פוטרת ממציאת פתרון בזמן המהיר ביותר!!!!

 

אשמח לעזור בהצעות (לדוגמא - פתרון לפטריה שבאמת עובד)   02-628-6207,

בהצלחה עם ריפוי הקטנציק,

נשיקה

פיגא 

 

 

 

 

כמה נכון פיגה, מסכימה לכל מילה,אנונימי (פותח)

אמהות צעירות תינוק לא בוכה סתם נסו לעזור לו!

 

אגב לגבי אלרגיה נכון מאוד מה שכתבת לביתי היה רפלוקס + אסטמה של העור ובדיקת אלרגיה גלתה שהיא אלרגית לחלב ביצים וסויה, גם ההמנעות שלי (או הפחתה) ממוצרים אלו בתרופת ההנקה שפרה את המצב.

ניסיון עם רפלוקסאנונימי (פותח)

נכון רופאים רבים נוטים לבטל אפשרות של רפלוקס בגלל עליה טובה במשקל התינוק אולם מניסיון זה לא תמיד נכון.

ביתי ,היום בת 6 היתה תינוקת מאוד לא רגועה (זו הגדרה עדינה לימים ולילות ללא שינה, צרחות אימים במהלך ולאחר הנקה ואי נוחות מתמדת שאילצה אותי להרים אותה רוב היום על הידיים), בגיל 3 שב' החלטתי שזה לא נורמלי  (כל היום רק ישבתי והנקתי אותה ובכ"ז  היתה בוכה לאחר ההנקה) הגעתי לרופא והוא ביטל את תחושתי " זו את שלא רגועה לא היא" בגיל חודשי + לאחר שבת שבה ישנה רק 20 דק' הזמנתי רופא הביתה, והוא טען שהוא חושש לדלקת אוניים והפנה אותי למיון... במיון שללו דלקת אוזנים ובדקו אותה ולאחר סדרת בדיקות שהסתיימה ב2 בלילה והתינוקת נרדמה, אמרו לי שאין כלום והיא דווקא "תינוקת רגועה..."

לבסוף חשבתי שאולי משהו לא בסדר בחלב וניסיתי לתת לה מטרנה והיא הקיאה הכל וראית י גם נק' דם בקיא, הלכתי לרופא ושאלתי אולי היא אלרגית, תוך כדי הביקור התינוקת השתעלה והרופא שאל אם היא תמיד משתעלת עניתי שכן ואז הוא שאל עוד מס' שאלות ולבסוף אמר שנראה לו שמדובר ברפלוקס הוא נתן  לי סירופ לתת לילדה פעמיים ביום, ושבועיים אח"כ בגיל חודשיים וחצי הילדה ישנה פעם ראשונה שעתיים וחצי רצוף!!!

אומנם מאז עדיין נשארה לא ככ רגועה אך אין ספק שהיה שיפור ניכר כפי שציינתי היא התחילה לישון מס' פעמים ביום וגם קיבתי הדרכה לגבי  הריפלוקס כמו למשל שצריך אחר הנקה  להחזיק אותה 90 מעלות (ז"א זקופה ול א בשכיבה) כדי שהאוכל לא יעלה (יש לזה את האפקט של צרבת קשה אצל מבוגרים, ולכן הבכי לאחר האכלה), יש תחליף חלב מיוחד לתינוקות שסובלים מזה, אך ביתי כבר התרגלה להנקה, בנוסף השתדלתי להמנע ממוצרי חלב ובעיקר חלב נוזלי

וזה גם שיפר את המצב.

 

התובנה שלי תינוקות בגילאים הלל (חודשים ראשונים) אינם בוכים סתם, הם לא מפונקים, או שזה "אופי" וכו' וכו' הם סובלים וצריך לברר למה גם אם אין תשובות מהרופא לכי  לרופא אחר עד שתמצאי מה מציק לתינוק...

למען ה' מה זה הרפלוקס הזה ???..נעמה ושירה
נשמות טהורות אתן ביררתי עם חמותי לה ואולי לבעלי ישנעמה ושירה

ול2 אחיינים לא הייתי מעלה על דעתי

אתן ממש שליחות נאמנות

 תודה שרית

תינוקות עם colicאנונימי (פותח)

לאמהות לתינוקות הבוכים ללא סיבה,

זה קשה, זה מתסכל, זה מעייף. כבר יש כאבים בגב ובשורשי כפות הידיים-קוראים לזה בשפה מקצועית colic.

שתיים משלוש בנותינו היו תינוקות כאלה.

כמו שאת כותבת מנסים הכל ושום דבר לא עוזר ובכל זאת כמה טיפים:

-יש תינוקות שנרגעים מקולות של ויברציות או זמזומים, הבכורה שלי היתה נרגעת כשהייתי מפעילה את המשאבה החשמלית, בנסיעות באוטו או כאשר מכונת הכביסה היתה מופעלת.  אפשר גם לנסות את שואב האבק.

(פעם, חזרתי הביתה, בעלי שמר על בתי, ונדהמתי שהיה שקט בבית, היא שכבה בעגלה ערה אך שקטה והאזינה איתו לשיעור של הרב אבינר משהו בקול שלו הרגיע אותה- אפשר להבין למה).

יש תינוקות שאוהבים את הנדנדות, בתי הבכורה בלתה שעות על גבי שעות בנדנדה (אני פיזיותרפיסטית, ללא יסורי מצפון על השעות הרבות שהיא בלתה בתנוחה כל כך לא בריאה לגב שלה) יש בריאות גב ויש שפיות.

-הרבה פעמים עצם זה שמישהו אחר מנסה להרגיע עוזר, ידיים אחרות, פחות מותסכלות- התינוק מרגיש את זה- זה עוזר, תנצלו את ההזדמנות, זה לא מעיד על כישורי האמהות שלך.

-מותר לקחת הפסקה, תניחי את התינוק במקום בטוח, תכנסי לחדר, תשכבי על המיטה ל 5-10 דקות קחי כמה נשימות עמוקות (הוא יצווח בין אם תחזיקי אותו ובין אם לא אבל השניות שבהן את נרגעת הם הרווח של שניכם).

-זה עובר בסביבות 3-4 חודשים ואז יש תינוק מתוק, מדהים, סקרן ושמח שאפשר להרגילו לסדר יום (רצוי, להתחיל בגיל 4 חודשים ולא לפני, עד גיל זה הם זקוקים להחזקה ולתמיכה, אך מגיל 4 חודשים אפשר לעזור להם למצוא דרכים להרגיע את עצמם,כי אלה תינוקות שרגילים להיות על הידיים כל היום מאז לידתם וכדאי להפסיק את ההרגל כי כבר מותר). אחרי זה אפשר להצטרף לאמהות האחרות שתמיד כל כך קינאתי בהן שמסתובבות בשאנטי בקניון או יושבות בבתי קפה ולהתחיל להנות מהיצורים המדהימים שלנו.

המון הצלחה,

בברכת בריאות ובשורות טובות

פורים שמח

טיפול בcolicביקור

אומנם הנחמה המרכזית היא שאכן תופעת קוליק אצל תינוקות פשוט חולפת לאחר מס' חודשים ועם הבשלת מערכות הגוף. בטח את נואשת לטפל.

תשאלי את הרופא אם אפשר לתת טיפות פרוביוטיקה. זו הגישה החדשה לטיפול בקוליק. זה אמור לעזור.

(את יכולה לקרוא על זה באתר של "ביוגאיה").

 

כמה שקשה-חשוב לנסות ולהיות רגועה. ניסיתם לצאת לטיול רגלי באויר הנעים? או אולי מישהו יכול להחליף אותך לחצי שעה ותלכי לסיבוב?

 

בהצלחה-ואל יאוש

תודה רבהאהבה של אימאאחרונה

עודדת אותי מאוד! במיוחד בפסקה האחרונה... =)

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

אז אני נכנסתי עכשיו למקלחת מפנקתעוד מעט פסח

והאיש זכר לבד לחמם את המרק לפני שבת וגם להכין מיחם.

תוך כדי תפעל את הילדים שיכנסו למקלחות וישמרו על הקטן.

כיף להכניס שבת בנחת בזכותו!

תגידו אתן עושות משהו לרקע ההכנות עם איראן וכל זה?שיח סוד

לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,

אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה

למרות שכרגע זה רק דיבורים

מצטיידות או ממשיכות כרגיל?

אין מה להלחץ מזה.... כשזה יגיע יגיע ונלמדשיפור
למישהי יש רעיון מה לשלוח לזוג שצריך להשאר שבת בביתקופצת רגע

חולים עם התינוקת?

בהנחה שאוכל לשבת יהיה להם ואני רוצה לשלוח פינוק.


בית חולים מאיר, כשרות מהדרין. למי שיש רעיון, או עוד יותר טוב גם קישור מאיפה להזמין, אשמח

עוגה/ עוגיות/ פיצוחים/ שוקו/ אייס קפה/ שוקולדיעל מהדרום

לק"י


אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

בתור מישהי שנשארת עכשיו לשבתאנונימית בהו"ל

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

גם אני חשבתי על זה. אבל אין לי כל כך איך לשלוח אתקופצת רגע

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

אולי יש חנות ספרים שם בלובי ואפשר לשלם ולהגיד להםלפניו ברננה!
שאחד מהם ילך לקחת?
אין שם סטימצקי או צומת ספרים או משהו?מרגול

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

וואי ממש!!!אין כמו טאטע!אחרונה
כשהייתי מאושפזת בשבת זה היה חסר לי ממש. ולא היה מאיפה לקחת.זה ממש הצלה
כשאני הייתי באשפוז בשבת עם הבן שלי (במחלקת ילדים)בארץ אהבתי

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

 

 

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

מגש פירות אוליאחת כמוני
סלטים ולחמניות ביתיותאמאשוני

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

שאלה מרווקהמים כחולים

שלום לכן, סליחה על הפלישה לפורום אבל רוצה לשמוע תשובות מנשואות..

אני בשנות השלושים אז מטבע הדברים כבר פגשתי הרבה והייתי בכמה קשרים משמעותיים. כרגע בקשר עם בחור כבר מספר חודשים. יש שיחות טובות ולאט לאט נוצרה חברות ויותר פתיחות, אבל די מההתחלה הוא לא הכי מצא חן בעיני מבחינה חיצונית, גם בגלל סגנון הלבוש וגם המראה הכללי וגוון הקול שלו פחות התחברו לי. אני כרגע בצומת של החלטה האם לנסות עוד להעמיק את הקשר ולהיפתח בתקווה שהלב יתעורר או לוותר.. האם יש כאן נשים שחוו קשר כזה? האם אפשר להתקדם ולקוות שהרגש יתפתח עוד יותר אחרי חתונה? זה אפשרי להתחתן למרות שלא הכי מוצא חן בעיני?

בקשרים אחרים חוויתי יותר התרגשות ומשיכה, אבל מצד שני הם נפלו כי משהו בקשר לא היה טוב כל כך ופחות יציב מהקשר הנוכחי, שבו הבחור מכיל את ההתלבטויות שלי והקשר נמשך כבר זמן ארוך למרות חוסר מציאת החן..

אצלי זה היה משהו דומהזמינה

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה


גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו


זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל


חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)


מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻


תודה!מים כחולים

זה עוזר לשמוע..

 

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

 

היה לי משהו דומהשלומית.

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

לא יודעת כמה זה יעזור לך אבל משתפת מהנסיון שליאנונימית בהו"ל

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

 

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

 

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

מסכימה לגבי דחייה/רתיעהמרגול
כלומר, יש לא להימשך, אבל להיות כזה פרווה כלפיו בנושא הזה (לא אוהבת לא סולדת), ויש ממש להירתע מהמראה שלו וכו.


אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.


אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

תודה על הדיוקמים כחולים
באמת אני מרגישה שגם קרבה רגשית אין מספיק כי קשה לו להיפתח רגשית, אז השיח הוא יותר ברמת החוויות והיומיום, עם קצת עומק לפעמים, אבל לא נוצר שם השיח שגורם לאינטימיות רגשית. ואני לא יודעת אם זה בגלל האופי  וזה מה שיכול להיווצר בקשר בינינו בלי קשר, או בגלל המראה שחוסם אותי ואז גם הוא לא מביא את עצמו עד הסוף.. 
כמה פעמים נפגשתם?ממתקית

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

עדיין..מים כחולים

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

נשמע שזה הנקודהרקאני

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

 

אני לא יודעת מה ההגדרה שלך האינטימיות רגשיתזמינה

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין


יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?


בגדול אסור אסור אסור שתהייה דחיה!ממתקית

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

לגבי מציאת חןאישהואימא

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

גםoo

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים


יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי


מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)


גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)


אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

אני מאמינהסטודנטיתאמא

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

תודה לכולןמים כחוליםאחרונה
יש לי גם ליווי ויעוץ, אבל עזר לשמוע מהשיתופים שלכן..
יומולדת חגיגה נחמדתשמחה כפרוייקט

ימי הולדת זה קטע אצלנו. הרמנו רף רציני של השקעות.

הוא עושה לי הפקות וגם אני משקיעה בו ממש. והכל בהפתעה כמובן.

קיצר, אני בתקופה עמוסה בהיסטריה. פשוט שחוקה. אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי קודם. האמת שאין לי טיפת אנרגיה לזה וגם המוח שלי לגמרי סתום.

אני יודעת שזה לא אמור להיות מתוך לחץ אבל לא רוצה שהוא ייפגע. למען האמת גם אני באה עם ציפיות ואוהבת שהוא משקיע כי זה רק פעם בשנה אז כל השאר תירוצים…

בואו לעזרתי

מציעה רעיוןאיזמרגד1

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

הלוואיישמחה כפרוייקט

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

אפשר לעשות יציאה זוגית שווהמתואמת

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

מצטרפת להצעהואני שר

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)


סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה


לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

אולי בריכה זוגית?שיפור
תודה חברותשמחה כפרוייקט

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

ניווט זוגי- ראיתי המלצות של חוויה מתוכננתיעל מהדרום
לק"י


תחפשי בגוגל.


ובהצלחה!

מציעה בלי קשר ליומולדת הקרובדיאן ד.

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

 

נכון ועוד משהונעומית

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

הרבה הצלחה!מאמינה-בטובאחרונה

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

איזה כיף לגלות פתאם שהמתבגר שלידובדובה

אוהב אותי. או לפחות נראה לי...

הוא בא להראות לי משהו בטלפון ואז ראיתי את השם שלי. ואתן יודעית מה כתוב שם?!

"אימוש היקרה"

ובכלל עברנו איתו עד לפני חצי שנה תקופה לא פשוטה... הוא גמר עלי עם העצבים שלו האגואיזם היה מחובר לחבר'ה שלא השפיעו טוב...

הוא עזב אותם התחבר לילדים חמודים שמשפיעים עליו טוב. הוא כל הזמן שואל אותי אם להכין לי או לקנות לי משהו טעים... הוא מרבה לדבר איתי לאחרונה.. והכי הכי מרבה לחייך... הוא סיפר לי שכבר חודשיים חבר'ה שלו מהישיבה לא מניחים תפילין כי קשה להם עם הכפיה של הישיבה ושמעיפים הביתה מי שמאחר. הוא אמר לי אמא אמרתי להם מה אין לכם מוח?? מה הקשר שזה גורם לכם להיות באנטי?! ואני פתאם קולטת שכל ההשקעה שלי בו והאהבה והגבולות של בעלי וזה שבעלי למרות הקשיחות משחק ויתחבב עליו בכדורגל בפיפא  בדיבורים על מה שמעניין אותו.. (מי ניצח אתמול בית"ר? את בעלי זה לא מעניין בעליל אבל עשה הכל להראות לו חיבה והתעניינות)אני רואה את הפירות של זה ואיך הוא מחובר אלינו ואוהב אותנו. באמת שנתתי את כולי לילד הזה ועברתי איתו לא מעט הייתי המון בצער על המצב שלו. והנה לקראת 17 אני רואה שינוי. שינוי לטובה עצום. ואני סוף סוף מתחילה לנשום....

והכי חשוב לי לציין שלא הפסקתי לרגע להתפלל

כל ערב שבת בלי סוף על כל ילד על כל דבר כבר שנים. והנה אני רואה שינוי בו ובעוד ילדה.. יש לי כל כך הרבה נחת לאחרונה. לפני רגע לא הפסיקו להתקשר אלי מבית ספר... ופשוט אני רואה אור סוף סוף..ניסי ניסים.

תודה לה'

וואוו.. מרגש ממש ממשיעל...
איזה מרגש זה!יעל מהדרום
לק"י


פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

ב"ה! תודה רבה על השיתוףריבוזום

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

מקסים ממש, תודה ששיתפתממתקית

וטוב שיש תמיד תקווה

וואוו איזה מרגש שהשקעתם בתהליך ואתם קוצרים פירות!שיפור
אני ממש דומעת מהתרגשות🥹
שיתוף ממש מרגש ומחזק! תודה!!בארץ אהבתי
מרגש ממש.אנונימית בהו"ל

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

לא רואה סיבה לכתוב הודעה כזו מאנונימיבארץ אהבתי
בטעות....אנונימית בהו"לאחרונה
עשית לי דמעות. בהחלט אמוש היקרה!באתי מפעם
הרטבות לילה אבל יותר מידיישירה_11

בת עוד שניה שלוש

בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!

כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?

וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים

התעייפתייי

מזה הדבר הזה?

היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה

תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??

יכול להיות שקר לה?רקאני
^^^אנונימית בהריון

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

היא לבושה עם גופיה ארוכה ופוטרשירה_11

ואני מכסה בשמיכה ופוך

תנסי להוסיף גרביים חמות ואפילו עוד שכבהיראת גאולה

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

יש משהו חדש בחיים שלה?ממתקית

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

התינוק כבר כמעט 7 חודשיםשירה_11
מזה לחישות לילה? 
כשהיא נרדמת, חצי שע הבטווח שלאחר שנרדמהממתקית

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

אצל הבת שלימקלדתי פתח

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.


היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?


פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

לא הבנתישירה_11

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?


איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

זה ממש נכון שתולעים גורמות לפיספוסים.שיפור
אצלי גם ילד בן 5 שכבר היה יבש שנתיים פעם אחת פיספס כמה ימים ברצף, נתתי וורמוקס ועבר
סליחהמקלדתי פתח
שהיא לא צמאה
הייתי שוקלת מעבר לתחתוני לילהשיפור
זה עוזר?שירה_11
אבל היא שוכבת אז זה עדיין מרטיב את המיטה לא? 
זה אמור לספוג כמו טיטולשיפור
אנחנו לוקחים בן 4.5 קבוע לשירותים לפני שאנחנואחת כמוני

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.


לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

כן קמה יבשהשירה_11

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

לגמרי😵‍💫אחת כמוניאחרונה
תבדקי תולעים (אצלנו היה הסיבה להרטבה) ואם קר לה...אמהלה
אז גיליתי הריון...עודהפעם

אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.

אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)

בשעה טובה, והלוואי יעבור לך בקלות הפעםמתיכון ועד מעון
בשעה טובה!!!!ראשונית

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

מרגש!!! בשעה טובה!בידיים פתוחות
בעז"ה שיהיה הריון קליל ובריא ובידיים מלאות♡
בשעה טובה!!!!רקאני
בשעה טובה, שיעבור ממש בקלות, בנחת ובבריאות מלאהנייקיי
בשעה טובה! שיהיה בקלות ובשמחה!!יעל מהדרום
תודה לכן על ההשתתפות בשמחה,עודהפעם

זה באמת מרגששש

בשעה טובה איזה מרגש.ממתקית

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

היה לי היפראמזיס ב5 הריונות....עודהפעם

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

ממש מבינה אותך!הבוקר יעלה

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

ואי מזדההאור מאיר
מובן ממש.ממתקית

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

תקשיבי אין לי היפראמזיס ב"הכבת שבעים
וזה פשוט נשגב מבינתי איך מסיפורים שאני שומעת, נשים עם היפראמזיס נכנסות שוב להריון. אני פשוט נפעמת!! ❤️
היה לך היפראמזיס קשה בחלק ובחלק כלום?אמא לאוצר❤

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

היה לי 4 הריונות נוראים,עודהפעם

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

נכון, קורה שיש רמות שונותאמא לאוצר❤
אבל לא שאין בכלל... כי ככה הגוף מגיב להריון
איך מתנהג היפרמאזיס רציני? מי החליט?ממתקית

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

לא קשור למי החליט... וגם לא באה להגיד שאין לךאמא לאוצר❤

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

נכון זכיתיממתקית

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

באמת יכול להיות! לגמרי נכון!אמא לאוצר❤אחרונה
לפחות הספקת ללדת כמה לפני שהתחיל לך😉🩷
לי מתוך 3 הריונות היה רק בראשון (קל) ובאחרון (קשה)אנונימיות
השני היה הריון רגיל לגמרי
שיהיה בשעה טובהאנונימית בהריון

ובקלות!

תודה יקרותעודהפעם

כל תגובה משמחת ומחזקת..

וואי בשעה טובה שיהיה כמה שיותר בקלות ובנחת!!!שיפור

אולי יעניין אותך