אם היא היתה מקיאה גם אחרי ההנקה, אז יכול מאד להיות שמדובר בוירוס... אבל כשההקאה היא רק של המטרנה, זה בהחלט עלול לרמז על אלרגיה לחלב.

אלרגיה לחלב עלולה להיות מאד מסוכנת!!!

אני לא רוצה להלחיץ, אבל לדעתי, אל תמשיכי לתת לה את המטרנה בלי להתייעץ עם רופא קודם! (אני אומרת את זה על סמך שני סיפורים דומים... בשניהם אגב, אמר הרופא שלא לתת מטרנה חלבית, באחד המקרים, התגלתה בודאות אלרגיה חמורה לחלב).

מזל שאת מניקה! ככה, בכל מקרה היא לא תרעב בינתים...

רפואה שלמה!!!

בהתחלה היא היתה אוכלת מטרנה ללא תגובות שליליות. רק בשבוע האחרון (מגיל 3 שבועות) התחיל לה התופעה.

גם רציתי לציין שלא כל בקבוק מטרנה היא מקיאה אבל זה קורה ולא מעט..

גם אם בהתחלה היא לא היתה מקיאה, זאת עלולה להיות תופעה של אלרגיה!

סתם לידיעה כללית: אם זאת אלרגיה, חשיפה ממושכת לגורם האלרגן,  מגבירה את חומרת התופעות האלרגיות!

וזה אומר שאם זאת אלרגיה, אז ח"ו הפעם הבאה עלולה להיות מסוכנת יותר!!

שוב, אין לי שום עניין להפחיד, אבל אלרגיה לחלב, היא מהאלרגיות המסוכנות!

תעשי טובה ותקבעי כבר למחר תור לרופא. (אם בוער לך לחזור למטרנה, אם לא תניקי ביניתים ותקבעי לך תור בנחת..)

וכמובן מזל טוב להולדת הילדה! הרבה נחת ובריאות!

אני לא יודעת אם יש לי מספיק חלב להנקה מלאה....

מקווה לעבור את הלילה והבוקר בשלום

ועוד יותר מקווה שזו לא אלרגיה..

ועוד משהו...

יכול להיות שהיא מקיאה כי היא אוכלת מהר מדי מהבקבוק?

כי החור גדול לה מדי??

מנסה למצוא תקוות אחרות

לפני שמתייעצים עם רופא. אם היא עלולה להיות רעבה בינתיים אפילו להביא לחברה שתניק, רק לא לקחת סיכון כל עוד יש חשש לאלרגיה.

ממש לא בהכרח שזאת אלרגיה. אבל חייבים קודם כול לשלול את האפשרות החמורה הזאת, ואז אפשר יהיה בנחת לשקול את האפשרויות האחרות.

שזה עוד ממש מוקדם לקבוע אלרגיות לחלב... 

שהסתבר כוירוס ארוך ומעיק והרופא הסביר שאת החלב אם היא מעכלת טוב למרות הוירוס כי הוא הרבה יותר טוב ואילו את המטרנה לא.

זה היה נשמע לי  מופרך אז הלכתי לחוות דעת נוספת וגם שם הרופא אמר אותו דבר בדיוק...

וכמובן שמאד יכול להיות שלא נח לה הבקבוק בגלל מהירות או מציצת אויר.

שווה לנסות לשנות...

היא אמרה את זה ספציפית לגבי הבת שלכם, לפי התסמינים שהיו לה? אם כן, זה לא רלוונטי לגבי הבת של שקשוקונת, וגם היא צריכה חוות דעת אישית מרופא.

או אפשרות שנייה - היא אמרה את זה באופן כללי, לגבי כל תינוק, שבגיל הזה אי אפשר לקבוע שיש אלרגיה? אז זו אמירה לגמרי לא מבוססת, ואפילו חסרת אחריות. הנה סיפור טרי מהיום מפורום אחר: http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?ForumId=317&MessageId=164173742

לבת שלי גילו אלרגיה לחלב כבר בגיל חודשיים.חובה לבדוק במיידי!!!

יש מטרנה צמחית בלי חלב. והיא טובה כמו רגילה.

תבדקי אם היא מקיאה גם אחרי שהיא אוכלת חלב שאוב מבקבוק (ואז זה בעיה בבקבוק..)

תמ"ל צמחי הוא לא טוב כמו חלבי אלא הרבה פחות. יש מדינות שבהן בכלל לא מאשרים אותו בתור מזון לתינוקות, ובארץ משרד הבריאות בעיקרון מאשר - אבל רק במקרים של אין ברירה ובהנחיית רופא.

אבל אם מדובר רק על פתרון זמני עד התייעצות עם רופא, וכשרוב התזונה מבוססת על הנקה ממילא, אולי גם אני הייתי עושה כך. יש הבדל גדול בין בקבוק או שניים לבין התבססות התזונה של התינוק רק על צמחי.

בתי לוקחת רק צמחי. מה הסכונים העלולים להיות בו?

http://pediatrics.aappublications.org/content/101/1/148.full

לא קראתי את המאמר, אז הידע שלי חלקי, אבל עד כמה שאני מבינה יש שתי בעיות עיקריות:

1) עצם העובדה שתינוק לא מקבל חלב. כל הגורים ממשפחת היונקים זקוקים לחלב, ותינוקות אנושיים בכללם. כשאין אפשרות לספק לתינוק חלב אנושי, העדיפות הראשונה היא לספק לו חלב של יונק אחר שעבר התאמות לצרכים של תינוקות אנושיים.

2) בסויה יש רכיבים דמויי אסטרוגן, ותועדו הרבה מקרים שנגרמה מזה לילדות התפתחות מוקדמת.

אלה התשובות כי שאלת, אבל אל תצטערי. שני הדברים האלה הם לא אסונות, וכשצריך אז צריך. אם עברת לצמחי כי היו סיבות טובות לחשוד בחלבי שעושה רע לבת שלך, וקיבלת הנחיה רפואית לבחור כך, הרי שעשית את הבחירה הטובה עבור בתך, ומנעת ממנה נזקים של ממש. כל מה שאני באתי להגיד בתשובתי לעיל הוא רק שכשאין הכרח לא מומלץ לתת.

אם זה בגלל שהיא כל הזמן רוצה לינוק- זה לא אומר כלום. ככה זה בהתחלה כי הם זקוקים לקרבה הגופנית. אם זה משקל לא תקין זה משו אחר... 

להאם יש או אין מספיק חלב.

אנדיקציה למחסור בחלב זה למשל כשאין מספיק טיטולים רטובים.

ואכן חשדנו בזה בעקבות הקאות של מטרנה חלבית.

מס' נקודות בעניין - אולי זה בכלל לא רלוונטי לכם :

א. כפי שאמרו לך - אלרגיה יכולה להתפתח בלי הודעה מוקדמת,

גם הבן שלי קיבל קצת מטרנה בלי בעיה כשהיה בן מס' שבועות (בעיקר סמוך ללידה) ואח"כ הגיעה פתאום התופעה הזו.

ב. לא כ-ל אלרגיה לחלב הינה מסוכנת נורא ומסכנת חיים - אאל"ט יש 3 סוגים עיקריים של אלרגיות לחלב,

אבל זה נכון שבדרך כלל קשה לצפות את התגובה הבאה ל"ע, ולכן מחמירים גם באלרגיות שאינן חריפות באופן קיצוני.

ג. תנסי להזכר - האם היא היתה יותר ישנונית ורדומה אחרי המטרנה? הרבה פעמים בנוסף להקאה יש גם תופעה של כבדות כזו, פחות מרץ ואפילו מעט אפטיות, שלא נדע.

ד. גם אנו חשבנו בתחילה כי סיבות כמו גודל החור של פטמת הבקבוק וקצב זרימת האוכל השונה - גרמו להקאה, ורק בשלב מאוחר יותר 'נפל לנו האסימון'.

ה. אל תכנסי לפאניקה! רוב האלרגיות לחלב עוברות עם הגיל, וזה לא סוף העולם, ו.. אולי זה בכלל לא קשור אליכם

אז... כדאי להתייעץ עם רופא וכך תהיו בעז"ה יותר חכמים. 

אז ב"ה על הבוקר קפצתי לרופא (שהוא לא הרופא שלי אבל הרופא שלי לא היה במרפאה בבוקר.)

הוא בדק אותה ואמר שהוא לא רואה משהו בעייתי וצריך לשלוח אותה לבדיקה של אלרגיה.

לבנתיים קניתי לה סימילאק צמחי והיא אכלה אותו יחסית בסדר (פלטה אבל לא יותר מדי..) ב"ה!!!

אמא שלי לבנתיים הספיקה לספר לי שעם 2 אחים שלי היא גם עברה לצמחי בגלל זה.

אז אני ב"ה עכשיו מניקה ומביאה סימילאק - מקווה שימשיך להיות עם זה טוב...

ועכשיו לשאלות:

- מה יותר טוב בצימחי סימילאק או מטרנה?

- איך אני יודעת מה הגודל של הפיטמה שהבת שלי צריכה לאכול ממנה? (לבנתיים היא אוכלת מבקבוק של המשאבה של מדלה...)

אני ירושלמית- ממש הצלת אותי בשעה מאוחרת כזאת שלא היה לי אף אחד זמין להתקשר אליו..

תודה!!

הכי קטן שהיא יכולה להסתדר איתו ולא מתעצבנת מהאיטיות.

על השאלה הראשונה אני לא יודעת לענות, ומניחה שזה אינדיבידואלי, וכל תינוק יגיב אחרת לכל פורמולה.

הבת שלי הייתה אלרגית לחלב מגיל חודשיים ואנו הגענו בגיל חמש לפרופ' כץ מתל השומר שם היא עברה טיפול לאלרגיה מחלב וכיום האלרגיה חלפה לאחר 7 חודשים, כי בגיל 6 היא כבר אולכת חלב באופן רגיל   

ב"ה

 האם גם משתעלת\ משתנקת\ מוצצת אצבע ואז פולטת?

אולי המעבר מחלב אם ביניקה לבקבוק-העלה מידי את תכולת הקיבה , למרות שרירי מציצה חזקים (בשל היניקה).

חפשי פטמה עם חור ראשוני.

התיעצי עם הרופא לגבי חלב צמחי.

נסי פורמולה מחברה מקבילה,לעיתים ישנה עדיפות לתינוקות בתרכובות מסויימת

אם התופעה לא חוזרת עם מטרנה צמחית  - אז פתרת את הבעייה. כמובן עדיף להניק באופן מלא אם את תהיי צמודה לתינוקת לפחות חצי שנה.

יש בדיקה לא חודרנית (רפואה משלימה) לרגישות (חוסר סיבולת) למזון  באמצעות מכשיר ביקום. אפשר לפנות ליחזקאל היימליך בירושלים (ליד מד"א בכניסה לעיר) (תחפשי את המספר בבזק). עולה כ200 ש"ח  - לדעתי שווה כי הרבה פעמים אם יש רגישות לדבר אחד יש גם לעוד דברים, וקשה לעלות על הכל לבד. למשל, בתי התחילה לסבול מכאבי ראש בגיל 6 - הרופא אמר שהיא צריכה תשומת לב(!!!) והיימליך מצא שהיא רגישה למוצרי חלב ולעוף (גם פניצילן, שכבר גיליתי לבד..) - אחרי שנה בערך היא חזרה לעוף וכאבי הראש לא חזרו, אך עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.

ילד אחר שלי סבל ממצוקה נשימתית בגיל 3 שבועות - ורק היימליך ידע לכוון אותנו להמנע מגלוטן -- כלומר שאני אמנע מגלוטן - הוא היה כל כך רגיש שלא יכל לסבול גלוטן בחלב האם ! בסביבות גיל שנתיים הכל עבר והתחיל לאכול הכל.

לא כל רגישות היא אלרגיה, ולא תמיד זה לכל החיים. אם זה לא אלרגיה, אלא רגישות, אז ככל שהיא תיחשף פחות למה שמפריע לה , יהיה סיכוי יותר גבוה שיעבור לה יותר מהר.

( אפשר לחזור להיימליך לביקורת, כלומר לבדוק במכשיר אם זה עבר, ללא תשלום נוסף, עד שזה עובר. הוא בד"כ יודע להעריך אם זה סיפור קצר או ארוך)

הי אני בד"כ ממש לא מגיבה כאן אבל הפעם בגלל שראיתי את סיפור המקרה שמאוד דומה למה שהיה לי החלטתי לנסות ולעזור. גם הבן שלנו היה מקיא את המטרנה (ולא את ההנקה) ותקופה ארוכה לא חשבנו שאולי זו אלרגיה... אל תשאלו למה... בכל מקרה אחרי סדרת בדיקות ששלה וירוס ואי אלו מחלות הוכח שהוא כנראה אלרגי. פניתי גם לרפואה טבעית והיא אמרה לי ללנסות מטרנה ללא לקטוז. זו מטרנה שמצויה בד|כ בסופר פארם ווחנויות דומות (ויש גם סימילאק כזה). זוה תחליף חלב חלבי אך ללא לקטוז, כך שמי שאלרגי ללקטוז של החלב יכול להשתמש בה ולהנות מיתרון של תחליף חלבי. (התחליף טיפה יקר משהו כמו 45 ש"ח לקופסא קטנה של בערך 200 ג') אבל זה ממש עזר. אחרי שנתנו לו ביום הראשון והשני הוא עוד הקיא קצת וחזרתי לרופא שאמר שזה כנראה כי הגוף עוד לא "התנקה" לגמרי מהחלב הקודם ושננסה עוד יום יומיים לראות מה קורה ואם לא חל שינוי לחזור אליו. זה עבד, ואחרי יומיים הפסיק כמעט להקיא וכל את התחליף הזה במשך המון זמן...... בקיצור עזר מאוד וכך לא נתנו תחליף צמחי ששמעתי שהוא פחות טוב. בקיצור שווה לך אולי לנסות בהצלחה

באמת הבן שלי לא הקיא בהתחלה את המטרנה אלא זה קרה לו רק אחרי חודש מאז שהתחלנו והרופאה אמרה שאלרגיה זה דבר שיכול להתפתח גם בהמשך ושזה שהוא לא הקיא בהתחלה לא אומר שהוא לא פיתח אלרגיה

יש לו שיטה - "שיטת היימליך" וכמעט כל מי שמגיע אליו הוא אוסר עליו לאכול המון דברים.

אפשר לבדוק מגיל אפס. לי באופן אישי הוא לא מצא בעייה עם שום מזון אך זיהה אלרגיות אחרות (למתכות ולפריחה של אבקנים) שהיו ידועות לי מכבר. לאחד הילדים שלי ולאחיין הוא פתר בעיות חמורות בינקות שבבית חולים לא הצליחו לפתור.   (מצוקה נשימתית, הקאות חוזרות וירידה במשקל)

החלפנו למטרנה ללא לקטוז וראו זה פלא , הכל הסתדר!

בהצלחה .

תראי, זה יכול להיות הרבה דברים - כמו שכבר אמרו לך, יכול להיות שהוא רגיש לחלב, יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו אבל סוג אחר כן יהיה כמו למשל סימילק.

אבל יש עוד דבר שייתכן - לנו היה דבר דומה שהתברר בסופו של דבר כריפלוקס.

אצלנו הילדה הקיאה במשך חצי שנה אחרי שהפסיקה לינוק ובעקבות כך גם לא התפתחה, ועשו לה אינסוף בדיקות וגם היא ניזונה עם תחליף מיוחד לחלב וכלום לא עזר ורק בקרוב לגיל שנה רופאת אף אוזן גרון בשניידר זיהתה שמדובר בריפלוקס, ובזכות תרופה שקיבלה מאותו היום הפסיקה להקיא והתחילה להתפתח.

לפעמים הריפלוקס הוא לא עם המאפיינים הרגילים ולכן לא עולים עליו.

תזכרי את זה ואם ההקאות ימשיכו תדאגי שרופא אף אוזן גרון יבדוק את התינוקת.

ישנן סיבות שונות להיווצרות רגישות או אלרגיות.

יש שיטה יחסית חדשה, בשם IPEC שגם מאבחנת רגישות וגם יכולה לטפל ברגישות או באלרגיה (זה לא אותו דבר).

יש מטפלות (וגם מעט מטפלים) במקומות שונים בארץ.  הטיפול בד"כ מהיר ויעיל מאוד.

מומלץ בחום!!!

אגב, גם ריפלוקס הוא ברוב המקרים כתוצאה מאלרגיה.  לא כל הרופאים יודעים זאת.  הרבה פעמים האשם הוא קפאין, כולל פצפוצי שוקולד וגלידת שוקולד וכו וכו.  גם פצפוץ אחד ביום או בשבוע, כשאמא אוכלת ואח"כ מניקה, יכול לגרום לקטן לרפלוס.  

בנוסף, יש דרכים להגביר הנקה.  אם מעט מאמץ, יש אפשרות שתוכלי לעבור להנקה מלאה.

אפשר לדבר באישי, אם תרצי.

יש אמהות שנותנות חלב עיזים במקום תמ"לים למיניהם.לעומת חלב פרה, חלב עיזים הוא לא אלרגני, ככל הידוע לי.

אמנם קצת יקר, אבל גם סימילאק יקר...

אני מכירה מישהי שבאופן קבוע כבר 13 שנה נותנת לתינוקות שלה חלב עיזים בתור השלמה להנקה.היא מוסיפה מים וסוכר ענבים ע"פ הוראות שקיבלה מרופא, וב"ה הילדים סבבה...

חלב עיזים באופן כללי יחסית דומה לחלב אם מבחינת הרכב ואחוז החלבונים, ועוד. גם היציאות מאוד דומות ליציאות של תינוק יונק.

בקיצור- שווה לבדוק את העניין. לא בטוחה שרופא ילדים קונבנציונאלי יעזור, מן הסתם הוא יזדעזע/ יתנגד/ לא יכיר או כולם ביחד. אבל יש אנשים שאפשר לשאול אותם.

בהצלחה ורפואה שלמה.

אבל אין להסיק ממני או אפילו מרוב בני דורי שזה מומלץ. לא לומדים מאלה שיצאו בסדר - לומדים מהמקרים הטרגיים הרבים שלא יצאו בסדר, וזה קיים בחלב פרה, בחלב עזים, ובכל חלב שנועד לתמוך בהתפתחות של גור לא אנושי, ועל כן לגור אנושי (=תינוק) הוא עלול להיות הרה אסון.

האישה שכתבתי עליה שנותנת חלב עיזים היא אישה שמודעת מאוד לנושאי בריאות ותזונה, ואת ההמלצה לחלב עיזים קיבלה מרופא ידוע מאוד בתחום הטיפול הטבעי, לאחר שהוברר לה שהחלב שלה לא מספיק.

ברור שעדיף חלב אם, אין ספק. אבל אם הדיון כאן הוא על איזו תוספת לתת, אז לדעתי לפחות, ברור שעדיף חלב עיזים מאשר תמ"לים המבוססים על חלב פרה שהחלבון שלו פורק. (שכן, החלבון בחלב פרה הוא לרוב הבעייתי, גם לילודים וגם למבוגרים. אבל זה נושא אחר...).כמובן, לא הייתי סתם נותנת, אלא באמת מקבלת הנחיה מבר-סמכא אמין בתחום.

האם שמעת על מקרה טרגי של ילד שניזון מחלב עיזים כתוספת??                  

אמנם גם לא שמעתי על מקרה טרגי של ילד שניזון מתמ"ל, אבל גם לא בדקתי את זה...

לפי מה שהבנתי, הרכב חלב עיזים דומה יותר לחלב אם מאשר כל תמ"ל, ובכל אופן הרכיב האלרגני של חלב הפרה לא נמצא בו. אגב, גם סויה היא אלרגנית, ובעיבודה בעולם המערבי גם לא כ"כ בריאה, ועליה מבוססים התמ"לים הצמחיים.

כך ש"הרה אסון" זה לא ממש ההגדרה לחלב עיזים..., בעוד לחלב פרה ומוצריו יש תופעות לוואי רבות וידועות, וכבר ראינו תמ"ל אחד שאכן היה, לצערינו, הרה אסון, והוצא מהשוק.

(לסיום, גילוי נאות:  מעולם לא נזקקתי ב"ה לתוספת לחלב אם, ובנותי מעולם לא ניזונו מתמ"ל, והלוואי שתמיד יהיה כך.  בנוסף גם אין לנו מוצרי חלב בבית.... אבל מודה שחלב עיזים מגעיל אותי, אישית..)

חלב עזים גם חסר בחומצה פולית (בחלב אם יש 2.5 - 8 מיקרוג חומצה פולית לדיציליטר, ובחלב פרה יש 5 מיקרוג לדיציליטר).

לגבי הרופא המוערך, מכרה שלי קיבלה מרופא שהיא מעריכה מאוד המלצה להחליף את התמ"ל במרק עוף טחון מגיל שלושה חודשים - מה את אומרת על ההמלצה הזאת? העובדה שיש רופא שרבים מעריכים אותו, היא בפני עצמה לא מכשירה המלצות מסוכנות שלו.

הכנת תמ"ל מבוססת על הרעיון שלגור אנושי לא מתאים חלב של גור אחר, ולכן, כשאין ברירה וזה מה שהוא יוכל לקבל, יש הכרח לפחות להתאים את אותו חלב לא אנושי ולדמות אותו ככל האפשר להרכב חלב אנושי. נכון שבחלב עזים בפני עצמו יש מעט יותר דמיון לחלב אנושי מאשר בחלב פרה (ויש סוגי חלב שיהיו עוד הרבה יותר דומים, למשל חלב נאקות, ויותר מזה - חלב של קופי אדם), אבל אחרי שחלב פרה עובד במעבדה לתמ"ל הוא קרוב לחלב אנושי הרבה יותר מחלב עזים. בחו"ל מכינים תמ"ל גם מחלב עזים, ועם זה אין שום בעיה (כל עוד אין מה לעשות וצריך תמ"ל, כאמור), אבל כשחלב עזים מוגש לתינוק בלי העיבוד ההכרחי הזה - כן, הוא הרה אסון.

באופן אישי לא שמעתי על אף אסון כתוצאה מהזנת תינוק בחלב פרה, הזנת תינוק בחלב עיזים, השכבת תינוק על מזרן רך, הסעת תינוק בידיים של ההורה, ועוד הרבה דברים שמומלץ בתוקף לא לעשות. אני בסך הכול חיה בבועה קטנה, ומספר התינוקות שאני מכירה באופן אישי מועט מדי כדי לגבש מסקנות. בשביל זה יש מחקרים על רבבות תינוקות, וארגוני בריאות שמנתחים אותם ומוציאים מהם המלצות לציבור.

הנה ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי בנושא הזנת תינוקות-

ישלבחור מזון לתינוק על-פי סדר העדיפויות הבא: (א) חלב אמו בהנקה, (ב) חלב אמו בשאיבה, (ג) חלב של אם אחרת, (ד) תמ"ל. זהו, כאן ננעלת הרשימה. אין עוד מזון שהוא בטיחותי מספיק.

לקטוז, החלבון שבחלב פרה לא קיים בחלב עיזים, ולכן חלק מהרגישים לחלב פרה מסתדרים עם חלב עיזים, אבל יש בחלב עיזים חלבון אחר, שיש אנשים שאינם מסוגלים לעכל אותו.

לתינוק לא מומלץ לתת לא את זה ולא את זה, אלא חלב אם, ואם האם חייבת לעבוד מחוץ לבית אז תחליף חלב אם.

אם התינוק רגיש למוצרי חלב אז לעיתים האם המניקה צריכה להתנזר ממוצרים אלו.

אם מתגלות בעיות עיכול אצל תינוקות (או ילדיחם או מבוגרים) היימליך מאד עוזר, מניסיוני.

מי שאלרגי לחלב פרה, רוב הסיכויים שיהיה אלרגי לחל עיזים.

אין ביניהם כמעט שום הבדל מהותי, זה אותו הדבר.

רק טעם שונה.

יש בו פחות מרכיבים מסוימים כמו ויטמין D,קצת פחות לקטוז, לכן למי שלא סובל לקטוז לעיתים סובל אותו יותר כך שאין בו שום יתרון.

הוא לא דומה להרכב של חלב אם, זה חלב רגיל!

תינוק שזקוק לתוספת ויקבל חלב עיזים, פשוט יחסרו לו מרכיבים חיוניים אחרים שמוספים לתמ"ל.(כמובן כשמדובר בגיל הרלוונטי.)

גם חלב פרה אותו הדבר.

תמ"ל הוא התוספת היחידה המומלצת לתינוקות שלא ניזונים מספיק מחלב אם.

ובכל זאת אני לא מקבלת לגמרי.

א. ההמלצה על המרק עוף היא אכן הזויה לגמרי. יש המון המלצות הזויות. מה עם אם שהרופא הזהיר אותה לא להניק אחרי גיל שנה כי זה מסוכן? כן, כן, רופא.

אם נכנסים לזה אז יש המון דברים מוזרים, ובכל זאת אנחנו מתייעצות עם רופאים..  כל אחת עושה את שיקוליה בבחירת הרופא, והרופא שמדובר בו הוא אולי מעורר התנגדות אצל חלק מהאנשים, אבל הוא בעל שם עולמי.

ב. כדי להשוות בין סוגי החלב צריך לשבת מול טבלאות שבהן מופיעים כל הרכיבים בכל הסוגים. מודה שעשיתי את זה פעם, אבל חלקית. כלומר- יתכן שאין הרבה חומצה פולית בחלב עיזים לעומת חלב פרה, אבל גם יש מרכיבים אחרים שבהם יש יתרון לחלב עיזים, כך שצריך לראות את התמונה השלמה.

ג. היי, לא אמרתי שחלב עיזים זה הדבר הכי טוב. אבל מדובר פה                   1.באמא שנותנת תוספת, כך שהתינוקת מקבלת גם חלב אם.                          2. בתינוקת שיתכן שמגיבה לא טוב לתמ"ל המהולל... אם זה רק וירוס, מה טוב, אבל אם זו רגישות, אז ניסיתי לתת כיוון אחר.

מובן לי שהוא בעליל לא מקובל עליכן, אבל יש כאלה שזה כן מקובל עליהן, ויש גם כאלה המתנגדים לתמ"ל!!  ולא, אני עדיין לא חושבת שזה הרה אסון.

אגב, מה אם יעשו מחקרים על חלב עיזים וזה גם יכנס לרשימה של ארגון הבריאות עוד 10 שנים? את יודעת, יש דברים שמשתנים, יש מידע שמתחדש, יש דיעות שמשתנות. נכון, בדר"כ הולכים לפי מה שידוע לנו היום. אבל זה לא אומר שמה שלא ידוע הוא מחוץ לתחום המותר.

גם להשכיב תינוק על הבטן זה הרה אסון, לפי האחות הנחמדה בטיפת חלב. וגם לישון עם התינוק במיטה זה הרה אסון. מה לעשות שיש דעות אחרות בעניין...ויש להן לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות מאשר לדיעות הקונבנציונאליות.

טוב, זה כבר נושא אחר.

רק שיהיה בהצלחה לשקשוקונת שפתחה כאן את השירשור.

אין שום חלב שדומה לחלב אם.

אבל חלב פרה ועיזים דומה מאוד.

ואין להם שום  יתרון אחד על השני, וכמובן לו על פני חלב אם או תמ"ל.

תמ"ל הוא בסך הכל נסיון חיקוי של חלב אם, כשהבסיס הוא חלב פרה,

הוא הכי דומה שיש לחלב אם, והכי טוב לתינוק כשאין ברירה.

ואני לא מבינה למה אנשים נגד תמ"ל כאילו מדובר מינימום ברעל, או סכנה לבני אנוש.

תרגעו אנשים, כולה עוד מוצר פרי יצירת האדם..

כמו הרבה דברים שאנחנו צורכים וכולנו חיים..

"וכולנו חיים" - כן, כל מי שקורא אותך כרגע חי, זה בטוח. מי שלא חי לא יכול לקרוא אותך.

לא משנה, לא ניכנס לנושא הזה שוב, רק בסוד אספר לבת 30 שהחזית המאוחדת שלנו נגד חלב עזים לתינוקות לא משקפת תמימות דעים בנושאים אחרים.

אין לי מושג על מה אנחנו מסכימות או לא,

או למה חשוב לך שבת 30 לא תחשוב שאנחנו תמימות דעים,

אבל אני אראה את זה כהערה חביבה ולא מעבר

ואם במקרה כן חשוב לך לדעת מה בהערה האחרונה שלך הקפיץ אותי, גם אין לי בעיה לתת לך תזכורת.

אני מעדיפה שתשמרי לעצמך  מה שלא מוצא חן בעינייך, בלי לשתף אותי. 

כמו שאני מתמודדת בעצמי עם כל מיני דברים שלא בדיוק לרוחי.

א. לגליה- גם אני לא מבינה למה כ"כ מתנגדים לתמ"ל. רק כתבתי שיש כאלה שמתנגדים...ודווקא אני מסכימה עם ה"כולנו חיים". כשאחותי הגדולה הייתה תינוקת (זה היה לפני המוווון זמן), המליצו לאמא שלי לתת לה בשר טחון בגיל חודשיים. לי זה נשמע די מזעזע, אבל אכן, כולנו חיים. נראה לי של"גור אנושי" כמו שכתבתן, יש יכולת לשרוד עם מגוון סוגי תזונה. לא שכל דבר הוא מושלם בשבילו, אבל אולי אנחנו חזקים יותר ממה שנדמה לנו.

ב. לפצקרשת- לא אומרים סודות בחברה... האמת שלא חשבתי בכלל אם זה משקף או לא תמימות דעים בנושאים אחרים. סתם הבאתי דוגמאות שנויות במחלוקת שקשורות לתינוקות.  

אשמח לראות את ה"לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות" שתומכים בהשכבה על הבטן על פני השכבה על הגב.

(או בחלב לא אנושי ששאינו מעובד על פני כזה שהוסב לתמ"ל)

רק בקצרה-

א. האמת שאין לי ממש כוח לעיסוק בנושאים האלה. אולי כי אני בסוף הריון, ואולי כי כבר הגעתי למסקנה שכל אחת תגדל את ילדיה ע"פ מיטב הבנתה ודי לי בכך שאני אעשה את שלי.

ב. לא יודעת אם יש מחקר שמסקנתו להשכיב על הבטן, אבל אני כן יודעת (יועצת הנקה מוסמכת שבדקה את הנושא הסבירה לי לעומק) שהמחקר שעליו ההמלצה הזו מבוססת הוא לא כזה חד משמעי. כלומר- למקרי המוות בעריסה (ה' ישמרנו) היו מספר מכנים משותפים, ולאו דווקא השכיבה על הבטן.

למשל- רוב המקרים היו אצל תינוקות שלא יונקים, שישנים בחדר נפרד ולא בחדר ההורים, בין 12 בלילה ל7 בבוקר ,וגם שוכבים על הבטן.

המסקנה יכולה להיות רבת פנים- להשכיב על הגב, גם אם זה לא ליד ההורים, או להניק כמה שיותר גם בלילה כשהתינוק ליד אימו.

אישית- יש לי ילדה שהייתה ישנה רק על הבטן ויש לי גם ילדה שישנה רק על הגב ולא הייתה מוכנה לשכב על הבטן. אולי שתיהן קראו את המחקר וכל אחת הסיקה מסקנה אחרת??

הרשמיות אלא לפי אנשים פרטיים ששכנעו אותי. זו זכותך המלאה.

שאלתי רק אם יש לך גיבוי למשפט "יש לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות בנושא..."

שכמעט על כל מחקר או המלצה שמציגים לי בקופת חולים (הבנת כבר שאני לא חובבת את מוסד טיפת חלב?...) יש מחקרים או המלצות אחרות.

לא התכוונתי ספציפית שעשו מחקר שמסקנתו שהכי טוב להשכיב על הבטן.

זה בנוגע לתזונה, לחיסונים, ולכל מה שקשור לגידול ילדים ובכלל. למשל, כמעט על כל חיסון שהאחות תסביר לי למה הוא נורא נורא חשוב על סמך כך וכך מחקרים, יש מחקרים הפוכים. ככה זה בכל דבר, לא? 

האמת שאני דווקא מנסה לא ללכת ע"פ שכנועים פרטיים. אני מנסה לבדוק נושאים שחשובים לי, לקרוא את שני הצדדים ולבקר גם את שניהם, ובע"ה להגיע בכל נושא למסקנה שלי. להגיד שאף פעם אני לא טועה? אף אחד לא יכול להגיד כזה דבר. אבל אני את שלי מנסה לעשות.

ספציפית לגבי חלב עיזים- לא יודעת, כי אף פעם לא בדקתי. כאמור, לא אני נתתי, אלא מישהי שאני מכירה אותה אישית. אני מאמינה שהיא כן בדקה.

דווקא קראתי מחקרים שתומכים בזה.

לא יודעת אם הבנתי אתכן נכון - אין הבדל גדול בין חלב פרה לחלב עיזים, אבל בחלב עזים יש פחות לקטוז ולכן מי שרגיש ללקטוז יסתדר טוב יותר עם חלב עזים??

זה חשוב לי להבין, כי כשהנקתי את הבכור שלי והייתי אוכלת מוצרי חלב פרה הוא סבל נורא מפריחה וכאבי בטן לא רגילים, עד שהפסקתי לחלוטין עם מוצרי החלב. היום, בגיל שנה וחצי, אם אני מביאה לו מוצרי חלב פרה מיד מתחילה לו פריחה... אז התחלתי לתת לו מוצרים של חלב עזים ואין שום תופעות חריגות... מה זה אומר? שהוא רגיש ללקטוז, אבל זו לא אלרגיה?..

ועכשיו אני שוב מניקה את בת החודש שלי, ואני לא נוגעת במוצרי חלב כי אני מפחדת שזה ישפיע עליה כמו שזה השפיע על הגדול... אז זה אומר שאני יכולה לנסות חלב עזים ואם היא רגישה ללקטוז אז חלב עזים לא ישפיע עליה לרעה (דרך ההנקה כמובן)?

בס"ד

כשהיא הייתה בת 7 שבועות נתתי לה מטרנה והיא הקיאה כמה פעמים אחרי - זה לא הייתה הפעם הראשונה שהיא נחשפה למטרנה וגם היא, אחרי הנמקה, לא מקיאה.

אותנו הפנו למיון אבל זה בגלל שהיא הקיאה המון... 

בד"כ יש 2 חשדות במקרה כזה: 1- אלרגייה לחלב- האלרגיה יכולה להתפתח עם הזמן (וגם לעבור עם הזמן). צריכים ללכת לרופא ילדים ושהוא ייתן הפניה למרפאת אלרגיה. בסביבות גיל חצי שנה עושים תבחין עורי (מניחים על העור, עושים שריטה קטנה ורואים אם מתקבלת תגובה אלרגית) ואם יש צורך חוזרים בסביבות גיל שנה לעשות טסט במרפאה (כשהילד אוכל שם חלב תחת השגחה ורואים מה קורה)... כדאי שתפני לרופא שלך ובנתיים תמנעי מלתת לה מטרנה חלבית.. תראי מה הרופא יגיד..

2- צליאק. הצליאק לא משפיע על ההנקה אבל הוא גורם לכך שאי אפשר לעכל את המטרנה...למרות שאם הבנתי נכון זה לא גורם להקאות אז רוב הסיכויים שזה לא המקרה... אבל בזה אני פחות מבינה כי זה לא היה המקרה אצלנו..

שיהיו בשורות טובות!! 

למרות שהבית שלי לא במצב קשה הפעם. ברוך השם. ואני לא מבשלת הרבה בכלל, מכינה רק דג וחמין ושקשוקה לצהריים

לא יודעת להסביר את זה, אין לי כח בימי שישי כבר הרבה זמן

רוב הפעמים הבעיה היא באמת הציפיות

או שלנו או של אחרים

צריך ללמוד לשים גבול לציפיות לא ריאליות 

לסטטוס שיש להם זמן לבית קפה...

מצחיק

הרף של בעלי יחסית גבוה בשבתות

אני משתדלת להוריד אותו כל פעם

אבל אנחנו מאוד אוהבים להיות בבית, ואוהבים אורחים

וזה פשוט לא הולך

נגיד עכשיו אני בעבודה

אתמול עבדתי קשה בטירוף

והוא עושה פינשיים

וממש באלי בית יותר נקי 😔

ופשוט לא מגיעה לזה 

אבל אין לי עם מי😅

גם הרף שלי גבוה. אני משקיעה הרבה בסלטים וקינוחים. הרבה פעמים עושה את הקניות רק בשישי, ואני עושה. ואנחנו כל שבת בבית. עד שהבנתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי להתאבד על זה ביחד עם שבוע עבודה, נקיונות כביסות וגיהוצים, ובעלי בכלל לא נכנס למטבח/ מנקה.

ולכן - מורידה הילוך.

קונה קינוחים לפעמים ולחם תמיד, לפעמים מקפיאה סלטים אם הכנתי כמות גדולה ודואגת לפרופורציות

סעודה שלישית למשל אוכלים פה טונה בקופסא/ סרדינים

עשיתי לעצמי מעין תעדוף

קודם כל אוכל שזה בעיקר דג לערב+ מנה פשוטה למחרת

נקיון אחרי.

קינוחים זה בונוס

ובין לבין מנוחה והרבה.

אבל זה רף שלי, לא שלו

אם זה לא עושה לך טוב הרף שלו - דברי על זה. בטח לא כשאת זו כשנקרעת

לא הייתי מעלה על דעתי לארח ככה 😂

לפחות בחמישי את בבית? 

לפעמים כן ולפעמים לא

פשוט נדיר שמסתדר לנו לארח אותם ספציפית

וכבר הרבה זמן אני רוצה, אז מסתדרים 

ובין הקצר

משהו כיף בשבילה אז כל היום נראה אחרת.

אחת אוהבת בית קפה

אחת קניות

אחרת פילאטיס

אחרת הליכה בבוקר מוקדם.

אין לי כוח ולא התחלתי כלום

בא לי לישון

שזה הציוד שלו.

צריך לשים הכל בשמש בשקיות זבל שחורות אטומות לכמה ימים. ורק אז לנער ולכבס.

כביסה לא מספיק עוזרת. אולי אולי אם זה בהרתחה.

ואז להרים הכל ולעבור חדר חדר ולתפוס אותם, אפשר עם שואב אבק ואז שטיפה טובה.

וממש להסתכל שאין חדשים.

יש גם ספריי של סנו מיוחד לזה.

אפשר אולי לרסס על הפתחים

האלטרנטיבה מאןד קשה ליישום

בעיקרון זה לגדוע את מעגל החיים שלהם

לשאוב כל יום את כל הבית כולל מיטות ספות

ולרוקן שואב לפח כל יום

לשטוף את הבית

לכבס מצעים מגבות בגדים בהרתחה

לשים מלכודות פרעושים קערת מים וסבון עם מקור אור וחום כמו מנורת לילה

בדוגרי- אני לא הייתי עומדת בזה

אני רק כאן כדי להגיד

שלמרות שזה נראה סוף העולם

זה לא

לנו היה פשפשים

חשבתי שנצטרך לעבור דירה

באמת לא ראיתי מוצא

והייתי לפני אחרי ותוך כדי לידה

תכלס לא חזרנו הביתה תקופה והדברנו

אחרי ההדברה חיכינו שבוע

למרות שאמרו לנו שצריך לחכות 6 שעות רשמית

ובגלל שהיינו עם תינוק בן שבוע אמרו לנו לחכות יומיים

אני העדפתי לחכות שבוע

וזהו

לקח זמן להשתחרר מהחרדות

ועד עכשיו אני נבהלת מכל עקיצת יתוש

אבל תדעי שלכל דבר יש פתרון

או עכברים

יכול להיות שהוא הביא איתו הרבה פשוט לעשות ניקיון ושטיפה יסודית להחליף מצעים ולהזיז שטיחים אם יש

רואה את השעה ששלחת ואיתך לגמרי בזה, אני גם לא מצליחה יותר לישון בלילה ובמהלך היום אני גמורה מעייפות.. ועוד עם הילדים עליי בחופש

יאללה בע"ה שסגולת הפורום תעבוד לנו😉

נהיה אצל ההורים וזה הכי נוח 😉

יאללה בקרוב ובקלות ובבריאות גם אצלך! 

גם אני ככה כל הריון מחדש

שיהיה בשעה טובה ובידיים מלאות בזמנו 🙏🙏

לשחרר ולהרפות.

אבל תכף תכף זה מגיע😀

הרדמתי את התינוק והתחלתי לנקר, אז הלכתי למיטה באמצע הצהריים עם הילדים... ישנתי שעה, התינוק ישן, בן שנתיים וחצי נימנם לידי והגדול העסיק את עצמו וגם קצת נימנם בספה...

היה נצרך כל כך!

בהצלחה לנו בהשכבות אחרי זה 😉

וואי מ19:00 אני מנסה להרדים אותה

הילדה הצטננה האף סתום היא לא מצליחה לשתות בקבוק

צרחות ועצבים

התינוק מצטרף אליה

לקום סתם מוקדם, הכוונה בימים שאני בחופש ואין קיטנה. זאת אומרת, ימי שישי...

אבל אז הבן שלי החליט שהוא רוצה ללכת לביה"ס

מזל שזה השישי האחרון

לא יודעת אם את מחפשת גם המלצות, אבל אם כן, אז לא מנסיון לצערי אבל מדריכת הורים שאני מאד אוהבת ועוקבת אחריה נקראת מיכל אופנהיים. הרבה מהדברים שהיא אומרת עוזרים לי אפילו בהבנה מחודשת. 

ילד מאתגר זה באמת מאתגר, והוא מכניס אותנו למתח תמידי מפני ההתפרצות הבאה, ולכן באמת קשה להיות בנחת כשהוא נמצא.

מציעה לך - רק אם את מסוגלת - לעשות לעצמך רשימה של דברים טובים בו. תנסי לחפור מתחת לאדמה. אפילו רק לכתוב - יש לו עיניים יפות ודברים בסגנון. זה יכול קצת לעזור להרגשה שלך מולו.

ומחזקת אותך באמת לחפש הדרכת הורים טובה❤️

דווקא איפה שההתבוננות היא מעמיקה מוצאים אוצרות יקרים מפז.

אם מה שגורם לך חשש זה השלוף אז לגמרי תרגישי בנוח.

תנסי להיאחז בדברים הקטנים.

וגם לייצר זמן נקי משיפוטיות להיות יחד. זה יכול להיות גם 5 דקות. אבל שאתם נטולי הפרעות וחסמים.

תאמיני שאתם מסוגלים לצלוח את הריחוק ויבואו ימים טובים יותר

🤗

זה ממש מעודד..

אנסה למצוא כמה דקות כאלה, בטוחה שהוא ישמח

זה קשה ממש להרגיש את ההרגשה הזו שאין כוח לילד שלך, ואת לא אמא נוראית, לאמא נוראית זה לא היה מזיז!!!

דבר שני, אם תרצי לכתוב מאיפה את אולי אוכל לסייע במציאת פסיכולוגית מתאימה

כן, זה מה שאני מנסה לעודד אותי גם, אבל עדיין להרגיש את הרגשות האלה זה מרגיש כל כך רע, ברמה שאני חושבת שאולי אני לא ראויה..

היינו אצל פסיכולוגית, הכיוון עכשיו הוא יותר הדרכת הוריםמ אבל מחפשים משהו שמשלב גם את הילד בחלק מהזמן

מזל טוב!! איזו גיבורה את!!!!

ואיזה כיף להיות אחרי!

כתבת ממש יפה ומרגש..

נשמע ממש חוויה לא פשוטה הצירים שבאו פתאום ככה. הזדהתי מאד עם הצירים הסיוטיים בזמן האפידורל..

יאללה מחכה להמשך..

מזל טוב!!

כל הכבוד לך כמה כוחות נפש!!

רק.. סליחה אשני אומרת- אבל איך הם לא הבינו שזה צירי לחץ???😉 זה ההכי קלאסי לש צירי לחץ מה שתיארת .. ובדר''כ בודקים פתיחה לפני אפידורל ולא נותנים בפתיחה מלאה לרוב..

ואם זורם לך לכתוב בפרטי איפה ילדת?

רצו לבדוק אותי האמת אבל צרחתי שאני עולה למיטה רק בשביל אפידורל

ילדתי באסף הרופא

ומיילדת מנוסה אמורה לזהות שכשמישהי שהתמודדה מהמם כמוך עם צירים כל הזמן פתאם יצשתפנית לשתצעקות ולחץ והיסטריה לאפידורל והרגע

זה 99אחוז אומר פתיחה מלאה עכישו או בעוד 2 דקות

ברור שאם את בוחרת באפידורל זה זכותך המלאה

אבל בשלב הזה לרוב מיילדות יציעו לנסות כבר לבד כי י ש מצב ש3 לחיצות הוא בחוץ ועד שהאפידורל משפיע.. לפעמים לוקח יותר זמן

קיצר

מטורף הסיפור שלך ועכשיו קראתי על האשפוז אימאלה איהז סרטטטט

את באמת גיבורה אמיתית

ואגב.. מישהי המליצה לי לפני הלידה הקודמת שלי על הבי''ח ההז.. ולפי מה שתיארת הוא נשמע לי יחסית עמוס- גישה לא טבעית...או שזה סתם נדמה לי? 

ילדתי שם ובשערי צדק. אסף הרופא היו משמעותית טובים יותר.

בשערי צדק היה לי סיבוך שראו כבר בהריון ואחרי הלידה החמיר. אף רופא לא בדק אותי כל האשפוז. אני התחננתי לאחיות שיקראו לרופא שיראה אותי וכל פעם מחדש הן הופתעו שאף אחד עוד לא הגיע. בסוף סרבתי להשתחרר עד שיבדקו אותי. אחרי שסוף סוף הגיע רופא הייתי מאושפזת עוד שבוע עד שהסיבוך נפתר.

באסף הרופא, בלידה הראשונה באמת לא ידעתי לדרוש דברים והיה פחות מוצלח. לא דחפו התערבות, אבל היה פחות יחס כי לא נראתי כאובה וכשלקחו את התינוקת לתינוקיה לא הסכימו להביא לי אותה עד הבוקר (9 שעות מהלידה) כי לא היה מקום בביות מלא. אבל בלידה השניה ידעתי לעמוד על שלי ולא היו דברים כאלו. ובשתי הלידות היה ביקור רופא פעם ביום והעברת מידע בין צוותים רפואיים

אבל באסף הרופא אני תמיד שומעת סיפורים לכאן ולכאן יש כאלה שממש ממש לא מרוצות ויש כאלה שממש כן

אם מישהו לוקח ממני את התינוק ולא נותן לי- בלי סיבה רפואית אמיתית..זה מבחינתי ממש הדבר שהכי מרתיח אותי ברמת המוכנה לתבוע אותם כי אין זכות למנוע מאמא להיות צמודה לתינוק שלה אם היא רוצה . אז מה אם אין מקום בביות מלא? אז תשהיה איתך איפה שאת. זה לא אמור לפגוע בך אם להם אין מקום.

לקחו אותה לבדיקות ואז עד שקיבלתי חדר לקח זמן.

כשבעלי הלך לקחת את התינוקת אמרו לו שבלילה אי אפשר והוא פשוט הלך הביתה 🫣

כשביקשתי שוב אחרי שעה הם רצו שאבוא לקחת לבד ולא יכלתי לקום עד שאחות תבוא לעזור לי (נהלים) ואף אחות לא היתה פנויה למלא זמן.

אבל כמו שכתבתי, בלידה השניה למדתי להתעקש על דברים והיה ממש טוב שם. לידה טבעית, חדר עם שניים, התינוק היה איתי כמה שרציתי, בדיקות לכל מה שצריך ואחיות נגישות.

ולא מכבדים את הבקשה שלך

ממש רגיש

ומדהים שלמדת לבקש ולדאוג לעצמך זה מהמם

ומעניין ..בכללי י ש להם גישה טבעית או פחות?

והעומס 'ם- זה ככה לרוב שעמוס?(תמיד יכל להיות ..אבל יש בתי חולים יותר עמוסים ויש פחות)

בשערי צדק

בעלי מגיע עם מגש סושי ענק, אנחנו נחים קצת בהתאוששות, התינוק ישן.

מביאים אותי לחדר, חדר פרטי וענק. ביקשתי להיות באפס הפרדה. אני מצליחה להניק את התינוק ברוך ה' ועונה קצת לאנשים בוואצפ.

הולכת לישון וקמה עם כאבי ראש מטורפים, מרגישה כאילו הניחו לי בית על הראש. כאילו הרדימו לי את הראש. לא מצליחה להזיז אותו לא מצליחה להסתכל למטה כלפי התינוק, לא מצליחה בקושי לקום מהמיטה. אבל ברגע שאני מניחה את הראש ישר על המיטה בלי כרית אפילו הכאב נעלם.

מעדכנת את האחות מגיעים לבדוק אותי, בדיקות דם וכו' ואחרי כמה שעות מגיעה רופאה מרדימה לדבר איתי.

מסתבר שבגלל שלקחתי אפידורל בפתיחה מלאה היתה סטיה וזה גרם לנוזל מחוט השדרה לנזול לראש. הרופאה אומרת שזה קורה לפעמים וזה סיבוך די נפוץ של האפידורל ושאפשר להכנס למן ניתוח כזה שבו מחדירים דם מהוריד למקום של האפידורל וזה יוצר קריש דם וסותם את החור. או שאחכה שבועיים בערך עד שיעבור בעצמו.

אני מותשת, סחוטה נפשית ופיזית ואין לי כח לשום סיבוכים, באופן כללי פרוצדורות רפואיות מאיימות עלי מאד. אני אומרת לרופאה שאני מעדיפה לחכות ולא רוצה לקחת סיכון.

הרופאה הולכת ואני בוכה ובוכה, לא יכולה לזוז בכלל מרגישה כל כך מוגבלת, התינוק ישן ושקט ומוסיף לי יסורי מצפון. מתקשרת לרופאה קרובת משפחה להתייעץ והיא ממליצה לעשות את הניתוח הזה.

כמה שעות בלתי נסבלות עוברות. אני לא יכולה לקום מהמיטה, לא יכולה לזוז בכלל, מניקה בלי לראות את התינוק. מגיעים לעשות לו את הבדיקה שבכף הרגל ועני לא יכולה אפילו להיות לידו מרוב הכאב.

באיזשהו שלב החלטתי שאני רוצה לעבור את הניתוח הזה והודעתי לאחות היא עדכנה את הרופאה ותוך כמה שעות כבר הורידו אותי לחדר ניתוח.אני יומיים אחרי לידה, צריכה להפרד מהתינוק החדש שלי, מרגישה כל כך מבואסת שגם לקחתי אפידורל שלא ממש עזר לי ובאמת את כל הלידה עברתי בלעדיו, וגם נפלתי על הסטטיסטיקה של אלה שהאפידורל מסתבך להם.

נותנים לי חלוק, מורידים את כל החפצים האישיים ואני כל כך לבד. האווירה של חדר ניתוח מאיימת וקרה, אני רק רוצה שיגמר.

מכניסים אותי לחדר ניתוח, ממש כמו בכל הסיפורים עם מנורות גדולות מעלי והמנתחת מסבירה שזה לא בהרדמה כללית, אני פשוט צריכה לא לזוז ולהגיד לה מתי שאני מרגישה לחץ חזק. אני רועדת כולי, מרגישה חשופה ומפוחדת. כבר לא יודעת אם באמת כואב לי או שאני מדמיינת שכואב. בוכה בלי הפסקה ובאופן כללי מרגישה שקילפו מעלי את כל השנים שלי וחזרתי להיות ילדה קטנה.

הניתוח נגמר, אני צריכה לשכב שעתיים על הגב, מכניסים אותי לחדר התאוששות ואני מעבירה את הזמן בלהקשיב לכל סיפורי הניתוחים הקיסריים של הנשים בחדר. ברוך ה' הזמן עובר מהר ומחזירים אותי למחלקה, המלאך הקטן שלי ישן כל הזמן ולא היה רעב כמו שחששתי.

אני מנסה בזהירות לקום מהמיטה וברוך ה' הכאבי ראש עברו לגמרי! מרגישה שקיבלתי את החיים מחדש. לא מפסיקה להודות לה' על הנס הזה. פתאום מרגישה כמו יולדת רגילה, קצת חלשה אבל חיה ומתפקדת. אנחנו נשארים במחלקה עוד לילה ולמחרת בבוקר משתחררים בשמחה.

אני הולכת לבית החלמה לכמה ימים להתאושש והחוויה מוזרה אבל אני נחה כמו שצריך וחוזרת מיד לברית שמחה בריאה ומאושרת.

לא רצתי לכתוב קודם כדי לא לבאס וגם ילדתי רק קיסרי, מרשה לעצמי כי כבר כתבת את הבאסה. זה ממש היה נשמע לא להיט שנתנו לך אפידורל בשלב הזה ורק מלקרא סיפורי לידה היה די ברור לי שאת בסוף אז הן בטח אמורות לדעת.. וגם סתם לא היו נשמעים סופר קשובים ואת היית ממש מלכה מודעת לעצמך ברמות. מזל שעשית את הניתוח הזה מה שזה לא היה ושזה הועיל ושהצלחת אח''כ לנוח ולהתאושש ולהיות בטוב. רק בריאות ונחת.  

קשוח

ב"ה שעכשיו אתם בסדר

ואיזה באסה עם הסיבוך!!! זה באמת סיבוך נפוץ אבל סיוטי🤦 טוב שאת אחרי!!🩷 התאוששות קלה וטובה💓

אחרי מעשה קלטתי שהם באמת לא היו קשובים

וגם לא התנצלו אפילו פעם אחת על האפידורל שהם שמו לא טוב..

קראתי בנשימה עצורה

הרבה מזל טוב!!!

גם לא ביום כיפור

אבל אולי זה תלוי כמה את מאוזנת

צום עם סוכרת הוא מסוכן, וצום עם סוכרת בהיריון הוא מסוכן כפול 2.

בכל ספר הלכה שפתחתי סוכרתיים הם הדוגמה הראשונה לחולה שפטור מצום..

יש סיכון לנפילת סוכר, או התייבשות שתביא לצירים מוקדמים.

בתשעה באב אין שיעורים, אז לפחות תשתי כמו שצריך.

ואוכל יכולה להסתפק במינימום שצריך.

בע"ה בבריאות ובשמחה!

אפילו ביום כיפור אני שותה ואוכלת לשיעורים..

אם תצטרכי תפני למכון פועה, יש להם הנחיות מסודרות.

גם לי הנחו בסוכרת הריון לאכול לשיעורים גם ביום כיפור, זה קצת מוזר אבל ידעתי שזה בשביל העובר.

כולל כיפור שלא צמתי בו.

הרב הנחה אותי איך לאכול לשיעורין.

והיתה לי סכרת מאוזנת.

אני גם מכירה שלא צמים בכלל כמו שהשאר כתבו פה

ביום כיפור שיעורים, צריך הדרכה של רב ורופא ירא שמיים איך

שזה לפעמים תלוי ב''עד כמה חמורה הסכרת"

היו פעמים שצמתי כיפור

והיתה פעם ששתיתי לשיעורים מרק טחון

בשני המקרים הייתי על דיאטה בלבד, ללא הזרקת אינסולין

בשניהם.

חידשו לי..

לקראת כיפור אתייעץ בע"ה 

של אטתה שנה, והסוכר שלי ירד נמוך.

כששברתי את הצום באזור 11-12 על משהו ממש סביר (כריך מלחם מלא) הסוכר קפץ ממש גבוה.

זו הסיבה שסכרתיים צריכים לאכול כל 3 שעות.

אז התיעצתי עם רב והוא אמר בכיפור לצום בלילה ולשתות שיעורים מרק מזין בבוקר.

אבל בהריון שלפני כן עם סכרת הריון לא היתה לי בעיה כזו, וכיפור עבר מצוין. וגם ההריון שלפני לפני.

כנראה המצב החמיר באחרון...

לכן זה ממש לא גורף.

מי שמזריקה אינסולין זה יותר בעייתי לצום למיטב ידיעתי.

הכי טוב להתיעץ עם רב לפי המצב שלך.

בהנקה למשל אני צמה רק בלילה

בהריון אני צמה כי יחסית קל לי לצום

הם אמנם שניהם צום חמור

אבל הם שונים וזה חשוב לדעת

למשל לרוב הדעות אין שיעורים בתשעה באב-מי שפטור פשוט פטור וצריך לאכול ולשתות כרגיל(כלומר רגיל של תשעה באב-אוכל פשוט,לא בשרי וכו)

יום כיפור לרוב ינחו שיעורים, תלוי ברמת הקושי- לפעמים ינחו שיעורים מתחילת הצום כדי לא להגיע למצב שצריך כמות גדולה יותר, לפעמים שיעורים רק של נוזלים לפעמים גם של אוכל לפעמים הנחיה לצמצם מרווח בין שיעורים... ורק אם זה לא מספיק ינחו לאכול רגיל.

צריך לזכור שיום כיפור הוא דאוריתא ותשעה באב דרבנן. זה לא אומר שהוא לא חשוב, ודאי שכן, אבל עדיין הוא לא באותו קו כמו יום כיפור.

(הכוונה לחולים שלא בסכנה)

אבל בשניהם לא יצא לי לשמוע על פטור גורף לנשים בהיריון 

אבל כן גם בלי סיבה משמעותית כמו סכרת הריון.

לי רב פסק לא לצום בהנקה כי קשה לי בצומות, בלי סיבה רפואית אמיתית

או שיעורים? פעם ראשונה שומעת

לי פסקו שיעורים בכיפור בהנקה וזה קשה יותר מלצום, רק באלך לסיים את הבקבוק כבררר

וזה היה חודש בערך אחרי לידה, פעמיים..