אבל קחי בחשבון שכשתספרי על ההריון למעביר הוא יכול לפטר אותך כי לא ייצבר לך מספיר וותק כדי שיגן עליך מפני פיטורין בהריון.

 אם אין וותק של חצי שנה לפחות באותו מקום עבודה, מותר לו חוקית לפטר.

אז בית משפט יחייב אותו ובגדול (כי אפליה על רקע הריון היא פסולה. שמישהו יסביר לי בבקשה למה העובדה שמועמדת פוטנצאלית לעבודה 

ואפילו אם הוא לא יגיד שזה בגלל ההריון, רק לא יהיה מסוגל להוכיח מעבר לכל ספק סביר שזה לא היה בגלל ההריון, בית משפט יחייב אותו לפיצויי עתק. כי החוק כידוע (זה שמתיר למעסיק לפטר עובדת בהריון, בחצי שנה לעבודתה)  ממש לא מענין את בית המשפט.

מעתיקה מתוך חוק עבודת נשים (ההדגשה שלי)

. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ"ד, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע15)

(א) לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות;

כדי להגן על עצמם הם יודעים לייצר סיבות שאינם נוגעות להריון. (מנסיון עצוב)

זומנתי לראיון עבודה כשהייתי בערך בשבוע 7.

כשהייתי בשבוע 9 הם התקשרו להגיד לי שהתקבלתי לעבודה, ואז אמרתי להם שלמען ההגינות אני רוצה לספר להם עוד לפני שאני חותמת על החוזה שאני בהריון בשבוע 9. כמובן שכבר לא היתה להם ברירה, והם לא יכלו להגיד "טוב, אז בעצם אנחנו לא מקבלים אותך לעבודה" (אולי מבחינה חוקית הם יכלו להגיד, אבל עדיין זה לא נשמע טוב שרק בגלל ההריון לא קיבלו אותי).

לדעתי הכי כדאי לנהוג כך. אם תספרי עוד בשלב הראיון - הם לא יקבלו אותך. ואם תספרי לאחר תחילת העבודה - מבחינה חוקית זה מותר, אבל מבחינת יחסי עובד-מעביד אני חושבת שזה יגרום למעביד שיהיה לו פחות אמון בך, וגם - כמו שכבר כתבו לפני, הוא יכול לפטר אותך.

אני עשיתי אותו דבר.

כבר חתמתי חוזה! ואז הודעתי להם שאני בהריון. והם אמרו לי בלי להתבלבל לא לבוא!  וכן לא עשיתי עם זה כלום. 

הייתי חייבת לעזוב את העבודה.. (מסיבות שאינן קשורות להריון..) והבוס שלי ממש רצה לפטר אותי כדי שאני אקבל פיצויים על כמה שנות עבודה..

ובגלל שהייתי בהריון (בהתחלה!! ממש בהתחלה!) היה אסור לו לפטר אותי ובגלל זה נשארתי בלי פיצויים..

אם את לא מתלוננת מאיפה ידע מישהו שהיית בהריון??

הוא אמר לך את זה כדי להיות נחמד אולי.

ככה אני פוטרתי, בהריון הראשון.

היו צמצומים, וסגרו את כל המחלקה שלי.

בשבילי היה צריך לבקש אישור מיוחד, ובאו ממשרד העבודה לראיין אותי כדי לוודא שזה לא בגלל ההריון.

הם אפילו שאלו אם אני מתעניינת אולי לעבור לעבוד במחלקה אחרת באותה החברה

הבוס של בעלי הגיש בקשה לפטר עובדת בהריון. במשך מעל לחצי שנה אפילו לא דנו בבקשה שלו. (קרוב לחצי 

שנה, עד שהיא יצאה לחופשת לידה שבה העובדת המשיכה לקבל כסף ממנו, בעוד היא הלכה ומצאה לה עבודה אחרת, וקיבלה ככה משכורת כפולה.)

דרך אגב, האישור יכול להנתן גם שלא בהסכמת העובדת, אם המעסיק מוכיח שיש לו סיבה טובה לפטר אותה שלא קשורה להריון בשום צורה. ולמעשה אמור להנתן בכל מצב בו המעסיק הוכיח שאין קשר בין הפיטורים להריון. בפועל, האישור ניתן לעיתים רחוקות ביותר, כמו למשל במקרה של סגירת חברה.

כן, אני חושבת שהחוק הזה הוא לא צודק, ולא הגיוני, פוגע בנשים, וצריך לבטל אותו. וגם את החוק המטומטם שקובע שאי קבלה לעבודה על רקע הריון היא אפליה פסולה. (אבל לא, אני לא חושבת שמישהי אמורה להסכים שיפטורה אותה. כרגע זה החוק, וגם אם הוא דפוק זה החוק ואף אחת לא צריכה להיות פריארית)

אם ניקח את הדוגמא שהבאתי קודם. צריך הרי לזכור שבמשך 9 חודשים מהלידה אסור לפטר עובדת בהריון. 6 חודשים של חופשת לידה, ועוד 3 חודשים לאחריה. בחברה שלנו לפחות 9 חודשים הם מספיק זמן לאישה להיות בהריון שוב, וככה מעסיק מוצא את עצמו עם עובדת שהוא פשוט לא יכול לפטר, ולא משה כמה היא עובדת גרועה, או שהוא רוצה לצמצם וכו'.

במציאות הזאת מעסיקים מפחדים להעסיק נשים, כי מי רוצה להתקע עם עובד שאי אפשר לפטר?

ושמישהו יסביר לי בבקשה את הבדיחה שאי קבלה לעבודה על רקע הריון זאת אפליה פסולה. מדוע העובדה שהעובדת מתכננת לצאת בקרוב לחופשה של חצי שנה היא לא עניינית? אילו הייתי צריכה להעסיק עובד, והיה מגיע אלי מישהו בכוונה לעבוד 3-4 חודשים ואז לצאת לחופש, ואז אני צריכה לחפש לו מחליף. אז אני פשוט אמישך לחפש, עד שאמצא מישהו שלא מחייב אותי כבר להמשיך לחפש.

אז לפי דעתי צריך לבטל את האיסור לפטר אישה בהריון, ולהחליף אותו בצ'ופר למעסיק שימשיך להעסיק עובדת גם אחרי חופשת לידה. במצב כזה רוב המעסיקים סביר להניח ימשיכו להעסיק את העובדות שלהן גם אחרי חופשה, נשים תוכלנה למצוא עבודה בקלות רבה יותר (במיוחד בזמן הריון) והעוול הגדול במצב הנוכחי יפסק.

בתגובה ל"מי יכול להתקע עם עובד שאי אפשר לפטר".

נדירות הנשים שלאורך יותר משתיים-שלוש לידות מתמידות בכניסה להריון

בפער של 9 חודשים או פחות מהלידה, ומועסקות בשוק החופשי,

ולא עקרות בית במשרה מלאה מאידאל עם אופציה לעסק קטן מהבית,

או מורות בבתי ספר דתיים

שמבינים את העניין.

סתם נקודה לא קשורה כל כך למחשבה...

במשך 9 חודשים הוא גרוע מספיק, ואם מדובר בעסק קטן, הוא עשוי להפגע קשה מאוד

וכשמדובר בבית ספר זה אפילו גרוע יותר. מי פה רוצה שאת הילדים שלה תלמד מורה גרועה, שממשיכה ללמד רק בגלל שהיא בהריון ולכן אי אפשר לפטר אותה?

הוא טוען שהוא יכול להעיף כל אחת אפילו בחודש שמיני,

ולא ממש אכפת לו הוא חרא בן אדם!

אין לו רגישות.

היא תקבל הרבה מאוד כסף

נשים לידיעתכן: מי שמפוטרת שלא כחוק בזמן הריון, בית משפט לא יחייב את מקום העבודה להעסיק אותה בחזרה כי אם לשלם פיצויים גבוהים למדי. (כמו שאמרתי קודם, זה החוק, אז אף אחת לא צריכה להיות פריאיירית)

אז בהמשך למה שכתבתי קודם. גם היום מעסיקים מגעילים יפטרו עובדות בהריון, ומעסיקים טובים, גם בלי החוק ימשיכו להעסיק נשים אחרי חופשת הלידה, בטח אם הם יקבלו על כך הטבה כלשהי (אפילו קטנה) מהמדינה

מעסיקים גרועים יחשבו על דרכים יצירתיות לעקוף אותו. 

אני עובדת בחינוך והייצי בשמירת הריון חודש וחצי  וילדתי בסיון והמנהלת לא רצתה להעסיק אותי שנה שלמה.

ויותר מכך שהדתיה הזו לא תלד לי כל שנה

ויותר- שלא תקבל ותק ואי אפשר יהיה לפטרה אותה. 

אז היא הכשילה אותי בסטאז למרות שלפי כל מדד קודם שלה הייתי מורה מצטיינת 

ונתנה לי פחות מצי משרה שלא ישתלם לי מעון, 

היא דחפה את רגליי והפיצה עליי שמועות מזעזעות עד שאני התפטרתי בעצמי...

לפחות לא שכחתי את הפיצויים והם ימתינו לי לפנסיה....

גם אם המעסיק לא ידע שעובדת בהריון

עדיין אסור לפטר אותה בגלל שהיא בהריון 

בלי לפנות למשרד התמת

וצריך סיבה טובה כמו סגירת כל המחלקה ואי אפשרות להעביר למחלקה אחרת או סגירה של כל העסק כדי שמשרד התמת יאשר

מרבית המקרים שמאושרים הם פיטורין בהסכמת/רצון העובדת שגם עליהם צריך לבקש אישור מהתמת.

גם אני מכירה מקרה של מעל חצי שנה שלא הגיע לדיון. העובדת עבדה 3 שנים במקום זה ולא הוכחת שום נזק שהיא גורמת. לפטר אותה בזמן הריון כשאין לה שום מצב למצוא עבודה אחרת זה ממש עוול!!

לצערינו עובדת בהריון לא מוצאת עבודה למרות החוק על אפליה במקום העבודה. הרי אדם רואה את הבטן ואז אומר מליון סיבות אחרות חוץ מהריון!

חברה שלי שהתפוטרה בתחילת הריון לא הצליחה למצוא שום(!!) עבודה (היא כבר הסכימה כמעט בכל נושא) לפני הלידה. אחרי הלידה תוך חודש היו לה 2 משרות במקצוע שלה להחליט ביניהם. מה זה אומר?!?!

גם את מצדיקה שמעסיק לא יהיה מעונין לקבל עובדת שעוד רגע יוצאת לחופשת לידה. לכן אין ברירה והחוק חיב להגן מפיטורים על אוכלוסיה חלשה זו של נשים בהריון. אם עובדת היא גרועה ותכנס להריון שוב ושוב ובצמוד אני מניחה שיהיה היתר מהתמת לפטר אותה. אבל אם זה סתם צמצומים- תצמצם קודם בכוח אדם שיכול בקלות למצוא עבודה אחרת!

לפטר עובד אחד רק בגלל שלעובד אחר יהיה קשה למצוא עבודה

אני תוהה איך את תרגישי אם יפטרו אותך, לא בגלל שרצו לפטר אותך אלא בגלל שרצו לפטר עובדת אחרת, אבל היא בהריון. לכן פיטרו אותך במקום. זה עוול שזועק עד לשמיים.

וחוזרת למה שאמרתי קודם - את רוצה שאת הילדים שלך תלמד מורה גרועה, שלא פיטרו רק כי היא בהריון? שתטפל בך רופאה גרועה שלא פיטרו רק כי היא בהריון? בכלל לקבל שירות גרוע מגורמים כאלה ואחרים כי אסור לפטר עובדת גרועה

עכשיו תחשבי מהצד של המעסיק. נראה לך צודק שתצטרכי להמשיך להעסיק עובדת שמעלה בחברה כי היא בהריון? (מקרה אמיתי) נראה לך צודק שתצטרכי לשלם פיצויי עתק לעובדת שפיטרת בהריון, בלי שידעת שהיא בכלל בהריון, אז היא הלכה ותבעה אותך, ואת אפילו לא היה לך מושג מכך מוצאת את עצמך את עם תשלומי ענק שיוכלים למוטט עסקים קטנים.

אז העובדה שלאישה בהריון קשה יותר למצוא עבודה היא עצובה. אבל על אותו עיקרון אפשר לומר שזה לא בסדר לפטר עובד גרוע כי יהיה לו קשה יותר למצוא עבודה.

אנחנו מדינת רווחה, אבל לרווחה צריכה לדאוג המדינה. לצפות מהמעסיקים להיות מוסד תרומה לנזקקים זה פשוט לא הוגן. אדם מעסיק עובד, כי הוא זקוק לעובד, ובשיקולים של עלות מול תועלת העובד הזה שווה לו. כשמכריחים מעסיק להעסיק עובד שלא שווה לו,(ואפילו, שווה לו פחות) זה עוול. אדם מקים עסק כדי להרוויח. לפחות רוב האנשים.

אז בכלל החוק במדינת ישראל הוא מאוד נגד מעסיקים, אבל אנשים פה שוכחים שבלי מעסיקים לאף אחד לא תהיה עבודה, וכולנו נגווע ברעב.

ואם יהיה מותר לפטר נשים בהריון, נשים בהריון גם יוכלו למצוא עבודה יותר בקלות (אולי עדין יהיה להם קשה יותר למצוא עבודה לעומת אישה לא בהריון, אבל עדין יותר קל מהמצב היום)

רצו לפטר מישהו אחד מבין שתים והשניה היתה בהריון - זה ממש קרה לי.  (או שהמעסיק סתם רצה לצאת בג'נטלמניות)

ואני אכן מצאתי עבודה מה שהיא לא היתה יכולה. לא מדובר בזה שהעובדת גרועה אלא שחייבים לצמצם מתוך שתיים אז כן, זה נראה לי הגיוני.

לא חושבת שצריך להעסיק מורה גרועה או רופאה גרועה אני רק חושבת שאם לפחות חצי שנה היא היתה טובה לך - אז מה קרה פתאום?! אם היא היתה כזו גרועה למה העסקת אותה עד עכשיו?! 

לפטר אדם שעד עכשיו היה בסדר בשבילך (אם חל שינוי דרסטי לרעה - משרד התמת מאשר פיטורין ולא סוחב זמן. הסחבת היא רק כשהטענות לא משכנעות והמעסיק לא הצליח להוכיח שינוי משמעותי כבר בתביעה ראשונית. בדוק!) בשעה שהוא לא יכול משך כמה חודשים טובים לחפש עבודה זה הפך האנושיות.

זה שכל כך הרבה תלונות לא מתקבלות לא מדובר על "רשעות" כלפי המעסיקים אלא לניצול מצב מבחינתם!

עובדת שמעלה בעסק- מפרישים מיד ומגישים תלונה וממשיכים לשלם לה שכר שהיא תצטרך להחזיר אותו אם המעסיק יוכיח את המעילה בתמת. - ותביעות של מעילה מטופלות במהירות!! רק כאלה שמריחות חסרות סיכוי והתנהלות לא נכונה לא מטופלות.

לא מבקשים ממעסיק לתרום לנזקקים אלא רק להמשיך להעסיק עובדת שאיכשהו לפחות חצי שנה היתה טובה לו!

ובנוגע לטענה האחרונה - מעסיק שיקבל אישה בהריון יכול גם לפטר אותה תוך חצי שנה והיא לא תוכל לטעון נגדו שזה ישירות בגלל ההריון כי חובת ההוכחה עליה והוא קיבל אותה בהריון!!! ככה שהסיבה היא לא ממש פחד של מעסיקים שהם לא יוכלו לפטר אותה אם היא תתגלה כלא מתאימה!

לא מסתדר לי עם העשב והאווזים בחינוך הביתי

שעורכת האתר באופן טבעי, אישה שילדה בבית ומחנכת בבית ומאמינה בבלי חיתולים וכו' וכו' - היא גם מתכנתת מהשורה הראשונה, ומפרסמת טקסטים מגוונים על כל תחומי העיסוק והידע שלה, הרחבים מיני ים...

החיים מפתיעים

אם המעביד רוצה הוא יכול לשלם פיצויים גם לעובד שמתפטר.

החוק מחייב לתת פיצויים לעובד שמפטרים אותו אבל אין שום הנחיה על עובד שמתפטר, זה תלוי במדיניות, כך שהוא יכל לשלם לך פיצויים, אם הוא היה רוצה...

אותך. וזה במטרה שנשים לא יתחילו לעבוד בחודשים הראשונים......

לדעתי בשבוע 5 בכלל לא כולם יודעים שאת בהריון, ולכן יש אפשרות לא לספר...

קצת יותר מאוחר, הייתי מספרת, אבל בשבוע 5??

(אני בכלל לא ידעתי אז שאני בהריון...)

מבחינת ההגינות, אני כן חושבת שכדאי להגיד בשלב די מוקדם, אבל אני לא יודעת אם בראיון עצמו הייתי אומרת בכזה שבוע מוקדם.

בהצלחה!

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

האמת שלא יודעת מה לעשות

מקליט העלה שהמנהלת עצמה מסיתה את המטפלות ולילד יצא של של אלים.

אגב, ידיים זה הרבה פעמים קריאה לעזרה.

בקשה לתשומת לב.

אותו דבר קרה לי עם רשימת אבא של שבת, הילד לא היה חודשיםםם.

הוצאתי באמצע שנה (בעקבות ההקלטות) ולא מצטערת לרגע.

ילד שלא נכנס לסבב אבא של שבת, זה ילד שמתעלמים ממנו.

הוא לא מרגיש שהוא לא בסבב, אבל זה סממן ורמז להתנהגות אחרת של המטפלות.

לא זוכרות אותו גם במקרים אחרים, הלב שלהן לא פנוי אליו.

לא חייבת להקשיב לי בכלל, כתבתי מניסיוני בלבד שהוא לא טוב.

מאז אני רק עם הקלטות.

בהצלחה מכל ליבי 

צודקת ממש לגבי הסבב של קבלת שבת

האמת כמו שכצבתי מקודם..

הילד נראה שממש טוב לו במעון

כשאני מגיעה תמיד הוא מחייך

ועושה למטפלות שלום עם חיוך

לא נראה עצוב או משהו

כן דיברתי עם מנהלת המעון בסופש גם

ותארתי לה את הסטואציות שהתחברו לי יחד

היא לגמרי היתה בצד שלי

היא לא חושבת כמו המטפלות

אם בכלל יש בעיה עם מכות

הטיפול הוא לא רק של האמא שתדבר איתו בסוף יום

וזו דרך תקשורת של ילד שלא מדבר

בעיניה לגיטימי והגיוני

חזרה אלי היום שוב

ובקשה שאני אניח את ענין ההרבצות בצד

שאני לא אחשוב עליו

כי היא מטפלת בכל מה שאמרתי ועשתה איתם שיחה מאוד נוקבת

ושאם יהיה צורך היא תכניס צוות שיסתכל עליו

אבל כרגע היא לא חושבת במה שהיא הסתכלה שיש בילד בעיה

נתנה לי תחושה שהיא לגמרי איתי ומטפלת בהן

וכעסה  שככה לא שתפתי אותה קודם

גם אם הרגשתי שזה קטנוני

אני באמת לא יודעת מה לחשוב....

היתי  אולי בנוסף מכניסה הקלטות 

רק לא יודעת איך לעשות את זה

לק"י

מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...

בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.

לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

לק"י

זה תינוק....

הן צריכות בזמן אמת לתת מענה, למשל- לעשות איתו יחד "טובה" לילד שהוא הרביץ לו, לדאוג שיהיה קרוב אליהן בזמני משחק וכו'.

אני שוב מציעה לדבר עם המנהלת, ולבקש שהמדריכה תבוא לראות אותו, ואחר כך תדבר איתך.

יכול להיות שיש כן איך לעזור לו להתבטא.

ואין שום דרך לדבר איתה על כזה דבר, זה בקשה מוזרה מאד

הוא לא בן 4, הן צריכות לתת את המענה כשזה קורה פשוט.. להרחיק אותו בנעימות, להגיד לו, לעשות איתו טובה, כל דבר שמונע את המכה. זה לא עניין חינוכי מוסרי זה סך הכל תינוק שמרביץ כי זה הדרך שלו להתבטא כרגע.

ולגבי ההרבצות- מסכימה עם על מי שכתבה פה שכל עוד הוא לא מרביץ בבית אין לך מה לעשות עם זה. סה"כ זאת התנהגות נורמלית של תינוק, וכשתדברי איתו בבית הוא לא יזכור מה היה לפני כמה שעות בגן. זה תפקיד של הגננות לתווך לו באותו רגע (אפשר בהמון דרכים, לרוב לא דיבור ישיר) שלא עושים את זה

למה שכתבו על בדיקה או הקלטה. מוזר העניין שם.

לגבי הדיבור ממליצה על מפגש שניים של הדרכה אצל קלינאית תקשורת. ואח''כ לראות איך מתקדם ואם צריך טיפול. בינתיים בכל סיטואציה למצוא מילה ולחזור הרבה פעמים. למשל משחק עם מכונית- אוטו, איפה אוטו, הינה אוטו, אוטו אוטו. הנהנהן. 

ממתישהו בין 2021 ו2024 (לשלישית שלי יש, לקודמים לא). זה פשוט תהליך שלוקח זמן.

גם מי שיש לו ממוחשב, עדיין עובדים גם עם הפיזי

הגדול שלי כבר בן 11.

את הכל.

חידשת לי!

לק"י

חושבת שאמרו לי שמתישהו יפסיקו עם הפיזי.

בינתיים יש גם וגם.

לחלק מהילדים שלי הפנקסים תקועים איפושהו. וזה לא מפריע לחסן וכו'.

בתחילת שנות העשרים. יש באיזור האישי ממשלתי

לק"י

ביקשו ממני בטיפת חלב את הפנקס שלי שתקוע איפושהו.

אין לי מושג מה כל כך חשוב איזה חיסונים עשיתי.... (אני לא בהריון. אם זה קשור לזה בדרך כלל).

כי אין לי מושג אם הפנקס הפיזי שלי בכלל נמצא איפשהוא..

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

אם זה קצת נמוך יותר זה רק יותר טוב.

ככה יש לו אזור תחום שלו בין המיטה שלך לקיר.

והחלק של הרגליים, יכול להשאר פתוח. לא יודעת בן כמה הילד אבל אם הוא כבר זוחל ועומד אפשר ללמד אותו לרדת בביטחה ממיטה לא מאד גבוהה.

ואם זה לא אותו גובה זה לא אפשרי.

ולכן זה צריך להיות בגובה של המיטה הורים וסגור כי זה גיל קטנציק חצי שנה 

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.

זה תלוי גם בגודל של הילד.

יש כאלו שאפשר לפרק דופן בצורה מובנית, כי נועדו להפוך למיטת מעבר,

ויש כאלו שאפשר לפרק דופן לאחסון או להובלה. (ואז הן לא מספיק חזקות ויציבות, אבל תמיד אפשר להוסיף הברגות ולחבר עם זויות מתכת מתחת למיטה)

ואפשר לחבר למיטת ההורים, או בלחץ בין המיטה לקיר, או בצורה מאולתרת עם הברגות או עם ראצ'טים (ככה מחוברות העריסות מתחברות ה"רשמיות").

מבחינת הגובה, יש למיטות תינוק הרגילות כמה מצבי גובה.

אחד הגברים כתב על זה פעם בפורומים. אולי זה היה @נפשי תערוג 

עריכה, הצלחתי למצוא:

צילמתי לך את החלק שמצמיד - הריון ולידה

הוא חיבר עם קליבות.

אבל ראיתי איך מחוברת עריסה מתחברת רגילה, זה עם ראצ'טים, אפשר לעשות אותו דבר בלי הברגות.

אז אולי אין כינים?

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

לק"י

את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

לא שוטפת שיער

ומסרקת עם המסרק ככה

ואחר כך שוטפת

מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה 

היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.

אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

לק"י
 

אבל כן תנצלי את הזמן שהקטן ישן, כדי לישון גם.

משני התחומים פלוס מהגננת לגמרי יש סיכוי לקבל.

בוועדה- להדגיש את כל הקשיים התפקודיים שלו בדגש על חוסר היכולת להסתדר במסגרת החינוכית הרגילה.

להדגיש שהקשיים עדיין קיימים למרות טיפול בקהילה. כלומר שהטיפול לא מספיק. להדגיש שטופל. הם אוהבים מיצוי נסיונות לפני אישור מסגרת קטנה.

לא להדגיש חוזקות בוועדה. להדגיש חולשות ותפקוד לקוי.

לנשום עמוק. ולהתפלל. 

טוב מאוד שלעצמך את חושבת 'ילד חכם שצריך עזרה לממש את היכולות שלו'. איזה חשיבה חכמה! ההתנסחות מלמדת שזה מה שאת מרגישה, וזה כל כך טוב ובריא!

אבל בועדה, תתנסחי הפוך,

כי מה לעשות כדי לקבל תוצאה צריך להדגיש את מה שיגרום להם להבין את מה שהם לא מוכנים להבין אחרת,

בועדה תדגישי שמדובר בילד בעל קשיים רגשיים חברתיים ותחושתיים, הוא לא מצליח לווסת את עצמו, וקשה לו במעברים. תפרטי דוגמאות לקשיים שלו, עדיף גם כאלו שמקשים על כל הגן ועל הגננת. ודרך אגב, איך הוא מבחינה קוגניטיבית? אה מבחינה קוגניטיבית הוא בסדר גמור ואפילו מעל הממוצע.

נכון, זה נשמע רע. אבל לצערנו זה מה שעובד.

זה יכול להוציא מהדעת הטרפת הביוקרטית בזו!

ומנסיון שלי- יש לי ילדה מהממת (בת 8 עכשיו)

כשהיתה צריכה לעלות לגן חובה הגננת המליצה על גן שפה, אבל לא היה מקום והפנו אותנו לגן שילוב.

זאת היתה שנה מזעזעת (מאמינה שכמה פה בפורום זוכרות את התסכולים שלי...) גם הילדה וגם אנחנו לא הבנו מה רותים מאיתנו...

הצוות היו מקסימות, אבל זה לא נתן מענה לבת שלי.

מבחינת ועדות לשנה אחרי אמרתי לגננת שהילדה הזו לא מתאימה לכיתה א, היא גם קטנה וגם מבחינה רגשית פשוט לא!

אבל מבחינה שכלית- הרמה היתה גבוהה וזה היה לה לרועץ.

אני בעיקר פחדתי על הפערים האלה- מצד אחד הילדה בקושי מדברת בגן, יש לה הצטאות וועד. מצד שני- ממלאת דפי עבודה, לימדה את עצמה לקרוא... ובבית היא פרחה, במשפחה המורחבת פחות.

כשהגעתי לוועדה הגננת הנחתה אותי מה לומר, אבל ברגע האמת ששאלו אותי מה אני רוצה בשבילה פשוט התחלתי לבכות, מול כל הצוות של הוועדה- אמרתי להם שאני בסה"כ רוצה שיהיה לה טוב. והטוב הזה לא יכול להיות במסגרת של גן רגיל! היא צריכה עטיפה שונה, ההסתגלות שלה שונה, זה שהיא פותרת תרגילים ויודעת לקרוא לא אומר שהיא מווסתת ושהרגשות שלה יד ביד עם השכל. (אני כותבת לך וזה עושה לי רע להזכר בזה. באמת. התסכול הזה הוא נוראי!)

אז נתנו לי אישור לגן שפה, וגם עם זה היה בעיות, כי אף גן שפה לא רצה לקבל אותה בגלל ההצטאות.

בסוף, שבוע אחרי תחילת הלימודים, הפנו אותנו לגן סולם. את האמת שקצת (הרבה) חששתי בגלל השם שלו, אבל כשהגעתי לגן פתאום רווח לי (וגם פה בפורום המליצו לי עליו בלב שלם). המנהלת שם היתה מקסימה! ההצטאות לא הפחידה אותה. שמו את הבת שלי בגן הריגשי. והיא ממש פרחה שם!

אולי פעם אחת היא עשתה צואה בגן! תביני איזה הישג! ומשם היא המשיכה חכיתה א רגילה!!! לא מקדמת!

היא פשוט קיבלה שם פוש רציני. ידעו איך לעבוד איתה! היא קיבלה רב"ע וקל"ת וטיפול ריגשי ופסיכולוגית- הכל במסגרת הגן ובלי שנצטרך להטרטר אחה"צ...

בקיצור אני ממש מבינה אותך. המון תפילות ואל תפחדי לבכות בוועדה... את אמא לביאה ונלחמת על השפיות של הבן שלך!!

לכי עם הלב שלך והלוואי שתצליחו בקלות ובלי עוגמת נפש!!!

מידה 2-2-