אם היא היתה מקיאה גם אחרי ההנקה, אז יכול מאד להיות שמדובר בוירוס... אבל כשההקאה היא רק של המטרנה, זה בהחלט עלול לרמז על אלרגיה לחלב.

אלרגיה לחלב עלולה להיות מאד מסוכנת!!!

אני לא רוצה להלחיץ, אבל לדעתי, אל תמשיכי לתת לה את המטרנה בלי להתייעץ עם רופא קודם! (אני אומרת את זה על סמך שני סיפורים דומים... בשניהם אגב, אמר הרופא שלא לתת מטרנה חלבית, באחד המקרים, התגלתה בודאות אלרגיה חמורה לחלב).

מזל שאת מניקה! ככה, בכל מקרה היא לא תרעב בינתים...

רפואה שלמה!!!

בהתחלה היא היתה אוכלת מטרנה ללא תגובות שליליות. רק בשבוע האחרון (מגיל 3 שבועות) התחיל לה התופעה.

גם רציתי לציין שלא כל בקבוק מטרנה היא מקיאה אבל זה קורה ולא מעט..

גם אם בהתחלה היא לא היתה מקיאה, זאת עלולה להיות תופעה של אלרגיה!

סתם לידיעה כללית: אם זאת אלרגיה, חשיפה ממושכת לגורם האלרגן,  מגבירה את חומרת התופעות האלרגיות!

וזה אומר שאם זאת אלרגיה, אז ח"ו הפעם הבאה עלולה להיות מסוכנת יותר!!

שוב, אין לי שום עניין להפחיד, אבל אלרגיה לחלב, היא מהאלרגיות המסוכנות!

תעשי טובה ותקבעי כבר למחר תור לרופא. (אם בוער לך לחזור למטרנה, אם לא תניקי ביניתים ותקבעי לך תור בנחת..)

וכמובן מזל טוב להולדת הילדה! הרבה נחת ובריאות!

לפני שמתייעצים עם רופא. אם היא עלולה להיות רעבה בינתיים אפילו להביא לחברה שתניק, רק לא לקחת סיכון כל עוד יש חשש לאלרגיה.

ממש לא בהכרח שזאת אלרגיה. אבל חייבים קודם כול לשלול את האפשרות החמורה הזאת, ואז אפשר יהיה בנחת לשקול את האפשרויות האחרות.

שזה עוד ממש מוקדם לקבוע אלרגיות לחלב... 

שהסתבר כוירוס ארוך ומעיק והרופא הסביר שאת החלב אם היא מעכלת טוב למרות הוירוס כי הוא הרבה יותר טוב ואילו את המטרנה לא.

זה היה נשמע לי  מופרך אז הלכתי לחוות דעת נוספת וגם שם הרופא אמר אותו דבר בדיוק...

וכמובן שמאד יכול להיות שלא נח לה הבקבוק בגלל מהירות או מציצת אויר.

שווה לנסות לשנות...

היא אמרה את זה ספציפית לגבי הבת שלכם, לפי התסמינים שהיו לה? אם כן, זה לא רלוונטי לגבי הבת של שקשוקונת, וגם היא צריכה חוות דעת אישית מרופא.

או אפשרות שנייה - היא אמרה את זה באופן כללי, לגבי כל תינוק, שבגיל הזה אי אפשר לקבוע שיש אלרגיה? אז זו אמירה לגמרי לא מבוססת, ואפילו חסרת אחריות. הנה סיפור טרי מהיום מפורום אחר: http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?ForumId=317&MessageId=164173742

לבת שלי גילו אלרגיה לחלב כבר בגיל חודשיים.חובה לבדוק במיידי!!!

יש מטרנה צמחית בלי חלב. והיא טובה כמו רגילה.

תבדקי אם היא מקיאה גם אחרי שהיא אוכלת חלב שאוב מבקבוק (ואז זה בעיה בבקבוק..)

תמ"ל צמחי הוא לא טוב כמו חלבי אלא הרבה פחות. יש מדינות שבהן בכלל לא מאשרים אותו בתור מזון לתינוקות, ובארץ משרד הבריאות בעיקרון מאשר - אבל רק במקרים של אין ברירה ובהנחיית רופא.

אבל אם מדובר רק על פתרון זמני עד התייעצות עם רופא, וכשרוב התזונה מבוססת על הנקה ממילא, אולי גם אני הייתי עושה כך. יש הבדל גדול בין בקבוק או שניים לבין התבססות התזונה של התינוק רק על צמחי.

בתי לוקחת רק צמחי. מה הסכונים העלולים להיות בו?

http://pediatrics.aappublications.org/content/101/1/148.full

לא קראתי את המאמר, אז הידע שלי חלקי, אבל עד כמה שאני מבינה יש שתי בעיות עיקריות:

1) עצם העובדה שתינוק לא מקבל חלב. כל הגורים ממשפחת היונקים זקוקים לחלב, ותינוקות אנושיים בכללם. כשאין אפשרות לספק לתינוק חלב אנושי, העדיפות הראשונה היא לספק לו חלב של יונק אחר שעבר התאמות לצרכים של תינוקות אנושיים.

2) בסויה יש רכיבים דמויי אסטרוגן, ותועדו הרבה מקרים שנגרמה מזה לילדות התפתחות מוקדמת.

אלה התשובות כי שאלת, אבל אל תצטערי. שני הדברים האלה הם לא אסונות, וכשצריך אז צריך. אם עברת לצמחי כי היו סיבות טובות לחשוד בחלבי שעושה רע לבת שלך, וקיבלת הנחיה רפואית לבחור כך, הרי שעשית את הבחירה הטובה עבור בתך, ומנעת ממנה נזקים של ממש. כל מה שאני באתי להגיד בתשובתי לעיל הוא רק שכשאין הכרח לא מומלץ לתת.

אם זה בגלל שהיא כל הזמן רוצה לינוק- זה לא אומר כלום. ככה זה בהתחלה כי הם זקוקים לקרבה הגופנית. אם זה משקל לא תקין זה משו אחר... 

להאם יש או אין מספיק חלב.

אנדיקציה למחסור בחלב זה למשל כשאין מספיק טיטולים רטובים.

ואכן חשדנו בזה בעקבות הקאות של מטרנה חלבית.

מס' נקודות בעניין - אולי זה בכלל לא רלוונטי לכם :

א. כפי שאמרו לך - אלרגיה יכולה להתפתח בלי הודעה מוקדמת,

גם הבן שלי קיבל קצת מטרנה בלי בעיה כשהיה בן מס' שבועות (בעיקר סמוך ללידה) ואח"כ הגיעה פתאום התופעה הזו.

ב. לא כ-ל אלרגיה לחלב הינה מסוכנת נורא ומסכנת חיים - אאל"ט יש 3 סוגים עיקריים של אלרגיות לחלב,

אבל זה נכון שבדרך כלל קשה לצפות את התגובה הבאה ל"ע, ולכן מחמירים גם באלרגיות שאינן חריפות באופן קיצוני.

ג. תנסי להזכר - האם היא היתה יותר ישנונית ורדומה אחרי המטרנה? הרבה פעמים בנוסף להקאה יש גם תופעה של כבדות כזו, פחות מרץ ואפילו מעט אפטיות, שלא נדע.

ד. גם אנו חשבנו בתחילה כי סיבות כמו גודל החור של פטמת הבקבוק וקצב זרימת האוכל השונה - גרמו להקאה, ורק בשלב מאוחר יותר 'נפל לנו האסימון'.

ה. אל תכנסי לפאניקה! רוב האלרגיות לחלב עוברות עם הגיל, וזה לא סוף העולם, ו.. אולי זה בכלל לא קשור אליכם

אז... כדאי להתייעץ עם רופא וכך תהיו בעז"ה יותר חכמים. 

הכי קטן שהיא יכולה להסתדר איתו ולא מתעצבנת מהאיטיות.

על השאלה הראשונה אני לא יודעת לענות, ומניחה שזה אינדיבידואלי, וכל תינוק יגיב אחרת לכל פורמולה.

הבת שלי הייתה אלרגית לחלב מגיל חודשיים ואנו הגענו בגיל חמש לפרופ' כץ מתל השומר שם היא עברה טיפול לאלרגיה מחלב וכיום האלרגיה חלפה לאחר 7 חודשים, כי בגיל 6 היא כבר אולכת חלב באופן רגיל   

ב"ה

 האם גם משתעלת\ משתנקת\ מוצצת אצבע ואז פולטת?

אולי המעבר מחלב אם ביניקה לבקבוק-העלה מידי את תכולת הקיבה , למרות שרירי מציצה חזקים (בשל היניקה).

חפשי פטמה עם חור ראשוני.

התיעצי עם הרופא לגבי חלב צמחי.

נסי פורמולה מחברה מקבילה,לעיתים ישנה עדיפות לתינוקות בתרכובות מסויימת

אם התופעה לא חוזרת עם מטרנה צמחית  - אז פתרת את הבעייה. כמובן עדיף להניק באופן מלא אם את תהיי צמודה לתינוקת לפחות חצי שנה.

יש בדיקה לא חודרנית (רפואה משלימה) לרגישות (חוסר סיבולת) למזון  באמצעות מכשיר ביקום. אפשר לפנות ליחזקאל היימליך בירושלים (ליד מד"א בכניסה לעיר) (תחפשי את המספר בבזק). עולה כ200 ש"ח  - לדעתי שווה כי הרבה פעמים אם יש רגישות לדבר אחד יש גם לעוד דברים, וקשה לעלות על הכל לבד. למשל, בתי התחילה לסבול מכאבי ראש בגיל 6 - הרופא אמר שהיא צריכה תשומת לב(!!!) והיימליך מצא שהיא רגישה למוצרי חלב ולעוף (גם פניצילן, שכבר גיליתי לבד..) - אחרי שנה בערך היא חזרה לעוף וכאבי הראש לא חזרו, אך עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.

ילד אחר שלי סבל ממצוקה נשימתית בגיל 3 שבועות - ורק היימליך ידע לכוון אותנו להמנע מגלוטן -- כלומר שאני אמנע מגלוטן - הוא היה כל כך רגיש שלא יכל לסבול גלוטן בחלב האם ! בסביבות גיל שנתיים הכל עבר והתחיל לאכול הכל.

לא כל רגישות היא אלרגיה, ולא תמיד זה לכל החיים. אם זה לא אלרגיה, אלא רגישות, אז ככל שהיא תיחשף פחות למה שמפריע לה , יהיה סיכוי יותר גבוה שיעבור לה יותר מהר.

( אפשר לחזור להיימליך לביקורת, כלומר לבדוק במכשיר אם זה עבר, ללא תשלום נוסף, עד שזה עובר. הוא בד"כ יודע להעריך אם זה סיפור קצר או ארוך)

הי אני בד"כ ממש לא מגיבה כאן אבל הפעם בגלל שראיתי את סיפור המקרה שמאוד דומה למה שהיה לי החלטתי לנסות ולעזור. גם הבן שלנו היה מקיא את המטרנה (ולא את ההנקה) ותקופה ארוכה לא חשבנו שאולי זו אלרגיה... אל תשאלו למה... בכל מקרה אחרי סדרת בדיקות ששלה וירוס ואי אלו מחלות הוכח שהוא כנראה אלרגי. פניתי גם לרפואה טבעית והיא אמרה לי ללנסות מטרנה ללא לקטוז. זו מטרנה שמצויה בד|כ בסופר פארם ווחנויות דומות (ויש גם סימילאק כזה). זוה תחליף חלב חלבי אך ללא לקטוז, כך שמי שאלרגי ללקטוז של החלב יכול להשתמש בה ולהנות מיתרון של תחליף חלבי. (התחליף טיפה יקר משהו כמו 45 ש"ח לקופסא קטנה של בערך 200 ג') אבל זה ממש עזר. אחרי שנתנו לו ביום הראשון והשני הוא עוד הקיא קצת וחזרתי לרופא שאמר שזה כנראה כי הגוף עוד לא "התנקה" לגמרי מהחלב הקודם ושננסה עוד יום יומיים לראות מה קורה ואם לא חל שינוי לחזור אליו. זה עבד, ואחרי יומיים הפסיק כמעט להקיא וכל את התחליף הזה במשך המון זמן...... בקיצור עזר מאוד וכך לא נתנו תחליף צמחי ששמעתי שהוא פחות טוב. בקיצור שווה לך אולי לנסות בהצלחה

באמת הבן שלי לא הקיא בהתחלה את המטרנה אלא זה קרה לו רק אחרי חודש מאז שהתחלנו והרופאה אמרה שאלרגיה זה דבר שיכול להתפתח גם בהמשך ושזה שהוא לא הקיא בהתחלה לא אומר שהוא לא פיתח אלרגיה

יש לו שיטה - "שיטת היימליך" וכמעט כל מי שמגיע אליו הוא אוסר עליו לאכול המון דברים.

אפשר לבדוק מגיל אפס. לי באופן אישי הוא לא מצא בעייה עם שום מזון אך זיהה אלרגיות אחרות (למתכות ולפריחה של אבקנים) שהיו ידועות לי מכבר. לאחד הילדים שלי ולאחיין הוא פתר בעיות חמורות בינקות שבבית חולים לא הצליחו לפתור.   (מצוקה נשימתית, הקאות חוזרות וירידה במשקל)

החלפנו למטרנה ללא לקטוז וראו זה פלא , הכל הסתדר!

בהצלחה .

תראי, זה יכול להיות הרבה דברים - כמו שכבר אמרו לך, יכול להיות שהוא רגיש לחלב, יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו אבל סוג אחר כן יהיה כמו למשל סימילק.

אבל יש עוד דבר שייתכן - לנו היה דבר דומה שהתברר בסופו של דבר כריפלוקס.

אצלנו הילדה הקיאה במשך חצי שנה אחרי שהפסיקה לינוק ובעקבות כך גם לא התפתחה, ועשו לה אינסוף בדיקות וגם היא ניזונה עם תחליף מיוחד לחלב וכלום לא עזר ורק בקרוב לגיל שנה רופאת אף אוזן גרון בשניידר זיהתה שמדובר בריפלוקס, ובזכות תרופה שקיבלה מאותו היום הפסיקה להקיא והתחילה להתפתח.

לפעמים הריפלוקס הוא לא עם המאפיינים הרגילים ולכן לא עולים עליו.

תזכרי את זה ואם ההקאות ימשיכו תדאגי שרופא אף אוזן גרון יבדוק את התינוקת.

ישנן סיבות שונות להיווצרות רגישות או אלרגיות.

יש שיטה יחסית חדשה, בשם IPEC שגם מאבחנת רגישות וגם יכולה לטפל ברגישות או באלרגיה (זה לא אותו דבר).

יש מטפלות (וגם מעט מטפלים) במקומות שונים בארץ.  הטיפול בד"כ מהיר ויעיל מאוד.

מומלץ בחום!!!

אגב, גם ריפלוקס הוא ברוב המקרים כתוצאה מאלרגיה.  לא כל הרופאים יודעים זאת.  הרבה פעמים האשם הוא קפאין, כולל פצפוצי שוקולד וגלידת שוקולד וכו וכו.  גם פצפוץ אחד ביום או בשבוע, כשאמא אוכלת ואח"כ מניקה, יכול לגרום לקטן לרפלוס.  

בנוסף, יש דרכים להגביר הנקה.  אם מעט מאמץ, יש אפשרות שתוכלי לעבור להנקה מלאה.

אפשר לדבר באישי, אם תרצי.

יש אמהות שנותנות חלב עיזים במקום תמ"לים למיניהם.לעומת חלב פרה, חלב עיזים הוא לא אלרגני, ככל הידוע לי.

אמנם קצת יקר, אבל גם סימילאק יקר...

אני מכירה מישהי שבאופן קבוע כבר 13 שנה נותנת לתינוקות שלה חלב עיזים בתור השלמה להנקה.היא מוסיפה מים וסוכר ענבים ע"פ הוראות שקיבלה מרופא, וב"ה הילדים סבבה...

חלב עיזים באופן כללי יחסית דומה לחלב אם מבחינת הרכב ואחוז החלבונים, ועוד. גם היציאות מאוד דומות ליציאות של תינוק יונק.

בקיצור- שווה לבדוק את העניין. לא בטוחה שרופא ילדים קונבנציונאלי יעזור, מן הסתם הוא יזדעזע/ יתנגד/ לא יכיר או כולם ביחד. אבל יש אנשים שאפשר לשאול אותם.

בהצלחה ורפואה שלמה.

אבל אין להסיק ממני או אפילו מרוב בני דורי שזה מומלץ. לא לומדים מאלה שיצאו בסדר - לומדים מהמקרים הטרגיים הרבים שלא יצאו בסדר, וזה קיים בחלב פרה, בחלב עזים, ובכל חלב שנועד לתמוך בהתפתחות של גור לא אנושי, ועל כן לגור אנושי (=תינוק) הוא עלול להיות הרה אסון.

חלב עזים גם חסר בחומצה פולית (בחלב אם יש 2.5 - 8 מיקרוג חומצה פולית לדיציליטר, ובחלב פרה יש 5 מיקרוג לדיציליטר).

לגבי הרופא המוערך, מכרה שלי קיבלה מרופא שהיא מעריכה מאוד המלצה להחליף את התמ"ל במרק עוף טחון מגיל שלושה חודשים - מה את אומרת על ההמלצה הזאת? העובדה שיש רופא שרבים מעריכים אותו, היא בפני עצמה לא מכשירה המלצות מסוכנות שלו.

הכנת תמ"ל מבוססת על הרעיון שלגור אנושי לא מתאים חלב של גור אחר, ולכן, כשאין ברירה וזה מה שהוא יוכל לקבל, יש הכרח לפחות להתאים את אותו חלב לא אנושי ולדמות אותו ככל האפשר להרכב חלב אנושי. נכון שבחלב עזים בפני עצמו יש מעט יותר דמיון לחלב אנושי מאשר בחלב פרה (ויש סוגי חלב שיהיו עוד הרבה יותר דומים, למשל חלב נאקות, ויותר מזה - חלב של קופי אדם), אבל אחרי שחלב פרה עובד במעבדה לתמ"ל הוא קרוב לחלב אנושי הרבה יותר מחלב עזים. בחו"ל מכינים תמ"ל גם מחלב עזים, ועם זה אין שום בעיה (כל עוד אין מה לעשות וצריך תמ"ל, כאמור), אבל כשחלב עזים מוגש לתינוק בלי העיבוד ההכרחי הזה - כן, הוא הרה אסון.

באופן אישי לא שמעתי על אף אסון כתוצאה מהזנת תינוק בחלב פרה, הזנת תינוק בחלב עיזים, השכבת תינוק על מזרן רך, הסעת תינוק בידיים של ההורה, ועוד הרבה דברים שמומלץ בתוקף לא לעשות. אני בסך הכול חיה בבועה קטנה, ומספר התינוקות שאני מכירה באופן אישי מועט מדי כדי לגבש מסקנות. בשביל זה יש מחקרים על רבבות תינוקות, וארגוני בריאות שמנתחים אותם ומוציאים מהם המלצות לציבור.

הנה ההמלצה של ארגון הבריאות העולמי בנושא הזנת תינוקות-

ישלבחור מזון לתינוק על-פי סדר העדיפויות הבא: (א) חלב אמו בהנקה, (ב) חלב אמו בשאיבה, (ג) חלב של אם אחרת, (ד) תמ"ל. זהו, כאן ננעלת הרשימה. אין עוד מזון שהוא בטיחותי מספיק.

לקטוז, החלבון שבחלב פרה לא קיים בחלב עיזים, ולכן חלק מהרגישים לחלב פרה מסתדרים עם חלב עיזים, אבל יש בחלב עיזים חלבון אחר, שיש אנשים שאינם מסוגלים לעכל אותו.

לתינוק לא מומלץ לתת לא את זה ולא את זה, אלא חלב אם, ואם האם חייבת לעבוד מחוץ לבית אז תחליף חלב אם.

אם התינוק רגיש למוצרי חלב אז לעיתים האם המניקה צריכה להתנזר ממוצרים אלו.

אם מתגלות בעיות עיכול אצל תינוקות (או ילדיחם או מבוגרים) היימליך מאד עוזר, מניסיוני.

מי שאלרגי לחלב פרה, רוב הסיכויים שיהיה אלרגי לחל עיזים.

אין ביניהם כמעט שום הבדל מהותי, זה אותו הדבר.

רק טעם שונה.

יש בו פחות מרכיבים מסוימים כמו ויטמין D,קצת פחות לקטוז, לכן למי שלא סובל לקטוז לעיתים סובל אותו יותר כך שאין בו שום יתרון.

הוא לא דומה להרכב של חלב אם, זה חלב רגיל!

תינוק שזקוק לתוספת ויקבל חלב עיזים, פשוט יחסרו לו מרכיבים חיוניים אחרים שמוספים לתמ"ל.(כמובן כשמדובר בגיל הרלוונטי.)

גם חלב פרה אותו הדבר.

תמ"ל הוא התוספת היחידה המומלצת לתינוקות שלא ניזונים מספיק מחלב אם.

ובכל זאת אני לא מקבלת לגמרי.

א. ההמלצה על המרק עוף היא אכן הזויה לגמרי. יש המון המלצות הזויות. מה עם אם שהרופא הזהיר אותה לא להניק אחרי גיל שנה כי זה מסוכן? כן, כן, רופא.

אם נכנסים לזה אז יש המון דברים מוזרים, ובכל זאת אנחנו מתייעצות עם רופאים..  כל אחת עושה את שיקוליה בבחירת הרופא, והרופא שמדובר בו הוא אולי מעורר התנגדות אצל חלק מהאנשים, אבל הוא בעל שם עולמי.

ב. כדי להשוות בין סוגי החלב צריך לשבת מול טבלאות שבהן מופיעים כל הרכיבים בכל הסוגים. מודה שעשיתי את זה פעם, אבל חלקית. כלומר- יתכן שאין הרבה חומצה פולית בחלב עיזים לעומת חלב פרה, אבל גם יש מרכיבים אחרים שבהם יש יתרון לחלב עיזים, כך שצריך לראות את התמונה השלמה.

ג. היי, לא אמרתי שחלב עיזים זה הדבר הכי טוב. אבל מדובר פה                   1.באמא שנותנת תוספת, כך שהתינוקת מקבלת גם חלב אם.                          2. בתינוקת שיתכן שמגיבה לא טוב לתמ"ל המהולל... אם זה רק וירוס, מה טוב, אבל אם זו רגישות, אז ניסיתי לתת כיוון אחר.

מובן לי שהוא בעליל לא מקובל עליכן, אבל יש כאלה שזה כן מקובל עליהן, ויש גם כאלה המתנגדים לתמ"ל!!  ולא, אני עדיין לא חושבת שזה הרה אסון.

אגב, מה אם יעשו מחקרים על חלב עיזים וזה גם יכנס לרשימה של ארגון הבריאות עוד 10 שנים? את יודעת, יש דברים שמשתנים, יש מידע שמתחדש, יש דיעות שמשתנות. נכון, בדר"כ הולכים לפי מה שידוע לנו היום. אבל זה לא אומר שמה שלא ידוע הוא מחוץ לתחום המותר.

גם להשכיב תינוק על הבטן זה הרה אסון, לפי האחות הנחמדה בטיפת חלב. וגם לישון עם התינוק במיטה זה הרה אסון. מה לעשות שיש דעות אחרות בעניין...ויש להן לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות מאשר לדיעות הקונבנציונאליות.

טוב, זה כבר נושא אחר.

רק שיהיה בהצלחה לשקשוקונת שפתחה כאן את השירשור.

אין שום חלב שדומה לחלב אם.

אבל חלב פרה ועיזים דומה מאוד.

ואין להם שום  יתרון אחד על השני, וכמובן לו על פני חלב אם או תמ"ל.

תמ"ל הוא בסך הכל נסיון חיקוי של חלב אם, כשהבסיס הוא חלב פרה,

הוא הכי דומה שיש לחלב אם, והכי טוב לתינוק כשאין ברירה.

ואני לא מבינה למה אנשים נגד תמ"ל כאילו מדובר מינימום ברעל, או סכנה לבני אנוש.

תרגעו אנשים, כולה עוד מוצר פרי יצירת האדם..

כמו הרבה דברים שאנחנו צורכים וכולנו חיים..

"וכולנו חיים" - כן, כל מי שקורא אותך כרגע חי, זה בטוח. מי שלא חי לא יכול לקרוא אותך.

לא משנה, לא ניכנס לנושא הזה שוב, רק בסוד אספר לבת 30 שהחזית המאוחדת שלנו נגד חלב עזים לתינוקות לא משקפת תמימות דעים בנושאים אחרים.

אין לי מושג על מה אנחנו מסכימות או לא,

או למה חשוב לך שבת 30 לא תחשוב שאנחנו תמימות דעים,

אבל אני אראה את זה כהערה חביבה ולא מעבר

ואם במקרה כן חשוב לך לדעת מה בהערה האחרונה שלך הקפיץ אותי, גם אין לי בעיה לתת לך תזכורת.

א. לגליה- גם אני לא מבינה למה כ"כ מתנגדים לתמ"ל. רק כתבתי שיש כאלה שמתנגדים...ודווקא אני מסכימה עם ה"כולנו חיים". כשאחותי הגדולה הייתה תינוקת (זה היה לפני המוווון זמן), המליצו לאמא שלי לתת לה בשר טחון בגיל חודשיים. לי זה נשמע די מזעזע, אבל אכן, כולנו חיים. נראה לי של"גור אנושי" כמו שכתבתן, יש יכולת לשרוד עם מגוון סוגי תזונה. לא שכל דבר הוא מושלם בשבילו, אבל אולי אנחנו חזקים יותר ממה שנדמה לנו.

ב. לפצקרשת- לא אומרים סודות בחברה... האמת שלא חשבתי בכלל אם זה משקף או לא תמימות דעים בנושאים אחרים. סתם הבאתי דוגמאות שנויות במחלוקת שקשורות לתינוקות.  

אשמח לראות את ה"לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות" שתומכים בהשכבה על הבטן על פני השכבה על הגב.

(או בחלב לא אנושי ששאינו מעובד על פני כזה שהוסב לתמ"ל)

הרשמיות אלא לפי אנשים פרטיים ששכנעו אותי. זו זכותך המלאה.

שאלתי רק אם יש לך גיבוי למשפט "יש לא פחות מחקרים וסטטיסטיקות בנושא..."

שכמעט על כל מחקר או המלצה שמציגים לי בקופת חולים (הבנת כבר שאני לא חובבת את מוסד טיפת חלב?...) יש מחקרים או המלצות אחרות.

לא התכוונתי ספציפית שעשו מחקר שמסקנתו שהכי טוב להשכיב על הבטן.

זה בנוגע לתזונה, לחיסונים, ולכל מה שקשור לגידול ילדים ובכלל. למשל, כמעט על כל חיסון שהאחות תסביר לי למה הוא נורא נורא חשוב על סמך כך וכך מחקרים, יש מחקרים הפוכים. ככה זה בכל דבר, לא? 

האמת שאני דווקא מנסה לא ללכת ע"פ שכנועים פרטיים. אני מנסה לבדוק נושאים שחשובים לי, לקרוא את שני הצדדים ולבקר גם את שניהם, ובע"ה להגיע בכל נושא למסקנה שלי. להגיד שאף פעם אני לא טועה? אף אחד לא יכול להגיד כזה דבר. אבל אני את שלי מנסה לעשות.

ספציפית לגבי חלב עיזים- לא יודעת, כי אף פעם לא בדקתי. כאמור, לא אני נתתי, אלא מישהי שאני מכירה אותה אישית. אני מאמינה שהיא כן בדקה.

דווקא קראתי מחקרים שתומכים בזה.

לא יודעת אם הבנתי אתכן נכון - אין הבדל גדול בין חלב פרה לחלב עיזים, אבל בחלב עזים יש פחות לקטוז ולכן מי שרגיש ללקטוז יסתדר טוב יותר עם חלב עזים??

זה חשוב לי להבין, כי כשהנקתי את הבכור שלי והייתי אוכלת מוצרי חלב פרה הוא סבל נורא מפריחה וכאבי בטן לא רגילים, עד שהפסקתי לחלוטין עם מוצרי החלב. היום, בגיל שנה וחצי, אם אני מביאה לו מוצרי חלב פרה מיד מתחילה לו פריחה... אז התחלתי לתת לו מוצרים של חלב עזים ואין שום תופעות חריגות... מה זה אומר? שהוא רגיש ללקטוז, אבל זו לא אלרגיה?..

ועכשיו אני שוב מניקה את בת החודש שלי, ואני לא נוגעת במוצרי חלב כי אני מפחדת שזה ישפיע עליה כמו שזה השפיע על הגדול... אז זה אומר שאני יכולה לנסות חלב עזים ואם היא רגישה ללקטוז אז חלב עזים לא ישפיע עליה לרעה (דרך ההנקה כמובן)?

מרגישה שהתהפכו לנו התפקידים וזה עושה לנו רע… - הריון ולידה

מבינה ממש את כל החששות שלך, זה הכי מובן בעולם

בע"ה ימצא עבודה מושלמת מכל הבחינות ( בין אם זה המשרה הזאת או משהו אחר ) שתתאים לכם ויעשה לו טוב

בעלי תקופה היה בבית וזה היה לו ממש לא טוב

עכשיו באמת מחוץ לבית הרבה שעות ( וגם אני, ולכן ממש קשוח ) אבל הרבה יותר טוב לו, לגברים ממש חשוב לעבוד

בהצלחה לכם !

אל דאגה זה שהוא הסכים להתראיין לא אומר שאם יתקבל הוא צריך להגיע ולעמוד בכל התנאים שלהם.

לאט לאט

יתראיין, בע"ה יתקבל, ישמע מה כל התנאים, ואז תחליטו יחד

שיקשיב גם למה עושים בעבודה בפועל, וגם לתנאים טכניים יותר

בהצלחה!!!

(וגם אם המקום הזה לא יתאים- תנועה זה מבורך. ותגיעו למקום מתאים)

הוא מגיע לזה ממקום של 'אני צריך כסף אני מסכן אני פוחד להיתקע שם שנים בתפקיד לא טוב רק כי משלמים'

וזה מציק לי כי זה אולי נכון

אבל תנסה להגיע בראש פתוח!!!

למה מראש זה עבודה לא טובה?? חכה תשמעעע

והוא צריך כסף

ולכן הוא יוצא לעבוד (כמו רוב העולם)

כי בסוף זו לא עבודת חלומותיו הרי

אבל לא מחיב שבזה הוא יתקע עכשיו

ולא מחייב שזה יתאים לכם בכלל.

מה שמשנה זה התנועה שזה יוצר

הוא יבין איזה פריווילג הוא היה עד עכשיו, הוא "ינחת" לשוק התעסוקה ויקבל פרופורציה (גם אם לא יתחיל לעבוד), אולי זה ייתן לו מוטיבציה לצאת מהמיטה ולהגשים את עצמו מקצועית ולדחוף.לשם יותר

ככה או ככה זה לא רע לדעתי

ומצטרפת לזה שאת אישה מהממת♥️ בטוחה שבגלל שאת שומרת על השלום בית שלך ועל ההערכה שלך כלפיו השם יברך אתכם בכל טוב

הפירוט משרה זה כן יותר סיזיפי ממה שהוא תכנן ורצה

אני מבינה את זה

פשוט מרגיש לי שזה מקום שיכול לקדם אז יאללה קצת לנשוך לשון…

נראה בכלל מה יגידו לו מחר ומה הציפייה ושעות וכו

לפעמים עוזר לי לחלק את הדאגות. לעלות שלב שלב.

קודם לראות מה יהיה הראיון.

אחר כך לבדוק את השעות.

אחר כך להדוק השפעה על הבית.

ככה זה מקל אצלי על הלחץ.

ולדעת שאת עושה את המעשה הנכון- תשנני לעצמך למה הצעד הזה חכם ולמה הוא טוב.

המון המון הצלחה, את נשמעת אישה מדהימה ומיוחדת, ואשריו שזכה בך!!

ככה אני מאמינה. גם בדרך שלי וגם של בעלי.

כשמגיע משהו לפתחנו זה כנראה יעשה טוב בדרך כלשהיא. השם מפנק אותנו.

אם לא יהיה תפקיד ממש בכיר,אז הכסף, או ההרגשה, או ההכרות עם אנשים בתחום, יש מליון דרכים שזה יועיל ויהיה טוב...

תאמינו שזה כן טוב.

וכמו שאמרו פה, את נשמעת אישה ממש טובה לבעלה ומאמינה,

וכל הכבוד לך!

אני אומרת לו לך בראש חיובי תבדוק

לא אמרתי תחתום חתונה קטולית

אבל לך בראש טוב לא ממקום אומלל

הוא אומר למה שלא אהיה? זה לא מה שרציתי…

נכון שלא אבל אז מה נעשה נבכה?🫪

תשלטי על איך את מול זה שהוא הולך.

אם את בטוב ומאמינה שזה יביא טוב ושזה בטוח יפתח כיוונים אז אחלה.

הוא בעז"ה ידבק ממך ויתקדם לשם גם

אז הוא מרגיש לחץ ממני ללכת

ואני לא רוצה את ההגשה הזו

שאני דוחפת

ואני רוצה

והוא חייב בגללי

הוא יודע שהוא צריך תעסוקה ועבודה

זה מה שהעליתם בחכתכם כרגע

ונשמע שיכול להתאים לכשרונות הנוכחיים שלו

אל תהיי אחראית על התחושות שלו ואל תתני לו אישור לדחות או לקבל את ההצעה

תני לו שיחליט (כמובן תהיי חלק מהשיקולים כי זה משפיע עלייך)

זה חלק מהתהליך של היפוך התפקידים חזרה. הוא צריך להתמודד עם קבלת החלטות ולא לסמוך עלייך שתחליטי עבורו או תתני לו אישור כזה או אחר.

אם זה נראה לך תגידי שנראה לך

ואם לא נראה לך ויעמיס עלייך יותר אז תשקלי

אבל "לא בא לי" זה פחות שיקול לגבר כשהחלופה היא לשבת בבית

** ושימו לב שהוא סוגר שחול המועד הוא יוכל לעבוד חלקית או לא לעבוד כלל כדי לא להכביד עלייך שאת עם הילדות בבית עובדת

אם נראה שהילדה מטופלת אז אין צורך להוסיף

ומחילה גם אם היא לא מטופלת, לדעתי לא תפקידו של מישהו חיצוני

שהוא לא בן משפחה להעלות את זה בפני ההורים.

פעילויות גיבוש לבנות. זאת אומרת כאילו מתייעצת איתי או משתפת אותי בתוכניות. בתכל'ס לא בטוחה שזה מה שיעזור לבת שלה, כי בעיני עיקר הבעיה זו הילדה עצמה ולא המצב החברתי הכללי בכיתה.

סתם ככה אם לא היתה אומרת לי כלום או מצפה ממני למשהו, ברור שלא הייתי חושבת לומר כלום. העניין הוא שהיא כאילו מתייעצת ומצפה שהבת שלי תצטרף לפעילויות עם הבת של וכו'.

אבל בכללי אני חושבת שנכון ובמקום להאיר (אם יש ביניכן פתיחות ובצורה מכובדת).

אני כאמא הייתי שמחה שיאירו את עיניי במה שאני כאמא לא רואה מתוך אהבתי לילדים.

אם היא מקבלת עזרה בבית הספר כנראה מאובחנת ומטופלת.

לבת שלך הייתי משקפת בכנות, שנראה שזו ילדה עם קושי ויש מקום לחמלה כלפיה. לילדה שמסתדרת טוב חברתית זה בעיני בסדר לומר לתת מקום לחברות אחת פחות שוויונית. לבת שלי יש סיפור דומה מאד, היא ילדה מוקפת חברות ב"ה ויש ילדה עם קשיים כאלה ואחרים שמאוד מחפשת את חברתה. מניחה שזו לא הגישה של כל ההורים אבל אנחנו הבהרנו לה מבחינתנו היא קיבלה מתנה שהיא חברותית ואהובה ואין מצב שיש לה יכולת לשנות את החוויה הקיומית לילדה אחרת והיא מוותרת עליה (קצת דרמטי, אבל ההבדל בין להיות דחויה או מוזמנת בגיל הזה הוא דרמטי).

דבר ראשון היא למדה להזמין את הילדה הזו למפגשים של כמה חברות יחד. ככה היא נהנית בכל מקרה והילדה נהנית מעצם היותה מוזמנת, וכל חבורת החברות למדה לפתח חמלה ואכפתיות. בעיני זה מבורך ולא פוגע בבת שלי בשום צורה. אגב לפעמים הילדה הזו מבקשת לבוא לשחק איתה לבד וזה מרגיש לבת שלי כבד, אז חשבנו מה היא יכולה לעשות איתה שנעים לה בכז, שתיהן אוהבות לצייר נניח, אז מוציאות צבעי מים ושמות פודקאסט ברקע, וככה הן ביחד והאינטראקציה לא מעיקה מידי. וגם מראש תוחמת בזמן, אומרת מראש שיכולה נניח שעה.

בקיצור, מבחינת הבת שלי השקעה מאד קטנה, מבחינת הילדה השניה עולם.

לראות גם את הזולת ולהעביר את זה גם לילדים שלנו זו תכונה נאצלת ❤️

כל הכבוד לך. באמת גם אני אמרתי לבת שלי דברים דומים בעבר, עכשיו נראה שפחות עובד.

גם הבת שלי באמת ב"ה מסתדרת יפה ונהנית, אבל היא לא מרכז העניינים בכיתה או משהו כזה. תוהה האם באמת אני צריכה לדרוש ממנה משהו דומה. צריכה לחשוב על זה.

אם הקשר ביניכן טוב ראוי בצורה מכובדת ובעדינות להסב את תשומת לב האם.

אצלי פעם שכנה הסבה את ליבי לגבי אחד מילדיי, נעים או לא נעים, אני עד היום מודה לאישה הזו!!!!

שהיא לא צריכה לשחק רק איתה אבל שזה חסד לשחק איתה ושתמצא הזדמנויות לשתף אותה במשחקים. וגם בהפסקות.

במידה שהילדה מטופלת דרכם, יוכלו להכניס גם את הסעיף הזה לדברים הצריכים טיפול,

ובמידה שההורים לא שמו לב לעניין החברתי, זו דרך יותר עדינה שהמידע יגיע לאמא..

אחרת ולא על הבת שלי.

לשתף את המורה/ היועצת במקום ובמצוקה של הבת שלך מול הסיטואציה. אולי גם לומר שאת קצת חסרת אונים מה לענות לאמא..

והן בחכמתן יקחו את המידע וינתבו הלאה..

בע'ה הצלחה גדולה.

לספר שיש ילדה בשכונה בכיתה של הבת שלך ושהאמא מנסה לארגן מפגשים והבת שלך פחות מרגישה איתה שפה משותפת כי היא קצת ילדותית וכו

ולשאול מה נכון לעשות לגבי הבת שלך ומה לענות לאמא..

את יכולה להוסיף שלדעתך עוד בנות בכיתה מרגישות את הפער הזה

(לא יודעת כמה זה רלוונטי לציין את זה, אבל אפשרי)

זה עדיין לא כמו להגיד, שומעת רציתי לדבר איתך על ילדה מהכיתה של הבת שלי...

בעדינות, לומר לה ששמת לב לנקודות האלה וחשוב לך שהילדה תהיה מטופלת גם בכיוונים האלה.

ותבקשי מהמורה שלא תאמר לך אם הילדה מטופלת בכיוון הזה או לא, כדי לשמור על הפרטיות שלה.

ככה אם היא מטופלת - אז הכול טוב. ואם לא - אז המורה כבר תדאג להעביר הלאה את הצורך בזה.

ומבחינת הבת שלך - אני לא יודעת מה לומר... עמדתי (וכנראה אעמוד) משני צדי המתרס, וזה באמת מורכב.

תנסי לשבח אותה על כל פעם שהיא כן מצליחה להתחבר לאותה בת, אבל אל תתעקשי איתה, כי זה רק עלול ליצור לה התנגדות גדולה יותר...

היא נשמעת מקסימה ממש!

ואבחנה לא כל כל משנה מבחינת ההתנהגות של הבת שלך ובנות אחרות.

ואם היא נותנת לבת שלה את המענה מאחורי הקלעים ונשמע שכך, נראה לי מובן ההשקעה שלה גם ביוזמות חברתיות.

נראה לי שזה מה שכולנו היינו עושות במצבה, לא?

זה באמת מורכב, צריך למצוא עם הבת שלך את האיזון בן חסד לבין הילדות שלה בעצמה.

אולי להזמין אותה שגם ככה מזמינים ילדות נוספות ואז היא נספחת והדגש לא עליה.

אולי לשתף את הבת שלך שקשה לה וכשהיא מסוגלת, לשתף גם אותה במשחקים.

אחת על אחת זה באמת מורכב יותר.

וגם התייעצתי על זה, ובחרתי לא לפתוח את הנושא.

מה שקרה, שהבנות הפסיקו להיפגש אחר"צ (לא לומדות באותו ביה"ס) למשל שנה וחצי-שנתיים

ועכשיו הן חזרו להיפגש מדי פעם (לא באותה תדירות)

ואני שמחה גם על ההפסקה וגם על החזרה.

אני חושבת שאחרי שיחה עם האמא היא הייתה פחות רוצה לשלוח אותה כשיש עליה "תווית"

למרות שבמקרה שלנו האמא רמזה בעצמה שיש לבת שלה קשיים.

בקיצור אני חושבת שלא לדבר עם האמא,

כן לדבר עם הבת שלך מה המינון שמתאים לה.

ואם לא, אז לא.

בעיני הדרך לעשות חסד עוברת דרך היכרות עם הגבולות וההעדפות שלנו והדרך לחנך לחסד היא ע"י דוגמה אישית ולא ע"י להשאיר אותה עם חברות שטומנת בה חוסר נעימות.

במהלך היום הוא עייף או סבבה? כמה אנרגיות הוא מוציא במשך היום? כמה זמן זה ככה? נמצא במסגרת? אותה מסגרת שהיתה שנה שעברה? אתם בטוחים שטוב לו? היה שינוי בחופש הגדול?

נראה לי שמה שאת מתארת יכול לנבוע מכל כך הרבה גורמים שונים שכדאי להבין את התמונה המלאה

במהלך היום הוא סבבה, אף פעם לא מראה סימני עייפות, הוא יכול להיות בשיא האנרגיות עד 2 בלילה.

הוא במסגרת, והיה גם שנה שעברה, אני בטוחה לחלוטין שטוב לו שם. אני ממש אוהבת את הגננת שלו, אישה מדהימה, שאוהבת אותו ממש. מסגרת קטנה ותומכת. הקלטתי שנה שעברה אחרי שהחלטתי שההיסטריות בלילה מוגזמות. וגם שם שמעתי דברים טובים ב"ה.

הוא ילד קסם, מצחיק, שובב, מתמסר, מביע, מדבר בלי הפסקה. מתוק דבש בימים, זוועת עולם בלילות.

הוא ככה כבר כמה חודשים ארוכים מאוד, לפרקים לילות יותר טובים ופחות. אבל תמיד משו לא סביר ולא הגיוני.

קודם כל אלופה שבדקת את המסגרת ואיזה נחת לדעת שהוא בידיים טובות ואוהבות!!

יש ילדים שצריכים פחות שינה וזה אולי מסביר את השינה המועטה אבל לא את הבכי והצרחות.

הייתי פונה לרופא ילדים. או שיהה לו רעיון, או שיפנה למעבדת שינה

וללכת לרופא משפחה לשלול דברים פיזיים...

וגם קיבל ליתר ביטחון לפני כמה חודשים, לא היה שום שיפור

אקבע תור לרופא ילדים... למרות שבטח ינפנפו אותי בלי כלום

או בטיפת חלב.

אם כשהוא זקוק לכם בלילה אתם קמים אליו ויושבים לידו, אז לכאורה אין סיבה שייכנס להיסטריה ועוד באופן קבוע.

או שהמענה ניתן לו בשלב "מאוחר מדי" או שיש משהו שמפריע לו וכדי לגלות מהו צריך לערוך בדיקות.

במהלך היום הוא יודע לשבת בשקט? יש לו זמנים שבהם הוא מרגיע את הפעלתנות?

תנסי לשים לו סיפורים בהילוך איטי בפודקאסט, אמבטיות ארוכות. אולי עיסוי. יכול להיות שכמו שכתבת "הוא לא יודע לכבות את עצמו" וצריך ללמד אותו ומה שיעזור לו בתחילת הלילה לעבור מעירות לשינה, יעזור לו גם במהלך הלילה לחזור להירדם.

בכל אופן כדאי לוודא אם יש משהו ספציפי שמציק לו.

שאני סומכת עליו רק ב1 ל11, שאז נחזור סוף סוף לקופה נורמלית.

הוא לא נכנס להיסטריה באופן קבוע, יש הרבה התעוררויות בלילה שעוברות יחסית בסדר. אבל יש הרבה היסטריה... לפחות כמה פעמים בשבוע. ולפעמים כמה פעמים בלילה.

הוא לא מקבל את המענה מאוחר מדי. אנחנו באמת בשבילו בלילות. כל הזמן. בפירוש מנסים לצאת כשנרדם, אבל כל פעם שהוא מתחיל לבכות או קורא לנו אנחנו באים.

הוא יודע לשבת בשקט, לא הרבה. מאוד אוהב חיבוקים ומאוד מחובר אלי. ממש הרבה נמצא קרוב קרוב איתי במהלך היום.

אני משתדלת לעשות ערב מרגיע, אבל זה לא תמיד עובד לי עם הילדים הנוספים שברקע.

נולד לו אח קטן לפני כמה חודשים, אבל הוא תינוק רגוע ומתוק, ואנחנו משתדלים לתת לילדון בן השנתיים הרבה מקום ותשומת לב.

אולי ימליצו על דברים כגון שמיכת כובד או טיפול בתרפיה.

בכל מקרה נשמע שכדאי להתייעץ עם רופא זמין ולהתחיל בדיקות

ואם מנפנף אז לחכות לרופא בנובמבר.

מוסיפה עוד כיוונים פיזיים שכדאי לוודא:

טמפ' מותאמת (לוודא שלא חם לו) יש ילדים שחייבים מזגן כדי להירדם

שהוא לא צמא

שהטיטול לא מפריע לו (בין אם בגלל שמלא או שהסוג מציק לו)

שהוא לא מתאפק בלילה מעשיית צרכים

שהתאורה מותאמת

שאין/ יש רעש (יש ילדים שרעש לבן עוזר להם)

אולי יעזור לו לשלב במהלך היום משהו בסגנון של ניע-נוח, לא מנסיון, נשמע לי שעשוי לתת מענה למגע של חיבוק והרגעה (וגם פריקת אנרגיה) שווה להתייעץ.

לפני כמה חודשים הייתה מלחמה, אם ילדת סמוך אליה, אולי התחברו אצלו שני האירועים וגרמו לקושי רב ומתמשך. שווה לברר גם על זה.

בכל אופן נשמע שאת מנסה לתת לו הכל, מה שמחזק שיש משהו ספציפי לאתר ולכן לא להסכים לקבל נפנוף אלא שיפנו אותך לבירורים.

רפואה שלמה!

וזה עזר מאוד

אז תתיעצי על זה עם רופא ילדים שאת סומכת

הבנתי שזה יכול לגרום יקיצות באמצע הלילה, כאילו שזה מה שחסר לנו...

לחשוף לאור שמש על הבוקר, לעמעם אורות לקראת הערב, לדבר בקול שקט, פעילויות רגועות

להתייעץ עם יועצת שינה מנוסה

ויסות חושי- נראה שיש קושי בתחום? תזוזתי מאוד, מחפש המון מגע, לגעת ולהתעסק במרקמים/או להפך נמנע ממגע במרקמים, כל מיני בגדים מציקים.

אולי לנסות לשחק עם שעות השינה לנסות וריאציות שונות כל פעם לכמה לילות רצוף ולראות אם עוזר- להשכיב יותר מוקדם/ יותר מאוחר/ להוריד שנצ אם אפשרי.

ונשמע סיוווווט!!!! בהצלחה!!! הלוואי שתמצאי משהו שיעזור!

מאז שהוא נולד יש לנו קשיי שינה איתו. הוא לא ישן נורמלי אף פעם.

ניסינו מלא דברים, כולל כל מה שהצעת, לא ראינו קשר ישיר של כלום.

לא רואה איתו בעיה במרקמים... בכללי במהלך היום הוא נראה לי ילד רגיל לחלוטין, לא רואה קושי.

תודה!

אצלי בדר"כ מי שהיה קשוח איתו בלילות זה היה מגיל 0 ועד גיל גדול (9) , ומי שהיה נרדם בקלות בתור תינוק זה המשיך איתו עד גיל גדול.

ניסית להביא אותו כשמתעורר בלילה למיטה לישון יחד איתך?

בכל אופן כמו שזה נשמע כדאי יועצת שינה מקצועית. אמאל'ה זה קשה ממש!! חיבוק והמון כח

הוא לא ילד ראשון, וגם לא אחרון

הילדים שלפניו גם לא היו ילדים שישנים לילה מגיל 0, והתחילו לישון רצוף רק בגיל 3

אבל איןןןן השוואה. קמו בלילה, לקימות הגיוניות וסבירות וחזרו לישון.

לא מתקרב למה שאנחנו חווים איתו. ומהרגע הראשון זה היה ככה.

היתה תקופה לפני איזה שנה שבה הוא בא אלינו למיטה כל לילה, למשך כמה חודשים. אבל עכשיו הוא לא בעניין. ניסינו להציע... וחוץ מזה שיש תינוק אחר במיטה שלנו.

הייתי אצל יועצת שינה עם הילד שלפניו, וזה די עזר לנו... ניסיתי ליישם את הכלים שהיא נתנה לי אז, ולא הרגשתי שיפור בכלל.

תודה!

שלאפונה יש מה להגיד בנושא של תינוקות משלב לידה ולאורך זמן לא ישנים טוב שאפשר לקחת לטיפול

@אפונה

הסנדלר הולך יחף

בגדול אם אין שום גורם אחר פיזיולוגי וכו' -

התעוררויות מרובות בלילה הרבה פעמים מעידות על בהלה. אבל צריך להסתכל על המכלול.. אין לי ככה לשלוף. זה נשמע מאד קיצוני הפער בין המופע ביום למופע בלילה.

אגב גם יועצת שינה מסתכלת על הסיפור של כל ילד בנפרד, כך שאם ניסיתם את מה שהתאים לילד הקודם זה לא בהכרח רלוונטי. ואם זו יועצת שינה התנהגותית (אימוני שינה) - בכלל לפח.

או שזה לא קשור לנושא הזה 😄

או לא רלוונטי לגיל?

חשבתי בגלל שהפותחת אומרת שזה מאז שהוא נולד אז אולי זה קשור איכשהו.

הקטנה שךי היתה לא רגועה בכללי, לא רק סביב שינה.

ועד היום קשה לו להרדם( כשהיה קטן גם היה מתעורר המון בלילה ובא לישון איתנו והיה לו קשה להרדם חזרה אחרי שהתעורר. עכשיו ב"ה כבר גדול וישן רצוף, אבל עדיין קשה לו להרדם)

נשמע באמת שאתם במעגל קסמים של חוסר שינה שמביא מעצמו לחוסר שינה.

דבר ראשון אצלנו בגיל הזה שנת צהריים כן הפריעה להרדמה בערב, אפילו הפריעה מאוד.

ניסיתם בשבת או כשיש חופש לא להשכיב אותו ולראות א נרדם בערב יותר בקלות?

דבר שני אצלנו כן עזר מלטונין. אבל זה תלוי רופא יש רופאים שממש לא נותנים.

אם יש לך ממי לקחת רק כדי לבדוק, הייתי מנסה, אבל אני לא רופאה, לא לוקחת אחריות.

הייתי גם מנסה באמת שמיכת כובד. לא מנסיון, כמה פעמים כבר כמעט הזמנתי ובסוף לא, אבל במצב הקשה שלכם נראה לי כן הייתי מנסה למרות שזה לא זול.

(אבל בלי ההשתוללות במיטה מצד לצד- שזה אולי כדאי לבדוק ם משהו מציק לו נפשית או גופנית)

הקימות בגיל הזה לא אמורות להיות, אבל די הגיוניות. מתוך כל ילדיי הייתה לי בת כזו שמיום היוולדה היה לנו רק בלאגן איתה בלילות ובשינה.

גיל שנתיים- ישנה מאוחר, קמה הרבה בלילות, ינקה וציפתה לנידנוד בעגלה עד שתירדם ואם לא- סיוט של בכי.

ולמי יש כוח בשלוש לפנות בוקר לנדנד אותה שעה?

עד שהגעתי למסקנה-

היא בנאדם שלא זקוק להרבה שעות שינה!!! יש מבוגרים כאלה וכנראה שגם תינוקות ופעוטות.

לא יודעת אם מסתדר לך, אני הורדתי לה שנות צהריים כבר מגיל שנתיים, הוצאתי אותה מוקדם יותר מהמעון- בדיוק בזמן השינה שם.

הילדה לא הייתה עצבנית ולא הראתה סימני עייפות במהלך היום, מה שגם הוכיח לי שהיא לא זקוקה לשינה הזו...

בלילות היא נרדמה מהר יותר מן הסתם כי היא הייתה ללא שנת צהריים, אבל עדיין קמה במהלך הלילה, אבל חזרה מהר יותר לישון מבעבר כשישנה צהריים.

מציעה לך עכשיו בחול המועד לנסות לדלג כמה ימים על שנת צהריים ולראות אז איך הלילה מתנהל...אם הרבה יותר טוב, כנראה שהוא לא זקוק לשנ"צ הזו.

האם נרדם כשצמוד אליכם פיזית?

(יושב עלייך על כסא נדנדה, או צמוד אלייך במיטה)

אם כן הייתי מתחילה להרדים אותו ככה, בשעה קבועה.

ממש יוצאת איתו לסיבוב ברכב להרדמה, או מרדימה איתי גם במחיר של לישון במיטה שלך / לישון על ספה.

כדי שלפחות יהיה הרגל של שעת שינה,

של לילה,שמגיע בסוף יום.

ובמקביל בודקת את כל הכיוונים שהציעו לך בשרשור...

זה לא פשוט בכלל

משבש את כל הבית

שולחת הרבה כוחות!

זה נשמע מעגל עייפות שמזין את עצמו.

היו לנו לילות דומים עם הבת שלי בסביבות הגיל הזה (לא קיצוני כמו שאת מתארת, אבל הרדמות מאוחרת מאוד, קימות בלילה וכזה) וזה הצליח להסתדר אחרי שהצלחנו להרדים אותה מוקדם כמה לילות...

גם לא ישנה מגיל 0 בערך

ועד גיל מאוד גדול היו אתה ענייני שינה (עכשיו היא מתבגרת והולכת לישון מאוד מאוחר ומתקשה לקום בבוקר..)

בתור תינוקת בקושי הייתה ישנה. זה קשוח ממש ממש!! הייתי מתחננת במעון שלא יתנו לה לישון וזה לא עזר לי בכלל..

הייתי מנסה בחגים לא להשכיב צהריים ולראות איך זה משפיע על הלילה.

בנוסף בערך בגיל הזה גם היו לה התעוררויות בלילה בבכי והיסטריה, ולמרות שביום היא דיברה מגיל מאוד צעיר לא הצלחנו להבין מה הבעיה (חשבנו אולי צליאק, כאבי בטן..)

בסוף כשגדלה קצת הבנו שיש לה כאבי רגליים מאוד חזקים והיינו עושים עיסויים / כרית מתחת לרגליים / אקמול

היו תקופות ששמרנו ממש שתלך עם גרביים בעונות מעבר, שלא תתאמץ מאוד ביום ושלא יהיה לה קר ברגליים וזה עזר ממש. עד היום היא שומרת על עצמה כדי שזה לא יקרה. והבנתי שיש את זה לעוד ילדים…

אולי תנסו לשאול אותו ביום אם כואב לו משהו בגוף בלילה… .

בהצלחה וחיבוק!! זה ממש מאתגר

משהו כרוני שהכאיב לה בלילה? ולכן התקשתה בשינה?

על הרגליים או אמרה באיזשהו שלב.

אני לא יודעת ולא בטוחה שזה קשור

נראה לי שזה יותר טמפרמנט שצריך פחות שעות שינה

בקשר לרגליים זה כן משהו כרוני שגם הרופאים לא ידעו להסביר (לא כאבי גדילה כי היא הייתה קטנה מדי)

שהוא נמצא במיטה ככ הרבה שעות

גם ילדים בלי בעיות שינה

לא בהכרח ישנים סמטרי

ויכולים להיות ימים שהם ישנים 8-9 שעות וימים של יותר

שהייה במיטה סתם

יכולה להכניס לתסכול וליצור בעיות חדשות סביב השינה

שעתיים אחרונות היה קשההה

חשבתי שאני הולכת להתעלף כל דקה

והייתי לבד עם הילדים

ולא היה לי איך לקרוא לבעלי

איך היה לך?

בין אם להביא נערה צעירה לעזרה, בין אם להיות ביום כיפור במקום שיש לך בו עזרה, בין אם שבעלך יתפלל במקום קרוב ויקפוץ מדי פעם לראות מה שלומך... (זה מה שבעלי עשה, אף שיש לי ילדים גדולים שיכולים קצת לעזור...)

איך עכשיו את מרגישה?❤️

זה פעם ראשונה שאנחנו בבית

הבית כנסת קרוב אבל לא היה לי כוח ללכת לשם

וכל הבוקר הוא שמר עליהם ונתן לי לישון

לכן הוא היה בטוח שאני בסדר

אבל בסוף היה קשוח...

כל הכבוד לך שאיפשרת לבעלך להתפלל ככה, באסה שלא היה איך לקרוא לו בסופו של דבר

לי היה טוב ב''ה, מעל הציפיות

אבל מניקה חלקית

איך עבר עליכן הצום?

סחרחורות מטורפות והקאות. בסוף בשעה 17 בערך התחלתי שתייה ואכילה לשיעורין. (מניקה מלא)

חיבוקקקק ושתהיה התאוששות טובה🩷🩷

איזה מלכההה

האמת היה לי ממש נס, אני סובלת מאוד מאוד מבחילות, כ"כ חששתי מהצום וב"ה לא היה בחילות בכלל! לא האמנתי...

כן היה לי בשעות האחרונות כאבי ראש פיצוצים וחולשה אבל לפחות לא הבחילות! מה שמדהים שקצת אחרי צאת הצום הבחילות חזרו .. עובר צדיק וחמוד, לא רצה להפריע ביו"כ ☺️

ממש מתחשב העוברוני

קצת חולשה אבל ממש בגבול הסביר.

אבל עכשיו סיוטטט.. מפורקת לגמרי

יש לי נסיעה ארוכה ופשוט אין לי כח

זה לגיטימי לקחת מחלה 🤔

אם אקום כמו שאני עכשיו אין לי סיכוי לתפקד..

בקיצור, אם תקומי גמורה נראה לי לגיטימי לגמרי

יש לי בחילות וכאב ראש

זה לא סיוט כמו אתמול אחרי הצום אבל מרגישה שאין לי כל לזוז ולהסחב

אמרתי שאולי אני יכולה לעבוד מהבית אבל מעדיפים שאקח מחלה

חששתי שאצטרך לתת יותר מטרנה.

עד שסופסוף עברנו להנקה כמעט מלאה.

ב"ה רק לקראת הסוף הבאתי קצת מטרנה, בעיקר כדי שאוכל לדאוג קצת לעצמי.

אבל יחסית ממש סביר. הבאתי נערה שהילדים מכירים שתעזור, וזה ממש אפשר לי לא להתאמץ. אפילו הצלחתי ללכת עם הילדים לנעילה ברוך ה'!

אני מרגישה שעכשיו הגוף שלי נוקם בי

מושבתת במיטה מהבוקר

אני חזרתי היום לעבודה ואין מסגרות...

אצלנו לפחות

אצלנו אין גן וקשה לי עם זה 🙈

אחרי יום הכיפורים

לגבי הילדים נשמע שצהיה לכם הסתגלות קלה

והם לא עוזבים את הבית הם עוד אפרוחים קטנים.. מאמינה שהשם עושה ככה שהתלות שלהם בנו יורדת והם מפתחים עצמאות (וגם אנחנו) וגדלים ככה שגם אם המעבר קשה לכשיגיע הזמן בעז"ה בבריאות ובשמחה, זה מביא איתו גם השלמה ומגיע ממקום רגשי אחר

בהחלט זה טוב להם.

תהני עם ילדייך בחול המועד...

מכירה את ההרגשה הזו של 100 אחוז בית וחופשת לידה, ולעבודה וכולם במסגרות, לא קל

בשורה התחתונה ידוע לך איפה החבילה כרגע?

שאני מתכוונת לדווח על כשל תמורה לחברת האשראי ולבטל את העסקה אם הם לא מסדרים את זה

אחריות שלנם לוודא שהמשלוח עם המוצרים ששילמת להם עבורו יגיע לכתובת שציינת בזמן סביר

בסוף היום קיבלתי תשובה שבה שוב שאלו מה הכתובת וכתבתי שהמשלוח יצא בימים הקרובים..

לא הבנתי מה קרה עד עכשיו.

אבל מתלבטת אם לתת להם הזדמנות לעוד כמה ימים...

אוף, אין לי באמת כוח להתעסק עם זה.

שהמשלוח בדרך (עם הכתובת הנכונה).

מה שלא היה בפעם קודמת...

אז נראה שיש מקום לאופטימיות שהוא באמת יגיע הפעם.

מזל שזה לא דברים שהיו לי דחופים (דברים לקראת מעבר שגם ככה מתעכב...).

סתם תוהה אם יש איפשהו להתלונן על השירות לקוחות הנוראי שלהם. זה ממש מתסכל שאין עם מי לדבר, ורק במזל לפעמים אני מקבלת מענה אנושי אם הבוט החליט לא להגיב הפעם...

שידעו שלא כדאי לשלוח דרכם כי זה יכול לפגוע בשמם הטוב

יש דופק! וזה ממש מרגש!

ובטח שזה סימן טוב!

ומה זה יעזור אולטרא סאונד כל יום? ומה עם כמה שעות אחרי האולטרא סאונד חלילה יקרה משהו? אין לזה סוף.....

הריון זה שיעור חשוב בלשחרר,

אני אחת שהכל חייב להיות בשליטה ופתאום ההריון הזה מלמד אותי מה זה להיות בצניחה חופשית מוחלטת כל הזמן,

את רק בחסדיו של הבורא, וגם הילדון הזה שצומח בך.

ומה שאמור לקרות-יקרה. בין אם ניהיה כל הזמן בחרדה ובין אם לא. תשנני כל הזמן- מה שצריך לקרות- יקרה. ובעזרת ה' יהיה סוף טוב.

טכנית-

מה שלי עזר ועוזר לשחרר זה פשוט להסיח את הדעת.

להיות שקועה בשגרה, בדברים שכיף לך, עכשיו בחגים אם את בחופש אז ממש לבנות לך לוז או משהו ללכת לעשות ספורט (במסגרת מה שמותר לך), לטייל, לבקר, לארח. מה שעושה לך טוב.

רק לא למצוא את עצמך בגלגולים אינסופיים או מלא זמנים מתים. תהיי בחברת אנשים, תקראי ספרים, אפייה, כתיבה, יצירות, סידור הבית....

לי זה עשה פלאים,

תנסי לחשוב מה מעסיק אותך ועושה לך טוב ואת מסוגלת לעשות עכשיו ותתמקדי בזה.

במילים שלך

והחזרת לי את הנשימה

אולי כי בעלי במילואים אז גם אין לי ככ עם מי לעבד את ההריון הזה, וגם יש יותר זמן לגלול ולחשוב.. מאמינה שזה גם איכשהו קשור

תודה רבה! ❤️👸

לעומת גילאים מבוגרים. זה מרגיע אותך? אם כן, אז בכיוון הזה קל ללכת עוד דרך - לראות באתר משרד הבריאות או הקופה שאת ממילא גם לא עונה על גורמי הסיכון שמגבירים הפלות (אני מקווה) נניח עישון, ובכלל לקרוא מספרים וסטטיסטיקות ולהבין שהסיכוי קטן... שוב, כל אחת היא אחרת אבל אותי זה היה מרגיע.

אם כן יש איזו מחלה ידועה או גורם סיכון אחר (ותכלס גם בלי) אז מתארת לעצמי שאפשר לבקש מעקב צמוד, כל שבוע נניח, וגם זה רק אם יש טעם... למשל כי דחוף לך לדעת מייד כשזה קורה... לי למשל היה דחוף לדעת מיד, כי הגיל יחסית מבוגר (אז הייתי כבר קובעת מיידית תורים וכאלה)

ומאד מבינה אותך, עברתי 3 הפלות ובהיריון הנוכחי הייתי בחרדות כל יום מחדש, אבל כעת ב"ה זה פחת לגמרי כי בשכל מבינה שעברתי את השלב הכי מסוכן (כעת שבוע 13)

ממש מרגיע

מאיזה שבוע הסיכון יורד משמעותית?

וב"ה אני צעירה... ואין איזה רקע או משהו

מבינה אותך ממש ממש

בהריון ראשון הלכתי כל 7-10 ימים לאולטראסאונד בגלל החרדות האלה ( פעם היה לי ורוד בניגוד ובכל הייתי היסטרית וב"ה הכל היה תקין )

אין לי ככ עצות אבל ב"ה עם השבועות יותר נרגעתי

ובהריון השני היה לי פחות זמן להתעסק כי ב"ה היה ילדון בבית

בהצלחה

הסיכוי להפלה נמוך

לא מוצאת עכשיו מקור, אבל זוכרת שראיתי את זה בהריון הראשון שלי וזה ממש הרגיע אותי

באמת קןראים פה סיפורים קשים אבל צריך לזכור שהרוב והבדרך כלל זה בסדר!

אני את ההריון הראשון העברתי בלי הרבה לקרוא פה והיה ככ טוב התמימות, כמעט לא הייתי לחוצה..

מה שאמור לקרות לנו יקרה, בלי קשר לאם נקרא פה או לא.. אז עדיף לא סתם להחשף לסיכונים שידאיגו. כל אחת עם המסלול שלה ורוב מה שנקרא פה בכלל לא קשור אלינו ולא יפגוש אותנו..

לצערי התחלתי לקרוא פה יותר אבל אני באמת מצטערת על זה..

פה את המקרים הקשים שזה נגמר לא טוב.

רב ההריונות שורדים יופי!

ותסתכלי סביבך כמה אנשים... אינסוף... כולם היו הריונות ששרדו☺️

יש גם את התלמוד הישראלי לילדים, לא יודעת אם זה לגילו אבל אם כן אז נהדר.

התקדמות, ובכלל שיהיה גם שלב של עיבוד בכתיבה...

ותודה יקרה על התגובה!

כי איך הוא ידע שהוא הבין נכון והתשובות נכונות?

היא היצה בכיתה א, אבל יש להם רמות גבוהות יותר. אם מעניין אותך אבדוק לך את השם

אם כן זה לא ככ מעניין אותו הסגנון הזה.. קצת רדוד..

רוצה לכתוב לי מה היה שם בערך שאגיד לך אם רלוונטי שלא תטרחי סתם..?

יש למשל קופצים כיתה, קנגרו..

אצלי הוא מאוד אוהב מתמטיקה אז זה בעיקר מה שהתמקדנו בו, גם קצת עברית/אנגלית. אבל בעיקר מתמטיקה ופיתוח חשיבה.

תורני אני לא מכירה חוברות אתגר אז עוקבת אם יתנו לך רעיונות טובים

ומוסיפה משהו לא בדיוק מה ששאלת- חשוב לדבר עם המורה שתעודד אותו להשתמש בחוברות ולחשוב איתה מתי זה מתאים(למשל לא תמיד נכון להתעקש עם ילד כזה שיפתור הכל בחוברת של הכיתה לפני שעובר למה שבאמת מאתגר אותו, לפעמים זה סתם מפתח תסכול)

וצריך לדעת שהמעקב על מה הוא עושה, לעבור שפתר נכון והבין את השאלות וכו הוא עליכם וצריך להיות על זה.. מנסיון.

וגם על התוספת!!

חשוב ממש...!!

לק"י

אולי גם המורים של הבן שלך יכירו דברים מוצלחים.

או שאת רוצה לבית ולאו דוקא לכיתה?

אנסה לשאול..