אבל קחי בחשבון שכשתספרי על ההריון למעביר הוא יכול לפטר אותך כי לא ייצבר לך מספיר וותק כדי שיגן עליך מפני פיטורין בהריון.

 אם אין וותק של חצי שנה לפחות באותו מקום עבודה, מותר לו חוקית לפטר.

אז בית משפט יחייב אותו ובגדול (כי אפליה על רקע הריון היא פסולה. שמישהו יסביר לי בבקשה למה העובדה שמועמדת פוטנצאלית לעבודה 

ואפילו אם הוא לא יגיד שזה בגלל ההריון, רק לא יהיה מסוגל להוכיח מעבר לכל ספק סביר שזה לא היה בגלל ההריון, בית משפט יחייב אותו לפיצויי עתק. כי החוק כידוע (זה שמתיר למעסיק לפטר עובדת בהריון, בחצי שנה לעבודתה)  ממש לא מענין את בית המשפט.

מעתיקה מתוך חוק עבודת נשים (ההדגשה שלי)

. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ"ד, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע15)

(א) לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות;

כדי להגן על עצמם הם יודעים לייצר סיבות שאינם נוגעות להריון. (מנסיון עצוב)

זומנתי לראיון עבודה כשהייתי בערך בשבוע 7.

כשהייתי בשבוע 9 הם התקשרו להגיד לי שהתקבלתי לעבודה, ואז אמרתי להם שלמען ההגינות אני רוצה לספר להם עוד לפני שאני חותמת על החוזה שאני בהריון בשבוע 9. כמובן שכבר לא היתה להם ברירה, והם לא יכלו להגיד "טוב, אז בעצם אנחנו לא מקבלים אותך לעבודה" (אולי מבחינה חוקית הם יכלו להגיד, אבל עדיין זה לא נשמע טוב שרק בגלל ההריון לא קיבלו אותי).

לדעתי הכי כדאי לנהוג כך. אם תספרי עוד בשלב הראיון - הם לא יקבלו אותך. ואם תספרי לאחר תחילת העבודה - מבחינה חוקית זה מותר, אבל מבחינת יחסי עובד-מעביד אני חושבת שזה יגרום למעביד שיהיה לו פחות אמון בך, וגם - כמו שכבר כתבו לפני, הוא יכול לפטר אותך.

אני עשיתי אותו דבר.

כבר חתמתי חוזה! ואז הודעתי להם שאני בהריון. והם אמרו לי בלי להתבלבל לא לבוא!  וכן לא עשיתי עם זה כלום. 

הייתי חייבת לעזוב את העבודה.. (מסיבות שאינן קשורות להריון..) והבוס שלי ממש רצה לפטר אותי כדי שאני אקבל פיצויים על כמה שנות עבודה..

ובגלל שהייתי בהריון (בהתחלה!! ממש בהתחלה!) היה אסור לו לפטר אותי ובגלל זה נשארתי בלי פיצויים..

אם את לא מתלוננת מאיפה ידע מישהו שהיית בהריון??

הוא אמר לך את זה כדי להיות נחמד אולי.

ככה אני פוטרתי, בהריון הראשון.

היו צמצומים, וסגרו את כל המחלקה שלי.

בשבילי היה צריך לבקש אישור מיוחד, ובאו ממשרד העבודה לראיין אותי כדי לוודא שזה לא בגלל ההריון.

הם אפילו שאלו אם אני מתעניינת אולי לעבור לעבוד במחלקה אחרת באותה החברה

הבוס של בעלי הגיש בקשה לפטר עובדת בהריון. במשך מעל לחצי שנה אפילו לא דנו בבקשה שלו. (קרוב לחצי 

שנה, עד שהיא יצאה לחופשת לידה שבה העובדת המשיכה לקבל כסף ממנו, בעוד היא הלכה ומצאה לה עבודה אחרת, וקיבלה ככה משכורת כפולה.)

דרך אגב, האישור יכול להנתן גם שלא בהסכמת העובדת, אם המעסיק מוכיח שיש לו סיבה טובה לפטר אותה שלא קשורה להריון בשום צורה. ולמעשה אמור להנתן בכל מצב בו המעסיק הוכיח שאין קשר בין הפיטורים להריון. בפועל, האישור ניתן לעיתים רחוקות ביותר, כמו למשל במקרה של סגירת חברה.

כן, אני חושבת שהחוק הזה הוא לא צודק, ולא הגיוני, פוגע בנשים, וצריך לבטל אותו. וגם את החוק המטומטם שקובע שאי קבלה לעבודה על רקע הריון היא אפליה פסולה. (אבל לא, אני לא חושבת שמישהי אמורה להסכים שיפטורה אותה. כרגע זה החוק, וגם אם הוא דפוק זה החוק ואף אחת לא צריכה להיות פריארית)

אם ניקח את הדוגמא שהבאתי קודם. צריך הרי לזכור שבמשך 9 חודשים מהלידה אסור לפטר עובדת בהריון. 6 חודשים של חופשת לידה, ועוד 3 חודשים לאחריה. בחברה שלנו לפחות 9 חודשים הם מספיק זמן לאישה להיות בהריון שוב, וככה מעסיק מוצא את עצמו עם עובדת שהוא פשוט לא יכול לפטר, ולא משה כמה היא עובדת גרועה, או שהוא רוצה לצמצם וכו'.

במציאות הזאת מעסיקים מפחדים להעסיק נשים, כי מי רוצה להתקע עם עובד שאי אפשר לפטר?

ושמישהו יסביר לי בבקשה את הבדיחה שאי קבלה לעבודה על רקע הריון זאת אפליה פסולה. מדוע העובדה שהעובדת מתכננת לצאת בקרוב לחופשה של חצי שנה היא לא עניינית? אילו הייתי צריכה להעסיק עובד, והיה מגיע אלי מישהו בכוונה לעבוד 3-4 חודשים ואז לצאת לחופש, ואז אני צריכה לחפש לו מחליף. אז אני פשוט אמישך לחפש, עד שאמצא מישהו שלא מחייב אותי כבר להמשיך לחפש.

אז לפי דעתי צריך לבטל את האיסור לפטר אישה בהריון, ולהחליף אותו בצ'ופר למעסיק שימשיך להעסיק עובדת גם אחרי חופשת לידה. במצב כזה רוב המעסיקים סביר להניח ימשיכו להעסיק את העובדות שלהן גם אחרי חופשה, נשים תוכלנה למצוא עבודה בקלות רבה יותר (במיוחד בזמן הריון) והעוול הגדול במצב הנוכחי יפסק.

בתגובה ל"מי יכול להתקע עם עובד שאי אפשר לפטר".

נדירות הנשים שלאורך יותר משתיים-שלוש לידות מתמידות בכניסה להריון

בפער של 9 חודשים או פחות מהלידה, ומועסקות בשוק החופשי,

ולא עקרות בית במשרה מלאה מאידאל עם אופציה לעסק קטן מהבית,

או מורות בבתי ספר דתיים

שמבינים את העניין.

סתם נקודה לא קשורה כל כך למחשבה...

במשך 9 חודשים הוא גרוע מספיק, ואם מדובר בעסק קטן, הוא עשוי להפגע קשה מאוד

וכשמדובר בבית ספר זה אפילו גרוע יותר. מי פה רוצה שאת הילדים שלה תלמד מורה גרועה, שממשיכה ללמד רק בגלל שהיא בהריון ולכן אי אפשר לפטר אותה?

הוא טוען שהוא יכול להעיף כל אחת אפילו בחודש שמיני,

ולא ממש אכפת לו הוא חרא בן אדם!

אין לו רגישות.

היא תקבל הרבה מאוד כסף

נשים לידיעתכן: מי שמפוטרת שלא כחוק בזמן הריון, בית משפט לא יחייב את מקום העבודה להעסיק אותה בחזרה כי אם לשלם פיצויים גבוהים למדי. (כמו שאמרתי קודם, זה החוק, אז אף אחת לא צריכה להיות פריאיירית)

אז בהמשך למה שכתבתי קודם. גם היום מעסיקים מגעילים יפטרו עובדות בהריון, ומעסיקים טובים, גם בלי החוק ימשיכו להעסיק נשים אחרי חופשת הלידה, בטח אם הם יקבלו על כך הטבה כלשהי (אפילו קטנה) מהמדינה

מעסיקים גרועים יחשבו על דרכים יצירתיות לעקוף אותו. 

אני עובדת בחינוך והייצי בשמירת הריון חודש וחצי  וילדתי בסיון והמנהלת לא רצתה להעסיק אותי שנה שלמה.

ויותר מכך שהדתיה הזו לא תלד לי כל שנה

ויותר- שלא תקבל ותק ואי אפשר יהיה לפטרה אותה. 

אז היא הכשילה אותי בסטאז למרות שלפי כל מדד קודם שלה הייתי מורה מצטיינת 

ונתנה לי פחות מצי משרה שלא ישתלם לי מעון, 

היא דחפה את רגליי והפיצה עליי שמועות מזעזעות עד שאני התפטרתי בעצמי...

לפחות לא שכחתי את הפיצויים והם ימתינו לי לפנסיה....

גם אם המעסיק לא ידע שעובדת בהריון

עדיין אסור לפטר אותה בגלל שהיא בהריון 

בלי לפנות למשרד התמת

וצריך סיבה טובה כמו סגירת כל המחלקה ואי אפשרות להעביר למחלקה אחרת או סגירה של כל העסק כדי שמשרד התמת יאשר

מרבית המקרים שמאושרים הם פיטורין בהסכמת/רצון העובדת שגם עליהם צריך לבקש אישור מהתמת.

גם אני מכירה מקרה של מעל חצי שנה שלא הגיע לדיון. העובדת עבדה 3 שנים במקום זה ולא הוכחת שום נזק שהיא גורמת. לפטר אותה בזמן הריון כשאין לה שום מצב למצוא עבודה אחרת זה ממש עוול!!

לצערינו עובדת בהריון לא מוצאת עבודה למרות החוק על אפליה במקום העבודה. הרי אדם רואה את הבטן ואז אומר מליון סיבות אחרות חוץ מהריון!

חברה שלי שהתפוטרה בתחילת הריון לא הצליחה למצוא שום(!!) עבודה (היא כבר הסכימה כמעט בכל נושא) לפני הלידה. אחרי הלידה תוך חודש היו לה 2 משרות במקצוע שלה להחליט ביניהם. מה זה אומר?!?!

גם את מצדיקה שמעסיק לא יהיה מעונין לקבל עובדת שעוד רגע יוצאת לחופשת לידה. לכן אין ברירה והחוק חיב להגן מפיטורים על אוכלוסיה חלשה זו של נשים בהריון. אם עובדת היא גרועה ותכנס להריון שוב ושוב ובצמוד אני מניחה שיהיה היתר מהתמת לפטר אותה. אבל אם זה סתם צמצומים- תצמצם קודם בכוח אדם שיכול בקלות למצוא עבודה אחרת!

לפטר עובד אחד רק בגלל שלעובד אחר יהיה קשה למצוא עבודה

אני תוהה איך את תרגישי אם יפטרו אותך, לא בגלל שרצו לפטר אותך אלא בגלל שרצו לפטר עובדת אחרת, אבל היא בהריון. לכן פיטרו אותך במקום. זה עוול שזועק עד לשמיים.

וחוזרת למה שאמרתי קודם - את רוצה שאת הילדים שלך תלמד מורה גרועה, שלא פיטרו רק כי היא בהריון? שתטפל בך רופאה גרועה שלא פיטרו רק כי היא בהריון? בכלל לקבל שירות גרוע מגורמים כאלה ואחרים כי אסור לפטר עובדת גרועה

עכשיו תחשבי מהצד של המעסיק. נראה לך צודק שתצטרכי להמשיך להעסיק עובדת שמעלה בחברה כי היא בהריון? (מקרה אמיתי) נראה לך צודק שתצטרכי לשלם פיצויי עתק לעובדת שפיטרת בהריון, בלי שידעת שהיא בכלל בהריון, אז היא הלכה ותבעה אותך, ואת אפילו לא היה לך מושג מכך מוצאת את עצמך את עם תשלומי ענק שיוכלים למוטט עסקים קטנים.

אז העובדה שלאישה בהריון קשה יותר למצוא עבודה היא עצובה. אבל על אותו עיקרון אפשר לומר שזה לא בסדר לפטר עובד גרוע כי יהיה לו קשה יותר למצוא עבודה.

אנחנו מדינת רווחה, אבל לרווחה צריכה לדאוג המדינה. לצפות מהמעסיקים להיות מוסד תרומה לנזקקים זה פשוט לא הוגן. אדם מעסיק עובד, כי הוא זקוק לעובד, ובשיקולים של עלות מול תועלת העובד הזה שווה לו. כשמכריחים מעסיק להעסיק עובד שלא שווה לו,(ואפילו, שווה לו פחות) זה עוול. אדם מקים עסק כדי להרוויח. לפחות רוב האנשים.

אז בכלל החוק במדינת ישראל הוא מאוד נגד מעסיקים, אבל אנשים פה שוכחים שבלי מעסיקים לאף אחד לא תהיה עבודה, וכולנו נגווע ברעב.

ואם יהיה מותר לפטר נשים בהריון, נשים בהריון גם יוכלו למצוא עבודה יותר בקלות (אולי עדין יהיה להם קשה יותר למצוא עבודה לעומת אישה לא בהריון, אבל עדין יותר קל מהמצב היום)

רצו לפטר מישהו אחד מבין שתים והשניה היתה בהריון - זה ממש קרה לי.  (או שהמעסיק סתם רצה לצאת בג'נטלמניות)

ואני אכן מצאתי עבודה מה שהיא לא היתה יכולה. לא מדובר בזה שהעובדת גרועה אלא שחייבים לצמצם מתוך שתיים אז כן, זה נראה לי הגיוני.

לא חושבת שצריך להעסיק מורה גרועה או רופאה גרועה אני רק חושבת שאם לפחות חצי שנה היא היתה טובה לך - אז מה קרה פתאום?! אם היא היתה כזו גרועה למה העסקת אותה עד עכשיו?! 

לפטר אדם שעד עכשיו היה בסדר בשבילך (אם חל שינוי דרסטי לרעה - משרד התמת מאשר פיטורין ולא סוחב זמן. הסחבת היא רק כשהטענות לא משכנעות והמעסיק לא הצליח להוכיח שינוי משמעותי כבר בתביעה ראשונית. בדוק!) בשעה שהוא לא יכול משך כמה חודשים טובים לחפש עבודה זה הפך האנושיות.

זה שכל כך הרבה תלונות לא מתקבלות לא מדובר על "רשעות" כלפי המעסיקים אלא לניצול מצב מבחינתם!

עובדת שמעלה בעסק- מפרישים מיד ומגישים תלונה וממשיכים לשלם לה שכר שהיא תצטרך להחזיר אותו אם המעסיק יוכיח את המעילה בתמת. - ותביעות של מעילה מטופלות במהירות!! רק כאלה שמריחות חסרות סיכוי והתנהלות לא נכונה לא מטופלות.

לא מבקשים ממעסיק לתרום לנזקקים אלא רק להמשיך להעסיק עובדת שאיכשהו לפחות חצי שנה היתה טובה לו!

ובנוגע לטענה האחרונה - מעסיק שיקבל אישה בהריון יכול גם לפטר אותה תוך חצי שנה והיא לא תוכל לטעון נגדו שזה ישירות בגלל ההריון כי חובת ההוכחה עליה והוא קיבל אותה בהריון!!! ככה שהסיבה היא לא ממש פחד של מעסיקים שהם לא יוכלו לפטר אותה אם היא תתגלה כלא מתאימה!

לא מסתדר לי עם העשב והאווזים בחינוך הביתי

שעורכת האתר באופן טבעי, אישה שילדה בבית ומחנכת בבית ומאמינה בבלי חיתולים וכו' וכו' - היא גם מתכנתת מהשורה הראשונה, ומפרסמת טקסטים מגוונים על כל תחומי העיסוק והידע שלה, הרחבים מיני ים...

החיים מפתיעים

אם המעביד רוצה הוא יכול לשלם פיצויים גם לעובד שמתפטר.

החוק מחייב לתת פיצויים לעובד שמפטרים אותו אבל אין שום הנחיה על עובד שמתפטר, זה תלוי במדיניות, כך שהוא יכל לשלם לך פיצויים, אם הוא היה רוצה...

אותך. וזה במטרה שנשים לא יתחילו לעבוד בחודשים הראשונים......

לדעתי בשבוע 5 בכלל לא כולם יודעים שאת בהריון, ולכן יש אפשרות לא לספר...

קצת יותר מאוחר, הייתי מספרת, אבל בשבוע 5??

(אני בכלל לא ידעתי אז שאני בהריון...)

מבחינת ההגינות, אני כן חושבת שכדאי להגיד בשלב די מוקדם, אבל אני לא יודעת אם בראיון עצמו הייתי אומרת בכזה שבוע מוקדם.

בהצלחה!

הם התייעצו עם אאג

סתם מעצבן ומלחיץ 

אנחנו עשינו ניתוח שקדים ושקד שלישי - ומראש קיבלנו המלצה לקחת אנטיביוטיקה.

שכנתי לחדר עשתה רק כפתורים ואני זוכרת ממש איך הרופא אמר לה בשחרור - להתחיל להביא אנטיביוטיקה ברגע שמתחיל חום.

איזה קטע שלא קיבלתם המלצה כזאת.

אני ממש מקווה איתך לטוב. 

אנטיבייטיקה למקרה שיתחיל חום

אבל פה הם לא מןכנים לתת, רופא ילדים לא לוקח סיכון ושולח למיון, גם מוקד שולח למיון

הבירור הוא מהיום ה 5 לחום, היום זה היום ה 3

נכון מוזר? מצד שני היינו בביח גדול תל השומר והם התייעצו עם עוד רופאים

אחרי ניתוח. לנו נתנו מוקסיפן כשיצא ריח כזה לא טוב מהפה שלו.

אמרו שזה תהליך תקין של אחרי ניתוח

כדאי מחר ללכת שוב ולהתעקש על בדיקות או משהו? במידה והחום ממשיך או לחכות לשלישי כבר

מתהליך ההחלמה.. אצל שני ילדים

אמרה שכדאי לחכות עוד יום ולראות

מוזר שהם ככה מתנהלים. נכון שהיא בין חום לחום עירנית אבל חלשה מאוד והחום כבר יום 4

בכל זאת היא אחרי ניתוח נראלי אדישים כולם

אצלנו זה עושה את התסכול. חטיפים אין ואין תסכול. אם אני קונה לשבת או לטיול או יום הולדת, זה יום יומיים לפני או מחביאה

שלוקים ועוגות יש וסביב זה יש יותר תסכול והם גם מקבלים יותר

מבקשים משהו טעים/מתוק ולא תמיד אני מאפשרת (לא יודעים בדרך כלל בדיוק מה יש) לצורך העניין קוביות שוקולד מריר תמיד יש בשביל אפיה.

מתוסכלים שאני מרשה רק פעם בחודש ללכת למכולת.

מתבאסים שמגבילה את הכמות (נגיד לא יותר מ3 פרוסות עוגה בכניסת שבת.. )

פעם באף פעם אני מכינה עוגיות

ביום יום הממתק שלהם זה לחם עם שוקולד לגן, שמקבלים רק בחלק מהשבוע.

פעם בכמה שבועות נוסעים לסבתות והן כבר מפציצות אותם בממתקים.

בשבת מקבלים ממתק שבת בערב בהדלקת נרות ואוכלים קורנפלקס מיוחד בבוקר שבת (במשך השבוע זה הצהוב הרגיל), ובקידוש בשבת לרוב יש עוגה או חטיף כלשהו.

חוץ מזה הם מקבלים מהגן ממתק בקבלת שבת בשישי.

מעדנים אנחנו לרוב לא קונים, הם אוכלים פעם בכמה חודשים אצל סבתא או שאנחנו קונים פעם בכמה חודשים לקידוש.

שלוקים קטיבים וכאלה גם כן בקידוש בשבת או אם יש אירוע מיוחד, אבל אז זה במקום משהו אחר.

מדי פעם אני מכינה פנקייקים ולפעמים שמה בבלילה שוקולד ציפס. ולימי הולדת יש עוגה בחושה.

ביסקוויטים אני נותנת די בחופשיות בנסיעות וכאלה.

בתחושה שלי הם מקבלים המון מתוק, ממש יותר מדי. תכלס כשכותבת כאן זה נשמע לי סביר, אבל בגלל שהם כאלה מכורים ותמיד מבקשים אז זה מרגיש לי שיש יותר. 

יש עוגיות שאני אופה, ארטיקים וגלידה ביתיים והרבה פירות.
 

אני חושבת שזה כמו כל גבול - כשיש פתח, מנסים לעבור אותו.

אני רואה את זה הרבה עם המסכים - אצלי בכו כל יום שהם רוצים, ברגע שהוצאתי מהבית את המסך הגדול, אין על להתלונן בכלל והרבה פחות בכי בנושא.
 

תשקלי אולי לא להחזיק בבית בכלל ולקנות כשצריך (נגיד רק לשבת אבל לא מגירת חטיפים)

מה שיש לתת במועדים ממש קבועים.

ויכול להיות שפשוט יהיה תסכול בנושא, הרף של הרצון למתוק אצל ילדים הוא בלתי נגמר, וככל שאוכלים יותר מתוק רוצים יותר🤷🏼‍♀️

שוקולד- בארון גבוה. רק לשימוש של אפייה (יש לי מריר רגיל)

פופייסים- בימים החמים מרשה די חופשי..

ביסקויטים- די חופשי

עוגות- אך ורק בשבת. או אם יש קצת שאריות אז גם במשך השבוע.

אין לי בכלל חטיפים או עוגיות. ואם כן- אז זה רק כ"ממתק שבת" שמקבלים בערב שבת אחרי הדלקת נרות.

עוגיות קנויות- רק כשאורחים באים. זה ממש לא נגיש לילדים ובעיקר הם לא יודעים שזה קיים (במקפיא/בארון סגור ולא נגיש)

לחם עם שוקולד- רק ביום שישי/ראש חודש/יומולדת/יום טיול. ואז כל הילדים מקבלים..

יש שפע של פירות..... אם ילד רוצה לנשנש הוא מוזמן לקחת מכל הסוגים והמינים. לפעמים כשהם רעבים ואין אוכל זמין מיידי אני אוציא בייגלה/קרקרים.

לא יודעת אם עזרתי לך..

 אני חושבת שאנחנו לא יכולים לבחור את החברים של הילדים שלנו. ולפעמים אנחנו גם לא יודעים מה הסיבה הסמויה שטוב להם דווקא עם החברה הזו, שמחוץ למסגרת. אם נאמר לה- זו לא חברה בדששבילך- פסלנו את כל הטוב שהיא רואה בה ולכן התחברה אליה. ומצד שני- יש פה בעיות.

הגישה שלי היא לדבר על התוכן של הקשר. ולכוון אותו. לא לפסול את החברות עצמה.

למשל- את רוצה ללכת אליה הביתה אבל אנחנו פחות מתחברים למסכים.

אולי תבואו אלינו? אולי אצלה בבית תעשו דברים אחרים? (ושוב, אין לך שליטה על מה שבאמת יהיה אבל את כן אומרת מה נראה לך נכון- תאמיני לי שזה משפיע) ובמקביל את לא פוסלת את הטוב שהבת שלך מצאה דווקא בקשר הזה, אלא מכוונת אותו ונותנת כלים לבת שלך. איך ליצור את הקשר שיהיה באמת טוב ולא מזיק.

בהצלחה

היא רוצה להרגיש שהיא מחליטה שהיא עצמאית. והיא מקבלת את זה מהבת הזו. איזה יופי!

עכשיו כמו שכתבה גם nik. אל תפסלי את מה שהיא כן מקבלת מהקשר. להיפך. זה דבר חשוב.

אבל- תני גבולות של איך מתנהגים בתוך הקשר הזה. ואולי דווקא בגלל שמה שהיא אוהבת זה את המרדנות= עצמאות. תעבירי אליה את האחריות. היא בעצמה צריכה לדאוג לעסוק בדברים טובים. לא כי אמרו לה.

היתה לי חברה חילונית מחוג במתנס..

אמא שלי הגדירה לי בנעימות ובפשטות גבולות ברורים- מה לא ומה כן.

המה כן היה חשוב באותה מידה כמו המה לא, ובאמת לא היתה שום בעיה.

דברי איתה ביחד, ואם תראו שזה קשה מידי אז צריך לחשוב מה הלאה. אם לחברה יש סה"כ אופי טוב, לא הייתי ממהרת להפריד

כן מפחדת שתכנס לה איזה שטות לראש שיהיה קשה מאוד להוציא 

בכל מקרה בעיני השאלה כמה את חוששת מהקשר. אם רק קצת הייתי דואגת שיפגשו אצלי בבית ולא אצלה אם מאוד חוששת הייתי מנסה שכל פעם שהן רוצות להיפגש בדיוק יש סיבה טכנית שאי אפשר.

פודקאסט של אפרת וקסלר.

הכעס מגיע כתוצאה מהשורש.... בהצלחה 

תוכלי לשלוח לי קישור בבקשה?

זה האתר שלה ארכיון Podcasts - אפרת וקסלר - הורות מגדלת ומובילה

וזה בספוטיפיי https://open.spotify.com/show/3a5OZ3OiuK5kTOQOqgTuyV

התחברתי לשיעורים של הרבנית מיטל דאודי- ביוטיוב.. 

של הרבנית חבצלת סולטין ושל הרבנית דינה ראפ.

לא זוכרת אם יש שם התייחסות ספציפית לנושא הכעס...

לא ידעתי שלרבנית חבצלת סלוטין יש שיעורים!!!

היא היתה המחנכת שלי והיא מדהימה מדהימה

תודה על השיתוף! 

הרי הסיפור הוא לא הילדים ומה שהם עושים אלא היכולת שלנו לנהל את האנרגיות הרגשיות שלנו.

סליחה שאני לא מציעה מקור מידע ספציפי, אוכל לחפש לך בהמשך, אולי מחר, אבל אצטרך תזכורת.

בסוף זה באמת לגמרי שלנו..

אשמח אם תוכלי לחפש לי

אצלי ממש עשה איפוס של הכיוון.

במה אנחנו מתעסקים יותר בלעשות טוב עם הילדים או להגיב רק כשיש בעיות? 

מורחת רוטב צ'ילי על הבצק (אני עושה עם מלוואח- זה מעולה)

שמה מעל פרוסות חזה עוף מתובל וסוגרת בעוד בצצק.

מסמנת ריבועים בבצק

מורחת שמן זית (לחילופין אפשר ביצה) ושמה שומשום/קצאח

טעים ומשביע

שבלולי פיצה (אפשר גם בלי גבנצ, רק רסק וזיתים)

השנה לקחנו דירת איירביאנד בי

היו גם שנים שנשארנו בבית אבל כל יום יצאנו לאנשהו (מעין, מוזיאון וכו).

זה באמת עבודה קשה עם קטנים אבל אנחנו מאד נהנים בכל זאת.

כילדה יצאנו כל שנה ל3 ימים,

שינה בבית ספר שדה בעיקר

והתוכנית היתה מסלולים...

ההורים שלי תמיד אמרו שדווקא כשהיינו קטנים היה יותר קל כי הלכנו יפה וכשגדלנו התחלנו להתלונן  😅

אני היום כאמא פחות אעשה את זה כי מסלולים זה פחות בשבילי ואז אם הילדים לא מתרגלים זה באמת לא הכי מתאים...

עדיין אפשר לחשוב על מקומות לא יקרים מדי (למרות שאולי עכשו זה שלב די מאוחר) - בית ספר שדה, אנא, מקומות אירוח אולי לא במקומות קלאסיים של הצפון שמבוקשים מאוד ולבנות תוכנית באיזור - ים, מעין, מסלול קטן... תלוי מה האופי שלכם.

מניסיון משפחתי בשנים האחרונות (כשיוצאים עם ההורים שלי ואנחנו כבר נשואים עם ילדים אז זה נהיה שבט) - באמת המקומות הפשוטים באיזורים לא מבוקשים מאוד הופכים את המחיר לריאלי יותר - הבית הארחה בהר ברכה, בסוסיא וכאלה... זה לא צפון כמו שמדמיינים קיץ אבל מאפשר.

וגם לצאת לימים בודדים זה פתרון.

אני חושבת שכדאי לעשות תכנון של הקיץ ככה שלכם ולילדים יהיה מול העיניים למה לצפות.

בעיקרון כל עוד הרכב הכיל את כולנו - יצאנו כמעט כל שנה לצימר. היו פעמים שהיה מוצלח, והיו פעמים שפחות...

אחר כך עשינו הפסקה ארוכה בנופשים העצמיים שלנו (כן הצטרפנו למשפחה שלי לנופש משפחתי מורחב, שלפעמים בכלל היה אצל ההורים שלי בבית), ולפני שנה הרגשנו שהמשפחה האישית שלנו חייבת את זה, ויצאנו שוב לנופש משלנו בצימר. (בחרנו מקום נגיש בתחבורה ציבורית, כדי שנוכל לנסוע וגם להתנייד במהלך הנופש)

היה לנו טוב מאוד, אבל גם מתיש... כך שאני מבינה את בעלך ומבינה גם אותך.

השנה אנחנו חושבים לצאת לקמפינג, גם מבחינת המחיר וגם כדי שלא נצטרך להתארגן על זה מראש יותר מדי. נקווה שיהיה טוב...

אני חושבת שיש בזה משהו שמאוד מאחד משפחתית, לצאת לנופש משותף. מצד שני, אפשר גם ליצור חוויות משפחתיות מאחדות אחרות, שכוללות לינה בבית... (אנחנו למשל כמה פעמים הפכנו את הבית לבית מלון, וזה היה כיף מאוד לילדים ומגבש)

קמפינג בלי להתארגן יותר מדי?? 🫣😁

סתם הבנתי שהתכוונת ללסגור מראש. אבל זה יצא מבדר. 

בצפון.

אז לא ישנו ברחוב...

ישנו בצימר. היה מאוד מאוד נחמד. הילדים שלו בברכה ביום שישי, ובשבת עצמה היו בג'קוזי בלי להפעיל אותו.

הכל כולל אוכל מוכן עלה לנו- 1350.

הלכנו לבית הכנסת, לגן השעשועים, טיילנו באזור של בננות, יש גם מתחם לצימר עם טניס שולחן, כדורסל, נדנדות.

ברוך ה' שמחנו מאוד

שזה תשלום יחסית נמוך לשבת, אבל זה כי היינו בצימר הזוגי ופשוט הוספנו מיטה, מזרון ולול.

בסוף שילמנו 1200 כי הוא רצה מזומן והיה לנו רק ביט

עולה 3500-4000 ל3 לילות, אפילו פחות. סוגרים כבר בחורף, מחפשים המלצות בבוקינג.

3 חדרי שינה פחוס סלון פלוס מטבח פחוס שני חדרי רחמה לפחות. אנחנו צריכים 6 מיטות אבל תמיד היה יותר.

עד היום הדירות היו ממש טובות (בסטדרטים שלנו)

מטיילים באתרי שמורות הטבע, אוכלים בעיר, עושים קניות בסופר גדול באיזור (רמי לוי וכאלה)

מביאים מהבית כלים לבשל.

שווה לקחת דירה עם מכונת כביסה, מאוד נוח שאפשר לכבס מגבות ובגדי ים ובגדים שהילדים אוהבים לטיולים. מחליפים הרבה בטיולים האלו,

כי אנחנו אוהבים להיכנס לנחלים, מעיינות, הכינרת וכו' וגם טיולעם יבשים מלכלכים.

תבדקו קירבה לבתי כנסת.

שני רכבים.

חלק כתבו שלא מעדיפים לישון בבית בסוף יום-בעלי

וחלק כתבו שכן לוקחים צימר ונהנו-מה שאני אומרת

ברור שהכי כיף לישון בסוף בבית

אבל זו החוויה יותר לילדים,הם כל הזמן מתבאסים שכל החברים יוצאים

בחופש לכמה ימים ואנחנו כמעט ולא...,

ברור לי שלא כולם יוצאים,זה יקר וקשוח לכולם

השאלה אם טיולים יומיים לא יוצא כבר יותר יקר מכמה לילות בצימר...כי החופש ארוך 🤦

זו חוויה אחרת. כשיש רק קטנטנים וזו המון עבודה להיות מחוץ לבית, באמת עדיף טיולים יומיים.

כשהילדים גדלים, בשביל להיפתח ולהתנתק ולהחליף אווירה עדיף לצאת כמה ימים (אם יש אפשרות כלכלית)

טיולים יומיים כשיש גם בנים וגם בנות, גם גדולים וגם קטנים,

זה אומר שרוב הסיכויים שחלק לא יבואו. זה גם שיקול מבחינתי.

נסיעה לצפון הרחוק יותר, אני לא אעשה בנסיעות יומיות..

אבל מה שטוב לכם 🙂

בשנתיים האחרונות גם התחלנו לצאת לטיול משפחתי בחו"ל (במקום חופשה אחת בארץ. לצערי בארץ צפון היה יחסית בעייתי בתקופה האחרונה).

מבחינתי אני לא אצא בלי הילדים (מקסימום לילה אחד עם בעלי במקום קרוב) אז נופש זה רק כולנו יחד. בתחושה שלי זה מאוד מגבש ונזכרים תמיד בחוויות שהיו לנו יחד. כמובן שזה תלוי תקציב היו תקופות שהיינו הולכים לקמפיינג או מתאימים את החופשה למשהו פשוט יותר תלוי תקציב. בארץ אנחנו הכי נהנים מצימר עדיף עם בריכה פרטית שם אנחנו מתארגנים על על האש/ארוחות בוקר ורוב היום מטיילים בחוץ. מרגיש לי יותר זורם עם ילדים בניגוד למלון (מה גם שחדר במלון מוגבל בדרך כלל להורים +2 ילדים).

היינו פעם ברוח ברמה ברוכים קלע אלון המקום היה ממש מהמם חיסרון אחד שהבריכה לא מגודרת יש רק אפשרות לנעול את הצימר עצמו (עם ילדים קטנים ולא שוחים יותר בעייתי)

באילת היינו ביאלרנט דירות אפרסמון זה בריכה לאיזה 3-4 דירות אבל למזלנו זה היה אנחנו ועוד משפחה והתחלקנו בשעות על הבריכה.

היינו גם ביאלרנט במגדל עם בריכה

לרוב יותר קל למצוא צימר עם ג'קוזי פרטי בריכות יש בדרך כלל למתחם של 2 צימרים ומעלה זה היינו הרבה פעמים עם עוד משפחה אחת שנסענו יחד. כבר לא זוכרת את השמות של המקומות.

אבל אין מצב לוותר על נופש, כל שנה בשביל הילדים.

מתיש נכון אבל כ"כ חשוב להם לביחד ושלא ינטרו לך טינה בגיל גדול, לא חשוב איך אני יודעת 😉 

מתאמים עם האחים (לפעמים ממש מאורגן כולם  לפעמים יותר ספונטני)  ואז כל נושא הילדים פחות קשוח 😉

יש להם חברה ותעסוקה

וגם להורים כיף

בקיצור קונספט מומלץ ממש 

וגם טיולים יומיים אם יש לכן

ממש תודה על התגובות! החכמתן אותי

מצד שני אני כן חושבת שיש מקום גם לצאת לטייל למשהו שאתם לא מאד נהנים ממנו כדי שלילדים תהיה חוויה של טיול וזמן איתכם.

אז צריך לאזן ולנסוע למשהו שמתאים לכם אבל לא לצפות שזה יהיה נופש של רגל על רגל...

אנחנו אוהבים קמפינג וטיולים בטבע

יש בצפת קבוצות וואטצפ של אנשים שמשכירים את הדירה שלהם במחיר יותר זול מצימר.

כמובן התנאים הם לא תנאים של צימר (אין בריכה, אין ג'קוזי) וגם צריך להיות זהירים ליפול על בית נקי (להתבונן היטב בתמונות!)

אבל זה נחמד

ולילדים קטנים החוויה של בית אחר עם משחקים אחרים (במידה שהמארחים מאשרים לשחק בהם) היא חוויה ממש נחמדה.

אם מוצאים בית בעתיקה זה בכלל שווה.

חלק מציעים גם צימרים ממש..

קיצר שווה להכנס לקבוצה כזו ולבדוק אופציות.

אולי למישהי פה יהיה קישור עדכני לקבוצה כזו

אנחנו יוצאים פעמיים בשנה

כי זה חשוב לנו

זה צבירת חוויות עם הילדים

ואנחנו עובדים קשה מאוד בזמן הזה

וחוזרים עייפים

אבל זה שווה לנו

אוהבים מאוד את אנ"א

אבל בעיני הדגש הוא על פניות.

לצאת כולל לינה זה ממש קשוח, לפעמים אנחנו עושים את זה אבל לא כל שנה,

ולפעמים ישנים אצל חמותי או אחים שלנו שזה יותר קל מבחינה לוגיסטית.

יציאות יומיות הרבה יותר קל, זול, ומועיל לנו. זה ממש לא צריך להיות מפוצץ.

זה מעיין שלא מכירים, פארק שווה, בישול בשטח, לפעמים מסלול (לצערי לא לקחנו את הילדים כ"כ למסלולי הליכה, אנחנו צריכים להכיר להם את זה יותר). מזרקות, אתרי עתיקות/מורשת...

פעם ב... אטרקציה בתשלום כמו קיר טיפוס וכאלה.

צריך להיות על זה, להגיע מאורגנים ולדעת לאן הולכים ומה עושים, להצטייד כמו שצריך - בעיקר אוכל אבל גם משחקים לשטח - אפילו ברמת הכדור/מטקות/צלחת מעופפת. אפשר להשקיע יותר עם מחצלת, ערסל, ציליה, ועוד ועוד זה כיף ממש. העיקר הפניות וההנאה שלנו ההורים שאנחנו על זה, במצב רוח טוב, שמחים, פתוחים להתנסות ומשחק.

אבל עד עכשיו יצאנו, בעיקר לבתי מלון

לא יוצאים ליותר מלילה גג שניים. ממצים לגמרי מבחינתו

השנה לא קבענו כלום האמת. עדיין.

ליצור חוויות של טיול פעם-פעמיים בשנה זה השקעה משפחתית חשובה לדעתי גם אם זה מורכב

יוצאים לטיולים של 3 ימים במהלך השבוע/חמשוש

דירת אירוח, צימר, אירוח כפרי מכבד לא להתכלב אבל כן ברמה נורמלית

במקומות שמתאים לילדים להסתובב חופשי ומרחבים שהם יכולים לשחק אז לעניין הזה מלון ממילא לא רלוונטי בעיני

קמפינג אני לא אוהבת אז פחות בקטע, אבל כן עושים להם פעילויות שטח כמו סאג', מדורה, יצירות מהטבע וכד'

להורים סיפרנו בהריון הראשון מיד בבדיקה החיובית, בשני אחרי אולטרסאונד עם דופק

אחיות שלי ראו עלי ממש בהתחלה, הרבה לפני שסיפרתי. מצידי הייתי מספרת כנראה בחודש שלישי- רביעי כזה

לחברות בחודש רביעי- חמישי

להורים סוף שלישי

לאחים חודש חמישי

מרוב שהייתי בחרדות שזה יגמר לא העזתי לספר

להורים סיפרנו אחרי סקירה ראשונה

ואח"כ לאט לאט לאחים

לחברות קרובות

בעבודה

לא חושבת שיש בזה נכון ולא נכון (חוץ מבעבודה שיש חוק),

אתם צריכים להרגיש בנוח

ואני תוהה מתי לספר

נגיד בעבודה מתחשק לי למשוך עד שבוע 20+

אבל מסביב אני מתלבטת 

בגדול הייתי מספרת למי שחשוב לי לפני שרואים

כי אז זה כבר מתחיל להיות קצת מביך

החלטות טובות!

והיו פעמים שהיה לי ברור שאני כבר ממש נראית בהריון, ועדיין היו כאלה שהופתעו לשמוע את זה...

בהריון ראשון לאמא שלי ממש ממש בהתחלה, קצת אחרי שגיליתי, ביתר ההריונות קצת יותר מאוחר סביב שבוע 10, לחמותי טיפה אח"כ, ולאחים מתי שהסתדר.

לחברות טובות מתי שהתחשק לי, לרוב מוקדם מאוד, בהתאם לתמיכה שהייתי זקוקה לה. לחברות פחות טובות מתי שראו, לא טרחתי לספר.

בעבודה- ממש מוקדם, הרבה לפני שצריך.

ממש השתנה.

לאמא שלי בדרך כלל ספרתי אחרי הדופק או לפני אם הרגשתי ממש לא טוב,  להורים של בעלי בהריון הראשון בשבוע 9 ובשבוע 13 חמותי סיפרה לכולם אז מאז אנחנו מספרים לה רק אחרי סקירה ראשונה

לחמי וחמותי אזור שבוע 10 כזה

לאחים וכו אחרי סקירה ראשונה

ולשאר העולם בדכ נותנת לגלות לבד😅

מבחינתי גם שבעלי יספר להורים שלו באותו זמן, לא רואה הבדל בין ההורים

ואכן סיפר להם בערך ככה או ממש כמה ימים אחרי, אבל סתם בלי סיבה מיוחדת לא יצא שסיפר ממש מיד..

לאחים והאחיות מספרים בתחילת חודש חמישי (למרות שהאחיות הקרובות שלי חשדו לפני🤭)

לשאר העולם, נותנת לגלות לבד, ומשוחחת על זה חופשי מחודש חמישי 

בהריון הראשון לכולם ממש כשגיליתי...הייתי צעירה ומרוגשת וזה קרה ממש אחרי החתונה אז ההתלהבות הייתה גדולה

ובהריונות הבאים אחרי 3 חודשים

חושבת שכל הסמוי מהעין יש בו ברכה וכדאי לספר רק אחרי שעברו 3 חודשים והכל תקין...

לגבי 1, אין לי ניסיון. אולי כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות, ולמצוא איך הכי נח לה.

2. תמשיכי בשעה הרגילה.

3. לא שמעתי שיש קשר לזמנים הנקה ושאיבה.

אני יודעת שזמן לקחתי הגלולות יכול להשפיע.

לי אישית לא היו כתמים, גם כשלא הקפדתי על השעה. וגם עם הנקות ושאיבות לא דווקא בשעות בלי קשר לזמנים.

לי למזלי היו כמה וכמה הנקות מוצלחות לפני כן, אז ידעתי שה"בעיה" לא בי...

אני לא יודעת אם באמת היה לה רפלוקס סמוי או לא (הרופא לא שלל ולא אישר, וגם לא נתן תרופה) - רק יודעת לומר לפי הרופא שצריך להיניק כשהתינוק כמה שיותר בישיבה (לא יודעת איך עושים את זה תכל'ס🙄 אבל אולי תנסי), ואחרי ההאכלה להניח אותו באלכסון (בטרמפולינה זה הכי טוב. הוצאנו מהמחסן את הטרמפולינה שקיבלנו בילד השני ולא באה לידי שימוש, והבת שלי חצי גרה שם...)

עוד דבר שכדאי לבדוק הוא לשון קשורה. לבת שלי הייתה מסתבר לשון קשורה, שאף אחד (מהרופאים בבית החולים ועד לרופא הילדים) לא זיהה רק יועצת הנקה שהגעתי אליה בגיל עשרה חודשים זיהתה את זה...

ואם גם בבקבוק היא מסתבכת - מציעה לנסות את הבקבוק של לנסינו. זה הבקבוק היחיד שהבת שלי הסכימה לקחת.

בהצלחה יקרה! זה באמת קשה ומתסכל❤️

לשים בטרמפולינה לישון פשוט?

בסהכ מה שהיא עושה רוב היום זה לאכול ולישון הרי.

ולגבי הבקבוק

חשבתי שזה הגיוני שגם עם הבקבוק לא נעים לה לאכול, כי זה כואב /צורב במידה דומה להנקה, לא? היא אוכלת מהבקבוק ותוך כדי מתחילה להתפתל אז לא חשבתי שזו בעיה עם הבקבוק דווקא כי אנחנו משתמשים בכמה סוגים.. אבל אולי אני טועה?

בהמשך היא תתחיל גם קצת לשחק שם.

ולא יודעת לומר בקשר לבקבוק, בעצם... יכול להיות שאצלנו היא לא הסתדרה עם בקבוקים אחרים בגלל הלשון הקשורה, וזה לא קשור לרפלוקס שאולי היה לה ואולי לא.

בכל אופן, את יכולה לנסות להאכיל אותה בבקבוק כשהיא שוכבת בטרמפולינה, אני חושבת שזה גם יכול לעזור.

כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה ברמה גבוהה, יכולה לעזור למצוא פתרונות 

אבל לעניין הזה בינתיים לא מצאתי פתרון

כי גם אם אני מניקה בתנוחה זקופה, אם היא לא נינוחה היא פשוט זורקת את הראש אחורה ומקשיתה את הגב וצורחת מרעב וכאב

מה לעשות אם זה לא עוזר?

נראה לי שצריך לחזור אליו, לא? 

אצלי זה היה קשור באופן ישיר לריפלוקס. וזה מאוד משפיע על היכולת להתחבר כמו שצריך בהנקה.

צריך לבדוק אצל רופא שמבין בזה, המון רופאי ילדים לא יודעים לזהות לשון קשורה אחורית (אצלי שלושה רופאים אמרו לי שאני טועה, עד שלקחתי לרופאה מומחית וראיתי ישועות).

וגם יועצת הנקה שנחשבת מאד מקצועית. אבל עכשיו אני דואגת שאולי כן יש לשון קשורה ולא עלו על זה?

מה שם הרופאה אם אפשר לשאול?

ויועצת ההנקה שבדקה את הבת שלי היא אודליה גור אריה.

שניהם בירושלים, אם נגיש לך.

תפני אליהם

יעל דובסטר גם נחשבת מעולה

אני מאוד התרשמתי מד''ר יעל דובסטר.

גם ד''ר בוצר אמור להיות מקצועי מאוד בתחום.

באיזה אזור נוח לך?

הציל אותנו ככל הנראה מריפלוקס סמוי, אמנם ההנקה הרגיעה אותה אבל היא לא היתה רגועה בשום מצב אחר חוץ מהנקה ו/או מנשא.

ממליצה על יעקב דרמון מירושלים.

בטיפול הראשון כאילו לא קרה כלום, בטיפול השני פשוט קסם, אי אפשר להסביר.

אוסתאופת לימד את ההורים שלו איך לשחרר שרירים שממש היו תפוסים, אחרי כמה תרגילים היה ילד אחר לגמרי.