עריסה נצמדת למיטה.. זה ממש מעולה!

היה לי את זה עד שהוא היה בן חצי שנה, וכך הוא ישן במיטתו ואני במיטתי- אבל זה ממש אחד ליד השני- והוא הרגיש את חום גופי ואותי. חוצמזה שזה כ"כ כיף להניק ככה כי לא צריך לקום מהמיטה.. (:

אם אי אפשר נסי לישון איתה בצורה זהירה, השינה לא הכי טובה כי את בכל זאת איתה, ומצד שני- את כן מצליחה לישון קצת.. גם אני קצת חששתי מזה, אך כשהעייפות גברה גיליתי שאני פשוט נרדמת איתו לידי.. בע"ה זה יעבור לה בקרוב!

אישית לא הצלחתי להניק אף-פעם בשכיבה.. אז אני מקוה שזה כן יעבוד לך!

בהצלחה גדולה!

ע"כ שאסור לישון עם התינוק מחשש לסכנה. בנוסף לזה קראתי מאמרים שמתארים שבעקבות עליית חום הגוף בלילה הדבר מאוד מסוכן לתינוק. (מלבד הסכנות שהוא יסתבך בשמיכה וכו')

חשוב להדגיש שזה מיעוד עד גיל 4 חודשים!

מה שתעשי לפי הספר של טרייסי הוג "הלוחשת לתינוקות" שמאד מאד  עזר לי עם בני בן החודשיים:

תקפלי שמיכה רכה מרובעת למשולש ותניחי את התינוק באמצע כך שהעורף שלו יההיה בקו הארוך של המשולש, תקפלי את שפיץ ימין סביב התינוק, ואז תקפלי את קצה המשולש שלמטה לכיוון בטן התינוק ואז תלפפי את שפיץ שמאל. (ככה עושיםע עד היום בשבטעם הפרימטיביים ואולי גם ראית את זה בתינוקייה איפה שילדת). לאחר מכן תשכיבי אותו במיטטתו (או בעגלה). אם הוא בוכה תחכי כמה שניות לראות אם זה בכי מנטרה שיחלש לבד(תראי שהבכי בעל אותו הצליל והטון) או בכי אמיתי (שהטון משתנה). בכי אמיתי מרימים מייד בכי מנטרה מחכים לראות אם התינוק ירגיע את עצמו.

כשמרימים את התנוק(ייחד עם הליפוף) לוחשם לו באוזן "ששש" ובו זמנית טופחים על הגב(לתינוק קשה להתרכז גם בלחישה, גם בטפיחה וגם בבכי והוא יפסיק לבכות), תשימי אותו על המיטה ותחכי. אםהוא בוכה תחזרי שוב על התרגיל. תוך יומיים הוא אמור להירדם כשתשימי אותו במיטה מיד.

חשוב:

תקפידי לעשות את בכל המנוחות של היום ולפני שנת הלילה.

תינוק שנרדם בכוחות עצמו ישן םרק זמן ארוך יותר ויהיו לו םחות בעיות שינה בגיל מאוחר יותר

הידיים אמורות להיות בתוך השמיכה

אם התיננוק מתעורר ואת רואה שהשמיכה יצאה, אז תלפפי שוב (זה נותן להם תחושה של רחם)

מומלץ מאד לקרא את הספר!

בהצלחה, לי זה ממש עזר!

נשמע כאילו הולכים לכשף אותו או משו כזה

אני ראיתי שנרדמים מאוד טוב בימים הראשונים בתוך עגלה .

אני מכרבלת אותם בשמיכה ומניחה בינם לבין דופן העגלה כרית מכווצצת. ככה הם מרגישים עטופים היטב ומכורבלים וישנים יותר טוב.

אם ההרגל הזה לא נח לך אל תוותרי את יכולה לשנות אותו.

מי שכיף לה לישון עם התינוק תענוג.

אבל אי אפשר לעשות את זה בכפייה כשזה לא נח.

בהצלחה.

אשמח לתת לך באישי עוד טיפים מנסיוני.

וגם ינקה תוך כדי.. עד גיל שנה וחצי ושתינו נהנינו מזה..

את לא מרגישה שזה הורס את הפרטיות והאינטימיות..  עם הבעל?

זה באמת היה בעיה.

אבל לשמוע אותה צורחת מהעריסה שלה היה יותר גרוע..

וניסינו כל שיטה אפשרית לגרום לה לישון שם בלעדי ללא הצלחה..

ננסה בעזרת ה' בילד הבא..

אני צריכה ללדת בעוד חודש בערך..

תודה!

זה לא הורס, ולראיה ששת הצפופים שלנו

בנוסף, מחקר מצא שהורים שישנים עם הילדים הקטנים, נהנים מחיי אישות עשירים יותר.

כשצריך תירוצים להתחמק מהקשר, מוצאים תירוצים גם בלי תינוקות במיטה.

וכשרוצים קשר, מוצאים את המקום והזמן הנכונים והמתאימים.

אצל רוב המשפחות, התינוק מתחיל את הלילה בעריסתו, ועם ההתעוררות הראשונה, הוא עובר למיטת ההורים ונשאר עד הבוקר.

בנוסף, יש האומרים ש"מיטה מיועדת לשינה", ולדברים אחרים יש מקומות אחרים...

אין שום בעיה לישון עם התינוק, כל עוד ההורים אינם אלכוהליסטים או נוטלים סמים, חלילה, או בעלי משקל עודף גדול במיוחד.

בגיל הזה הכי כיף להתכרבל ביחד והכי נכון.

תהנו לכם מהתקופה הגור-גורית הזו

הורים לא מעשנים,

מזרן קשיח,

סדין מתוח ככל האפשר (אני חייבת עד הלידה הבאה ללמוד איך שומרים עליו שלא יצא מהמזרן כל פעם!),

כריות ושמיכות - רק המינימום ההכרחי,

שהתינוק יישן בין אמא לקיר, לא בין ההורים.

(ויוקטנה, באיחור גיליתי מחמאה שהשארת לי איפשהו, תודה רבה... מיותר לציין כמה דברים אני למדתי ממך (מהידע וגם מסגנון הכתיבה)? או אולי לא מיותר?)

שמותחים איתן את הסדין.

וגם לא בעיה להכין לבד. קונים בחנות תפירה תופסנים כמו של "שלייקעס" וגומי קצת עבה וקושרים או תופרים אותם בקצות הגומי.

איך נקראים אלה שבסופר?

(לי יש שתי ידיים שמאליות...)

שתוכלי לראות מה את מחפשת (מקווה שהקישורים יעבדו):

http://www.google.co.il/imgres?num=10&hl=en&biw=1613&bih=814&tbm=isch&tbnid=zwsDqLnvJvpStM:&imgrefurl=http://www.7deal.co.il/products/gripma/registration.aspx&docid=3PGSw168JA41gM&imgurl=http://www.7deal.co.il/uploads/2z9fz82.jpg&w=280&h=266&ei=cpl6UKDPGqbN0QXkgoD4DQ&zoom=1&iact=hc&vpx=540&vpy=150&dur=750&hovh=212&hovw=224&tx=124&ty=92&sig=104062904561481321369&page=1&tbnh=158&tbnw=175&start=0&ndsp=30&ved=1t:429,r:2,s:0,i:74

http://www.google.co.il/imgres?num=10&hl=en&biw=1613&bih=814&tbm=isch&tbnid=isf-kpmx1mQ6gM:&imgrefurl=http://rotter.name/cgi-bin/nor/dcboard.cgi%3Faz%3Dshow_thread%26om%3D10047%26forum%3Dsale%26viewmode%3Dall&docid=ctDr11OnKYHiIM&imgurl=http://img1.buyincoins.com/gallery/4x-bed-sheet-fasteners-set.jpg&w=480&h=480&ei=cpl6UKDPGqbN0QXkgoD4DQ&zoom=1&iact=hc&vpx=463&vpy=308&dur=269&hovh=225&hovw=225&tx=110&ty=109&sig=104062904561481321369&page=1&tbnh=147&tbnw=146&start=0&ndsp=30&ved=1t:429,r:10,s:0,i:99

בכל אופן זה נמצא באזור של הפיציפקעס התלויים האלה כמו אטבים לשקיות או קולפנים וכד'.

אבל באמת שזה לא מסובך להכין. את רק צריכה לבקש בחנות תפירה תופסנים של שלייקעס וגומי עבה. אפשר בלי לתפור פשוט לגזור את הגומי ולקשור משני הצדדים את התופסנים וזהו. לא צריך שום כישרון כאן.

מתכננת איך לארגן את המיטות בחדר שהמיטה שלי תהיה צמודה לקירות אחרי הלידה.

תמצאי את הדרך לישון ככה שגם לך יהיה נח.

בכל מקרה תנסי גם למצוא את האפשרות לנוח ביום ,כמה שאת יכולה, בזמן שהיא ישנה כדי לצבור כוחות.

כתבה בעיתון על תינוקת שנחנקה ל"ע הי"ו כי הראש שלה נתקע בין המזרן לבין המסגרת של המיטה...

אותי זה מפחיד...

אבל לאור הנסיון שלכן כנראה שזה לפעמים בסדר כל עוד מקפידים על כללי הבטיחות....

*להשתדל להשכיב על הגב

*להזהר שהשמיכה לא תכסה את הפנים

*אם אפשר כל כמה זמן לבדוק שהתינוק נושם

*להשכיב בצד של הקיר

*מוצץ

איך לוודא שאני לא אתגלגל עליו ח"ו-

אני שוכבת על הצד, הרגל שלמטה ישרה, הרגל שלמעלה מקופלת והברך על המיטה, מעל הרגליים שלו כך שיש משולש כזה, זה מונע ממני להתגלגל..

אבל אנחנו לא ישנים הרבה ביחד, רק כשאני מניקה בשכיבה בלילה או כשהוא עצבני במיוחד..

נסי להשכיב אותה על הבטן... במיטה הסיבה שהיא יושנת טוב עליך זה כי היא במצב בטן לבטן איתך, אני יודעת שרופאים לא ממליצים על הבטן אבל הבן שלי התפך בגיל שבועיים כי רצה רק בטן וחצי מהאחיינים שלי גדלו ככה ...עד לפני כמה שנים היו מחייבים להשכיב כל תינוק רק על הבטן...

אם היא תתחיל לבכות- תתפחי לה בעדינות על הטוסיק/ גב כדי שתרגיש אותך- זה קשה יומיים ראשונים אבל זה שווה כל רגע אח"כ...

בהצלחה מותק.

מקרה מוות בעריסה ולא כולם על הבטן חלק נחנקו דווקא על הגב בלי יכולת לפלוט החוצה מה שהיה צריך לפלוט.

זה משתנה כל כמה שנים דורות של אנשים גדלו על הבטן ודורות על הגב וחלק על הצד. - רק הקב"ה מחליט. 

תינוק יודע מה טוב לו, והקב"ה מגן.

מה שאני יכולה להמליץ בתור אמצעי בטיחות זה להרגיל את התינוק למוצץ זה מונע חניקה ע"י סדין ומזרן ולא לשים סביב מיטת  התינוק מגיני ראש כל עוד הוא לא זז הרבה בשינה.

ומי שרוצה ראש שקט שישים התקן נשימה בלול שמזהה את נשימות התינוק ומצפצף בעת בעיה...

(א) מעולם לא הוכח באף מחקר שמכשיר כזה מוריד סיכון לSIDS (בניגוד להשכבה על הגב, למשל, שהוכח ועוד איך).

(ב) גופים רפואיים מקצועיים (כגון איגוד רופאי הילדים האמריקאי, עמותת 'עתיד' שעוסקת בSIDS בארץ ועוד) לא ממליצים להשתמש.

מי מחליט בבית את או היא????

תני לה לבקות לילה אחד, שתיים, שלוש והיא תלמד!

ואחד מהתפקידים של אמא זה פשוט להיות שם בשביל הילד, כשקשה לו או מפחיד לו או עצוב לו או בודד לו.

כן, אפשר לאלף את הילד שיבין שהוא יכול לבכות עד מחתרתיים אבל הוא לא יקבל עזרה מההורים. הבעיה היא שזה לא יעבור לו גם כשהוא יגדל ויצטרך אתכם בשביל עניינים יותר מהותיים מאשר עזרה בלהירדם

ארוחה טובה, אין שום סיבה שבעולם שיצרח צרחות זוועה בשעה 2:30 בלילה. ואפשר להרגיל אותו למוצץ במקום ארוחה, ולא יקרה לו כלום. מנסיון!!! אמא ל8

את החומר המחקרי הנוגע לאופן הפעולה של קיבה בגיל חודש, שעל-פיו את קובעת שאין מצב לצורך בעוד הזנה כעבור שעתיים וחצי?

(אני שואלת מבחינה תזונתית, נתעלם כרגע מהשאלות החיסוניות, ההתפתחותיות וכו').

כי אם המידע הוא רק על סמך הילדים שגידלת, אז אני יכולה לספר לך שאמא שלי גם אומרת דברים דומים על סמך הילדים שהיא גידלה. לי עצמי, בתור הילדה שגדלה כך, יש זווית שונה על התוצאות.

ילד צריך למשל, אהבה. להרגיש נאהב: חיבוק, נשימה על העור, ריח, תנועה.

והוא צריך את זה במינונים מאוד גבוהים.: גבוהים ביום וגבוהים בלילה. פחות ופחות עם השנים - עד הצבא תישנו הרבה יותר טוב.

אפשר לגדל ילד על הרבה אוכל, ואפשר על מעט אוכל.

אפשר לגדל ילד על הרבה אהבה, או על מעט אהבה.

מה שאתה מכניס - זה מה שתקבל בסוף.

ובכי זה סימן של מצוקה בגיל הזה.

זה לא פינוק!!!!!

זה צורך אמיתי!!

ולא תמיד הם מוכנים מוצץ.. (שלי בגיל חודש לא התקרב למוצצים..) 

ואם הוא רעב- אז הוא רעב. מה תעשי לו?

ויש הרבה דברים שהפגיעה שלהם לא נראת לעין לטווח הקצר..

גם אם היה מדובר באוכל היית אומרת את זה? 

"אז מה אם היא רעבה, את זאת שמחליטה מתי היא אוכלת.. שתבכה!"

ילד שרוצה ידיים, שרוצה חום ואהבה, שצריך את היחס והצומי הזה- זה צורך לא פחות מאשר אוכל או אמבטיה או שיחליפו לו חיתול. 

אם היה מדובר בילד בן 3 אז באמת כדאי ליצור לו סדר יום נורמאלי ויכולת הרדמות לבד.

אבל למען ה'! מדברים פה על תינוקת בת חודש! אין לה פינוק בגיל הזה. זה צורך, וצורך בסיסי!!

כמו שאת רואה, מספר הדעות והעצות שתשמעי רב כמעט ככמות המגיבות כאן, ואת צריכה לבדוק מה מתאים לך.

גם לי יש תינוק בגיל חודש והוא בהחלט ישן איתי על אף כאבי הגב, כי אני מעדיפה ככה מאשר לא לישון בכלל.

גיל חודש הוא קצת מוקדם מכדי להכנס לפאניקה על הרגלי שינה. ככל שהילד גדל ופותח מרווחים בין הארוחות בלילה, כך קל יותר  עם נושא השינה.

ברור שהילדה לא תישן איתך כל החיים. יעבור מתישהו. אבל רק את יכולה להחליט האם עדיף לך לוותר קצת על איכות שינה כדי לקבל שקט, או שאת לא יכולה לעמוד בזה ואת בכל זאת מנסה כל מיני דרכים כדי להרגיל אותה למיטה שלה - והמחיר הוא הרבה פחות שינה....

התאוששות מהירה! והרבה לילות טובים!

כשהוא מגיע הביתה מהתינוקיה.

אח"כ יהיה יותר קשה להרגיל אותו לישון לבד.

ברור שאם לא עושים כלום\ נותנים לילד להירדם היכן שירצה ודוגלים ברעיון המיטה המשפחתית  אז בסופו של דבר הוא ישן לבד אבל מי תרצה לחכות עם זה עד גיל 3-4. ומה עם האחים הקטנים.? הגיוני לישון באותה מיטה בני הזוג ועוד 2-3 ילדים?

תינוק נולד כשהוא רגיל להרדם:

1. בתנועה

2. עם אמא

לאט לאט הרגליו משתנים להרגלים של אדם בוגר.

בהתחלה יש לו הרגלים של עובר: הוא לא נושם, לא אוכל, לא הולך, וכן הלאה.

כשהוא נולד, הרגליו משתנים להרגלים של תינוק: הוא מתחיל לנשום, הוא מתחיל לאכול (עוד לא סטייק), וכן הלאה.

הרגליו ממשיכים להשתנות ככל שהוא גדל: הוא לומד לאכול, ללכת, לדבר, וכן הלאה.

בסוף יש לו הרגלים של אדם בוגר.

אפשר "לדחוק את הקץ", אבל יש לזה מחיר. לכל תינוק "החוליה החלשה" שלו, שבה הוא עלול להיפגע ולהישבר.

לא חייבים ללכת על כל הקופה של המיטה המשפחתית וכל זה, אבל כן בהחלט חייבים לגלות רגישות ולבדוק כל הזמן מה קורה עם התינוק בשעה שאנחנו דוחפים אותו לשנות את ההרגלים שלו, שהם הרגלים של תינוק, להרגלים שלא מתאימים לגילו.

לנסות להרדים אותה עם על הכרית שלך במיטת התינוק.

אצלי זה עבד!

בהצלחה!

אולי התבלבלה בין יום ולילה ולהקפיד לאוורר את החדר-לפתוח חלון

חלק מהעצות ניסיתי, בנתיים היא מתחילה את הלילה מיטה שלה לשעה וחצי בערך ואח"כ היא ישנה איתי עד הבוקר. אני מנסה להשלים את השינה ביום , למרות שגם ביום היא בד"כ שנה איתי.. הבוקר הצלחתי לישון לבד! כמעט שעתיים. מקווה שזה יחלוף לה כי אני מוטשת והגב שלי גמור........... תודה רבה!!!!!!

מצורף קישור:

http://www.mitonet.co.il/%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%A1%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA
 

http://www.co-sleeping.co.il/%D7%92%D7%9C%D7%A8%D7%99%D7%94/

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

לק"י

הבן שלי בגיל הזה בערך ודוקא אוכל מעוך, וגם מוצץ ונוגס באוכל חתוך לרצועות.

אבל מבחינת אוכל, חי בעיקר על הנקה בבית ומטרנה אצל המטפלת. ובערך פעם- פעמיים ביום אוכל מוצקים, ולא בכמות ענקית.

חתיכות בגודל אצבע שהוא ימצוץ או ינגוס ולאט לאט ילמד מה הגודל המתאים לו.

אפשר אצבעות טוסט עם ממרח

אצבעות בטטה

ואז זה רך ומתפרק לו בפה

לק"י

אני נותנת לבן שלי רצועות של ה"קשה" לכרסם.

אבל זה בגדר התנסות ותעסוקה.

לאכול לחם ממש זה ביסים קטנים עם משהו.

הכי טוב לנסות ולראות איך הילד מסתדר.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש