לגיל חצי שנה... אבל עשי כרצונך... יש הרבה תינוקות שהחלו טעימות בגיל 4 חודשים ואז זה מעט בכפית ולא מחליף ארוחה, כמו שנקרא-רק טעימה.

אלא אם כן שוב שינו אותן חזרה ל 6 חודשים. משרד הבריאות מעדכן הנחיות מפעם לפעם.

לי אישית זה הרגיש מוקדם מידי, כאילו הם עדיין קצת עובריים מה דחוף עכשיו קצת גזר..

נראה לי תלוי במוכנות האם והילד.

מדובר בעיקר בירקות מרוסקים ובטעימות\ליקוקים זעירים של כל ירק בנפרד בהתחל עם מרווח של כמה ימים בין ניסויים חדשים.

גזר, תפו"א, בטטה...

זה די הרבה פצ'קה של הכנה והתעסקות בשביל כמה מיליגרמים במקרה הטוב שיכנסו לחיך..

אבל זו החלטה שלך ואם יש לך סבלנות, למה לא.

כל 3 ימים להחליף פרי/ירק.

בבוקר כדאי לתת טעימות זה ממש כפית,אפשר להתחיל עם גזר לרכך קצת עם מים חמים.

אח"כ תפו"א/בטטה.

אני בדר"כ מתחילה עם ירקות אח"כ עוברת לפרות אגס/תפוח/בננה.

תהנו

אצלי בגיל 4 חודשים בדר"כ הן דורשות. הווה אומר- א"א לשבת איתן ליד השולחן בזמן ארוחה בלי שהן יצרחו עד שניתן משהו בפה.

אז גם ככה אפשר - טעימונת אבוקדו, טעימונת טחינה (אצלי הן גומעות טחינה..), קצת תפוח אדמה מרוסק, ובאופו טבעי, לאט לאט את תראי שתתחילי גם לרסק במיוחד - פרות, ירקות מבושלים.

נראה לי קצ תמוקדם להמיר הנקה באוכל מוצק. גם חבל שהריח של הקקי יהפך למסריח כ"כ מהר.. תנו לנו להינות מריח טוב עוד קצת..

יצא לפני כמה חודשים תדריך מעודכן, עם מעט מאוד שינויים ביחס לקודם (שיצא לפני שלוש שנים). התדריך הקודם הציג אפשרות לחשוף למוצקים מגיל ארבעה חודשים, ומה שקרה בפועל שהורים ואחיות נסחפו עם זה, ונוצר בציבור רושם כאילו חובה לתת מגיל ארבעה חודשים, ולעבור תוך רגע לארוחות וכו' וכו' (למרות שמי שקרא את התדריך יכול היה לראות שזה לא מה שכתוב בו). אז בתדריך החדש מודגש שהגיל הסטנדרטי לחשיפה הוא שישה חודשים, ולפני זה נותנים רק אם רואים שהתינוק כבר ממש בעניין ומוכן לזה, וגם אז מדובר בכמה שבועות ראשונים של טעימות מזעריות בלבד, וממש לא לרוץ עם זה מהר מדי.

למשל, אם את רואה שהיא עוקבת בעיניים אחרי הכפית לפה שלכם, ועוד יותר אם היא מנסה להושיט יד ולתפוס אותה

לי אישית נשמע שלא כדאי למהר עם הטעימות..

הנקה זה הדבר הטוב ביותר עבורם, וכל עוד הם לא מגלים עניין במשהו אחר, למה לחשוף אותם לזה?

הטעימות מתחברות לי עם שלב ההפרדות מההנקה.. חבל להקדים את העניין הזה. לדעתי

דבר נוסף,

אני פשוט לא מצליחה להבין את ההדרגתיות של זה.

אם מגיל חצי שנה כבר מותר לתת את רוב הדברים-

למה זה לא יכול להוות תחליף להנקה??????

עד מתי הילדה תהיה תלויה  בי ככה? זה ממש קשה לי.

להתקדם לכיוון ארוחה שלמה, אבל בגיל ארבעה חודשים - הם פשוט עדיין בנויים כך שמה שבונה טוב את כל המערכות בגוף שלהם זו הנקה, וגם אם אפשר לחשוף למשהו אחר - לא כדאי שהמשהו האחר יתפוס את המקום הכל כך חשוב של הנקה. לחיות (כמעט) רק על הנקה בגיל הזה זה מה שעוזר לגדילה אופטימלית (כמו שהזכרת למעלה), להתפתחות טובה של המוח (בגיל הזה הוא עוד גדל בקצב מסחרר! וחלב אם מתוכנן לתמוך בהתפתחות הזאת), במערכת החיסון (יש סוגי נוגדנים שתינוק עיין לא מסוגל לייצר, וזקוק לתיווך החיסוני של ההנקה), בבניית הלסת ועוד ועוד.

אבל קשה לך, ולא כדאי להתעלם מזה. להרבה סוגי קשיים יכול להיות יותר מפתרון אחד, ויש כל מיני שבילי זהב ופתרונות ביניים. אולי תנסי למקד מה הדברים שקשים לך במיוחד, וננסה לחשוב ביחד איך אפשר להקל עלייך?

קשה לי שהיא יונקת המון בלילה- כמעט שעתיים שלמות ונרדמת רק בסביבות אחת בלילה. זה מקשה עליי ולוקח את הפרטיות המינימלית שלי ושל בעלי.

היא חייבת להיות צמודה אליי 24 שעות! אני רוצה לצאת אבל השאיבות מקשות עליי..הייתי עושה את זה והפסקתי למרות שקנינו משאבה מעולה..לוקח לי שעה לשאוב בלחץ את הכמות שהיא דורשת.

אף פעם אני לא בטוחה שמה שהשארתי לה מספיק ואז כל פעם שאני יוצאת אני בלחץ.

אני גם לא יודעת אם זה בסדר שבעלי יחליף לה טיטול..יש משהו בזה שלא עושה  לי הרגשה   טובה וגם זה  מגביל אותי מבחינת יציאות. (זה כד"א)

וזה קשה ומטריד בארוחות שבת כשיש אורחים..והשבת אנחנו נוסעים בפעם הראשונה להורים של בעלי בצפון מאז שהיא נולדה ואני בחרדות חבל על הזמן.

מבינה..זה הרבה נקודות.

גם לי היה הכי קשה כשיש אנשים (כשמתארחים או כשמארחים), ונראה לי שהגעתי למסקנה שזה לא רק ההנקה קשה לי (שאז הייתי קונה איזה סינר שווה ומסתדרת) אלא בעצם בלי קשר להנקה - בחודשים שאחרי לידה אני לא יצור חברותי במיוחד, רגישה מאוד להערות, חסרת סבלנות לסמול-טוק וכו' וכו'. וכשהבנתי את זה התחלתי לנצל את ההנקה - הסתגרתי בחדר שעות עם התינוקת, בתירוץ שאני לא מניקה בציבור, וככה ברחתי מהחברה בכל פעם שלא היו לי כוחות להתמודד. וגם הפחתנו אירוחים והתארחויות בתקופה הזאת.

סביר שאת לא כמוני. רוב הנשים שאני מכירה בנויות אחרת, ודווקא זקוקות מאוד לחברה אחרי הלידה, ונחנקות מהבדידות עם התינוק לבד. אם כאן הבעיה אז מן הסתם הפתרון יהיה סינר הנקה טוב עם קשת, שאת יכולה להניק לגמרי בצניעות וגם להישאר בחברה.

אז שוב - נסי למקד לעצמך מה בדיוק מפריע לך כשאת עם אנשים, אולי הפתרון בכלל יהיה אחר לגמרי (ואולי הדבר הנכון ביותר יהיה פחות לנסוע ופחות לארח בינתיים - זה אם למשל הבעיה היא שלאנשים שאת מארחת יש הערות שמקטינות אותך... גם זה קורה, ואין שום סיבה שתצטרכי להתמודד עם זה).

בעניין היציאות, שוב בואי ננסה למקד. איזה מין יציאות אלה? יציאות כי את חייבת את זה לעצמך, להתאוורר קצת מהטיפול בה (ואז הכיוון יהיה בדיקת הביטחון שלך בטיפול של בעלך, בהאכלה ובכלל, ומה יכול לעזור לך להיות יותר בטוחה) או יציאות כי יש סידורים הכרחיים (ואז אולי דווקא יהיה יותר נוח למצוא דרכים לקחת אותה איתך, ולחסוך לעצמך חרדות)?

זה נשמע שמצד אחד את מרגישה שהיא ממש גורה ודואגת לה כשהיא בלעדייך, ומצד שני יש לך חשק שהשלב הזה יעבור כבר... הוא יעבור, ותהיי מופתעת כמה מהר הוא עבר, אבל לדעתי זה לא בדיוק עניין של הנקה מול מוצקים. זה לא שכשמוצקים יחליפו הנקה פתאום תרגישי שאת יכולה לצאת בכיף ואין דאגות. השלב הזה של עצמאות תלוי בכל מיני גורמים אחרים, לאו דווקא בשאלת התזונה... לכן כדאי להתמודד ישירות עם הקושי שלך כרגע, ולא בדרך העקיפה של הפחתת הנקה.

אה, ולגבי הלילה לא עניתי. טוב, נשאיר משהו לאחרות... (אני לא יודעת אם יש לי תשובות טובות בנושא הזה.)

שאני לא מצליחה להכנס לחשבון שלי,

אולי תנסי מטרנה לא באופן קבוע רק ביציאות, לילות וכו' אולי זה יעזור לך להקל על ההרגשה ומצד שני תהיי רגועה שהיא שבעה וכו'.

מה שכן שימי לב שיש תינוקות שכשהם מתחילים עם תחליפי חלב הם כבר לא רוצים הנקה ויש כאלה שלא ככה שלא לכולם זה מתאים...

בהצלחה!

אני בדיוק במצבך. ככ ככ מזדהה עם המצבים שתיארת.

מה שאני עושה הוא להקפיא חלב. אין לי חלב אם לשאוב אם אני לחוצה לצאת וחייבת לשאוב מלא מהרגע להרגע.

אז אני שואבת כל יום נגיד 40 שזה קצת. אבל כל יום, בלי לוותר. וכך נהיה לי מאגר זמין במקפיא.

וכשבא לי לצאת אני פשוט שולפת מהמקרר את הארוחות שהוכנו מבעוד מועד ומפשירה...

ואפשרות אחרת היא כמובן לקחת אותה איתך עם סינר הנקה.

סטריליזציה  שחייבים לעשות אחרי כל שימוש מוציאה לי את החשק.

זה בהוראות של המשאבה?

בעיקרון בפרסומים של משרד הבריאות קראתי כמה פעמים שהסיבה שמומלץ עיקור אחרי כל שימוש לכלים שמשמשים לתמ"ל היא בגלל חיידקים ספציפיים שנמצאים במפעלי התמ"ל (בעיקר סאקאזאקי), חיידקים מסוכנים ששונים לגמרי מהחיידקים שתינוק עלול לפגוש כשהוא מלקק את הנעליים של אמא. כלומר זה לא שהמטרה היא שאף חיידק לא ייכנס לעולם לפה של התינוק, זה לא ריאלי ולא רצוי - זה רק חשש מחיידקים מסוימים, שעלולים להימצא דווקא בתמ"ל. וכמובן שבחלב שאוב אין את החשש מאותם חיידקים שזוהו במפעלי תמ"ל. אבל מצד שני כמה שחיפשתי, לא הצלחתי למצוא שום הנחיה רשמית של משרד הבריאות בנושא, שום חותמת להנחה שלי שדין חלב שאוב שונה מדין תמ"ל. כשהם מפרסמים הנחיות לשימוש בתמ"ל - מודגש שם שחשוב לעקר אחרי כל שימוש. כשמפרסמים הנחיות לשימוש בשאוב - אף מילה בנושא, לא לכאן ולא לכאן. אז אם אין ברירה אלא לנחש... הייתי אולי מנחשת לפי גיל התינוקת. בגיל שמכניסים הכול לפה כבר לא הייתי כל-כך חוששת. זה ביחס לתינוקות הפרטיים שלי, לא לוקחת אחריות על אף תינוק אחר

עבר עריכה על ידי קארין92 בתאריך ז' באייר תשע"ג 15:00

גם מה שהכרחי- איך לעשות שיהיה פחות מעיק.

ומה שאני מרגישה כבר הרבה זמן-צורך להתאוורר..מה שבעלי מוכן- לקחת את ראשית אורה לבית מדרש אבל אז אני דואגת- איך יחליף לה טיטול? אם הוא לא ישים לב לרו כשקר לה?אם היא תצרח ותהיה רעבה מעבר למה שאצליח להשאיר לה אז אאלץ לחזור..אני מפחדת.

למשל הערב- יש שיעור שאני רוצה ללכת אליו- של הרב רכל, אבל רק מלחשוב על שאיבות יוצא לי החשק.

לקחת אוה איתי- לא רוצה.

את מהממת. תודה על כל מילה.

חייבת לומר לך, שאני כמעט בטוחה שמרביתנו מרגישות את אותן הנקודות..

כך שאת לא לבד, והדברים מוכרים באופן אישי, בתחומים אלו או אחרים, אצל כל אחת מאתנו..

טיפ מנסיוני: 

כדאי לתכנן את מסלול הסידורים. ממש לכתוב לפרטי פרטים מה מתכננים לעשות, איפה זה נמצא,

מקומות פוטנצאליים ונוחים להניק עם סינר הנקה (ולוותר על השאיבות בנתיים), לכלול זמני מנוחה- לך ולקטנה.. וכו'.

מאוד מאוד מועיל! כך הסידורים נגמרים מהר משתכננת, וגם נעשים בצורה חכמה ונחה עד כמה שניתן..

ברגע שאוכל להוציא כסף על סינר הנקה נורמלי- נראה לי שזה מה שאעשה כי ממש קשה לי ככה.. בכל מקרה אני פוחדת שזה חוסר צניעות בחוץ אבל בחיי שנשברתי.

אגב, לי אין סינר אלא שמיכת פיקה מאוד גדולה ו"אטומה"..

נשמע שאת חייבת התאווררות, אז אם יש לך הזדמנות ליציאה לא ארוכה מדי, זה דווקא ישים לגמרי.

את יכולה להניק אותה הנקה טובה ממש לפני, להכניס אותה למנשא, והיא בטח תירדם ובכלל לא תרגישי אותה.

מקסימום, תצטרכי להניק עוד פעם, אם את יוצאת להרבה זמן.

אני מבינה מאוד את הרצון שלך להשתחרר מהתלות הזאת. אבל תחשבי, שאם זאת המציאות, שתינוק יונק הוא תלוי באמא שלו בצורה מוחלטת, אז כנראה שכך ה' ברא אותו בכוונה תחילה. כנראה שזה לא רק ההנקה. זה הכל- בטחון עצמי, ותחושת בטחון ועוד הרבה דברים קריטיים לנפש הרכה של התינוקות.

ולגבי הלילה- למה היא יונקת שעתיים? זה מלא זמן...

ניסית להשכיב אותה בשעה 7-8 בערב? אצלי, בגיל 4-6 חודשים כולן הלכו לישון ללילה בשעות האלה. אמנם קמו לינוק אבל חזרו בדר"כ לישון. ולא שהרגלתי אותן לזה, אלא שפשוט זה קרה מעצמו.

היא נרדמת רק בהנקה?

כתבת דברים מקסימים שגרמו לי לחשוב על זה בצורה קצת שונה. ממש יפה..

היא נרדמת רק בהנקה. ניסיתי הכל- נדנודים- מוצץ-  ליטופים..הכל. הילדה צורחת עד שאני מניחה לה לינוק עד שהיא נרדמת.. אתמול היא נרדמה ככה ל6 שעות רצופות,  נרדמה בסביבות אחת בלילה, אכלה ב7 וחזרה לישון עד 9 וחצי בבוקר.

במשך היום- נמנמה צטבר שעה. היא ממש ערה עכשיו..בעייתי קצת.

זה בכלל לא פשוט לשחרר לפעמים, אני זוכרת את עצמי באותם מצבים כמו שלך, עד שהפסקתי להניק (10 חודשים) לא הייתי יוצאת לחתונות ולבילויים וכו'.

אבל זה לא צריך להיות ככה, מותר לך לצאת. למה את חוששת שבעלך לא יטפל בה כמו שצריך? הוא ילמד אותה לאט לאט, גם את לא ידעת מיד מיד איך מטפלים בתינוק.מקבלים הדרכה ומתנסים, ככה זה.

תדברי איתו, תסבירי לו את החששות שלך, גם אני נורא פחדתי מקור- מה שעזר אצלנו זה מד חום קיר, הטמפ' המומלצת כמדומני היא 22 מעלות (אפשר לבדוק זאת בוודאות) ואז בטמפ' כזאת יש בגדים נעימים שלובשים- ארוכים ודקים, אם יותר קר אז שילביש לה סוודר וכו' ואם ממש קר אז חרמונית.

הרעיון הוא למצוא נוסחה שמצד אחד תהיי רגועה ומצד שני תדבר "אליו" כלומר, הוא יבין את המושגים.

לגבי החשש שהיא תהיה רעבה- את עושה את המקסימום לספק לה אוכל, אם יהיה חסר לה חלב אז יש תחליפי חלב, לא ממליצה מלכתחילה- אבל אם זה ירגיע אותך שתמיד יש איתה מנה לעת הצורך אז זה בסדר גמור.

ו... גם אם הוא לא מטפל בדיוק כמו שאת, תנסי להרפות. אז היא לא תלבש בגדים נקיים, אז הוא לא יסגור את הטיטול בצורה מושלמת כמוך- אז יברח לה קצת על הבגד והוא ילמד לפעם הבאה. אין ברירה, בשלב כלשהו תהיי חייבת את העזרה שלו וכדאי שזה יהיה לפני שיהיה לך מ-מ-ש קשה.

לגבי סינר הנקה- אל תעשי את הטעות שלי- תשקיעי בזה!! אני לא קניתי גם כן מטעמי חיסכון, אבל זה דבר כ"כ נצרך לאישה שצריכה לשלב בין גידול ילדים לשאר המטלות שהעולם מציב בפניה.

עכשיו בדיעבד, אחרי תקופת ההנקה, אני חושבת שאם היה לי סינר זה היה מקל עלי פלאים.

תחשבי על זה, אם יש סיכוי שבזכות הסינר תצליחי לסחוב את ההנקה עוד חודש, לא שווה?!

בהצלחה!

ואת ממש מתוקה...

הוא צחק בקשר  לחרמונית והסכים עם כל השאר.

תודה.איזו משקיענית.

איזה כיף איתכן..

באמת שאני מעריכה את העזרה הזו..באמת שאני מתכוונת ב"נ ליישם לאט לאט.

פשוט תודה.

גם אם היא נרדמת רק בהנקה- ניסית לעשות לה מעין שגרת השכבה (אפילו שזה קצת מוקדם להרגל כזה, בכל זאת). נניח, מקלחת, פיג'מה, הנקה בחדר חשוך ושינה במיטה שלה (או איפה שהיא ישנה). וכל זה- ב7-8 בערב?

יכול להיות שיותר מאוחר מזה היא לא רגועה פשוט כי היא נורא עייפה כבר וצריכה שנת לילה.כשתינוק עייף מדי זה סיוט לו ולהורים...

אני מציעה כי ככה זה היה עם כל הבנות שלי, כולל זו שעכשיו בת חצי שנה. ואצלי זה בלי שום שגרה... מקלחת ממילא אני לא מקלחת אותה בערב כי עדיין קר בערבים. אבל אני מלבישה פי'גמה, הנקה טובה אם היא רעבה, ואז היא הולכת לישון.

עוד משהו ששמתי לב אליו- לכל הבנות שלי היה שלב, בערך בגיל הזה, ששמתי לב שהנוכחות שלי או המגע/נדנוד/ליטוף שלי משגע אותן ומפריע להן לישון. גם עם הקטנה זה ככה עכשיו. אני מניחה אותה, מכסה, מדביקה לה כמה נשיקות הגונות, שמה מוצץ ויוצאת מהחדר. אם היא עייפה היא פשוט נרדמת. אולי לפעמים אני שמה לה עוד פעם פעמיים את המוצץ וזהו. אם היא מאוד עייפה, אז היא גם יכולה לבכות 30 שניות בערך ואז נרדמת.

אולי שווה לך לנסות...

ועוד רעיון- הגדולה שלי היתה נרדמת מגיל 4 חודשים עם בקבוק תה קמומיל (בלי סוכר). היתה שותה, וכשראיתי שהיא כמעט נרדמת, שמתי לה מוצץ, הפכתי על הבטן (אל תגלי לאחות בטיפת חלב), וזהו.

אני יודעת שהיום לא ממליצים לתת נוזלים כלשהם לתינוק יונק. אבל לי זה עזר בכל מקרה, גם לכאבי בטן וגם לשינה...

ודבר אחרון- הכל עובר. עובר עובר עובר. עם הילד הראשון הכי קשה כי נראה שאין תקווה...אבל באמת הכל עובר.

יש כאן כמה דברים שאני הולכת ב"נ ובע"ה לנסות החל מעכשיו.

בכל אופן-  את חושבת ששייך לנסות להעיר אותה מוקדם יותר?

וואו..איזו אמא טובה את.

המון תודה.

פשוט לא חייבים לקנות אותו בשילב.

אני למשל קניתי ב35 ש"ח והיה בחנות גם 'יקרים' יותר ב45 ש"ח... שזה לא כזה יקר

לעמות הסינרים ברשתות. היכן השגתי?

חנות זולה: בייבי פארם גבעת שמואל (מתחת להולמס פלייס)

אני לא בעד להעיר תינוקות, אלא אם כן אין ברירה, אם צריך לצאת מהבית לנסיעה או משהו כזה.

סדר היום שלה ממילא יסתדר בחודש חודשיים הקרובים. בלי שתשימי לב פתאום תראי שהיא ישנה שנת בוקר, שנת צהרים ולילה.

אני אמא טובה?? איזה כיף לשמוע מלים טובות...

כ"כ הרבה נקיפות מצפון יש לנו האמהות. שטעינו בזה, ועשינו לא נכון בדבר אחר. אז טוב שאת מזכירה לי שבעצם אני אמא טובה, ככה בפשטות...

גם את כזו, אני מבטיחה לך. כל אמא שאכפת לה ולומדת את ההורות ואת הילדה שלה היא אמא הכי טובה שיש.

אוכל לחכות קצת בסבלנות.

אם הכל ממילא מסתדר בסוף- נראה איך אנחנו מפיקים את המיטב מהמציאות הנוכחית.

יופי של מחשבות הכנסת לי לראש.

כי של שילב פיצי לדעתי ולא מכסה כלום!

אם היו שואלים אותי איך לייצר סינרים הייתי עוטפת הכול, גם מאחור. לא רק מלפנים.

רק שלא שאלו אותי... אז בקיצור הוא מכסה טוב מלפנים. נחמד בהחלט בשביל הכסף שהוא חסך לי.

שמכסות גם מאחורה

מאוד פשוט וזול גם לתפור כאלה סתם בדרך אגב

לי יש כמה...

או אפשרות לקחת מכונה לחצי שעה בהשאלה משכנה?

אני מוכנה לתת לך הנחיות, לגמרי בחינם.

אם לא, תכתבי לי במסר באיזה אזור את גרה, ונראה אם רלוונטי שאני אתפור לך

ב"ה

כי ראיתי כבר אצל חברות שיש כאלה מאוד דומים אבל הגודל לא כ"כ זהה.

יש כאלו שהם קצת קטנים ולא עושים את העבודה כמו שצריך... 

לפני כמה חודשים שאלתי כאן שאלה דומה, לגבי התאומים שלי. ממש רציתי שהם יתחילו להיות עצמאיים יותר, אף-על-פי שהם כן מקבלים תמ"ל, מגיל חודשיים, בשילוב עם הנקה.

וכיום, כשהם בני עשרה חודשים וחצי, פשוט קשה לי עם הרעיון של לשבת ולהאכיל אותם. יותר פשוט לי להרים והניק אותם, או, כמובן, הכי פשוט - להשכיב אותם עם בקבוק. (זה עושה לי כמובן תחושות של אמא רעה, שלא מספקת לילדים שלה את האוכל שהם צריכים, מתעצלת וכו'... כולנו באותה סירה...)

בכל אופן, אני מאחלת לך בהצלחה, ותהני בכל זאת מהזמן הזה שעובר מהר!

את הגדולים הנקתי מלא. אבל זה לא חוכמה, הייתי בבית, או בלימודים, כשהם במעון ליד...

גם את אלופה!

נתתי לה אתמול עגבניה מגורדת חחחח

איזה פרצוף!!!!! רציתי לאכול אותה..

אויייש לאכול אותם!!

אח"כ ירקות ועוף (תפו"א בטטות וכד')

אבל מלפפון ועגבנייה אני בקושי מביאה כי לא יודעת זה לא נראלי טעים!! ועגבנייה זה חמוץ כזה.. 

והקטע שהוא אוהב הרבה יותר מרק עוף מאשר פירות מתוקים! אז אני משערת שלא תהיה בעיה עם מלפפון ועגבניה בעתיד.

ועכשיו אגב הוא כבר אוכל הכל.. כל מה שאני מכינה לנו הוא מקבל גם.. 

הדבר הבא- אבוקדו..בע"ה כשנסיים לתרגל עגבניה חח

איזה כיף שהוא כבר אוכל הכל

ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת

וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..

כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.

לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.

אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.

בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.

וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.

שאת לא בחודש תשיעי באוגוסטטט

שיש יותר בגדים ללבוש בחודש תשיעי (סריגים וסוודרים)

שהבייבי יהיה מהגדולים בכיתה (אבל זה תקף רק לינואר+)

אפשר להסתובב בבית בלי חזיה ורק לשים קפוצון מטשטש מעל חח

ולא להזיע (או להזיע פחות) בהנקות

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.

לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

וזהו

כשרציתי למנוע בין ההפלות (עברתי כמה) לקחתי נרות נכון שזה לא בטיחותי אבל אם משמיים צריך להיות הריון יהיה בכל מקרה

אני ממש מאמינה בזה

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי

אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות

ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

בסיטואציה אחרת רופאה אמרה גם להימנע לזמן לא ידוע

התייעצנו עם רב שמבין במצבים רפואיים כאלו והוא אמר להשתמש בדיאפרגמה וזה מה שעשינו (הייתה לי בבית)

רושמת כי לפעמים יש הצעות אחרות שיכולות לעזור.. 

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

כיף בזה.

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.

2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.

אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.

אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.

לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.

בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.

לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..

מתנצלת אם מישהי נפגעה.

שיהיה רק בשמחות!!

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.

את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.

יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).

שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.

ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

טוב, זה בלי הקליפ.

הגננת הייתה מנגנת לנו בחלילית את השיר הזה כל יום בגן

איזה הזוי

בחיי לא עלה על דעתי שזה שיר עצוב או משהו בכיוון עד שהערת עכשיו

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

מה המטרה של השרשור הזה?

כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?

של ילדים..

אני לא מכירה הכל..

את האלבום 'פלא' של עלמה זוהר.

אוהבים אצלי במיוחד את 'גלגולים' ואת 'לילה'.

עוד שירים פחות מוכרים זה 'ילד פעם'. אבל צריך להתחבר לסגנון (קצת שטותניקי כזה)

וכמובן, הכבש השישה עשר. האלבום המועדף לנסיעות (אני הייתי אמא בתקופה שהיינו משמיעים לילדים שירים מדיסקים...).

אפשר גפ לשים סיכות שמחזיקות את הבובו לשיער, אבל זה לפעמים קצת מותח את השיער ופחות נוח

ושהמטפחת תהיה קשורה טוב. אפ עושים קשירה הפוכה אז לשים סיכות תפירה לחזק את הקשר והמיקום של השוונצים שיוצאים

גם לך @השקט הזה 

לא מזמן הייתי בחתונה וכל החברות הנשואות פשוט פתחו את הקשר של המטפחת ורקדו ככה, עם קצות המטפחת על הכתפיים (רחל אימנו כזה) לי הקשר לא נפתח, אבל המטפחת כל הזמן החליקה אחורה, אז פתחתי גם את הקשר ואיכשהו זה מנע ממנה ליפול. ואז כשנגמר הסבב הלכנו ביחד לשירותים לקשור את המטפחות מחדש.

זה לא עושה כאב קאש אחרי זה.

מין הרגשה שהמח תפוס

אבל אני מוכנה לסבול בשביל שלא יזוז באירוע.

שונאת כל רגע לרוץ לתקן, וגם הקשירה יותר מורכבת באירוע אז באסה

איזה ריקודים כבר יזיזו לך את המטפחת? 😅

יש את הסרט החדש עם הפס סיליקון עם הנקודות

תראי למשל אצל אביה ששון.

לא התנסיתי בעצמי אבל נשמע שזה בדיוק מיועד לזה. 

יפה שאת זוכרת❣️

זה חתונה של גיסתי...

אני ארקוד לפי היכולות שלי בשטח

האמת בכל מקרה אני לא ממש אוהבת לרקוד

בטח לא בחתונות...

אבל בכל זאת גיסה...

וכן חודש זה עדיין משכב לידה.

אולי אם המטפחת זזה זה מרמז להרגיע עם ההשתוללות.. אפשר לשמח בלי לקפוץ מדי (שזה מה שמעיף את המטפחת, לא?)

תהני ותבלי בנעימים, ותשמרי על עצמך.

אחת בכל צד זה מחזיק לי מעולה

צפון הגולן שקט לחלוטין, גם לפני "ההפסקת אש".

רק ליישובים הדרוזים היה ירי, ומעט מאוד מאוד, לפני ההפסקת אש ....

אני בתהיות האם לנסוע לטייל בקיץ בגליל עליון

ראיתי שב 8/6 היה אזעקות

זה לא ככ מזמן לא?

אין שם כתבמים לפעמים? באמת לא כזה מכירה את ההבדלים בין האזורים

זה יום המלחמה עם איראן

לא משהו שמשקף.. היו אזעקות בכל הארץ

היו שם אזעקות בשאגת הארי וממש מעט, באזעקות ביוני זה מאיראן....אם שוב יהיה בלאגן עם איראן הייתי מעדיפה להיות בצפון מאשר במרכז🤭

אחד המקומות הרגועים בארץ

היה לשם ירי גם מלבנון אבל הרבה פחות מלגליל העליון.

אז כרגע ממש סבבה לנסוע לשם

ולא יקח סיכון

אנחנו סגרנו משהו בסביבה ובעלת המקום אמרה שאם יש משהו היא לא תיקח סיכון (במקומות האוהלים וכאלה אין מרחב מוגן)

בלי קשר קרוב לזמן הנופש אני אבדוק בעצמי את המצב ואראה אם מתאים לי ליסוע

לרוב נרדמת בזה שאני מניחה בעגלה או במיטה עם מוצץ ושמיכה וזהו.

לפעמים זה בהנקה ולפעמים צריך גם לנדנד...

זה בדיוק התסכול שלי... 

לקחתי קורס שינה ועזר חצי קלאץ

בגדול מה שכן עזר ברוב הפעמים זה דווקא להקדים את שעת ההרדמה

ראיתי שאני מרדימה אותו שהוא שפוך אז הוא לא מצליח לחבר את מחזורי השינה

וגם לעשות הרפיה הדרגתית ומשמעותית לפני הכניסה למיטה

ואין מה להקדים כשזה במהלך היום.. אין לה עדיין שעות קבועות..

בלילה יותר קל לה לחבר.. במשך היום ישנה חצי שעה כל פעם

האמת שנראה לי שלכל הילדים שלי היה שלב כזה ועם הגיל זה השתפר, נראה לי סביב 8-9 חו'.... לפעמים ניסיתי לעבוד על זה ולפעמים קיבלתי שזה המצב. אם ההרדמות הן קשות אז זה ממש סיוט, אבל אם הם נרדמים בקלות אפשר להסתדר עם זה.

שלי לפעמים מתעורר, יונק וחוזר לישון (גם ביום).