לפחות לשתות בשיעורים וכד

ובצום עצמו הנקתי פחות פעמים.

אני לא יגיד שהיה קל, אבל איכשהו עברתי את זה. הבן שלי גם היה בגיל הזה ורוב היום שכבנו במטה ביחד וישנו. (הוא ישן רוב היום, כנראה רצה להתחשב...)

או שאת שותה- או שאת צמה. זה פחות חמור מיו"כ אבל יותר חמור מי"ז בתמוז.

כמובן שצריך שאלת רב.

אני שאבתי כמה בקבוקים לפני הצום (יש לך עוד 3 שבועות- זה מספיק זמן להכין 4-5 בקבוקים לפחות)

תשבי במזגן, אם אפשר- אצל אמא, תכיני את הגוף טוב לפני כן- מיץ פירות, מיץ ענבים, תשתי הרבה בימים קודם לכן, חילבה מאוד עוזר שגם החלב לא יפגע (יש כדורים ויש גם את המקור..)

לגבי  החילבה- אני ביו"כ עם הילדה הראשונה אכלתי כמויות של חילבה בשבוע לפני הצום. יום אחרי הצום, הילדה התחילה לפלוט כמויות של מזון, אחרי כל הנקה (היא הייתה בת חודש ויומיים). התקשרנו ליועצת הנקה, ומסתבר שזה גרם לי לעודף חלב, שגם הצום לא פגע בו, והיא פשוט קיבלה מנה גדושה בכל ארוחה ולכן היא פלטה.

נדיר,אבל יש גם מקרים כאלה..

ולגבי שיעורים כן או לא - זה עניין לפסיקה אישית. כל רב ושיטתו.

לגבי י"ז בתמוז, אני לא צמה, מניקה ב"ה...

הגדולה שלי הייתה בת חודש ויום בתשעה באב וההנחיה שקיבלתי הייתה לתת לסירוגין ארוחה בהנקה וארוחה שאוב.. נשארתי במזגן במינימום תזוזה..

השני שלי היה בן 11 יום ביו"כ ונשארתי במיטה כל היום..

ועכשיו הקטנה תהיה בת חמישה חודשים בתשעה באב אי"ה ואני מתכננת להניק ושאוב לסירוגין..

חשוב לשתות מלא מלא מלא (מינימום 3 ליטר) בכמה ימים שלפני הצום.

אצלי למחרת הצום עדיין יש חוסר בחלב אני מניקה כל היום בערך ומשתדלת רק פעם אחת לתת שאוב. ואני משתדלת לשתות המון!

בהצלחה!

לצום כל זמן שהאשה מניקה - ובגמרא (נראה לי) מניקה נחשב עד 24 חודש אפילו אם בפועל לא מניקה.

ט' באב - לשאוב לפני, להתחיל כבר מעכשיו בשאיבות!  אני צמתי יום כיפור עם תינוק בן חודשיים והכנתי מראש שאוב. ט' באב יותר קשה מיום כיפור, אבל לשתותו המון לפני

אני פשוט הנקתי הנקה אחת ובהנקה שלאחריה הבאתי בקבוק (שאוב ואחרי שנגמר לי- מטרנה).

את השאוב שאבתי מעבר להנקה הרגילה, לכן כדאי לא לשאוב ביום לפני הצום (מהבוקר), לענ"ד, כדי לא כדאי להעמיס על הגוף.

אני גרועה בצומות. הייתי כל היום במזגן. נסעתי להורים (יש לי גם אחים לא נשואים) ככה שיצא שהרבה אנשים שמרו עליו. כל אחד קצת. הבן שלי בן שנתיים ו-3 וכל יוה"כ ו-9 באב אני אצל ההורים מאז הלידה. זה ממש עוזר (יש לי אמא שצמה ממש טוב, למרות שהיא בת 60 ועוד אחים לא נשואים).

ולא יהיה תלוי רק בך. שייבנה בית המקדש ולא נצטרך להתמודד עם השאלות הללו!

כמה ימים לפני הצום שותים הרבה הרבה יותר מהרגיל.

חוץ מזה כדאי לאכול ענבים לפני הצום נדמה לי שהסוכר שלהם מתפרק לאט יותר או משהו כזה.

ולאכול שיבולת שועל ביום שלפני הצום (עוגיות או גרנולה וכד') זה משביע לזמן ארוך יותר ונותן כח.

בצום עצמו לא יוצאים מהבית ויושבים כל היום במזגן.

אחרי הצום גם שותים הרבה ונחים. ולוקחים בחשבון שיכול להיות קצת זמן אחרי הצום שיהיה צריך להניק לעיתים תכופות יותר.

דרך אגב תשאלי רב אבל נדמה לי שתשעה באב זה פחות חמור מיו"כ ויש בו כל מיני הקלות.

בעלי בצבא קיבל פסיקה לשתות לשיעורין בתשעה באב.

מקורה בביאור הלכה ובפירוש אין דעה בפוסקים שיש דין שיעורים בתשעה באב.

גם בצומות תשעה באב ויום כיפור יש רבנים שמתירים לשתות בכל מיני דרכים כדי לאפשר הנקה.

אני צמתי פעם אחת לפי כל השיטות שאמרו וההנקה לא חזרה מאז ועד היום (הבן שלי היה בערך בגיל של הבן שלך).

לא באה להפחיד, אלא לומר שחשוב לברר עם רב האם יש לצום ואיך.

אם כן צמים, כל מה שכבר אמרו:

- להכין בקבוקים שאובים מראש/ תגבורת מטרנה.

- לדאוג לעזרה עם הקטן (בתשעה באב זה יותר פשוט, ביום כיפור כולם בבית כנסת)

- לשתות המון המון ב24 שעות לפני הצום

- להיות כל הזמן במזגן ולא להתאמץ

- לקחת מראש יום- יומיים אחרי הצום שיהיו כמו קפיצת גדילה, עד שתפוקת החלב תחזור.

- לפני הצום ואחריו לאכול ולשתות דברים שטובים להנקה.

נגמר לך החלב??

אני בהריון ולא יודעת אם לצום או לא.

הייתי אצל רופאה לא דתית שלא התייחסה לנתונים האישיים  ולעובדה שבהריון הקודם צמתי בקלות את כל הצומות.

אמרה בגדול - הרפואה נגד לצום. תשאלי את הרב. אני אומרת לא לצום ואין קשר לנתונים אישיים והסבירה מה הנזק הודאי.

מה עושים?

(אני יודעת שיש דעה שלא לצום עד שנתיים אחרי הלידה (ואני בטווח הזה עדיין) ויש דעה הפוכה שמוטב להשתתף במשהו באבל של עמ"י)

הבאתי לו מטרנה וניסיתי להניק פחות, אבל הוא סרב לקבל בקבוקים ובסוף הנקתי הרבה, ולקראת סוף הצום התחלתי להתייבש והייתי צריכה לשבור את הצום...

חשוב לשאול רב ולהיות קשובים לגוף בצום עצמו...

ולכן אישה בהריון לא צריכה לצום אותו..

באופן כללי, יותר קל לצום בהריון מאשר בהנקה.

ואם שותים הרבה לפני אז זה אמור להיות בסדר.

בכל מקרה כדאי להיות עם יד על הדופק ואם את רואה שקשה לך בתשעה באב להרים טלפון לרב ולשאול

בגלל שתשעה באב נדחה. ולכן התירו נראה לי כמעט לכל מי ששאלה...(מניקה/הריון)

לגבי השואלת-
אני אצל שני הילדים צמתי מלא את תשעה באב ויו"כ הלי הקלה למרות שהרב אמר שאם צריך אז אפשר לשיעורים.
בגדול בדר"כ לא קשה לי בצומות אז לא הרגשתי שההנקה מעיקה עליי כ"כ.
בני הבכור בתשעה באב היה בן שלושה חודשים (ויו"כ בן חמישה) והצלחתי לצום, לקראת הסוף הרגשתי קצת יותר חולשה וכבר היה חלב מועט אז הלכתי לנוח ובעלי נתן לו שאוב שהיה לי מראש.
אצל הקטנה ביו"כ היא היתה בת חודשיים וב"ה גם עבר בטוב.

אז בגדול לדעתי כמובן שהכל אינדיוידואלי ותלוי גם איך את בכללי בצומות.
כמובן שכדאי לשאול רב כדי שאם פתאום לא תרגישי טוב תדעי מה את יכולה לעשות

מאוד כדאי להכין מנות שאובות על מנת להקל.

אההה ועוד דבר חשוב. לי אמרו שזה יכול לפגוע בהנקה. לי זה לא פגע. צריך אחרי הצום להקפיד על שתיה מרובה מהרגיל על מנת שהחלב יחזור לכמותו.

(תשעה באב ויום כיפור)

הייתי במזגן ושכבתי בבית . לא הרגשתי הרבה יותר גרוע מצומות שצמתי בלי הנקה.

המחסור בחלב מורגש (לפחות אצלי) - יום אחרי הצום. שאז אני מניקה בשרשרת (אבל לפחות אני לא צמה אז אין לי בעיה עם זה)

ההרגשה של חוסר חלב מגיעה יום אחרי הצום אם את אוכל ושותה טוב לפני הצום  אז לא תרגישי חוסר חלב,העיקר לנוח לא להיסתובב ולשבת במזגן

וזה בדיוק מה שגורם לו להרביץ.

תחשבי שהוא רוצה לתקשר, לקחת משהו, או כל דבר. אבל אין לו את השפה וזה יוצר תסכולים אז הדרך שלו להביע את עצמו זה להרביץ.

תנסי לעבוד חזק על תמלול. הוא בבית אוכל בננה תגידי לו הרבה פעמים - ב נ נ ה . תוך כדי שהוא רואה, נוגע, טועם. לשבח כמה שיותר חושים.

לכל פעולה לתת תמלול, לחזור על זה המון.

להראות לו בספרים תמונות של חיות, אוכל וכד'.

זה שלב מאוד מתסכל אבל פתאום יתחיל להגיד עוד מילה ועוד אחת... זה ממש מתוק. גם שיום אברי גוף עם שירים ותנועות. 

אני גם לא בטוחה מה תינוק בן שנה וחצי מרגיש

אבל כן הכאיב לי ההתעלמות

זוכרת בעבר כשילד אמר לי שרוצה מאוד להיות משהו

גם כשהיה נראה לא הגיוני

פניתי לגננת ושאלתי אם אפשרי

תמיד היו נענות בשמחה

פה זה היה ככ מוזר

בדיוק הדבר הראשון שאמרתי להם

שאולי זה בגלל שלא מדבר וכן רוצה ליזום קשר או להביע משהו

ומגיע לתסכול

אמרו לי שהוא לא היחיד שלא מדבר בקבוצה 

ואפחד לא מרביץ כמוהו מיוזמתו

כן מחזירים אבל לא יוזמים

(במאמר מוסגר מרגישה שהוא קצת שקוף שם

ואולי גם הוא מרגיש ככה ורוצה יותר תשל 

במיוחד שבבית מצליח לקבל הרבה

אבל אולי הרגשה שלי...)

האמת שלא יודעת מה לעשות

מקליט העלה שהמנהלת עצמה מסיתה את המטפלות ולילד יצא של של אלים.

אגב, ידיים זה הרבה פעמים קריאה לעזרה.

בקשה לתשומת לב.

אותו דבר קרה לי עם רשימת אבא של שבת, הילד לא היה חודשיםםם.

הוצאתי באמצע שנה (בעקבות ההקלטות) ולא מצטערת לרגע.

ילד שלא נכנס לסבב אבא של שבת, זה ילד שמתעלמים ממנו.

הוא לא מרגיש שהוא לא בסבב, אבל זה סממן ורמז להתנהגות אחרת של המטפלות.

לא זוכרות אותו גם במקרים אחרים, הלב שלהן לא פנוי אליו.

לא חייבת להקשיב לי בכלל, כתבתי מניסיוני בלבד שהוא לא טוב.

מאז אני רק עם הקלטות.

בהצלחה מכל ליבי 

לק"י

מציעה לשוחח איתה ולראות מה יש לה להציע.

וגם לקבל את זה שזה הגיל, וצריך להשגיח כמה שאפשר. אבל לא תמיד אפשר למנוע...

בקשר לקבלת שבת- זה באמת מוזר. לא בטוחה שזה מפריע לו אבל...

אולי כמו שהציעו לך תבקשי תאריך, ותגידי שאת רוצה לקנות מראש מה שצריך.

אמרה שהיא תלך לבדוק מה קורה שם..

יש עוד מישהי מעבר?

אני גם לא רוצה שיצא לו שם של "המרביץ"

לגבי המילים שלו - אולי כדאי לפנות לרופא ילדים להתייעץ או לפנות להתפתחות הילד. ברור שילד שמתקשה לדבר הוא ילד מתוסכל. זה לא בהכרח מתבטא במכות לאחרים, יכול להיות הרבה בכי וצרחות. אבל כשידבר בטח יהיה קל יותר בלי קשר.

לגבי המעון, זה כבר סוף שנה, לא יודעת אם הייתי מוציאה עכשיו, אבל לשנה הבאה הייתי מחפשת אולי מקום אחר. הקטע עם האבא של שבת מאד מוזר, זה שאין שקיפות, מתנהלות בהתחמקויות, לא סיפרו לך בכלל שהוא מרביץ בצורה מסודרת עד לא מזמן. אם זה ככ משמעותי כמו שהן מתארות למה זה לא שוקף לך עד עכשיו? ומה עושים כשזה קורה? מעבר לזה שילדים מחזירים לו.

גם מצידי

חשבתי לעצמי שמה נטפלתי לדבר ככ שולי

ואולי רק לי זה מפריע ולתינוק לא

ומצד שני

גם אני לא קיבלתי תשובה מה הן עושות הוא מרביץ

רק חזרו על זה שאני חייבת לדבר איתו...

ומצד שלישי והכי חשוב

כשמגיע בבוקר

וכשאני מגיעה  נראה שטוב לו שם

לק"י

זה תינוק....

הן צריכות בזמן אמת לתת מענה, למשל- לעשות איתו יחד "טובה" לילד שהוא הרביץ לו, לדאוג שיהיה קרוב אליהן בזמני משחק וכו'.

אני שוב מציעה לדבר עם המנהלת, ולבקש שהמדריכה תבוא לראות אותו, ואחר כך תדבר איתך.

יכול להיות שיש כן איך לעזור לו להתבטא.

אז אולי אין כינים?

הבת שלי הייתה מעל 3 שנים עם כינים...כן כן....

מה לא ניסינו?

כל מקלחת טיפול, עם ובלי חומרים, אספנו לצמה, שלחנו עם תרסיסים . מציינת שיש לה שער ביסלי מסולס  שזה עוד יותר מקשה על ההוצאה של הכינים והביצים. 

עד שעשיתי קצת בירור והגענו למסרק ,שיבורך מי שהמציא אותו.

זה כלל לא קשור לאיזה חומר את שמה.

את פשוט צריכה להשתמש במסרק הזה ובגלל צפיפותו, הוא גורם לסילוק כל ביצי הכינים (שזה למעשה הגורם המכריע להמשכיות שלהם!)

קניתי את המסרק הזה ,בתוספת חומר ששלחתי אותו לפני לבית ספר ללא שטיפה.

תקשיבי, אחרי שבוע של שימוש, אין כינים ברוך השם כבר שנה וחצי !!!!!!!!

קוראים למסרק ASSY 2000

אני חפפתי לה עם שמפו רגיל, אחר כך מרחתי את החומר וסירקת עם מברשת רגילה כדי להתיר קשרים ולמנוע כאב לילדה, אחרי כך מסרקת עם המסרק כינים וזה וואווו.

טיפול שמרני אחר כך פעם פעמיים בשבוע עם המסרק לא חייב עם חומר אפשר מרכך שיער ואז לעבור עם המסרק ולוודא שאין ביצים... 

בהצלחה !

אבל עדיין לא מוצאת כינים, אולי אני לא בודקת טוב

כי כשאחות שלי בדקה לה בעבר היא כן מצאה כינים.

יש חומר שגורם לשיער להיות יותר קל לסירוק?

לק"י

את מסרקת מכל הכיוונים?

צריך גם הפוך, גם מאחורי האוזניים.

לא שוטפת שיער

ומסרקת עם המסרק ככה

ואחר כך שוטפת

מוציאה על גבי מגבון את כל מה שיצא מהשיעור במשיכה 

היה אצל אחד הילדים שלי. השתמשתי בשמן אמבטיה של לה רוש פוזה, עזר מאוד.

אצלי רגישים במיוחד בעונות מעבר

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

דר אינה ויינשטיין -אלעד

דר שיר גרובר-פתח תקוה

מהממות סבלניות ורגישות מקסימום.

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

השתמשתי בערך 4 שנים ,לא מכירה.

אולי דלקת בשתן? או פטריה?

תתייעצי שיחת טלפון עם רופאת נשים שלך .

לגבי המניעה ממש מבינה .  אסור לי הורמונים מכל מיני סיבות אז משתמשת בנרות לא בזמן ביוץ ומתפללת להשם שהכל יהיה בסדר..

אין לי ברירה הכל לא עושה לי טוב 🫣

בהצלחה (:

ללכת פיזית זה לא יקרה

אני ממש מפחדת וחוששת

בטלפון הם פחות יכולות להזיק

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

אבל כן תנצלי את הזמן שהקטנה ישנה, כדי לישון גם.

שעליו מקפידים באדיקות.

הכי טוב שזה יהיה חדר השינה שלכם - להקפיד שהוא יהיה תמיד סגור, בצורה כזו שהילדון לא יוכל להיכנס.

(אצלנו אם אנחנו שוכחים לסגור - אנחנו מגלים אחר כך מזכרות בכל הבית, שהקטנה פילחה מהחדר... אבל היא עוד יחסית סבירה - כשהתאומים היו בסביבות גיל שנתיים הם היו משאירים חורבן בחדר... היו חודרים אליו עם הבימבות שלהם, מקשקשים, הופכים דברים, ואז כשהייתי נכנסת ומגלה אותם - הם היו מיד עולים על הבימבות ובורחים משם כמו אופנוברים🤭)

זה מבאס ששאר הבית לא יהיה נקי ומסודר, אבל לפחות יהיה לך מקום לנוח בו...

שתחילת הריון זה זמן להרגלים חדשים... אולי זמן להביא עוזרת או משהו שתסדר, או שבעלך יעשה את זה.

ולגבי הילד- יש לו משחקים שמותאמים לגיל שלו, בסוג ובכמות?

אצלי כשהיה עודף משחקים, או כשהם היו מבולגנים מדי ולא כל אחד בקופסה משלו או לא מתאימים לגיל הילדה בילגנה הרבה יותר, וכשהמשחקים מותאמים משחקים הרבה יותר זמן ובכיף.

ואפשר גם לתת לו דברים להפוך שיתאימו לך- קופסה מלאה בחפצים גדולים, ארון של פסטות וכאלה נניח לי לא אכפת שהילדים יהפכו כי זה קל לסדר. כאלו דברים.

ואז את הולכת לטכנאית שזה מה שהיא עושה ואין לה מושג למה א צריכה את זה,

היא עושה בדיקה ומביאה לך תוצאות להביא לרופא,

ואז אין את הפדיחה..

אבל באמת שלא חושבת שיש מה להתפדח. הגיוני ונראלי שהם רגילים לקבל בקשות כאלה.

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

אנחנו קנינו ביד2 מיטת יחיד פשוטה מעץ ושמנו אותה בין המיטה הזוגית לקיר. אפשר לקנות מעקה לצד השני אם אין אפשרות להצמיד לקיר. אצלנו לא היה צורך לחבר את המיטות עם איזשהו חיבור כי היה ממש צמוד אבל אולי אפשר עם אזיקונים לחבר בין הרגליים של המיטות כדי שיהיה יותר בטיחותי.

היה מאד נוח לשכב לידו, להניק ואז לחזור למיטה שלי. 

לא יודעת אם בטיחותי או לא, אבל עשינו את זה תקופה.

מידה 2-2-