אני מתה מפחד...
משום מה יש זמנים שאני מרגישה שאם הלידה תתחיל עכשיו אז בסדר,
ויש זמנים שנראה שמתחיל משהו ואני נמלאת חרדה ומרגישה הכי לא מוכנה נפשית בעולם... (ודווקא עשיתי הכנה)
מכירות את ההרגשה?
גם אתן פחדתן \ פוחדות לקראת הלידה הראשונה?
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
פחדתי לפני הלידה הראשונהפצקרשת
אבל כשהגיעו הצירים נעלם הפחד, ובמקומו הופיעה תחושה שלא זכורה לי משום הקשר אחר בחיים שלי, של ביטחון גמור בכוחות שלי וביכולות שלי.
מאוחר יותר למדתי שזה חלק מהתפקיד של האוקסיטוצין שמשתחרר בצירים, ליצור תחושת אופוריה.
מוכר
אוריה שמחה
גם לי יש קטעים שאני מתה מפחד ויש קטעים שבאלי ללדת עכשיו [לא כי נמאס לי לסחוב וכד', אלא פשוט כי באלי כבר לחוות אתזה] -אבל נגיד שבוע שעבר היה לי משו לא ברור שהרגיש כמו התחלה של צירים, ואז הרגשתי מזה לא מוכנה!! אמרתי אין, אני לא יולדת עכשיו. ובאמת לא ילדתי
אבל נראלי שכשזה יהיה זה, אמיתי אז נתמלא כוחות בע"ה.
בדיוק. והזכרת לי משהופצקרשת
שבוע אחרי התל"מ הייתי במעקב הריון עודף, וראו צירים (שאני לא הרגשתי אותם) ומאיזו שהיא סיבה טיפשית הרופאה התחילה להתלבט לגבי זירוז. אני נחרדתי. הפחיד אותי נורא נורא שהנה באמת אני אולי הולכת מכאן ללידה. בסוף הוחלט שאין צורך. כשחזרתי הביתה הטריד אותי מאוד הפחד הגדול שהיה לי כשדיברו על לשלוח אותי ללידה. מה, באמת אני עד כדי כך לא מוכנה ומפוחדת? אז מה יהיה כשבאמת תגיע הלידה?
אחרי יום הגיעו הצירים האמיתיים. את התחושות שהם הביאו איתם כבר תיארתי.
מבחינתי זו אחת הסיבות לכך שאני נרתעת מאוד מהשראת לידה (כל זמן שלא ממש חייבים) - כי חוויתי עד כמה שההורמונים של לידה כשהיא מתחילה מעצמה משרים רוגע וביטחון, וזה נראה לי הכרחי לחוויית לידה טובה.
את בסדר גמור,טבעי הפחדים והחששות שלךיפעת1
לפני לידהראשונה הפחד מהלא נודע,תזכרי מה למדת ושיהיה לך מעגל תמיכה מסביב והרבה תפילות..
את בנויה ללדת נולדת בשביל זה זה תהליך טבעי.
מאחלת לך בע"ה לידה קלה,טבעית,מהירה והכי חשוב בידיים מלאות!
גם בלידה השמינית פחדתי!!!אנונימי (פותח)
באמת!
פחד זה דבר טוב, כיון שהוא מביא אותך לתפילה ולשקילת סיכונים ועוד דברים שאין לי כח לפרט....
יש לנו כח להתגבר על הפחד כל אחת בדרכים שלה
וזה מביא אותך למקום טוב בהרבה...
ועוד דבר שאמא שלי אמרה לי לפני הלידה הראשונה -
מליארדי נשים עשו זאת לפני - את לא פחות טובה מהן.
ב"הצלחה ושיהיה בשמחות!!
זה מאוד טבעיאנונימי (פותח)
לא לחינם כתוב שידיעת המחלה חצי תרופה כשיודעים לאן הולכים ואיזה כאבים יהיו וכל השאר הרבה יותר קל לעבור אותו בשלום !!!
אני אחרי לידה שלישית והלידה הראשונה עברה עלי עם פחדים ודמיון מפותח מה יהיה ואיך יהיה וכו' זה טבעי ומוכר מאוד !!!!
עצתי לך לדמיין מקום רגוע ושלוו כמו ים וכו' שיהיה קשור עם הלידה (כאילו עכשיו את עוברת לידה שקטה ורגועה לגמרי בלי כאבים וכו')זה מאוד יעזור לך להרגשה העכשווית וגם לקראת הלידה בעזרת ה' !!
מאחלת לך ולכל ההריוניות שבדרך לידה קלה מהירה, מהירה, ותינוק בריא ושלם אמן!!! 
בלידה חוזרת זה כבר פחד מהנודע. יפעת1
תנשמי עמוק. הכול יהיה בסדריעל -ND
אין דבר טבעי מלפחד מלידה.
אבל הכול יהיה מעולה, עוד תראי.
ואם תרצי, אכין לך טיפות נגד הפחדים. פחדים מפריעים להרפות ובכך מקשים על הלידה.
אני הגעתי בגישה של "אם כולן עוברות את זהמודדת כובעים
כנראה זה לא כ"כ נורא וסתם עושים מזה WOW"...
זה עזר לי מאוד!
בעז"ה שיעבור מהר, בקלות ובשמחה!
והחלמה מהירה..
מתוקהddba
בטח שזה מפחיד, כל לידה זה מפחיד רק שבראשונה לא יודעים מה מצפה ולכן הפחד מלווה בחוסר אונים ענק.
בלידה הראשונה אני זוכרת שיותר פחדתי מאשר כאב לי. עוד לפני שלב הלידה עצמו כששמעתי את הצרחות מסביבי שאלתי את חמותי : " מה זה באמת עד כדי כך כואב? "
לאחר הלידה הבנתי שיותר פחדתי מאשר כאב לי.
תנסי ללמוד כמה שיותר על תהליך הלידה ככה שתהיי בשליטה וככל שהחוסר אונים וחוסר הוודאות לגבי מצבך ירד כך גם הפחד ירד בע"ה
בהצלחה רבה!
ולמי שיש כוחות נפשאורין
התפללו בזמן הצירים על חברות רווקות ועל מי שלא זכה עדיין לזרע של קיימא וכד'
וואורין
עם הציר הראשון קורה לך איזה משהובת 30
שפתאום את עוברת מהעולם הרגיל , וכולך נכנסת לעולם של הלידה שלך. גם אני מאוד פחדתי מהלידה השניה דווקא, ואיך שזה התחיל, נשאבתי לתהליך והייתי כל כולי בתוכו.
זה פשוט קורה ואת מוצאת בעצמך את הדרכים שנכונות לך להתמודד עם זה.
תסמכי על עצמך ועל ה'...
שתהיה לידה טובה ובטוחה!!
לא הספקתי לפחד. הוא נולד בהפתעה בשבוע 27 =[BatelB
אבל ב"ה הוא שרד והוא אושר גדול
את צריכה הכנה!זמר הפלוגות
את חייבת לשנות לעצמך את הסוויצ' בראש כי אחרת את תבואי ככה ללידה וזה ישפיע עלייך והלחץ והפחד לא טוב לא לך ולא ללידה עצמה, אם את רוצה תשלחי לי מסר ואני ימליץ לך על דברים בנושא
היא כתבה שהיא עשתה הכנה. וגם אני עשיתי.אוריה שמחהאחרונה
זה ממש לא קשור.. ברור שההכנה עוזרת וכו [ואני אישית עשיתי הכנה ללידה טבעית וכו'] אבל זה פחדים טבעיים שמגיעים בכל מקרה.. ובע"ה מתגברים עליהם, ותהיה לידה מדהימה..
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
אמן!רק רגע קט
נגעת ללבי.
תודה.
חלומות בהיריוןאהבה.
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
כן כןןשירה_11
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך?
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
מצוייןבשורות משמחות
אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי
אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה
ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק
התקנים...1375422
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
עוקבתרקאני
קכמצברוח
את רוצה גם למנוע הריון?
כןרקאני
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
עונהרק לרגע 1אחרונה
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו
חלק/מהדרין
אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...
אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה
אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴
ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים
ואני חלשה
ולא כיף לי
ואני צמאה ורעבה
בה התינוקי זז בבטן
אבל אני במיטה חסרת כוח
והבית הפוך😭😭😭😭😭😭
חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך
תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.
ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.
כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.
אורז טוב גם לשלשולים.
בע''ה יעבור לך מהר...
תרגישי טוב!!!
כשיש קלקול קיבהאמאשוני
וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.
אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.
לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,
הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,
(לפני שידענו על הקלקול קיבה)
כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.
וואי זה היה קשוח!!
אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.
יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.
וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,
אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.
הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.
תרגישי טוב. שבת שלום!
בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני
אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט
רפואה שלמה
אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל
בירושלים/ הסביבה
אשמח להמלצות מניסיון בלבד .
תודה רבה
מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
חיבוק🫂כחל
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
זה נראה שנגמר ואז חוזר דימום
והרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה
שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...