איך לא להרדם בהנקה???רק תפילה

לפני שהתחתנתי ואחותי ספרה לי שהיא נרדמת בלילה בהנקות חשבתי שהיא ממש חסרת אחריות!

ואז.... אחרי שגם לי נולדו ילדים, באיזשהו שלב גיליתי שכנראה גם אני חסר אחריות כי התחלתי גם להרדם בהנקות...

מה עושים??? הלילה חזק ממני... חשבתי לשחק בפלאפון, אבל בעלי אמר בצדק שזה לא טוב פלאפון ליד הנסיך.

 

הלילה הנקתי ב11 וב12 התעוררתי וגיליתי שהוא עדיין עלי ... המום..

 

מה עושים?? אשמח לעצות.. תודה!

 

רעיונות...ענת=)

ראשית אני חיבת לציין שגם אני לא הצלחתי לעמוד בהן,
הלילה והעיפות חזקים מאתנו.

1) להניק בישבה ולא בשכיבה (יש פחות סיכוים להרדם)
2)לשיר לדבר עם הפשוש שלך (אך השקט שלא יפריע ליושנים בחדר)

שהיה ב"הצלחה!
ורק שפע של חלב ושובע!

וסליחה מכל המניקותאנונימי (פותח)

אבל אני חושבת שאם את נרדמת עדיף לתת בקבוק מאשר הסיכון בלהרדם ,

אני רועדת מההרדמות הזאת שד' ישמור ויציל! עדיף לתת מטרנה במצב של הרדמות ,

גם בבקבוק ניתן לעשות תורנות ,

ואני באופן אישי חושבת שאם נותנים לפני השינה בקבוק ( מנה מדודה ) אז ישנים יותר טוב ,

אלא אם יש לך כזה שפע שהם ישנים כל הלילה , אצלי זה לא כך ....

לדעתי להפךחילזון 123

להניק בשכיבה על הצד.

בישיבה הוא יכול להחליק וכד' אם את נרדמת. בשכיבה הוא מתנתק ונרדם לידך וזהו.

אולי ספר מעניין?אהבה של אימא

אותי תמיד ביאס הקטע של הספר כי לא רציתי להדליק את האור...

אבל יש לזה פתרונות -

א. אם לאף אחד לא מפריע האור אז אין בעיה...

ב. אם כן מפריע, אז יש פנס כזה שאת מחברת לספר והוא מאיר עליו...

ג. אפשר להשאיר אור מחוץ לדלת ולשבת בזווית של האור וזה יכול להספיק...


תהני

אני נרדמת בכיף פצקרשת

מסדרת את העולל ביני לבין הקיר, שישכב בבטחה, מסלקת מהאזור שלו שמיכות וכריות מיותרות שעלולות לסכן, ובידיעה שהמזרן שלנו קשיח ושאנחנו לא מעשנים - זה בהחלט סידור בטוח לטעמי. נשכבת לצדו להנקת הירדמות כיפית, ומתעוררת אחרי שעה-שעתיים להחזיר אותו למיטה שאוכל גם קצת להתרווח

ומה רע בלהרדם בהנקה?יהודיה מא"י

זה דבר נפלא ונהדר. ההורמונים שמשתחררים בזמן הנקה משרים ישנוניות, וזה לא סתם, זה בגלל שאמורים להרדם תוך כדי הנקה, מאחר ולאישה מניקה, אחרי לידה חשובה מאוד המנוחה. אז ריבנו של עולם סידר לנו את הטבע כך שנרדם בזמן הנקה.

נראה לי ממש חבל לבזבז את ההורמונים האלו על מלחמה נגד הטבע

מה גם שהנקה תוך כדי שינה מאפשרת לשמור על שיגרה פחות או יותר של שינה בלילה, גם שהקטן קם כל 3 שעות לאכול, מה שאומר יותר כוחות וערנות כדי לטפל כמו שצריך הן בתינוק והן באחיו הגדולים יותר במהלך היום.

וההפחדות על כך שהתינוק עלול להחנק במהלך הפחדה הן לא יותר מהפחדות. סיכוי גדול בהרבה לתינוק למות במיטתו (מוות בעריסה) מאשר להחנק תוך כדי הנקה, גם אם האימא ישנה. בכל זאת לא שמעתי מי שיגידו שאסור להשכיב תינוקות לישון במיטה ועדיף להסתובב איתם כל הלילה על הידיים

עם שני הילדים שלי אני אפילו לא תמיד הייתי מתעוררת להנקה בלילה, בעלי היה מביא לי אותם בלילה, והייתי מניקה אותם פשוט מתוך שינה.

אני ממליצה לך בחום, תמצאי את התנוחה בה תוכלי להרדם אם התינוק בבטחה, בלי חשש שהוא יפול, ופשוט הסירי דאגה מלבך

ולאנונימית - בקבוק של מטרנה מסוכן לאין ערוך מלהרדם בהנקה. במיוחד שגם בקבוק אחד (ובטח שבאופן קבוע) יכול להרוס את ההנקה (וזה קורה, נתקלתי בכמה וכמה מקרים כאלו) וכידוע תינוקות שאינם יונקים נמצאים בסיכון גבוה יותר למוות בעריסה.

(שלא לדבר על שאר הנזקים שמטרנה עשויה לגרום)

והעובדה שתינוק ישן כל הלילה בגלל שהוא קיבל מטרנה לפני כן לא מעיד שום דבר בשבח המטרנה...

הנקהאנונימי (פותח)

זה נראה לי מפחיד שהאמא יכולה חלילה למחוץ את התינוק , לא עלינו ,

 

אל תקחי קשה את המטרנה , אצלי זה פשוט עזר , זה גם הקרין על כל הבית ,

פשוט לא הייתי בנאדם הלחץ שאולי היא רעבה לא הוסיף לי במילה עדינה , הייתי בלחץ לצאת מהבית

שמא היא תיהיה רעבה , ההנקה לוקחת לי שעות ,

אני מניקה כמתחשק לי ושואבת בשאר ,  ויוצא לי 60 בשאיבה לא יאוש ?

אני לא מרגישה שיש לי שפע , מה לעשות ? אז יש תמ"ל ואז אני רגועה יותר , אישה רגועה יותר = שלום בית ,

וכמובן תינוקות רגועה ,

כשאני נותנת לה מנה בבקבוק ( שאוב או תמ"ל ) כשהיא בוכה בחברת אנשים אז לא אומרים לי אולי היא רעבה

כי יודעים מתי נתתי וכמה , פשוט עם ההנקה היו משגעים אותי אולי היא רעבה , ואת העצבים בעלי היה צריך לספוג אז החלטנו לעשות לזה סדר בשביל כולללללנו ,

 

מה רבו מעשיך ד' !!!

נענה אחד אחדיהודיה מא"י

אז לא, האימא לא עלולה למחוץ את התינוק. למעשה נעשו על כך מחקרים, והסבתר שתינוק שישנים עם הורים במיטה נמצאים בסיכון נמוך בהרבה למות במהלך השינה.


ולגבי מה שכתבת על ההנקה והמטרנה. אז נשמע שלא הלך לך עם ההנקה, שלא קיבלת תמיכה ראויה מהסביבה, וכו'.(משגעים אותך שהיא רעבה כי אם לא נתת בקבוק אז הם לא יודעים כמה היא אכלה? איזו חוצפה! מה זה ענינם כמה היא אכלה? את יכולה לחפש פה בפורום נראה לי שהיה פה פעם איזה שרשור עם תשובות שותלות לאנשים שחושבים שהם חכמים...)

אז קודם כל תדעי שזה לא חייב להיות כך, ושגם אי הצלחה בשאיבה, ואי הרגשת מלאות בהחלט לא מעידים על מחסור בחלב, ואם תרצי, אפשר בהחלט לשנות זאת.

אבל את האימא, זכותך המלאה להחליט שההשקעה שההנקה דורשת ממך יותר מידי, ותוך מודעות לסיכונים ולנזקים שמטרנה גורמת, להחליט שאת בכל זאת מעדיפה להשתמש בה (מסוכן לחיות, אבל אנחנו בכל זאת לא מתאבדים, נכון?צוחק)

זה הילד שלך, המשפחה שלך, החיים שלך, והשיקולים שלך.

אבל מה, מצטערת מאוד, גם אם החלטת שעבורך זה טוב לתת מטרנה זה לא הופך את המטרנה לדבר שהוא טוב, או מלכתחילה, או מובן מאליו שעם כל קושי קטן צריך לתת אותו.

מסכימה כמעט עם כל מילהפצקרשת

רק לגבי הפסקה הראשונה - תוכלי להפנות אותי לאותם מחקרים?

ככל הידוע לי הידע המחקרי בעניין מורכב ביותר, וההמלצה תלויה בהרבה שאלות סביבתיות ובעצם משתנה ממשפחה למשפחה. האומנם יש הרבה מחקרים שמראים שבאופן גורף התינוק מוגן יותר במיטת הוריו?

נסי חיפוש בגוגליהודיה מא"י

כי אני ממש לא זוכרת איפה ראיתי את המחקר הזה, רק שזה היה במחשב.


בכל מקרה, במחקר שעשו מצאו שהסיכון שהאימא תמחץ את התינוק נמוך מאוד (משהו על סיכרון בין האימא לתינוק) אבל מצד שני בקרב בתינוקות שישנו עם הורים היה הרבה פחות מה שמכונה מוות בעריסה, ובסכ"ה פחות תמותה במהלך השינה.

אני מכירה את הנושא קצת יותר מרמה של גיגול ראשוני..פצקרשת

זאת הסיבה שמפתיע אותי מה שאת אומרת.

מכל מה שאני מכירה ויודעת - שאלת הבטיחות במיטה של ההורים או במיטה נפרדת (כלומר איפה יש יותר סיכון למות עריסה ל"ע) תלויה בכן או לא הנקה, כן או לא עישון, סוג המזרן, גיל התינוק (בימים הראשונים אין השלכה לשאלת העישון ואח"כ יש) ועוד גורמים.

באמת קשה לי להאמין שקיימים מחקרים "על אמת" (=כאלה שהתפרסמו בבמות מקצועיות) שהמסקנה שלהם היא המלצה גורפת להשכיב במיטת ההורים.


זהו בדיוק שאני לא זוכרתיהודיה מא"י

זה היה די ממזמן, וגם לא קראתי את המחקר עצמו, אלא רק איזו כתבה עליו.

אבל אם את אומרת שאת מכירה את הנושא קצת יותר לעומק, אולי תשתפי במה שידוע לך?

אני אשמח מאוד

(ואם יש לך קישורים למחקרים בענין, אשמח גם כן)

אני רק יודעת שבחו"ל יצאו במסע פרסוםזקנת השבט

נגד זה שתינוק יישן עם האמא , כי היו כמה מקרים מצערים. זה מתאים ומצויין לנשים מסויימות . מאחר , ולצערי אנחנו לא אופות את הלחם,  , וגדלות בשבט - זה , לצערי הגדול , יכול להיות מסוכן לתקופה שלנו , ולא מתאים לכל אחת.

 

 

זה נכון. ובאותה מידה נכון גם שפצקרשת

השכבת התינוק במיטה לבד יכולה להיות מסוכנת, והיו מקרים מצערים


גם לכיוון הזה וגם לכיוון הזה א"א להציג כלל גורף. כל מקרה לגופו.

הנה הרצאה מאוד מקיפה מכנס לה-לצ'ה, ממש ממיצה להאזיפצקרשת
סליחה, ממליצה להאזין.פצקרשת
מה פתאום. את מתגלגלת מהמיטה מתוך שינה???יוקטנה

כמו שלא מתגלגלים מתוך שינה מהמיטה, ככה לא מוחצים את התינוק או קשקוש כזה. שמעת פעם על מישהי שמחצה את התינוק?! זה מיתוס.


סליחה...שלה שוב

אבל היה אסון לפני כחודשיים בביה"ח שיבא,

שיולדת נרדמה על התינוק שלה והוא נחנק למוות,

 

לא זוכרות כבר?

לא זה מה שקרה. זה מה ששיערו שקרה!אני ירושלמית

מאחר ואף אחד לא יודע מה קרה לתינוק הזה, ומאחר והיולדת גם נרדמה, חיברו את שתי העובדות מידיית, וקבעו שכך קרה.

 

מבחינה מדעית, זה עורבה פרח. כך לא קובעים עובדה. כך משערים השערה.

 

השערות נוספות שהעלו אנשים אחרים היו לדוג': התינוק סבל מבעיה מולדת ומה שקרה היה קורה בכל מקרה.

 

מוות בעריסה, אלא שהפעם זה לא היה בעריסה אלא על האמא האומללה. זה היה קורה גם בתינוקיה, בעריסה.

 

ללמוד מזה משהו לגבי שינה עם תינוק במיטת ההורים זה פשוט אבסורד, בפרט שכל הסיפור היה בכלל על הכסא/כורסה, כך שהאמא ישבה, ולא ברור איך יכלה לחנוק אותו בישיבה.

וגםיהודיה מא"י

אני זוכרת היטב את המקרה

אני זוכרת גם את הגירסאות הסותרת שהגיעו מבית החולים לגבי מה שקרה

וגם את העובדה שבכלל לא בדקו ממה בעצם התינוק מת

וגם שזו בכלל הייתה תינוקת, בניגוד למה שדווח בעיתוןפצקרשת

בקיצור - את הפרט הכי בסיסי ופשוט הם לא ידעו, אז שאת התשובה לשאלה המורכבת והמקצועית מה גרם למות התינוקת הם ידעו? ממש לא.

מי לא היה מדויק התקשורת- העיתון או בית החולים?שלה שוב
אני התכוונתי לדיווחים בתקשורת.פצקרשת
בדיוק.יוקטנה
לפי מה שקראתי , אי אפשר לדעת מה קרהזקנת השבט

אבל סביר להניח , שזה לא אשמת היולדת המסכנה. התינוקת , איכשהו נחנקה מתוך שינה השם ישמור ויציל , ושלא נדע . זה כאב לי נורא המקרה הזה. שלא נדע.

 

כשהיולדת התעוררה , היא מצאה את התינוקת על ידה כחולה. ה' ישמור ויציל.

כיף למטרנהזקנת השבט

אני בכלל לא הצלחתי להשתמש במטרנה ואני מניקה.  , אבל רציתי להגיד , שאני אוהבת את החברה הזו , ואין לי שום אינטרסים. לא יודעת למה מלעיזים עליהם . תחליף חלב מצויין - למי שבוחרת לא להניק.

רק הערה קטנה:פצקרשת

זה לא תחליף חלב (עד היום לא הצליחו לייצר תחליף לחלב אם). זו תרכובת מזון לתינוקות (=תמ"ל). כך גם כתוב על האריזה שלהם. תחליף חלב זה שיבוש שהתקבל בציבור. וסליחה על הקטנוניות.

טוב, לא יכולה להתאפק, עוד הערה קטנונית:פצקרשת

לגבי "לא יודעת למה מלעיזים עליהם" - מי יודע, אולי אחת הסיבות היא ההתעקשות שלהם להפר שוב ושוב את ההסכמים שהם חתמו עם משרד הבריאות, ההסכמים שמחייבים אותם להתייחס לעצמם כמו תרופה למצב של אין ברירה (עם תופעות לוואי למרבה הצער) ולא כמוצר נחשק. ההסכמים שבהם הבטיחו לא לפרסם את עצמם בבתי חולים, במרפאות, בטיפת חלב (אצלנו הקיר מלא בלוגו שלהם, רק השם שלהם מחוק ממנו, בדיוק פרסום סמוי מהסוג שמלמדים בשיעור הראשון בתקשורת), לא לארגן אירועים והפנינג לאימהות... חתמו, אז מה? הם עושים את כל הנ"ל בגדול, מרוויחים לעצמם עוד ועוד לקוחות מאושרים, ומקטינים את אחוז התינוקות שזוכים להגנה החיסונית והבריאותית של הנקה מלאה. אם זו לא סיבה להלעיז עליהם - מה כן?

אולי הצדק איתךזקנת השבט

אפשר להגיד שעלי זה עבד. כמה דוגמיות , חיתול חמוד , מדבקות לקיר..וקנו אותי.

הנקהאנונימי (פותח)

זה נראה לי מפחיד שהאמא יכולה חלילה למחוץ את התינוק , לא עלינו ,

 

אל תקחי קשה את המטרנה , אצלי זה פשוט עזר , זה גם הקרין על כל הבית ,

פשוט לא הייתי בנאדם הלחץ שאולי היא רעבה לא הוסיף לי במילה עדינה , הייתי בלחץ לצאת מהבית

שמא היא תיהיה רעבה , ההנקה לוקחת לי שעות ,

אני מניקה כמתחשק לי ושואבת בשאר ,  ויוצא לי 60 בשאיבה לא יאוש ?

אני לא מרגישה שיש לי שפע , מה לעשות ? אז יש תמ"ל ואז אני רגועה יותר , אישה רגועה יותר = שלום בית ,

וכמובן תינוקות רגועה ,

כשאני נותנת לה מנה בבקבוק ( שאוב או תמ"ל ) כשהיא בוכה בחברת אנשים אז לא אומרים לי אולי היא רעבה

כי יודעים מתי נתתי וכמה , פשוט עם ההנקה היו משגעים אותי אולי היא רעבה , ואת העצבים בעלי היה צריך לספוג אז החלטנו לעשות לזה סדר בשביל כולללללנו ,

 

מה רבו מעשיך ד' !!!

60 בשאיבה? הלוואי!פצקרשת

מיניקה כבר יותר משנתיים, הבחור שבע ומאושר, ומעולם לא שאבתי כמות כזאת! מבטיחה לך! המשאבה לא חמודה כמו התינוק שלי, ולא מעוררת את כל המערכת ההורמונלית המופלאה שמזרימה את החלב. זה ממש לא מטריד אותי. גם לא שאפתי שיישן כל הלילה לפני גיל שנה - השינה הקלה של תינוקות היא אחד המנגנונים המגן ממות עריסה ל"ע.


חבל חבל חבל ששיגעו אותך, שלא נתנו כבוד לאינסטינקטים שלך ולמערכת המופלאה שהקב"ה ברא בך.  ממש עצוב לשמוע.


טוב שמצאתם לכם איזון שהרגיע אותך. הרוגע מאוד חשוב. ועדיין כאמירה כללית שהנקה מסוכנת לעומת מטרנה בלילה - ממש ממש לא.


זה שכל משפחה והשיקול שלה, זה נכון.


סליחה שכתבתי בבלגן...

לאנונימיראו כי טוב

מעריכה מאוד את הכנות והרגישות.

גם אני חוויתי דברים דומים ביחס להנקה ותגובות מהסביבה הקרובה והרחוקה.

אני חייבת לומר שכשהגעתי לילד השלישי היה לי יותר ביטחון להתמודד עם התגובות

אך יחד עם זאת גם לא הרגשתי אמא נוראית כשנתתי מידי פעם תמ"ל

אני אישית מניקה בד"כ תקופה ארוכה, וישנה עם התינוקות.

מה שכן במיוחד בשבועות הראשונים אחרי הלידה מצאתי את עצמי נרדמת עם התינוק בלי ששמתי לב וזה באמת מפחיד. (לא שהוא איתי אלא שלא שמתי לב שנרדמתי באמצע שהוא יונק)

כמו שהציעו קודם כדאי להניק מלכתחילה בשכיבה על הצד כך שיש לתינוק את המקום שלו.

אם יש פחד בכל זאת (כי יש אימהות שמתעוררות בקלות מתזוזת התינוק או שבתת מודע שלהן יותר זוכרות את הימצאותו במיטה ויש כאלה שפחות)

אז נראה לי שכדאי קודם כל לצאת מן המיטה

במיוחד כשקר מחוץ לשמיכה, אז יש פחות סיכוי להירדם,

להניק ולחזור/להחזיר אותו למיטה.

בריאות ונחת.

הנקה בשכיבה ובשינה - מתנה לאמא!יוקטנה

בכיף להירדם בהנקה! או כשהם עלי, או לידי וליד בעלי, או ליד הקיר. ישנוני

טוב...רק תפילה

אז אחרי השרשור שפה.... אני בכ"ז מעדיפה לא להרדם. למרות שאולי אעבור להנקה בשכיבה (אבל אז ממה שזכור לי היד כואבת ממש)

 

בכולופן, הלילה כדי לא להרדם קראתי ספר... אז עכשיו אני צריכה בבקשה רעיונות לספרים טובים...צוחק

(מבקשת באמת רעיונות..) תודה...

כווני אותנו...אהבה של אימא

מה הסגנון? מה את אוהבת?

מזכיר לי שאתמול ניסיתי להניק בשכיבה ונרדמתישירשור

והתעוררתי אחרי 3 שעות מעקצוץ קל ומצאתי את פיקדולי יונקת חחחח

היינו מחוברות ישנות כל הלילה

 

מראה מרגש, אין מילים..

וואי אני ממש שמחה על החיזוקים בנוגע להנקות שינה!בת נוגה

אין לי, פשוט אין לי כוח לקום ממש להניק בלילה.... אנו הולכים לישון לא לפני 1 בלילה, ובד"כ אח"כ, ביום - בד"כ לא נחה, איך בדיוק לקום ולהניק בעירנות??

אז אני מעבירה אותו למיטתי, מניקה ונרדמת איתו, מתעוררת שוב להניק או להעביר צד, או כשכבר לוחץ לו בבטן ואז יש צורך בניחומים ובהרגעות...

ו...

אני חשה חצויה לגבי זה. כאילו יש כאן חולשה שלי - לקום ולעשות את זה כמו בנאדם - שבגללה אני גורמת לו לרכוש הרגלים לא טובים... - שינה איתי, קימות תכופות, הרגעות וכן הירדמות עם יניקה...

מאד מנחם אותי שיש כאן חברות שרואות את זה כרצוי מלכתחילה, ולא כחוסר ברירה.

מעניין אותי לדעתאנונימי (פותח)

מה בן הזוג חושב על זה?

האם אצל כל הנשים בעד זה לכתחילה יש שותף מלא לרעיון?

 

אני בהחלט חושבת, שמי שזה מתאים לה,זה לכתחילה ממשאני ירושלמית

זה נורא טוב לתינוק, וגם לאמא בסופו של דבר. ככה היא מרגישה את התינוק קרוב אליה, והסינכרון בינהם יותר טוב.

 

אבל יקירתי, אם את בלאו הכי ישנה איתו, אז למה להיכנס למיטה רק ב1 בלילה??

 

(לפעמים כשמנסים להרדים את התינוק בעריסה, אז לא נכנסים למיטה יותר מוקדם, כי אין כח, להתחיל כבר את 'הסרט של הלילה'... קרי, להיכנס למיטה, ואז להאלץ לצאת עם הציוצים של הגוזל וכון הלאה... ) אבל כשאת ממילא מבלה איתו את הלילה??

 

תתחילי את הלילה יותר מוקדם...פשוט תבלו קצת יותר זמן ביחד במיטה... זה לא נשמע לי מספיק שעות שינה! (נו נו נו...Iאצבע נוזפתI)

אוי, תודה לך... רק עכשיו ראיתיבת נוגה

ואת ממש ממש חמודה.

אני איתו עכשיו בידיים וקוראת את הנזיפה שלך.

תודה על הדאגה

נשיקה 

למה להתלבט?rafidאחרונה

ברוך ה' אחרי 6 ילדים שכולם נרדמו עם אמא במיטה זה מאוד נח [לא רק לי ...] שפשוט מתוך שינה מיניקים וממשיכים הלאה זה גם נותן כוח לאמא למשך היום.

לי בתור הבעל לא הפריעה כל העניין הזה 

גם זה שהם מתרגלים לבוא למיטה שלנו בלילה כשהם גדלים קצת, בסוף באיזשהו גיל הם נשארים במיטה שלהם. [הבת הגדולה שלי בת 18 כבר לא באה אלינו...]צוחק


יש כמה כללי בטיחות חשובים לדאוג שלא ייפול ח"ו ושלא בטעות יכוסה בשמיכה מעל לראש, ועוד.

לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך