הבת שלי בת חודש יונקת וגם מקבלת מטרנה פעמיים ביום.
בימים האחרונים היא התחילה לפלוט את המטרנה ב'שלוקים'....
מה זה יכול להיות?
ומה אפשר לעשות עם זה??
אשמח מאד לתשובות!!!
הבת שלי בת חודש יונקת וגם מקבלת מטרנה פעמיים ביום.
בימים האחרונים היא התחילה לפלוט את המטרנה ב'שלוקים'....
מה זה יכול להיות?
ומה אפשר לעשות עם זה??
אשמח מאד לתשובות!!!
אם היא היתה מקיאה גם אחרי ההנקה, אז יכול מאד להיות שמדובר בוירוס... אבל כשההקאה היא רק של המטרנה, זה בהחלט עלול לרמז על אלרגיה לחלב.
אלרגיה לחלב עלולה להיות מאד מסוכנת!!!
אני לא רוצה להלחיץ, אבל לדעתי, אל תמשיכי לתת לה את המטרנה בלי להתייעץ עם רופא קודם! (אני אומרת את זה על סמך שני סיפורים דומים... בשניהם אגב, אמר הרופא שלא לתת מטרנה חלבית, באחד המקרים, התגלתה בודאות אלרגיה חמורה לחלב).
מזל שאת מניקה! ככה, בכל מקרה היא לא תרעב בינתים...
רפואה שלמה!!!
בהתחלה היא היתה אוכלת מטרנה ללא תגובות שליליות. רק בשבוע האחרון (מגיל 3 שבועות) התחיל לה התופעה.
גם רציתי לציין שלא כל בקבוק מטרנה היא מקיאה אבל זה קורה ולא מעט..
גם אם בהתחלה היא לא היתה מקיאה, זאת עלולה להיות תופעה של אלרגיה!
סתם לידיעה כללית: אם זאת אלרגיה, חשיפה ממושכת לגורם האלרגן, מגבירה את חומרת התופעות האלרגיות!
וזה אומר שאם זאת אלרגיה, אז ח"ו הפעם הבאה עלולה להיות מסוכנת יותר!!
שוב, אין לי שום עניין להפחיד, אבל אלרגיה לחלב, היא מהאלרגיות המסוכנות!
תעשי טובה ותקבעי כבר למחר תור לרופא. (אם בוער לך לחזור למטרנה, אם לא תניקי ביניתים ותקבעי לך תור בנחת..)
וכמובן מזל טוב להולדת הילדה! הרבה נחת ובריאות!
אני לא יודעת אם יש לי מספיק חלב להנקה מלאה....
מקווה לעבור את הלילה והבוקר בשלום ![]()
ועוד יותר מקווה שזו לא אלרגיה..
ועוד משהו...
יכול להיות שהיא מקיאה כי היא אוכלת מהר מדי מהבקבוק?
כי החור גדול לה מדי??
מנסה למצוא תקוות אחרות ![]()
לפני שמתייעצים עם רופא. אם היא עלולה להיות רעבה בינתיים אפילו להביא לחברה שתניק, רק לא לקחת סיכון כל עוד יש חשש לאלרגיה.
ממש לא בהכרח שזאת אלרגיה. אבל חייבים קודם כול לשלול את האפשרות החמורה הזאת, ואז אפשר יהיה בנחת לשקול את האפשרויות האחרות.
שזה עוד ממש מוקדם לקבוע אלרגיות לחלב...
שהסתבר כוירוס ארוך ומעיק והרופא הסביר שאת החלב אם היא מעכלת טוב למרות הוירוס כי הוא הרבה יותר טוב ואילו את המטרנה לא.
זה היה נשמע לי מופרך אז הלכתי לחוות דעת נוספת וגם שם הרופא אמר אותו דבר בדיוק...
וכמובן שמאד יכול להיות שלא נח לה הבקבוק בגלל מהירות או מציצת אויר.
שווה לנסות לשנות...
היא אמרה את זה ספציפית לגבי הבת שלכם, לפי התסמינים שהיו לה? אם כן, זה לא רלוונטי לגבי הבת של שקשוקונת, וגם היא צריכה חוות דעת אישית מרופא.
או אפשרות שנייה - היא אמרה את זה באופן כללי, לגבי כל תינוק, שבגיל הזה אי אפשר לקבוע שיש אלרגיה? אז זו אמירה לגמרי לא מבוססת, ואפילו חסרת אחריות. הנה סיפור טרי מהיום מפורום אחר: http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?ForumId=317&MessageId=164173742
לבת שלי גילו אלרגיה לחלב כבר בגיל חודשיים.חובה לבדוק במיידי!!!
יש מטרנה צמחית בלי חלב. והיא טובה כמו רגילה.
תבדקי אם היא מקיאה גם אחרי שהיא אוכלת חלב שאוב מבקבוק (ואז זה בעיה בבקבוק..)
תמ"ל צמחי הוא לא טוב כמו חלבי אלא הרבה פחות. יש מדינות שבהן בכלל לא מאשרים אותו בתור מזון לתינוקות, ובארץ משרד הבריאות בעיקרון מאשר - אבל רק במקרים של אין ברירה ובהנחיית רופא.
אבל אם מדובר רק על פתרון זמני עד התייעצות עם רופא, וכשרוב התזונה מבוססת על הנקה ממילא, אולי גם אני הייתי עושה כך. יש הבדל גדול בין בקבוק או שניים לבין התבססות התזונה של התינוק רק על צמחי.
http://pediatrics.aappublications.org/content/101/1/148.full
לא קראתי את המאמר, אז הידע שלי חלקי, אבל עד כמה שאני מבינה יש שתי בעיות עיקריות:
1) עצם העובדה שתינוק לא מקבל חלב. כל הגורים ממשפחת היונקים זקוקים לחלב, ותינוקות אנושיים בכללם. כשאין אפשרות לספק לתינוק חלב אנושי, העדיפות הראשונה היא לספק לו חלב של יונק אחר שעבר התאמות לצרכים של תינוקות אנושיים.
2) בסויה יש רכיבים דמויי אסטרוגן, ותועדו הרבה מקרים שנגרמה מזה לילדות התפתחות מוקדמת.
אלה התשובות כי שאלת, אבל אל תצטערי. שני הדברים האלה הם לא אסונות, וכשצריך אז צריך. אם עברת לצמחי כי היו סיבות טובות לחשוד בחלבי שעושה רע לבת שלך, וקיבלת הנחיה רפואית לבחור כך, הרי שעשית את הבחירה הטובה עבור בתך, ומנעת ממנה נזקים של ממש. כל מה שאני באתי להגיד בתשובתי לעיל הוא רק שכשאין הכרח לא מומלץ לתת.
אם זה בגלל שהיא כל הזמן רוצה לינוק- זה לא אומר כלום. ככה זה בהתחלה כי הם זקוקים לקרבה הגופנית. אם זה משקל לא תקין זה משו אחר...
להאם יש או אין מספיק חלב.
אנדיקציה למחסור בחלב זה למשל כשאין מספיק טיטולים רטובים.
ואכן חשדנו בזה בעקבות הקאות של מטרנה חלבית.
מס' נקודות בעניין - אולי זה בכלל לא רלוונטי לכם
:
א. כפי שאמרו לך - אלרגיה יכולה להתפתח בלי הודעה מוקדמת,
גם הבן שלי קיבל קצת מטרנה בלי בעיה כשהיה בן מס' שבועות (בעיקר סמוך ללידה) ואח"כ הגיעה פתאום התופעה הזו.
ב. לא כ-ל אלרגיה לחלב הינה מסוכנת נורא ומסכנת חיים - אאל"ט יש 3 סוגים עיקריים של אלרגיות לחלב,
אבל זה נכון שבדרך כלל קשה לצפות את התגובה הבאה ל"ע, ולכן מחמירים גם באלרגיות שאינן חריפות באופן קיצוני.
ג. תנסי להזכר - האם היא היתה יותר ישנונית ורדומה אחרי המטרנה? הרבה פעמים בנוסף להקאה יש גם תופעה של כבדות כזו, פחות מרץ ואפילו מעט אפטיות, שלא נדע.
ד. גם אנו חשבנו בתחילה כי סיבות כמו גודל החור של פטמת הבקבוק וקצב זרימת האוכל השונה - גרמו להקאה, ורק בשלב מאוחר יותר 'נפל לנו האסימון'.
ה. אל תכנסי לפאניקה! רוב האלרגיות לחלב עוברות עם הגיל, וזה לא סוף העולם, ו.. אולי זה בכלל לא קשור אליכם 
אז... כדאי להתייעץ עם רופא וכך תהיו בעז"ה יותר חכמים.
אז ב"ה על הבוקר קפצתי לרופא (שהוא לא הרופא שלי אבל הרופא שלי לא היה במרפאה בבוקר.)
הוא בדק אותה ואמר שהוא לא רואה משהו בעייתי וצריך לשלוח אותה לבדיקה של אלרגיה.
לבנתיים קניתי לה סימילאק צמחי והיא אכלה אותו יחסית בסדר (פלטה אבל לא יותר מדי..) ב"ה!!!
אמא שלי לבנתיים הספיקה לספר לי שעם 2 אחים שלי היא גם עברה לצמחי בגלל זה.
אז אני ב"ה עכשיו מניקה ומביאה סימילאק - מקווה שימשיך להיות עם זה טוב...
ועכשיו לשאלות: ![]()
- מה יותר טוב בצימחי סימילאק או מטרנה?
- איך אני יודעת מה הגודל של הפיטמה שהבת שלי צריכה לאכול ממנה? (לבנתיים היא אוכלת מבקבוק של המשאבה של מדלה...)
אני ירושלמית- ממש הצלת אותי בשעה מאוחרת כזאת שלא היה לי אף אחד זמין להתקשר אליו..
תודה!!
הכי קטן שהיא יכולה להסתדר איתו ולא מתעצבנת מהאיטיות.
על השאלה הראשונה אני לא יודעת לענות, ומניחה שזה אינדיבידואלי, וכל תינוק יגיב אחרת לכל פורמולה.
הבת שלי הייתה אלרגית לחלב מגיל חודשיים ואנו הגענו בגיל חמש לפרופ' כץ מתל השומר שם היא עברה טיפול לאלרגיה מחלב וכיום האלרגיה חלפה לאחר 7 חודשים, כי בגיל 6 היא כבר אולכת חלב באופן רגיל
ב"ה
האם גם משתעלת\ משתנקת\ מוצצת אצבע ואז פולטת?
אולי המעבר מחלב אם ביניקה לבקבוק-העלה מידי את תכולת הקיבה , למרות שרירי מציצה חזקים (בשל היניקה).
חפשי פטמה עם חור ראשוני.
התיעצי עם הרופא לגבי חלב צמחי.
נסי פורמולה מחברה מקבילה,לעיתים ישנה עדיפות לתינוקות בתרכובות מסויימת
אם התופעה לא חוזרת עם מטרנה צמחית - אז פתרת את הבעייה. כמובן עדיף להניק באופן מלא אם את תהיי צמודה לתינוקת לפחות חצי שנה.
יש בדיקה לא חודרנית (רפואה משלימה) לרגישות (חוסר סיבולת) למזון באמצעות מכשיר ביקום. אפשר לפנות ליחזקאל היימליך בירושלים (ליד מד"א בכניסה לעיר) (תחפשי את המספר בבזק). עולה כ200 ש"ח - לדעתי שווה כי הרבה פעמים אם יש רגישות לדבר אחד יש גם לעוד דברים, וקשה לעלות על הכל לבד. למשל, בתי התחילה לסבול מכאבי ראש בגיל 6 - הרופא אמר שהיא צריכה תשומת לב(!!!) והיימליך מצא שהיא רגישה למוצרי חלב ולעוף (גם פניצילן, שכבר גיליתי לבד..) - אחרי שנה בערך היא חזרה לעוף וכאבי הראש לא חזרו, אך עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.
ילד אחר שלי סבל ממצוקה נשימתית בגיל 3 שבועות - ורק היימליך ידע לכוון אותנו להמנע מגלוטן -- כלומר שאני אמנע מגלוטן - הוא היה כל כך רגיש שלא יכל לסבול גלוטן בחלב האם ! בסביבות גיל שנתיים הכל עבר והתחיל לאכול הכל.
לא כל רגישות היא אלרגיה, ולא תמיד זה לכל החיים. אם זה לא אלרגיה, אלא רגישות, אז ככל שהיא תיחשף פחות למה שמפריע לה , יהיה סיכוי יותר גבוה שיעבור לה יותר מהר.
( אפשר לחזור להיימליך לביקורת, כלומר לבדוק במכשיר אם זה עבר, ללא תשלום נוסף, עד שזה עובר. הוא בד"כ יודע להעריך אם זה סיפור קצר או ארוך)
הי אני בד"כ ממש לא מגיבה כאן אבל הפעם בגלל שראיתי את סיפור המקרה שמאוד דומה למה שהיה לי החלטתי לנסות ולעזור. גם הבן שלנו היה מקיא את המטרנה (ולא את ההנקה) ותקופה ארוכה לא חשבנו שאולי זו אלרגיה... אל תשאלו למה... בכל מקרה אחרי סדרת בדיקות ששלה וירוס ואי אלו מחלות הוכח שהוא כנראה אלרגי. פניתי גם לרפואה טבעית והיא אמרה לי ללנסות מטרנה ללא לקטוז. זו מטרנה שמצויה בד|כ בסופר פארם ווחנויות דומות (ויש גם סימילאק כזה). זוה תחליף חלב חלבי אך ללא לקטוז, כך שמי שאלרגי ללקטוז של החלב יכול להשתמש בה ולהנות מיתרון של תחליף חלבי. (התחליף טיפה יקר משהו כמו 45 ש"ח לקופסא קטנה של בערך 200 ג') אבל זה ממש עזר. אחרי שנתנו לו ביום הראשון והשני הוא עוד הקיא קצת וחזרתי לרופא שאמר שזה כנראה כי הגוף עוד לא "התנקה" לגמרי מהחלב הקודם ושננסה עוד יום יומיים לראות מה קורה ואם לא חל שינוי לחזור אליו. זה עבד, ואחרי יומיים הפסיק כמעט להקיא וכל את התחליף הזה במשך המון זמן...... בקיצור עזר מאוד וכך לא נתנו תחליף צמחי ששמעתי שהוא פחות טוב. בקיצור שווה לך אולי לנסות בהצלחה
יש לו שיטה - "שיטת היימליך" וכמעט כל מי שמגיע אליו הוא אוסר עליו לאכול המון דברים.
אפשר לבדוק מגיל אפס. לי באופן אישי הוא לא מצא בעייה עם שום מזון אך זיהה אלרגיות אחרות (למתכות ולפריחה של אבקנים) שהיו ידועות לי מכבר. לאחד הילדים שלי ולאחיין הוא פתר בעיות חמורות בינקות שבבית חולים לא הצליחו לפתור. (מצוקה נשימתית, הקאות חוזרות וירידה במשקל)
תראי, זה יכול להיות הרבה דברים - כמו שכבר אמרו לך, יכול להיות שהוא רגיש לחלב, יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו אבל סוג אחר כן יהיה כמו למשל סימילק.
אבל יש עוד דבר שייתכן - לנו היה דבר דומה שהתברר בסופו של דבר כריפלוקס.
אצלנו הילדה הקיאה במשך חצי שנה אחרי שהפסיקה לינוק ובעקבות כך גם לא התפתחה, ועשו לה אינסוף בדיקות וגם היא ניזונה עם תחליף מיוחד לחלב וכלום לא עזר ורק בקרוב לגיל שנה רופאת אף אוזן גרון בשניידר זיהתה שמדובר בריפלוקס, ובזכות תרופה שקיבלה מאותו היום הפסיקה להקיא והתחילה להתפתח.
לפעמים הריפלוקס הוא לא עם המאפיינים הרגילים ולכן לא עולים עליו.
תזכרי את זה ואם ההקאות ימשיכו תדאגי שרופא אף אוזן גרון יבדוק את התינוקת.
ישנן סיבות שונות להיווצרות רגישות או אלרגיות.
יש שיטה יחסית חדשה, בשם IPEC שגם מאבחנת רגישות וגם יכולה לטפל ברגישות או באלרגיה (זה לא אותו דבר).
יש מטפלות (וגם מעט מטפלים) במקומות שונים בארץ. הטיפול בד"כ מהיר ויעיל מאוד.
מומלץ בחום!!!
אגב, גם ריפלוקס הוא ברוב המקרים כתוצאה מאלרגיה. לא כל הרופאים יודעים זאת. הרבה פעמים האשם הוא קפאין, כולל פצפוצי שוקולד וגלידת שוקולד וכו וכו. גם פצפוץ אחד ביום או בשבוע, כשאמא אוכלת ואח"כ מניקה, יכול לגרום לקטן לרפלוס.
בנוסף, יש דרכים להגביר הנקה. אם מעט מאמץ, יש אפשרות שתוכלי לעבור להנקה מלאה.
אפשר לדבר באישי, אם תרצי.
יש אמהות שנותנות חלב עיזים במקום תמ"לים למיניהם.לעומת חלב פרה, חלב עיזים הוא לא אלרגני, ככל הידוע לי.
אמנם קצת יקר, אבל גם סימילאק יקר...
אני מכירה מישהי שבאופן קבוע כבר 13 שנה נותנת לתינוקות שלה חלב עיזים בתור השלמה להנקה.היא מוסיפה מים וסוכר ענבים ע"פ הוראות שקיבלה מרופא, וב"ה הילדים סבבה...
חלב עיזים באופן כללי יחסית דומה לחלב אם מבחינת הרכב ואחוז החלבונים, ועוד. גם היציאות מאוד דומות ליציאות של תינוק יונק.
בקיצור- שווה לבדוק את העניין. לא בטוחה שרופא ילדים קונבנציונאלי יעזור, מן הסתם הוא יזדעזע/ יתנגד/ לא יכיר או כולם ביחד. אבל יש אנשים שאפשר לשאול אותם.
בהצלחה ורפואה שלמה.
אבל אין להסיק ממני או אפילו מרוב בני דורי שזה מומלץ. לא לומדים מאלה שיצאו בסדר - לומדים מהמקרים הטרגיים הרבים שלא יצאו בסדר, וזה קיים בחלב פרה, בחלב עזים, ובכל חלב שנועד לתמוך בהתפתחות של גור לא אנושי, ועל כן לגור אנושי (=תינוק) הוא עלול להיות הרה אסון.
האישה שכתבתי עליה שנותנת חלב עיזים היא אישה שמודעת מאוד לנושאי בריאות ותזונה, ואת ההמלצה לחלב עיזים קיבלה מרופא ידוע מאוד בתחום הטיפול הטבעי, לאחר שהוברר לה שהחלב שלה לא מספיק.
ברור שעדיף חלב אם, אין ספק. אבל אם הדיון כאן הוא על איזו תוספת לתת, אז לדעתי לפחות, ברור שעדיף חלב עיזים מאשר תמ"לים המבוססים על חלב פרה שהחלבון שלו פורק. (שכן, החלבון בחלב פרה הוא לרוב הבעייתי, גם לילודים וגם למבוגרים. אבל זה נושא אחר...).כמובן, לא הייתי סתם נותנת, אלא באמת מקבלת הנחיה מבר-סמכא אמין בתחום.
האם שמעת על מקרה טרגי של ילד שניזון מחלב עיזים כתוספת??
אמנם גם לא שמעתי על מקרה טרגי של ילד שניזון מתמ"ל, אבל גם לא בדקתי את זה...
לפי מה שהבנתי, הרכב חלב עיזים דומה יותר לחלב אם מאשר כל תמ"ל, ובכל אופן הרכיב האלרגני של חלב הפרה לא נמצא בו. אגב, גם סויה היא אלרגנית, ובעיבודה בעולם המערבי גם לא כ"כ בריאה, ועליה מבוססים התמ"לים הצמחיים.
כך ש"הרה אסון" זה לא ממש ההגדרה לחלב עיזים...
, בעוד לחלב פרה ומוצריו יש תופעות לוואי רבות וידועות, וכבר ראינו תמ"ל אחד שאכן היה, לצערינו, הרה אסון, והוצא מהשוק.
(לסיום, גילוי נאות: מעולם לא נזקקתי ב"ה לתוספת לחלב אם, ובנותי מעולם לא ניזונו מתמ"ל, והלוואי שתמיד יהיה כך. בנוסף גם אין לנו מוצרי חלב בבית.... אבל מודה שחלב עיזים מגעיל אותי, אישית..
)
חלב עזים גם חסר בחומצה פולית (בחלב אם יש 2.5 - 8 מיקרוג חומצה פולית לדיציליטר, ובחלב פרה יש 5 מיקרוג לדיציליטר).
לגבי הרופא המוערך, מכרה שלי קיבלה מרופא שהיא מעריכה מאוד המלצה להחליף את התמ"ל במרק עוף טחון מגיל שלושה חודשים - מה את אומרת על ההמלצה הזאת? העובדה שיש רופא שרבים מעריכים אותו, היא בפני עצמה לא מכשירה המלצות מסוכנות שלו.
הכנת תמ"ל מבוססת על הרעיון שלגור אנושי לא מתאים חלב של גור אחר, ולכן, כשאין ברירה וזה מה שהוא יוכל לקבל, יש הכרח לפחות להתאים את אותו חלב לא אנושי ולדמות אותו ככל האפשר להרכב חלב אנושי. נכון שבחלב עזים בפני עצמו יש מעט יותר דמיון לחלב אנושי מאשר בחלב פרה (ויש סוגי חלב שיהיו עוד הרבה יותר דומים, למשל חלב נאקות, ויותר מזה - חלב של קופי אדם), אבל אחרי שחלב פרה עובד במעבדה לתמ"ל הוא קרוב לחלב אנושי הרבה יותר מחלב עזים. בחו"ל מכינים תמ"ל גם מחלב עזים, ועם זה אין שום בעיה (כל עוד אין מה לעשות וצריך תמ"ל, כאמור), אבל כשחלב עזים מוגש לתינוק בלי העיבוד ההכרחי הזה - כן, הוא הרה אסון.
באופן אישי לא שמעתי על אף אסון כתוצאה מהזנת תינוק בחלב פרה, הזנת תינוק בחלב עיזים, השכבת תינוק על מזרן רך, הסעת תינוק בידיים של ההורה, ועוד הרבה דברים שמומלץ בתוקף לא לעשות. אני בסך הכול חיה בבועה קטנה, ומספר התינוקות שאני מכירה באופן אישי מועט מדי כדי לגבש מסקנות. בשביל זה יש מחקרים על רבבות תינוקות, וארגוני בריאות שמנתחים אותם ומוציאים מהם המלצות לציבור.
הנה ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי בנושא הזנת תינוקות-
ישלבחור מזון לתינוק על-פי סדר העדיפויות הבא: (א) חלב אמו בהנקה, (ב) חלב אמו בשאיבה, (ג) חלב של אם אחרת, (ד) תמ"ל. זהו, כאן ננעלת הרשימה. אין עוד מזון שהוא בטיחותי מספיק.
לקטוז, החלבון שבחלב פרה לא קיים בחלב עיזים, ולכן חלק מהרגישים לחלב פרה מסתדרים עם חלב עיזים, אבל יש בחלב עיזים חלבון אחר, שיש אנשים שאינם מסוגלים לעכל אותו.
לתינוק לא מומלץ לתת לא את זה ולא את זה, אלא חלב אם, ואם האם חייבת לעבוד מחוץ לבית אז תחליף חלב אם.
אם התינוק רגיש למוצרי חלב אז לעיתים האם המניקה צריכה להתנזר ממוצרים אלו.
אם מתגלות בעיות עיכול אצל תינוקות (או ילדיחם או מבוגרים) היימליך מאד עוזר, מניסיוני.
מי שאלרגי לחלב פרה, רוב הסיכויים שיהיה אלרגי לחל עיזים.
אין ביניהם כמעט שום הבדל מהותי, זה אותו הדבר.
רק טעם שונה.
יש בו פחות מרכיבים מסוימים כמו ויטמין D,קצת פחות לקטוז, לכן למי שלא סובל לקטוז לעיתים סובל אותו יותר כך שאין בו שום יתרון.
הוא לא דומה להרכב של חלב אם, זה חלב רגיל!
תינוק שזקוק לתוספת ויקבל חלב עיזים, פשוט יחסרו לו מרכיבים חיוניים אחרים שמוספים לתמ"ל.(כמובן כשמדובר בגיל הרלוונטי.)
גם חלב פרה אותו הדבר.
תמ"ל הוא התוספת היחידה המומלצת לתינוקות שלא ניזונים מספיק מחלב אם.
ובכל זאת אני לא מקבלת לגמרי.
א. ההמלצה על המרק עוף היא אכן הזויה לגמרי. יש המון המלצות הזויות. מה עם אם שהרופא הזהיר אותה לא להניק אחרי גיל שנה כי זה מסוכן? כן, כן, רופא.
אם נכנסים לזה אז יש המון דברים מוזרים, ובכל זאת אנחנו מתייעצות עם רופאים.. כל אחת עושה את שיקוליה בבחירת הרופא, והרופא שמדובר בו הוא אולי מעורר התנגדות אצל חלק מהאנשים, אבל הוא בעל שם עולמי.
ב. כדי להשוות בין סוגי החלב צריך לשבת מול טבלאות שבהן מופיעים כל הרכיבים בכל הסוגים. מודה שעשיתי את זה פעם, אבל חלקית. כלומר- יתכן שאין הרבה חומצה פולית בחלב עיזים לעומת חלב פרה, אבל גם יש מרכיבים אחרים שבהם יש יתרון לחלב עיזים, כך שצריך לראות את התמונה השלמה.
ג. היי, לא אמרתי שחלב עיזים זה הדבר הכי טוב. אבל מדובר פה 1.באמא שנותנת תוספת, כך שהתינוקת מקבלת גם חלב אם. 2. בתינוקת שיתכן שמגיבה לא טוב לתמ"ל המהולל... אם זה רק וירוס, מה טוב, אבל אם זו רגישות, אז ניסיתי לתת כיוון אחר.
מובן לי שהוא בעליל לא מקובל עליכן, אבל יש כאלה שזה כן מקובל עליהן, ויש גם כאלה המתנגדים לתמ"ל!! ולא, אני עדיין לא חושבת שזה הרה אסון.
אגב, מה אם יעשו מחקרים על חלב עיזים וזה גם יכנס לרשימה של ארגון הבריאות עוד 10 שנים? את יודעת, יש דברים שמשתנים, יש מידע שמתחדש, יש דיעות שמשתנות. נכון, בדר"כ הולכים לפי מה שידוע לנו היום. אבל זה לא אומר שמה שלא ידוע הוא מחוץ לתחום המותר.
גם להשכיב תינוק על הבטן זה הרה אסון, לפי האחות הנחמדה בטיפת חלב. וגם לישון עם התינוק במיטה זה הרה אסון. מה לעשות שיש דעות אחרות בעניין...ויש להן לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות מאשר לדיעות הקונבנציונאליות.
טוב, זה כבר נושא אחר.
רק שיהיה בהצלחה לשקשוקונת שפתחה כאן את השירשור.
אין שום חלב שדומה לחלב אם.
אבל חלב פרה ועיזים דומה מאוד.
ואין להם שום יתרון אחד על השני, וכמובן לו על פני חלב אם או תמ"ל.
תמ"ל הוא בסך הכל נסיון חיקוי של חלב אם, כשהבסיס הוא חלב פרה,
הוא הכי דומה שיש לחלב אם, והכי טוב לתינוק כשאין ברירה.
ואני לא מבינה למה אנשים נגד תמ"ל כאילו מדובר מינימום ברעל, או סכנה לבני אנוש.
תרגעו אנשים, כולה עוד מוצר פרי יצירת האדם..
כמו הרבה דברים שאנחנו צורכים וכולנו חיים..
"וכולנו חיים" - כן, כל מי שקורא אותך כרגע חי, זה בטוח. מי שלא חי לא יכול לקרוא אותך.
לא משנה, לא ניכנס לנושא הזה שוב, רק בסוד אספר לבת 30 שהחזית המאוחדת שלנו נגד חלב עזים לתינוקות לא משקפת תמימות דעים בנושאים אחרים.
אין לי מושג על מה אנחנו מסכימות או לא,
או למה חשוב לך שבת 30 לא תחשוב שאנחנו תמימות דעים,
אבל אני אראה את זה כהערה חביבה ולא מעבר
ואם במקרה כן חשוב לך לדעת מה בהערה האחרונה שלך הקפיץ אותי, גם אין לי בעיה לתת לך תזכורת.
אני מעדיפה שתשמרי לעצמך מה שלא מוצא חן בעינייך, בלי לשתף אותי.
כמו שאני מתמודדת בעצמי עם כל מיני דברים שלא בדיוק לרוחי.![]()
א. לגליה- גם אני לא מבינה למה כ"כ מתנגדים לתמ"ל. רק כתבתי שיש כאלה שמתנגדים...ודווקא אני מסכימה עם ה"כולנו חיים". כשאחותי הגדולה הייתה תינוקת (זה היה לפני המוווון זמן), המליצו לאמא שלי לתת לה בשר טחון בגיל חודשיים. לי זה נשמע די מזעזע, אבל אכן, כולנו חיים. נראה לי של"גור אנושי" כמו שכתבתן, יש יכולת לשרוד עם מגוון סוגי תזונה. לא שכל דבר הוא מושלם בשבילו, אבל אולי אנחנו חזקים יותר ממה שנדמה לנו.
ב. לפצקרשת- לא אומרים סודות בחברה... האמת שלא חשבתי בכלל אם זה משקף או לא תמימות דעים בנושאים אחרים. סתם הבאתי דוגמאות שנויות במחלוקת שקשורות לתינוקות.
אשמח לראות את ה"לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות" שתומכים בהשכבה על הבטן על פני השכבה על הגב.
(או בחלב לא אנושי ששאינו מעובד על פני כזה שהוסב לתמ"ל)
רק בקצרה-
א. האמת שאין לי ממש כוח לעיסוק בנושאים האלה. אולי כי אני בסוף הריון, ואולי כי כבר הגעתי למסקנה שכל אחת תגדל את ילדיה ע"פ מיטב הבנתה ודי לי בכך שאני אעשה את שלי.
ב. לא יודעת אם יש מחקר שמסקנתו להשכיב על הבטן, אבל אני כן יודעת (יועצת הנקה מוסמכת שבדקה את הנושא הסבירה לי לעומק) שהמחקר שעליו ההמלצה הזו מבוססת הוא לא כזה חד משמעי. כלומר- למקרי המוות בעריסה (ה' ישמרנו) היו מספר מכנים משותפים, ולאו דווקא השכיבה על הבטן.
למשל- רוב המקרים היו אצל תינוקות שלא יונקים, שישנים בחדר נפרד ולא בחדר ההורים, בין 12 בלילה ל7 בבוקר ,וגם שוכבים על הבטן.
המסקנה יכולה להיות רבת פנים- להשכיב על הגב, גם אם זה לא ליד ההורים, או להניק כמה שיותר גם בלילה כשהתינוק ליד אימו.
אישית- יש לי ילדה שהייתה ישנה רק על הבטן ויש לי גם ילדה שישנה רק על הגב ולא הייתה מוכנה לשכב על הבטן. אולי שתיהן קראו את המחקר וכל אחת הסיקה מסקנה אחרת?? ![]()
הרשמיות אלא לפי אנשים פרטיים ששכנעו אותי. זו זכותך המלאה.
שאלתי רק אם יש לך גיבוי למשפט "יש לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות בנושא..."
שכמעט על כל מחקר או המלצה שמציגים לי בקופת חולים (הבנת כבר שאני לא חובבת את מוסד טיפת חלב?...) יש מחקרים או המלצות אחרות.
לא התכוונתי ספציפית שעשו מחקר שמסקנתו שהכי טוב להשכיב על הבטן.
זה בנוגע לתזונה, לחיסונים, ולכל מה שקשור לגידול ילדים ובכלל. למשל, כמעט על כל חיסון שהאחות תסביר לי למה הוא נורא נורא חשוב על סמך כך וכך מחקרים, יש מחקרים הפוכים. ככה זה בכל דבר, לא?
האמת שאני דווקא מנסה לא ללכת ע"פ שכנועים פרטיים. אני מנסה לבדוק נושאים שחשובים לי, לקרוא את שני הצדדים ולבקר גם את שניהם, ובע"ה להגיע בכל נושא למסקנה שלי. להגיד שאף פעם אני לא טועה? אף אחד לא יכול להגיד כזה דבר. אבל אני את שלי מנסה לעשות.
ספציפית לגבי חלב עיזים- לא יודעת, כי אף פעם לא בדקתי. כאמור, לא אני נתתי, אלא מישהי שאני מכירה אותה אישית. אני מאמינה שהיא כן בדקה.
דווקא קראתי מחקרים שתומכים בזה.
לא יודעת אם הבנתי אתכן נכון - אין הבדל גדול בין חלב פרה לחלב עיזים, אבל בחלב עזים יש פחות לקטוז ולכן מי שרגיש ללקטוז יסתדר טוב יותר עם חלב עזים??
זה חשוב לי להבין, כי כשהנקתי את הבכור שלי והייתי אוכלת מוצרי חלב פרה הוא סבל נורא מפריחה וכאבי בטן לא רגילים, עד שהפסקתי לחלוטין עם מוצרי החלב. היום, בגיל שנה וחצי, אם אני מביאה לו מוצרי חלב פרה מיד מתחילה לו פריחה... אז התחלתי לתת לו מוצרים של חלב עזים ואין שום תופעות חריגות... מה זה אומר? שהוא רגיש ללקטוז, אבל זו לא אלרגיה?..
ועכשיו אני שוב מניקה את בת החודש שלי, ואני לא נוגעת במוצרי חלב כי אני מפחדת שזה ישפיע עליה כמו שזה השפיע על הגדול... אז זה אומר שאני יכולה לנסות חלב עזים ואם היא רגישה ללקטוז אז חלב עזים לא ישפיע עליה לרעה (דרך ההנקה כמובן)?
בס"ד
כשהיא הייתה בת 7 שבועות נתתי לה מטרנה והיא הקיאה כמה פעמים אחרי - זה לא הייתה הפעם הראשונה שהיא נחשפה למטרנה וגם היא, אחרי הנמקה, לא מקיאה.
אותנו הפנו למיון אבל זה בגלל שהיא הקיאה המון...
בד"כ יש 2 חשדות במקרה כזה: 1- אלרגייה לחלב- האלרגיה יכולה להתפתח עם הזמן (וגם לעבור עם הזמן). צריכים ללכת לרופא ילדים ושהוא ייתן הפניה למרפאת אלרגיה. בסביבות גיל חצי שנה עושים תבחין עורי (מניחים על העור, עושים שריטה קטנה ורואים אם מתקבלת תגובה אלרגית) ואם יש צורך חוזרים בסביבות גיל שנה לעשות טסט במרפאה (כשהילד אוכל שם חלב תחת השגחה ורואים מה קורה)... כדאי שתפני לרופא שלך ובנתיים תמנעי מלתת לה מטרנה חלבית.. תראי מה הרופא יגיד..
2- צליאק. הצליאק לא משפיע על ההנקה אבל הוא גורם לכך שאי אפשר לעכל את המטרנה...למרות שאם הבנתי נכון זה לא גורם להקאות אז רוב הסיכויים שזה לא המקרה... אבל בזה אני פחות מבינה כי זה לא היה המקרה אצלנו..
שיהיו בשורות טובות!! ![]()
בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣
אבל אני נתפסתי על משהו אחר -
את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭
בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)
ובעלי לא יודע לטאטא..
כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...
מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח
אבל תודה על התזכורת!!
גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..
רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭
יום למחרת ניסיתי שוב, הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??
גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע. 
להשאיר ערימות כביסה..
פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...
יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!
אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.
אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?
כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..
חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..
בעלי הלביש לפוצון ציצית
ושר:
"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)
אני מסדר את החוטים
אני כבר ילד יהודי"
רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות.
באה לשים פסולת בפח ואין שקית
רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי
באה אחרי 5 דקות שוב לפח
עדיין אין שקית
אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה
(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)
נכנעתי ושמתי שקית בפח
סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,
שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב
אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה
מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.
דם צילום הכל תקין.
חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה
אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות
רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.
בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).
לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.
וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)
בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)
אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.
אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.
5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.
היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום?
לא.
אז לא כואבת לי הבטן.
אין לי כח לאתגרים.
מיציתי.
איזה ילד רגיש ומהמם.
יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?
יוצא לכם לראות אותם הרבה?
אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.
ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.
הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))
מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.
הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו
לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים
לא מצליחה לחשוב על משהו
היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו
היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס
מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.
אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.
או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.
אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.
ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.
פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה שלה
למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.
היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת
הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב
או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם)
לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.
היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.
כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.
הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.
מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.
פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו
להתמקד רק בו
זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף
אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.
איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?
במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו.
יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.
אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור
אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו
אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו
לחשוב מה יעזור לו להיפתח
אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם
דברים כאלה...
יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך
קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.
יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.
הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו
אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.
זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.
מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂
וואו, גדול עליי.
מרגישה מוצפת מכל כיוון.
רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע
רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות
ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק
בגיל 4 קצת פחות.
אני רוצה להיות בת יענה.
מתואמתרציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...
אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...
(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)
בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️
גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...
אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!
וואוו
לא ציפיתי
יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?
מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר
ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור
חיבוק ענק בטח את בשוק
יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון.
מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.
נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..
למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.
דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי
וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.
חיבוק גדול.
תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.
ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!!
יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים
מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה
ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.
לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.
לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.
כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...
אשמח לכל דעה או רעיון 
מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...
וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...
יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)
צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.
לא מוצאת מקום באיזור...
ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?
אנחנו עשינו אירוע צהריים
כזה משעה 14 עד 16-17 בערך
יותר זול לעשות בצהריים מבערב
לא זוכרת כמה בדיוק
עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..
הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.
היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת 
אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,
בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)
וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..
זה זול ומרשים.
סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות
!בוא לבדוק אותם SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב
אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד
שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...
אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי.
מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...
יודעת שיש את צומת ספרים...
אשמח לעוד רעיונות..
ושילב נראה לי גם מקבלים.
לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.
גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.
אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס..
חוץ מטויסאראס.
יש יותר חנויות של בגדי ילדים.
אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.
את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.
או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.
יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.
משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף.
חח סליחה על החוסר קשר...
יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?
סליחה שאני חופרת 🤭
"וואי, איך את כל כך שמנה?"
"ממש רואים שהיית בהריון"
"את נהיית הר''
.
.
.
הערות צובטות, נכון?
לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.
אז למה כשזה לצד השני זה מותר?
למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.
.
.
.
זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.
לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.
זה נושא רגיש.
גם אצל מישהי ששוקלת מעט.
.
.
.
אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.
אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?
אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?
.
.
.
משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.
אז שתדעו- לפעמים זה לא.
לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.
אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.
.
.
.
והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.
והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.
כי מבחינתי
זו לא
מחמאה.
חג שמח🌟
אין לי הסברבד''כ זה לא ''את נראית טוב'' אלא הערות על המשקל עצמו...
תודה שהבהרת את כוונתך❤️
בקופת חולים מכבי.
אשמח להמלצות.
עדיפות לאישה.
(ד"ר מירב נזר מפסיקה לעבוד בקריית גת)
דר דוד דניס לווינסקי. איך הוא.
האם עושה בעצמו אולטרסאונד או שולח לטכנאית?
(בכללית, אז לא יודעת מה הנוהל על אולטרה סאונד)
הוא היה נחמד ממש אבל הפנה אותנו סתם למוניטור ומעקב צפוף כי העובר קטן כשהוא היה אחוזון 18, שזה לא כזה קטן...
חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק
אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים
ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם
שיבוא
הקטע הוא שעלינו מקשים
אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!
אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון
בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..
אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?
זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.
אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)
מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????
אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים
ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו
לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל
הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם
אבל באמת זו סוגיה ביניכם.
אם תלכו את תרגישי רע ושמתייחסים אלייך לא יפה וזה טינה שכבר נצברה ותיצבר עוד.
אם לא תלכו אז בעלך יהיה זה שיצבור טינה.
אם תעשו פעם ככה פעם ככה מתוך שמחה - זה יכול להיות פתרון, אבל אם זה יבוא מתוך מרמור ותסכול ותחושת אין ברירה - בסוף שניכם תרגישו רע.
לדעתי כדאי לכם ללכת ליעוץ זוגי ממוקד על זה, גם כי זה פער שמתרחב ביניכם ביחס למצב, וגם אם יש דפוס של ריצוי שפוגע בזוגיות אז חשוב להאיר את זה ולראות מה ניתן לעשות.
הם ישמחו אם תבואו?
אתם תשמחו להגיע?
זה נשמע שגם אתם וגם הם לא ממש שמחים להיפגש, אז למה לטרוח?
מרחק, תינוק, להגיע מאוחר ועוד עם משהו שצריך להביא.. מה ההנאה פה בדיוק?
לא יודעת, אם לא זורם אז לא בעיניי
שבעלך ייסע לבד עם הילדים
היה לי בעבר מצב כזה מול חמותי
לא אפליה אלא שהיא לא היתה מבינה את הקושי שלנו בלהגיע
הם גרים בחור
היינו בלי רכב
יכלה להתקשר במוצש אנחנו מתישבים למלווה מלכה אולי תגיעו? כאילו הם גרים בפינת הרחוב... ולא נעים לסרב
ואנחנו נחפזים לצאת מטרטרים ומגיעים כשמפנים את השולחן.
עברנו הרבה מים בנהר סביב זה.
בסוף הבנתי- שזה לא טוב לאף אחד.
אני לא באה כשאין בצד השני מי שמעריך את המאמץ להגיע.
להורים שלי אין מצב שלא נבוא, כי תמיד נקבל יחס טוב, יכול להיות שיש להם פחות יכולות/תנאים לאירוח, אבל אנחנו מרגישים רצויים.
אצל חמותי לפעמים החויה היא קצת מנותקת. כאילו מזמינה מלא אבל לא מדברת איתי.
גיסה אחרת אמרה לי בגילוי לב שמרגישה שבעצם היא מזמינה אותנו כדי לראות את הנכדים אבל לא רוצה להיות מחויבת לבייביסיטר.
מאז ששחררנו, וזה היה עבודה משותפת שלי ולש בעלי- אנחנו באים רק כשזה בכיף לנו.
כן זה מאמץ, אבל אנחנו באים ממקום של רצון.
הבנו את החשיבות לש זה בשבילנו ועושים צה שטוב לנו.
מה אגיד לך, עשה פלאים למערכת.
קודם כל היום היא מזמינה הרבה יורת בנעימות )מסיבת חנוכה ביום שלישי, נשמח שתבואו. זה היום שמתאים ךי ואני מבינה שיכול להיוץ זה לא יתאים לכולם( לעומת פעם שגיסה מאושפזת היא חשבה שצריכה לחתום שיוצאת ערב!!! כי איך מפספסים כזה אירוע.
וכאמור גרים בחור אף פעם לא הצעה להקפצה אפילו לצומת קרובה או משהו...
היום יש הערכה ואוירה יותר טובה כשמגיעים
ובעיקר אנחנו לא מרגישים מחוקים.
והיום רואה הרבה יותר את הטוב שבה.
היא שומרת לי על הילדים אחרי לידה
היא סבתא טובה.
נכון אני אפפעם לא אהיה ידידת נפש שלה כנראה, אבל לצאת מהמקןם המרצה עה ממש טוב.
אגב אצלינו זה כן קשור אליה כי כל הכלות עברו את התהליך הזה )אין לה בנות( כל אחת בקצב שלה...
עם משקפים מהיסודי
מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר
רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?
תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר
ילדתי שניים בינתיים ב"ה
הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה
כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.
אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).
אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.
ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.
מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.
שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.
בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4
אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס
רואה 6/6