אבל כשהגיעו הצירים נעלם הפחד, ובמקומו הופיעה תחושה שלא זכורה לי משום הקשר אחר בחיים שלי, של ביטחון גמור בכוחות שלי וביכולות שלי.

מאוחר יותר למדתי שזה חלק מהתפקיד של האוקסיטוצין שמשתחרר בצירים, ליצור תחושת אופוריה.

גם לי יש קטעים שאני מתה מפחד ויש קטעים שבאלי ללדת עכשיו [לא כי נמאס לי לסחוב וכד', אלא פשוט כי באלי כבר לחוות אתזה] -אבל נגיד שבוע שעבר היה לי משו לא ברור שהרגיש כמו התחלה של צירים, ואז הרגשתי מזה לא מוכנה!! אמרתי אין, אני לא יולדת עכשיו. ובאמת לא ילדתי

אבל נראלי שכשזה יהיה זה, אמיתי אז נתמלא כוחות בע"ה. 

שבוע אחרי התל"מ הייתי במעקב הריון עודף, וראו צירים (שאני לא הרגשתי אותם) ומאיזו שהיא סיבה טיפשית הרופאה התחילה להתלבט לגבי זירוז. אני נחרדתי. הפחיד אותי נורא נורא שהנה באמת אני אולי הולכת מכאן ללידה. בסוף הוחלט שאין צורך. כשחזרתי הביתה הטריד אותי מאוד הפחד הגדול שהיה לי כשדיברו על לשלוח אותי ללידה. מה, באמת אני עד כדי כך לא מוכנה ומפוחדת? אז מה יהיה כשבאמת תגיע הלידה?

אחרי יום הגיעו הצירים האמיתיים. את התחושות שהם הביאו איתם כבר תיארתי.

מבחינתי זו אחת הסיבות לכך שאני נרתעת מאוד מהשראת לידה (כל זמן שלא ממש חייבים) - כי חוויתי עד כמה שההורמונים של לידה כשהיא מתחילה מעצמה משרים רוגע וביטחון, וזה נראה לי הכרחי לחוויית לידה טובה.

לפני לידהראשונה הפחד מהלא נודע,תזכרי מה למדת ושיהיה לך מעגל תמיכה מסביב והרבה תפילות..

את בנויה ללדת נולדת בשביל זה זה תהליך טבעי.

מאחלת לך בע"ה לידה קלה,טבעית,מהירה והכי חשוב בידיים מלאות!

באמת!

פחד זה דבר טוב, כיון שהוא מביא אותך לתפילה ולשקילת סיכונים ועוד דברים שאין לי כח לפרט....

יש לנו כח להתגבר על הפחד כל אחת בדרכים שלה

וזה מביא אותך למקום טוב בהרבה...

ועוד דבר שאמא שלי אמרה לי לפני הלידה הראשונה -

מליארדי נשים עשו זאת לפני - את לא פחות טובה מהן.

ב"הצלחה ושיהיה בשמחות!!

לא לחינם כתוב שידיעת המחלה חצי תרופה כשיודעים לאן הולכים ואיזה כאבים יהיו וכל השאר הרבה יותר קל לעבור אותו בשלום !!!

אני אחרי לידה שלישית והלידה הראשונה עברה עלי עם פחדים ודמיון מפותח מה יהיה ואיך יהיה וכו' זה טבעי ומוכר מאוד !!!!

עצתי לך לדמיין מקום רגוע ושלוו כמו ים וכו' שיהיה קשור עם הלידה (כאילו עכשיו את עוברת לידה שקטה ורגועה לגמרי בלי כאבים וכו')זה מאוד יעזור לך להרגשה העכשווית וגם לקראת הלידה בעזרת ה' !!

מאחלת לך ולכל ההריוניות שבדרך לידה קלה מהירה, מהירה, ותינוק בריא ושלם אמן!!!

יש נשים שמקבלים זאת בקלות ויש נשים שמקבלים זאת קשה תלוי מה האישה חווה או חוותה!!

אין דבר טבעי מלפחד מלידה.

אבל הכול יהיה מעולה, עוד תראי.

ואם תרצי, אכין לך טיפות נגד הפחדים. פחדים מפריעים להרפות ובכך מקשים על הלידה.

כנראה זה לא כ"כ נורא וסתם עושים מזה WOW"...

זה עזר לי מאוד!

בעז"ה שיעבור מהר, בקלות ובשמחה!

והחלמה מהירה..

בטח שזה מפחיד, כל לידה זה מפחיד רק שבראשונה לא יודעים מה מצפה ולכן הפחד מלווה בחוסר אונים ענק.

בלידה הראשונה אני זוכרת שיותר פחדתי מאשר כאב לי. עוד לפני שלב הלידה עצמו כששמעתי את הצרחות מסביבי שאלתי את חמותי : " מה זה באמת עד כדי כך כואב? "

לאחר הלידה הבנתי שיותר פחדתי מאשר כאב לי.

תנסי ללמוד כמה שיותר על תהליך הלידה ככה שתהיי בשליטה וככל שהחוסר אונים וחוסר הוודאות לגבי מצבך ירד כך גם הפחד ירד בע"ה

בהצלחה רבה!

התפללו בזמן הצירים על חברות רווקות ועל מי שלא זכה עדיין לזרע של קיימא וכד'

שפתאום את עוברת מהעולם הרגיל , וכולך נכנסת לעולם של הלידה שלך. גם אני מאוד פחדתי מהלידה השניה דווקא, ואיך שזה התחיל, נשאבתי לתהליך והייתי כל כולי בתוכו.

זה פשוט קורה ואת מוצאת בעצמך את הדרכים שנכונות לך להתמודד עם זה.

תסמכי על עצמך ועל ה'...

שתהיה לידה טובה ובטוחה!!

אבל ב"ה הוא שרד והוא אושר גדול

אופן על הברכות אני לא חוזרת  שישארו ורק ביותר עוצמה!!!

כתבתי מקודם שיהיה לך הרבה מזל טוב ושתזכי לגדלו לתורה חופה ומעשים טובים משום מה זה  נמחק  והכל פה מבולבל

בכל אופן סל ברכות

את חייבת לשנות לעצמך את הסוויצ' בראש כי אחרת את תבואי ככה ללידה וזה ישפיע עלייך והלחץ והפחד לא טוב לא לך ולא ללידה עצמה, אם את רוצה תשלחי לי מסר ואני ימליץ לך על דברים בנושא

זה ממש לא קשור.. ברור שההכנה עוזרת וכו [ואני אישית עשיתי הכנה ללידה טבעית וכו'] אבל זה פחדים טבעיים שמגיעים בכל מקרה.. ובע"ה מתגברים עליהם, ותהיה לידה מדהימה..

יותר גרוע לי שהוא מאוחרה ואין לי איך להרגיע אותו תוך כדי הנסיעה, זה ממש יכול להוציא אותי מריכוז וקשה לי נורא לנהוג ככה.

כשהוא לידי אני רגועה ומפוקסת.

הגדולה בת 8

אנחנו קנינו בשלב הזה רכב של 7 מקומות

אבל באמת גם כשהיה לי תקופה של 4 ילדים ורכב קטן, שמתי בוסטר גב מקדימה לילדה הגדולה...

והכסאות המעוגנים (סלקל, כסא בטיחות ועוד בוסטר) שמנו מאחורה... 

אז בקיצור שתי האפשרויות לא טובות....😏

אני אישית לא מחכה לגיל 15 לישיבה מקדימה

קשה ולא נעים בכלל.

שהשם ישלח לך כח ונחת ושמחה בעז"ה🙏

אין קשר לאנטיביוטיקה

זה עצוב אבל זה פשוט קורה

ממש אל תאשימי את עצמך

שהשם ימלא חסרונך במהרה

שהשם ימלא חסרונך במהרה!!!

אפילו שזה דבר נפוץ

אי אפשר להתרגל לזה

וכל פעם זה קשה

חיבוק ענק!! ואל תלקי את עצמך מה היה אילו.. סביר להניח שזה לא קשור בכלל לאנטיביוטיקה

אני לקחתי המון פעמים אנטיביוטיקה בהריון ובתחילת הריון

זה קשה בטירוףףףף

חיבןק ממני, שגם בטיפולים ויודעת כמה זה עוגמת נפש שא"א לתאר שדמיינת שאמרת בייביי לטיפולים לתקופה הקרובה... 

זה קשה וכואב💕

וזה לא קשור לאנטיביוטיקה

אל תחשבי על הכיוון הזה בכלל

זה קורה הרבה

לא כל הריון מתפתח לצערנו

אמרו שמותר אז מותר

אין קשר

זה רצון השם, מתפללת בשבילך שימלא חסרונם בקרוב! בלי קושי וטלטלות

בשורות טובות

די, נו, איזה באסה!

מקווה בשבילך שפעם הבאה תהיה בקלות ובמהירות ובידיים מלאות!

איזה קשה ומבאס ככ...

ממש ממש ממש

קחי את הזמן להתאבל... זה באמת אובדן..

ובע"ה שבקרוב יהיו בשורות טובות טובות ורק טוב!!!!❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

האמת, מבינה אותן.

מטפלת שעובדת משמונה בבוקר ועד ארבע, זקוקה לקצת מנוחה באמצע

לק"י

הן גם מנקות ומארגנות דברים במעון.

(לנו באמת יש ילדים שעם השנ"צ במעון ישנו בעשר בלילה, וילד אחד שגם אחרי שנה בגן עדיין נרדם לפעמים בצהריים, ולא תמיד זה מפריע לו בלילה.

זה היה פלוס נוסף אצל המשפחתון הפרטי שהיו בו 2 מהילדים עד גיל הגן, שהם ישנו מוקדם יותר צהריים, ולפי הצורך שלהם. לפעמים גם בכלל לא).

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

פספסה בכמה ימים את העליה לגן...

שאין דבר כזה

נכנס בחוק לפני איזה שנתיים

מכירה הרבה שבדקו וניסו מכל מיני איזורים

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

התקלחנו, שמנו פיג'מה

נכנסנו לחדר, אמרתי לה שפה יש חושך ומוצץ למי שרוצה לישון

מי שלא רוצה לישון יכול לבוא לשחק עם עצמו בסלון

כשבעלי נכנס הוא אמר לה שהוא הולך לישון במיטה שלה (אחרי כמעט שעה שהיא איתי בסלון(

היא נבהלה ונכנסה לישון במיטה

לא יודעת מה מצבה

נראה מה יהיה מחר

במקום  להילחם שיירדמו כבר,

ללמד אותם להיות בשקט ובנחת בסלון

מסיימים מקלחות וא. ערב סביב שבע בערב

אח"כ יש דפים, צבעים ומדבקות ומשחקים בסלון

שישחקו עד שיפרשו לישון

אנחנו כן מעמעמים אורות בסלון,

כדי שיהיה חשוך מעט

בדר"כ נופלים לישון סביב שמונה, שמונה וחצי.

אנחנו בינתיים נחים קצת, לפעמים אני כבר מתארגנת בעצמי לשינה

אבל זה זמן מאוד נינוח ורגוע בבית.

הקטנה שלי בת שנתיים וקצת, ילידת מרץ אז קטנה מהבת שלך בחודשיים

כשהגדול שלי היה בגיל הזה והיה ישן צהריים אז זה יותר השפיע עליו ואז היה הולך לישון בתשע פלוס

לא היה אכפת לי כל עוד הוא רגוע ועסוק בשלו

הקטנה שלי אותו דבר אני מחשיכה את הבית ועולה לישון היא בסוף נרדמת גם..משעמם לה לבד והכל חשוך חוץ ממנורת לילה

אני לא מתווכחת פשוט עולה לישון בעצמי

זה מה שאני עשיתי בשנות המעון של שבעת ילדי...

התורן תמיד היה איתי אחרי שאחיו הלכו לעשון

הם כל רגע יבקשו משהו ירצו ועכשיו יקלו לעצמם כל הצומי

קיצר לא משהו שיש לי כוחות בערב אחרי כל היום

אני כן מגבילה לחדר אבל לא בצורת מאבק

פשוט הוא קורא לי..מגיעה ומביאה לוצערמת ספרים לחדר.. אחר גך כמה סובות.. אחר כך איזה מכונית

מתישהו הוא מתעייף מלשחק עם עצמו ונרדם

לפעמים מוצאת גם רעיון מקורי של ברור שבא לך ליושן עם פיל סגול!! מי לא רוצה ךיושן עם פיל סגול זה הכי מגניב בעולם

ואז שולפת בובה לשתפיל סגול שמלא זמן לא שיחק בה

והופ הילד מבסוט

ומשחק בה עד שנרדם חח

אם אחת ל הוא מנסה לצאת אני מסבירה שעכשיו לילה ובלילה הולכים למיטות ועוברת על הילדים במעון ושואלת איפה חיים איפה חנה ..? גם הם ינשים במיטה שלהם עכשיו איזנ כיף להם.. וכו

נחל השופט ממש מתאים לילדים קטנים ועגלות, זה אזור יוקנעם

אפשר לנסוע לכיוון עמק המעיינות בית שאן

יש שם מלא נחלים כמו נחל האסי, נחל הקיבוצים, עין שוקק

אני הייתי בגשר קנטרה וזה מהמם אבל כן היתה חתיכת הליכה עד לשם

אם אתם זורמים למקומות בתשלום אז יש את הסחנה (גן השלושה) - קחו בחשבון בעיית צניעות מאוד קשה בתקופה הזו של השנה.

עוד אפשרות למקום בתשלום עם ילדים זה אגמון החולה - לשכור רכב גולף ולהקיף את האגם

זה כבר מאוד צפונה.

שם כבר אפשר ללכת לבנייאס - לא נגיש אם אתם באים עם עגלה.

יש גם את שמורת דן שזה גשרים ושבילים מסודרים וכמעט הכל מוצל אז זה ממש מושלם לילדים קטנים ובתקופה כ"כ חמה.

בהר מירון יש מסלול מעגלי מושלם למשפחות

קל ועם נוףףף מדהים

פשוט מסובבים את פסגת ההר

אם את רוצה כולל לינה זכרון יעקב יכול להתאים.

אם לא חייב צפון אז גוש עציון מהמם ויש גם טבע וגם אטרקציות לקטנטנים.

תבדקי כפר עציון לדעתי תהנו שם לא פחות מהצפון.

מותאמים לילדים, מעגליים.

מאמינה שתוכלו בקלות למצוא אכסניות באזור זכרון חדרה והסביבה.

יש גם חופים באזור שכיף להיות בהם וגם אם תצפינו עוד קצת לחיפה יש הרבה מה לעשות

אם זה לשבת אז פחות קשור...

קצת מבררים, עושים שיחת התאמה ואולי גם פגישה ראשונה בלי התחייבות כדי להרגיש אם זה מתאים או לא...

לגבי השיטה- אני אהבתי טיפול בגישת cbt, עזר לי עם דברים ברעיון דומה למה שאת כותבת. כן מדברים על הילדות קצת כדי להבין מאיפה הגיעו אלינו הדברים שאנחנו מאמינים בהם (לדוגמה פחד מכישלון להבין למה אנחנו מרגישים שאם אנחנו טועים אנחנו כבר לא שווים וכו') אבל לא מתבחבשים בזה אלא יותר מתמקדים באמונות והרגשות שלנו היום

לברר לפני ולעשות שיחת טלפון מקדימה לראות אם מתאים לך, לקרוא כל מיני שיטות טיפול ולראות למה את מתחברת.

ספציפית אם את מהמרכז יש לי המלצה למישהי שמקבלת בפתח תקוה שמתאימה בול לצרכים שלך.

למישהי שלמדה אימון אבל היא מהממת ממש, בכיתי לה הרבה

והיא עזרה לי ממש בנקודה שרציתי אבל גם בכל המסביב שהוביל לזה.

קוראים לה דבורה עמרני