בעיני, יש פה כמה דברים נוראיים בסיפור הזה.
הראשון, ששמו לך סימן שאלה על התפקוד שלך כאמא. לא סתם מישהו שם, אלא מישהו שהוא מוסמך והוא זה שלכאורה יודע-כל מה נכון לילד.
זה חמור מאוד, כי אחד הדברים הכי חשובים לאם הוא הביטחון שלה בעצמה.
לבוא לבית לבדוק אותך, בין אם זה עובדי טיפת חלב ובין אם זה עובדי רווחה, גם אם הכל נמצא תקין - זה לכשעצמו בעייתי. שכן נכנסים למרחב הפרטי שלך (לרוב מופעלים לחצים גדולים שקשה מאוד להתנגד אליהם) ובודקים אותו. כלומר מטילים בספק את תקינות תפקודך כאם. וגם אם הכל נמצא תקין קשה לנקות את הספק הזה שעלול להיכנס גם אלייך.
אם אכן את מרגישה כך - אז מה שמתחשק לי הוא לחבק אותך חיבוק גדול ולהגיד לך שלאור כל מה שסיפרת את בסדר, את כל כך בסדר, את אמא טובה, את מאה אחוז, את ממש בסדר, את מעולה, את האמא הכי טובה לילדייך! באמת אין כמוך!
אבל מה שחשוב הוא שאת באמת תאמיני בזה. זאת על ידי עבודה שלך עם עצמך או סיוע מהקרובים אלייך. אני מקווה שאני בכלל טועה ואין בך את הספק הזה (שקיים אצל רובנו, אבל במידה יחסית סבירה), אבל אם יש אז בבקשה תדאגי לעצמך להסיר אותו.
השני, שאת נמצאת תחת איום, ובחוסר ודאות. האיום הזה כבר 4 שנים, ללא מועד סיום, ומצד שני כל רגע יכולים לכאורה לדפוק לך בדלת עם צו.
שוב בעיני זה חמור מאוד. אני מניחה שזה לא כל הזמן כך. אבל גם אם חלק מהזמן את דואגת כפי שאת מתארת - רוב הסיכויים שזה משפיע עלייך מבחינה נפשית ומתוך כך על כל המשפחה.
וכאשר זה נעשה ללא סיבה סבירה כפי שאת מתארת - זה עוול. נעשה כלפייך עוול.
אמנם פה אני חושבת שחשוב גם לסייג ולהרגיע מתוך דברייך. אמרת שהיא איימה לדבר עם הרווחה. אך לדבר עם הרווחה זה לא אומר ישר צו. זה אומר שבאים לבדוק (שזה גם בעייתי בעיני כפי שכתבתי למעלה). ולכן הצו שאני מבינה מבין דברייך שלא אמרת בפירוש, שהוא לכאורה חס וחלילה צו לקחת את הילדים, הוא בעצם לא קיים פה, ורחוק מאוד מלהיות פה, כפי ש'הכל מאיתו ית'' הסבירה.
ועדיין, עצם זה שהיא אמרה שהיא תדבר על הרווחה על זה - אני לא רואה איך אפשר לתפוס את זה אחרת מאשר איום עלייך. וזה אכן לא בסדר, עוול כלפייך.
ייתכן גם שהיא כבר שכחה את האיום הזה, ומבחינתה אין פה בכלל משהו מתמשך. עדיין, גם אם איימה פעם אחת, לפי התיאור של דברייך לגבי הסיבה שגרמה לה לאיים - זה כלל לא בסדר מצידה.
ואני מבינה למה את חשה את האיום עדיין. ההתנהלות שלה היא התנהלות בריונית. שימוש בסמכות שלה מעבר לנורמה. מעבר לגבולות המרפאה שלה - אלא מתוך יוזמתה שלה אל תוך ביתך. וגם אחריות יתר - זה לא האחריות שלה אם את מבצעת את הבדיקה או לא. נראה לי שהנדנוד הזה הוא לא נעים כי הוא פורץ את גבולות האחריות שלך. וכשבתחושתך יש איום שמרחף עלייך - הנדנוד הזה הוא בלתי נסבל.
השלישי, הבדיקה של התינוקת - בדיקה פנימית??!! ללא רשותך?! זה דבר מאוד חמור. ייתכן שמותר לרופאה לבדוק זאת אם היא חושדת בהתעללות. אך עצם החשד להתעללות פה הוא לא תקין לפי תיאורך. וגם אם יש חשד להתעללות של אי טיפול רפואי כמו הסטנדרט שהיא רואה כנכון - מדוע זה מחשיד שיש התעללות מינית??!!
הרביעי, זה שעצם החשד להתעללות שנעשה לפי תיאורך, הוא כתוצאה מתפיסה מחשבתית ולא כתוצאה מראיות עובדתיות.
ושימוש בכוחניות המערכתית שלה לפעולה לפי מחשבתה שלה המנוגדת לחוק זכויות האזרח.
לפי דברייך, התפיסה המחשבתית של הרופאה היא - 'מי שלא מגיעה לטיפת חלב בזמן סימן שהיא מתעללת בילדים שלה' או אולי 'מי שלא מחסנת את הילדים סימן שהיא מתעללת בילדים שלה'. וההמשך 'מכיוון שהסקתי שהיא מתעללת בילדים שלה, אז ודאי אם רק אחפש אמצע ראיות עובדתיות - על הגוף או בבית. ואני או שליחי רשאים לחפש ראיות על הגוף/בבית'.
האם לרופא מותר להפעיל סנקציות על פי מחלוקת תפיסתית? נשמע לא הגיוני ולא תקין. ראית סימני התעללות? מכות/חבלות? התנהגות רגשית שונה מאוד? אם אין הסבר רפואי - תפנה מייד לכל מי שצריך כדי לדאוג שלא תהיה התעללות. אבל פה במקרה הזה זה עקום. לא רק שלא מצאה ראיות, אלא גם טרחה לחפש אותם, ואף להמציא במובן מסויים - כדי שיסתדר עם התפיסה המחשבתית שלה.
לגבי מה לעשות עכשיו - לפעמים נכון להתלונן, לפעמים זה בלאגן שלא תמיד יש את כוחות הנפש אליו. לדעתי את צריכה לקחת בחשבון את זה שאם תתלונני היא יכולה לתאר את הדברים אחרת, לטעון לדוגמא שכן נראו סימני התעללות באותו מקרה שתיארת בטיפת חלב.
לכן לעניות דעתי: אני מציעה לך קודם לדייק לך את הדברים. מה את מרגישה, מה בעצם עובר עלייך פה. לעשות סדר בעובדות, בהשלכות, ברגשות (לדוגמא הדאגה לגבי צו, לעומת האיום עצמו שהיה קטן יותר - לפנות לרווחה, והמרחק לצו הוא גדול). זה מה שניסיתי בעיקר לעשות במה שכתבתי לך - אם במקרה דייקתי אז זה מעולה. אם לא - מקווה שזה לפחות יעזור לך לדייק.
אחר כך אני מציעה לך לבחון אפשרויות של מעבר לפי הנוחות שלך - מרפאה אחרת/טיפת חלב אחרת/קופה אחרת.
מכיוון שזה נשמע שהיא לא מניחה לך, זוכרת היטב מה את אמורה לעשות - נראה שיש סיכוי סביר שתרדוף אותך גם אם תעברי. ולכן, כשאת מרגישה שאת מוכנה לאפשרות של מאבק - תגישי תלונה מסודרת כמו שיוקטנה יעצה לך, וממליצה להוסיף לכך את הרגשות שלך וההשלכות אם היו.
רק אחרי שהתלונה תעבור והדברים ייושרו - תעברי למקום אחר כך, כשהיא כבר לא תעז לרדוף אחרייך, ומצד שני יהיה לך דף חלק.
לחילופין, אם את ממש לא מעוניינת להתלונן, את יכולה לנסות לעבור למקום אחר, בתקווה שלא תרדוף אחרייך.
דרך אגב, לגבי ברזל - הרופא שלנו לא שולח לבדיקה אלא בודק באדום של העין, מתחת לעףעף - אם לא מספיק אדום חסר ברזל. אם מספיק אדום - לא חסר ברזל. וזה רופא ממש מעולה, ראש מחלקת טיפול נמרץ לילדים בבית חולים.
שיהיה בהצלחה רבה!!
שיהיה בהצלחה רבה!!
, ואם הוא\היא תחשוד שמה שרשום על המחשב נכון אז היא תישאל אותך ותגידי את גירסתך
