אבל קחי בחשבון שכשתספרי על ההריון למעביר הוא יכול לפטר אותך כי לא ייצבר לך מספיר וותק כדי שיגן עליך מפני פיטורין בהריון.

 אם אין וותק של חצי שנה לפחות באותו מקום עבודה, מותר לו חוקית לפטר.

אז בית משפט יחייב אותו ובגדול (כי אפליה על רקע הריון היא פסולה. שמישהו יסביר לי בבקשה למה העובדה שמועמדת פוטנצאלית לעבודה 

ואפילו אם הוא לא יגיד שזה בגלל ההריון, רק לא יהיה מסוגל להוכיח מעבר לכל ספק סביר שזה לא היה בגלל ההריון, בית משפט יחייב אותו לפיצויי עתק. כי החוק כידוע (זה שמתיר למעסיק לפטר עובדת בהריון, בחצי שנה לעבודתה)  ממש לא מענין את בית המשפט.

מעתיקה מתוך חוק עבודת נשים (ההדגשה שלי)

. הגבלת פיטורים (תיקון: תשכ"ד, תש"ן, תשנ"ח, תש"ס, תשס"א, תשס"ו, תשס"ז, תשס"ח, תש"ע15)

(א) לא יפטר מעביד עובדת שהיא בהריון וטרם יצאה לחופשת לידה אלא בהיתר מאת שר העבודה והרווחה, ולא יתיר השר פיטורים כאמור אם הפיטורים הם, לדעתו, בקשר להריון; הוראות סעיף קטן זה יחולו הן על עובדת קבועה והן על עובדת ארעית או זמנית ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעביד או באותו מקום עבודה ששה חדשים לפחות;

כדי להגן על עצמם הם יודעים לייצר סיבות שאינם נוגעות להריון. (מנסיון עצוב)

זומנתי לראיון עבודה כשהייתי בערך בשבוע 7.

כשהייתי בשבוע 9 הם התקשרו להגיד לי שהתקבלתי לעבודה, ואז אמרתי להם שלמען ההגינות אני רוצה לספר להם עוד לפני שאני חותמת על החוזה שאני בהריון בשבוע 9. כמובן שכבר לא היתה להם ברירה, והם לא יכלו להגיד "טוב, אז בעצם אנחנו לא מקבלים אותך לעבודה" (אולי מבחינה חוקית הם יכלו להגיד, אבל עדיין זה לא נשמע טוב שרק בגלל ההריון לא קיבלו אותי).

לדעתי הכי כדאי לנהוג כך. אם תספרי עוד בשלב הראיון - הם לא יקבלו אותך. ואם תספרי לאחר תחילת העבודה - מבחינה חוקית זה מותר, אבל מבחינת יחסי עובד-מעביד אני חושבת שזה יגרום למעביד שיהיה לו פחות אמון בך, וגם - כמו שכבר כתבו לפני, הוא יכול לפטר אותך.

אני עשיתי אותו דבר.

כבר חתמתי חוזה! ואז הודעתי להם שאני בהריון. והם אמרו לי בלי להתבלבל לא לבוא!  וכן לא עשיתי עם זה כלום. 

הייתי חייבת לעזוב את העבודה.. (מסיבות שאינן קשורות להריון..) והבוס שלי ממש רצה לפטר אותי כדי שאני אקבל פיצויים על כמה שנות עבודה..

ובגלל שהייתי בהריון (בהתחלה!! ממש בהתחלה!) היה אסור לו לפטר אותי ובגלל זה נשארתי בלי פיצויים..

אם את לא מתלוננת מאיפה ידע מישהו שהיית בהריון??

הוא אמר לך את זה כדי להיות נחמד אולי.

ככה אני פוטרתי, בהריון הראשון.

היו צמצומים, וסגרו את כל המחלקה שלי.

בשבילי היה צריך לבקש אישור מיוחד, ובאו ממשרד העבודה לראיין אותי כדי לוודא שזה לא בגלל ההריון.

הם אפילו שאלו אם אני מתעניינת אולי לעבור לעבוד במחלקה אחרת באותה החברה

הבוס של בעלי הגיש בקשה לפטר עובדת בהריון. במשך מעל לחצי שנה אפילו לא דנו בבקשה שלו. (קרוב לחצי 

שנה, עד שהיא יצאה לחופשת לידה שבה העובדת המשיכה לקבל כסף ממנו, בעוד היא הלכה ומצאה לה עבודה אחרת, וקיבלה ככה משכורת כפולה.)

דרך אגב, האישור יכול להנתן גם שלא בהסכמת העובדת, אם המעסיק מוכיח שיש לו סיבה טובה לפטר אותה שלא קשורה להריון בשום צורה. ולמעשה אמור להנתן בכל מצב בו המעסיק הוכיח שאין קשר בין הפיטורים להריון. בפועל, האישור ניתן לעיתים רחוקות ביותר, כמו למשל במקרה של סגירת חברה.

כן, אני חושבת שהחוק הזה הוא לא צודק, ולא הגיוני, פוגע בנשים, וצריך לבטל אותו. וגם את החוק המטומטם שקובע שאי קבלה לעבודה על רקע הריון היא אפליה פסולה. (אבל לא, אני לא חושבת שמישהי אמורה להסכים שיפטורה אותה. כרגע זה החוק, וגם אם הוא דפוק זה החוק ואף אחת לא צריכה להיות פריארית)

אם ניקח את הדוגמא שהבאתי קודם. צריך הרי לזכור שבמשך 9 חודשים מהלידה אסור לפטר עובדת בהריון. 6 חודשים של חופשת לידה, ועוד 3 חודשים לאחריה. בחברה שלנו לפחות 9 חודשים הם מספיק זמן לאישה להיות בהריון שוב, וככה מעסיק מוצא את עצמו עם עובדת שהוא פשוט לא יכול לפטר, ולא משה כמה היא עובדת גרועה, או שהוא רוצה לצמצם וכו'.

במציאות הזאת מעסיקים מפחדים להעסיק נשים, כי מי רוצה להתקע עם עובד שאי אפשר לפטר?

ושמישהו יסביר לי בבקשה את הבדיחה שאי קבלה לעבודה על רקע הריון זאת אפליה פסולה. מדוע העובדה שהעובדת מתכננת לצאת בקרוב לחופשה של חצי שנה היא לא עניינית? אילו הייתי צריכה להעסיק עובד, והיה מגיע אלי מישהו בכוונה לעבוד 3-4 חודשים ואז לצאת לחופש, ואז אני צריכה לחפש לו מחליף. אז אני פשוט אמישך לחפש, עד שאמצא מישהו שלא מחייב אותי כבר להמשיך לחפש.

אז לפי דעתי צריך לבטל את האיסור לפטר אישה בהריון, ולהחליף אותו בצ'ופר למעסיק שימשיך להעסיק עובדת גם אחרי חופשת לידה. במצב כזה רוב המעסיקים סביר להניח ימשיכו להעסיק את העובדות שלהן גם אחרי חופשה, נשים תוכלנה למצוא עבודה בקלות רבה יותר (במיוחד בזמן הריון) והעוול הגדול במצב הנוכחי יפסק.

בתגובה ל"מי יכול להתקע עם עובד שאי אפשר לפטר".

נדירות הנשים שלאורך יותר משתיים-שלוש לידות מתמידות בכניסה להריון

בפער של 9 חודשים או פחות מהלידה, ומועסקות בשוק החופשי,

ולא עקרות בית במשרה מלאה מאידאל עם אופציה לעסק קטן מהבית,

או מורות בבתי ספר דתיים

שמבינים את העניין.

סתם נקודה לא קשורה כל כך למחשבה...

במשך 9 חודשים הוא גרוע מספיק, ואם מדובר בעסק קטן, הוא עשוי להפגע קשה מאוד

וכשמדובר בבית ספר זה אפילו גרוע יותר. מי פה רוצה שאת הילדים שלה תלמד מורה גרועה, שממשיכה ללמד רק בגלל שהיא בהריון ולכן אי אפשר לפטר אותה?

הוא טוען שהוא יכול להעיף כל אחת אפילו בחודש שמיני,

ולא ממש אכפת לו הוא חרא בן אדם!

אין לו רגישות.

היא תקבל הרבה מאוד כסף

נשים לידיעתכן: מי שמפוטרת שלא כחוק בזמן הריון, בית משפט לא יחייב את מקום העבודה להעסיק אותה בחזרה כי אם לשלם פיצויים גבוהים למדי. (כמו שאמרתי קודם, זה החוק, אז אף אחת לא צריכה להיות פריאיירית)

אז בהמשך למה שכתבתי קודם. גם היום מעסיקים מגעילים יפטרו עובדות בהריון, ומעסיקים טובים, גם בלי החוק ימשיכו להעסיק נשים אחרי חופשת הלידה, בטח אם הם יקבלו על כך הטבה כלשהי (אפילו קטנה) מהמדינה

מעסיקים גרועים יחשבו על דרכים יצירתיות לעקוף אותו. 

אני עובדת בחינוך והייצי בשמירת הריון חודש וחצי  וילדתי בסיון והמנהלת לא רצתה להעסיק אותי שנה שלמה.

ויותר מכך שהדתיה הזו לא תלד לי כל שנה

ויותר- שלא תקבל ותק ואי אפשר יהיה לפטרה אותה. 

אז היא הכשילה אותי בסטאז למרות שלפי כל מדד קודם שלה הייתי מורה מצטיינת 

ונתנה לי פחות מצי משרה שלא ישתלם לי מעון, 

היא דחפה את רגליי והפיצה עליי שמועות מזעזעות עד שאני התפטרתי בעצמי...

לפחות לא שכחתי את הפיצויים והם ימתינו לי לפנסיה....

גם אם המעסיק לא ידע שעובדת בהריון

עדיין אסור לפטר אותה בגלל שהיא בהריון 

בלי לפנות למשרד התמת

וצריך סיבה טובה כמו סגירת כל המחלקה ואי אפשרות להעביר למחלקה אחרת או סגירה של כל העסק כדי שמשרד התמת יאשר

מרבית המקרים שמאושרים הם פיטורין בהסכמת/רצון העובדת שגם עליהם צריך לבקש אישור מהתמת.

גם אני מכירה מקרה של מעל חצי שנה שלא הגיע לדיון. העובדת עבדה 3 שנים במקום זה ולא הוכחת שום נזק שהיא גורמת. לפטר אותה בזמן הריון כשאין לה שום מצב למצוא עבודה אחרת זה ממש עוול!!

לצערינו עובדת בהריון לא מוצאת עבודה למרות החוק על אפליה במקום העבודה. הרי אדם רואה את הבטן ואז אומר מליון סיבות אחרות חוץ מהריון!

חברה שלי שהתפוטרה בתחילת הריון לא הצליחה למצוא שום(!!) עבודה (היא כבר הסכימה כמעט בכל נושא) לפני הלידה. אחרי הלידה תוך חודש היו לה 2 משרות במקצוע שלה להחליט ביניהם. מה זה אומר?!?!

גם את מצדיקה שמעסיק לא יהיה מעונין לקבל עובדת שעוד רגע יוצאת לחופשת לידה. לכן אין ברירה והחוק חיב להגן מפיטורים על אוכלוסיה חלשה זו של נשים בהריון. אם עובדת היא גרועה ותכנס להריון שוב ושוב ובצמוד אני מניחה שיהיה היתר מהתמת לפטר אותה. אבל אם זה סתם צמצומים- תצמצם קודם בכוח אדם שיכול בקלות למצוא עבודה אחרת!

לפטר עובד אחד רק בגלל שלעובד אחר יהיה קשה למצוא עבודה

אני תוהה איך את תרגישי אם יפטרו אותך, לא בגלל שרצו לפטר אותך אלא בגלל שרצו לפטר עובדת אחרת, אבל היא בהריון. לכן פיטרו אותך במקום. זה עוול שזועק עד לשמיים.

וחוזרת למה שאמרתי קודם - את רוצה שאת הילדים שלך תלמד מורה גרועה, שלא פיטרו רק כי היא בהריון? שתטפל בך רופאה גרועה שלא פיטרו רק כי היא בהריון? בכלל לקבל שירות גרוע מגורמים כאלה ואחרים כי אסור לפטר עובדת גרועה

עכשיו תחשבי מהצד של המעסיק. נראה לך צודק שתצטרכי להמשיך להעסיק עובדת שמעלה בחברה כי היא בהריון? (מקרה אמיתי) נראה לך צודק שתצטרכי לשלם פיצויי עתק לעובדת שפיטרת בהריון, בלי שידעת שהיא בכלל בהריון, אז היא הלכה ותבעה אותך, ואת אפילו לא היה לך מושג מכך מוצאת את עצמך את עם תשלומי ענק שיוכלים למוטט עסקים קטנים.

אז העובדה שלאישה בהריון קשה יותר למצוא עבודה היא עצובה. אבל על אותו עיקרון אפשר לומר שזה לא בסדר לפטר עובד גרוע כי יהיה לו קשה יותר למצוא עבודה.

אנחנו מדינת רווחה, אבל לרווחה צריכה לדאוג המדינה. לצפות מהמעסיקים להיות מוסד תרומה לנזקקים זה פשוט לא הוגן. אדם מעסיק עובד, כי הוא זקוק לעובד, ובשיקולים של עלות מול תועלת העובד הזה שווה לו. כשמכריחים מעסיק להעסיק עובד שלא שווה לו,(ואפילו, שווה לו פחות) זה עוול. אדם מקים עסק כדי להרוויח. לפחות רוב האנשים.

אז בכלל החוק במדינת ישראל הוא מאוד נגד מעסיקים, אבל אנשים פה שוכחים שבלי מעסיקים לאף אחד לא תהיה עבודה, וכולנו נגווע ברעב.

ואם יהיה מותר לפטר נשים בהריון, נשים בהריון גם יוכלו למצוא עבודה יותר בקלות (אולי עדין יהיה להם קשה יותר למצוא עבודה לעומת אישה לא בהריון, אבל עדין יותר קל מהמצב היום)

רצו לפטר מישהו אחד מבין שתים והשניה היתה בהריון - זה ממש קרה לי.  (או שהמעסיק סתם רצה לצאת בג'נטלמניות)

ואני אכן מצאתי עבודה מה שהיא לא היתה יכולה. לא מדובר בזה שהעובדת גרועה אלא שחייבים לצמצם מתוך שתיים אז כן, זה נראה לי הגיוני.

לא חושבת שצריך להעסיק מורה גרועה או רופאה גרועה אני רק חושבת שאם לפחות חצי שנה היא היתה טובה לך - אז מה קרה פתאום?! אם היא היתה כזו גרועה למה העסקת אותה עד עכשיו?! 

לפטר אדם שעד עכשיו היה בסדר בשבילך (אם חל שינוי דרסטי לרעה - משרד התמת מאשר פיטורין ולא סוחב זמן. הסחבת היא רק כשהטענות לא משכנעות והמעסיק לא הצליח להוכיח שינוי משמעותי כבר בתביעה ראשונית. בדוק!) בשעה שהוא לא יכול משך כמה חודשים טובים לחפש עבודה זה הפך האנושיות.

זה שכל כך הרבה תלונות לא מתקבלות לא מדובר על "רשעות" כלפי המעסיקים אלא לניצול מצב מבחינתם!

עובדת שמעלה בעסק- מפרישים מיד ומגישים תלונה וממשיכים לשלם לה שכר שהיא תצטרך להחזיר אותו אם המעסיק יוכיח את המעילה בתמת. - ותביעות של מעילה מטופלות במהירות!! רק כאלה שמריחות חסרות סיכוי והתנהלות לא נכונה לא מטופלות.

לא מבקשים ממעסיק לתרום לנזקקים אלא רק להמשיך להעסיק עובדת שאיכשהו לפחות חצי שנה היתה טובה לו!

ובנוגע לטענה האחרונה - מעסיק שיקבל אישה בהריון יכול גם לפטר אותה תוך חצי שנה והיא לא תוכל לטעון נגדו שזה ישירות בגלל ההריון כי חובת ההוכחה עליה והוא קיבל אותה בהריון!!! ככה שהסיבה היא לא ממש פחד של מעסיקים שהם לא יוכלו לפטר אותה אם היא תתגלה כלא מתאימה!

לא מסתדר לי עם העשב והאווזים בחינוך הביתי

שעורכת האתר באופן טבעי, אישה שילדה בבית ומחנכת בבית ומאמינה בבלי חיתולים וכו' וכו' - היא גם מתכנתת מהשורה הראשונה, ומפרסמת טקסטים מגוונים על כל תחומי העיסוק והידע שלה, הרחבים מיני ים...

החיים מפתיעים

אם המעביד רוצה הוא יכול לשלם פיצויים גם לעובד שמתפטר.

החוק מחייב לתת פיצויים לעובד שמפטרים אותו אבל אין שום הנחיה על עובד שמתפטר, זה תלוי במדיניות, כך שהוא יכל לשלם לך פיצויים, אם הוא היה רוצה...

אותך. וזה במטרה שנשים לא יתחילו לעבוד בחודשים הראשונים......

לדעתי בשבוע 5 בכלל לא כולם יודעים שאת בהריון, ולכן יש אפשרות לא לספר...

קצת יותר מאוחר, הייתי מספרת, אבל בשבוע 5??

(אני בכלל לא ידעתי אז שאני בהריון...)

מבחינת ההגינות, אני כן חושבת שכדאי להגיד בשלב די מוקדם, אבל אני לא יודעת אם בראיון עצמו הייתי אומרת בכזה שבוע מוקדם.

בהצלחה!

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

כיף בזה.

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.

2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.

אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.

אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.

לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.

בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.

לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..

מתנצלת אם מישהי נפגעה.

שיהיה רק בשמחות!!

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.

את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.

יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).

שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.

ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

טוב, זה בלי הקליפ.

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

מה המטרה של השרשור הזה?

כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?

צפון הגולן שקט לחלוטין, גם לפני "ההפסקת אש".

רק ליישובים הדרוזים היה ירי, ומעט מאוד מאוד, לפני ההפסקת אש ....

אני בתהיות האם לנסוע לטייל בקיץ בגליל עליון

ראיתי שב 8/6 היה אזעקות

זה לא ככ מזמן לא?

אין שם כתבמים לפעמים? באמת לא כזה מכירה את ההבדלים בין האזורים

זה יום המלחמה עם איראן

לא משהו שמשקף.. היו אזעקות בכל הארץ

היה לשם ירי גם מלבנון אבל הרבה פחות מלגליל העליון.

אז כרגע ממש סבבה לנסוע לשם

ולא יקח סיכון

אנחנו סגרנו משהו בסביבה ובעלת המקום אמרה שאם יש משהו היא לא תיקח סיכון (במקומות האוהלים וכאלה אין מרחב מוגן)

בלי קשר קרוב לזמן הנופש אני אבדוק בעצמי את המצב ואראה אם מתאים לי ליסוע

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.

לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי

אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות

ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

@שושנושי המליצה פה פעם על קרם גוף שהיא הכינה מזה

בת שמספיק גדולה ללמוד הנדסת חשמל,

את לא אמורה לשלוח אותה,

היא אמורה לבחור ולהחליט,

את יכולה להמליץ ולייעץ (אם היא מוכנה לשמוע).

יודעת שזה לא מה ששאלת, אבל הרגשתי צורך להגיד.

למצוא את עצמי בעולם התעסוקה, גם ברמה האישית וגם כאמא, אני חייבת לומר שאני ממש מאמינה בהסללה של כל הילדים אבל במיוחד בנות למקצועות גמישים ועצמאיים.

מקצועות ההנדסה דורשים המון השקעה כשכירה, קשה למצוא משרה חלקית, אין צפי להקלה בעומס במקביל לעליה בשכר.  

מקצועות שבהם אפשר להיות עצמאי בהתאם לרמת העומס שרוצים ולהרוויח סכום לא רע -

רפואה, פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק, ראיית חשבון, כלכלה, עריכת דין.. 

אצלו זה דווקא הפוך - לא מסוגל להיות שכיר

זה עזר לו מאוד האמת למצות את פוטנציאל ההשתכרות והוא מוציא החוצה את היתרונות שלו בעבודה בצורה יוצאת דופן בעיניי. ב"ה

לבעלי זה אפילו לא אופציה, הוא צריך שמישהו ימסגר אותו אחרת הוא הולך לאיבוד.

שאפשר לעשות "הסבה" לתחומים אחרים שבהם השכר מזנק ונדרשת רמת מומחיות מסויימת

כמו:

ניהול מוצר

ניהול לקוח

עיצוב

ניהול מכירות

אפילו ניהול HR בהייטק אחרי השלמת לימודים מסויימים.

ושם קוצרים את הפירות.

אני חושבת שכן חשוב לעבוד במעבדה/ פס ייצור/ הבסיס של שרשרת המזון במקצוע

לרכוש ניסיון אמיתי בעולם התעסוקה,

לפעמים גם צריך תואר שני במנהל עסקים וכד' ששם נותנים כלים משלימים,

אפילו לא הייתי מגדירה את זה הסבה, כמו שזה בעצם תחומי תעסוקה שונים במהותם תחת אותה מטריית לימודים.

עבדתי עם לא מעט אמהות בעולמות השיווק והמכירה, מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד'

שבאות מעולמות ההנדסה, מוכשרות, מרוויחות יפה מאוד, צעירות, אמהות לקטנטנים.

כן נדרשת זמינות ואחריות, ולפעמים יש מגבלת שעות הפוכות מול לקוחות במזרח ובארה"ב, אבל לקוחות באירופה זה אחלה.

בהחלט אפשר לעבוד בצורה שפויה מאוד בשכר מכבד.

יכול להיות שההתקדמות תהיה יותר איטית בשנים מסויימות וזה בסדר גמור להוריד הילוך בהתאם לרצון באותם שנים זה לא תוקע את הקריירה.

אגב אצלנו הנדסת חומרה קלאסית בהחלט יכולה להתאים למי שמחפשת עבודה רגועה.

כן זה הייטק ויש נהלים ותרבות ארגונית של הייטק, והמשרות מוגדרות כמשרה מלאה, אבל יש תפקידים שמצליחים לשלב בין כל העולמות.

היא מעוניינת בפיתוח עצמו.

אני חוששת שזה חיים כמעט בלתי אפשריים חוץ מהשכר הנחמד

זה לא שלא תהיה לה שום אפשרות אחרת.

אגב יש לא מעט אמהות שבוחרות בעבודה אינטנסיבית במקביל לגידול ילדים.

זו בחירה לגיטימית, תלוי איזה סגנון חיים היא רוצה שיהיה לה.

כסטודנטית להנדסת חשמל כשהיא תצא לדייטים, זה לא שאפשר שלא לדבר על זה.

כאמא, אני חושבת שכדאי דרך שאלות ולא דרך אמירות לוודא שהיא חושבת על העתיד ומודעת לאפשרויות ולהשלכות השונות,

אם היא מדברת על העתיד בראיה מפוקחת, אז מעולה, ושיהיה לה הכי בהצלחה!

אמנם לא מתחום החומרה אז אולי זה שונה אצלכם, אבל בתחום שלי עבדתי בכמה מקומות עם אופי שונה אחד מהשני, ועדיין יש כמה דברים בסיסיים שמשותפים לכולם.

המעבר ממהנדס למשרות האחרות שתיארת הוא לא קל כל כך ובטח לא בשוק של היום, גם לאנשים עם הרבה נסיון. היציבות היא לא גדולה, לא בקורפורייטס ולא בסטרטאפים. בממשלתי כן, אבל השכר שם נמוך יותר והדרישות מקובעות יותר (קשה לקבל עבודה מהבית למשל, השעות נספרות עם שעון וכו)

אמהות סביבי (גם במקומות העבודה וגם בקבוצות שאני חברה בהן) בעולמות האלה נדרשו להרבה מאד ויתורים בבית, ברמה של כאלה שהיו להן בייביסיטר לפיזור הילדים בבוקר ואחת לאיסוף בצהריים. חלקן לא נצרכו לבייביסטר כי היה מישהו מהמשפחה שיעשה את זה אבל הנקודה היא שהן בקושי ראו את הילדים. לחלקן זה התאים בלי בעיות, חלק אחר סבל מאד מהסידור הזה.

אחת הנקודות העיקריות מבחינתי זה הצפי לשנים שאחרי ההתמקצעות. כל המהנדסים שאני רואה סביבי עובדים המון שעות, גם מי שיש לו ותק משמעותי. נכון שאצל חלק זה מבחירה אבל בהרבה מקומות עבודה אין אופציה אחרת, גם אם יש עבודה מהבית או שבדרגים בכירים יותר הזמן גמיש, עדיין צריך להיות זמין מאד ולהקדיש המון המון שעות.

מקצועות אחרים שאני רואה מסביב, מאלה שפירטתי למעלה, אלה מקצועות מאד מתישים בשנים הראשונות שגם השכר ההתחלתי שלהם לא מנצנץ כמו בהייטק, אבל אחרי כמה שנות התמחות והתמקצעות, אפשר לעבוד בהיקף ובשעות שמתאימות לך, בלי זמינות מחוץ לשעות (גם קביעת תורים יכולה להיעשות בשעות שמתאימות לך) ובשכר גבוה מאד.

בסופו של דבר, מהנדס בן 40 צריך לעבוד משרה מלאה ולהיות זמין אם הוא בדרג בכיר. היציבות שלו במקום העבודה מוטלת בספק והקושי למצוא עבודה בגיל כזה מתחיל לעלות.

רופא (כשם קוד לכל אחד מהמקצועות שפירטתי) בן 40 יכול להרוויח מעולה ממשרה חלקית מאד שאותה הוא עושה מכל מקום שהוא בוחר, הוא בוחר מתי להיות זמין, והיציבות וההערכה לנסיון שלו רק עולים עם הגיל עד גיל די מבוגר.

בעיניי עבור כל אחד ברור שהבחירה העדיפה היא באופציה השניה, אבל בטח בשביל הורים שהרבה פעמים רוצים או צריכים גם גמישות וגם הכנסה טובה ויציבה

ונשמע שבאמת עשית בדיקת עומק.

אבל אם להיכנס לפרטים, אני חושבת שמה שאת מכירה מקרוב נשמע לך קשה יותר,

לעומת מה שאת מכירה מרחוק שנשמע קל יותר.

אני לא חושבת שזה ככה.

יש גם וגם בהכל, ושום דבר לא פשוט, והכל עביר.

בסוף זה תלוי בפרטים ובהזדמנויות ופחות בכל השוק.

אני למשל בכל השנים שעבדתי בהייטק (לא בתפקיד טכנולוגי)

מעולם לא נתקלתי באמהות צעירות מהנדסות בתחום החומרה שהיו צריכות בייביביטר גם בבוקר וגם בצהריים. בתפקידים הקלאסיים עבדו 8:00-16:0 כזה.

ועבדתי עם נשים מוכשרות מאוד שקיבלו קידומים והעלאות שכר יפות.

בתפקידים האחרים שיש יותר גמישות אבל גם יותר אחריות

היו כאלה שיצאו ב15:00 קבוע וממש עפו עליהן!

(אני חשופה לנתוני נוכחות ושכר באופן גורף אז זה לא מפרשנות או השערות) החיסרון שצריך להיות זמין מחוץ למשרד במקרה הצורך.

לגבי מנהלות מוצר, מנהלות פרוייקטים וכד' אני באמת לא יודעת מה המסלול שעשו כדי להגיע לזה, רק יודעת שיש להם תואר בהנדסה והן צעירות.

לגבי חוסר יציבות, זה נכון. באמת זה תחומים שקל לחתוך בהם תקנים.

למה ללכת ללמוד הנדסה ולא רפואה או משפטים או כלכלה,

מניחה שיש לזה חסרונות, אבל מי שיש לה נטיית לב חזקה דווקא לזה, שם היא תצליח יותר.

זה כן אפשרי, אבל צריך להיות מעולה ולעשות שיווק טוב כדי למשוך לקוחות כעצמאי.

גם צריך להתאים את שעות העבודה לפעמים ולפתוח גם אחהצ.

בכל מקרה אין לי ניסיון עם המקצועות האלה, אבל נקודה חשובה בעיני זה שבמקצועות ההנדסה המשכורת גבוהה מההתחלה, ומי שחי באופן מחושב וחוסך ומשקיע חלק משמעותי מהמשכורת כבר בגילאי ה20 המוקדמות, יצבור פער גדול על מי ש10 שנים לפחות ירוויח משכורת שאי אפשר לחסוך ממנה ורק אז יתחיל להרוויח ולחסוך (אפקט ריבית דריבית).

אני מתלבטת כמה כדאי להתחיל ללמוד כל מקצוע שהוא לא 100% מול אנשים. הבינה המלאכותית מתפתחת במהירות מטורפת ולא בטוח בכלל שעוד 4 שנים כשהיא תסיים את התואר עולם התעסוקה יראה אותו דבר, עוד 10 שנים הוא בטוח ישתנה...

זה לא ממש תשובה על מה ששאלת, סתם תהיה כללית על  כמה כדאי בכללי להשקיע בתואר היום...

למשרה חלקית יש חסרונות רבים.

עדיף לשים דגש על גמישות בשעות העבודה, עבודה מהבית וגמישות בנפח התפקיד.

משרה יכולה להיות מוגדרת 7 שעות עם נפח עבודה של יותר ממשרה מלאה,

ומשרה יכולה להיות מוגדרת 9 שעות עם נפח עבודה של 7 שעות שפויות.

משרה יכולה להיות 7 שעות+ נסיעות

ומשרה יכולה להיות מלאה ללא נסיעות כלל.

הדרך לקבל את המשרות השפויות והמתגמלות ממה שראיתי, זה להשקיע כמה שנים במשרות סטנדרטיות, להשקיע בפיתוח קריירה, להיות צעד לפני כולם.

הכוונה לחקור, להסתקרן, ללמוד עוד, להבין מהמומחים מה הם יודעים וממש לשאוב מהם ידע והתמקצעות. ליצור קשרים מקצועיים.

לראות איך קולגות ממחלקות אחרות מתסכלים,

לצבור שם טוב.

לשקף החוצה את העשיה ואת התועלת שמופקת מהעשיה (עוד נקודה שנשים ככלל חלשות בה מאוד)

בהתחלה כולם מתחילים כג'וניורים, אבל בהמשך כל אחד ומה שהוא מצליח להתקדם בו והידע הניסיון והיכולות שהוא מביא.

ואז אפשר לדרוש תנאים שהמעסיקים מסכימים להם כדי לקבל עובד טוב וחיוני.

היום למצוא מועמדים זה קל יחסית.

אבל לגייס עובד טוב, זה כבר קשה ממש ואני מכירה את זה מבפנים.

את הקושי הזה של המעסיקים כדאי לתפוס ולהבין מה מונע ממאות מועמדים להיות העובד המוצלח שהם מחפשים ולסגל את המיומנות הזו.

לדעתי דווקא לאמהות יש את הדרייב להוכיח מה הן שוות, כדי להצליח לקבל את מה שהן רוצות. זה גם עניין של אופי וגישה לחיים באופן כללי, וגם ניהול סדר עדיפויות. לדוגמה בחופשת לידה (במיוחד אם מאריכים) זו הזדמנות נהדרת ללמוד עוד על שוק התעסוקה, השינויים, לבדוק את נקודת המבט של המעסיק, לבדוק איפה זה פוגש את היכולות והדרישות שלי, לרכוש ידע באופן עצמאי ולהשתדרג לקראת התפקיד הבא.

אני חושבת שהרבה פעמים יותר ממה שהמשרה עצמה מגבילה, הגישה היא עצמה המגבילה.

למשל מי שרוצה לעבוד 7 שעות,

יכולה לרשום את זה על גבי הקורות חיים, לציין זאת כדרישת סף בראיון הטלפוני, לבוא בגישה של אני עובדת 7 שעות תתאימו את עצמכם אלי,

או לכוון לוויב של אני עובדת חרוצה ומשקיעה, מביאה ערך מוסף הרבה מעבר לשעון, אמנם אני יוצאת מוקדם אבל תראו שבהתנהלות נכונה של שני הצדדים זה יהיה בסדר, ובכל מקרה אם יש משהו דחוף אני זמינה גם בערב מהבית, ולתת הרגשה שיש על מי לסמוך.

יש מקצועות ותפקידים שהגישה השניה לגמרי יכולה לתפוס ולאפשר להינות משני העולמות.

הייתי משתפת אותה במחשבות שלך ובחששות שלך

פותחת אותה לעוד מקצועות שיכולים לדעתך להתאים לכישורים ונטיית הלב שלה.

ושתחשוב על זה..

בסופו של דבר שילוב בין בית לעבודה הוא אף פעם לא קל, והיא תמצא את האיזונים שמתאימים לה. 

ואני מסכימה שגמישות היא שיקול משמעותי, אבל גם משכורת מאוד משמעותית, שלרוב תהיה הרבה יותר גבוהה בהייטק מאשר בתחומים יותר גמישים.

שאלה נוספת שאנונימית ואמאשומי כתבו על זה קצת זה אם יש אופציות של פחות שעות במשרות של הנדסת חשמל 

יש תקופות שיותר יש שפחות

אבל משתדלת כמה שפחות להכניס הביתה 

גם לא אוהבת את הרוב

אבל בדכ אוכלת משהו כמו עוגיה או שוקולד כשחוזרת הביתה

ולפחות פעם בשבוע פופקורן שמכינה בבית

מה את כן אוכלת?
מעניין...
ממה את נהנית? (באוכל)

אם אני רוצה מתוק מחפשת דברים שווים יותר

ממתקים גם לא מיודע מה  

המתוק שלי זה העוגיה ליד הקפה וכאלה. עוגה בבוקר  

וכו'

עוגות ביתיות .

פחות יוצא לי לשבת על תפוציםס.

כמובן תמיד יש יוצא מן הכלל אבל לרוב

אני יכולה לאכול חטיף עם גבינה

לפעמים אם יש בבית משהו שאני אוהבת ומתחשק לי.

או שפתאום בא לי לקנות משהו.

בדרך כלל את החטיפים שהילדים אוכלים אני לא אוהבת.

אבל חטיפים מלוחים פחות

אולי בשבת

כמובן שאחרי פורים יש ואוכלים...

מתוק לצערי יש בבית . משתדלת לאכול בלי הילדים

הם מקבלים שלוקים לא כל יום, מסטיקים לפעמים ,עוגה/עוגיה גם לפעמים...

(סופסוף משהו פה שרלוונטי שאענה עליו🤭)

לא ברמה יומיומית

אבל כן יש פה תמיד חטיפים למקרה שצריך משהו זמין מיידי לאכול משו בקטנה שיחזיק עוד כמה זמן...

בנוסף לעוגיות ושוקולד שיש תמיד אבל אוכלים במידה. אבל כן כל יום 2-3 עוגיות/פרוסת עוגה/כמה קוביות שוקולד עם הקפה. זה לא בריא לגוף אבל זה חשוב לי לנפש העצירה הזו.

קונה לשבת לילדים מארז חטיפים פשוט

וזהו

אחת למלאאא זמן קונה לי חטיף לשבת או שוקולד

אבל משתדלת שבשגרה לא יהיה בנמצא

אם יהיה אז אוכל שטויות

וברגיל לא אוכלת כלום בין הארוחות

חוץ מזה כמובן שאוהבת גם שוקולדים, לא סותר 😉 

בס"ד

פעם בשבוע מאפה שווה. וקינוחים בשבתות.

בדכ אין. בדכ משהו מתוק עם הקפה בבוקר.

הבעיה אצלי היא שאם אין משהו מתוק אני פשוט מכינה. ואת זה אני באמת מסוגלת לנשנש בלי חשבון.