הבן שלי בגיל  שנה שקל בערך 7 קילו ואני חושבת  שעשו לו כמעט כל בדיקה אפשרית וב"ה הכל בסדר, הוא פשוט רזה וזה הגנים  שלו...

והוא גם כן פעיל מאוד ומתפתח מצויין ב"ה

אני חושבת שהוא פשוט קומפקטי . בתקופה שהם נהיים פעילים ביותר יש אפשרות של ירידה במשקל ולאט לאט הם עולים בחזרה. 

אני הייתי הולכת לרופא לבדיקות בשביל הרוגע הנפשי!

בגיל שנה שבעה ק"ג. צנחה באחוזונים. הלחיצו אותי בטיפת חלב.

היום היא בת 6 בגן חובה. יודעת לקרוא ולכתוב.

הכי חשוב לראות שהילד מתפתח (לא משמין!)

ורגוע.

אגב, איזה סוג דם הוא? A?

כי הם (אנחנו, בעצם) חובבי פחמימות מושבעים.

זה מאוד מתאים שהוא יורד באחוזנים.

עם הגדול שלי שהתחיל ללכת ממש מוקדם היה אותו דבר. בעקומת הגדילה מתחשבים בשני גורמים - משקל לידה וגיל. אבל יש עוד גורמים שמשפיעים, למשל ילד פעיל יותר יעלה במשקל פחות, וילד שהתחיל ללכת מוקדם יגיע להאטה בקצב הגדילה (שהיא חלק מהעקומה) מוקדם יותר.

ויודעת מה? עכשיו כשהילד בן 4 היו כמה דברים שהדיאגו אותי על הגדילה שלו, והחלטתי לקחת אותו לבדיקות דם, כולל ספירת דם שלא עשיתי לו בגיל שנה.

והאחות, אותה אחות שלא הפסיקה לנזוף בי על התינוקות שלי שלא עולים מספיק במשקל, וחודש לפני כן ניסתה לשכנע אותי לתת מטרנה לילד בן יותר משנתיים כי הוא לא עולה מספיק במשקל התחילה לנזוף בי שאני אעזוב את הילד בשקט, ושהיום שכ"כ הרבה אנשים סובלים מהשמנה ילד רזה זה דבר טוב, ולא להציק לילד כי זה יגרום לו לבעיות אכילה. 4 שנים אני אומרת לה את זה והיא לא מוכנה להקשיב.

תגידי, מה עם עוף, בשר גבינה צהובה וכו'? שמתי לב שאמרת שהוא אוכל בעיקר פחמימות, אבל צריך חלבונים בתזונה. ואולי חמאת בוטנים הוא כן יאהב? ניסית להוסיף לו סילאן/דבש לטחינה גולמית בשביל ממרח חלבה?

חוץ מזה, שהבדיקות שהאחות אמרה מסתכמות בבדיקת דם פשוטה, שלי עם הבן שלי נתנה הרבה שקט נפשי.

ועוד להרגיע אותך, הגדול שלי בגיל שנה שקל בערך 9 ק"ג. הקטן (שנולד פג) שוקל עכשיו בגיל שנתיים וחצי בערך 10 ק"ג שניהם ילדים שמחים ובריאים

כיבה לי את המחשב................

לומשנה, בקיצור, ליהודיה - כמובן שהוא אוכל גם עוף (בצורת קציצות, שניצל וכד', כי כמו שהוא הוא לא אוהב), בשר לא מתעכל לו כ"כ טוב, יוצא לו בטיטול כמו שנכנס (סליחה על התיאור), אבל אולי אני אנסה לערבב לו עוף ובשר יחד... גבינה צהובה אני מנסה לשכנע אותו לאכול, אבל הוא לא מת על זה..... ירקות של מרק הוא אוכל יפה, וגם ירקות חיים.. ופירות.. 

אבל עכשיו זה קצת מתסכל כי אני מרגישה שכל היום אני חושבת על אוכל... "מה עוד אני אתן לו לאכול?", "אולי הוא לא אכל מספיק?", "אולי הוא רעב כל הזמן ואני לא יודעת???" וכל מני כאלה... למרות שתמיד מי שרואה אותו אוכל אומר שהוא אוכל יפה... אבל זהו, עכשיו אני מבולבלת לגמרי =/

ואני לא רוצה לקחת אותו בינתיים לרופא כי יש אזעקות וזה לא הזמן להסתובב איתו....

=/

ותודה לכולם על התגובות......

אני ממליצה לך בחום - תורידי לחץ!

הלחץ הזה לא טוב לך, וגם לא טוב לא. ובסכ"ה לפי מה שאת אומרת, הילד אוכל יפה מאוד.

כשאת יכולה תפני לרופא שיוציא לך הפנייה לבדיקות דם בשבילו, רק בשביל לוודא שאין שום בעיה (וסביר להניח שאין) יכול להיות שאת אפילו לא חייבת להביא אותו איתך, ושהוא יכול להוציא הפנייה על סמך המעקב של טיפת חלב.

בכל מקרה זה לא דחוף, גם אם זה יחכה עוד שבוע שבועיים זה יהיה בסדר גמור.

אין לי למי "להשוות" אותו, ולכן אני תמיד תוהה אם באמת הוא אוכל מספיק... אבל יש לו סבתות לחוצות מאוד, והן דווקא מרוצות מאיך שהוא אוכל.. חחח...

הציעו לי להמתיק לו מאכלים שהוא לא אוהב... זה כדאי? אני לא רוצה לשים לו ריבות מלאות סוכר או דברים כאלה, אבל אולי זה שווה את זה?... ודבש הבנתי שעדיף לא לתת עד גיל שנתיים, ובכל זאת אחרי גיל שנה זה בסדר.. אז אולי כדאי לי? אולי זה יועיל לדברים שהוא לא רוצה לאכול........... ומה זה סילאן תמרים? (או משהו כזה..).

אה, ועוד שאלה - ממתי מותר לתת תותים? אמרו לי לתת תותים עם שמנת....... ובכלל, האחות אמרה לתת לו כל דבר שאנחנו המבוגרים לא מרשים לעצמנו לאכול... זה לא נשמע לי טוב 

ויהודיה היקרה - תמיד את יודעת לעזור ולהרגיע אותי!!! תודה רבה!

ובכלל, תודה רבה כאן לכולם, כיף לקבל תגובות מבעלות ניסיון

וכמו שהוא אוכל, אל תמתיקי לו. חבל לקלקל את הטעם הטעים של האוכל כמו שהוא.

(גם אני לא אוהבת עוף ככה...)

עם מאכלים לא בריאים... תותים זה אחלה אבל למה לתת שמנת?...הייתי מביאה עם איזה יוגורט אולי.

ולגבי ההמתקה- סילאן זה דבש תמרים (צריך להסתכל על הצנצנת ולבדוק שלא הוסיפו לזה סוכר)

יש גם מייפל טבעי שהוא בריא ומולסה שזה עוד סוג של ממתיק.

בעיניי אם הבן שלך אוכל אין צורך להמתיק-חבל להרגיל אותו.

את פולניה?!

זה אופי פולני כזה להיות לחוצה מהכמות שהילד אכל או לא אכל.

גם אני כזאת חצי פולניה, אז זה נכתב בהומור

בהחלט תורידי לחץ.

אנחנו היינו במעקב גדילה 4-5 חודשים לפני שהרופאה החליטה לבדוק ואז הוא היה חולה אז הבדיקות נדחו בעוד שבועיים.

בקיצור ממש בלי לחץ, לא יקרה כלום אם תדחי קצת את הבירור, זה לא שהוא נמצא בתת משקל או באיזה מצב קיצוני של SOS, פשוט זה מצב שכדאי להיות עם יד על הדופק ולבדוק שחלילה אין בעיות תפקודיות, זה הכל, יכול להיות שזה שום דבר ויכול להיות שזה משהו פשוט כמו המוגלובין נמוך (כמובן ביחס לסיבות אפשריות למצב כזה) ואז תוספת ברזל מסדרת את העניינים.

לרוב כשיש חוסר בברזל זה משפיע על העליה במשקל.

תאמצי את דברי האחות שציטטתי בהודעה הקודמת שלי- אם את נותנת לו כל מה שאפשר והוא אוכל בכמויות יפות, את לא יכולה לעשות יותר מזה.

ויתכן מאוד שיש מאכלים שהוא מעדיף פחות, אז תמצאי דברים אחרים לא חייבים לתת מהכל.

לגבי בשר אולי תתני לו בשר טחון, אם יש לך אפשרות.

ומשהו ששכחתי לציין בהודעה הקודמת שלי- הגדול שלי נולד מתחת לכל האחוזונים, במשקל 2.2 ק"ג, כמה חודשים מהלידה הוא שבר אחוזונים כלפי מעלה, כשהתחיל להיות פעיל בסביבות גיל 8-9 חודשים, הוא שוב ירד באחוזונים למתחת האחוזונים. היום הוא בן 4.5 ונמצא באחוזון 25 או 50 (אני לא סגורה ממש באיזה אחוזון הוא נמצא).

דווקא איתו ממש סיננתי את האחות (בטיפת חלב אחרת) כי חוץ מההנחיות הרשמיות של- תוסיפי לו שמן לאוכל/ תתני לו בקבוק מטרנה בנוסף להנקה, היא לא דיברה איתי שום דבר על המשמעות של הירידה באחוזונים ולא הפנתה אותי עם זה הלאה.

אז שחררי קצת, זה יעשה לך רק טוב  

אבל כשמפחידים אותך שהוא עלול להתפתח לא טוב וכאלה דברים אז זה מלחיץ....

ולגבי ההמוגלובין, דווקא בבדיקת דם לפני חודשיים בערך יצא לו המוגלובין 13, ועוד המשכתי לתת לו ברזל. דווקא לגבי זה האחות אמרה לי להפסיק עם תוספת ברזל..

אני פשוט ממש מפחדת לראות שממשיכה ירידה... אתן לא מבינות כמה אני מבולבלת, כי אני לא יודעת מה באמת בריא ומה לא... וסתם אני מרגישה שאני דוחפת לו חמאה וכל מני כאלה.... אין לי מושג מה טוב ומה לא.. אוף.

ואימא שלי אמרה לי היום שגם אותה היו משגעים לגביי בטיפת חלב שאני רזה מדי....... אבל אני מפחדת שאולי באמת הוא לא אוכל טוב ואני חושבת שהוא כן כי אין לי למי להשוות....

מצד שני המטפלת שלו תמיד אומרת לי "הוא אכל ממש יפה היום!" והיא מאוד בעלת ניסיון בדברים האלה... וגם אימא שלי ואימא של בעלי, בכל זאת גידלו כמה ילדים, והן מרוצות מאיך שהוא אוכל......

סתם אני אהייה אובססיבית בסוף =/

אגב, מי שמבינה בזה, הוא שקל בלידה 3.100, ועכשיו בגיל שנה וחודשיים 8.5. הוא נחשב קצת גבוה מהממוצע...

והוא מוציא המון אנרגיות, בלי עין הרע, ממש שובב קטן... לדוג' - הוא יודע ללכת בלי להחזיק בכלום, אבל אין לו סבלנות לתרגל את זה כי זה איטי לו מדי, אז הוא הולך כמה צעדים ואז יורד על 6 ודופק ספרינטים........

תגידי, את מוכנה לעזוב קצת את הבן שלך ולתת לו לגדול בשקט?!

אם אני זוכרת נכון, הבן שלך ינק עד גיל שנה בערך. הוא נחשב לתינוק יונק מבחינת אחוזונים.

בטיפת חלב האחוזונים מתאימים לתינוקות שנזונים מתמ"ל, לארגון הבריאות העולמי יש אחוזונים שמתאימים לתינוקות יונקים ויש שוני בקצב גדילה.

ראיתי לא מזמן באינטרנט שתינוקות יונקים צריכים לשקול בגיל שנה פי 2.5-3 ממשקל הלידה, אם נלך לפי פי 3 מהלידה אז הבן שלך שוקל 700 גרם פחות ממה שצריך, זה לא כזה נורא ואם נלך לפי פי 2.5, אז הוא שוקל יותר מזה.

לגבי כמויות, לך אין למה להשוות אבל מסביבך יש בעלות נסיון- המטפלת, האמהות שאומרות לך שהוא אוכל כמויות יפות לגילו, למה את לא מקשיבה להן? את מוסיפה לעצמך מצפון במקום שהוא בכלל לא צריך להיות.

ואם את מתעקשת אז, תינוק בגילו צריך לאכול 2 פרוסות לחם ביום- אחת בבוקר ואחת בערב, צהריים כמות הפחמימות צריכה להיות בין שליש לחצי מכמות של מבוגר, (כמות סבירה, לא כמוני, שמעמיסה על הצלחת כמעט פי 2 מבעלי ששומר על המשקל שלו ), זה יוצא בערך 4-5 כפות שטוחות, בשרי בכמות של כחצי שוק ועוד כף-2 של ירקות מבושלים.

בנוסף פרי אחד- שניים ליום, ביצה, אני לא נותנת כל יום ושאר הדברים שהזכרת כמו טחינה/ אבוקדו/ גבינה- אלה דברים שבעיקר נמרחים על הלחם, אפשר כמובן לתת עוד כמה כפיות, אבל זה כמות די קטנה.

חוץ מזה 2 בקבוקי תמ"ל, אם לא אוכל מספיק טוב אז עוד בקבוק וזהו.

סה"כ הוא אמור לאכול מוצקים ותמ"ל/ הנקה ביחד 5-6 ארוחות ביום.

ולגבי מזון בריא, אם את לא בטוחה שאת נותנת לו אוכל מספיק בריא ואת רוצה לשנות את זה, בשביל זה קיים פורום בישול ומתכונים- אפשר שם להתייעץ אלו מאכלים נחשבים לבריאים ומזינים וממה עדיף להמנע.

יסורי מצפון קישטא מאהבה של אמא, תחפשו לכם מקום אחר להיות.

את אמא מעולה, אין לך מה לחשוש ולחפש למה להשוות אותו.

באמת לא ציינתי אותו, הוא דיי מרכזי - הוא לא מוכן לאכול שום תמ"ל בעולם......

אם הוא היה מוכן לקחת תמ"ל הייתי הרבה יותר רגועה, כי מה שאני לא נותנת לו מספיק במוצקים הוא מקבל בתמ"ל... אבל מאז שהוא הפסיק לינוק (לפני 3 חודשים בערך) הוא פשוט לא מוכן לקבל שום תמ"ל......... וניסיתי מלאאאא..... את ההכי יקרים שיש!!!!

האמת שהוא היה אלרגי לחלב ורק עכשיו אנחנו רואים שזה עבר ואפשר לתת לו תמ"ל חלבי.... אז אני אנסה את דוגמית מטרנה שיש לנו בבית, בתקווה שהוא יסכים.... אבל אני דיי מוכנה להתערב שזה לא יילך.... באמת ניסינו את כל הסוגים =/

טוב, אני ממש מקווה להירגע בקרוב ולבשר לכן שאני כבר לא בלחץ ושהכול בסדר

תודה לכולכן, אחת אחת, על העידוד וההרגעה!!!! באמת שעזרתן לי.......

אתן מקסימות!!! 

במקום בבקבוק?

ואם לא עוזר, אז לא נורא, רק תשדלי להציע לו תזונה מגוונת כ"כ האפשר.

סה"כ נשמע שהוא ילד שאוהב לאכול, אז אם הוא לא מוכן בשום אופן תמ"ל, תוסיפי לו עוד ארוחות במשך היום.

אני גמלתי את הגדול שלי בגיל שנה בעקבות הריון ומכיוון שהוא אכל מהכל ומגוון בכלל לא ניסיתי לתת לו תמ"ל.

בבוקר, במקום הנקה, נתתי לו בקבוק חלב מחומם מעט ובשאר היום ארוחות מגוונות, 3 ארוחות מרכזיות ועוד 2 ביניים- שבהם נתתי משהו קליל כמו פרי (לא זוכרת מה עוד).

האמת שעכשיו שמתי לב שלא ציינתי עוד משהו, לאוכל כדאי להוסיף קטניות, הן מעשירות מאוד את האוכל ומלאות בויטמינים, במיוחד שציינת שהוא לא מוכן תמ"ל.

והכי חשוב- שמעכשיו יהיה אצלכם רק שקט...

יאללה , לכי לישון ומהר !!!!!

אם הבעיה היחידה היא המשקל???? וואו תירגעי לגמרי, הילד מתפתח מעולה, לא חייבים להיות שמנים, אפילו לא חייבים להיות בעלי גוף בינוני

העובדה שהגובה שלו טוב , אומר שהוא מקבל כל מה שהוא צריך

קישטא שומנים מיותרים

את יותר בסדר מבסדר

לרווח לו את הארוחות,

לתת ארוחות מסודרות 4 ביום ולא כל היום לתת לו לאכול

כי אז אוכל פחות.

לנו זה עזר.

הבת שלי בת 7 חודשים ואחות ט. חלב כועסת עלי שלא התחלתי לתת לה אוכל

והיא יורדת באחוזונים... אך פעילה ושמחה.

אולי עוד מעט אתחיל...

הבת שלי, שהתייחסתי אליה כרזה כי היא כבר חצי שנה או יותר באותו משקל בערך, שוקלת יותר מכל הילדים כאן (אם אני מנסה להשוות לפי גילאים).

בכל אופן- היא בת שנה ו-5, ושוקלת 10 ק"ג. די בררנית באוכל, והטעם שלה מתחלף (והיא אכלה עוד פחות, ויותר בבררנות, בגלל שהייתה חולה בשבוע וחצי האחרון), אז אני מודעת לזה שהיא לא עולה הרבה.

ואני הולכת לפי מה שיוקטנה אומרת במקרה כזה- היא שמחה? היא אוכלת? היא פעילה ובריאה בעיניי? טוב מספיק בשבילי

הגיוני מאוד שתינוק פעיל לא יעלה במשקל, ולכן גם יירד באחוזונים.

העניין הוא שכ"כ לחוצים על העליה במשקל היא שעליה לא מספקת או ירידה במשקל בצורה דרסטית עלולה לפגוע בהתפתחות המוח.

אצלך הוא מספיק מפותח בשביל לא לדאוג שזה משפיע, רק צריך לבדוק האם יש איזה משהו שגורם לזה.

רק בשביל ההשוואה, הבן שלי נולד במשקל 2.5 ק"ג בגיל 6 חודשים שקל 5.2 ואתמול הייתי אצל הרופאה היא רצתה לשקול אותו שוב (אנחנו במעקב) והוא שקל 6.7 (שבוע הבא חוגגים שנה )

גם אנחנו עברנו דירה (כמה דברים דומים יש בינינו ) ועד שהעברתי את התיק יצא שהמעקב האחרון לפני המעבר דירה היה בגיל 3 חודשים ואח"כ רק בגיל חצי שנה, שאז ראו שיש עליה לא מספיקה במשקל.

האחות ביקשה שאבוא איתו למעקב כל חודש, בגיל 9 חודשים הרופאה החליטה שכדאי להתחיל בבירורים למה זה קורה.

עד אז לא כ"כ נלחצתי, סה"כ כולם אצלי נולדו קטנים, קצת ירדו באחוזונים ואז מה שהרופאה אמרה לי התחיל להלחיץ אותי. היא אמרה שהם מודעים לכך שיש ירידות באחוזונים ושיש תינוקות שנולדים קטנים, אבל אצלו זה כבר יותר מידי, אם הוא היה שומר על קצב גדילה ביחס לעצמו או שהיה יורד קצת זה לא היה מדאיג.

מצד שני היא אמרה לי דברים שהרגיעו אותי, היא אמרה שצריך לעשות בדיקות דם לשלול בעיות, ולא שיש בעיה רק צריך למצוא אותה.

יאמר לזכותה של אחת האחיות, שהיינו אצלה במעקב האחרון לפני שהתחלנו את הבירור עם הבדיקות דם, שממש הרגיעה אותי.

אני כבר הייתי מתוסכלת, מיואשת ולחוצה שאני עושה כל מה שאמרו לי- נותנת לו תפריט מאוד מגוון משתדלת לתת מאכלים שעשירים בברזל ושומנים הוא אוכל כמויות יפות של פחמימות, כל יום או כמעט כל יום בשרי (בעיקר עוף), וסה"כ הכמויות שהוא אוכל בעיני נראות לי הרבה לגילו, הוא מסוגל לאכול כמעט חצי מנה שלי  אוכל 3 ארוחות מלאות, אה וגם יונק בין לבין.

האחות אמרה לי שלפי מה שאני מתארת נשמע שאני עושה את המקסימום שאפשר ואני לא צריכה להרגיש לחוצה מזה א"א לעשות יותר ממה שאני עושה, מה שנשאר זה רק לבדוק למה הוא לא עולה מספיק במשקל.

עשינו בדיקות דם מקיפות, מסכן הבן שלי כמה הוא סבל, כמעט בכיתי איתו. בניגוד לספירת דם שזו דקירה קטנה באצבע ו"חליבת" דם, זו בדיקה כמו שעושים למבוגרים, דרך הוריד, הוא ממש, בלב ממש בכיתי איתו וגם כמעט כלפי חוץ

הרופאה נתנה לנו בדיקות ל- ספירת דם, תפקודי כבד, מאגרי ברזל, תפקודי בלוטת התריס וצליאק.

כל הבדיקות היו תקינות מלבד המוגלובין שהי קצת נמוך ותפקודי כבד שהיו גבוהים.

אתמול חזרנו שוב לבדיקה של תיפקודי כבד והפעם היה תקין, כנהראה שהתפקודי כבד בפעם הראשונה היו לא טובים כי עשינו את הבדיקת דם הראשונה 4 ימים אחרי שגמר אנטיביוטיקה.

אתמול הרופאה הייתה מרוצה מהעליה במשקל שלו, כי הוא עלה בערך 600 גרם בחודשיים והוא מאוד פעיל- עומד, הולך סביב רהיטים, זוחל במהירות בכל רחבי הבית, למרות כל האנרגיות שמוציא הוא עלה יפה. הוא מקבל חודש וקצת כמות יותר גדולה של ברזל.

לגבי האוכל, גם לי נאמר להעשיר לו את המזון בשומנים, הוא אוכל הכל, כולל טחינה גולמית!! ואבוקדו. לי האחות אמרה להוסיף בארוחת צהריים כף שמן- אני מוספיה לו רק בצלחת, לרוב אני נותנת לו אוכל שלא התבשל בהרבה שמן ואנחנו אוכלים רק עוף שאין בו הרבה שומנים, כך שאני לא מרגישה שהוא מקבל יותר מידי שמן.

לאחרונה אני קצת שוכחת לשים לו, צריכה לחזור לזה.

הדייסות מוסיפות בעיקר פחמימות אז לא נראה לי שזה מה שהוא זקוק.

יצא ארוך

מקווה שזה עשה לך קצת סדר והרגיע במקצת את החששות

נראה לי שאין כמעט ילד שלא  צונח מתישהו באחוזונים מגיל חצי שנה לגיל שנה

הילד אוכל ושמח - יופי

מצטרפת לכל מי שאמרה להוסיף חלבונים

ירקות מבושלים וחיים

אני חושבת שזה טעות פאטאלית להוסיף סתם ככה שמן

תאי השומן שהוא ייצר עכשיו - יתקעו אצלו אחר כך כעודפים

הבן שלי היה באחוזון 50 בגיל חצי שנה וצנח בגיל שנה למתחת ל 3 ....

חושב לעשות את הבדיקות רק כדי לוודא שאין שום בעיה רפואית

ואם ב"ה אין - אז להניח  לזה , הבן שלי כבר כמה שנים מאז, אכלן מכובד וקטנציק , נמצא כבר שנים אצל אנדוקרינולוגית , מרגיעה ב"ה

איך הגובה שלו? אין עניין דייקא להיות שמנים. אם הילד אוכל וחילוף החומרים שלו יותר מהיר , אז זה מה יש

זה שאת רזה - זה גם אומר גנים מסויימים, איך בעלך ושאר המשפחות???

איפה אחותו???

בס"ד 

אבל בגלל שההתפתחות של תקינה ב"ה.. והיו ממש פעילה ומדברת המון חחח 

אז אנחנו לא דואגים כבר הספקנו להבין שזה רק עניין של גנים

הבן שלי בדיוק בגיל הזה ובדיוק באותו משקל...

וגם הוא נפל ככה יפה באחוזונים...

אבל למזלי, אני גנראית גם מאד רזה, אז האחות בטיפת חלב, פשוט שאלה אם נראה לי שזה גנים-

אמרתי שכן, ובזה נגמר הסיפור...

היא גם אמרה לשים לב שהוא אוכל כמויות מתאימות לגילו (נגיד פרוסה-2, בארוחה למשל) וזהו....

קיצור- לא בלחץ...

(ד"א- אמא שלי מספרת שהיא היתה איתי בגיל שנה באישפוז יום בגלל שלא עליתי במשקל מספיק, והכל יצא בסוף תקין, אז את שאר האחים שלי היא כבר לא לקחה לבדיקות המיותרות האלו....

בהצלחה וברוגע!

לא אוסיף הרבה מעבר למה שכבר נכתב..

רציתי רק להציע שייקים שכוללים פירות וטחינה ותמרים וגם דייסה של מטרנה.. הרבה קלוריות וגם מתוק וטעים. אפשר להכניס לשם גם אבוקדו.. בקיצור - אינסוף אפשרויות בשייק אחד שעזר לבת שלי לעלות במשקל (בגיל שנה וחודשיים וחצי הגענו ל 8.200)

אני מבין שאין הרבה גברים שמגיבים כאן אבל הייתי חייב!!

אם הבן שלך גדל ומתפתח טוב, שמח, זוחל, וחיוני אז אל תשימי לב לכל השטויות האלו של האחוזונים.

ילד גדל באהבה לא באחוזונים. וממש ממש לא לפטם אותו סתם בשמן / שמנת / חמאה.

אבוקדו זה מאוד בריא לכן כדאי להמשיך לנסות לתת לו.

שקדיה זה מצויין, עוף אבל לא להלעיט אותו סתם בשומן לא בריא.

בהצלחה רבה

גם הבן שלי אותו הדבר רק בנוסף אלרגי לחלב אז האפשרויות מצומצמות יותר בנוגע לגיוונים של האוכל.  כל עוד הם פעילים בריאים (טפו טפו טפו) והכל בסדר הסירי דאגה מלבך. מקסימום ניתן לבקש לבצע בדיקת דם ולראות האם שם יש חוסרים במשהו אם לא אז תמשיכי כמו שהיית עד עכשיו. וכמו שאומרים אמא יודעת מה הכי טוב לבן שלה.

האמא לא....

ב"ה

גם הבן שלנו כשהיה בין מספר חודשים התחיל לרדת מתחת לאחוזונים. לאורך כל תקופת החורף הוא חלה לעיתים קרובות בברונכיוליטיס, וגם בסתם צינונים פשוטים. ובכל אחת מהפעמים האלו, גם אם היה מדובר בצינון קל- הוא ישר איבד את התאבון ולא אכל כמעט בכלל.(באחת הפעמים כשהיה לו ברונכיאוליטיס ממש קשה נאלצנו לטפטף לו מטרנה במזרק לתוך הפה מרוב שפחדנו שהוא יתייבש...). גם אותי הלחיצו בטיפת חלב והפנו אותי לרופאה והיא הרגיעה אותי שנחכה לקיץ ונראה מה יהיה.. ואכן ברוך השם כשהגיע הקיץ הוא התחיל לאכול נהדר וברוך השם עלה חזרה לתלם וכיום במעון הוא אוכל ממש יפה ולפעמים אפילו 2 מנות...

אז בקיצור אולי באמת שווה לך לחכות ולא להילחץ ומה שבטוח זה ממש ממש לא לנסות להאכיל בכוח- הוא גם עלול להקיא או גרוע מזה להחנק(ושמעתי על מספר סיפורים של ילדים שנהפכו למוסדיים לאחר שרדפו אחריהם עם כפית לפה..סליחה עם הלחצתי...)

שיהיה בהצלחה והכי חשוב באמת לא להילחץ כי זה בטוח לא יועיל ולפעמים הזמן עושה את שלו...

ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת

וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..

כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.

לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.

אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.

בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.

וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.

שאת לא בחודש תשיעי באוגוסטטט

שיש יותר בגדים ללבוש בחודש תשיעי (סריגים וסוודרים)

שהבייבי יהיה מהגדולים בכיתה (אבל זה תקף רק לינואר+)

אפשר להסתובב בבית בלי חזיה ורק לשים קפוצון מטשטש מעל חח

ולא להזיע (או להזיע פחות) בהנקות

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.

לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

וזהו

כשרציתי למנוע בין ההפלות (עברתי כמה) לקחתי נרות נכון שזה לא בטיחותי אבל אם משמיים צריך להיות הריון יהיה בכל מקרה

אני ממש מאמינה בזה

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי

אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות

ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

בסיטואציה אחרת רופאה אמרה גם להימנע לזמן לא ידוע

התייעצנו עם רב שמבין במצבים רפואיים כאלו והוא אמר להשתמש בדיאפרגמה וזה מה שעשינו (הייתה לי בבית)

רושמת כי לפעמים יש הצעות אחרות שיכולות לעזור.. 

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

כיף בזה.

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.

2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.

אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.

אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.

לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.

בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.

לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..

מתנצלת אם מישהי נפגעה.

שיהיה רק בשמחות!!

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.

את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.

יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).

שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.

ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

טוב, זה בלי הקליפ.

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

מה המטרה של השרשור הזה?

כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?

של ילדים..

אני לא מכירה הכל..

את האלבום 'פלא' של עלמה זוהר.

אוהבים אצלי במיוחד את 'גלגולים' ואת 'לילה'.

עוד שירים פחות מוכרים זה 'ילד פעם'. אבל צריך להתחבר לסגנון (קצת שטותניקי כזה)

וכמובן, הכבש השישה עשר. האלבום המועדף לנסיעות (אני הייתי אמא בתקופה שהיינו משמיעים לילדים שירים מדיסקים...).

אפשר גפ לשים סיכות שמחזיקות את הבובו לשיער, אבל זה לפעמים קצת מותח את השיער ופחות נוח

ושהמטפחת תהיה קשורה טוב. אפ עושים קשירה הפוכה אז לשים סיכות תפירה לחזק את הקשר והמיקום של השוונצים שיוצאים

גם לך @השקט הזה 

לא מזמן הייתי בחתונה וכל החברות הנשואות פשוט פתחו את הקשר של המטפחת ורקדו ככה, עם קצות המטפחת על הכתפיים (רחל אימנו כזה) לי הקשר לא נפתח, אבל המטפחת כל הזמן החליקה אחורה, אז פתחתי גם את הקשר ואיכשהו זה מנע ממנה ליפול. ואז כשנגמר הסבב הלכנו ביחד לשירותים לקשור את המטפחות מחדש.

זה לא עושה כאב קאש אחרי זה.

מין הרגשה שהמח תפוס

אבל אני מוכנה לסבול בשביל שלא יזוז באירוע.

שונאת כל רגע לרוץ לתקן, וגם הקשירה יותר מורכבת באירוע אז באסה

איזה ריקודים כבר יזיזו לך את המטפחת? 😅

יש את הסרט החדש עם הפס סיליקון עם הנקודות

תראי למשל אצל אביה ששון.

לא התנסיתי בעצמי אבל נשמע שזה בדיוק מיועד לזה. 

יפה שאת זוכרת❣️

זה חתונה של גיסתי...

אני ארקוד לפי היכולות שלי בשטח

האמת בכל מקרה אני לא ממש אוהבת לרקוד

בטח לא בחתונות...

אבל בכל זאת גיסה...

וכן חודש זה עדיין משכב לידה.

אולי אם המטפחת זזה זה מרמז להרגיע עם ההשתוללות.. אפשר לשמח בלי לקפוץ מדי (שזה מה שמעיף את המטפחת, לא?)

תהני ותבלי בנעימים, ותשמרי על עצמך.

אחת בכל צד זה מחזיק לי מעולה

צפון הגולן שקט לחלוטין, גם לפני "ההפסקת אש".

רק ליישובים הדרוזים היה ירי, ומעט מאוד מאוד, לפני ההפסקת אש ....

אני בתהיות האם לנסוע לטייל בקיץ בגליל עליון

ראיתי שב 8/6 היה אזעקות

זה לא ככ מזמן לא?

אין שם כתבמים לפעמים? באמת לא כזה מכירה את ההבדלים בין האזורים

זה יום המלחמה עם איראן

לא משהו שמשקף.. היו אזעקות בכל הארץ

היו שם אזעקות בשאגת הארי וממש מעט, באזעקות ביוני זה מאיראן....אם שוב יהיה בלאגן עם איראן הייתי מעדיפה להיות בצפון מאשר במרכז🤭

אחד המקומות הרגועים בארץ

היה לשם ירי גם מלבנון אבל הרבה פחות מלגליל העליון.

אז כרגע ממש סבבה לנסוע לשם

ולא יקח סיכון

אנחנו סגרנו משהו בסביבה ובעלת המקום אמרה שאם יש משהו היא לא תיקח סיכון (במקומות האוהלים וכאלה אין מרחב מוגן)

בלי קשר קרוב לזמן הנופש אני אבדוק בעצמי את המצב ואראה אם מתאים לי ליסוע

לרוב נרדמת בזה שאני מניחה בעגלה או במיטה עם מוצץ ושמיכה וזהו.

לפעמים זה בהנקה ולפעמים צריך גם לנדנד...

זה בדיוק התסכול שלי... 

לקחתי קורס שינה ועזר חצי קלאץ

בגדול מה שכן עזר ברוב הפעמים זה דווקא להקדים את שעת ההרדמה

ראיתי שאני מרדימה אותו שהוא שפוך אז הוא לא מצליח לחבר את מחזורי השינה

וגם לעשות הרפיה הדרגתית ומשמעותית לפני הכניסה למיטה

ואין מה להקדים כשזה במהלך היום.. אין לה עדיין שעות קבועות..

בלילה יותר קל לה לחבר.. במשך היום ישנה חצי שעה כל פעם

האמת שנראה לי שלכל הילדים שלי היה שלב כזה ועם הגיל זה השתפר, נראה לי סביב 8-9 חו'.... לפעמים ניסיתי לעבוד על זה ולפעמים קיבלתי שזה המצב. אם ההרדמות הן קשות אז זה ממש סיוט, אבל אם הם נרדמים בקלות אפשר להסתדר עם זה.

שלי לפעמים מתעורר, יונק וחוזר לישון (גם ביום).