שבעקבות היחס המשפיל, עברת לרופא אחר..

ואין לה דרך להכריח אותך לעשות שום דבר!!!!!!!!!!

[מקסימום אולי היא יכולה לפנות לרווחה ותסבירי להם מה המצב...]

תתעלמי ממנה לגמרי!!!

יואאו איזה אשה מעצבנת!!!!!!!!!!!!!

כל התיק נמצא אצלה ומה אני יודעת מה שרבטה שם אז לכן אני לא עוברת או משהו מעין זה

מה עושים?

תכתבי מכתב תלונה.

ותסבירי שעם יחס כזה את לא מעוניינת לחזור לשם.

והאם זה יעזור אחרי העדות של הרופאה בתיק?

שהיא התעסקה באברי המין של הקטנה ללא רשותך.

שיהיה תיעוד להכל.

תכתבתי שלא קיבלת ממנה אף פ]עם הסברים (תצייני כל פעם שלא קיבלת הסבר - בנפרד).

שיהיה תיעוד וגיבוי על הכל.

תשלחי לקופת החולים, לרופא המשפחה, להנהלת טיפת חלב.

תשמרי העתקים.

אני מרגישה טוב על לב כשכל הבנות היקרות פה יצאו להגנתי!!

תודה רבה!!

איפה את גרה?

הרעיון של יפעת למכתב תלונה נשמע לי טוב.

אם אפשר לעבור מרפאה או לדבר עם הפיקוח שם..

וכאמא בעצמה

אין חובה ללכת לטיפת חלב

אפשר לעשות מעקב התפתחות הילד אצל רופא הילדים

אין חובה אזרחית כהוא זה ללכת לשם

גם אני לא מחסנת , מתוך בדיקה של החיסונים והנזקים הנלווים

את יכולה לפנות לטיפת חלב אחרת באיזור מגוריך ולעשות מעקב שם

לגבי הוצאת צו

מדובר בתהליך קשה , מפרך ומלווה בהוכחות ( וכעו"ס אני אומרת שזה מצויין שהתהליך הוא קשה ומפרך ) 

כל זמן שאת בסדר בשאר המובנים , ושבמסגרות הלימודים של ילדייך אין דיווחים בעייתיים - ההנחה היא שגם שירותי הרווחה אולי רק יזמנו אותך לפגישה קצרה ואולי אולי גם יבקשו ביקור בית

כל זמן שיש שיתוף פעולה מצד ההורים אין סיבה לצו בכל מקרה

אולי הכוונה לבדיקת דם של גיל שנה?

זאת בדיקה די חשובה באופן כללי, אבל בכל מקרה מי שנותן את ההפניה לזה - זה רופא מהקופה

אני פה באישי אם תרצי

אני מדברת על רופאה מהקופה! זו עושה לי את כל הבעיות!!

ומה חשובה כל כך הבדיקה דווקא בגיל שנה מכל זמן אחר?

אשמח למידע !

לגבי טיפת חלב במקום אחר, אני יכולה לפנות לשם מבלי שאני רשומה שם?

יש מלאנתה תינוקות עם אנמיה , זאת הסיבה שעושים בדיקה לכל התינוקות בגיל הזה

מכיוון שאנמיה יכולה לפגוע משמעותית בילד, בהתפתחות השכלית , המוטורית והגדילה שלו - זאת הסיבה העיקרית לכך שהיא מבוצעת

תעשי את הבדיקה, תורידי אותמה ממך

לא בכל קופה יש קשר בין טיפת חלב לבין הרופאת ילדים

אני במכבי וממש אין קשר ביניהם

את יכולה לפנות למשרד הבריאות , יש שם אחות בריאות הציבור, לציין שהיחס שקיבלת גורם לך לא לבקר בטיפת חלב ואת מבקשת אישור לעבור טיפת חלב

חוץ מזה , כל רופא עם השגעונות שלו

ויש רופא שיקבל את התיק הרפואי יצקצק בלשונו ויגיד , טוב נו... ויתעלם הלאה

אחרי 4 ילדים ללא אנמיה היה לי ברור שגם למספר 5 לא יהיה

וטעיתי ובגדול...

ואני ממש לא אחת שמקשיבה להנחיות בדרך כלל

אבל דווקא זה , מדובר בפעולה לא פולשנית , לא מזיקה ואם זה יכול להרגיע את המערכת....

כלפי רופאות כאלה צריך להיות חכמים ולא רק צודקים

אבל לעשות בדיקת דם פשוטה לבדוק משהו מאד פשוט ובסיסי לא נראה לי פולשני ומוגזם

זו רופאה של טיפת חלב או של המרפאה?

אולי אפשר לעבור סניף או לקופה אחרת בכלל?

חדר האחות טיפת חלב!!

ושוב פעם מה יעזור אם אני עוברת קופה שכל המידע ששירבטה לי שם, בתיק ?? הרי התיק גם עובר?!!

אם את לא מבקשת, הם לא מעבירים.

אם הרופאה ממש הזויה לגמרי, אז יש מערכת נוספת שבה מדווחים מקרים רפואיים שיכולים להעלות חשש של התעללות , ויש מערכת ממוחשבת שדואגת שיהיה אפשרות להצליב נתונים 

מדובר במערכת שפועלת כיום חלקית במערכת הבריאות , ואני לא יודעת אם לא הופעל בנוהל הזה

עדיין אני אומרת שכמות הפעמים שראיתי רופאים מצקצקים בלשונם על חוות הדעת של רופאים אחרים , עולה בעשרות אחוזים על פני רופאים שקראו והנהנו בהסכמה את חוות הדעת של עמיתיהם....

בכל מקרה, פציינט חייב להרגיש בנוח אצל רופאו 

ואם לא - אז עדיף שלא יילך אליו

רופאה לילדי??

אבל פשוט תחליפי

ואם אי פעם הרופא/ה הבא ישאל אותך על מה מדובר , אז פשוט תסבירי

אין שום עניין להישאר אצל רופאה שממש לא מסתדרים איתה

אני חושבת שפניה להתלונן יכול גם להועיל 

כי משהו יצא מכלל פרופורציה

דר"א, למה יש רופאה בטיפת חלב?

בעיני, יש פה כמה דברים נוראיים בסיפור הזה.

הראשון, ששמו לך סימן שאלה על התפקוד שלך כאמא. לא סתם מישהו שם, אלא מישהו שהוא מוסמך והוא זה שלכאורה יודע-כל מה נכון לילד. 

זה חמור מאוד, כי אחד הדברים הכי חשובים לאם הוא הביטחון שלה בעצמה.

לבוא לבית לבדוק אותך, בין אם זה עובדי טיפת חלב ובין אם זה עובדי רווחה, גם אם הכל נמצא תקין - זה לכשעצמו בעייתי. שכן נכנסים למרחב הפרטי שלך (לרוב מופעלים לחצים גדולים שקשה מאוד להתנגד אליהם) ובודקים אותו. כלומר מטילים בספק את תקינות תפקודך כאם. וגם אם הכל נמצא תקין קשה לנקות את הספק הזה שעלול להיכנס גם אלייך. 

אם אכן את מרגישה כך - אז מה שמתחשק לי הוא לחבק אותך חיבוק גדול ולהגיד לך שלאור כל מה שסיפרת את בסדר, את כל כך בסדר, את אמא טובה, את מאה אחוז, את ממש בסדר, את מעולה, את האמא הכי טובה לילדייך! באמת אין כמוך!

אבל מה שחשוב הוא שאת באמת תאמיני בזה. זאת על ידי עבודה שלך עם עצמך או סיוע מהקרובים אלייך. אני מקווה שאני בכלל טועה ואין בך את הספק הזה (שקיים אצל רובנו, אבל במידה יחסית סבירה), אבל אם יש אז בבקשה תדאגי לעצמך להסיר אותו. 

השני, שאת נמצאת תחת איום, ובחוסר ודאות. האיום הזה כבר 4 שנים, ללא מועד סיום, ומצד שני כל רגע יכולים לכאורה לדפוק לך בדלת עם צו. 

שוב בעיני זה חמור מאוד. אני מניחה שזה לא כל הזמן כך. אבל גם אם חלק מהזמן את דואגת כפי שאת מתארת - רוב הסיכויים שזה משפיע עלייך מבחינה נפשית ומתוך כך על כל המשפחה. 

וכאשר זה נעשה ללא סיבה סבירה כפי שאת מתארת - זה עוול. נעשה כלפייך עוול.

אמנם פה אני חושבת שחשוב גם לסייג ולהרגיע מתוך דברייך. אמרת שהיא איימה לדבר עם הרווחה. אך לדבר עם הרווחה זה לא אומר ישר צו. זה אומר שבאים לבדוק (שזה גם בעייתי בעיני כפי שכתבתי למעלה). ולכן הצו שאני מבינה מבין דברייך שלא אמרת בפירוש, שהוא לכאורה חס וחלילה צו לקחת את הילדים, הוא בעצם לא קיים פה, ורחוק מאוד מלהיות פה, כפי ש'הכל מאיתו ית'' הסבירה.

ועדיין, עצם זה שהיא אמרה שהיא תדבר על הרווחה על זה - אני לא רואה איך אפשר לתפוס את זה אחרת מאשר איום עלייך. וזה אכן לא בסדר, עוול כלפייך. 

ייתכן גם שהיא כבר שכחה את האיום הזה, ומבחינתה אין פה בכלל משהו מתמשך. עדיין, גם אם איימה פעם אחת, לפי התיאור של דברייך לגבי הסיבה שגרמה לה לאיים - זה כלל לא בסדר מצידה.

ואני מבינה למה את חשה את האיום עדיין. ההתנהלות שלה היא התנהלות בריונית. שימוש בסמכות שלה מעבר לנורמה. מעבר לגבולות המרפאה שלה - אלא מתוך יוזמתה שלה אל תוך ביתך. וגם אחריות יתר - זה לא האחריות שלה אם את מבצעת את הבדיקה או לא. נראה לי שהנדנוד הזה הוא לא נעים כי הוא פורץ את גבולות האחריות שלך. וכשבתחושתך יש איום שמרחף עלייך - הנדנוד הזה הוא בלתי נסבל.

השלישי, הבדיקה של התינוקת - בדיקה פנימית??!! ללא רשותך?! זה דבר מאוד חמור. ייתכן שמותר לרופאה לבדוק זאת אם היא חושדת בהתעללות. אך עצם החשד להתעללות פה הוא לא תקין לפי תיאורך. וגם אם יש חשד להתעללות של אי טיפול רפואי כמו הסטנדרט שהיא רואה כנכון - מדוע זה מחשיד שיש התעללות מינית??!!

הרביעי, זה שעצם החשד להתעללות שנעשה לפי תיאורך, הוא כתוצאה מתפיסה מחשבתית ולא כתוצאה מראיות עובדתיות.

ושימוש בכוחניות המערכתית שלה לפעולה לפי מחשבתה שלה המנוגדת לחוק זכויות האזרח. 

לפי דברייך, התפיסה המחשבתית של הרופאה היא - 'מי שלא מגיעה לטיפת חלב בזמן סימן שהיא מתעללת בילדים שלה' או אולי 'מי שלא מחסנת את הילדים סימן שהיא מתעללת בילדים שלה'. וההמשך 'מכיוון שהסקתי שהיא מתעללת בילדים שלה, אז ודאי אם רק אחפש אמצע ראיות עובדתיות - על הגוף או בבית. ואני או שליחי רשאים לחפש ראיות על הגוף/בבית'.

האם לרופא מותר להפעיל סנקציות על פי מחלוקת תפיסתית? נשמע לא הגיוני ולא תקין. ראית סימני התעללות? מכות/חבלות? התנהגות רגשית שונה מאוד? אם אין הסבר רפואי - תפנה מייד לכל מי שצריך כדי לדאוג שלא תהיה התעללות. אבל פה במקרה הזה זה עקום. לא רק שלא מצאה ראיות, אלא גם טרחה לחפש אותם, ואף להמציא במובן מסויים - כדי שיסתדר עם התפיסה המחשבתית שלה. 

לגבי מה לעשות עכשיו - לפעמים נכון להתלונן, לפעמים זה בלאגן שלא תמיד יש את כוחות הנפש אליו. לדעתי את צריכה לקחת בחשבון את זה שאם תתלונני היא יכולה לתאר את הדברים אחרת, לטעון לדוגמא שכן נראו סימני התעללות באותו מקרה שתיארת  בטיפת חלב. 

לכן לעניות דעתי: אני מציעה לך קודם לדייק לך את הדברים. מה את מרגישה, מה בעצם עובר עלייך פה. לעשות סדר בעובדות, בהשלכות, ברגשות (לדוגמא הדאגה לגבי צו, לעומת האיום עצמו שהיה קטן יותר - לפנות לרווחה, והמרחק לצו הוא גדול). זה מה שניסיתי בעיקר לעשות במה שכתבתי לך - אם במקרה דייקתי אז זה מעולה. אם לא - מקווה שזה לפחות יעזור לך לדייק. 

אחר כך אני מציעה לך לבחון אפשרויות של מעבר לפי הנוחות שלך - מרפאה אחרת/טיפת חלב אחרת/קופה אחרת. 

מכיוון שזה נשמע שהיא לא מניחה לך, זוכרת היטב מה את אמורה לעשות - נראה שיש סיכוי סביר שתרדוף אותך גם אם תעברי. ולכן, כשאת מרגישה שאת מוכנה לאפשרות של מאבק - תגישי תלונה מסודרת כמו שיוקטנה יעצה לך, וממליצה להוסיף לכך את הרגשות שלך וההשלכות אם היו.

רק אחרי שהתלונה תעבור והדברים ייושרו - תעברי למקום אחר כך, כשהיא כבר לא תעז לרדוף אחרייך, ומצד שני יהיה לך דף חלק.  

לחילופין, אם את ממש לא מעוניינת להתלונן, את יכולה לנסות לעבור למקום אחר, בתקווה שלא תרדוף אחרייך.

דרך אגב, לגבי ברזל - הרופא שלנו לא שולח לבדיקה אלא בודק באדום של העין, מתחת לעףעף - אם לא מספיק אדום חסר ברזל. אם מספיק אדום - לא חסר ברזל. וזה רופא ממש מעולה, ראש מחלקת טיפול נמרץ לילדים בבית חולים.

שיהיה בהצלחה רבה!!

שיהיה בהצלחה רבה!!

מצד אחד אני לא רוצה לדרוך במקום!! ומצד שני הילדים זקוקים לפעמים ללכת לרופא

וכאן אני במילכוד גם הפחד הנורא ממנה וגם עצם זה שאני לא באה לרופא אם צריך

(הבינוני שלי צריך לראות רופא כי הוא מצונן) ובכל זאת בגלל הפחד ממנה, אני מרגישה

אשמה שאולי אני לא אם מספיק טובה לילדיי היקרים והאהובים לי ביותר אז מה לעשות......?

וללכת לקופת חולים אחר זה כוון נכון אבל עצם זה שהתיק בידיה, אני ממש לא יודעת איך

לעבור? בזמן שהתיק עם מה ששירבטה שם ואולי דברים גרועים עלי כתפקודי כאם יעבור לשם גם

ומה הואיל שעברתי??

ולתלונה אני ממש עדינה בשביל כל זה ובכלל מה אני יודעת מה יושלך לעברי כאשר זה יגיע לדרגות הגבוהות!!

בעלי מחזק מאוד את ידי !!אבל הפחד לא עוזב אותי!!

אני מקווה לקבל אומץ בקרוב ולעשות את המתבקש ולעבור קופה ובעז"ה נקווה לטוב ....

אני מבינה ששני הדברים הראשונים שכתבתי לך קלעו להרגשתך.

אני מרגישה מהקריאה של מה שקראת שאת בסערת רגשות.

ולכן מציעה לך לסדר את הדברים.

(לא הבנתי מה המלכוד, מה זה לדרוך במקום. לא הבנתי את המשפט הראשון שכתבת. תוכלי אולי להסביר?

את בטוחה שהאשמה שאת מרגישה היא בגלל פחד ממנה?)

אז את מוזמנת להסביר פה, וגם לעיין שוב בהודעה הקודמת שלי, לראות במה זה קלע להרגשתך.

אם תנסחי לך בקצרה מה היה פה בצורה מסודרת ומתומצתת, זה כבר עשוי מאוד לעזור לך.

את מעידה על עצמך שאת ממש עדינה, ולכן את מעדיפה שלא להיכנס למאבק

מצד שני, לא ידוע לך מה ההשלכה של מעבר מהמרפאה - האם אכן יהיה לך דף נקי, או שהמידע (השגוי) יעבור. 

אז רציתי לשאול אותך, למה שלא תעברי בפשטות ותראי מה יקרה? מה יש לך להפסיד במעבר?

ודרך אגב, לגבי בנך, אם זה לא צינון רציני, בדרך כלל הכי טוב לתת לזה לעבור לבד (אלא אם כן זה חיידק בגרון, זה יותר בעייתי). רפואה שלימה!

ברור לי שיש לך הרבה עצמה, אם באו אלייך 4 נשים ובמשך 3/4 שעה ראו לפניהן אישה רגועה. 

מאמינה שלאט לאט תמצאי את הדרך שמתאימה לך כאן, ותצמחי ממנה.

1. טיפת חלב זהו בכלל מקום שאת לא חייבת להגיע לשם. ביקור לטיפת חלב זהו זכות ולא חובה. ואם רופאה זו לא יודעת על כך - זוהי בעייתה ואל תאפשרי לה להפוך את זה לבעייתך.

2.התנהגותה, כפי שאת מספרת, נשמעת פשוט מזעזעת. את לא רוצה להתלונן על כך למשרד הבריאות?

3.שאלה: למה את בכלל הולכת לטיפת חלב? יש רופאי ילדים בכל קופת חולים, בד"כ הם טובים ואין שום סיבה שלא לסמוך עליהם.

ואם את לא מרוצה מכל סיבה מרופא ילדים שלך - את תמיד יכולה להחליף.

ואם את מגיע על מנת לחסן - אני לא יודעת מה להמליץ, כי אני עצמי נגד תוכנית החיסונית של טיפות חלב, אבל בוודאי יש פיתרון גם לזה. אולי אפשר להעביר אותך לטיפת חלב אחר, או לחסן בקופת חולים, או במשרדהבריאות.... אני לאיודעת, אבל אם לחפש - בוודאי ניתן למצוא פיתרון כלשהו. ובכל אופן נראה לי זה יהיה עדיף על עבודה עם מישהי כה עויינת ומאיימת.

הרופאה לא הייתה בודקת חשש לפגיעה בתינוקת רק כי איחרת, אלא אם הרופאה פסיכוטית.

כן יכולה להיות אדמומיות כתוצאה מאלרגיה או דלקת כלשהי, שאז הרופאה צפויה לבדוק.

בכל מקרה - אם היו לה ממצאים הייתה מדווחת מזמן, אבל היא אולי בסה"כ מילאה את חובתה לבדוק.

יש אנשים שהגיעו עם שברים של ילדים שהשתוללו לבית החולים ועו"ס באה לשאול אותם אם הכל בסדר בבית וכו' וענו לה לכיף.

כן יכול להיות שבשל העגישה העצמאית שלכם לגבי חיסונים והצורך להעזר בטיפת חלב (ולגמרי לא מזדהה עם העמדה שלכם, אבל זכותכם) נשמעו הערות פוגעות של הרופאה או האחות אם כן הלבשת מהר את הילדה או לא וההערות שתיארת.

הרופאה או האחות לא נחמדים אליך - תחליפי אותם. יש רק מרפאה אחת - תראי אם אפשר רופאה אחרת, ואם לא תחליטי כמה את מסתדרת איתה אם אין ברירה (יישוב קטן, מרפאה קטנה וכדומה) וכמה את מתאמצת ליסוע כדי להיעזר ברופאה אחרת.

אם פונים למישהו מהרווחה - תמיד כדאי להתייעץ עם עו"ד, ובטח לא להתמודד לבד אם מגיעים איתם לקונפליקט (מה שלא רלוונטי לגביך, חוץ מאיזו הערה מוזרה של הרופאה לא שמעת מהם כלום מלא זמן).

זה שהרופאה נלחצת ומתחילה לחשוד זה עשוי להציל ילדים שבאמת חוו דברים נוראים ואיומים, ואחרי זה אומרים "איך לא ראו איך לא שמעו". את יודעת שכל זה לא קשור אליך, אבל הרופאה מצידה מצווה לבדוק במקום שיש לה חשד, גם אם אינו מבוסס כל כך.

אני לא מקנא ברופאים, עו"סים ושאר אנשי מקצוע מסוג זה, שלפעמים צריכים להיות חשדנים, ובדרך כלל יגלו שאין בכך כלום. איך יוצאים מהמילכוד הזה? זה ממש נסיון לא פשוט, ולא כל אחד יודע איך לעמוד בו, ואיך לנווט שיחה כזאת בנעימות אך גם בתכליתיות.

מצד שני, אותו אדם שנחשד במשהו שאין בו, כיצד יגן על עצמו מבלי להפוך את זה למאבק ולהיחשד עוד יותר?

לדעתי תגובות ענייניות ולא נלחצות יהוו ההגנה הטובה ביותר. מי שאין לו מה להסתיר לא אמור לפחוד מבדיקה מעמיקה. מי שלא נוסע מהר בכביש ולא חוצה קו הפרדה לא נבהל ואומר "אוי הנה רכב משטרה". ומצד שני, בכל זאת זה מלחיץ לעמוד תחת ביקורת ובדיקה ולהוכיח את מה שברור ומובן מאליו. אז צריך להראות כאילו לא נלחצים, לענות תשובות ענייניות על השאלות החשדניות, ובעיקר - לא לכעוס אלא להבין שזו לפעמים חובתם הבלתי נעימה של אנשי מקצוע להיות קצת חשדנים יתר על המידה.

לעניות דעתי לעבור רופאה עלול דווקא להיראות לא טוב. אולי אם איש מקצוע אחר ייחשף לזה, אז יגידו "הרופאה עלתה עליה אז היא ברחה".

מה שכן אולי לנסות לזמן שיחה גלויה עם הרופאה על התחושות שלך בעניין הזה. לציין שאת מעריכה את זה שהיא כל כך ערנית ובודקת וחושדת, ועכשיו את יודעת שהילדים שלך בידיים טובות לא רק רפואית אלא גם אנושית וכו' וכו', ואז להגיע לזה שבאמת במקרה שלך את מתקשה לא להרגיש נפגעת מחשדות שאין בהן ממש. נכון שצריך לבדוק, והיא יכולה לבדוק כל מה שהיא רוצה ולשאול כל מה שהיא רוצה, אך באמת אין לך מה להסתיר כי את אמא מצויינת, והכל טוב. שיחה כזאת כמובן צריכה להיעשות לא בזמן הכעס.

אם קשה לדבר עם הרופאה על כך אולי אולי אפשר במקום זה לדבר עם המנהל/ת הרפואית של המרפאה. בדרך כלל יש דמות כזאת במרפאה או במרחב (תלוי בגודל המרפאה), והיא מעל הרופאים הרגילים במדרג.

לא כ"כ הבנתי למה את מרגישה רדופה.

מקריאה של הסיטואציה שתיארת- נראה לי שאפשר גם לפרש אותה בצורה אחרת לגמרי....

בדיקה באיזור המין היא סטנדרטית לחלוטין, והמטרה שלה היא לוודא ש"הכל במקום", שאין ח"ו חסימות ודברים שעדיף לגלות כמה שיותר מוקדם. גם את הבנות שלי הרופאה בדקה שם, למה את חושבת שהיא עושה את זה כי היא חוששת שאת מתעללת בה? היא אמרה משהו כזה?

ולגבי ההערה על הרווחה בגלל איחור- אני באמת יכולה לדמיין סיטואציה (טוב, לא לדמיין, הייתי בסיטואציה הזו בעצמי עם אחד הילדים...) שרופא אמר לי שהוא ישלח אותי לרווחה. אז ידעתי שזה היה בצחוק, אבל אני מודה שדי נעלבתי... קיצר- זה יכול להיות בצחוק, ויכול להיות שהיא חושבת שזה ממש לא בסדר לבוא מאוחר לטיפת חלב. אז מה? למה כמה וכמה שנים אחרי המקרה הזה את בטוחה שזה מה שיש לה בראש עלייך? מאז כבר הגעת בזמן לטיפת חלב כמה וכמה פעמים, לא? נראה לך שהיא זוכרת את הקטע הזה בכלל?

וגם לגבי מה שתיארת שהאחות קראה לה בבדיקה רגילה- את בעצמך אמרת שהיה אודם לא רגיל שנבע מרגישות של הילדה. זה הכי סביר בעולם שכשאחות רואה דבר לא רגיל היא תרצה להראות אותו לרופאה שמבינה יותר בעניינים האלה. למה לקחת את זה למקום של תככים נגדך וחשדות שאת אישה לא נורמלית?

ואחרון- בעניין החיסונים- אני באמת חושבת שאי מתן חיסון לילדים פוגע בשאר הילדים בקהילה, כי ילד שלך שלא חוסן עלול להדביק ילד שלי שעוד לא הגיע לגיל חיסון, לא אאריך בזה כי זה ממש לא הנושא, אבל רק שתדעי שיש הרבה אנשים שחושבים הפוך, ויכול להיות שאחיות בקהילה מרגישות אחריות לבוא ולדבר איתך על זה (ולפי מה שכתבת זה נראה שהן ממש לא היו תוקפניות או משהו כזה...)

בקיצור- חפרתי, אבל העיקרו שנראה לי הכי חשוב זה שכל סיטואציה אפשר לפרש אחרת לחלוטין, ואפילו יותר סביר שהפרשנות האחרת היא הנכונה. לא כ"כ מהר פותחים תיק ברווחה. החששות שלך מוגזמים ממש, וחבל שאת סובלת ככה סתם. 

תצליחי.

קודם כל, אנונימית יקרה, תודה! יש לי הרבה מה ללמוד ממה שכתבת.

אמנם לא הבנתי את הטענות שלך ספציפית כלפי הרופאה, כל התיאורים שכתבת הם דווקא על האחות. ובכל אופן, דעתי:

א. אין ספק שהאחות / הרופאה אכן הייתה צריכה לחפור ולבדוק אם קיימת התעללות או הזנחה כלשהי, זו לא חוצפה
בכלל גם עם הבסיס לחשד הוא זניח. עם זאת, על פי התיאור, אני לגמרי מסכימה איתך שהאחות נהגה בחוסר טאקט:
באופן שמערער את האמון הבסיסי שחייב להיות בין מטפל למטופל (או במקרה הזה, בין המטפל לאפוטרופוס של המטופלת).
היא הייתה צריכה לבדוק את החשדות, מבלי לגרום לך להרגיש שהיא חושדת בך.

ב. מצד שני, עם כל הביקורת, לקרוא לרופאה "מרשעת" בגלל דבר שכזה הוא מוגזם. הרופאה, האחות וכל הצוות הרפואי
רוצה רק את הטובה שלך ושל הילדה שלך. אין להם שום סיבה סתם כך למרר לך את החיים. נסי להבין ולכבד אותם על העזרה
שהם רוצים לתת לך ולתינוקת. את לא חייבת להסכים וללכת על פי ההמלצות שלהם, אך הקשבה וכבוד בטוח לא יזיקו.

ג. אני זוכרת שאמא שלי סיפרה לי שכשאחותי הבכורה נולדה היא הייתה מגיעה כל שבוע לטיפת חלב:
שם הם הסבירו לה מה בדיוק מותר לאחותי לאכול בכל שלב, איך מחליפים חיטולים (אז זה היה מבד, מסובך...)
ועוד כל מיני דברים שהם יודעים עם הניסיון שלהם. אולי היום זה שונה, אין לי מושג (אין לי ילדים),
אבל אני ממליצה לך כן לנסות לנצל את השירות הזה שניתן לך, בטח אם את אמא צעירה.
(לא הצלחתי להבין אם מדובר בילדה ראשונה, או שיש לך שלושה ילדים?)

ד. ממש כואב לראות איך השבר הזה באמון עם הצוות הרפואי גורם לך להלחץ ולפחד מכל זימון למרפאה.

העובדה שארבעה אנשי צוות רפואי הגיעו עד אליך והשקיעו כל כך הרבה זמן ומאמצים בנסיון לשכנע אותך לחסן את ילדתך
מופלאת בעיני! תראי כמה דאגה יש להם! אני בטוחה שאם לא הייתה מתרחשת התקלה הזאת עם האחות חסרת הטאקט,
היית רואה גם את את היופי שבדבר הזה, ומעריכה עד אין קץ את אותם ארבעה אנשי צוות, גם אם לא היית מאמצת את המלצותיהם.

ה. את יכולה להרגע, לא כל כך מהר מוציאים צו, ובכל אופן - מי שעושה את זה זה לא רופאים אלא עובדים סוציאלים.
אם הפנו אותך לעו"ס, הם מן הסתם יבדקו, יראו שאת אמא מושלמת, ויניחו לך לנפשך כשהייתי בת חצי שנה
נשברה לי הרגל (כנראה במעון) וההורים שלי גם עברו "חקירה" שכזאת. זה לא נעים, אבל מובן.

בהצלחה רבה! והלוואי שהאמון עם המערכת הרפואית ישתקם

כל כך כואב ומצער שכבר ארבע שנים את מפחדת ללכת לרופאה האחראית לטפל בילדייך, ובכל זאת את הולכת, כי היא הגורם הרפואי המטפל, ואת - אמא אחראית ומסורה, ודואגת לשלום ילדייך.

כמה הערות -

לפני שנים רבות, אחד מילדי היה בבית לשנה, באישור משרד החינוך, במסגרת מה שמכונה "חינוך ביתי".  מישהי התלוננה עלי לרשויות הרווחה על הזנחת הילדים, ובהמשך קיבלתי טלפון עם זימון לשיחה במשרדי הרווחה.  העניין היה נראה לי מצחיק ו\או עצוב, כי עבר כבר הרבה זמן והילדה כבר היתה שוב בבית ספר מסודר, וכמעט התעלמתי.  דיברתי עם שכן שהוא עורך דין בתחום המשפחה.  הוא אמר לי ששיחה אינה צו, אבל אם אתעלם מהם, הם חוששים לגרוע מכל, ולכן עלי להגיע לפגישה שנקבעה לי, בזמן.

הגעתי.  הסייעא דשמיא שלי היתה שהעו"סית שניתנה לי היתה חדשה ולכן האחראית על כל התחנה השתתפה בשיחה.  מהלך כל השיחה היתה שהצעירה רצתה שאני הזויה ואולי מזניחה כי הבת היתה בבית לשנה שלמה.  העו"סית התעלמה מכך שכעת הילדה בבית ספר.  העו"סית הצעירה גם דאגה מאוד מכך שפרנסת בעלי מספקת את צרכינו, ושאני חייבת לצאת לעבוד (העובדה שבאותה עת היה לי תינוק חמוד יונק בלעדית שלשיטתה יצטרך להיות במעון יום שלם היה נראה לה טיפול רצוי וראוי בתניוק). 

ההצלה היתה מהעו"סית הבכירה, שהסבירה לצעירה שבארה"ב דווקא החינוך הביתי קיים במשפחות הטובות יותר, הדואגות יותר לחינוך הילדים, וכזו כנראה גם אני.  הצעירה המשיכה לצלצל (להטריד) אותי, ולהציע לי לצאת לעבוד.  היא אפילו דאגה לי למענק מעון, כדי להוזיל את עלויות המעון לתינוק!

לקח זמן, אך היא הבינה שאיני רוצה לשנות את מהלך חיי.

אגב, העובדה שהילדה וכל שאר ילדיי היו באותה עת בבתי ספר מסודרים, לא הפריעה לשירותי הרווחה לחשוב שאני זקוקה לתיק אצלם.  הם לא נתנו לעובדות לבלבל אותם (האמת, מה ש"הוכיח" לגורם כלשהו שאני אם מזניחה היא שפניתי למשרד החינוך וקבלתי את אישור השר לחינוך ביתי לאחד מילדי למשך שנה.  לשיטתם, רק אם מזניחה תעשה דבר כזה!)

אישית - לא הלכתי לטיפת חלב עם אף אחד מילדי.  גם לא חיסנתי אותם.  עליתי ארצה מארה"ב כילדה קטנה, ובכל זאת משהו מהתרבות שם נשאר בי.  נראה לי לא הגיוני לחלוטין, שרופא אחד יבדוק את ילדי כשהוא בריא ורופא אחר יבדוק אותו כשהוא חולה.  אני רוצה שאותו רופא יראה את הילד וכך יוכל להשוות בין שני המצבים.  אני ירושלמית, ומצאתי רופאה כלבבי.  היא קבעה את מבדקי "בריאות הילד" לזמן שיהיה לפני קבלת הקהל לילדים החולים, כך שהבריא לא ידבק חלילה.  היא אמנם היתה מאוד בעד חיסונים, אך כיבדה את זכותי לא לחסן את ילדי.  ב"ה זכינו לראות אותה בד"כ רק לבדיקות בריאות הילד.

פעם אחת היא סברה שאחד הילדים צריך לקבל אנטיביוטיקה.  אני החלטתי לתת לו טיפול הומיאופטי.  היא החתימה אותי שבחרתי לא לקבל את המלצתה, ולא לתת לו אנטיביוטיקה.  ב"ה שלומו טוב, וכבר הספיק להשתחרר משירות קרבי...

היא אף פעם לא איימה עלי.  היא קבלה אותי כפי שאני, עם ההסתייגויות שלה.  לכן גם יכולתי לומר לה שלא אתן אנטיביוטיקה לילד באותו יום ולא להסתיר זאת ממנה (פעם אחרת, כמה שנים אחר כך, נתתי הרבה אנטיביוטיקה לילד אחר, על פי המלצתה).  

זו הרופאה האידיאלית.  היא מכבדת אותך ואת מכבדת אותה וזכותה של כל אחת לדעתה.  כמובן, כל זה בהנחה שגם האמא וגם הרופא\ה מעוניינים בטובת הילד ולא בשגעונות הגדלות \ שנאה \ יצר שתלטנות של אף אחד.

ברכה והצלחה למצוא את הרופא\ה שיכבד אותך ואת החלטותיך (כולל אי מתן חיסונים.  אגב, יש הרבה מאוד מחקר בנושא המראה שהחיסונים פוגעים בבריאות מקבלי החיסון, במקרה הרע, או שאינם מועילים להגן על המחוסן, במקרה הטוב).

ועוד דבר - תיכף (לפני פסח( מתחיל עונת הנדידות מקופה לקופה.  בדקי עם חברות לגבי רופא\ה ילדים טוב, ועברי לקופה שהרופא הזה שייך אליו.

אישתי איחרה לטיפת חלב וחמש דקות והאחרות התחילה "לשטוף" אותה. "למה את מאחרת? " "איזה מין דבר" ועוד כהנה וכהנה.

היא יצאה משם בוכה ופגועה.

החלטנו להתלונן על אותה אחות וכך קרה (דרך האתר של הקופה).

מאז עברנו לקופה אחרת שם לא מחטטים בנו ונותנים לנו הרגשה שאנחנו הורים טובים ואנחנו מרוצים.

אני ממש מבינה אותך,זה קרה לי ואפילו לבעלי (שהוא הרבה יותר בעל ביטחון עצמי ממני) בכל מיני פעמים מול אנשי רפואה שהתנהגו כלפינו כהורים מזניחים או סתם בזלזול,אני ממש מזדהה איתך.זה מפחיד ומשפיל.

בהריון הראשון שלי הייתי "ילדה טובה" והלכתי לטיפת חלב והיחס במשך ההריון ואח"כ היה כ"כ משפיל ומטרטר שמאז לא רציתי ללכת יותר,עברתי קופה רק בגלל זה,מצאתי רופאת נשים חמודה שהתחברתי אליה ומאז אני מגיעה רק אליה ועושה את המינימום הנדרש. 

יש לנו ילד שהיה לצערנו חולה המון בראות ודרכי הנשימה,ויותר מידי פעמים קרה לי או לבעלי שרופא התנהג אלינו בזילזול והאשמה כאילו שלא עשינו ככל יכולתינו בשבילו,הרי בשביל מה הגענו אליהם אם לא לטפל בו??היום ב"ה הוא בסדר אבל הטעם המר של היחס הזה נשאר וגורם לחשוב פעמים אם להגיע כשצריך,

הרבה נשים נתקלות ביחס הזה כבר אחרי הלידה,בחדר תינוקות.זהיחס המתנשא בחדרי תינוקות זה תופעה ידועה ברוב בתי החולים (התנסתי כבר בשיבעה : )  )

הדוגמאות האלה הם רק טיפה ממה שחוותי בעצמי ומשידוע לי מאחרים 

נכון שהרופאים יש להם תפקיד לזהות מתי ילד חלילה פגוע מהוריו, ולהתריע אבל אין להם שום זכות להיות השופטים ולפגוע ולהשפיל,אבל לא פחות ויותר מכך הם מחוייבים לכבד את האנשים שהם אמורים לתת להם מענה .

גם אני הפסקתי לחסן מפחד ודאגה לילדים ולא חלילה מהזנחה ואני תוהה אם זה קשור ,גם אני  מקבלת מכתבים וטלפונים להגיע לבדיקות דם,ולמרות שכמוך אני חוששת, עדיין אני לא מגיעה כי אני באמת נותנת להם ברזל ותזונה טובה ככל שאני משתדלת,והם ב"ה שמחים ובריאים,אז למה סתם לדקור אותם?כי לא נעים מהאחות?

את נשמעת אמא טובה וראויה בהחלט ומי שלא התנהג באופן ראוי היתה הרופאה בעצמה.

נשמע לי ממש מוזר...

את גרה בישוב? כי אם כן, בודאי יש רב לישוב או רכזת קהילה שיכולים להתערב.

ואם את גרה בעיר - תעברי לטיפת חלב אחרת, ואל תחששי מהערה בתיק. את יכולה ליידע את הרופאה שלא הסתדרת עם הגישה של הרופאה הקודמת, וכבר ילמדו להכיר אותך בזכות עצמך.

בס"ד

איך שאני זוכרת את עצמי תמיד אחרתי  לטיפת חלב  עוד מהבדיקות של ההריון הראשון  ואפילו יצא לי לשכוח כמה פעמים לבוא והאחות התקשרה וקבענו מחדש אבל מעולם לא חשדה שמשהו לא תקין... האחות הזו נשמעת מוזרה שבגלל איחור התחילה לבדות ממוחה הקודח דרמות מיותרות. אולי נתקלה בעבר במקרים אמתיים ווהתחילה לחפש בנרות מקרים נוספים כדי להראות כמה היא משקיעה בעבודתה...

בהצלחה במעבר

מגיע לך יחס  אוהד ותומך על עבודת הקודש של אמא!

עברתי דירה פעמיים.

אסור להם להעביר את התיק של הילדה ללא חתימה מפורשת ממך.

יש על זה חסינות.

אני באמת חתמתי כל פעם פעמיים.

גם אני עברתי דברים לא קלים עם האחות טיפת חלב שאני לא יכולה לפרט כדי שלא בטעות מהסיפור יזהו מי אני או מי הקופת חולים, אמנם לא בצורה כזאת מוגזמת כמו שאת מתארת, וגם אני פחדתי ובאיזה שהוא שלב החלטתי פשוט להיות ראש קטן, להיות חכמה ולא צודקת, אז הייתי מתלבשת יפה,נראית טוב ומתאפרת ומשחקת אותה ככה. זה ממש עושה רושם. וגם לא מתווכחת שם על כלום, על הכל אומרת נכון נכון ובבית מוציאה את כל מה ששמעתי ולא מתייחסת לכלום.

אם זה ממש בלתי נסבל אז תעברי קופה אבל אם הרווחה תגיד לך לחתום על ויתור סודיות אל תסכימי בחיים!!!!!!!!!!! ברגע שאת חותמת הם יכולים ללכת לאחות ולבקש מידע אז ממש להיזהר, באמת טיפת חלב דורשת זהירות בקטע הזה!

זה רק מעלה את החשד שהוא מסתיר משהו. לא נראה לי שבאמת חכם לנהוג כך. אין לך מה להסתיר.

ולא לחינם קיימת הסודיות הרפואית. היא קיימת מתוך הבנה שענייני הבריאות של כל אדם הם עיניינו בלבד, ולא של שום אדם אחר.

אדם לא צריך שיהיה לו "מה להסתיר" בשביל לרצות לשמור על הסודיות הרפואית שלו.

אך כשמדובר בטובת הילד שמוטלת בספק, זה כבר סיפור אחר.

הסיבה שמאוד מומלץ ללכת, לאו דווקא בטיפת חלב, אני הלכתי לרופאה הרגילה מקופת החולים, היא לעקוב אחר הגדילה והצמיחה של הילד\ה.  לפעמים עולים נושאים שלא חשבנו עליהם שצריכים בדיקה.  

אפשר ללכת, ושהעצות "הטובות" שהצוות משמיע לנו, שייכנסו באוזן אחת וייצאו מהאוזן השניה והן תיעלמנה לפני שנגיע הביתה.

כמו האחות בטיפת חלב שחוקרת את האמא לדעת כמה חמודי אוכל ומה הוא אוכל.  חמודי הנוכחי, דרך אגב, שמנמן ומתארך בהתאם לגרף, אבל הוא עדיין יונק באופן בלעדי בגיל 4 חדשים (או 6 או 8 ) והאחות החליטה, בניגוד להמלצת איגוד רופאי הילדים האמריקאי ובניגוד להמלצת אירגון האו"מ (שמו"מ) לגבי טובת הילד, שהוא ח י י ב לאכול עוף ואורז ובטטה וגזר ו... ו... ו...   וכו'.  אז אומרים לאחות שבוודאי שהוא אוכל את כל הדברים האלה, בארוחות מסודרות, כמו שהיא רוצה לשמוע, והיא תוכל לכתוב כל מיני דברים מתלהבים בשורות הקטנות שלה.  א ב ל  - את התכוונת לכך שמפני שאת אוכלת עוף, ובטטה ואורז ו... ו... ו..., כמובן שתינוקך היונק אוכל את כל הדברים האלה.  ארוחות מסודרות?  כן, בודאי, הרי את לא רצה מרתון באמצע ההנקה, אלא יושבת או שוכבת איתו בנחת.   ואם במקרה ראת מניקה אותו במנשא קדמי המאפשר זאת, ודאי וודאי שהכל מסודר ומאורגן כך שאף אחד אחר לא יודע מה אתם עושים שם בפנים!

האחות והרופאה צריכות לשמוע רק את מה שהן מסוגלות לשמוע, חבל להעמיס עליהן דברים שקשה להן לשמוע ולהעציב אותן.  כמו שנאמר - כשם שמצווה לומא דבר שנשמע, כך מצווה לא לומר דבר שלא נשמע.

ובכל זאת, רצוי להיות במעכב אצל מישהו\י בקי בנושא כדי לוודא שחמודי באמת מתפתח כראוי.

ברכה והצלחה ושבת שלום!

לא, אין להם שום זכות להתנהג ככה. לערער לך ככה את הביטחון שלך כאמא, רק בגלל איחור!

אחיות ורופאות שנפגשות עם אמהות צעירות צריכות לגלות הבנה כלפי חוסר הידיעה שלהן וללמד אותן!

לעודד, להנחות וללוות ולא לערער להן את הביטחון בתקופה כל כך רגישה.

אני בטוחה שאת אמא נהדרת ומדהימה לילדיך,

אמא שחושבת באמת מה טוב להם ולא הולכת ישר אחרי מה שכולם עושים.

אין טעם להישאר בקופה הזו, את צריכה להרגיש נוח לבוא אל הרופא שלך ולהרגיש שאת סומכת עליו (ולא פחות חשוב, הוא עליך)

ובנוגע לתיק, תכנסי לקופה שאת רוצה לעבור אליה, תספרי את כל הסיפור, למה את רוצה לעבור, תשמעי את הרופא ותגובתו, כך התיק יעבור אליו רק אחרי שהוא ישמע את הסיפור ממך. חוץ מזה, מה היא כבר יכולה לכתוב?

אם זה קשור לחיסונים אולי תחפשי רופא שלא תומך בחיסונים, או כזה שמכיר גם בצד של ההורים לבחור מה נכון לילד שלהם, אני מכירה כמה רופאים כאלה, אישית עברתי קופה על הרקע הזה.

ממש בהצלחה, מחבקת ותומכת בך במקום הזה,

רחל

קראתי פעמיים את מה שכתבת, וקראתי גם חלק גדול מהתגובות.

לעניות דעתי, ומנסיוני כאמא לשבעה ילדים, אני חושבת שאת צריכה לקחת את הדברים יותר בקלות.

קודם כל הרופאה לא מרשעת! מבטיחה לך - למרות שאין לי שמץ של מושג מי זאת.

הרופאה היא קודם כל בן אדם. ויש לה ימים טובים יותר ופחות.

ולפעמים השפעות של "לקוחות" אחרים שבדיוק עברו אצלה היום משפיעים על ההתנהגות שלה.

איחרת לטיפת חלב, והרופאה עשתה את עבודתה ובדקה היטב שמולה אם שדואגת לילדיה. וטוב שכך!

אני משוכנעת שאחרי שהיא בדקה את הילדה היא לא התכוונה לדווח עליך, אלא האמירה היתה סוג של בדיקה מי את.

את מספרת שזה קרה עם ילדתך הראשונה ושיש לך כבר עוד 2 ב"ה. ושאת לא מחסנת קטנים. 

נכון בטיפת חלב מאמינים שחיסונים זו הדרך, ומבקשים לשכנע אותך בכך. ואת לא משתכנעת וזה בסדר! 

זה עדיין לא אומר שהמשטרה על סף דלתך והולכים לעצור אותך על התעללות....

עובדה שנולדו לך בינתיים עוד שני ילדים ועדיין לא הוזמנת למחלקת הרווחה של העירייה, ואף אחד לא בא לבדוק את ביתך. 

יש נוהלי עבודה, ההתנהגות הראשונית שלך עוררה חשד, ובדקו אותך ויצאת בסדר.

הפחדים שלך הוציאו הכל מפרופורציה, ואת מפחדת מכל טלפון הכי שיגרתי שיש.

גם הבדיקה לגיל שנה היא שיגרתית לגמרי! המחשב מעלה לרופאה את כל השמות של הילדים שבגיל המתאים שעדיין לא עברו את הבדיקה והם מתקשרים להזכיר. - זה לא אישית נגדך!!!

כל האנשים כאן רוצים לטובתך בסך הכל. למרות שאת לא מקבלת את צורת המחשבה הרפואית שלהם, הם עדיין רוצים בטובתך.

את מדברת על רופאה שלא הכירה אותך אישית לפניכן, על סמך מה רצית שהיא תשאיר בידייך ילדה קטנה ללא בדיקה ומעקב.

במיוחד שאת מודה שאת לא יודעת את הנהלים כי זו לך הראשונה.

ועדיין, אם אין אמון כדאי מאוד להחליף רופאה.

אין לך מה לדאוג מהתיק הרפואי לרגע.

את לא צריכה להכניס את הפחדים שלך למערכת יחסים עם רופא/ה חדשים.

פשוט תנשמי עמוק ותתנקי מכל הפחדים המיותרים!

ואני לא כ''כ מבינה את ההתלבטות

אם כדברייך וגם אם לא אבל את לא מרגישה שם בנוח,

תחליפי רופא\ה, קופה, מרפאה, וכו'

בלי תלונות ובלי כאבי ראש מיותרים,

אם ''התיק'' יעבור אז יעבור, וכשהרופא\ה החדש\ה יראה עם הזמן שאת אמא מסורה ונורמלית

אז הוא יתייחס אלייך בהתאם , ואם הוא\היא תחשוד שמה שרשום על המחשב נכון אז היא תישאל אותך ותגידי את גירסתך

או תגידי שאינך יודעת במה מדובר וכנראה זה טעות, וזהו.

אין מקום לפחד מסיבוכים אחר שתחליפי רופא\ה ותתעסקי מעתה ואילך עם אנשים שפויים וטובים...

לדעתי גם אם המרפאה ה'חדשה' שתחליפי ממוקמת במקום רחוק יותר, זה עדיין שווה, שוה לעשות הכל בשביל להרגיש בנוח

אצל רופא\ה, גם אם הנסיעה כפולה ומשולשת וכדו'...  ברכת הצלחה והרבה נחת מילדייך המתוקים, ותדעי לך שזה לא נכלל

במאמר ''צער גידול בנים'', אלא זה נכלל ב''גידול בנים'' לכשעצמו, כי גידול ילדים לא בא בקלות...

כמובן אנו מאחלים לך ש''צער'' גידול בנים, לא ייגרם לך אף פעם... בודאי לא כמו שנגרם לך ע''י אותה רופאה מטופשת\רעה

כפי שתיארת... בהצלחה!

בדיוק בגלל זה יש את הזכות לפרטיות רק צריך לדבר אליהם בצורה של ביטחון שאת אמא טובה ואת לא מעוניינת שהם יכנסו לך לחיים ואת לא מתכוונת לחתום על ויתור סודיות ולתת להם פתח לדבר עלייך ולעשות עם זה מה שבא להם

על סמך מה רצית שהיא תשאיר בידיך ילדה קטנה                ?    

אם רופאה התעצבנה בגלל משהו-בעיה שלה                      ב 

אכן אולי לקחתי את הענין בפורפוציות לא כל כך מתאימות !

אבל יש כאן כאלה שבאמת יצאו לקראתי וענו גם אם יצאתי מהפורפורציות

ועל כך מגיע להן יישר כח גדול גדול (ובעיקר לך טוב בבית!)! נתתן לי כוחות שלא היו לי עד עכשיו והכל בזכותכן יקרות!!

אגב לא עניתי לדבריך טוב בבית כי זה יצא יותר מדי לחשיפה ולפרטים אישים בציבור השרשור שלי גם אם אין לי מה להסתיר!!

ולכל העונות האחרות אני לא יודעת איך אתן מסוגלות להיות לא רגישות ולחשוב כי חס וחלילה

שאפגע, במשהו בילדי המקסימים!!

כי הרופאה היא "כל יכול" במקרה הזה ואולי היא יכולה לעשות כל העולה על רוחה, כל דבר?? (במיוחד אחרי ששאלתיה מה היה לה לבדוק והתחמקה ולא ענתה!!)

לא גם אני כאשת בית לילדים יש את המעמד שלי ויכולה להיות בן אדם.והיא גם הרופאה יכולה להיות בן אדם ולא בצורה כזו משפילה להתנהג גם אם היא עצבנית בגלל הורים לילדים שהיו פה קודם! במיוחד שאני חדשה ומערכת יחסים בין רופאה להורים צריך להיות בכל מקרה במיוחד בפגישה הראשונה!!!

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

לא הייתי בונה על זה.

יכול להיות שהיה מקרה חריג ספציפי. אבל תחשבי ילד שלא התכונן נפשית לעלות, לא עבר את כל הרכות וההדרגה של תחילת שנה...

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

נכון, זה גם קשור לגובה ומשקל

וגם קשור ליכולות מוטוריות (סרבול, מוטוריקה עדינה - שזה בשלות לכתיבה לביצוע משימות יותר מורכבות, יכולת תנועה תואמת גיל - קפיצה, ריצה, טיפוס) זה נשמע טריוויאלי, וכנראה שזה לא משהו שמסתכלים עליו בנפרד מעוד דברים. אבל תחשבי על ילד שמדדה אחרי כולם כי המוטוריקה הגסה שלו עוד לא מספיק מפותחת, או נופל הרבה, או לא מצליח עדיין להביא את עצמו למכונות לכתיבה. זה דברים שיכולים להיות משמעותיים בבית הספר. 

לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...

והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)

ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.

ולא כי אין לו קשיים

אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..

רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...

@מתיכון ועד מעון אשמח לפנות אלייך בפרטי, אכתוב לך..

בכללי הגננת חושבת שאין סיבה להשאיר אני יותר חוששת כי אני רואה את רמת המתח שיוצאת בבית לפני המסגרת ואחריה...שמלווה גם באתגר תחושתי..

ממה שכתבתן נראלי שהכיוון הוא כן לעלות אבל השאלה איך להכין כמה שיותר לעליית מדרגה בעומס על שלל גווניו...

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

והיה סבבה, עשיתי דברים כמו לתלות כביסה לדבר בטלפון, לא הגעתי להרבה מדי מעבר...

הבעיה עם תינוק קטן שאני מושבתת מתי שהוא מחליט, אז המסך הוא פיתרון קל ונוח

מזדהה מאוד

הבחור הקטן שלי גורם לי לבלות ערבים שלמים בישיבה איתו..

מה שעוזר לי -

כמו שכתבתי שבוע שעבר חסמתי לי את יוטיוב, זה עוזר חלקית אבל טוב שיש את זה. הבוקר מצאתי את עצמי מתבזבזת על סטטוסים...

אבל חוץ מסור מרע יש גם עשה טוב

דאגתי לי לחומר קריאה (ספרים וגיליונות ישנים של פנימה) וזה עוזר לי לדעת שיש אלטרנטיבה ויש מענה מיידי לצורך שלי בזמנים האלה.

מ11:50 בע"ה 

ב''ה, מעכשיו עד חמש.

בהצלחה לי.

כן הייתי בטלפון, אבל ממש לרגעים קצרים, בעיקר לצורך.

אז מצד אחד לי התמתקתי לגמרי, מצד שני התחלנו סדר ט''ו בשבט, ואז הרדמות, וכבר המשכתי עד עכשיו.

אז זה כן משמח.

בעיני מה שאנחנו עושות זה ללמוד איך לנהל את עצמנו ואיך להשתמש בפלאפון בחכמה. ולאו דווקא דיאטת מסכים, אלא הפוך - מילוי של הזמן בתוכן חיובי.

אחהצ כשאני עם הילדים.

מ 3:30-6:00. ואולי אצליח גם עד 7

איזה אלופה שכל פעם ניסית מחדש!! 👑

כל פעם כזאת שאמרת אוף, ננסה מההתחלה יקרה וטובה בעיני ה'!

תעופי על עצמך שניסית וניסית.. ובע"ה עוד תצליחי 💞

בכלל על כל התגובות שלכן בשרשורים האלה!!

@שמש בשמיים

@לפניו ברננה!

כותבת את זה בעקבות איזו הרצאה של לוקחים אחריות ששמעתי והרגיעה בי משו ברגשות אשם סביב הפלאפון... לא כדי לא לשנות הרגלים אלא כדי להוריד תסכולים...

שב"ה מאז שלקחתי על עצמי בפעם הראשונה אני משתדלת יותר לשים לב למתי אני על הפלאפון ומנסה לצמצם כשהילדים בבית ( לא תמיד מצליחה אבל הרבה יותר שמה לב לזה)

אז תודה לכן על התזכורת 

שיהיה בקלות ובשמחה בעז"ה ❤️

ומה התמונה הכוללת...

וגם הייתי קובעת מהר תור לפיזיותרפיסטית רצפת אגן

ואם כמו שכתבת את בוכה ומתמלאת פחדים, אז זה עוד מישור לטפל בו, בכל הכלים שיש...

זה פשוט הגיע משום מקום, למרות שתיכננתי לחכות לפחות שנתיים כדי לחזור למשקל שלי, ולעבד את החויה הלא פשוטה

עם הבקע לא עושים כלום כל תקופת הפוריות

תודה על הרצון לעזור

מטורף...

מתפללת איתך שכמו שקיבלתם בהפתעה את ההריון מהקב"ה, כך תקבלי בהפתעה הריון קל !! ותקבלי בהפתעה לידה קלה וחוויה מתקנת לקודמת!! ותינוק בריא ואמא בריאה מאוד!!

בע"ה!!!

וחיבוקקק על השוק... קחי את הזמן לעכל! זה בסדר וטבעי לגמרי..

ואיזה כיף שבעלך שמח !! זה הרבה וב"ה תידבקי בזה גם בשמחה בהמשך..

שיהיה המון בריאות ♡♡

חוץ מזה, לא הייתי ממהרת לעבור לתמ"ל כי אפשר כבר אוטוטו להתחיל מוצקים וזה יכול לעזור עם העלייה במשקל

יצא לי לראות במשקלים שונים יום אחרי יום הפרש משמעותי

וגם לוודא שהמשקל תקין, לשים קילו קמח ולראות כמה שוקל

אם באמת ירד בהנקה זה מדאיג וצריך ליווי של יועצת הנקה / אחות / רופא לפי הגישה שאת רוצה

כדי לקבל תוצאה הכי מדויקת.

ואם הוא היה חולה בזמן הזה, הגיוני שהוא ירד.

גם אם הוא יורד, לא מחייב לוותר על הנקה.

אפשר לאכול דברים שומניים שמעשירים את החלב,

להניק בתדירות יותר גבוהה (אם הוא מסכים).

ועוד מעט אפשר להתחיל גם מוצקים, ואז כמה שיותר להעשיר אותם.

תמשיכי לעקוב אחרי המשקל, ואם הוא ממשיך לרדת ולא לעלות, אז תבדקי את זה הלאה.

ומה עם מוצקים?

אפשר להוסיף דייסה בכפית, אבוקדו וכו'

לא נראה לי שתמל זה הפיתרון הראשון

אבל כמו שכתבו לפני, קודם כל תשקלי באותו משקל (משקל ביתי הוא הרבה פחות מדויק ממשקל תינוקות), כדי לדעת מה באמת המצב.

דבר שני, תבדקי עם רופא הילדים מה דעתו על זה. הרופאה שלנו אמרה לי - אם הוא עולה 140 גרם בשבוע זה מספיק. נדמה לי שזה רק בחודשים הראשונים, ובגיל 5 חודשים העליה כבר אמורה להיות איטית יותר, אבל אני לא יודעת.

רק אח''כ, תתחילי להילחץ מה לעשות... אפשר כבר להתחיל לתת קצת מוצקים, אז לתת שומנים.

וחוץ מזה, למה לוותר על ההנקה? יכול להיות שבקבוק אחד ביום, אפשר (בהתייעצות עם גורם רפואי) גם להעשיר אותו בדייסה או כפית שקדיה, יכול להיות שיספיק כדי לעלות במשקל.

מציעה לך גם לעשות רישום הנקות וטיטולים לאורך 48 שעות. תוכלי להגיע עם זה לרופא, תראי כמה הוא יונק ביממה (אם הוא יונק 6 פעמים ומטה - צריך לצופף הנקות), ותכתבי לך גם אם הרגשת שהוא לא שבע בסיום הארוחה או נרדם מהר מדי. תכתבי כמה טיטולים היו, כדאי לצלם צבע של הצואה, כל זה יתן מידע לרופא האם ההנקה תקינה.

אקח אותו לשקילה בטיפת חלב, חשבתי לוותר על זה כי לא באלי שילחיצו אותי.....

בשאר הדברים נראה לי שמתפתח מצויין ב"ה

הוא מצונן.

אבל אם היה עם בקבוקים זה גם היה משפיע על המשקל?

אפשר כבר להתחיל מוצקים? איך מתחילים?

עם הקודמים התחלתי בגיל גדול יותר בירקות מעוכים במזלג, מתעצלת לטחון תפוא בשביל ביס אחד.
 

@השם שלי זאת בדיוק השאלה, מה אפשר לעשות כדי לשמור על ההנקה.

מה זה דברים שומניים?

הוא לא מסכים לינוק אם זה לא בזמן שהוא מחליט, מקווה לפחות שזה לא אומר שהוא רעב כי התחילו לי יסוריי מצפון על זה

יונק 8-9 פעמים ב24 שעות.

היו לו שבוע שעבר יומיים שינק 6 פעמים אבל כל השאר לפני ואחרי זה 8-9 (אני כןתבת לעצמי קבוע אז בדקתי עכשיו)

וזמן ההנקה זה בין 10 ל15 דקות

בקודמים ברגע ששילבתי בקבוק זה היה אות הסיום של ההנקה

ומה זה מאכלים שומניים? בשבילו ובשבילי, אשמח לפירוט

להחליף ארוחות.

וממש לא לטחון. לתת מעוך במזלג ממה שאתם אוכלים..

כמובן שאלרגנים לתת בנפרד אבל שאר הדברים אפשר לתת ביחד.. נניח למעוך ירקות מהמרק, בננה גם אפשר למעוך במזלג או כפית.

מאכלים שומניים- אגוזים לסוגיהם, אבוקדו, טחינה, שמן זית.. גם לך כדי להעשיר את החלב וגם לו אפשר להתחיל לתת לאט.. (נגיד כשנותנים ירקות מעוכים אפשר להוסיף לזה קצת טחינה, או להוסיף חמאת בוטנים טבעית/ ממרח שקדיה לפירות מרוסקים)

ולגבי השקילה- אפשר גם לשקול אצל רופא ילדים ולפעמים הם פחות מלחיצים מהאחיות

לדעתי כאמור, קודם כל לשקול במשקל קבוע.

אם לא בא לך על טיפת חלב, אפשר גם אצל רופא הילדים, העיקר שיהיה באותו משקל כמה פעמים כדי לעקוב.

את לא חייבת לשלב בקבוק, אפשר גם לתת לו דייסה סמיכה בכפית... בגיל חמישה חודשים כבר מותר.

לגבי טעימות ומאכלים שומניים - אפשר להתחיל בלתת לו ללקק כמה טיפות מהאצבע שלך: טחינה (מוכנה או גולמית), אבוקדו, שקדיה, נוזלים של סלט חי.

בטיפת חלב לרוב סתם מלחיצים... (אבל יש גם רופאים שמלחיצים)

אפשרות אחת שיש לך היא ללכת ליועצת הנקה טובה, כדי שתראה שהוא יונק טוב ויעיל ושיש לך מספיק חלב, ואם לא - אז שתיתן לך טיפים איך להגביר את החלב ולייעל את היניקה.

אפשרות שנייה (שזה מה שהרופא כנראה יציע) היא לשלב תמ"ל - בקבוק או שניים ביום.

אני ניסיתי את האפשרות הראשונה, אבל לא הצלחתי לעמוד בדרישות... בסוף הלכתי לפי מה שאמר הרופא.

במשך כחודשיים היא קיבלה בקבוק תמ"ל ביום, וכשהמשקל התייצב עברנו להנקה מלאה.

(לא משנה שבשלב מסוים ראיתי שהיא פשוט לא יונקת טוב, אז לקראת גיל שנה שוב שילבנו תמ"ל, עד שההנקה דעכה לאט לאט, לצערי ויגוני הרב)

לך לעשות סדר

ממש ממליצה לך כבר היום לפנות

אני חושבת,  לא זוכרת בדיוק...

ואמרו לי בטיפת חלב לשים לב שאני לא מושכת אותו ונגיד לא להציע מוצץ אלא להציע לינוק

ושמתי לב שאני באמת מושכת אותו וממישכה לו שאת השינה בעגלה או במוצץ או במנשא וככה יש רווחים גדולים יותר בין ההנקות- זו היתה תקופה מאודד אינטנסיבית ולכן משכתי הרבה..

ואז אחרי שהיצה את הירידה או העצירה לא זוכרת, התחלתי להניק כל הזמן, למדתי להניק כשהוא במנשא והייתי מניקה כשהולכת ממקום למקום בפיזורים ואיסופים רוב הדרך הייתה הנקה וככה גם בבית, בדרך לתורים וכו...

האמת ברגע שזה הלך במנשא זה ממש הקל עלי והרבה את ההנקות.. וגם חוסך זמן חחח.. לא רציך לשבת כשמניקים.. אבל אינטנסיבי לגב..

ואחרי כל זה הוא לא עלה המון אלא סביר.. ואז הבנתי שזה הילד.. לא אכול הרבה.. והוא ככה עד היום..

המנשא גם עזר בזה שזה הגיל של משבר גיל 4 חודשים שהכל מעניין אותם ברמות אחרותתתת וממש קשה להם לינוק כי כל הזמן יש להם גירויים... אבל בתוך המנשא הוא לא ככ יכול להסתכל לצדדים אז זה ממש ריכז אותו בהפקות..  

מומלץ לשים קרמים עפ מקדם הגנה

כי ההורמונים של הריון והנקה מגבירים פיגמנטציה בחשיפה לשמש

יש גם יותר זולים

וגם טובים

שמעתי על גרניאר gernier גם מאוד מומלצים ויותר זולים

יש בסופר פארם מבחר גדול.

חשוב למרוח סרום טוב לפני הקרם

וכזה שמכיל ויטמין סי הבנתי שזה מאוד משפר את האיכות.

יש לה קצף לפנים שאני משתמשת בו קבוע, ממש אוהבת.

וקרם פנים יש לי של ערוגות, יקר אבל ממש איכותי ומספיק למלא זמן.

לי אישית מוצרים לא טבעיים יצרו תופעות לוואי ולא יכולתי להשתמש בהם, ושני אלו ממש טובים ונעימים.

מוצרים מצוינים איכותיים וטבעיים במחירים מאוד טובים ונגישים

יש גם את ערוגות אבל המחירים קצת יותר יקרים, ריח טוב להכל. גם איכותי מאוד

לשתיהן יש אתר אונליין ואפשר לקנות ולנסות בניצת הדובדבן 

וכתבתי את זה גם כאן בעבר כמדומני. אחרי לידה הדימום הוא כנט פצע שצריך להחלים. ומנוחה עוזרת לו להסגר ולהפך. (לעומת דם ווסת שזה כמו כלי שצריך להתרוקן, ותנועה דווקא עוזרת).

בלידות שהקפדתי על כך טבלתי תוך חודש. אבל נראה לי שלא הגעתי לרמות מנוחה כמו שאת מתארת.  

בלידות שלא הקפדתי, ראיתי לגמרי איך כל הסתובבות והליכות, גם כשהרגשתי פיזית טוב, הגבירו את הכתמים.

להגיד, שהמנוחה חשובה מאוד לא רק לעניין כתמים, ואם כבר בשיווק עסקינן, גם המנוחה וההחלמה הן קלף מנצח, ולא רק שבעה נקיים

ובנוסף, זה גם באמת מאוד משתנה, ואם מישהי לא הצליחה לטבול אחרי שלשה שבועות (או כן הצליחה), זה לא בהכרח בגלל מנוחה או לא מספיק מנוחה. אלו דברים שקשה להוכיח.

אני לא אומרת את זה כדי להגיד שאין צורך לנוח, אלא כדי להקדים ולומר לא להתבסס אם זה לא עובד, ולנקות מראש את המצפון אם לא יצא לכן. כי זה לא תמיד עובד.

פשוט זה תמיד הרגיש לי לא ישים.

וראיתי שכשהבנתי שזה חשוב גם במובן הזה- איכשהו הסתדרנו..

אבל המטרה העיקרית במנוחה זה כמובן בריאות והחלמה מהלידה..

לק"י

@אמהלה

יש שמן לאמבטיה וקרם של לה רוש פוזה. יקר, אבל טוב. (לפעמים יש מבצעים בכל מיני מקומות, למשל בשופרסל אונליין).

לנגב היטב, גם בקפלים (נראה לי שבפורום המליצו לנגב בטפיחות).

להלביש בגדים מ-100% כותנה.

(לשני ילדים שלנו היה בתור קטנים, וב"ה עבר. לקטן הנוכחי ולזה שלפניו יש יובש בגוף, אבל לא כמו שהיה לאחרים).

בלנאום, משהו כזה

אלה עשו לו פריחה מוזרה

אבדוק על השמפו שציינת 

תודה @יעל מהדרום  על התיוג.

מצרפת לך משהו שכתבתי פעם. אני פה לכל שאלה.

ד"א הכי בזול מצאתי את השמן והקרם לחות בסופר מדיקה. לוקח כמה ימים משלוח..

https://www.supermedica.co.il/web/?pagetype=9&itemid=354570

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

מניסיון אישי מזג האוויר הנוכחי מאד מגביר התפרצות.

לשמפו קוראים לה רוש פוזה והוא נהדר.

אכן כדאי להמעיט במקלחות.

אצלנו עזר טיפול אלטרנטיבי בשם "ביקום".

מכירה את העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס? אם לא ממליצה לקרוא את החומרים שלהם.

לדעתי יש גם קבוצה בפייסבוק, אני לא נכנסתי אליה.

בריאות שלמה!

סבונים של לה רוש פוזה אבל לא רואה משהו לשיער, שמים להם בשיער את הסבון של הגוף? או שאמור להיות אחד בנפרד?

הוא יקר אמאל'ה!!!! כיום הוא עם שמפו של פינוק חחח

קיבלתי המלצה לעוד שמפו, שקונים בבית מרקחת

לא זוכרת איך קוראים לו אנסה להיזכר

מעניין אם את מכירה ומה מביניהם טוב יותר

ליפיקאר הוא השמפו וסבון של חברת לה רוש פוזה.

זה שמן שקוף- צהבהב, אכן יקר.

ממליצה לא לסבן את כל הגוף אלא רק במקומות היותר מלוכלכים..

ולא הרבה זמן. מקלחת קצרה...

בלי סבון אלא עם שמן. יש אמול ויש בלנאום.

ברור

זה אחד הגורמים ליובש

אני רק שוטפת לבן שלי הקטן את הפנים וכבר ניהיה יובש