האמת שלי לא היה כל כך קשה עד לתחילת החודש השמיני. אז באמת כבר לא יכולתי לסחוב, אך כל אחת וההתמודדות שלך.

כרגע אני בשבוע 40 ולא חזרתי ללמד מתחילת השנה. לקחתי ימי מחלה והצבתי אותם כעובדה להנהלה (אני מחנכת ורכזת שכבה בחטיבה). מותר לך מדי פעם לקחת יום יומיים מחלה, שום דבר לא יעצור מלכת. ולרופא את יכולה לספר על כאבי גב, שבדרך כלל מלווים אותנו מההתחלה ועד לרגע הלידה.

הריון קל ומהנה.

כמוני- כמוך.

הריון חמישי ב"ה והוא פיסית יותר קשה לי. קשה לי לדבר, לנשום וכו'. צירונים מידי פעם..

אני צמודה לבקבוק מים וככה שותה לגימה שתיים כל כמה זמן. יושבת יותר ועל כסא גבוה ולא נמוך.

שירים- בטייפ...

וההילוך הכי גדול יורד בבית- הוא הרבה פחות מתוקתק. נעזרת בשאר תושבי הבית למשימות שונות (להוציא כביסה מהמכונה, להרים חפצים...וכד'). משתדלת מאוד לנוח בבית לפחות חצי שעה אפילו של נמנום. בנתיים הילדים משחקים/ סרט במחשב...

מבשלת בקטנה, בישיבה מה שאפשר.

ברזל את לוקחת? אוכלת מסודר (למרות הצרבת?), בקיצור- בדיקות דם עשית?

צודקת. מתיש אין ספק! אבל עוד 3 חוד' בעז"ה נהיה אחרי... שמחות ומאושרות!

ועוד כמה ימים- חופש...

לקחת ימי מחלה, אז מה אם את מחנכת? תלמידותייך יישארו בריאות ושלמות גופנית ונפשית גם אם תעדרי מידי פעם, וגם את תישארי שפויה... (במקרים חריגים אפשר תמיד להמשיך לטפל מהבית)

אפשר להכין יותר דפי עבודה עם למידה עצמית במקום לדבר יותר,

אפשר להכתיב במקום לכתוב על הלוח

אני הסברתי לתלמידות בימים קשים שאני לא מרגישה טוב ואני צריכה עזרה - 'מי יכולה לעזור לי לכתוב על הלוח'? תמיד יש נשמות טובות שאוהבות לכתוב על הלוח, ואני יושבת ומכתיבה לה.

אפשר לשבת על השולחן - ככה גם יושבים וגם נשארים גבוהים ובטווח ראיה מעולה.

בערב - תורידי הילוך, תעשי רק את הדברים המממממש חשובים לבי"ס

אפשר לבקש ממורות מקבילות דפי עבודה שהכינו, רעיונות לשיעורי חינוך ועוד.

אפר למצוא באתרים הרבה חומר מוכן

תקחי בקבוק מים או מיץ איתך צמוד בשיעור שיהי על השולחן שלך

אם את יכולה להוריד שעות - זה גם יקל עלייך

אולי לקחת עזרה בבית - מקה, ביביסיטר וכו' פעם פעמיים בשבוע

זה ממש מוכר מה שאת מתארת, גם אני הייתי יושבת גמורה בערבים עם  עיניים שורפות מעייפות וממשיכה איכשהו, עם הרבה שוקולד

הלב לדבר על זה עם עוד כמוני....

יש לכן רעיונות מעולים, ממש תודה רבה על השיתוף,.

רק שאני מעט תקועה עם חלק מהם.

הכיתה שלי אינה כיתה רגילה, מה שהופך את הסיפור למורכב יותר.

ימי חופשה שלי הם כן בעייתיים, לצערי, ולא קל להנהלה להתמודד איתם.

בעלי טוען בתוקף שזה לא אמור לעניין אותי והגיע הזמן שאחשוב על עצמי לפני על תלמידותיי או ההנהלה הלחוצה, אבל אני יותר מדי אכפתית, וגם ביישנית, לא מעזה לבקש סתם...

אופי הכיתה מוריד גם את כל האופציות - המוצלחות מאוד בעיני, ותודה על הרעיונות! - של להכתיב להן או לבקש מבת לכתוב בעצמה על הלוח פשוט לא באות בחשבון. 

אין לי מורות מקבילות שמלמדות כמוני, ואני טובעת בים של עבודה ואחריות.

משתדלת לא לתת לדיכאון להשתלט אבל הוא הולך ומתגבר.

בדיקות הדם שלי תקינות ב"ה. זה פשוט מאמץ שאני לא מצליחה לשאת, וזה מתסכל. ומדאיג.

תנו לי זריקות עידוד לקחת ימי מחלה. 

אין לי שום אומץ לעשות את זה.

יושבת פה בעיניים שורפות ובוערות ולא מצליחה לסיים עם תכנון המחר....

שוקולית, רעיון אחד כבר רצתי ליישם, אני פשוטת על קופסת השוקולדים, 

אומנם כעת אני לא עובדת (פוטרתי למרות שאני בהריון!) אבל כשעבדתי בתחילת ההריון כמורה זה היה ממש קשה, לעבור את היום זו הייתה משימה.

מקווה שתרגישי יותר טוב בקרוב!

בהצלוחה!

אבל כמה עצות יש לי...

בשביל הצרבות בשיעור - תוכלי לקחת איתך סודה לשתיה לבית הספר, קצת מר, אך מטפל בחצי דקה בצרבת, פלאים.

בנוסף, ללמד באמת בכתב, ניתן לכתוב על הלוח, ולתת לתלמידות לדבר יותר.

עיצה שצריכה להיות בשיתוף עם המנהל - לקצר את השיעור בכ 10 דק'. 

נשמע מדברייך שנוכחותייך משמעותית מאוד בבית ספר - דבר שכשלעצמו נותן הרבה כח!!! אבל עליך לזכור - 

לצערינו הרבה נשים לא קשובות לגוף שלהן, וסובלות אחר כך ממחלות נפש, לצערי, אני רואה סביבי מקרים רבים וכואבים.

לא עליך המלאכה לגמור... את הכי חשובה בעולם!!! ובעלך צודק. אפילו אם רק תבקשי לא להכנס עם התלמידות לכיתה אלא להשאר איתן בחוץ, או למשל , להכנס ולא ללמוד אלא לצייר...

אני כרגע בסוף תשיעי, אך שנה שעברה הייתי בהריון ועם סכרת, וזה לא פשוט, פעם הייתי צריכה להרגע, אז שמתי מוזיקה בכיתה, לקחתי צבעים וציירתי, הייתי מרוכזת 50% בעצמי, לא למדנו.  ומה עם החומר הלימודי? קיבלנו 87 בממוצע הכיתתי... כי אחר כך הצלחתי להיות יותר רגועה... ב"הצלחה גדולה

לא חייב כל הזמן לעמוד אומנם עמידה משדרת נוכחות ובטחון אך מותר גם לשבת ושיבואו אליך לפי הסדר

לנסות להיעזר בחומר מאנשים ואינטרנט ולחסוך זמן למנוחה טושינה

ולבדוק בדיקת דם לברזל

ואני בטוחה שהמנהל לא יאהב את הרעיון

יש לך מה לעשות כדי להרגיש יותר טוב?

בדקת ברזל? ויטמין בי 12? ויטמין די? שותה מספיק מיים? סידן? חלבון?

לוקחת תוספים ונזהרת לא לערבב אחד עם השני (כדי שיספגו נכון)?

כל פעם שאני חלשה מידי בהריון, אני מגלה שיש סיבה נוספת וזה לא רק ההריון.

מאחלת לך לגלות את הסיבה ולהתאושש!!!

מסודרות.אני אוכלת לפעמים ליד התלמידים בלי להתבייש. מחודש שבעיעי יש פטור מתורנויות חצר

אההממממ..... איך לומר, לא קצת הזוי?

כאילו, אני מלמדת אותם שהם מכבדים אותי, כי חייבים בכבוד המורה, ולכן כך וכך וכך... אבל מראה להם תמיד שגם אני מכבדת אותם ומשתיקה פלאפון כשמדברת איתם, ולא אוכלת מולם- לא כי חייבת בכבודם אלא כי רוצה לתת להם הרגשה טובה ומכובדת .

איך את מסבירה להם את הנחיצות שלך באוכל?

אשמח לעצה.

לפעמים ממש נראה לי שקוביית שוקולד תציל אותי עד סוף השיעור.

לוקחת מה שהרופא נתן, משתדלת לשתות אבל בטח צריכה תמיד יותר. אף פעם לא מגיעה לכמויות שעליהן מדברים, 2 או 3 ליטר. אין סיכוי. 

אני חושבת כמוך שיש עוד סיבה לחולשה, פשוט לא מצליחה להעלות בדעתי מה.....

כוחות - פיזיים ונפשיים עבורן

מניסיון דומה מאוד בחיי- לא וודאי שמציאות אחרת תהיה לך קלה יותר. 

מה שנקרא: "הזמן עובר מהר יותר- כשנה(ע)נים..."- כשעושים משהו.

ז"א, קשה מאוד, אבל גם לא קל להיות הרבה מחוץ למסגרת= במיטה ימים שלמים (גם מניסיון...בהריון הראשון היה סוג של קושי נוסף, משמעותי, כאשר לא היה לי תעסוקה/ילדים שיסיחו דעתי מעט)-

כמובן שישנם ימים מסוימים בהם ישנו צורך לקחת "חופשה" ולצאת מהשגרה- וגם את זה חשוב מאוד לעשות, בשמחה! ללא ייסורי מצפון! גם את חלק מבריותיו האהובים של הקב"ה...

תשתדלי להתרכז רק במה שהכרחי ולשמוח בו ובסיבת הקושי שלך, באור שבקצה המנהרה (וב"ה לא חלילה סתם חולי שבו הסיבה והסוף לרוב לא ידועים וזה יותר מדאיג ומצער)

איך לשמוח? פחות מחשבה- זה מתיש ולא מגיעים עם זה לשום מקום. לשיר שירי אמונה (בעיקר שמחים. שלא לטבוע בדכאון- ליצר הרע יש שיטות מתוחכמות להפיל אותנו עד הרגע האחרון...) ואם אין כוח- לזמזם ולהשתדל לכוון את המחשבה לכל מקום נעים ונחמד או אפילו סתמי ורק לא ל"למה זה קורה לי?"

יהי רצון שנזכה להיות תמיד בשמחה אמיתית ובע"ה הנפש השמחה תמשוך את הגוף אחריה לבריאות שלימה לעבודת ה'!

היא זו שמאתגרת בכיתה שלי. יש לי הרבה יותר מדי פרויקטים. חמודות בלי עיין הרע, אבל קשה להן, לא פשוט בכלל.....

באמצע היום. ממש מים קרים לנפש עייפה. חמוד שיש עוד שמרגישים ככה....

שתקחי כמה ימי חופש,

על פיקוח נפש מחללים שבת, התלמידות שלך הם לא פיקוח נפש, וימי מחלה זה לא לחלל שבת, אז תהיי רגועה

חוץ מזה - עוד רגע יו"כ וסוכות = שבועיים חופש!

אני מכירה את עצמי ויודעת שאני חלשה, ולכן לא לוקחת על עצמי יותר מידי שעות, או פרויקטים למיניהם, בלי קשר להריונות.

ועוד רעיון - אולי לא ישים - הייתה לי מרצה בלימודים שהייתה מלמדת בישיבה בעזרת מטול שקפים - היא הייתה כותבת על שקף בזמן אמת ומקרינה על הלוח.... (מטול שקפים זה כבד לסחוב)

מותר לשאול משהו אישי?

שירותים!!!

מה אתן עושות?

מלמדת שעתיים רצוף ומרגישה שאם מתאפקת כ"כ הרבה, בעיקר כשמכריחה את עצמי לשתות במהלך השיעורים, מתחיל ממש לכאוב לי, לא סתם להציק!

לצאת באמצע לשרותים מרוחקים בחדר מורים מרגיש לי לא נעים ואולי גם לא בסדר, גזל וכו'....

כשאין ברירה זה מה שעושה.....

אפשר ללכת בין 2 שיעורם מחוברים אם כל שיעור בכיתה אחרת.

וגם באמצע שיעור אם צריך, אף פעם לא יצאת להביא איזה דף ששכחת בחדר מורים? וכאילו שהתלמידים לא יוצאים באמצע, גם לנו מותר!

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

אז אולי אין כינים?

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

מידה 2-2-

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..