וממשחק ופחות מלמידה של כיתה ולוח.

דר"א הלימוד לא דרך החיים עצמם ומשחק כבר מתרחש בגן (מעל גיל שנתיים). מה שיש בו נראה לי מספיק לגיל הזה.

בבית את יכולה מעבר למשחקים הרגילים שמאד מלמדים לשבת איתם עם ספרים שמתאימים לגיל בערך 10 ד'. באמת שילד בגיל הזה לא מתאים לו יותר מזה (בנוסף לגן) לענ"ד.

בימינו שלימודים בצורה מסודרת, בכיתה וכו'...הם בערך 20 שנה יותר חשוב לא ליצור אנטי...

בעיני, הרב יותר חשוב לילד, לספוג כמה שיותר אהבה בשנים הללו.

תינוק ופעוט סופגים אהבה בעיקר במגע: להחזיק אותם על הידיים, לקרוא להם סיפור כשהם בזרועותייך, להרדים אותם בחיבוק בלילה, כשהם זקוקים לכך.

זה מה שיהפוך אותם לבני אדם שלמים, בטוחים, מאושרים.

לימוד עודף בשנים הללו לא יתרום לאושרם, ולכן לא חשוב בעיני.

זו הגישה שלי

את צודקת

עם זה אין בעיה בכלל!!!!

הם מקבלים המון ובכיף

תודה

אולי אני  אמא לא אחראית....

היא כותבת שיש לה גם ילדים גדולים. יש להם גם שכל לפתח. לא רק צורך באהבה כל היום.

רוב מוחלט של ההתפתחות הזאת קורה מאליו, מהרצון הטבעי של ילד להבין את מה שמקיף אותו (כל זמן שלא חונקים את הרצון הזה).

לעומת זאת בשביל לקבל אהבה - הם זקוקים לנו ועוד איך.

לכן הגיוני להדגיש דווקא את הפן הזה.

הופתעתי מאוד לקרוא מה שכתבת.

את חושבת שכל האמהות כאן יושבות ולומדות עם הילדים?

ממש לא נראה לי...

תראי, אני לא יודעת מה קורה במוח עד גיל 3, אבל גם אם זה נכון, נראה לי שאת יכולה (וצריכה!!!) להירגע.

למה?

קודם כל, כי אמא שלחוצה על משהו זה אף פעם לא טוב.

שנית, הרי הלמידה בגילאים האלה לא מתרחשת כמו בכיתה, עם ספר והסברים פרונטליים פחות או יותר. כל משחק שהילד משחק בו הוא לומד. יותר ממה שנראה לך.

הוא לומד בהתחלה על מרקמים וצבעים וגדלים, אח"כ על יחס בין חפצים וכד', ובהמשך על המון תכונות שלו, של חבריו למשחק ושל המשחקים בעצמם.

בעצם- הוא לומד דרך המשחק חוקים בסיסיים בפיזיקה , כימיה , מתמטיקה, בוטניקה וגיאולוגיה ועוד הרבה..

הוא גם לומד איך להיפגע ואיך לפגוע, איך להתגבר ואיך לוותר, איך לעמוד על שלו ואיך לכבד רצונות של אחרים.

המון!!!

אני שותפה להרגשה שלך שאפשר גם ללמד דברים בגילאים האלה. אבל הכל יכול לבוא בנחת, בזרימה, מתוך מה שאת אוהבת ומתחברת אליו, וממש לא בצורה של "לשבת וללמוד".

אפשר ללמד תוך כדי טיול (תראו את העננים. יש כאלה גבוהים, יש נמוכים. אתם יודעים שיש שמות של סוגי עננים שונים?)

תוך כדי קריאת ספר, תוך כדי בישול עם הילדים (מי יודע למה כל מה שמבשלים אותו נהיה רך ורק ביצה נהיית קשה?)

תוך כדי הליכה לגן (בוא נספור כמה עצים יש עד הגן. זה עץ דקל. יש בעץ הזה המון דברים מיוחדים כמו למשל...)

 תוך כדי נסיעה בטרמפ (תראו, איך הוא עשה כזאת מצווה גדולה בלי להתאמץ כמעט..)

מה שכתבתי הוא כמובן מתוך העולם שלי, אבל לכל אמא יש עולם שלם של ידע, ערכים ותובנות שהיא יכולה להעביר לילדים שלה

וממש לא צריכה לעשות את זה באופן רשמי בזמן קצוב.

עוד דבר- באופן מסורתי, בנים היו הולכים לחדר בגיל 3. כלומר, עד הגיל הזה הם היו עם אמם בבית. זאת אומרת שבהוויה הפשוטה של הבית- אמא, אחים, משחקים, חוץ ופנים, הילד לומד מספיק.

איזו מתוקה!!!!

א. את צודקת לגבי הלחץ, אך לצערי, אני לא מצליחה להתגבר על כך...

ב. אני יודעת שהלמידה מגיעה מתוך משחק, אבל גם לזה אני לא ממש מצליחה להגיע...

אני איתם כל היום, הקטן איתי בבית עד ספטבר, היא מגיעה ב-13:00 ואני לא מצליחה להגיע איתה למשחק יומיומי.

אנחנו הרבה בחוץ, משוחחים המון, עושים הרבה ביחד, אבל מעט מאוד מאוד משחקים במשחקים לגילה.

היא לפעמים משחקת לבד, ואז אני מרגישה אשמה, 

את צודקת לגבי הכל, אני פשוט חייבת להרגע.

ד''א הילדה מאוד מפותחת, אבל אני מרגישה שזה ממנה, ושאני צריכה כאמא אחראית, לספק לה את הגירויים המתאימים, בגלל המחקרים לגבי המוח.

(אני כנראה צריכה טיפול למוח שלי)

בכל אופן, תודה .

אם היא משחקת לבד, לידך והיא שמחה, מה רע?

נכון שכיף מידי פעם לשחק עם הילדים, אבל זה לא חובה יומיומית שבלעדיה הם לא יתפתחו. מה שחשוב זו הנוכחות שלך. (מכירה את זה שאת שניה בשרותים והם תוך רגע מתיצבים ליד הדלת ומחכים שתצאי?...) ונשמע שיש לך הרבה זמן של נוכחות איתם.

רעיון- אולי תשתפי אותה במה שאת עושה בבית- כלים (בת שלוש אצלי כבר שטפה כלים..), כביסה, קיפול כביסה (אצלי היא מקפלת את כל המגבות).

סתם נקודה למחשבה, כל תרבות המשחקים הזו שיש היום היא די חדשה. יש לנו בבתים שלנו כמויות אדירות של משחקים לילדים שנועדו לשעשע אותם ולפתח אותם.

וואלה, פעם לא היה כזה דבר. היו מקלות ואבנים, כדור, ואולי קוביות ועוד כמה דברים. והילדים התפתחו בסדר גמור, ואפילו צמחו מזה גדולי עולם...

אם מחקרים מדעיים עוזרים לך להשתכנע ולהירגע, אולי תבקשי מיוקטנה להפנות אותך למאמרים ומחקרים בנושא, בטוח יש לה.

את מדהימה...

וגם צודקת!

אנסה לשים יותר לב לדברים הללו, למרות שלדעתי זה קורה בלי שאשים לב.

תודה רבה!

רק לפעמים צריכים תיווך של מבוגר, עם משחק חדש וכדו'

יאנוש קורצאק אמר : כשאתה מגלה דבר מה לילד אתה מונע ממנו את האפשרות לגלות זאת בעצמו (הוא אמר את זה יותר יפה, אין לי את הציטוט המדויק.

ואם לשחק ביחד כמובן רק בנחת לשם הכיף.. בעיקר משחקי דימיון שיכולים לפתח שפה עשירה לילדה בת 3.

ואפילו אם היא משתעממת לבד לא נורא, ילדים צריכים להשתעמם קצת שיהיה להם פנאי לחשוב ולהרהר...

שזה במילים פשוטות, שינוי של המבנה המרחבי שלו. החלבון הוא כמו חוט ארוך שמסודר בצורה מיוחדת, וכשהוא מתחמם מעל לנק' מסוימת, הצורה הזו נהרסת, והחוט נפתח,  ואז החלבונים מסתבכים אחד עם השני כמו שקורה בין הרבה חוטים שמסתבכים אחד בשני ונהיה גוש של חוטים במקום סלילי חוטים נפרדים שיכולים לזוז בחופשיות.

זה הסבר בסיסי. מאמינה שבאתרים של מדע פופולרי תמצאי יותר מידע...

מכל התכתובת כאן, נראה שאמא עושה עבודה נפלאה, אבל מרוב מחקרים, אינה בוטחת בעצמה, ולכן אולי נכון ללכת לטיפול אחד או שניים של רפואה משלימה לפי בחירתה כדי להרגע.

אם אתם מבלים הרבה זמן ביחד, מדברים ומטיילים, את מאפשרת למידה.  את פותחת את כל היקום לילדיך כדי ללמוד מהעולם האמיתי, לא מזה הכלוא בתוך 4 קירות בית הספר.  אינך חייבת לנסות להתחרות עם בית ספר.  חוץ מזה, שמימלא תנצחי את בית הספר.  בית ספר מונע לימוד בהרבה מקרים.  כרגע, בתך פנויה לשחק במשחק כל עוד המשחק מענין אותה, ולהפסיק כשהיא סיימה את הלימוד שלה ממנו.  בבית ספר, כשהפעמון מצלצל, מפסיקים את השיעור, גם עם הילד רוצה להמשיך, ואם הוא רוצה להפסיק לפני הצלצול, אי אפשר, וכתוצאה הילד מפתח אנטי עקב עומס יתר של חומר.

אולי, במקום לקרוא מחקרים על חובתך ללמד את הילדים עד גיל 3, תקראי ספרים על "חינוך ביתי".

הרעיון הוא שכל ילד, באשר הוא, משתוקק ללמוד (לכן הוא זוחל, הולך, מדבר - זה לימוד שלו, תנסי להכריח מבוגר להתחיל לבצע פעילות גופנית באופן עקבי ... ).  ילד לומד בשמחה ומרצון, כל עוד לא מכריחים אותו ללמוד.  לכן, הרבה ילדים מפסיקים ללמוד בהגיעם לבית ספר הסטנדרטי  .

עד היום, אחד מילדיי זוכר שלמד על קיום מספרים זוגיים ואי - זוגיים בטיול בעיר עם סבתא.  היא חיפשה כתובת מסויימת, והסבירה שיצטרכו לחצות את הכביש כי היא צריכה מספר זוגי.  הילד (בן 3) התפעל מכך שיש מקבץ אחד של מספרים בצד אחד של הכביש ומקבץ אחר בצד השני, שיש סדר למספרים, אין אקראיות.  הילד הזה עכשיו בשנות ה-20, ועדיין זוכר את השיעור הזה  במתימטיקה!

אם לילדים יש אמא אוהבת, מחבקת ומאפשרת למידה, הילדים זכו, ובגדול!  ילד משתוקק ללמוד, רק שלא נחסום אותם.

בהצלחה!

כמו ביטחון עצמי? למה עוד? לריכוז, נדודי שינה, חוסר ביטחון וכו'

אייפק בוודאי מסוגל לעזור (מאוד) במצבים נפשיים מאתגרים יותר ומאתגרים פחות  (כמו שאומרים "רבים ניסו ונושעו"     ).

עסוקה אחהצ בללמד / לקדם וכו

דווקא כשהרפתי מהלחץ וקבלתי את מוגבלויות העומס

הם מלמדים את עצמם הרבה יותר טוב ממני...................

לדאוג לצרכים הבסיסיים.

למידה של מה? צבעים?לדברלשחק בכדור...לומדים מהחיים והגדולים גם יכולים לעזור

נגיד 10 דקות פעם בשבוע עם כל ילד. [אצלנו זה בעיקר בשבת]

וגם להגדיר זמן קבוע שבו נמצאים בבית, למשל בין 2 ל4, שבו הגדולים מכינים שיעורים והקטנים משחקים.

לראות מה מעניין את הילד עכשיו, נגיד- ללמוד לספור, ללמוד אותיות, ולנסות לקדם אותו קצת במה שמעסיק אותו.

להציע לו ואם הוא לא רוצה- להניח לו.

אגב, גם יצירה זה מאד מפתח את המח. לצייר על דף עם צבעים, מכחול וצבעי מים, בצק, פלסטלינה.

אפשר לשבת איתם קצת ולתת להם להמשיך לבד.

בהצלחה

הרגילו אותנו בבי"ס שלמידה זה שינון חומר או פינוי זמן ללמידה.

הלמידה הנכונה והמלמדת ביותר היא דרך החיים עצמם.

בזמן קיפול כביסה לדבר על צבעים גדלים שייכות או סתם להמציא סיפור על הבגד המתקפל לו .

ואת זה בטוח את עושה המון בבית...

כל יום זמן מסויים.  זה צריך להיות לכם כיף. זה באמת קשה עם גילאים שונים להתחלק במשחק, כל אחד רוצה משהו אחר שמתאים לו. אפשר לחשדוב על משחקים מפתחים גם מחוץ לבית וככה זה יותר שחרור, פחות ישיבה ליד שולחן,פחות נוקשות...

לומד רבות גם בלי שיושבים איתו בלבד- כדאי גם לשבת איתו לבדף ולו רק לכמה דקות,מתי שיוצא, אל תעברו מקיצוניות לקיצוניות (כלומר- היא ממש רוצה לשבת עם הילדים, לפנות להם זמן וזה קשה לה אז מציעים לה שתעזוב את זה וגם בלי זה ילמדו)

בימות החול זה קשה, עם  מטלות הבית וכו' אבל בשבת יש יותר זמן ממש לשחק איתם.

רק אל תשכחו שבאמת ב"ה המוח עובד כל הזמן, לא רק כשאמא משחקת, לומדים מכל דבר, וכמובן במסגרות יש לפעמים יותר אתגר, מגוון משחקים לפעמים יותר מאשר בבית, זה גם מאוד מעשיר ומהנה את הילד, תלוי בגיל כמובן.

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

האמת שלא יודעת מה לעשות

מקליט העלה שהמנהלת עצמה מסיתה את המטפלות ולילד יצא של של אלים.

אגב, ידיים זה הרבה פעמים קריאה לעזרה.

בקשה לתשומת לב.

אותו דבר קרה לי עם רשימת אבא של שבת, הילד לא היה חודשיםםם.

הוצאתי באמצע שנה (בעקבות ההקלטות) ולא מצטערת לרגע.

ילד שלא נכנס לסבב אבא של שבת, זה ילד שמתעלמים ממנו.

הוא לא מרגיש שהוא לא בסבב, אבל זה סממן ורמז להתנהגות אחרת של המטפלות.

לא זוכרות אותו גם במקרים אחרים, הלב שלהן לא פנוי אליו.

לא חייבת להקשיב לי בכלל, כתבתי מניסיוני בלבד שהוא לא טוב.

מאז אני רק עם הקלטות.

בהצלחה מכל ליבי 

לק"י

מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...

בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.

לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

לק"י

זה תינוק....

הן צריכות בזמן אמת לתת מענה, למשל- לעשות איתו יחד "טובה" לילד שהוא הרביץ לו, לדאוג שיהיה קרוב אליהן בזמני משחק וכו'.

אני שוב מציעה לדבר עם המנהלת, ולבקש שהמדריכה תבוא לראות אותו, ואחר כך תדבר איתך.

יכול להיות שיש כן איך לעזור לו להתבטא.

אז אולי אין כינים?

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

לק"י

את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

לא שוטפת שיער

ומסרקת עם המסרק ככה

ואחר כך שוטפת

מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה 

היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.

אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

אבל כן תנצלי את הזמן שהקטנה ישנה, כדי לישון גם.

שעליו מקפידים באדיקות.

הכי טוב שזה יהיה חדר השינה שלכם - להקפיד שהוא יהיה תמיד סגור, בצורה כזו שהילדון לא יוכל להיכנס.

(אצלנו אם אנחנו שוכחים לסגור - אנחנו מגלים אחר כך מזכרות בכל הבית, שהקטנה פילחה מהחדר... אבל היא עוד יחסית סבירה - כשהתאומים היו בסביבות גיל שנתיים הם היו משאירים חורבן בחדר... היו חודרים אליו עם הבימבות שלהם, מקשקשים, הופכים דברים, ואז כשהייתי נכנסת ומגלה אותם - הם היו מיד עולים על הבימבות ובורחים משם כמו אופנוברים🤭)

זה מבאס ששאר הבית לא יהיה נקי ומסודר, אבל לפחות יהיה לך מקום לנוח בו...

שתחילת הריון זה זמן להרגלים חדשים... אולי זמן להביא עוזרת או משהו שתסדר, או שבעלך יעשה את זה.

ולגבי הילד- יש לו משחקים שמותאמים לגיל שלו, בסוג ובכמות?

אצלי כשהיה עודף משחקים, או כשהם היו מבולגנים מדי ולא כל אחד בקופסה משלו או לא מתאימים לגיל הילדה בילגנה הרבה יותר, וכשהמשחקים מותאמים משחקים הרבה יותר זמן ובכיף.

ואפשר גם לתת לו דברים להפוך שיתאימו לך- קופסה מלאה בחפצים גדולים, ארון של פסטות וכאלה נניח לי לא אכפת שהילדים יהפכו כי זה קל לסדר. כאלו דברים.

ואז את הולכת לטכנאית שזה מה שהיא עושה ואין לה מושג למה א צריכה את זה,

היא עושה בדיקה ומביאה לך תוצאות להביא לרופא,

ואז אין את הפדיחה..

אבל באמת שלא חושבת שיש מה להתפדח. הגיוני ונראלי שהם רגילים לקבל בקשות כאלה.

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.

מידה 2-2-