אם היא היתה מקיאה גם אחרי ההנקה, אז יכול מאד להיות שמדובר בוירוס... אבל כשההקאה היא רק של המטרנה, זה בהחלט עלול לרמז על אלרגיה לחלב.

אלרגיה לחלב עלולה להיות מאד מסוכנת!!!

אני לא רוצה להלחיץ, אבל לדעתי, אל תמשיכי לתת לה את המטרנה בלי להתייעץ עם רופא קודם! (אני אומרת את זה על סמך שני סיפורים דומים... בשניהם אגב, אמר הרופא שלא לתת מטרנה חלבית, באחד המקרים, התגלתה בודאות אלרגיה חמורה לחלב).

מזל שאת מניקה! ככה, בכל מקרה היא לא תרעב בינתים...

רפואה שלמה!!!

בהתחלה היא היתה אוכלת מטרנה ללא תגובות שליליות. רק בשבוע האחרון (מגיל 3 שבועות) התחיל לה התופעה.

גם רציתי לציין שלא כל בקבוק מטרנה היא מקיאה אבל זה קורה ולא מעט..

גם אם בהתחלה היא לא היתה מקיאה, זאת עלולה להיות תופעה של אלרגיה!

סתם לידיעה כללית: אם זאת אלרגיה, חשיפה ממושכת לגורם האלרגן,  מגבירה את חומרת התופעות האלרגיות!

וזה אומר שאם זאת אלרגיה, אז ח"ו הפעם הבאה עלולה להיות מסוכנת יותר!!

שוב, אין לי שום עניין להפחיד, אבל אלרגיה לחלב, היא מהאלרגיות המסוכנות!

תעשי טובה ותקבעי כבר למחר תור לרופא. (אם בוער לך לחזור למטרנה, אם לא תניקי ביניתים ותקבעי לך תור בנחת..)

וכמובן מזל טוב להולדת הילדה! הרבה נחת ובריאות!

אני לא יודעת אם יש לי מספיק חלב להנקה מלאה....

מקווה לעבור את הלילה והבוקר בשלום

ועוד יותר מקווה שזו לא אלרגיה..

ועוד משהו...

יכול להיות שהיא מקיאה כי היא אוכלת מהר מדי מהבקבוק?

כי החור גדול לה מדי??

מנסה למצוא תקוות אחרות

לפני שמתייעצים עם רופא. אם היא עלולה להיות רעבה בינתיים אפילו להביא לחברה שתניק, רק לא לקחת סיכון כל עוד יש חשש לאלרגיה.

ממש לא בהכרח שזאת אלרגיה. אבל חייבים קודם כול לשלול את האפשרות החמורה הזאת, ואז אפשר יהיה בנחת לשקול את האפשרויות האחרות.

שזה עוד ממש מוקדם לקבוע אלרגיות לחלב... 

שהסתבר כוירוס ארוך ומעיק והרופא הסביר שאת החלב אם היא מעכלת טוב למרות הוירוס כי הוא הרבה יותר טוב ואילו את המטרנה לא.

זה היה נשמע לי  מופרך אז הלכתי לחוות דעת נוספת וגם שם הרופא אמר אותו דבר בדיוק...

וכמובן שמאד יכול להיות שלא נח לה הבקבוק בגלל מהירות או מציצת אויר.

שווה לנסות לשנות...

היא אמרה את זה ספציפית לגבי הבת שלכם, לפי התסמינים שהיו לה? אם כן, זה לא רלוונטי לגבי הבת של שקשוקונת, וגם היא צריכה חוות דעת אישית מרופא.

או אפשרות שנייה - היא אמרה את זה באופן כללי, לגבי כל תינוק, שבגיל הזה אי אפשר לקבוע שיש אלרגיה? אז זו אמירה לגמרי לא מבוססת, ואפילו חסרת אחריות. הנה סיפור טרי מהיום מפורום אחר: http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?ForumId=317&MessageId=164173742

לבת שלי גילו אלרגיה לחלב כבר בגיל חודשיים.חובה לבדוק במיידי!!!

יש מטרנה צמחית בלי חלב. והיא טובה כמו רגילה.

תבדקי אם היא מקיאה גם אחרי שהיא אוכלת חלב שאוב מבקבוק (ואז זה בעיה בבקבוק..)

תמ"ל צמחי הוא לא טוב כמו חלבי אלא הרבה פחות. יש מדינות שבהן בכלל לא מאשרים אותו בתור מזון לתינוקות, ובארץ משרד הבריאות בעיקרון מאשר - אבל רק במקרים של אין ברירה ובהנחיית רופא.

אבל אם מדובר רק על פתרון זמני עד התייעצות עם רופא, וכשרוב התזונה מבוססת על הנקה ממילא, אולי גם אני הייתי עושה כך. יש הבדל גדול בין בקבוק או שניים לבין התבססות התזונה של התינוק רק על צמחי.

בתי לוקחת רק צמחי. מה הסכונים העלולים להיות בו?

http://pediatrics.aappublications.org/content/101/1/148.full

לא קראתי את המאמר, אז הידע שלי חלקי, אבל עד כמה שאני מבינה יש שתי בעיות עיקריות:

1) עצם העובדה שתינוק לא מקבל חלב. כל הגורים ממשפחת היונקים זקוקים לחלב, ותינוקות אנושיים בכללם. כשאין אפשרות לספק לתינוק חלב אנושי, העדיפות הראשונה היא לספק לו חלב של יונק אחר שעבר התאמות לצרכים של תינוקות אנושיים.

2) בסויה יש רכיבים דמויי אסטרוגן, ותועדו הרבה מקרים שנגרמה מזה לילדות התפתחות מוקדמת.

אלה התשובות כי שאלת, אבל אל תצטערי. שני הדברים האלה הם לא אסונות, וכשצריך אז צריך. אם עברת לצמחי כי היו סיבות טובות לחשוד בחלבי שעושה רע לבת שלך, וקיבלת הנחיה רפואית לבחור כך, הרי שעשית את הבחירה הטובה עבור בתך, ומנעת ממנה נזקים של ממש. כל מה שאני באתי להגיד בתשובתי לעיל הוא רק שכשאין הכרח לא מומלץ לתת.

אם זה בגלל שהיא כל הזמן רוצה לינוק- זה לא אומר כלום. ככה זה בהתחלה כי הם זקוקים לקרבה הגופנית. אם זה משקל לא תקין זה משו אחר... 

להאם יש או אין מספיק חלב.

אנדיקציה למחסור בחלב זה למשל כשאין מספיק טיטולים רטובים.

ואכן חשדנו בזה בעקבות הקאות של מטרנה חלבית.

מס' נקודות בעניין - אולי זה בכלל לא רלוונטי לכם :

א. כפי שאמרו לך - אלרגיה יכולה להתפתח בלי הודעה מוקדמת,

גם הבן שלי קיבל קצת מטרנה בלי בעיה כשהיה בן מס' שבועות (בעיקר סמוך ללידה) ואח"כ הגיעה פתאום התופעה הזו.

ב. לא כ-ל אלרגיה לחלב הינה מסוכנת נורא ומסכנת חיים - אאל"ט יש 3 סוגים עיקריים של אלרגיות לחלב,

אבל זה נכון שבדרך כלל קשה לצפות את התגובה הבאה ל"ע, ולכן מחמירים גם באלרגיות שאינן חריפות באופן קיצוני.

ג. תנסי להזכר - האם היא היתה יותר ישנונית ורדומה אחרי המטרנה? הרבה פעמים בנוסף להקאה יש גם תופעה של כבדות כזו, פחות מרץ ואפילו מעט אפטיות, שלא נדע.

ד. גם אנו חשבנו בתחילה כי סיבות כמו גודל החור של פטמת הבקבוק וקצב זרימת האוכל השונה - גרמו להקאה, ורק בשלב מאוחר יותר 'נפל לנו האסימון'.

ה. אל תכנסי לפאניקה! רוב האלרגיות לחלב עוברות עם הגיל, וזה לא סוף העולם, ו.. אולי זה בכלל לא קשור אליכם

אז... כדאי להתייעץ עם רופא וכך תהיו בעז"ה יותר חכמים. 

אז ב"ה על הבוקר קפצתי לרופא (שהוא לא הרופא שלי אבל הרופא שלי לא היה במרפאה בבוקר.)

הוא בדק אותה ואמר שהוא לא רואה משהו בעייתי וצריך לשלוח אותה לבדיקה של אלרגיה.

לבנתיים קניתי לה סימילאק צמחי והיא אכלה אותו יחסית בסדר (פלטה אבל לא יותר מדי..) ב"ה!!!

אמא שלי לבנתיים הספיקה לספר לי שעם 2 אחים שלי היא גם עברה לצמחי בגלל זה.

אז אני ב"ה עכשיו מניקה ומביאה סימילאק - מקווה שימשיך להיות עם זה טוב...

ועכשיו לשאלות:

- מה יותר טוב בצימחי סימילאק או מטרנה?

- איך אני יודעת מה הגודל של הפיטמה שהבת שלי צריכה לאכול ממנה? (לבנתיים היא אוכלת מבקבוק של המשאבה של מדלה...)

אני ירושלמית- ממש הצלת אותי בשעה מאוחרת כזאת שלא היה לי אף אחד זמין להתקשר אליו..

תודה!!

הכי קטן שהיא יכולה להסתדר איתו ולא מתעצבנת מהאיטיות.

על השאלה הראשונה אני לא יודעת לענות, ומניחה שזה אינדיבידואלי, וכל תינוק יגיב אחרת לכל פורמולה.

הבת שלי הייתה אלרגית לחלב מגיל חודשיים ואנו הגענו בגיל חמש לפרופ' כץ מתל השומר שם היא עברה טיפול לאלרגיה מחלב וכיום האלרגיה חלפה לאחר 7 חודשים, כי בגיל 6 היא כבר אולכת חלב באופן רגיל   

ב"ה

 האם גם משתעלת\ משתנקת\ מוצצת אצבע ואז פולטת?

אולי המעבר מחלב אם ביניקה לבקבוק-העלה מידי את תכולת הקיבה , למרות שרירי מציצה חזקים (בשל היניקה).

חפשי פטמה עם חור ראשוני.

התיעצי עם הרופא לגבי חלב צמחי.

נסי פורמולה מחברה מקבילה,לעיתים ישנה עדיפות לתינוקות בתרכובות מסויימת

אם התופעה לא חוזרת עם מטרנה צמחית  - אז פתרת את הבעייה. כמובן עדיף להניק באופן מלא אם את תהיי צמודה לתינוקת לפחות חצי שנה.

יש בדיקה לא חודרנית (רפואה משלימה) לרגישות (חוסר סיבולת) למזון  באמצעות מכשיר ביקום. אפשר לפנות ליחזקאל היימליך בירושלים (ליד מד"א בכניסה לעיר) (תחפשי את המספר בבזק). עולה כ200 ש"ח  - לדעתי שווה כי הרבה פעמים אם יש רגישות לדבר אחד יש גם לעוד דברים, וקשה לעלות על הכל לבד. למשל, בתי התחילה לסבול מכאבי ראש בגיל 6 - הרופא אמר שהיא צריכה תשומת לב(!!!) והיימליך מצא שהיא רגישה למוצרי חלב ולעוף (גם פניצילן, שכבר גיליתי לבד..) - אחרי שנה בערך היא חזרה לעוף וכאבי הראש לא חזרו, אך עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.

ילד אחר שלי סבל ממצוקה נשימתית בגיל 3 שבועות - ורק היימליך ידע לכוון אותנו להמנע מגלוטן -- כלומר שאני אמנע מגלוטן - הוא היה כל כך רגיש שלא יכל לסבול גלוטן בחלב האם ! בסביבות גיל שנתיים הכל עבר והתחיל לאכול הכל.

לא כל רגישות היא אלרגיה, ולא תמיד זה לכל החיים. אם זה לא אלרגיה, אלא רגישות, אז ככל שהיא תיחשף פחות למה שמפריע לה , יהיה סיכוי יותר גבוה שיעבור לה יותר מהר.

( אפשר לחזור להיימליך לביקורת, כלומר לבדוק במכשיר אם זה עבר, ללא תשלום נוסף, עד שזה עובר. הוא בד"כ יודע להעריך אם זה סיפור קצר או ארוך)

הי אני בד"כ ממש לא מגיבה כאן אבל הפעם בגלל שראיתי את סיפור המקרה שמאוד דומה למה שהיה לי החלטתי לנסות ולעזור. גם הבן שלנו היה מקיא את המטרנה (ולא את ההנקה) ותקופה ארוכה לא חשבנו שאולי זו אלרגיה... אל תשאלו למה... בכל מקרה אחרי סדרת בדיקות ששלה וירוס ואי אלו מחלות הוכח שהוא כנראה אלרגי. פניתי גם לרפואה טבעית והיא אמרה לי ללנסות מטרנה ללא לקטוז. זו מטרנה שמצויה בד|כ בסופר פארם ווחנויות דומות (ויש גם סימילאק כזה). זוה תחליף חלב חלבי אך ללא לקטוז, כך שמי שאלרגי ללקטוז של החלב יכול להשתמש בה ולהנות מיתרון של תחליף חלבי. (התחליף טיפה יקר משהו כמו 45 ש"ח לקופסא קטנה של בערך 200 ג') אבל זה ממש עזר. אחרי שנתנו לו ביום הראשון והשני הוא עוד הקיא קצת וחזרתי לרופא שאמר שזה כנראה כי הגוף עוד לא "התנקה" לגמרי מהחלב הקודם ושננסה עוד יום יומיים לראות מה קורה ואם לא חל שינוי לחזור אליו. זה עבד, ואחרי יומיים הפסיק כמעט להקיא וכל את התחליף הזה במשך המון זמן...... בקיצור עזר מאוד וכך לא נתנו תחליף צמחי ששמעתי שהוא פחות טוב. בקיצור שווה לך אולי לנסות בהצלחה

באמת הבן שלי לא הקיא בהתחלה את המטרנה אלא זה קרה לו רק אחרי חודש מאז שהתחלנו והרופאה אמרה שאלרגיה זה דבר שיכול להתפתח גם בהמשך ושזה שהוא לא הקיא בהתחלה לא אומר שהוא לא פיתח אלרגיה

יש לו שיטה - "שיטת היימליך" וכמעט כל מי שמגיע אליו הוא אוסר עליו לאכול המון דברים.

אפשר לבדוק מגיל אפס. לי באופן אישי הוא לא מצא בעייה עם שום מזון אך זיהה אלרגיות אחרות (למתכות ולפריחה של אבקנים) שהיו ידועות לי מכבר. לאחד הילדים שלי ולאחיין הוא פתר בעיות חמורות בינקות שבבית חולים לא הצליחו לפתור.   (מצוקה נשימתית, הקאות חוזרות וירידה במשקל)

החלפנו למטרנה ללא לקטוז וראו זה פלא , הכל הסתדר!

בהצלחה .

תראי, זה יכול להיות הרבה דברים - כמו שכבר אמרו לך, יכול להיות שהוא רגיש לחלב, יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו אבל סוג אחר כן יהיה כמו למשל סימילק.

אבל יש עוד דבר שייתכן - לנו היה דבר דומה שהתברר בסופו של דבר כריפלוקס.

אצלנו הילדה הקיאה במשך חצי שנה אחרי שהפסיקה לינוק ובעקבות כך גם לא התפתחה, ועשו לה אינסוף בדיקות וגם היא ניזונה עם תחליף מיוחד לחלב וכלום לא עזר ורק בקרוב לגיל שנה רופאת אף אוזן גרון בשניידר זיהתה שמדובר בריפלוקס, ובזכות תרופה שקיבלה מאותו היום הפסיקה להקיא והתחילה להתפתח.

לפעמים הריפלוקס הוא לא עם המאפיינים הרגילים ולכן לא עולים עליו.

תזכרי את זה ואם ההקאות ימשיכו תדאגי שרופא אף אוזן גרון יבדוק את התינוקת.

ישנן סיבות שונות להיווצרות רגישות או אלרגיות.

יש שיטה יחסית חדשה, בשם IPEC שגם מאבחנת רגישות וגם יכולה לטפל ברגישות או באלרגיה (זה לא אותו דבר).

יש מטפלות (וגם מעט מטפלים) במקומות שונים בארץ.  הטיפול בד"כ מהיר ויעיל מאוד.

מומלץ בחום!!!

אגב, גם ריפלוקס הוא ברוב המקרים כתוצאה מאלרגיה.  לא כל הרופאים יודעים זאת.  הרבה פעמים האשם הוא קפאין, כולל פצפוצי שוקולד וגלידת שוקולד וכו וכו.  גם פצפוץ אחד ביום או בשבוע, כשאמא אוכלת ואח"כ מניקה, יכול לגרום לקטן לרפלוס.  

בנוסף, יש דרכים להגביר הנקה.  אם מעט מאמץ, יש אפשרות שתוכלי לעבור להנקה מלאה.

אפשר לדבר באישי, אם תרצי.

יש אמהות שנותנות חלב עיזים במקום תמ"לים למיניהם.לעומת חלב פרה, חלב עיזים הוא לא אלרגני, ככל הידוע לי.

אמנם קצת יקר, אבל גם סימילאק יקר...

אני מכירה מישהי שבאופן קבוע כבר 13 שנה נותנת לתינוקות שלה חלב עיזים בתור השלמה להנקה.היא מוסיפה מים וסוכר ענבים ע"פ הוראות שקיבלה מרופא, וב"ה הילדים סבבה...

חלב עיזים באופן כללי יחסית דומה לחלב אם מבחינת הרכב ואחוז החלבונים, ועוד. גם היציאות מאוד דומות ליציאות של תינוק יונק.

בקיצור- שווה לבדוק את העניין. לא בטוחה שרופא ילדים קונבנציונאלי יעזור, מן הסתם הוא יזדעזע/ יתנגד/ לא יכיר או כולם ביחד. אבל יש אנשים שאפשר לשאול אותם.

בהצלחה ורפואה שלמה.

אבל אין להסיק ממני או אפילו מרוב בני דורי שזה מומלץ. לא לומדים מאלה שיצאו בסדר - לומדים מהמקרים הטרגיים הרבים שלא יצאו בסדר, וזה קיים בחלב פרה, בחלב עזים, ובכל חלב שנועד לתמוך בהתפתחות של גור לא אנושי, ועל כן לגור אנושי (=תינוק) הוא עלול להיות הרה אסון.

האישה שכתבתי עליה שנותנת חלב עיזים היא אישה שמודעת מאוד לנושאי בריאות ותזונה, ואת ההמלצה לחלב עיזים קיבלה מרופא ידוע מאוד בתחום הטיפול הטבעי, לאחר שהוברר לה שהחלב שלה לא מספיק.

ברור שעדיף חלב אם, אין ספק. אבל אם הדיון כאן הוא על איזו תוספת לתת, אז לדעתי לפחות, ברור שעדיף חלב עיזים מאשר תמ"לים המבוססים על חלב פרה שהחלבון שלו פורק. (שכן, החלבון בחלב פרה הוא לרוב הבעייתי, גם לילודים וגם למבוגרים. אבל זה נושא אחר...).כמובן, לא הייתי סתם נותנת, אלא באמת מקבלת הנחיה מבר-סמכא אמין בתחום.

האם שמעת על מקרה טרגי של ילד שניזון מחלב עיזים כתוספת??                  

אמנם גם לא שמעתי על מקרה טרגי של ילד שניזון מתמ"ל, אבל גם לא בדקתי את זה...

לפי מה שהבנתי, הרכב חלב עיזים דומה יותר לחלב אם מאשר כל תמ"ל, ובכל אופן הרכיב האלרגני של חלב הפרה לא נמצא בו. אגב, גם סויה היא אלרגנית, ובעיבודה בעולם המערבי גם לא כ"כ בריאה, ועליה מבוססים התמ"לים הצמחיים.

כך ש"הרה אסון" זה לא ממש ההגדרה לחלב עיזים..., בעוד לחלב פרה ומוצריו יש תופעות לוואי רבות וידועות, וכבר ראינו תמ"ל אחד שאכן היה, לצערינו, הרה אסון, והוצא מהשוק.

(לסיום, גילוי נאות:  מעולם לא נזקקתי ב"ה לתוספת לחלב אם, ובנותי מעולם לא ניזונו מתמ"ל, והלוואי שתמיד יהיה כך.  בנוסף גם אין לנו מוצרי חלב בבית.... אבל מודה שחלב עיזים מגעיל אותי, אישית..)

חלב עזים גם חסר בחומצה פולית (בחלב אם יש 2.5 - 8 מיקרוג חומצה פולית לדיציליטר, ובחלב פרה יש 5 מיקרוג לדיציליטר).

לגבי הרופא המוערך, מכרה שלי קיבלה מרופא שהיא מעריכה מאוד המלצה להחליף את התמ"ל במרק עוף טחון מגיל שלושה חודשים - מה את אומרת על ההמלצה הזאת? העובדה שיש רופא שרבים מעריכים אותו, היא בפני עצמה לא מכשירה המלצות מסוכנות שלו.

הכנת תמ"ל מבוססת על הרעיון שלגור אנושי לא מתאים חלב של גור אחר, ולכן, כשאין ברירה וזה מה שהוא יוכל לקבל, יש הכרח לפחות להתאים את אותו חלב לא אנושי ולדמות אותו ככל האפשר להרכב חלב אנושי. נכון שבחלב עזים בפני עצמו יש מעט יותר דמיון לחלב אנושי מאשר בחלב פרה (ויש סוגי חלב שיהיו עוד הרבה יותר דומים, למשל חלב נאקות, ויותר מזה - חלב של קופי אדם), אבל אחרי שחלב פרה עובד במעבדה לתמ"ל הוא קרוב לחלב אנושי הרבה יותר מחלב עזים. בחו"ל מכינים תמ"ל גם מחלב עזים, ועם זה אין שום בעיה (כל עוד אין מה לעשות וצריך תמ"ל, כאמור), אבל כשחלב עזים מוגש לתינוק בלי העיבוד ההכרחי הזה - כן, הוא הרה אסון.

באופן אישי לא שמעתי על אף אסון כתוצאה מהזנת תינוק בחלב פרה, הזנת תינוק בחלב עיזים, השכבת תינוק על מזרן רך, הסעת תינוק בידיים של ההורה, ועוד הרבה דברים שמומלץ בתוקף לא לעשות. אני בסך הכול חיה בבועה קטנה, ומספר התינוקות שאני מכירה באופן אישי מועט מדי כדי לגבש מסקנות. בשביל זה יש מחקרים על רבבות תינוקות, וארגוני בריאות שמנתחים אותם ומוציאים מהם המלצות לציבור.

הנה ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי בנושא הזנת תינוקות-

ישלבחור מזון לתינוק על-פי סדר העדיפויות הבא: (א) חלב אמו בהנקה, (ב) חלב אמו בשאיבה, (ג) חלב של אם אחרת, (ד) תמ"ל. זהו, כאן ננעלת הרשימה. אין עוד מזון שהוא בטיחותי מספיק.

לקטוז, החלבון שבחלב פרה לא קיים בחלב עיזים, ולכן חלק מהרגישים לחלב פרה מסתדרים עם חלב עיזים, אבל יש בחלב עיזים חלבון אחר, שיש אנשים שאינם מסוגלים לעכל אותו.

לתינוק לא מומלץ לתת לא את זה ולא את זה, אלא חלב אם, ואם האם חייבת לעבוד מחוץ לבית אז תחליף חלב אם.

אם התינוק רגיש למוצרי חלב אז לעיתים האם המניקה צריכה להתנזר ממוצרים אלו.

אם מתגלות בעיות עיכול אצל תינוקות (או ילדיחם או מבוגרים) היימליך מאד עוזר, מניסיוני.

מי שאלרגי לחלב פרה, רוב הסיכויים שיהיה אלרגי לחל עיזים.

אין ביניהם כמעט שום הבדל מהותי, זה אותו הדבר.

רק טעם שונה.

יש בו פחות מרכיבים מסוימים כמו ויטמין D,קצת פחות לקטוז, לכן למי שלא סובל לקטוז לעיתים סובל אותו יותר כך שאין בו שום יתרון.

הוא לא דומה להרכב של חלב אם, זה חלב רגיל!

תינוק שזקוק לתוספת ויקבל חלב עיזים, פשוט יחסרו לו מרכיבים חיוניים אחרים שמוספים לתמ"ל.(כמובן כשמדובר בגיל הרלוונטי.)

גם חלב פרה אותו הדבר.

תמ"ל הוא התוספת היחידה המומלצת לתינוקות שלא ניזונים מספיק מחלב אם.

ובכל זאת אני לא מקבלת לגמרי.

א. ההמלצה על המרק עוף היא אכן הזויה לגמרי. יש המון המלצות הזויות. מה עם אם שהרופא הזהיר אותה לא להניק אחרי גיל שנה כי זה מסוכן? כן, כן, רופא.

אם נכנסים לזה אז יש המון דברים מוזרים, ובכל זאת אנחנו מתייעצות עם רופאים..  כל אחת עושה את שיקוליה בבחירת הרופא, והרופא שמדובר בו הוא אולי מעורר התנגדות אצל חלק מהאנשים, אבל הוא בעל שם עולמי.

ב. כדי להשוות בין סוגי החלב צריך לשבת מול טבלאות שבהן מופיעים כל הרכיבים בכל הסוגים. מודה שעשיתי את זה פעם, אבל חלקית. כלומר- יתכן שאין הרבה חומצה פולית בחלב עיזים לעומת חלב פרה, אבל גם יש מרכיבים אחרים שבהם יש יתרון לחלב עיזים, כך שצריך לראות את התמונה השלמה.

ג. היי, לא אמרתי שחלב עיזים זה הדבר הכי טוב. אבל מדובר פה                   1.באמא שנותנת תוספת, כך שהתינוקת מקבלת גם חלב אם.                          2. בתינוקת שיתכן שמגיבה לא טוב לתמ"ל המהולל... אם זה רק וירוס, מה טוב, אבל אם זו רגישות, אז ניסיתי לתת כיוון אחר.

מובן לי שהוא בעליל לא מקובל עליכן, אבל יש כאלה שזה כן מקובל עליהן, ויש גם כאלה המתנגדים לתמ"ל!!  ולא, אני עדיין לא חושבת שזה הרה אסון.

אגב, מה אם יעשו מחקרים על חלב עיזים וזה גם יכנס לרשימה של ארגון הבריאות עוד 10 שנים? את יודעת, יש דברים שמשתנים, יש מידע שמתחדש, יש דיעות שמשתנות. נכון, בדר"כ הולכים לפי מה שידוע לנו היום. אבל זה לא אומר שמה שלא ידוע הוא מחוץ לתחום המותר.

גם להשכיב תינוק על הבטן זה הרה אסון, לפי האחות הנחמדה בטיפת חלב. וגם לישון עם התינוק במיטה זה הרה אסון. מה לעשות שיש דעות אחרות בעניין...ויש להן לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות מאשר לדיעות הקונבנציונאליות.

טוב, זה כבר נושא אחר.

רק שיהיה בהצלחה לשקשוקונת שפתחה כאן את השירשור.

אין שום חלב שדומה לחלב אם.

אבל חלב פרה ועיזים דומה מאוד.

ואין להם שום  יתרון אחד על השני, וכמובן לו על פני חלב אם או תמ"ל.

תמ"ל הוא בסך הכל נסיון חיקוי של חלב אם, כשהבסיס הוא חלב פרה,

הוא הכי דומה שיש לחלב אם, והכי טוב לתינוק כשאין ברירה.

ואני לא מבינה למה אנשים נגד תמ"ל כאילו מדובר מינימום ברעל, או סכנה לבני אנוש.

תרגעו אנשים, כולה עוד מוצר פרי יצירת האדם..

כמו הרבה דברים שאנחנו צורכים וכולנו חיים..

"וכולנו חיים" - כן, כל מי שקורא אותך כרגע חי, זה בטוח. מי שלא חי לא יכול לקרוא אותך.

לא משנה, לא ניכנס לנושא הזה שוב, רק בסוד אספר לבת 30 שהחזית המאוחדת שלנו נגד חלב עזים לתינוקות לא משקפת תמימות דעים בנושאים אחרים.

אין לי מושג על מה אנחנו מסכימות או לא,

או למה חשוב לך שבת 30 לא תחשוב שאנחנו תמימות דעים,

אבל אני אראה את זה כהערה חביבה ולא מעבר

ואם במקרה כן חשוב לך לדעת מה בהערה האחרונה שלך הקפיץ אותי, גם אין לי בעיה לתת לך תזכורת.

אני מעדיפה שתשמרי לעצמך  מה שלא מוצא חן בעינייך, בלי לשתף אותי. 

כמו שאני מתמודדת בעצמי עם כל מיני דברים שלא בדיוק לרוחי.

א. לגליה- גם אני לא מבינה למה כ"כ מתנגדים לתמ"ל. רק כתבתי שיש כאלה שמתנגדים...ודווקא אני מסכימה עם ה"כולנו חיים". כשאחותי הגדולה הייתה תינוקת (זה היה לפני המוווון זמן), המליצו לאמא שלי לתת לה בשר טחון בגיל חודשיים. לי זה נשמע די מזעזע, אבל אכן, כולנו חיים. נראה לי של"גור אנושי" כמו שכתבתן, יש יכולת לשרוד עם מגוון סוגי תזונה. לא שכל דבר הוא מושלם בשבילו, אבל אולי אנחנו חזקים יותר ממה שנדמה לנו.

ב. לפצקרשת- לא אומרים סודות בחברה... האמת שלא חשבתי בכלל אם זה משקף או לא תמימות דעים בנושאים אחרים. סתם הבאתי דוגמאות שנויות במחלוקת שקשורות לתינוקות.  

אשמח לראות את ה"לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות" שתומכים בהשכבה על הבטן על פני השכבה על הגב.

(או בחלב לא אנושי ששאינו מעובד על פני כזה שהוסב לתמ"ל)

רק בקצרה-

א. האמת שאין לי ממש כוח לעיסוק בנושאים האלה. אולי כי אני בסוף הריון, ואולי כי כבר הגעתי למסקנה שכל אחת תגדל את ילדיה ע"פ מיטב הבנתה ודי לי בכך שאני אעשה את שלי.

ב. לא יודעת אם יש מחקר שמסקנתו להשכיב על הבטן, אבל אני כן יודעת (יועצת הנקה מוסמכת שבדקה את הנושא הסבירה לי לעומק) שהמחקר שעליו ההמלצה הזו מבוססת הוא לא כזה חד משמעי. כלומר- למקרי המוות בעריסה (ה' ישמרנו) היו מספר מכנים משותפים, ולאו דווקא השכיבה על הבטן.

למשל- רוב המקרים היו אצל תינוקות שלא יונקים, שישנים בחדר נפרד ולא בחדר ההורים, בין 12 בלילה ל7 בבוקר ,וגם שוכבים על הבטן.

המסקנה יכולה להיות רבת פנים- להשכיב על הגב, גם אם זה לא ליד ההורים, או להניק כמה שיותר גם בלילה כשהתינוק ליד אימו.

אישית- יש לי ילדה שהייתה ישנה רק על הבטן ויש לי גם ילדה שישנה רק על הגב ולא הייתה מוכנה לשכב על הבטן. אולי שתיהן קראו את המחקר וכל אחת הסיקה מסקנה אחרת??

הרשמיות אלא לפי אנשים פרטיים ששכנעו אותי. זו זכותך המלאה.

שאלתי רק אם יש לך גיבוי למשפט "יש לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות בנושא..."

שכמעט על כל מחקר או המלצה שמציגים לי בקופת חולים (הבנת כבר שאני לא חובבת את מוסד טיפת חלב?...) יש מחקרים או המלצות אחרות.

לא התכוונתי ספציפית שעשו מחקר שמסקנתו שהכי טוב להשכיב על הבטן.

זה בנוגע לתזונה, לחיסונים, ולכל מה שקשור לגידול ילדים ובכלל. למשל, כמעט על כל חיסון שהאחות תסביר לי למה הוא נורא נורא חשוב על סמך כך וכך מחקרים, יש מחקרים הפוכים. ככה זה בכל דבר, לא? 

האמת שאני דווקא מנסה לא ללכת ע"פ שכנועים פרטיים. אני מנסה לבדוק נושאים שחשובים לי, לקרוא את שני הצדדים ולבקר גם את שניהם, ובע"ה להגיע בכל נושא למסקנה שלי. להגיד שאף פעם אני לא טועה? אף אחד לא יכול להגיד כזה דבר. אבל אני את שלי מנסה לעשות.

ספציפית לגבי חלב עיזים- לא יודעת, כי אף פעם לא בדקתי. כאמור, לא אני נתתי, אלא מישהי שאני מכירה אותה אישית. אני מאמינה שהיא כן בדקה.

דווקא קראתי מחקרים שתומכים בזה.

לא יודעת אם הבנתי אתכן נכון - אין הבדל גדול בין חלב פרה לחלב עיזים, אבל בחלב עזים יש פחות לקטוז ולכן מי שרגיש ללקטוז יסתדר טוב יותר עם חלב עזים??

זה חשוב לי להבין, כי כשהנקתי את הבכור שלי והייתי אוכלת מוצרי חלב פרה הוא סבל נורא מפריחה וכאבי בטן לא רגילים, עד שהפסקתי לחלוטין עם מוצרי החלב. היום, בגיל שנה וחצי, אם אני מביאה לו מוצרי חלב פרה מיד מתחילה לו פריחה... אז התחלתי לתת לו מוצרים של חלב עזים ואין שום תופעות חריגות... מה זה אומר? שהוא רגיש ללקטוז, אבל זו לא אלרגיה?..

ועכשיו אני שוב מניקה את בת החודש שלי, ואני לא נוגעת במוצרי חלב כי אני מפחדת שזה ישפיע עליה כמו שזה השפיע על הגדול... אז זה אומר שאני יכולה לנסות חלב עזים ואם היא רגישה ללקטוז אז חלב עזים לא ישפיע עליה לרעה (דרך ההנקה כמובן)?

בס"ד

כשהיא הייתה בת 7 שבועות נתתי לה מטרנה והיא הקיאה כמה פעמים אחרי - זה לא הייתה הפעם הראשונה שהיא נחשפה למטרנה וגם היא, אחרי הנמקה, לא מקיאה.

אותנו הפנו למיון אבל זה בגלל שהיא הקיאה המון... 

בד"כ יש 2 חשדות במקרה כזה: 1- אלרגייה לחלב- האלרגיה יכולה להתפתח עם הזמן (וגם לעבור עם הזמן). צריכים ללכת לרופא ילדים ושהוא ייתן הפניה למרפאת אלרגיה. בסביבות גיל חצי שנה עושים תבחין עורי (מניחים על העור, עושים שריטה קטנה ורואים אם מתקבלת תגובה אלרגית) ואם יש צורך חוזרים בסביבות גיל שנה לעשות טסט במרפאה (כשהילד אוכל שם חלב תחת השגחה ורואים מה קורה)... כדאי שתפני לרופא שלך ובנתיים תמנעי מלתת לה מטרנה חלבית.. תראי מה הרופא יגיד..

2- צליאק. הצליאק לא משפיע על ההנקה אבל הוא גורם לכך שאי אפשר לעכל את המטרנה...למרות שאם הבנתי נכון זה לא גורם להקאות אז רוב הסיכויים שזה לא המקרה... אבל בזה אני פחות מבינה כי זה לא היה המקרה אצלנו..

שיהיו בשורות טובות!! 

לק"י

אולי מגש פירות לא גדול.

רק לברר מראש אם יש מקרר למאושפזים. 

חוץ מאוכל גם חומר קריאה יהיה רעיון טוב

לא נעים אבל ביום חול הטלפון מעסיק אותי

בשבת- קצת משעמם...

זה.

אולי צריך להתחיל עסק, ספרייה ניידת עם משלוחים או משהו 😅

בבית חולים עצמו…

זה נשמע הזוי, אבל גם וולט מגיע עם ספרים 

עברה שם מישהי ביום שישי והציעה לי לשאול ספרים ומגזינים חרדיים לשבת מספריה ניידת שיש בבית החולים (שערי צדק).

זה לא היה הכי הטעם שלי, אבל בהחלט היה במקום...

באמת שבת אחר כך אח שלי וגיסתי באו לבקר ביום שישי ושאלו מה להביא, אז ביקשתי ספר וזה היה ממש נחמד... (תודה @לפניו ברננה!🩷)

וחיבוק לך על האשפוז... לא כיף להיות בשבת בבית חולים❤️

אם ממילא את מכינה לבית, אפשר קצת להגדיל כמויות ולתת לה קצת מכל דבר.

לא יודעת מה הרמה של האוכל שם, אבל אם הוא לא משהו, אז סלטים ולחמניות ממש משדרג.

ובקבוק מיץ ענבים קטן אם יש לכם, זה ממש נוח שלא תלויים בזמני הקידוש של בי"ח.

ודברים נפתחו ממש אחרי החתונה

גם אצלי זה היה הקשר הכי יציב והבנתי על עצמי שאני מעדיפה מישהו ללכת איתו יחד במיוחד שהיו לי לפניו קשרים מרגשים אך כמו שהם עלו מהר כך הם נגמרו

זה לא שהיום הכל מושלם אבל מי שהוא, מה שהוא עבורי ובעיקר הדרך שעשינו יחד מחפה על הכל

חשוב לי להדגיש- זה היה נכון לי

אני הבנתי שמבחינתי נישואין זו עבודה משותפת וראיתי בבעלי אדם שעונה על ההגדרה הזו,  זו לא הייתה החלטה שכלית,  היה בקשר מציאת חן והיה לי כיף, חיכיתי לפגישות. עם זאת, היו לי קשרים מרגשים יותר, אך הבנתי שמבחינתי  אני מעדיפה את מה שיש לי עכשיו מאשר לדמיין לעצמי מציאות אחרת.  

בזוגיות תמיד יהיה משהו מאתגר, זוגיות היא חלק מהתיקון שלנו (במובן החיובי, אתגר שמפתחת אותנו)

מקווה שזה עזר ולו במעט

בהצלחה🙏🏻

זה עוזר לשמוע..

אצלי זה קצת שונה

כיף לי בזמן הפגישה, אבל בין לבין אין ציפיה כל כך וגם מציאת החן בשאלה.. 

אבל באמת יש פחד שאין הרבה אפשרויות אחרות וגם בבחור אחר אמצא משהו שמפריע..

מההתחלה היו כמה דברים ש"קפצו" לי במראה שלא היו כמו שציינתי, וגם לא ממש הייתי "מאוהבת".

אבל היה כיף יחד, היה "קליק" מיידי והתקשורת הייתה מאוד זורמת.

אחרי החתונה דברים ממש נפתחו.

עדיין אולי היה לי כיף אם בעלי היה קצת יותר גבוה למשל, אבל זה, ושאר הדברים החיצוניים, כ"כ שוליים וחוורים בחיים האמיתיים. וברור לי שבעלי, כמו שהוא, הוא המתנה הכי גדולה שיש לי בחיים...

מה שכן, אם מחליטים שכן, אסור שזו תהיה 'התפשרות' אלא החלטה שלמה ושמחה, לקבל אותו על סך חלקיו הטובים ואלו שפחות.

אבל בשלב שלך- קודם כל לפתוח עוד את הלב, זה הבסיס לתת למשהו לקרות

אם יש דחיה אז לא.

מה שהפריע לי חיצונית בבעלי מפריע לי עדיין היון אחרי הרבה שנות נישואים ואהבה גדולה ובוערת.

היה לי מאד מאד טוב איתו מבחינה נפשית ורגשית וזה מה שבסוף עזר לי לקבל את ההחלטה.

והלב נפתח והיום רואה בו מלא יופי שלא ראיתי אז 

ונשיאת חן כן נבנית גם מקרבה רגשית.

אבל, 

בנישואים יש כל מיני תקופות

ולפעמים יש בלב גם עוד דברים לצד האהבה

ואז פתאום מאד בולט

האף הבולט/השין השורקת/הצורה שבה הוא נוגע באף או ווטאבר.

ומציק.

ועוד יותר כשזה עובר לילדים.... זה עוד יותר מעצבן... (במיוחד אם את אוהבת את איך שאת נראית)

סגנון לבוש אצלי זה משהו שהתאזן ביננו מאד עם השנים וזה לדעתי זניח.

זהו זה השיתוף הכי כנה שאני יכולה לתת לך...

אם אין משיכה אבל גם אין רתיעה, מניסיוני זה עובד לגמרי. כלומר לגמרי קיימת משיכה (עכשיו, אחרי החתונה וכו). המשיכה לא חייבת להתבסס על מכלול הפרטים שלו - גובה, משקל, רמת שיעור, צבע עור, צבע עיניים וכו' וכו. אבל אני מרגישה ששילוב של משיכה רגשית יחד עם פרטים שכן יפים בעיניי (גם אם אובייקטיבית הם קטנים), זה לגמרי עובד, והמשיכה חזקה. לא כאיזו פשרה, אלא כעובדה בשטח. לשם הדברים התגלגלו.

אבל מהתגובה הנוספת שכתבת, אני תוהה האם המראה נותן לך "סיבה טובה" לחתוך כי גם ככה את בסימן שאלה לגבי הקשר ביניכם, או שבאמת המראה הוא מה שמקשה כרגע על הקשר להתקדם. (שני הדברים לגיטימיים לחלוטין, כן? רק כדי לדייק לעצמך את המצב בשביל שתחליטי מה שנכון ומתאים לך❤️)

המראה עדיין חוסם אותך?
גם הקול עדיין
הלבוש? (למרות שלבוש אפשר לשנות בהמשך, מה שכן יכול שמפריע לך למשל סגנון- פשוט מידי, ציציות בחוץ...

בעיקר כשאני רואה אותו "מבחוץ" יותר.. מרחוק.  בזמן שיחה כשיושבים אחד ליד השני אני פחות ממוקדת בזה.

הקול די מעצבן אותי בטלפון, אבל פנים מול פנים יותר טוב.  הלבוש מציק כי הוא בסגנון ממש שונה משלי..

יוצאים כבר זמן מכובד.. יותר מ4 חודשים

שאין אינטימיות רגשית

יותר קשה להתחבר לבנאדם אם אין מספיק חיבור רגשי

הייתי ממליצה לך לנסות לדבר איתו שתעבדו על זה

שיהיו יותר שיחות עומק

בעיני זה דבר שלוקח הרבה יותר מארבעה חודשים

מה גם שיש דברים שמרגישים בנוח לומר רק אחרי החתונה

אבל יתכן מאוד שכל אחת מאיתנו מגדירה אינטימיות רגשית באופן אחר

חשוב לשים לב שיש גם את השוני הטבעי בין גברים לנשים בעניין

יש לך מישהי להתייעץ איתה? יועצת שמבינה בתחום, במיוחד על רווקות מאוחרת?

משיכה לא חייבת להיות, יכולה להגיע גם לאחר הישואין.

אבל אסור שתהייה דחיה.

את לא מתארת דחיה, את מתארת חוסר חיבור לקול, ללבוש, לחיצוניות.
תנסי לחשוב עם עצמך, האם זה דוחה אותך, מגעיל אותך, לא מסוגלת לשמוע אותו. או פשוט חוסר נשיאת חן למראה, לקול.
יכולה לשתף שגם אצל בעלי לא אהבתי דברים מסויימים (סגנון דיבור, משהו נוסף בחיצוניות)אבל זה לא דחה אותי, פשוט לא נמשכתי לזה כל כך והיום זה כלל לא מפריע לי (אגב, מפריעים לי דברים אחרים...חחחחח).
הייתי אומרת לך להמשיך לנסות,לחשוב עם עצמך מה לא מוצא חן בעינייך בדיוק. 

להתפלל ואם מרגישה שיש חיבור אבל מה שציינת מציק עדיין, להתייעץ עם מישהי שאת מכירה.
 

תחשבי אם יש איברים מסויימים שכן מושכים אותך בו- פנים/עיניים/ ידיים/ מבנה גוף וכו'. אם אין שום דבר כזה אלא להיפך- יש דחייה, לדעתי עדיף לסיים. אם את כן מוצאת אפילו משהו אחד או שתיים שמושך אותך במראה- תמשיכי.

אחרי החתונה כנראה יהיו דברים שיפריעו לך

דברים שלא ראית קודם/ שיתפתחו עם הזמן/ שיגיעו בעקבות שינויים שלך/ שלו/ של החיים

יש אשליה שבוחרים בן זוג

אבל רב הנסתר על הגלוי

מה שכן בוחרים

זה עם מי לעשות את הצעד של החתונה

זה צעד שכנראה עושים אחרי שהמעלות עולות על החסרונות (או שנמצאים תחת האשליה הנ"ל)

גם כשנשואים

טיב הקשר תלוי בהסתכלות

אם מתמקדים ביתרונות ומתמודדים נכון עם החסרונות

הזוגיות תהיה יותר טובה

אם מתקשים להתמודד עם קיום החסרונות

הזוגיות תהיה פחות טובה

(כולנו אנשים פגומים

גם לאנשים עם תכונות מרשימות

יש פגמים משמעותיים שקשים להכלה)

אני חושבת שהמיקוד צריך להיות

1. בבשלות שלך להתמקד ביתרונות ולהתמודד עם חסרונות

(גם שלך וגם שלו)

2.  בהתפתחות הקשר לשלב שנראה/ מרגיש שהיתרונות שלו עולים על החסרונות 

שלא מסתכלים על חתונה כזה האדם שאיתו אני רוצה לחיות לנצח, זה נורא מלחיץ ככה.

חתונה זה החלטה שזה האדם שאיתו אני רוצה לעשות יחד עבודה כדי לבנות את הזוגיות שתהיה הכי טובה עבור שנינו (ברור שהשאיפה היא שזה יחזיק תמיד)

בעלי לא מושלם אבל גם אני לא מושלמת. התחתנו עם רגש אבל ממש לא היינו מאוהבים עם פרפרים, בהתחלה זה קצת הלחיץ אבל היום אני יודעת שאני פשוט לא הבנאדם שמתאהב כמו בסרטים. אני אוהבת אותו מאוד מאוד ומקורקעת לא פחות.

לגבי סגנון לבוש זה הדבר שהכי קל לשנות בערך.

אולי כדאי ללכת יחד לפגישה עם מטפלת לפני החתונה, יש זוגות שזה מאוד עזר להם להחליט.

שייך לארגן חופשה לשניכם לכבוד היומולדת? זה גם הפקה שווה וגם משהו שכנראה יקל עלייך אם את שחוקה...

יש לי שני קטנים צפופים שדבוקים אלינו ממש (אחד יונק) והגדולים יותר גם דורשים סידור ראוי… לא רואה כל כך אופציות למי לתקוע אותם

עשיתי את זה לפני כמה שנים כשהיו לנו פחות ילדים והתינוק התורן היה בבטן אז חמותי זרמה

(תינוק יונק אולי יכול להצטרף)

למשל - חדר בריחה או ניווט זוגי.

ולהזמין לו מתנה באינטרנט, כדי שלא תצטרכי להתרוצץ.

(בתקווה שמבחינה כספית אתם יכולים לאפשר את זה...)

אם יש לכם בוקר חופשי בלי הילדים אז ניווט זוגי זאת חוויה מהממת בעיניי (יש עוד אפשרויות כמובן, אפשר גם צניחה חופשית אם אתם בעניין 😅)

סדנא זוגית (בבית/בחוץ)

בריכה

לא יודעת מה הרף שלכם, אני ביומולדת הראשון של בעלי הכנתי עוגה שווה וזהו, אפילו על מתנה לא התארגנתי, וזה היה יומולדת עגול 🙈

אז בעצם הצבתי רף כזה נמוך שהכל טוב יותר ממנו... (אם כי עדיין אוכלת את עצמי על ההזנחה ההיא)

רעיונות מהממים אשמח ממש להמלצות ספציפיות

סדנא/בריכה/ניווט

לא מכירה מומלצים בתחום אבל נשמע לי כיף.

יש לי תקציב לזה אבל ממש אין לי ראש.

חלק ממה שעשיתי עד היום כלל בתי מלונות בהפתעה, מתנות יקרות וכמובן ארוחות משוגעות ועוגות מעוצבות מעשה ידי. קיצר די השתגעתי על זה

תחפשי בגוגל.

ובהצלחה!

לדבר על זה מתישהו והחליט להוריד את הרף.

זה מאוד מלחיץ החובה הזאת לארגן משהו רציני כל שנה.

אני לא אוהבת הפתעות

הם יוצרות ציפיות מוגזמות שלא תמיד ניתן לממש

נשמע לי סיוט לעשות הפקה בהפתעה ועוד פעם בשנה אבל כי זה האופי שלי, כנראה שאתם אוהבים את זה.

בכל מקרה, נראה לי גם כשיש רף וציפיות גבוהות אפשר לדבר על זה ביניכם.. את יכולה לשתף אותו בקושי ואולי תורידי טיפה את הרף

פתאום לראות איך הוא התבגר, ולקצור את הפירות שעבדתם עליהם כל כך קשה.

משמח מאוד!

הוא נשמע מותק ממש.

שרק יהיו לכם עוד ועוד נחת ושמחה

וטוב שיש תמיד תקווה

תודה על השיתוף!!!

נותן כוח ותקווה. משתדלת להתפלל גם על הילדים אחד אחד בהדלקת נרות. וזה ממש מחזק ונותן כוח  ותקווה לשמוע. ואני צריכה את זה..

בע"ה שתמשיכו לקצור את הפירות על כל העבודה הקשה שלכם.

קור יכול לגרום לזה,

אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.

ואני מכסה בשמיכה ופוך

השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.

אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.

בגן?  גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר

ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.

כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.

דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.

דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים.  אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.

היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?

פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.

הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה

מה שאלת במשפט

"היא לא מצאה שהיא קמה"?

איך תולעים גורמים לפספוסים?

ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה 

הולכים לישון.

אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.

לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?

וזה הקטע שנניח ופספסה פעם אחת א זזה כאילו עשתה בשירותים

מאיפה יש לך מלאי שאת יכולה לפספס עוד פנמיים??

בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!

וידיים מלאות

זה באמת מרגששש

ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.

אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...

רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.

והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה! 

מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס

ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.

היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום

או שהיה לך רק קל?

כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...

אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר

וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...

באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)

והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...

לי היה בחלק מההריונות ברמה של עירוי, ורק במיטה בלי יכולת לעשות כלום (בכל קימה הייתי חייבת לרוץ להקיא, לדבר לא יכלתי).
ובחלק מההריונות היה לי סתם בחילות רגילות כמו של כל אישה סטנדרטית בתחילת הריון.
לא הבנתי מי החליט מה זה היפרמאזיס רציני?
היפרמאזיס לא מחייב להגיע בכל הריון לאותה האישה. עובדה.

אם את אומרת שיש ..

פשוט ממה שאני מכירה ומניסיון אישי, נשים שיש להן היפראמזיס קשה, נדיר מאד מאד שיש להן גם הריונות בלי בכלל...

זכית😉

אבל עברתי הרבה הריונות בלי עין הרע, אז אולי זה גם סטטיסטיקה בסוף, אם יהיו לי 4 הריונות למשל, יהיה לי בכולם, אם יהיו לי יותר מ-4 הריונות, סיכוי גדול יותר שיהיו לי גם הריונות בלי היפרמאזיס.

קשה לדעת כי לרוב מי שיש לה היפרמאזיס לא יולדת הרבה.

אצלי בראשונים לא היה לי היפרמאזיס
התחיל לי בכל האחרונים...

ובקלות!

כל תגובה משמחת ומחזקת..