יש כאן בנות שחגגו באירוע הולדת של בת?אנונימי (פותח)
אולי ארוחת ערבמאושרת22
אפשר לחגוג רק משפחה...
מה פתאום מצחיק?כוכב לכת
ואגב, את יכולה לנצל את העניין ולברך את ברכת הגומל אם יש מניין.
אנחנו אצל שתי הבנותבתירושלים
ארגנו מסיבה למשפחה. בחרנו להזמין מעגלים מצומצמים יחסית, וזה היה כיף שבניגוד לברית יש לך בחירה את מי להזמין. השתדלנו לעשות בזמן נוח, למשל שישי בבוקר וחגגנו רק כשאני כבר הייתי מאוששת - כמה חודשים אחרי הלידה. פעם אחת אפיתי חלבי וביקשתי שכל אחת מהאחיות/ גיסות תביא אתה עוגה/פשטידה. בפעם השנייה הלכנו יותר על מתוק. בכל מקרה לא גרנדיוזי אבל כן כל המשפחה הקרובה ו'לחיים'. תמיד הכנתי גם קטעים לחלק - פעם 'נשמת כל חי' יפה מנוילן שקראנו מתוכו וכל אחד לקח, פעם תפילת השל"ה (זה היה בסיוון). היה כיף.
נשמע יפה וקלילמאושרת22
מלווה מלכה נשמע יפהמאושרת22
עשינו פעם ראשונהבתירושלים
באולם קטן ונחמד שליד ביהכ"נ שלנו (שני בתים לידינו). גם לקחו מחיר סמלי יחסית בגלל שאנו מתפללים שם.
בפעם השנייה זה היה על הדשא שליד ביתינו כי זה היה ביום (יום שישי).
אם עושים ביום, אפשר גם בפארק ליד הבית, כמו גן סאקר או פארק דניה וכדו'.
לגבי הפדיחות לבקש, אפשר להעביר מייל חמוד של הזמנה לכל המשפחה ולבקש בנוסח מזמין אך לא מחייב (נשמח לעזרה בעוגה / פשטידה)
ואולי בחרוזים. אני הייתי הראשונה במשפחה שביקשה עזרה, ואחרים עשו זאת אחריי. אין סיבה לעמוד לבד כמו חמור במטבח, ולא להוציא כ"כ הרבה כסף בשביל לשמוח ביחד...
זה גם מה שאני חושבת לנסות. איזה אולם של בית כנסתאנונימי (פותח)
קרוב לבית, כי הסלון שלנו קטן, לא רואה איך כולם יצליחו להיכנס לכאן.
רק שלא יודעת כמה יעלה לי, אנחנו לא מקושרים כאן לקהילה מספיק....
בטח שאין סיבה לעבוד לבד כמו חמור במטבח, אבל מצד שני, אני זו שמזמינה ורוצה שיבואו, למה האורחים צריכים גם לבוא וגם לטרוח להכין ולסחוב?
אוף, מתפדחת לבקש....
והכי מצחיק שיעזרו לי בכיף. המשפחה שלי מהממת.
זה רק שריטה ישנה שלי, לא יודעת לבקש עזרה ותמיד בטוחה שזה לא יפה ולא נעים...
אנחנו עשינו,קראנו לזה סעודה הודיה.יפעת1
ארוחת ערב חלבית,עם חברים קרובים ומשפחה.
בסוף עשינו ערב שירה שיהיה קצת תוכן או משהו..
השמחה של הגבר כך אמר לנו770מ
פעם רב זה בבשר ולאישה השמחה היא בבגדים!!
כך שאם את מעונינת שיבואו הרבה, לדעתי כדאי שתביאי מה שהם אוהבים!!
ולגבי תוספות חלביות אז הנה חלק, בעיקר תכניסי משהו עם פחמימה כי זה בעיקר משביע:
אפשר תפו"א אדמה בחמאה.
בלינצעס.
פסטה חלבית.
בורקסים חלביים.
פשטידות שונות עם חלבי.
פיתות כמו לפה בתוספת גבינה עם האפיה.
מקווה שנתתי רעיונות (אצלינו לא משתמשים בחלבי אז זה מה שאני מציעה! בטח יהיה לך פה עוד רעיונות מוצלחים!)
בהצלחה והרבה מזל טוב!!
נו עוד רעיון- לעשות ערב לנשות המשפחהודודי לי
מרק ירקות, פסטות, דג,דברים משביעיםסיהרא.
תגובה טיפה שונה...טוזי
אנחנו עשינו מסיבת הודיה לכבוד הולדת הבת השלישית שלנו שנולדה פגית ושהתה כחודשיים בפגיה.
עשינו מסיבה עם כ-60 איש (המשפחות שלנו לא גדולות שתיהן ביחד משהו כמו 15) שרצו לבוא להודות איתנו על גודל הנס שבלידה של הקטנטונת. אנשים מהרגע שהיא התייצבה שאלו על מסיבת ההודיה ועוד יותר אחרי השיחרור.
הרגשתי שאני קצת מטריחה אנשים. אם המשפחות שלנו היו יותר גדולות (אי"ה עוד יגדלו) אולי היינו עושים משהו רק למשפחה אבל כרגע זה לא המצב.
שמחתי שלא עשיתי לגדולה מסיבה כזאת. עשינו קידוש בבית של ההורים שלי (ההורים של בעלי גם באו לשבת) עם חברים בשבת שנתנו לה את השם והיה נחמד מאוד.
אני לא כל כך מתחברת למסיבות הודיה פתוחות לכולם ומטריחות. אישית אני לא חושבת שהייתי טורחת לבוא למסיבת הודיה בלידה רגילה. (סנובית- זה ידוע
)
משהו משפחתי נשמע לי מצויין! זה גם תירוץ טוב להיפגש...
מזל טוב!!!
לכתחילה אנחנו מתכננים רק משהו משפחתי,אנונימי (פותח)
כל האחים ואחיות שלי ושל בעלי, הסבים והסבתות, זה כבר יוצא איזה 30 איש, קצת יותר. מספיק שמח ומרגש בשבילנו אפילו אם רובם יבואו.
חברים לא חשבנו בכלל להזמין.
אבל, אוף, באמת הרגשת שאת מטריחה?
אני כ"כ מפחדת מזה...
וזו הבעיה. ברית זה ברור שכולם מתייצבים, למה שלא יהיה ברור שכולם מגיעים בכיף לשמח גם אותנו?
את אומרת שמשפחתי לא היה נותן לך הרגשה כזו?
אני יכולה להיות רגועה שכולם ירצו לבוא?וייהנו באמת?
אנחנו גם עשינו סעודת הודיהT.B
הקטנה שלנו נולדה בחופש בניתוח קיסרי אז יצא לנו טוב שיכולנו להחליט מתי לעשות את המסיבה.
ניסינו למצוא זמן שיתאים לרוב המשפחה (רק אחים ואחיות שלנו וההורים כמובן. אנחנו משפחה די גדולה כך שלנו זה הספיק...)
והחלטנו לעשות את זה בחוה"מ סוכות שזה זמן שרוב המשפחה בחופש.
כמובן שלא הכרחנו אף אחד להגיע, מי שיכל ורצה בא והיה ממש מעולה.
אנחנו עשינו ארוחה חלבית שאנחנו הכנו- מוקרמים, בלינצ'ס, פיצות ובורקסים.
נהננו ממש.
מזל טוב 
באיזור שלנומתואמת
נהוג לעשות קידוש בשבת, כחודש-חודשיים אחרי הולדת הבת, ואז כל השכנים באים, ויש כיבוד רחב, וממש שמח.
לא יודעת אם מתאים לעשות כך בסביבה שלכם.
(ודרך אגב, דווקא מהבחינה הזאת אני "מעדיפה" ללדת בנות - מה, שמונה ימים אחרי שילדת, ואת עוד כאובה ומותשת, את צריכה לחייך ולהסתובב בין כל האורחים שבאים לברית?)
אנחנו עשינו כי ההורים רצו..עדיין בדרך
עשינו אירוע ערב משפחתי (כולל דודים ודודות שלי ושל בעלי), ניסינו למצוא מקום וזמן שיתאימו לכולם אבל בסוף לא כולם יכלו להגיע (הגיעו בערך 50 במקום 80).
היה ממש נחמד, ואני ממש שמחה שעשינו את זה..
מבחינת האוכל- גם אנחנו היינו באותה התלבטות ובסוף הכנו חלבי וגם דגים אפויים, היה ממש מוצלח וגם הגברים נהנו.. (עשינו בופה עם הגשה עצמית)
מבחינת התוכן- בעלי ו-2 האבות נשאו דברים, בעלי ואני קראנו בקול את "נשמת קול חי" והיה מפגש משפחתי נחמד ונעים (הבאנו מחשב ודיסקים עם נעימות ברקע). הגדרנו את זה כמסיבת הודיה והרגשנו עם זה מאוד נוח.
חשוב מאוד שתחכו עם זה עד שתרגישי שזה באמת מתאים לך, שכבר התאוששת וצברת כוחות כדי לארגן (אנחנו עשינו חודשיים אחרי הלידה, למרות שההורים עשו בשבילנו כמעט הכל..)
שיהיה בשעה טובה ולידה קלה!
בלידה אחת התעצלתי לעשות משהו ואני קצת מצטערת על זהחילזון 123
אז בלידה של הבת השניה כן עשיתי משהו.
קראנו לזה ארוחה לכבוד הולדת התינוקת...
עשיתי כשהיא היתה כבר בערך בת חמישה חודשים...
הזמנו לארוחת ערב אצלינו בבית את המשפחה הקרובה. ההורים שלנו, אחים\אחיות של בעלי ושלי וכמה דודים שיותר קרובים אלינו. (לא היינו יותר מ20 כולל הילדים)
עשינו את זה בסלון בבית. אוכל חלבי בצורת "מזנון".
בעלי הכין דבר תורה. והדפסתי מאתר עיתים קצת פסוקים וכו' שהיו נראים לי מתאימים וקראנו אותם (אני העדפתי את הנוסח המסורתי יותר).
וחוץ מזה פוצי מוצי לילדה וקצת פיטפוטים בין כולם ותמונות. וזהו.
http://www.itim.org.il/?CategoryID=204
אנחנו עשינו עונג שבתנתנאל ואודיה
בערב אחרי הסעודה.
עוגות פירות פיצוחים ושתיה.
וכמובן דברי תורה ושירים.
היה חורף וגשם חזק ואני לא מרגישה שהטרחתי אף אחד. מי שלא רצה לבוא הרגיש נעים לא לבוא.
היו בערך 20 איש, רק חברים. הזמנו את המשפחה אבל הם לא רצו לבוא שבת כדי לא להכביד אחרי לידה.
ואני שמחה שעשינו.
צודקת!!שוקולית
לידה שמסתיימת בשלום זה סיבה טובה!
אפשר לקרוא לזה סעודת הודיה ואז אולי יגיבו אחרת, לקרוא את נשמת כל חי ביחד או משהו כזה, עם דבר תורה שקשור להודיה, ולברך הגומל בסעודה הזו
אנחנו עושים קידוש ותו לא.מה אני ומה חיי
חשוב לי לצייןבת 30
שזה לא רק נחמד לציין את הולדת הבת, אלא גם ממש חשוב!!!
וידוע הסיפור על בחורה שלא הצליחה להתחתן, והרב אליהו אמר להורים שלה לעשות לה קידוש לכבוד הולדתה...
בקיצור, יש בזה ענין גדול.
עם הילדה הראשונה הכנו בבית מלא אוכל טעים והזמנו חברים לערב של שירה וניגונים
עם השניה עשינו קידוש בבית כנסת בשבת (פחות כיף...זה מאוד קצר ולא ממצים את הענין)
עם השלישית עשינו ארוחה משפחתית בשרית, לכל המשפחה, גם המורחבת. קראנו לזה "זבד הבת", ושלחנו הזמנות רשמיות וחגיגיות במיילים לכולם...וכמובן טרחנו לציין שממש חשוב לנו שכולם יבואו ושמבחינתנו זה כמו ברית...
אני הכנתי את כל האוכל, והיה טעים ושמח!!
בהקשר זה, יש לי סיפור...מתואמת
אחת האחיות שלי, כנראה היחידה בבנות המשפחה שלא נעשה לה קידוש (או אירוע כלשהו) בהולדתה, ניצלה מטביעה בבריכה בגיל 11 - הייתה ממש במצב מסוכן. שכנינו אמרו לנו שכנראה זה בגלל שלא עשינו לה סעודת הודיה בהולדתה - ולכן כעת אנחנו צריכים "להשלים" את החוב, ולחגוג מסיבת הודיה לרגל הינצלותה מטביעה...
[כמובן, לא באה בזה לפסוק שום דבר.]
אנחנו מתכננים שמחת בית השואבה בסוכהעדידפ
הרצון לא להטריחא.ל.נתניה
חישבי בעצמך: כמה פעמים שאלו אותך במה אפשר לעזור? וכמה פעמים את שאלת וקיבלת תשובה מנומסת ,ש""אין צורך ותודה נסתדר",ובעצם ידעת שעזרתך תועיל אבל לא נעים להם להטריחך וחשת מאוכזבת? דעי לך ,שלדעת לאפשר למישהו לעזור-לקיים מצוה זהו חסד וגדלות. שוה לעבוד על המידה הזאת שמרבה טוב בעולם. שיהיה בקלות ובבריאות.
אין לי עצה, רק רציתי לומר שאני מזדהה ומבינה מאודברווזה
וליבי יוצא אליך. את כ"כ צודקת.
ואני בכלל אמא לשלושה בנים ![]()
שאלה לי>>>> מה עושים במקרהפרגו
ונולדת בת בע"ה..
אבל הזוג גר רחוק משני ההורים
ובנוסף במקום המגורים המרוחק ההוא אין טעם לעשות מסיבה רק לחברים כיוון שהקשרים לא כ"כ קרובים.
לעשות באולם /אולם בית כנסת נראה לנו טו מאץ'. מיותר
מה הייתם מציעות??
שרשור נהדר!
אחדד את השאלהפרגו
אנחנו בראש של לעשות קידוש ולתת שם בשבת של הקידוש נניח.
העניין שאם עושים אצל ההורים שלי, בבית כנסת בעיר שלהם, הצד של בעלי לא יוכל לבוא (אין די מקום לארח לשבת)ונניח שכן מוצאים סידור לינה, זה מצריך את אמא שלי להכין כמו "שבת חתן" . וכן אם עושים אצל הורים של בעלי..
לעשות קידוש אצלנו מאבד מהשמחה כי לא נוכל לארח פה את המשפחות.
רעיוןמשיח עכשיו!
קידוש אצל אחד ההורים בבית הכנסת, ואחרי כמה זמן מסיבה משפחתית קטנה אצל ההורים השניים
ורעיון נוסף- אולי לעשות ביום חול. האם חייב בשבת? (אין לי בנות אז אין לי מושג)
סעודה מצומצמת יחסיתאורין
ולא אולם וכד' שמטריח ויקר לאורחים..
אצלנו חגגנו ממש בגדול -אפילו אנחנו הופתענו מהכמותמוריה בשמחה
אנחנו ב"ה זכינו שנולדה לנו בת אחרי 5 שנים והתמודדיות לא קלות,
היא נולדה לפני ראש השנה (ביום ראשון יומהולדת שנתיים
וחגגנו לך מסיבת הודיה בחול המועד סוכות.
ב"ה המשפחות שלנו גדולות ומאוד חמות ורצינו שם הדודים יגיעו למסיבה, בהתחלה חשבנו לעשות את זה בבית - בחצר
אבל כאשר דברנו עם כולם הבנו שכולם מאוד ישמחו לבואו - גם לחגוג איתנו וגם להיות כולם ביחד באווירה של שמחה.
וכך מצאנו את עצמנו עושים בחצר של בית כנסת מסיבה ל120 איש.
בתוכנית המסיבה היה :
מנחה
סעודה (שאת העליות שלה הוזלנו כי הזמנו רק מנות עיקריות ותוספות ואת השאר אנחנו הכנו/קנינו: חד"פ, לחמים, סלטים ושתיה. קינוחים בקשנו מנשות המשפחה).
סיום מסכת של בעלי והסברים על השם.
דברי תורה של הסבים הנרגשים
נשמת כל חי בציבור
ריקודים (לגברים- זה היה ספונטני לחלוטין)
ערבית
חשוב לי לציין שגם אנחנו שמענו את המשפטים של "למה להטריח/לא צריך" אבל זה היה מההורים שלנו שלא רצו להטריח אותנו ואת האחים שלהם, ובסופו של דבר כאשר הם ראו את השמחה של כולם שהם באו אז הם ממש שמחו שעשינו את המסיבה (ואפילו היה דוד אחד שלא אמרו להם כי הם מבוגרים וגרים רחוק והם קצת נעלבו...)
מזל טוב והרבה בשורות טובות
שתי רעיונות...אבו ארבעאחרונה
ערב נשים סביב נושא מסוים- להביא מרצה מבחוץ זה שוס, וכמובן כיבוד כיפי ומפנק ומשהו קצר ממך בעלת השמחה.
או- מלווה מלכה למשפחה +חברים- עם דברי תורה וניגונים באווירה ביתית.
בכל מקרה שיהיה מזל טוב!!!!!
תופעת לוואי של נוברינג- מוכר? יש מה לעשות?בית שלי
בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא
ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..
חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.
מבאס ממש.
שילכו לעזאזל כל המניעות האלו
לא מבינה מה הרעיון
לסרס את הנשים
לקלקל את הגוף שלהן
הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)
לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים
לא יכולה
ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).
תפני לרופא נשיםרקאני
לצערי גם לא מסוגלת ללכת לרופאת נשיםבית שלי
לא מקצועיות
לא רגישות
לא סבלניות
(לא כולם הכל ביחד חח..)
סיוט סיוט סיוט
יש רופאים ורופאות מצוייניםרקאני
רק צריך למצוא אותם
אין ברירה
ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא
אפשר גם באפליקציה
לתאר מה את מרגישה בדיוק
בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה
ואולי זו איזו רגישות לטבעת
אשמח להמליץ לך על רופאה מדהימהתותית11
שמטפלת בכאבים ביחסים
אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל
מירושלים
היא יקרה כי היא פרטית
אני לא סובלת כאבים בדכבית שלי
ברור לי שקשור לטבעת
אבל אין לי מניעה אחרת....
שלי גם רגישה, גם סבלנית וגם נראית לי מקצועיתיעל מהדרום
אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.
תודה. אני בכלליתבית שלי
החלפתי כבר כמה רופאות
לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה
כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת
ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל
נורא נורא נורא
תחפשי אחת עם המלצותבתאל1אחרונה
אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.
בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.
חיבוק♥️המקורית
האמת שגם את אמורה להנות
אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה..
טהרה אחרי לידהסטודנטית אלופה
שלושה שבועות אחרי לידה וכבר קשוח קשוח עם ההרחקות, דייייי מיציתי😑
כבר קרוב לשבוע יש לי רק כתמים ורודים כאלה לסירוגין, אבל כל בדיקה יוצאת עם כתם.
יש לכן טיפים איך לקצר את הכתמים??
לי מאוד עזר בלידה האחרונהחולמת להצליח
הספריי של אלופירסט,
הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.
בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..
בהצלחה!
אנסה, תודה❤️סטודנטית אלופה
זה די לא אמור להיות קשור...יעל...
אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.
אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.
למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...
כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.
בהצלחה ממש!!
האמת נכוןסטודנטית אלופהאחרונה
אנסה את מה שאמרת
תודה❤️
מנוחה מוחלטתאפונה
וואי לא מסוגלת לשבתסטודנטית אלופה
מוצץ לסרבנית.. היו על זה כמה שרשורים ולא מוצאתאחת כמוני
בת 3 שבועות. כל מוצץ גורם לה לרפלקס הקאה. האצבע שלי והנקה זה הדבר היחיד שמרגיע.
יש לכן המלצות למוצץ שסיכוי סביר שיעזור?
ניסיתי את הקטן של בית חולים, מוצץ של מאמ, ופטמת בקבוק של בית חולים.
המתוק שלי ממש אוהב את הסובינקססטודנטית אלופה
מידה 2-2-
וניסית גם אחרים ?אחת כמוני
ניסיתי את מאמסטודנטית אלופהאחרונה
יש לכן המלצה לחומר לכינים?חולמת להצליח
הבת שלי ממש מגרדת את השיער, שמתי לה הדרין אבל לא הצלחתי למצוא אח''כ כינים.
מה עוד יכול לעזור?
אציין שיש לה שיער מתולתל..
תודה
אם לא מצאת כינים אולי זה משו אחר?המקורית
קמומילובתאל1
אה אבל אם לא מצאת כיניםבתאל1אחרונה
אז אולי אין כינים?
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
תודה!גלויה
כן... חשבתי אולי השתנה.
נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
תודה. אוףגלויה
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
^^ מסכימהכבתחילה
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
תודה על ההסבררוני 1234
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
מישהי למדה בבר אילן?גלויה
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
מבחר לא מקבליםDevora
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
זה לא הפרמטרDoughnut
זה אמור להיות קשורDevora
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
לאDoughnut
אבל אםDevora
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
אני התקבלתי בלי בעיותרקאני
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוס
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
תודה!גלויה
זה לא הבגרויותרקאני
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
תודה לכולם על (מבחר...) התשובות
גלויה
החכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אם מישהי תוכל להתייחס למה שכתבתי בסוףגלויה
אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)
ש
אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)
בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים
אז איך זה ישתלב
והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.
ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם
כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...
ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה
ולממן עוד תואר...
קיצור
דימיון.
יכולה רק להגידעוד מעט פסחאחרונה
שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.
לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.
ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.
זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
אני בהלם. לא מבינה איפה האימהות שלהם???ממתקית
הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח
הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)
ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי.
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין
עצוב ליאובדת חצות
היינו בשבת משפחתית, אנחנו משפחה עם ארבעה אחים- 2 דתיים ושני דתל"שים, משפחה אוהבת ומלוכדת שאין דברים כאלו. האחים החילוניים שלי הם מופת לכיבוד הורים.
אבל מרגישה שהם (אחי החילוניים) הקצינו, שונאים את ביבי, עם בטן מלאה על החרדים, ניסינו לדבר רגוע ומכבד אבל הופתעתי לראות את עוצמת השנאה-לאמא שלי (הדתיה והימנית בעצמה) זה מאד כואב ומנסה שלא נדבר בכלל כי זה גורם לריב, אבל מודה ש-דיי היינו בהלם להבין עד כמה הם התרחקו. אח"כ כמובן העברנו נושא באלגנטיות אבל הרושם נותר.
מה יהיה? איך מוצאים גשר? אני אפילו לא כזו קיצונית בימניות שלי ומאד שפויה ומבינה גם את דרך האמצע ומחפשת פשרה אבל כואב לי עליהם שהם כ"כ מרוחקים ומנותקים בעמדותיהם. מלאים בשנאה כזו, חושבים שהחרדים לוקחים מהם וגונבים מהם ולא מתגייסים כמוהם, איך יבוא משיח ככה?
אני מציעה לא להיכנס מראש לשיחות כאלההמקורית
במפגשים משפחתיים. אני לפחות לא רואה טעם לדבר על נושאים מפלגים, בטח ובטח כשנפגשים אחת ל..
לדעתי המגשר הוא מה שאנחנו כן שותפים לו. החיים היומיומיים, הילדים, המשפחה..
ואם כבר קרה אז לזכור שזו לא חזות הכל ושבסוף עדיין כמו שאת רואה עם הדעות השונות אתם משפחה עדיין ואפשר להתלכד סביב נושאים אחרים
חיבוק על התחושות ♥️
צריכה להיות הסכמה שבשתיקה שלא פותחים נושאים כאלהמתואמתאחרונה
יש לי דודים חילונים שמאלניים.
הפעם היחידה שדוד שלי דיבר בפתיחות ובאריכות את דעותיו השמאלניות הייתה כשאשתו ישבה שבעה על אחיה שנרצח בעוטף עזה. כמובן שתקנו ואפשרנו לו לפרוק את כאבו. (הוא באמת דיבר מתוך כאב עמוק...)
בשאר הפעמים שאנו נפגשים במהלך חיינו - לא מדברים על פוליטיקה בכלל. על יהדות קצת יותר, אבל מתוך מקום מכבד של שני הצדדים.
מציעה לכם לפתוח את זה פעם אחת, ולהגיע להסכם שלא מדברים על נושאים נפיצים כדי לשמור על אחדות המשפחה.
חושבת על חופשה באיזור טבריה. בטיחותי שם כעת? וגםפלפלונת
אנישם חיים בכל מקום..פה משתמש/ת
טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..