הבת שלי בת חודש יונקת וגם מקבלת מטרנה פעמיים ביום.
בימים האחרונים היא התחילה לפלוט את המטרנה ב'שלוקים'....
מה זה יכול להיות?
ומה אפשר לעשות עם זה??
אשמח מאד לתשובות!!!
הבת שלי בת חודש יונקת וגם מקבלת מטרנה פעמיים ביום.
בימים האחרונים היא התחילה לפלוט את המטרנה ב'שלוקים'....
מה זה יכול להיות?
ומה אפשר לעשות עם זה??
אשמח מאד לתשובות!!!
אם היא היתה מקיאה גם אחרי ההנקה, אז יכול מאד להיות שמדובר בוירוס... אבל כשההקאה היא רק של המטרנה, זה בהחלט עלול לרמז על אלרגיה לחלב.
אלרגיה לחלב עלולה להיות מאד מסוכנת!!!
אני לא רוצה להלחיץ, אבל לדעתי, אל תמשיכי לתת לה את המטרנה בלי להתייעץ עם רופא קודם! (אני אומרת את זה על סמך שני סיפורים דומים... בשניהם אגב, אמר הרופא שלא לתת מטרנה חלבית, באחד המקרים, התגלתה בודאות אלרגיה חמורה לחלב).
מזל שאת מניקה! ככה, בכל מקרה היא לא תרעב בינתים...
רפואה שלמה!!!
בהתחלה היא היתה אוכלת מטרנה ללא תגובות שליליות. רק בשבוע האחרון (מגיל 3 שבועות) התחיל לה התופעה.
גם רציתי לציין שלא כל בקבוק מטרנה היא מקיאה אבל זה קורה ולא מעט..
גם אם בהתחלה היא לא היתה מקיאה, זאת עלולה להיות תופעה של אלרגיה!
סתם לידיעה כללית: אם זאת אלרגיה, חשיפה ממושכת לגורם האלרגן, מגבירה את חומרת התופעות האלרגיות!
וזה אומר שאם זאת אלרגיה, אז ח"ו הפעם הבאה עלולה להיות מסוכנת יותר!!
שוב, אין לי שום עניין להפחיד, אבל אלרגיה לחלב, היא מהאלרגיות המסוכנות!
תעשי טובה ותקבעי כבר למחר תור לרופא. (אם בוער לך לחזור למטרנה, אם לא תניקי ביניתים ותקבעי לך תור בנחת..)
וכמובן מזל טוב להולדת הילדה! הרבה נחת ובריאות!
אני לא יודעת אם יש לי מספיק חלב להנקה מלאה....
מקווה לעבור את הלילה והבוקר בשלום ![]()
ועוד יותר מקווה שזו לא אלרגיה..
ועוד משהו...
יכול להיות שהיא מקיאה כי היא אוכלת מהר מדי מהבקבוק?
כי החור גדול לה מדי??
מנסה למצוא תקוות אחרות ![]()
לפני שמתייעצים עם רופא. אם היא עלולה להיות רעבה בינתיים אפילו להביא לחברה שתניק, רק לא לקחת סיכון כל עוד יש חשש לאלרגיה.
ממש לא בהכרח שזאת אלרגיה. אבל חייבים קודם כול לשלול את האפשרות החמורה הזאת, ואז אפשר יהיה בנחת לשקול את האפשרויות האחרות.
שזה עוד ממש מוקדם לקבוע אלרגיות לחלב...
שהסתבר כוירוס ארוך ומעיק והרופא הסביר שאת החלב אם היא מעכלת טוב למרות הוירוס כי הוא הרבה יותר טוב ואילו את המטרנה לא.
זה היה נשמע לי מופרך אז הלכתי לחוות דעת נוספת וגם שם הרופא אמר אותו דבר בדיוק...
וכמובן שמאד יכול להיות שלא נח לה הבקבוק בגלל מהירות או מציצת אויר.
שווה לנסות לשנות...
היא אמרה את זה ספציפית לגבי הבת שלכם, לפי התסמינים שהיו לה? אם כן, זה לא רלוונטי לגבי הבת של שקשוקונת, וגם היא צריכה חוות דעת אישית מרופא.
או אפשרות שנייה - היא אמרה את זה באופן כללי, לגבי כל תינוק, שבגיל הזה אי אפשר לקבוע שיש אלרגיה? אז זו אמירה לגמרי לא מבוססת, ואפילו חסרת אחריות. הנה סיפור טרי מהיום מפורום אחר: http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?ForumId=317&MessageId=164173742
לבת שלי גילו אלרגיה לחלב כבר בגיל חודשיים.חובה לבדוק במיידי!!!
יש מטרנה צמחית בלי חלב. והיא טובה כמו רגילה.
תבדקי אם היא מקיאה גם אחרי שהיא אוכלת חלב שאוב מבקבוק (ואז זה בעיה בבקבוק..)
תמ"ל צמחי הוא לא טוב כמו חלבי אלא הרבה פחות. יש מדינות שבהן בכלל לא מאשרים אותו בתור מזון לתינוקות, ובארץ משרד הבריאות בעיקרון מאשר - אבל רק במקרים של אין ברירה ובהנחיית רופא.
אבל אם מדובר רק על פתרון זמני עד התייעצות עם רופא, וכשרוב התזונה מבוססת על הנקה ממילא, אולי גם אני הייתי עושה כך. יש הבדל גדול בין בקבוק או שניים לבין התבססות התזונה של התינוק רק על צמחי.
http://pediatrics.aappublications.org/content/101/1/148.full
לא קראתי את המאמר, אז הידע שלי חלקי, אבל עד כמה שאני מבינה יש שתי בעיות עיקריות:
1) עצם העובדה שתינוק לא מקבל חלב. כל הגורים ממשפחת היונקים זקוקים לחלב, ותינוקות אנושיים בכללם. כשאין אפשרות לספק לתינוק חלב אנושי, העדיפות הראשונה היא לספק לו חלב של יונק אחר שעבר התאמות לצרכים של תינוקות אנושיים.
2) בסויה יש רכיבים דמויי אסטרוגן, ותועדו הרבה מקרים שנגרמה מזה לילדות התפתחות מוקדמת.
אלה התשובות כי שאלת, אבל אל תצטערי. שני הדברים האלה הם לא אסונות, וכשצריך אז צריך. אם עברת לצמחי כי היו סיבות טובות לחשוד בחלבי שעושה רע לבת שלך, וקיבלת הנחיה רפואית לבחור כך, הרי שעשית את הבחירה הטובה עבור בתך, ומנעת ממנה נזקים של ממש. כל מה שאני באתי להגיד בתשובתי לעיל הוא רק שכשאין הכרח לא מומלץ לתת.
אם זה בגלל שהיא כל הזמן רוצה לינוק- זה לא אומר כלום. ככה זה בהתחלה כי הם זקוקים לקרבה הגופנית. אם זה משקל לא תקין זה משו אחר...
להאם יש או אין מספיק חלב.
אנדיקציה למחסור בחלב זה למשל כשאין מספיק טיטולים רטובים.
ואכן חשדנו בזה בעקבות הקאות של מטרנה חלבית.
מס' נקודות בעניין - אולי זה בכלל לא רלוונטי לכם
:
א. כפי שאמרו לך - אלרגיה יכולה להתפתח בלי הודעה מוקדמת,
גם הבן שלי קיבל קצת מטרנה בלי בעיה כשהיה בן מס' שבועות (בעיקר סמוך ללידה) ואח"כ הגיעה פתאום התופעה הזו.
ב. לא כ-ל אלרגיה לחלב הינה מסוכנת נורא ומסכנת חיים - אאל"ט יש 3 סוגים עיקריים של אלרגיות לחלב,
אבל זה נכון שבדרך כלל קשה לצפות את התגובה הבאה ל"ע, ולכן מחמירים גם באלרגיות שאינן חריפות באופן קיצוני.
ג. תנסי להזכר - האם היא היתה יותר ישנונית ורדומה אחרי המטרנה? הרבה פעמים בנוסף להקאה יש גם תופעה של כבדות כזו, פחות מרץ ואפילו מעט אפטיות, שלא נדע.
ד. גם אנו חשבנו בתחילה כי סיבות כמו גודל החור של פטמת הבקבוק וקצב זרימת האוכל השונה - גרמו להקאה, ורק בשלב מאוחר יותר 'נפל לנו האסימון'.
ה. אל תכנסי לפאניקה! רוב האלרגיות לחלב עוברות עם הגיל, וזה לא סוף העולם, ו.. אולי זה בכלל לא קשור אליכם 
אז... כדאי להתייעץ עם רופא וכך תהיו בעז"ה יותר חכמים.
אז ב"ה על הבוקר קפצתי לרופא (שהוא לא הרופא שלי אבל הרופא שלי לא היה במרפאה בבוקר.)
הוא בדק אותה ואמר שהוא לא רואה משהו בעייתי וצריך לשלוח אותה לבדיקה של אלרגיה.
לבנתיים קניתי לה סימילאק צמחי והיא אכלה אותו יחסית בסדר (פלטה אבל לא יותר מדי..) ב"ה!!!
אמא שלי לבנתיים הספיקה לספר לי שעם 2 אחים שלי היא גם עברה לצמחי בגלל זה.
אז אני ב"ה עכשיו מניקה ומביאה סימילאק - מקווה שימשיך להיות עם זה טוב...
ועכשיו לשאלות: ![]()
- מה יותר טוב בצימחי סימילאק או מטרנה?
- איך אני יודעת מה הגודל של הפיטמה שהבת שלי צריכה לאכול ממנה? (לבנתיים היא אוכלת מבקבוק של המשאבה של מדלה...)
אני ירושלמית- ממש הצלת אותי בשעה מאוחרת כזאת שלא היה לי אף אחד זמין להתקשר אליו..
תודה!!
הכי קטן שהיא יכולה להסתדר איתו ולא מתעצבנת מהאיטיות.
על השאלה הראשונה אני לא יודעת לענות, ומניחה שזה אינדיבידואלי, וכל תינוק יגיב אחרת לכל פורמולה.
הבת שלי הייתה אלרגית לחלב מגיל חודשיים ואנו הגענו בגיל חמש לפרופ' כץ מתל השומר שם היא עברה טיפול לאלרגיה מחלב וכיום האלרגיה חלפה לאחר 7 חודשים, כי בגיל 6 היא כבר אולכת חלב באופן רגיל
ב"ה
האם גם משתעלת\ משתנקת\ מוצצת אצבע ואז פולטת?
אולי המעבר מחלב אם ביניקה לבקבוק-העלה מידי את תכולת הקיבה , למרות שרירי מציצה חזקים (בשל היניקה).
חפשי פטמה עם חור ראשוני.
התיעצי עם הרופא לגבי חלב צמחי.
נסי פורמולה מחברה מקבילה,לעיתים ישנה עדיפות לתינוקות בתרכובות מסויימת
אם התופעה לא חוזרת עם מטרנה צמחית - אז פתרת את הבעייה. כמובן עדיף להניק באופן מלא אם את תהיי צמודה לתינוקת לפחות חצי שנה.
יש בדיקה לא חודרנית (רפואה משלימה) לרגישות (חוסר סיבולת) למזון באמצעות מכשיר ביקום. אפשר לפנות ליחזקאל היימליך בירושלים (ליד מד"א בכניסה לעיר) (תחפשי את המספר בבזק). עולה כ200 ש"ח - לדעתי שווה כי הרבה פעמים אם יש רגישות לדבר אחד יש גם לעוד דברים, וקשה לעלות על הכל לבד. למשל, בתי התחילה לסבול מכאבי ראש בגיל 6 - הרופא אמר שהיא צריכה תשומת לב(!!!) והיימליך מצא שהיא רגישה למוצרי חלב ולעוף (גם פניצילן, שכבר גיליתי לבד..) - אחרי שנה בערך היא חזרה לעוף וכאבי הראש לא חזרו, אך עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.
ילד אחר שלי סבל ממצוקה נשימתית בגיל 3 שבועות - ורק היימליך ידע לכוון אותנו להמנע מגלוטן -- כלומר שאני אמנע מגלוטן - הוא היה כל כך רגיש שלא יכל לסבול גלוטן בחלב האם ! בסביבות גיל שנתיים הכל עבר והתחיל לאכול הכל.
לא כל רגישות היא אלרגיה, ולא תמיד זה לכל החיים. אם זה לא אלרגיה, אלא רגישות, אז ככל שהיא תיחשף פחות למה שמפריע לה , יהיה סיכוי יותר גבוה שיעבור לה יותר מהר.
( אפשר לחזור להיימליך לביקורת, כלומר לבדוק במכשיר אם זה עבר, ללא תשלום נוסף, עד שזה עובר. הוא בד"כ יודע להעריך אם זה סיפור קצר או ארוך)
הי אני בד"כ ממש לא מגיבה כאן אבל הפעם בגלל שראיתי את סיפור המקרה שמאוד דומה למה שהיה לי החלטתי לנסות ולעזור. גם הבן שלנו היה מקיא את המטרנה (ולא את ההנקה) ותקופה ארוכה לא חשבנו שאולי זו אלרגיה... אל תשאלו למה... בכל מקרה אחרי סדרת בדיקות ששלה וירוס ואי אלו מחלות הוכח שהוא כנראה אלרגי. פניתי גם לרפואה טבעית והיא אמרה לי ללנסות מטרנה ללא לקטוז. זו מטרנה שמצויה בד|כ בסופר פארם ווחנויות דומות (ויש גם סימילאק כזה). זוה תחליף חלב חלבי אך ללא לקטוז, כך שמי שאלרגי ללקטוז של החלב יכול להשתמש בה ולהנות מיתרון של תחליף חלבי. (התחליף טיפה יקר משהו כמו 45 ש"ח לקופסא קטנה של בערך 200 ג') אבל זה ממש עזר. אחרי שנתנו לו ביום הראשון והשני הוא עוד הקיא קצת וחזרתי לרופא שאמר שזה כנראה כי הגוף עוד לא "התנקה" לגמרי מהחלב הקודם ושננסה עוד יום יומיים לראות מה קורה ואם לא חל שינוי לחזור אליו. זה עבד, ואחרי יומיים הפסיק כמעט להקיא וכל את התחליף הזה במשך המון זמן...... בקיצור עזר מאוד וכך לא נתנו תחליף צמחי ששמעתי שהוא פחות טוב. בקיצור שווה לך אולי לנסות בהצלחה
יש לו שיטה - "שיטת היימליך" וכמעט כל מי שמגיע אליו הוא אוסר עליו לאכול המון דברים.
אפשר לבדוק מגיל אפס. לי באופן אישי הוא לא מצא בעייה עם שום מזון אך זיהה אלרגיות אחרות (למתכות ולפריחה של אבקנים) שהיו ידועות לי מכבר. לאחד הילדים שלי ולאחיין הוא פתר בעיות חמורות בינקות שבבית חולים לא הצליחו לפתור. (מצוקה נשימתית, הקאות חוזרות וירידה במשקל)
תראי, זה יכול להיות הרבה דברים - כמו שכבר אמרו לך, יכול להיות שהוא רגיש לחלב, יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו אבל סוג אחר כן יהיה כמו למשל סימילק.
אבל יש עוד דבר שייתכן - לנו היה דבר דומה שהתברר בסופו של דבר כריפלוקס.
אצלנו הילדה הקיאה במשך חצי שנה אחרי שהפסיקה לינוק ובעקבות כך גם לא התפתחה, ועשו לה אינסוף בדיקות וגם היא ניזונה עם תחליף מיוחד לחלב וכלום לא עזר ורק בקרוב לגיל שנה רופאת אף אוזן גרון בשניידר זיהתה שמדובר בריפלוקס, ובזכות תרופה שקיבלה מאותו היום הפסיקה להקיא והתחילה להתפתח.
לפעמים הריפלוקס הוא לא עם המאפיינים הרגילים ולכן לא עולים עליו.
תזכרי את זה ואם ההקאות ימשיכו תדאגי שרופא אף אוזן גרון יבדוק את התינוקת.
ישנן סיבות שונות להיווצרות רגישות או אלרגיות.
יש שיטה יחסית חדשה, בשם IPEC שגם מאבחנת רגישות וגם יכולה לטפל ברגישות או באלרגיה (זה לא אותו דבר).
יש מטפלות (וגם מעט מטפלים) במקומות שונים בארץ. הטיפול בד"כ מהיר ויעיל מאוד.
מומלץ בחום!!!
אגב, גם ריפלוקס הוא ברוב המקרים כתוצאה מאלרגיה. לא כל הרופאים יודעים זאת. הרבה פעמים האשם הוא קפאין, כולל פצפוצי שוקולד וגלידת שוקולד וכו וכו. גם פצפוץ אחד ביום או בשבוע, כשאמא אוכלת ואח"כ מניקה, יכול לגרום לקטן לרפלוס.
בנוסף, יש דרכים להגביר הנקה. אם מעט מאמץ, יש אפשרות שתוכלי לעבור להנקה מלאה.
אפשר לדבר באישי, אם תרצי.
יש אמהות שנותנות חלב עיזים במקום תמ"לים למיניהם.לעומת חלב פרה, חלב עיזים הוא לא אלרגני, ככל הידוע לי.
אמנם קצת יקר, אבל גם סימילאק יקר...
אני מכירה מישהי שבאופן קבוע כבר 13 שנה נותנת לתינוקות שלה חלב עיזים בתור השלמה להנקה.היא מוסיפה מים וסוכר ענבים ע"פ הוראות שקיבלה מרופא, וב"ה הילדים סבבה...
חלב עיזים באופן כללי יחסית דומה לחלב אם מבחינת הרכב ואחוז החלבונים, ועוד. גם היציאות מאוד דומות ליציאות של תינוק יונק.
בקיצור- שווה לבדוק את העניין. לא בטוחה שרופא ילדים קונבנציונאלי יעזור, מן הסתם הוא יזדעזע/ יתנגד/ לא יכיר או כולם ביחד. אבל יש אנשים שאפשר לשאול אותם.
בהצלחה ורפואה שלמה.
אבל אין להסיק ממני או אפילו מרוב בני דורי שזה מומלץ. לא לומדים מאלה שיצאו בסדר - לומדים מהמקרים הטרגיים הרבים שלא יצאו בסדר, וזה קיים בחלב פרה, בחלב עזים, ובכל חלב שנועד לתמוך בהתפתחות של גור לא אנושי, ועל כן לגור אנושי (=תינוק) הוא עלול להיות הרה אסון.
האישה שכתבתי עליה שנותנת חלב עיזים היא אישה שמודעת מאוד לנושאי בריאות ותזונה, ואת ההמלצה לחלב עיזים קיבלה מרופא ידוע מאוד בתחום הטיפול הטבעי, לאחר שהוברר לה שהחלב שלה לא מספיק.
ברור שעדיף חלב אם, אין ספק. אבל אם הדיון כאן הוא על איזו תוספת לתת, אז לדעתי לפחות, ברור שעדיף חלב עיזים מאשר תמ"לים המבוססים על חלב פרה שהחלבון שלו פורק. (שכן, החלבון בחלב פרה הוא לרוב הבעייתי, גם לילודים וגם למבוגרים. אבל זה נושא אחר...).כמובן, לא הייתי סתם נותנת, אלא באמת מקבלת הנחיה מבר-סמכא אמין בתחום.
האם שמעת על מקרה טרגי של ילד שניזון מחלב עיזים כתוספת??
אמנם גם לא שמעתי על מקרה טרגי של ילד שניזון מתמ"ל, אבל גם לא בדקתי את זה...
לפי מה שהבנתי, הרכב חלב עיזים דומה יותר לחלב אם מאשר כל תמ"ל, ובכל אופן הרכיב האלרגני של חלב הפרה לא נמצא בו. אגב, גם סויה היא אלרגנית, ובעיבודה בעולם המערבי גם לא כ"כ בריאה, ועליה מבוססים התמ"לים הצמחיים.
כך ש"הרה אסון" זה לא ממש ההגדרה לחלב עיזים...
, בעוד לחלב פרה ומוצריו יש תופעות לוואי רבות וידועות, וכבר ראינו תמ"ל אחד שאכן היה, לצערינו, הרה אסון, והוצא מהשוק.
(לסיום, גילוי נאות: מעולם לא נזקקתי ב"ה לתוספת לחלב אם, ובנותי מעולם לא ניזונו מתמ"ל, והלוואי שתמיד יהיה כך. בנוסף גם אין לנו מוצרי חלב בבית.... אבל מודה שחלב עיזים מגעיל אותי, אישית..
)
חלב עזים גם חסר בחומצה פולית (בחלב אם יש 2.5 - 8 מיקרוג חומצה פולית לדיציליטר, ובחלב פרה יש 5 מיקרוג לדיציליטר).
לגבי הרופא המוערך, מכרה שלי קיבלה מרופא שהיא מעריכה מאוד המלצה להחליף את התמ"ל במרק עוף טחון מגיל שלושה חודשים - מה את אומרת על ההמלצה הזאת? העובדה שיש רופא שרבים מעריכים אותו, היא בפני עצמה לא מכשירה המלצות מסוכנות שלו.
הכנת תמ"ל מבוססת על הרעיון שלגור אנושי לא מתאים חלב של גור אחר, ולכן, כשאין ברירה וזה מה שהוא יוכל לקבל, יש הכרח לפחות להתאים את אותו חלב לא אנושי ולדמות אותו ככל האפשר להרכב חלב אנושי. נכון שבחלב עזים בפני עצמו יש מעט יותר דמיון לחלב אנושי מאשר בחלב פרה (ויש סוגי חלב שיהיו עוד הרבה יותר דומים, למשל חלב נאקות, ויותר מזה - חלב של קופי אדם), אבל אחרי שחלב פרה עובד במעבדה לתמ"ל הוא קרוב לחלב אנושי הרבה יותר מחלב עזים. בחו"ל מכינים תמ"ל גם מחלב עזים, ועם זה אין שום בעיה (כל עוד אין מה לעשות וצריך תמ"ל, כאמור), אבל כשחלב עזים מוגש לתינוק בלי העיבוד ההכרחי הזה - כן, הוא הרה אסון.
באופן אישי לא שמעתי על אף אסון כתוצאה מהזנת תינוק בחלב פרה, הזנת תינוק בחלב עיזים, השכבת תינוק על מזרן רך, הסעת תינוק בידיים של ההורה, ועוד הרבה דברים שמומלץ בתוקף לא לעשות. אני בסך הכול חיה בבועה קטנה, ומספר התינוקות שאני מכירה באופן אישי מועט מדי כדי לגבש מסקנות. בשביל זה יש מחקרים על רבבות תינוקות, וארגוני בריאות שמנתחים אותם ומוציאים מהם המלצות לציבור.
הנה ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי בנושא הזנת תינוקות-
ישלבחור מזון לתינוק על-פי סדר העדיפויות הבא: (א) חלב אמו בהנקה, (ב) חלב אמו בשאיבה, (ג) חלב של אם אחרת, (ד) תמ"ל. זהו, כאן ננעלת הרשימה. אין עוד מזון שהוא בטיחותי מספיק.
לקטוז, החלבון שבחלב פרה לא קיים בחלב עיזים, ולכן חלק מהרגישים לחלב פרה מסתדרים עם חלב עיזים, אבל יש בחלב עיזים חלבון אחר, שיש אנשים שאינם מסוגלים לעכל אותו.
לתינוק לא מומלץ לתת לא את זה ולא את זה, אלא חלב אם, ואם האם חייבת לעבוד מחוץ לבית אז תחליף חלב אם.
אם התינוק רגיש למוצרי חלב אז לעיתים האם המניקה צריכה להתנזר ממוצרים אלו.
אם מתגלות בעיות עיכול אצל תינוקות (או ילדיחם או מבוגרים) היימליך מאד עוזר, מניסיוני.
מי שאלרגי לחלב פרה, רוב הסיכויים שיהיה אלרגי לחל עיזים.
אין ביניהם כמעט שום הבדל מהותי, זה אותו הדבר.
רק טעם שונה.
יש בו פחות מרכיבים מסוימים כמו ויטמין D,קצת פחות לקטוז, לכן למי שלא סובל לקטוז לעיתים סובל אותו יותר כך שאין בו שום יתרון.
הוא לא דומה להרכב של חלב אם, זה חלב רגיל!
תינוק שזקוק לתוספת ויקבל חלב עיזים, פשוט יחסרו לו מרכיבים חיוניים אחרים שמוספים לתמ"ל.(כמובן כשמדובר בגיל הרלוונטי.)
גם חלב פרה אותו הדבר.
תמ"ל הוא התוספת היחידה המומלצת לתינוקות שלא ניזונים מספיק מחלב אם.
ובכל זאת אני לא מקבלת לגמרי.
א. ההמלצה על המרק עוף היא אכן הזויה לגמרי. יש המון המלצות הזויות. מה עם אם שהרופא הזהיר אותה לא להניק אחרי גיל שנה כי זה מסוכן? כן, כן, רופא.
אם נכנסים לזה אז יש המון דברים מוזרים, ובכל זאת אנחנו מתייעצות עם רופאים.. כל אחת עושה את שיקוליה בבחירת הרופא, והרופא שמדובר בו הוא אולי מעורר התנגדות אצל חלק מהאנשים, אבל הוא בעל שם עולמי.
ב. כדי להשוות בין סוגי החלב צריך לשבת מול טבלאות שבהן מופיעים כל הרכיבים בכל הסוגים. מודה שעשיתי את זה פעם, אבל חלקית. כלומר- יתכן שאין הרבה חומצה פולית בחלב עיזים לעומת חלב פרה, אבל גם יש מרכיבים אחרים שבהם יש יתרון לחלב עיזים, כך שצריך לראות את התמונה השלמה.
ג. היי, לא אמרתי שחלב עיזים זה הדבר הכי טוב. אבל מדובר פה 1.באמא שנותנת תוספת, כך שהתינוקת מקבלת גם חלב אם. 2. בתינוקת שיתכן שמגיבה לא טוב לתמ"ל המהולל... אם זה רק וירוס, מה טוב, אבל אם זו רגישות, אז ניסיתי לתת כיוון אחר.
מובן לי שהוא בעליל לא מקובל עליכן, אבל יש כאלה שזה כן מקובל עליהן, ויש גם כאלה המתנגדים לתמ"ל!! ולא, אני עדיין לא חושבת שזה הרה אסון.
אגב, מה אם יעשו מחקרים על חלב עיזים וזה גם יכנס לרשימה של ארגון הבריאות עוד 10 שנים? את יודעת, יש דברים שמשתנים, יש מידע שמתחדש, יש דיעות שמשתנות. נכון, בדר"כ הולכים לפי מה שידוע לנו היום. אבל זה לא אומר שמה שלא ידוע הוא מחוץ לתחום המותר.
גם להשכיב תינוק על הבטן זה הרה אסון, לפי האחות הנחמדה בטיפת חלב. וגם לישון עם התינוק במיטה זה הרה אסון. מה לעשות שיש דעות אחרות בעניין...ויש להן לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות מאשר לדיעות הקונבנציונאליות.
טוב, זה כבר נושא אחר.
רק שיהיה בהצלחה לשקשוקונת שפתחה כאן את השירשור.
אין שום חלב שדומה לחלב אם.
אבל חלב פרה ועיזים דומה מאוד.
ואין להם שום יתרון אחד על השני, וכמובן לו על פני חלב אם או תמ"ל.
תמ"ל הוא בסך הכל נסיון חיקוי של חלב אם, כשהבסיס הוא חלב פרה,
הוא הכי דומה שיש לחלב אם, והכי טוב לתינוק כשאין ברירה.
ואני לא מבינה למה אנשים נגד תמ"ל כאילו מדובר מינימום ברעל, או סכנה לבני אנוש.
תרגעו אנשים, כולה עוד מוצר פרי יצירת האדם..
כמו הרבה דברים שאנחנו צורכים וכולנו חיים..
"וכולנו חיים" - כן, כל מי שקורא אותך כרגע חי, זה בטוח. מי שלא חי לא יכול לקרוא אותך.
לא משנה, לא ניכנס לנושא הזה שוב, רק בסוד אספר לבת 30 שהחזית המאוחדת שלנו נגד חלב עזים לתינוקות לא משקפת תמימות דעים בנושאים אחרים.
אין לי מושג על מה אנחנו מסכימות או לא,
או למה חשוב לך שבת 30 לא תחשוב שאנחנו תמימות דעים,
אבל אני אראה את זה כהערה חביבה ולא מעבר
ואם במקרה כן חשוב לך לדעת מה בהערה האחרונה שלך הקפיץ אותי, גם אין לי בעיה לתת לך תזכורת.
אני מעדיפה שתשמרי לעצמך מה שלא מוצא חן בעינייך, בלי לשתף אותי.
כמו שאני מתמודדת בעצמי עם כל מיני דברים שלא בדיוק לרוחי.![]()
א. לגליה- גם אני לא מבינה למה כ"כ מתנגדים לתמ"ל. רק כתבתי שיש כאלה שמתנגדים...ודווקא אני מסכימה עם ה"כולנו חיים". כשאחותי הגדולה הייתה תינוקת (זה היה לפני המוווון זמן), המליצו לאמא שלי לתת לה בשר טחון בגיל חודשיים. לי זה נשמע די מזעזע, אבל אכן, כולנו חיים. נראה לי של"גור אנושי" כמו שכתבתן, יש יכולת לשרוד עם מגוון סוגי תזונה. לא שכל דבר הוא מושלם בשבילו, אבל אולי אנחנו חזקים יותר ממה שנדמה לנו.
ב. לפצקרשת- לא אומרים סודות בחברה... האמת שלא חשבתי בכלל אם זה משקף או לא תמימות דעים בנושאים אחרים. סתם הבאתי דוגמאות שנויות במחלוקת שקשורות לתינוקות.
אשמח לראות את ה"לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות" שתומכים בהשכבה על הבטן על פני השכבה על הגב.
(או בחלב לא אנושי ששאינו מעובד על פני כזה שהוסב לתמ"ל)
רק בקצרה-
א. האמת שאין לי ממש כוח לעיסוק בנושאים האלה. אולי כי אני בסוף הריון, ואולי כי כבר הגעתי למסקנה שכל אחת תגדל את ילדיה ע"פ מיטב הבנתה ודי לי בכך שאני אעשה את שלי.
ב. לא יודעת אם יש מחקר שמסקנתו להשכיב על הבטן, אבל אני כן יודעת (יועצת הנקה מוסמכת שבדקה את הנושא הסבירה לי לעומק) שהמחקר שעליו ההמלצה הזו מבוססת הוא לא כזה חד משמעי. כלומר- למקרי המוות בעריסה (ה' ישמרנו) היו מספר מכנים משותפים, ולאו דווקא השכיבה על הבטן.
למשל- רוב המקרים היו אצל תינוקות שלא יונקים, שישנים בחדר נפרד ולא בחדר ההורים, בין 12 בלילה ל7 בבוקר ,וגם שוכבים על הבטן.
המסקנה יכולה להיות רבת פנים- להשכיב על הגב, גם אם זה לא ליד ההורים, או להניק כמה שיותר גם בלילה כשהתינוק ליד אימו.
אישית- יש לי ילדה שהייתה ישנה רק על הבטן ויש לי גם ילדה שישנה רק על הגב ולא הייתה מוכנה לשכב על הבטן. אולי שתיהן קראו את המחקר וכל אחת הסיקה מסקנה אחרת?? ![]()
הרשמיות אלא לפי אנשים פרטיים ששכנעו אותי. זו זכותך המלאה.
שאלתי רק אם יש לך גיבוי למשפט "יש לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות בנושא..."
שכמעט על כל מחקר או המלצה שמציגים לי בקופת חולים (הבנת כבר שאני לא חובבת את מוסד טיפת חלב?...) יש מחקרים או המלצות אחרות.
לא התכוונתי ספציפית שעשו מחקר שמסקנתו שהכי טוב להשכיב על הבטן.
זה בנוגע לתזונה, לחיסונים, ולכל מה שקשור לגידול ילדים ובכלל. למשל, כמעט על כל חיסון שהאחות תסביר לי למה הוא נורא נורא חשוב על סמך כך וכך מחקרים, יש מחקרים הפוכים. ככה זה בכל דבר, לא?
האמת שאני דווקא מנסה לא ללכת ע"פ שכנועים פרטיים. אני מנסה לבדוק נושאים שחשובים לי, לקרוא את שני הצדדים ולבקר גם את שניהם, ובע"ה להגיע בכל נושא למסקנה שלי. להגיד שאף פעם אני לא טועה? אף אחד לא יכול להגיד כזה דבר. אבל אני את שלי מנסה לעשות.
ספציפית לגבי חלב עיזים- לא יודעת, כי אף פעם לא בדקתי. כאמור, לא אני נתתי, אלא מישהי שאני מכירה אותה אישית. אני מאמינה שהיא כן בדקה.
דווקא קראתי מחקרים שתומכים בזה.
לא יודעת אם הבנתי אתכן נכון - אין הבדל גדול בין חלב פרה לחלב עיזים, אבל בחלב עזים יש פחות לקטוז ולכן מי שרגיש ללקטוז יסתדר טוב יותר עם חלב עזים??
זה חשוב לי להבין, כי כשהנקתי את הבכור שלי והייתי אוכלת מוצרי חלב פרה הוא סבל נורא מפריחה וכאבי בטן לא רגילים, עד שהפסקתי לחלוטין עם מוצרי החלב. היום, בגיל שנה וחצי, אם אני מביאה לו מוצרי חלב פרה מיד מתחילה לו פריחה... אז התחלתי לתת לו מוצרים של חלב עזים ואין שום תופעות חריגות... מה זה אומר? שהוא רגיש ללקטוז, אבל זו לא אלרגיה?..
ועכשיו אני שוב מניקה את בת החודש שלי, ואני לא נוגעת במוצרי חלב כי אני מפחדת שזה ישפיע עליה כמו שזה השפיע על הגדול... אז זה אומר שאני יכולה לנסות חלב עזים ואם היא רגישה ללקטוז אז חלב עזים לא ישפיע עליה לרעה (דרך ההנקה כמובן)?
בס"ד
כשהיא הייתה בת 7 שבועות נתתי לה מטרנה והיא הקיאה כמה פעמים אחרי - זה לא הייתה הפעם הראשונה שהיא נחשפה למטרנה וגם היא, אחרי הנמקה, לא מקיאה.
אותנו הפנו למיון אבל זה בגלל שהיא הקיאה המון...
בד"כ יש 2 חשדות במקרה כזה: 1- אלרגייה לחלב- האלרגיה יכולה להתפתח עם הזמן (וגם לעבור עם הזמן). צריכים ללכת לרופא ילדים ושהוא ייתן הפניה למרפאת אלרגיה. בסביבות גיל חצי שנה עושים תבחין עורי (מניחים על העור, עושים שריטה קטנה ורואים אם מתקבלת תגובה אלרגית) ואם יש צורך חוזרים בסביבות גיל שנה לעשות טסט במרפאה (כשהילד אוכל שם חלב תחת השגחה ורואים מה קורה)... כדאי שתפני לרופא שלך ובנתיים תמנעי מלתת לה מטרנה חלבית.. תראי מה הרופא יגיד..
2- צליאק. הצליאק לא משפיע על ההנקה אבל הוא גורם לכך שאי אפשר לעכל את המטרנה...למרות שאם הבנתי נכון זה לא גורם להקאות אז רוב הסיכויים שזה לא המקרה... אבל בזה אני פחות מבינה כי זה לא היה המקרה אצלנו..
שיהיו בשורות טובות!! ![]()
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
פתח תקווה למשל נשמע לי מתאים
משפחות חרדיות, אבל בלי שצריך לחשוב על כל פיפס איך הוא יראה בחוץ
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
חלק/מהדרין
אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
והרי החדשהשולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...
הבן שלנו התחיל לאכול בגיל חצי שנה אבל עדיין מרגישה שההתקדמות איטית מאד. יש דברים בודדים שהוא אוכל בכיף- יוגורט, קוטג, קצת פירות וירקות מעוכים ממרק, ופריכות.
עם אחיו הגדול האכילה זרמה בקלות ודי מהר הגענו להביא לו חתיכות גסות יותר והוא הסתדר בקלות ובשמחה.
התינוק הנוכחי מראה הרבה רצון ומנסה, אבל ברגע שזה חתיכות הוא משתנק מאד מהר וצריכה הרבה פעמים להוציא לו מהפה כשנראה שנחנק.
מנסה להבין אם זה נורמלי ופשוט להמשיך עם הרבה סבלנות ולחזור בעיקר לתת טחון, ושפשוט יש לי ציפיות בגלל איך שאם עם אחיו הגדול או שבאמת יש פה משהו שצריך לבדוק מה לעשות.
גם רעיונות למאכלים נוספים שלא מפחד שחנק יתקבלו בשמחה
לק"י
הבן שלי בגיל הזה בערך ודוקא אוכל מעוך, וגם מוצץ ונוגס באוכל חתוך לרצועות.
אבל מבחינת אוכל, חי בעיקר על הנקה בבית ומטרנה אצל המטפלת. ובערך פעם- פעמיים ביום אוכל מוצקים, ולא בכמות ענקית.
חתיכות בגודל אצבע שהוא ימצוץ או ינגוס ולאט לאט ילמד מה הגודל המתאים לו.
אפשר אצבעות טוסט עם ממרח
אצבעות בטטה
ואז זה רך ומתפרק לו בפה
לק"י
אני נותנת לבן שלי רצועות של ה"קשה" לכרסם.
אבל זה בגדר התנסות ותעסוקה.
לאכול לחם ממש זה ביסים קטנים עם משהו.
הכי טוב לנסות ולראות איך הילד מסתדר.
עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?
אנחנו איתו בזמן ההרדמה?
כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי
בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם
בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס
בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..
ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלהכיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....
לקח לי כמה דקות טובות להתאפס
מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס
הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....
לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔
למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.
תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.
בהצלחה!!!
מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,
לגדולים ההרדמה בעירוי.
אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.
(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)
אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי
בשאיפה גם בגיל 14.
אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.
האמת שאני לא זוכרת כל כך.
הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.
עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...
והרדמה בעירוי...
הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.
כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,
סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.
בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.
לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה
זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.
הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷♀️
למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....
הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה
את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)
ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.
האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)
של ארבעה ניתוחים.
נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.
חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..
לקראת עוד ניתוח 😑
אשמח להתייעץ:
לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.
במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.
האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏
אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?
יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.
לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל
במבחנים חיצוניים אין לה?
הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.
אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.
השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.
פסיכודידקטי?
צריך אבחון פסיכודידקטי
כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.
אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.
האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?
אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר
מקווה שהוועדה תאשר
אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.
זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.
הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.
השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה
ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...
לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)
תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור
זה לוקח מלא זמן
בגלל זה אין את ההקלה הזאת
להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן
וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה
לדעתי עדיף לכוון לשעתוק
דבר ראשון? באיזה כיתה היא?
אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות
לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')
ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים
ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)
ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך
ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה)
והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה
שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר
אז איך מוציאים התאמת שעתוק?
פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך,
ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע
מקבלים את ההתאמה הזאת
במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה
למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק
אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק
תודה רבה!
יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.
אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.
מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.
בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא.
התאמות.
אחכ זה כבר יותר מסובך
ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...
זה מה שהתלמידה צריכה.
לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?
אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.
כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.
מתי החלטתם שזה דורש אבחון?
כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות
לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש