שבעקבות היחס המשפיל, עברת לרופא אחר..

ואין לה דרך להכריח אותך לעשות שום דבר!!!!!!!!!!

[מקסימום אולי היא יכולה לפנות לרווחה ותסבירי להם מה המצב...]

תתעלמי ממנה לגמרי!!!

יואאו איזה אשה מעצבנת!!!!!!!!!!!!!

כל התיק נמצא אצלה ומה אני יודעת מה שרבטה שם אז לכן אני לא עוברת או משהו מעין זה

מה עושים?

תכתבי מכתב תלונה.

ותסבירי שעם יחס כזה את לא מעוניינת לחזור לשם.

והאם זה יעזור אחרי העדות של הרופאה בתיק?

שהיא התעסקה באברי המין של הקטנה ללא רשותך.

שיהיה תיעוד להכל.

תכתבתי שלא קיבלת ממנה אף פ]עם הסברים (תצייני כל פעם שלא קיבלת הסבר - בנפרד).

שיהיה תיעוד וגיבוי על הכל.

תשלחי לקופת החולים, לרופא המשפחה, להנהלת טיפת חלב.

תשמרי העתקים.

אני מרגישה טוב על לב כשכל הבנות היקרות פה יצאו להגנתי!!

תודה רבה!!

איפה את גרה?

הרעיון של יפעת למכתב תלונה נשמע לי טוב.

אם אפשר לעבור מרפאה או לדבר עם הפיקוח שם..

וכאמא בעצמה

אין חובה ללכת לטיפת חלב

אפשר לעשות מעקב התפתחות הילד אצל רופא הילדים

אין חובה אזרחית כהוא זה ללכת לשם

גם אני לא מחסנת , מתוך בדיקה של החיסונים והנזקים הנלווים

את יכולה לפנות לטיפת חלב אחרת באיזור מגוריך ולעשות מעקב שם

לגבי הוצאת צו

מדובר בתהליך קשה , מפרך ומלווה בהוכחות ( וכעו"ס אני אומרת שזה מצויין שהתהליך הוא קשה ומפרך ) 

כל זמן שאת בסדר בשאר המובנים , ושבמסגרות הלימודים של ילדייך אין דיווחים בעייתיים - ההנחה היא שגם שירותי הרווחה אולי רק יזמנו אותך לפגישה קצרה ואולי אולי גם יבקשו ביקור בית

כל זמן שיש שיתוף פעולה מצד ההורים אין סיבה לצו בכל מקרה

אולי הכוונה לבדיקת דם של גיל שנה?

זאת בדיקה די חשובה באופן כללי, אבל בכל מקרה מי שנותן את ההפניה לזה - זה רופא מהקופה

אני פה באישי אם תרצי

אני מדברת על רופאה מהקופה! זו עושה לי את כל הבעיות!!

ומה חשובה כל כך הבדיקה דווקא בגיל שנה מכל זמן אחר?

אשמח למידע !

לגבי טיפת חלב במקום אחר, אני יכולה לפנות לשם מבלי שאני רשומה שם?

יש מלאנתה תינוקות עם אנמיה , זאת הסיבה שעושים בדיקה לכל התינוקות בגיל הזה

מכיוון שאנמיה יכולה לפגוע משמעותית בילד, בהתפתחות השכלית , המוטורית והגדילה שלו - זאת הסיבה העיקרית לכך שהיא מבוצעת

תעשי את הבדיקה, תורידי אותמה ממך

לא בכל קופה יש קשר בין טיפת חלב לבין הרופאת ילדים

אני במכבי וממש אין קשר ביניהם

את יכולה לפנות למשרד הבריאות , יש שם אחות בריאות הציבור, לציין שהיחס שקיבלת גורם לך לא לבקר בטיפת חלב ואת מבקשת אישור לעבור טיפת חלב

חוץ מזה , כל רופא עם השגעונות שלו

ויש רופא שיקבל את התיק הרפואי יצקצק בלשונו ויגיד , טוב נו... ויתעלם הלאה

אחרי 4 ילדים ללא אנמיה היה לי ברור שגם למספר 5 לא יהיה

וטעיתי ובגדול...

ואני ממש לא אחת שמקשיבה להנחיות בדרך כלל

אבל דווקא זה , מדובר בפעולה לא פולשנית , לא מזיקה ואם זה יכול להרגיע את המערכת....

כלפי רופאות כאלה צריך להיות חכמים ולא רק צודקים

אבל לעשות בדיקת דם פשוטה לבדוק משהו מאד פשוט ובסיסי לא נראה לי פולשני ומוגזם

זו רופאה של טיפת חלב או של המרפאה?

אולי אפשר לעבור סניף או לקופה אחרת בכלל?

חדר האחות טיפת חלב!!

ושוב פעם מה יעזור אם אני עוברת קופה שכל המידע ששירבטה לי שם, בתיק ?? הרי התיק גם עובר?!!

אם את לא מבקשת, הם לא מעבירים.

אם הרופאה ממש הזויה לגמרי, אז יש מערכת נוספת שבה מדווחים מקרים רפואיים שיכולים להעלות חשש של התעללות , ויש מערכת ממוחשבת שדואגת שיהיה אפשרות להצליב נתונים 

מדובר במערכת שפועלת כיום חלקית במערכת הבריאות , ואני לא יודעת אם לא הופעל בנוהל הזה

עדיין אני אומרת שכמות הפעמים שראיתי רופאים מצקצקים בלשונם על חוות הדעת של רופאים אחרים , עולה בעשרות אחוזים על פני רופאים שקראו והנהנו בהסכמה את חוות הדעת של עמיתיהם....

בכל מקרה, פציינט חייב להרגיש בנוח אצל רופאו 

ואם לא - אז עדיף שלא יילך אליו

רופאה לילדי??

אבל פשוט תחליפי

ואם אי פעם הרופא/ה הבא ישאל אותך על מה מדובר , אז פשוט תסבירי

אין שום עניין להישאר אצל רופאה שממש לא מסתדרים איתה

אני חושבת שפניה להתלונן יכול גם להועיל 

כי משהו יצא מכלל פרופורציה

דר"א, למה יש רופאה בטיפת חלב?

בעיני, יש פה כמה דברים נוראיים בסיפור הזה.

הראשון, ששמו לך סימן שאלה על התפקוד שלך כאמא. לא סתם מישהו שם, אלא מישהו שהוא מוסמך והוא זה שלכאורה יודע-כל מה נכון לילד. 

זה חמור מאוד, כי אחד הדברים הכי חשובים לאם הוא הביטחון שלה בעצמה.

לבוא לבית לבדוק אותך, בין אם זה עובדי טיפת חלב ובין אם זה עובדי רווחה, גם אם הכל נמצא תקין - זה לכשעצמו בעייתי. שכן נכנסים למרחב הפרטי שלך (לרוב מופעלים לחצים גדולים שקשה מאוד להתנגד אליהם) ובודקים אותו. כלומר מטילים בספק את תקינות תפקודך כאם. וגם אם הכל נמצא תקין קשה לנקות את הספק הזה שעלול להיכנס גם אלייך. 

אם אכן את מרגישה כך - אז מה שמתחשק לי הוא לחבק אותך חיבוק גדול ולהגיד לך שלאור כל מה שסיפרת את בסדר, את כל כך בסדר, את אמא טובה, את מאה אחוז, את ממש בסדר, את מעולה, את האמא הכי טובה לילדייך! באמת אין כמוך!

אבל מה שחשוב הוא שאת באמת תאמיני בזה. זאת על ידי עבודה שלך עם עצמך או סיוע מהקרובים אלייך. אני מקווה שאני בכלל טועה ואין בך את הספק הזה (שקיים אצל רובנו, אבל במידה יחסית סבירה), אבל אם יש אז בבקשה תדאגי לעצמך להסיר אותו. 

השני, שאת נמצאת תחת איום, ובחוסר ודאות. האיום הזה כבר 4 שנים, ללא מועד סיום, ומצד שני כל רגע יכולים לכאורה לדפוק לך בדלת עם צו. 

שוב בעיני זה חמור מאוד. אני מניחה שזה לא כל הזמן כך. אבל גם אם חלק מהזמן את דואגת כפי שאת מתארת - רוב הסיכויים שזה משפיע עלייך מבחינה נפשית ומתוך כך על כל המשפחה. 

וכאשר זה נעשה ללא סיבה סבירה כפי שאת מתארת - זה עוול. נעשה כלפייך עוול.

אמנם פה אני חושבת שחשוב גם לסייג ולהרגיע מתוך דברייך. אמרת שהיא איימה לדבר עם הרווחה. אך לדבר עם הרווחה זה לא אומר ישר צו. זה אומר שבאים לבדוק (שזה גם בעייתי בעיני כפי שכתבתי למעלה). ולכן הצו שאני מבינה מבין דברייך שלא אמרת בפירוש, שהוא לכאורה חס וחלילה צו לקחת את הילדים, הוא בעצם לא קיים פה, ורחוק מאוד מלהיות פה, כפי ש'הכל מאיתו ית'' הסבירה.

ועדיין, עצם זה שהיא אמרה שהיא תדבר על הרווחה על זה - אני לא רואה איך אפשר לתפוס את זה אחרת מאשר איום עלייך. וזה אכן לא בסדר, עוול כלפייך. 

ייתכן גם שהיא כבר שכחה את האיום הזה, ומבחינתה אין פה בכלל משהו מתמשך. עדיין, גם אם איימה פעם אחת, לפי התיאור של דברייך לגבי הסיבה שגרמה לה לאיים - זה כלל לא בסדר מצידה.

ואני מבינה למה את חשה את האיום עדיין. ההתנהלות שלה היא התנהלות בריונית. שימוש בסמכות שלה מעבר לנורמה. מעבר לגבולות המרפאה שלה - אלא מתוך יוזמתה שלה אל תוך ביתך. וגם אחריות יתר - זה לא האחריות שלה אם את מבצעת את הבדיקה או לא. נראה לי שהנדנוד הזה הוא לא נעים כי הוא פורץ את גבולות האחריות שלך. וכשבתחושתך יש איום שמרחף עלייך - הנדנוד הזה הוא בלתי נסבל.

השלישי, הבדיקה של התינוקת - בדיקה פנימית??!! ללא רשותך?! זה דבר מאוד חמור. ייתכן שמותר לרופאה לבדוק זאת אם היא חושדת בהתעללות. אך עצם החשד להתעללות פה הוא לא תקין לפי תיאורך. וגם אם יש חשד להתעללות של אי טיפול רפואי כמו הסטנדרט שהיא רואה כנכון - מדוע זה מחשיד שיש התעללות מינית??!!

הרביעי, זה שעצם החשד להתעללות שנעשה לפי תיאורך, הוא כתוצאה מתפיסה מחשבתית ולא כתוצאה מראיות עובדתיות.

ושימוש בכוחניות המערכתית שלה לפעולה לפי מחשבתה שלה המנוגדת לחוק זכויות האזרח. 

לפי דברייך, התפיסה המחשבתית של הרופאה היא - 'מי שלא מגיעה לטיפת חלב בזמן סימן שהיא מתעללת בילדים שלה' או אולי 'מי שלא מחסנת את הילדים סימן שהיא מתעללת בילדים שלה'. וההמשך 'מכיוון שהסקתי שהיא מתעללת בילדים שלה, אז ודאי אם רק אחפש אמצע ראיות עובדתיות - על הגוף או בבית. ואני או שליחי רשאים לחפש ראיות על הגוף/בבית'.

האם לרופא מותר להפעיל סנקציות על פי מחלוקת תפיסתית? נשמע לא הגיוני ולא תקין. ראית סימני התעללות? מכות/חבלות? התנהגות רגשית שונה מאוד? אם אין הסבר רפואי - תפנה מייד לכל מי שצריך כדי לדאוג שלא תהיה התעללות. אבל פה במקרה הזה זה עקום. לא רק שלא מצאה ראיות, אלא גם טרחה לחפש אותם, ואף להמציא במובן מסויים - כדי שיסתדר עם התפיסה המחשבתית שלה. 

לגבי מה לעשות עכשיו - לפעמים נכון להתלונן, לפעמים זה בלאגן שלא תמיד יש את כוחות הנפש אליו. לדעתי את צריכה לקחת בחשבון את זה שאם תתלונני היא יכולה לתאר את הדברים אחרת, לטעון לדוגמא שכן נראו סימני התעללות באותו מקרה שתיארת  בטיפת חלב. 

לכן לעניות דעתי: אני מציעה לך קודם לדייק לך את הדברים. מה את מרגישה, מה בעצם עובר עלייך פה. לעשות סדר בעובדות, בהשלכות, ברגשות (לדוגמא הדאגה לגבי צו, לעומת האיום עצמו שהיה קטן יותר - לפנות לרווחה, והמרחק לצו הוא גדול). זה מה שניסיתי בעיקר לעשות במה שכתבתי לך - אם במקרה דייקתי אז זה מעולה. אם לא - מקווה שזה לפחות יעזור לך לדייק. 

אחר כך אני מציעה לך לבחון אפשרויות של מעבר לפי הנוחות שלך - מרפאה אחרת/טיפת חלב אחרת/קופה אחרת. 

מכיוון שזה נשמע שהיא לא מניחה לך, זוכרת היטב מה את אמורה לעשות - נראה שיש סיכוי סביר שתרדוף אותך גם אם תעברי. ולכן, כשאת מרגישה שאת מוכנה לאפשרות של מאבק - תגישי תלונה מסודרת כמו שיוקטנה יעצה לך, וממליצה להוסיף לכך את הרגשות שלך וההשלכות אם היו.

רק אחרי שהתלונה תעבור והדברים ייושרו - תעברי למקום אחר כך, כשהיא כבר לא תעז לרדוף אחרייך, ומצד שני יהיה לך דף חלק.  

לחילופין, אם את ממש לא מעוניינת להתלונן, את יכולה לנסות לעבור למקום אחר, בתקווה שלא תרדוף אחרייך.

דרך אגב, לגבי ברזל - הרופא שלנו לא שולח לבדיקה אלא בודק באדום של העין, מתחת לעףעף - אם לא מספיק אדום חסר ברזל. אם מספיק אדום - לא חסר ברזל. וזה רופא ממש מעולה, ראש מחלקת טיפול נמרץ לילדים בבית חולים.

שיהיה בהצלחה רבה!!

שיהיה בהצלחה רבה!!

מצד אחד אני לא רוצה לדרוך במקום!! ומצד שני הילדים זקוקים לפעמים ללכת לרופא

וכאן אני במילכוד גם הפחד הנורא ממנה וגם עצם זה שאני לא באה לרופא אם צריך

(הבינוני שלי צריך לראות רופא כי הוא מצונן) ובכל זאת בגלל הפחד ממנה, אני מרגישה

אשמה שאולי אני לא אם מספיק טובה לילדיי היקרים והאהובים לי ביותר אז מה לעשות......?

וללכת לקופת חולים אחר זה כוון נכון אבל עצם זה שהתיק בידיה, אני ממש לא יודעת איך

לעבור? בזמן שהתיק עם מה ששירבטה שם ואולי דברים גרועים עלי כתפקודי כאם יעבור לשם גם

ומה הואיל שעברתי??

ולתלונה אני ממש עדינה בשביל כל זה ובכלל מה אני יודעת מה יושלך לעברי כאשר זה יגיע לדרגות הגבוהות!!

בעלי מחזק מאוד את ידי !!אבל הפחד לא עוזב אותי!!

אני מקווה לקבל אומץ בקרוב ולעשות את המתבקש ולעבור קופה ובעז"ה נקווה לטוב ....

אני מבינה ששני הדברים הראשונים שכתבתי לך קלעו להרגשתך.

אני מרגישה מהקריאה של מה שקראת שאת בסערת רגשות.

ולכן מציעה לך לסדר את הדברים.

(לא הבנתי מה המלכוד, מה זה לדרוך במקום. לא הבנתי את המשפט הראשון שכתבת. תוכלי אולי להסביר?

את בטוחה שהאשמה שאת מרגישה היא בגלל פחד ממנה?)

אז את מוזמנת להסביר פה, וגם לעיין שוב בהודעה הקודמת שלי, לראות במה זה קלע להרגשתך.

אם תנסחי לך בקצרה מה היה פה בצורה מסודרת ומתומצתת, זה כבר עשוי מאוד לעזור לך.

את מעידה על עצמך שאת ממש עדינה, ולכן את מעדיפה שלא להיכנס למאבק

מצד שני, לא ידוע לך מה ההשלכה של מעבר מהמרפאה - האם אכן יהיה לך דף נקי, או שהמידע (השגוי) יעבור. 

אז רציתי לשאול אותך, למה שלא תעברי בפשטות ותראי מה יקרה? מה יש לך להפסיד במעבר?

ודרך אגב, לגבי בנך, אם זה לא צינון רציני, בדרך כלל הכי טוב לתת לזה לעבור לבד (אלא אם כן זה חיידק בגרון, זה יותר בעייתי). רפואה שלימה!

ברור לי שיש לך הרבה עצמה, אם באו אלייך 4 נשים ובמשך 3/4 שעה ראו לפניהן אישה רגועה. 

מאמינה שלאט לאט תמצאי את הדרך שמתאימה לך כאן, ותצמחי ממנה.

1. טיפת חלב זהו בכלל מקום שאת לא חייבת להגיע לשם. ביקור לטיפת חלב זהו זכות ולא חובה. ואם רופאה זו לא יודעת על כך - זוהי בעייתה ואל תאפשרי לה להפוך את זה לבעייתך.

2.התנהגותה, כפי שאת מספרת, נשמעת פשוט מזעזעת. את לא רוצה להתלונן על כך למשרד הבריאות?

3.שאלה: למה את בכלל הולכת לטיפת חלב? יש רופאי ילדים בכל קופת חולים, בד"כ הם טובים ואין שום סיבה שלא לסמוך עליהם.

ואם את לא מרוצה מכל סיבה מרופא ילדים שלך - את תמיד יכולה להחליף.

ואם את מגיע על מנת לחסן - אני לא יודעת מה להמליץ, כי אני עצמי נגד תוכנית החיסונית של טיפות חלב, אבל בוודאי יש פיתרון גם לזה. אולי אפשר להעביר אותך לטיפת חלב אחר, או לחסן בקופת חולים, או במשרדהבריאות.... אני לאיודעת, אבל אם לחפש - בוודאי ניתן למצוא פיתרון כלשהו. ובכל אופן נראה לי זה יהיה עדיף על עבודה עם מישהי כה עויינת ומאיימת.

הרופאה לא הייתה בודקת חשש לפגיעה בתינוקת רק כי איחרת, אלא אם הרופאה פסיכוטית.

כן יכולה להיות אדמומיות כתוצאה מאלרגיה או דלקת כלשהי, שאז הרופאה צפויה לבדוק.

בכל מקרה - אם היו לה ממצאים הייתה מדווחת מזמן, אבל היא אולי בסה"כ מילאה את חובתה לבדוק.

יש אנשים שהגיעו עם שברים של ילדים שהשתוללו לבית החולים ועו"ס באה לשאול אותם אם הכל בסדר בבית וכו' וענו לה לכיף.

כן יכול להיות שבשל העגישה העצמאית שלכם לגבי חיסונים והצורך להעזר בטיפת חלב (ולגמרי לא מזדהה עם העמדה שלכם, אבל זכותכם) נשמעו הערות פוגעות של הרופאה או האחות אם כן הלבשת מהר את הילדה או לא וההערות שתיארת.

הרופאה או האחות לא נחמדים אליך - תחליפי אותם. יש רק מרפאה אחת - תראי אם אפשר רופאה אחרת, ואם לא תחליטי כמה את מסתדרת איתה אם אין ברירה (יישוב קטן, מרפאה קטנה וכדומה) וכמה את מתאמצת ליסוע כדי להיעזר ברופאה אחרת.

אם פונים למישהו מהרווחה - תמיד כדאי להתייעץ עם עו"ד, ובטח לא להתמודד לבד אם מגיעים איתם לקונפליקט (מה שלא רלוונטי לגביך, חוץ מאיזו הערה מוזרה של הרופאה לא שמעת מהם כלום מלא זמן).

זה שהרופאה נלחצת ומתחילה לחשוד זה עשוי להציל ילדים שבאמת חוו דברים נוראים ואיומים, ואחרי זה אומרים "איך לא ראו איך לא שמעו". את יודעת שכל זה לא קשור אליך, אבל הרופאה מצידה מצווה לבדוק במקום שיש לה חשד, גם אם אינו מבוסס כל כך.

אני לא מקנא ברופאים, עו"סים ושאר אנשי מקצוע מסוג זה, שלפעמים צריכים להיות חשדנים, ובדרך כלל יגלו שאין בכך כלום. איך יוצאים מהמילכוד הזה? זה ממש נסיון לא פשוט, ולא כל אחד יודע איך לעמוד בו, ואיך לנווט שיחה כזאת בנעימות אך גם בתכליתיות.

מצד שני, אותו אדם שנחשד במשהו שאין בו, כיצד יגן על עצמו מבלי להפוך את זה למאבק ולהיחשד עוד יותר?

לדעתי תגובות ענייניות ולא נלחצות יהוו ההגנה הטובה ביותר. מי שאין לו מה להסתיר לא אמור לפחוד מבדיקה מעמיקה. מי שלא נוסע מהר בכביש ולא חוצה קו הפרדה לא נבהל ואומר "אוי הנה רכב משטרה". ומצד שני, בכל זאת זה מלחיץ לעמוד תחת ביקורת ובדיקה ולהוכיח את מה שברור ומובן מאליו. אז צריך להראות כאילו לא נלחצים, לענות תשובות ענייניות על השאלות החשדניות, ובעיקר - לא לכעוס אלא להבין שזו לפעמים חובתם הבלתי נעימה של אנשי מקצוע להיות קצת חשדנים יתר על המידה.

לעניות דעתי לעבור רופאה עלול דווקא להיראות לא טוב. אולי אם איש מקצוע אחר ייחשף לזה, אז יגידו "הרופאה עלתה עליה אז היא ברחה".

מה שכן אולי לנסות לזמן שיחה גלויה עם הרופאה על התחושות שלך בעניין הזה. לציין שאת מעריכה את זה שהיא כל כך ערנית ובודקת וחושדת, ועכשיו את יודעת שהילדים שלך בידיים טובות לא רק רפואית אלא גם אנושית וכו' וכו', ואז להגיע לזה שבאמת במקרה שלך את מתקשה לא להרגיש נפגעת מחשדות שאין בהן ממש. נכון שצריך לבדוק, והיא יכולה לבדוק כל מה שהיא רוצה ולשאול כל מה שהיא רוצה, אך באמת אין לך מה להסתיר כי את אמא מצויינת, והכל טוב. שיחה כזאת כמובן צריכה להיעשות לא בזמן הכעס.

אם קשה לדבר עם הרופאה על כך אולי אולי אפשר במקום זה לדבר עם המנהל/ת הרפואית של המרפאה. בדרך כלל יש דמות כזאת במרפאה או במרחב (תלוי בגודל המרפאה), והיא מעל הרופאים הרגילים במדרג.

לא כ"כ הבנתי למה את מרגישה רדופה.

מקריאה של הסיטואציה שתיארת- נראה לי שאפשר גם לפרש אותה בצורה אחרת לגמרי....

בדיקה באיזור המין היא סטנדרטית לחלוטין, והמטרה שלה היא לוודא ש"הכל במקום", שאין ח"ו חסימות ודברים שעדיף לגלות כמה שיותר מוקדם. גם את הבנות שלי הרופאה בדקה שם, למה את חושבת שהיא עושה את זה כי היא חוששת שאת מתעללת בה? היא אמרה משהו כזה?

ולגבי ההערה על הרווחה בגלל איחור- אני באמת יכולה לדמיין סיטואציה (טוב, לא לדמיין, הייתי בסיטואציה הזו בעצמי עם אחד הילדים...) שרופא אמר לי שהוא ישלח אותי לרווחה. אז ידעתי שזה היה בצחוק, אבל אני מודה שדי נעלבתי... קיצר- זה יכול להיות בצחוק, ויכול להיות שהיא חושבת שזה ממש לא בסדר לבוא מאוחר לטיפת חלב. אז מה? למה כמה וכמה שנים אחרי המקרה הזה את בטוחה שזה מה שיש לה בראש עלייך? מאז כבר הגעת בזמן לטיפת חלב כמה וכמה פעמים, לא? נראה לך שהיא זוכרת את הקטע הזה בכלל?

וגם לגבי מה שתיארת שהאחות קראה לה בבדיקה רגילה- את בעצמך אמרת שהיה אודם לא רגיל שנבע מרגישות של הילדה. זה הכי סביר בעולם שכשאחות רואה דבר לא רגיל היא תרצה להראות אותו לרופאה שמבינה יותר בעניינים האלה. למה לקחת את זה למקום של תככים נגדך וחשדות שאת אישה לא נורמלית?

ואחרון- בעניין החיסונים- אני באמת חושבת שאי מתן חיסון לילדים פוגע בשאר הילדים בקהילה, כי ילד שלך שלא חוסן עלול להדביק ילד שלי שעוד לא הגיע לגיל חיסון, לא אאריך בזה כי זה ממש לא הנושא, אבל רק שתדעי שיש הרבה אנשים שחושבים הפוך, ויכול להיות שאחיות בקהילה מרגישות אחריות לבוא ולדבר איתך על זה (ולפי מה שכתבת זה נראה שהן ממש לא היו תוקפניות או משהו כזה...)

בקיצור- חפרתי, אבל העיקרו שנראה לי הכי חשוב זה שכל סיטואציה אפשר לפרש אחרת לחלוטין, ואפילו יותר סביר שהפרשנות האחרת היא הנכונה. לא כ"כ מהר פותחים תיק ברווחה. החששות שלך מוגזמים ממש, וחבל שאת סובלת ככה סתם. 

תצליחי.

קודם כל, אנונימית יקרה, תודה! יש לי הרבה מה ללמוד ממה שכתבת.

אמנם לא הבנתי את הטענות שלך ספציפית כלפי הרופאה, כל התיאורים שכתבת הם דווקא על האחות. ובכל אופן, דעתי:

א. אין ספק שהאחות / הרופאה אכן הייתה צריכה לחפור ולבדוק אם קיימת התעללות או הזנחה כלשהי, זו לא חוצפה
בכלל גם עם הבסיס לחשד הוא זניח. עם זאת, על פי התיאור, אני לגמרי מסכימה איתך שהאחות נהגה בחוסר טאקט:
באופן שמערער את האמון הבסיסי שחייב להיות בין מטפל למטופל (או במקרה הזה, בין המטפל לאפוטרופוס של המטופלת).
היא הייתה צריכה לבדוק את החשדות, מבלי לגרום לך להרגיש שהיא חושדת בך.

ב. מצד שני, עם כל הביקורת, לקרוא לרופאה "מרשעת" בגלל דבר שכזה הוא מוגזם. הרופאה, האחות וכל הצוות הרפואי
רוצה רק את הטובה שלך ושל הילדה שלך. אין להם שום סיבה סתם כך למרר לך את החיים. נסי להבין ולכבד אותם על העזרה
שהם רוצים לתת לך ולתינוקת. את לא חייבת להסכים וללכת על פי ההמלצות שלהם, אך הקשבה וכבוד בטוח לא יזיקו.

ג. אני זוכרת שאמא שלי סיפרה לי שכשאחותי הבכורה נולדה היא הייתה מגיעה כל שבוע לטיפת חלב:
שם הם הסבירו לה מה בדיוק מותר לאחותי לאכול בכל שלב, איך מחליפים חיטולים (אז זה היה מבד, מסובך...)
ועוד כל מיני דברים שהם יודעים עם הניסיון שלהם. אולי היום זה שונה, אין לי מושג (אין לי ילדים),
אבל אני ממליצה לך כן לנסות לנצל את השירות הזה שניתן לך, בטח אם את אמא צעירה.
(לא הצלחתי להבין אם מדובר בילדה ראשונה, או שיש לך שלושה ילדים?)

ד. ממש כואב לראות איך השבר הזה באמון עם הצוות הרפואי גורם לך להלחץ ולפחד מכל זימון למרפאה.

העובדה שארבעה אנשי צוות רפואי הגיעו עד אליך והשקיעו כל כך הרבה זמן ומאמצים בנסיון לשכנע אותך לחסן את ילדתך
מופלאת בעיני! תראי כמה דאגה יש להם! אני בטוחה שאם לא הייתה מתרחשת התקלה הזאת עם האחות חסרת הטאקט,
היית רואה גם את את היופי שבדבר הזה, ומעריכה עד אין קץ את אותם ארבעה אנשי צוות, גם אם לא היית מאמצת את המלצותיהם.

ה. את יכולה להרגע, לא כל כך מהר מוציאים צו, ובכל אופן - מי שעושה את זה זה לא רופאים אלא עובדים סוציאלים.
אם הפנו אותך לעו"ס, הם מן הסתם יבדקו, יראו שאת אמא מושלמת, ויניחו לך לנפשך כשהייתי בת חצי שנה
נשברה לי הרגל (כנראה במעון) וההורים שלי גם עברו "חקירה" שכזאת. זה לא נעים, אבל מובן.

בהצלחה רבה! והלוואי שהאמון עם המערכת הרפואית ישתקם

כל כך כואב ומצער שכבר ארבע שנים את מפחדת ללכת לרופאה האחראית לטפל בילדייך, ובכל זאת את הולכת, כי היא הגורם הרפואי המטפל, ואת - אמא אחראית ומסורה, ודואגת לשלום ילדייך.

כמה הערות -

לפני שנים רבות, אחד מילדי היה בבית לשנה, באישור משרד החינוך, במסגרת מה שמכונה "חינוך ביתי".  מישהי התלוננה עלי לרשויות הרווחה על הזנחת הילדים, ובהמשך קיבלתי טלפון עם זימון לשיחה במשרדי הרווחה.  העניין היה נראה לי מצחיק ו\או עצוב, כי עבר כבר הרבה זמן והילדה כבר היתה שוב בבית ספר מסודר, וכמעט התעלמתי.  דיברתי עם שכן שהוא עורך דין בתחום המשפחה.  הוא אמר לי ששיחה אינה צו, אבל אם אתעלם מהם, הם חוששים לגרוע מכל, ולכן עלי להגיע לפגישה שנקבעה לי, בזמן.

הגעתי.  הסייעא דשמיא שלי היתה שהעו"סית שניתנה לי היתה חדשה ולכן האחראית על כל התחנה השתתפה בשיחה.  מהלך כל השיחה היתה שהצעירה רצתה שאני הזויה ואולי מזניחה כי הבת היתה בבית לשנה שלמה.  העו"סית התעלמה מכך שכעת הילדה בבית ספר.  העו"סית הצעירה גם דאגה מאוד מכך שפרנסת בעלי מספקת את צרכינו, ושאני חייבת לצאת לעבוד (העובדה שבאותה עת היה לי תינוק חמוד יונק בלעדית שלשיטתה יצטרך להיות במעון יום שלם היה נראה לה טיפול רצוי וראוי בתניוק). 

ההצלה היתה מהעו"סית הבכירה, שהסבירה לצעירה שבארה"ב דווקא החינוך הביתי קיים במשפחות הטובות יותר, הדואגות יותר לחינוך הילדים, וכזו כנראה גם אני.  הצעירה המשיכה לצלצל (להטריד) אותי, ולהציע לי לצאת לעבוד.  היא אפילו דאגה לי למענק מעון, כדי להוזיל את עלויות המעון לתינוק!

לקח זמן, אך היא הבינה שאיני רוצה לשנות את מהלך חיי.

אגב, העובדה שהילדה וכל שאר ילדיי היו באותה עת בבתי ספר מסודרים, לא הפריעה לשירותי הרווחה לחשוב שאני זקוקה לתיק אצלם.  הם לא נתנו לעובדות לבלבל אותם (האמת, מה ש"הוכיח" לגורם כלשהו שאני אם מזניחה היא שפניתי למשרד החינוך וקבלתי את אישור השר לחינוך ביתי לאחד מילדי למשך שנה.  לשיטתם, רק אם מזניחה תעשה דבר כזה!)

אישית - לא הלכתי לטיפת חלב עם אף אחד מילדי.  גם לא חיסנתי אותם.  עליתי ארצה מארה"ב כילדה קטנה, ובכל זאת משהו מהתרבות שם נשאר בי.  נראה לי לא הגיוני לחלוטין, שרופא אחד יבדוק את ילדי כשהוא בריא ורופא אחר יבדוק אותו כשהוא חולה.  אני רוצה שאותו רופא יראה את הילד וכך יוכל להשוות בין שני המצבים.  אני ירושלמית, ומצאתי רופאה כלבבי.  היא קבעה את מבדקי "בריאות הילד" לזמן שיהיה לפני קבלת הקהל לילדים החולים, כך שהבריא לא ידבק חלילה.  היא אמנם היתה מאוד בעד חיסונים, אך כיבדה את זכותי לא לחסן את ילדי.  ב"ה זכינו לראות אותה בד"כ רק לבדיקות בריאות הילד.

פעם אחת היא סברה שאחד הילדים צריך לקבל אנטיביוטיקה.  אני החלטתי לתת לו טיפול הומיאופטי.  היא החתימה אותי שבחרתי לא לקבל את המלצתה, ולא לתת לו אנטיביוטיקה.  ב"ה שלומו טוב, וכבר הספיק להשתחרר משירות קרבי...

היא אף פעם לא איימה עלי.  היא קבלה אותי כפי שאני, עם ההסתייגויות שלה.  לכן גם יכולתי לומר לה שלא אתן אנטיביוטיקה לילד באותו יום ולא להסתיר זאת ממנה (פעם אחרת, כמה שנים אחר כך, נתתי הרבה אנטיביוטיקה לילד אחר, על פי המלצתה).  

זו הרופאה האידיאלית.  היא מכבדת אותך ואת מכבדת אותה וזכותה של כל אחת לדעתה.  כמובן, כל זה בהנחה שגם האמא וגם הרופא\ה מעוניינים בטובת הילד ולא בשגעונות הגדלות \ שנאה \ יצר שתלטנות של אף אחד.

ברכה והצלחה למצוא את הרופא\ה שיכבד אותך ואת החלטותיך (כולל אי מתן חיסונים.  אגב, יש הרבה מאוד מחקר בנושא המראה שהחיסונים פוגעים בבריאות מקבלי החיסון, במקרה הרע, או שאינם מועילים להגן על המחוסן, במקרה הטוב).

ועוד דבר - תיכף (לפני פסח( מתחיל עונת הנדידות מקופה לקופה.  בדקי עם חברות לגבי רופא\ה ילדים טוב, ועברי לקופה שהרופא הזה שייך אליו.

אישתי איחרה לטיפת חלב וחמש דקות והאחרות התחילה "לשטוף" אותה. "למה את מאחרת? " "איזה מין דבר" ועוד כהנה וכהנה.

היא יצאה משם בוכה ופגועה.

החלטנו להתלונן על אותה אחות וכך קרה (דרך האתר של הקופה).

מאז עברנו לקופה אחרת שם לא מחטטים בנו ונותנים לנו הרגשה שאנחנו הורים טובים ואנחנו מרוצים.

אני ממש מבינה אותך,זה קרה לי ואפילו לבעלי (שהוא הרבה יותר בעל ביטחון עצמי ממני) בכל מיני פעמים מול אנשי רפואה שהתנהגו כלפינו כהורים מזניחים או סתם בזלזול,אני ממש מזדהה איתך.זה מפחיד ומשפיל.

בהריון הראשון שלי הייתי "ילדה טובה" והלכתי לטיפת חלב והיחס במשך ההריון ואח"כ היה כ"כ משפיל ומטרטר שמאז לא רציתי ללכת יותר,עברתי קופה רק בגלל זה,מצאתי רופאת נשים חמודה שהתחברתי אליה ומאז אני מגיעה רק אליה ועושה את המינימום הנדרש. 

יש לנו ילד שהיה לצערנו חולה המון בראות ודרכי הנשימה,ויותר מידי פעמים קרה לי או לבעלי שרופא התנהג אלינו בזילזול והאשמה כאילו שלא עשינו ככל יכולתינו בשבילו,הרי בשביל מה הגענו אליהם אם לא לטפל בו??היום ב"ה הוא בסדר אבל הטעם המר של היחס הזה נשאר וגורם לחשוב פעמים אם להגיע כשצריך,

הרבה נשים נתקלות ביחס הזה כבר אחרי הלידה,בחדר תינוקות.זהיחס המתנשא בחדרי תינוקות זה תופעה ידועה ברוב בתי החולים (התנסתי כבר בשיבעה : )  )

הדוגמאות האלה הם רק טיפה ממה שחוותי בעצמי ומשידוע לי מאחרים 

נכון שהרופאים יש להם תפקיד לזהות מתי ילד חלילה פגוע מהוריו, ולהתריע אבל אין להם שום זכות להיות השופטים ולפגוע ולהשפיל,אבל לא פחות ויותר מכך הם מחוייבים לכבד את האנשים שהם אמורים לתת להם מענה .

גם אני הפסקתי לחסן מפחד ודאגה לילדים ולא חלילה מהזנחה ואני תוהה אם זה קשור ,גם אני  מקבלת מכתבים וטלפונים להגיע לבדיקות דם,ולמרות שכמוך אני חוששת, עדיין אני לא מגיעה כי אני באמת נותנת להם ברזל ותזונה טובה ככל שאני משתדלת,והם ב"ה שמחים ובריאים,אז למה סתם לדקור אותם?כי לא נעים מהאחות?

את נשמעת אמא טובה וראויה בהחלט ומי שלא התנהג באופן ראוי היתה הרופאה בעצמה.

נשמע לי ממש מוזר...

את גרה בישוב? כי אם כן, בודאי יש רב לישוב או רכזת קהילה שיכולים להתערב.

ואם את גרה בעיר - תעברי לטיפת חלב אחרת, ואל תחששי מהערה בתיק. את יכולה ליידע את הרופאה שלא הסתדרת עם הגישה של הרופאה הקודמת, וכבר ילמדו להכיר אותך בזכות עצמך.

בס"ד

איך שאני זוכרת את עצמי תמיד אחרתי  לטיפת חלב  עוד מהבדיקות של ההריון הראשון  ואפילו יצא לי לשכוח כמה פעמים לבוא והאחות התקשרה וקבענו מחדש אבל מעולם לא חשדה שמשהו לא תקין... האחות הזו נשמעת מוזרה שבגלל איחור התחילה לבדות ממוחה הקודח דרמות מיותרות. אולי נתקלה בעבר במקרים אמתיים ווהתחילה לחפש בנרות מקרים נוספים כדי להראות כמה היא משקיעה בעבודתה...

בהצלחה במעבר

מגיע לך יחס  אוהד ותומך על עבודת הקודש של אמא!

עברתי דירה פעמיים.

אסור להם להעביר את התיק של הילדה ללא חתימה מפורשת ממך.

יש על זה חסינות.

אני באמת חתמתי כל פעם פעמיים.

גם אני עברתי דברים לא קלים עם האחות טיפת חלב שאני לא יכולה לפרט כדי שלא בטעות מהסיפור יזהו מי אני או מי הקופת חולים, אמנם לא בצורה כזאת מוגזמת כמו שאת מתארת, וגם אני פחדתי ובאיזה שהוא שלב החלטתי פשוט להיות ראש קטן, להיות חכמה ולא צודקת, אז הייתי מתלבשת יפה,נראית טוב ומתאפרת ומשחקת אותה ככה. זה ממש עושה רושם. וגם לא מתווכחת שם על כלום, על הכל אומרת נכון נכון ובבית מוציאה את כל מה ששמעתי ולא מתייחסת לכלום.

אם זה ממש בלתי נסבל אז תעברי קופה אבל אם הרווחה תגיד לך לחתום על ויתור סודיות אל תסכימי בחיים!!!!!!!!!!! ברגע שאת חותמת הם יכולים ללכת לאחות ולבקש מידע אז ממש להיזהר, באמת טיפת חלב דורשת זהירות בקטע הזה!

זה רק מעלה את החשד שהוא מסתיר משהו. לא נראה לי שבאמת חכם לנהוג כך. אין לך מה להסתיר.

ולא לחינם קיימת הסודיות הרפואית. היא קיימת מתוך הבנה שענייני הבריאות של כל אדם הם עיניינו בלבד, ולא של שום אדם אחר.

אדם לא צריך שיהיה לו "מה להסתיר" בשביל לרצות לשמור על הסודיות הרפואית שלו.

אך כשמדובר בטובת הילד שמוטלת בספק, זה כבר סיפור אחר.

הסיבה שמאוד מומלץ ללכת, לאו דווקא בטיפת חלב, אני הלכתי לרופאה הרגילה מקופת החולים, היא לעקוב אחר הגדילה והצמיחה של הילד\ה.  לפעמים עולים נושאים שלא חשבנו עליהם שצריכים בדיקה.  

אפשר ללכת, ושהעצות "הטובות" שהצוות משמיע לנו, שייכנסו באוזן אחת וייצאו מהאוזן השניה והן תיעלמנה לפני שנגיע הביתה.

כמו האחות בטיפת חלב שחוקרת את האמא לדעת כמה חמודי אוכל ומה הוא אוכל.  חמודי הנוכחי, דרך אגב, שמנמן ומתארך בהתאם לגרף, אבל הוא עדיין יונק באופן בלעדי בגיל 4 חדשים (או 6 או 8 ) והאחות החליטה, בניגוד להמלצת איגוד רופאי הילדים האמריקאי ובניגוד להמלצת אירגון האו"מ (שמו"מ) לגבי טובת הילד, שהוא ח י י ב לאכול עוף ואורז ובטטה וגזר ו... ו... ו...   וכו'.  אז אומרים לאחות שבוודאי שהוא אוכל את כל הדברים האלה, בארוחות מסודרות, כמו שהיא רוצה לשמוע, והיא תוכל לכתוב כל מיני דברים מתלהבים בשורות הקטנות שלה.  א ב ל  - את התכוונת לכך שמפני שאת אוכלת עוף, ובטטה ואורז ו... ו... ו..., כמובן שתינוקך היונק אוכל את כל הדברים האלה.  ארוחות מסודרות?  כן, בודאי, הרי את לא רצה מרתון באמצע ההנקה, אלא יושבת או שוכבת איתו בנחת.   ואם במקרה ראת מניקה אותו במנשא קדמי המאפשר זאת, ודאי וודאי שהכל מסודר ומאורגן כך שאף אחד אחר לא יודע מה אתם עושים שם בפנים!

האחות והרופאה צריכות לשמוע רק את מה שהן מסוגלות לשמוע, חבל להעמיס עליהן דברים שקשה להן לשמוע ולהעציב אותן.  כמו שנאמר - כשם שמצווה לומא דבר שנשמע, כך מצווה לא לומר דבר שלא נשמע.

ובכל זאת, רצוי להיות במעכב אצל מישהו\י בקי בנושא כדי לוודא שחמודי באמת מתפתח כראוי.

ברכה והצלחה ושבת שלום!

לא, אין להם שום זכות להתנהג ככה. לערער לך ככה את הביטחון שלך כאמא, רק בגלל איחור!

אחיות ורופאות שנפגשות עם אמהות צעירות צריכות לגלות הבנה כלפי חוסר הידיעה שלהן וללמד אותן!

לעודד, להנחות וללוות ולא לערער להן את הביטחון בתקופה כל כך רגישה.

אני בטוחה שאת אמא נהדרת ומדהימה לילדיך,

אמא שחושבת באמת מה טוב להם ולא הולכת ישר אחרי מה שכולם עושים.

אין טעם להישאר בקופה הזו, את צריכה להרגיש נוח לבוא אל הרופא שלך ולהרגיש שאת סומכת עליו (ולא פחות חשוב, הוא עליך)

ובנוגע לתיק, תכנסי לקופה שאת רוצה לעבור אליה, תספרי את כל הסיפור, למה את רוצה לעבור, תשמעי את הרופא ותגובתו, כך התיק יעבור אליו רק אחרי שהוא ישמע את הסיפור ממך. חוץ מזה, מה היא כבר יכולה לכתוב?

אם זה קשור לחיסונים אולי תחפשי רופא שלא תומך בחיסונים, או כזה שמכיר גם בצד של ההורים לבחור מה נכון לילד שלהם, אני מכירה כמה רופאים כאלה, אישית עברתי קופה על הרקע הזה.

ממש בהצלחה, מחבקת ותומכת בך במקום הזה,

רחל

קראתי פעמיים את מה שכתבת, וקראתי גם חלק גדול מהתגובות.

לעניות דעתי, ומנסיוני כאמא לשבעה ילדים, אני חושבת שאת צריכה לקחת את הדברים יותר בקלות.

קודם כל הרופאה לא מרשעת! מבטיחה לך - למרות שאין לי שמץ של מושג מי זאת.

הרופאה היא קודם כל בן אדם. ויש לה ימים טובים יותר ופחות.

ולפעמים השפעות של "לקוחות" אחרים שבדיוק עברו אצלה היום משפיעים על ההתנהגות שלה.

איחרת לטיפת חלב, והרופאה עשתה את עבודתה ובדקה היטב שמולה אם שדואגת לילדיה. וטוב שכך!

אני משוכנעת שאחרי שהיא בדקה את הילדה היא לא התכוונה לדווח עליך, אלא האמירה היתה סוג של בדיקה מי את.

את מספרת שזה קרה עם ילדתך הראשונה ושיש לך כבר עוד 2 ב"ה. ושאת לא מחסנת קטנים. 

נכון בטיפת חלב מאמינים שחיסונים זו הדרך, ומבקשים לשכנע אותך בכך. ואת לא משתכנעת וזה בסדר! 

זה עדיין לא אומר שהמשטרה על סף דלתך והולכים לעצור אותך על התעללות....

עובדה שנולדו לך בינתיים עוד שני ילדים ועדיין לא הוזמנת למחלקת הרווחה של העירייה, ואף אחד לא בא לבדוק את ביתך. 

יש נוהלי עבודה, ההתנהגות הראשונית שלך עוררה חשד, ובדקו אותך ויצאת בסדר.

הפחדים שלך הוציאו הכל מפרופורציה, ואת מפחדת מכל טלפון הכי שיגרתי שיש.

גם הבדיקה לגיל שנה היא שיגרתית לגמרי! המחשב מעלה לרופאה את כל השמות של הילדים שבגיל המתאים שעדיין לא עברו את הבדיקה והם מתקשרים להזכיר. - זה לא אישית נגדך!!!

כל האנשים כאן רוצים לטובתך בסך הכל. למרות שאת לא מקבלת את צורת המחשבה הרפואית שלהם, הם עדיין רוצים בטובתך.

את מדברת על רופאה שלא הכירה אותך אישית לפניכן, על סמך מה רצית שהיא תשאיר בידייך ילדה קטנה ללא בדיקה ומעקב.

במיוחד שאת מודה שאת לא יודעת את הנהלים כי זו לך הראשונה.

ועדיין, אם אין אמון כדאי מאוד להחליף רופאה.

אין לך מה לדאוג מהתיק הרפואי לרגע.

את לא צריכה להכניס את הפחדים שלך למערכת יחסים עם רופא/ה חדשים.

פשוט תנשמי עמוק ותתנקי מכל הפחדים המיותרים!

ואני לא כ''כ מבינה את ההתלבטות

אם כדברייך וגם אם לא אבל את לא מרגישה שם בנוח,

תחליפי רופא\ה, קופה, מרפאה, וכו'

בלי תלונות ובלי כאבי ראש מיותרים,

אם ''התיק'' יעבור אז יעבור, וכשהרופא\ה החדש\ה יראה עם הזמן שאת אמא מסורה ונורמלית

אז הוא יתייחס אלייך בהתאם , ואם הוא\היא תחשוד שמה שרשום על המחשב נכון אז היא תישאל אותך ותגידי את גירסתך

או תגידי שאינך יודעת במה מדובר וכנראה זה טעות, וזהו.

אין מקום לפחד מסיבוכים אחר שתחליפי רופא\ה ותתעסקי מעתה ואילך עם אנשים שפויים וטובים...

לדעתי גם אם המרפאה ה'חדשה' שתחליפי ממוקמת במקום רחוק יותר, זה עדיין שווה, שוה לעשות הכל בשביל להרגיש בנוח

אצל רופא\ה, גם אם הנסיעה כפולה ומשולשת וכדו'...  ברכת הצלחה והרבה נחת מילדייך המתוקים, ותדעי לך שזה לא נכלל

במאמר ''צער גידול בנים'', אלא זה נכלל ב''גידול בנים'' לכשעצמו, כי גידול ילדים לא בא בקלות...

כמובן אנו מאחלים לך ש''צער'' גידול בנים, לא ייגרם לך אף פעם... בודאי לא כמו שנגרם לך ע''י אותה רופאה מטופשת\רעה

כפי שתיארת... בהצלחה!

בדיוק בגלל זה יש את הזכות לפרטיות רק צריך לדבר אליהם בצורה של ביטחון שאת אמא טובה ואת לא מעוניינת שהם יכנסו לך לחיים ואת לא מתכוונת לחתום על ויתור סודיות ולתת להם פתח לדבר עלייך ולעשות עם זה מה שבא להם

על סמך מה רצית שהיא תשאיר בידיך ילדה קטנה                ?    

אם רופאה התעצבנה בגלל משהו-בעיה שלה                      ב 

אכן אולי לקחתי את הענין בפורפוציות לא כל כך מתאימות !

אבל יש כאן כאלה שבאמת יצאו לקראתי וענו גם אם יצאתי מהפורפורציות

ועל כך מגיע להן יישר כח גדול גדול (ובעיקר לך טוב בבית!)! נתתן לי כוחות שלא היו לי עד עכשיו והכל בזכותכן יקרות!!

אגב לא עניתי לדבריך טוב בבית כי זה יצא יותר מדי לחשיפה ולפרטים אישים בציבור השרשור שלי גם אם אין לי מה להסתיר!!

ולכל העונות האחרות אני לא יודעת איך אתן מסוגלות להיות לא רגישות ולחשוב כי חס וחלילה

שאפגע, במשהו בילדי המקסימים!!

כי הרופאה היא "כל יכול" במקרה הזה ואולי היא יכולה לעשות כל העולה על רוחה, כל דבר?? (במיוחד אחרי ששאלתיה מה היה לה לבדוק והתחמקה ולא ענתה!!)

לא גם אני כאשת בית לילדים יש את המעמד שלי ויכולה להיות בן אדם.והיא גם הרופאה יכולה להיות בן אדם ולא בצורה כזו משפילה להתנהג גם אם היא עצבנית בגלל הורים לילדים שהיו פה קודם! במיוחד שאני חדשה ומערכת יחסים בין רופאה להורים צריך להיות בכל מקרה במיוחד בפגישה הראשונה!!!

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

לק"י

הבן שלי בגיל הזה בערך ודוקא אוכל מעוך, וגם מוצץ ונוגס באוכל חתוך לרצועות.

אבל מבחינת אוכל, חי בעיקר על הנקה בבית ומטרנה אצל המטפלת. ובערך פעם- פעמיים ביום אוכל מוצקים, ולא בכמות ענקית.

חתיכות בגודל אצבע שהוא ימצוץ או ינגוס ולאט לאט ילמד מה הגודל המתאים לו.

אפשר אצבעות טוסט עם ממרח

אצבעות בטטה

ואז זה רך ומתפרק לו בפה

לק"י

אני נותנת לבן שלי רצועות של ה"קשה" לכרסם.

אבל זה בגדר התנסות ותעסוקה.

לאכול לחם ממש זה ביסים קטנים עם משהו.

הכי טוב לנסות ולראות איך הילד מסתדר.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש