אני בשבוע 35 ומשקשקת מפחד מיום כיפור..
יש לכן עצות איך לעבור בשלום?
מה גם שהייתי רוצה להיות בכל התפילות כמו בכל שנה והפעם יותר מתמיד יש על מה לבקש...
מה אתן ממליצות?
אני בשבוע 35 ומשקשקת מפחד מיום כיפור..
יש לכן עצות איך לעבור בשלום?
מה גם שהייתי רוצה להיות בכל התפילות כמו בכל שנה והפעם יותר מתמיד יש על מה לבקש...
מה אתן ממליצות?
להבין שהכי חשוב זה לשמור על עצמך ועל העובר שלך.
מבחינה הלכתית עדיף לצום מאשר להתפלל.
תנסי להגיע למה שאת יכולה, אבל תהיי רגישה לעצמך ולא כדאי לשחק אותה גיבורה. לשבת כשצריך, אפילו אם הארון פתוח, וללכת לנוח אם צריך. אפילו לשתות בשיעורים אם הרב מאשר. (בשנה שעברה הלכתי לנעילה כי אני מאוד אוהבת את התפילה הזו, וכמעט התעלפתי בסוף. לא מתכוונת להפחיד אותך סתם אבל זה חשוב מאוד!)
אגב, אפשר גם להתפלל בבית (בעיקר אם אין לך עדיין קטנטנים אחרים לשמור עליהם).
בעז"ה הכל יהיה בסדר והחג יהיה מרומם בכל מקרה
הכל במחשבה.
מסוימים שהרב פוסק לתת אוכל או שתיה ב"שיעורים"!
ולגבי תפילות, את לא חייבת בכלל לעמוד אפילו שמונה עשרה את יכולה לומר בישיבה!!
עדיף שתשמרי על כוחותייך מאשר להתמוטט
!!
בהצלחה בכל מקרה ושיהיה לך צום קל קל קל!!
מתי ובאיזה מקרים מותר לשתות לשיעורים (מים? מיץ? התכווצויות? סחרחורת? לא יודעת) וכמה בדיוק זה שיעור.
אל תנסי ללכת לתפילות, זה מאוד מפתה אבל יכול להיות שלא תעמדי בזה (גם אם תתפללי בישיבה) וחבל עלייך, תתפפללי בבית ותשכבי
תחשבי טוב, איפה הכי בטוח שתצומי בסדר, בבית, אצל אמא שלך, או בבית הכנסת.
אני כבר כמה שנים לא יוצאת מהבית ביו"כ כדאי שלא תהיה בעיה, ב"ה בגלל הריונות והנקות
בע"ה שתמיד יהיה בגלל שמחות ![]()
כמובן אפשר להתפלל גם בבית... נכון שזה שונה, אבל נראה לי שאין ברירה.
שבוע 39+3 ואין לי מושג איך אני עוברת את זה..
אמרו לי שמספר הלידות עולה פי כמה בכיפור\מוצאי כיפור.
תמיד היה לי מאוד קשה לצום אבל המליצו לי לשתות מלא מלא תירוש ערב כיפור ובשנה שעברה זה באמת עבר בקלות.
תשמרי על עצמך מבחינת להיחשף לשמש ותנסי לשבת כדי לא לקבל סחרחורות.. הכי חשוב שתזכרי שהפעם את לא כמו בשנים קודמות ויש לך אחראיות לא רק על עצמך, קב''ה ישמע את תפילותייך לא משנה מה 
770מ
תחיה דולהמיץ ענבים נותן לך מסה של סוכר (טוב) שמתפרק לאט בגוף ולכן הוא נותן כח להרבה זמן...
תחיה!!770ממיץ ענבים כשמתחילים צירים, כי זה נותן כוח.. ויש אומרים גם סגולה.
!770מהיום אמרו לי לשתות הרבה כבר מהיום ולאכול דווקא ענבים לפני הצום ולא מיץ
צום לאכול כפית או שתיים של דבש!! (זה אותו הענין כמו שאמרו מעלי לגבי מיץ ענבים שמתפרק לאט!)
אני ממליצה-
כבר מהערב- את לא הולכת לשום תפילה, שוכבת או יושבת במיטה בנחת. אם יש לך כוח, תתפללי בבית.
אם יש ילדים- שהבעל ישמור עליהם או להשיג חלופה (כמו אחותך וכו')
כבר מיום חמישי- לשתות המון, בעיקר מיצים טבעיים.
אני מבטיחה לך שעוגמת הנפש שנוצרת מהצורך לשבור צום עקב צירים מתקדמים גדולה יותר מעוגמת הנפש על אי-הגעה-למניין...
):אוחאאני אהיה אי"ה ביו"כ בשבוע 27.
א. אם יש לי כאבי מחזור בלי התקשויות של הבטן - זה גם צירים?
אני לא בטוחה שאני יודעת לזהות צירים מדומים...
ב. בהכרח ששתייה בשיעורים עשויה לעזור להפסקת הצירים, או שיכולה להתפתח חלילה לידה?
ג. אם התשובה בסעיף ב' היא שהכל יכול להיות: האם כדאי שיהיה איתי מישהו בבית? הרי לאכול ולשתות בלי הגבלה - אסור (או שמא מדובר בפיקוח נפש העובר?), ואם הצירים ממשיכים - אולי צריך שיהיה מישהו שיזמין אמבולנס, לא?
לנוח כל היום מתחת למזגן ולשתות בשיעורים,
הצום וחוסר מנוחה עלול להביא לצירים מוקדים ובחודש שביעי ממש לא מומלץ.
התכוונת שזה לא מומלץ לשכב כל היום מתחת המזגן ולשתות שיעורים כי זה מביא לצירים?
לא מומלץ, אבל מה לעשות, שיעורים זה המקסימום שמתירים, לא?
או שלא הבנתי מה כתבת.... והתכוונת שזה מה שצריך לעשות אחרת יהיו צירים.....
בהתחלה חשבתי שהבנתי את יפעת, עד שקראתי שוב את תגובתה, לאור השאלה שלך, והתבלבלתי... 
מה שהבנתי מקריאה ראשונה זה שהצום עלול להביא לצירים מוקדמים, ולכן כדאי מאוד שאנוח בבית ואשתה בשיעורים... (ולא אחמיר על עצמי סתם).
אבל אולי אני באמת טועה?
הצום עלול להביא לצירים ולכן לנוח כל היום מתחת למזגן ולשתות לשיעורים (-כמובן אם הרב מתיר לכם..)
זה מה שיפעת התכוונה מן הסתם![]()
הרי בעלי לא היה בבית אני אהיה לבד...
וזה היה גם ככה קשה להעביר את הזמן ..., ולפעמים יש ממש רעב מציק (ממש כאב כזה וצורב ) אפילו אחרי ארוחה דשנה אז בצום אהיה קל וחומר...
אני אתפלל לבנתיים אבל זה מקשה ולא כמו בית כנסת
וברור גם שאני מעדיפה תפילה בבית הכנסת ...
וגם בלי שתיה - ברור שאני היה חלשה ועם כאב ראש מתי שהוא
אבל בגלל שזה הריון ראשון אני באמת לא יודעת מה עדיף ...
אולי כן ללכת לבית כנסת התפלל עם כולם לפחות לחלק מהתפילות ? ככה הזמן עובר יותר בקלות וומרגישים ניצול של היום !
אני לא מכירה את הגוף שלי בתגובות כאלה וממש לא יודעת להחליט מה נכון ?
והכי ברור שאני לא רוצה לשבור ...
אוחאלא עשה לך טוב להישאר בבית ולא לטייל ברחובות?
אני חושבת שכדאי לך להישאר בבית ולנוח הרבה (רצוי עם מזגן
).
רק היציאה החוצה (בחום), ההליכה לבית הכנסת וכו' - עלולים לגזול לך כוחות, שחבל לך עליהם! (במיוחד בשעה-שעתיים של סוף הצום.. שהן הכי קשות.. את לא רוצה שייראו לך כמו נצח
).
ב"הצלחה!
במנחה כמעט נפלתי אז התיישבתי מהר, ונעילה התפללתי- כבר בשכיבה במיטה.
תאמיני או לא, זו הייתה תפילת נעילה מרגשת במיוחד.
אני שוכבת, רועדת, בוכה, זועקת מקירות לבי... אני בטוחה שה' אהב מאוד את התפילה הזו. הרגשתי את השמיים פתוחים מעלי.... לא יודעת איך להסביר....
לא קל באמת לוותר על תפילות במניין.
אבל חשוב וכדאי להתאמץ עבור עיקרו של יום, שזו התענית, ולהתחבר לתפילות מזן אחר שה' אוהב מאוד. תפילות של אימא יהודייה.
בקשר לשתיה-
להתחיל לשתות הרבה ממחר(רביעי) ולא רק בחמישי.
בתשעה באב "השקעתי" (בשבילי זאת השקעה רצינית...) בשתיה מוקדמת וממש עזר ב"ה.
בהצלחה!!
(גם אני בלחץ.... סוף תשיעי ב"ה...)
לשתות ולשתות ולשתות כמה שיותר לפני הצום !!
ביום הכפורים בדרום יהיה 40 מעלות חום וקצת פחות במרכז ובמקומות נוספים אז על תתעצלנה!!
ונסו לנוח כמה שניתן!!
הלוואי עליי להתפלל בבית, ולא סתם לישון בלי סוף... ![]()
את פשוט אדירה!
שאזכה...
שנה שעברה הייתי מניקה והיה סיוט!
עכשיו אני ב"ה בהריון בשבוע 11.
הילדון דורש את הצומי שלו כבר משעות הבוקר המוקדמות וכמה אפשר להעסיק אותו בבית...
שנה שעברה מ8 בבוקר הייתי איתו בחוץ ובצהרים פשוט לא תפקדתי, שכבתי כמו גולם במיטה עם גודש בלי יכולת להניק... אפילו בסוף הצום לא יכולתי לקום לשתות עד שבעלי השקה אותי קצת. (לפחות לא כ"כ הייתי מודעת לקושי, הייתי אפטית לגמרי)
לא רוצה להלחיץ אחרות אבל אני ממש לחוצה בעצמי!
לבקש מהבעל לא ללכת בכלל לתפילות? מהבוקר שהוא יהיה עם הילד? (אין מישהו אחר ואין לנו מזגן)
אין מצב לקחת את הילד איתו, הוא שובב ממש!
אני יודעת שבלי קשר לתפילות, אם בעלי יהיה איתו כל היום גם לו יהיה קשה בצום וכבר לא תהיה לו סבלנות וזה מעציב אותי.
אוף, אוף, אוף!
זה יאפשר עזרה של אנשים נוספים חוץ מהבעל שרצוי מאוד שיהיה בתפילות,זה גם יקל עלייך לשלוח אותו שתדעי שיש עוד מישהו להיעזר בו. וגם יקל עליו שידע שאת לא לבד עם השובב
מתכוונת להישאר בבית במזגן, עם שני ילדים קטנים ותינוקת...
דבר שלי תמיד עוזר מאוד לפני צומות.
להכין עוגיות קוואקר, ובמשך היומיים שלפני הצום (כלומר חמישי-שישי) לנשנש כל הזמן את העוגיות. ביום שישי זה אפילו מצווה לאכול.
כמובן גם להקפיד על שתייה מרובה בימים שלפני הצום.
יש לך אולי מתכון?
נראה אם אספיק היום..
כוס קמח, כוס סוכר, כוס קוואקר, ביצה אחת, חצי אבקת אפייה, חצי כוס שמן.
לערבב, לשטח בתבנית, לאפות ולחתוך כשזה עוד חם.
אפשר להוסיף כל מיני אגוזים, שקדים צימוקים וכו'.
לי ההנקה נפגעה בגלל יום כיפור באופן סופי למרות מאמצי הרבים.
יש לא מעט פוסקים שמתירים לשתות בשיעורים את התינוק ניזוק רק מהנקה.
כדאי לעשות שאלת רב אם את חוששת, מן הסתם את מכירה את הגוף שלך מההנקות הקודמות...
וחצי ולשתות ביום שלפני הצום.
אני סיימתי (עם הנקה בלעדית) מפוצצת!! שופעת חלב כמו בימים הראשונים בלי שתיה בשיעורים במהלך הצום.
אחרי הצהריים נתתי חלב שאוב מהפחד שלא יהיה לי ושיגמור את כוחותי וב"ה עבר בשלום.
כולם צמים ביום הזה אז אין מתנדבים.
אתם גרים במרחק הליכה קצר מההורים ויש אחיות/אחים רווקים בבית?
אם כן, תלכי לשעה- שעתיים לנוח אצלם, זה מעט זמן...
לא מתנדבים?
תנדבי אותם פשוט בכפייה חלקית..
קשה לי להאמין שאם יש לך אמא צעירה יחסית (מתחת לגיל 60 זה צעירה יחסית)
ובריאה באופן כללי בלי קשיים לא רגילים בצומות, היא תרצה לראות את הבת שלה בהריון ועם ילד קטן,
במצב תשוש וסובל.
כנ"ל אבא במשפחות שהאבא לוקח חלק בטיפול בנכדים. לא יודעת אם אצלכם זה ככה...
אם כן, הוא יכול לעזור לך בהפסקה.
ואחיות רווקות (וגם אחים רווקים אמורים לעזור בהפסקה ..)
יכולות לשחק שעה-שעתיים עם הילד במזגן ... זה לא צום של שבוע והן לא בהריון.
תדברי איתם בבוקר, תגידי להם שקשה לך, שאת זקוקה להם...
קשה לי להאמין שהן יסרבו ..
(אלא אם יש עוד מלא אחיות שמבקשות את השירות הזה..)
אם לא ילך לגייס את המשפחה, תנסי אולי למצוא ילדה שלא צמה, בת 11-10, שתעסיק אותו בבית או בחצר למטה,
ותשלמי לה אחרי החג מה שנהוג אצלכם + בונוס קטן כי זה יום כיפור והיא בכל זאת לא ממש אוכלת ויותר קשה לה.
בהצלחה
עם מזגן וילדים באותם גילאים.
נראה לי יכול לעזור גם לך..
אל תחששי שמכיוון שלא תבואי כולם ידעו- גם לך מותר להרגיש לא טוב לפעמים (ואני מאחלת לך שהצום הזה יעבור לך הכי בקלות!)
בכל אופן- אפשר לשאול רב לגבי שיעורים.
נמצאת אצל ההורים שלי ביום כיפור, ואחיותיי עלולות לחשוד אם לא אגיע לביהכנ"ס.
אבל - סליחה על השאלה - אמא שלך עוד לא יודעת שאת בהיריון? הייתי מציעה לך לספר לה, לשמח אותה, גם אם את חוששת. לדעתי היא תוכל רק לעזור לך (מניסיונה האישי...). אני אישית סומכת על אמא שלי שתחפה עליי במקרה שאחיותיי יתחילו לשאול שאלות...
[אני עוד מתלבטת, אולי אלך לפחות לתפילה הראשונה. ביהכנ"ס ממש קרוב, וההתחלה לא אמורה להיות קשה...]
במקרה אני משווקת של חברת מוצרים על בסיס אלוורה ומוצרי כוורת
ויש להם מוצר שנקרא b פולן הוא מיועד בין השאר לנשים מיניקות והריוניות
לוקחים ממנו לפני צומות החל מיומיים לפני והוא ממש מקל את הצום
לי בתור מיניקה ממש עזר אולי שווה לברר באיזור מגוריכן אם יש משווקת של
פוראוור ליבינג (ולרכוש כמה כדורים בודדים לא צריך לרכוש אריזה שלימה בדרך כלל)
ניתן לרכוש מוצרים שלהם רק דרך משווקות
ממש בצלחה וצום קל גמר טוב
פשוט, הקשר שלי עם אמא שלי שונה, והשלכתי לא נכון לגבייך.
בע"ה שתספרו בזמן הנכון והמתאים לכם, ושאמא תשמח ולא תלחיץ יותר מדי...
אבל יש לזה שני צדדים,
הטלפונים של הדאגה (3 פעמים ביום מינימום, מה הילדה אכלה, מה היא עשתה, איך היה לכן היום, ישנתם טוב
ניקית את הבית?!,-לא,- למה לא?! ועוד..) זה צד אחד...
והצד השני הוא התייצבות לפני פסח לעזור לי לנקות את הדברים הכי ג'יפה בבית כשהייתי בחודש שביעי,
כולל סחיבות.
עזרה בבית על בסיס שבועי, והיא מגיעה בשני אוטובוסים, נוסעת שעה וחצי....
ועוד כל מיני דברים משמחים שרק אמהות דאגניות עושות,
ואמהות לא דאגניות שלא מבלבלות את המוח בטלפון לא עושות.
מי שיש לה אמא מלחיצה, זה כי הבת שלה חשובה לה
.
ניצלו"ש לא כל כך קשור ולא עונה על השאלה...
אבל הייתי חייבת לפרגן לאימהות הפולניות (אמהות פולניות יש בכל עדה..)
דרך אגב, יש רבנים שטוענים שאם אשה מגיעה לשלב בו אפשר ללדת, בסביבות חודש 7-8,
(למשל, הרב נחום כהן). הם מחמירים ודורשים שהיא תשתה לפי שיעורים (אני בשום אופן לא קוראת לזה מקלים,
כי יש מי שמחמיר, או בעצם מקל בדיני נפשות
והוא לא זה שיקח אחריות על פג שיסבול כל חייו חלילה.
לכן, כדאי לשאול לפני הצום, וחשוב לדעת שיש נשים שיש להן נטיה להתיבשות, ובודאי שבהריון עוד יותר.
וכדאי לבדוק מהו השיעור (אפשר להכין בקבוק תינוק עם הכמות הנדרשת), ולדאוג לבקבוק מיץ ענבים ובמקרה שמרגישים התחלת התייבשות, לא לחכות עד להתייבשות מלאה, במיוחד בחום הזה. חבל על האם וחבל על התינוק.
מה דעתכן לשאול את הרופא שלכן? ואח"כ לשאול רב?
לגבי הנקה ביום כיפור אין לי נסיון לך אני לא משיאה עצות.
שאני לא יודעת איך הם הגיעו למעמד של פוסקי הלכה..
כשהם יהיו בהריון שיחמירו על עצמם וילדו פגים.
בעניין הזה, ולא בכל עניין, הייתי פונה (לא יצא לי, לא הייתי בהריון ביום כיפור...)
לרב שמקל.
הרב הזה לא יטפל בתינוק ובהורים שלו בפגיה, ולא יתמודד כל החיים עם קשיים אפשריים של ילד שנולד בחודש 7.
זה דיני נפשות, ואני לא יודעת איך אנשים יכולים להיות כל כך אטומים, ועוד שתהיה להם סמכות מה לומר לאנשים.
אני מציעה לכולכן לקרוא את דבריו של הרב ד"ר הלפרין לגבי צום בשלבים השונים של ההריון .
הרב הלפרין הוא גם רב וגם רופא בכיר.
תכתבו בגוגל : הרב מרדכי הלפרין הריון יום כיפור.
וזאת היתה ההנקה כמעט בלבד עד גיל שנה (תשע פעמים),
היה להתחיל לשתות הרבה מים (קצת יותר ממה שנח) יום או יומיים לפני הצום, ולא רק בערב הצום.
צום קל וגמר חתימה טובה!
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
נגעת ללבי.
תודה.
מישהי שמעה על הדבר הזה?
אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.
ממש קשה ומפחיד
אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.
מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר?
קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו 
ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)
דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.
בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...
שמעתי שזה קורה בהריון
וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות
אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי
אם מישהי מוצאת מעולה🤭
אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע
בכלאופן השתדלתי לתת צדקה
מה שבטוח לא יזיק
כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב
לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב
ואני הופכת כרית, שמיכה
עושה שינוי משמעותי
זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש
אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.
תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין.
שנגרמת במהלך ההריון.
בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.
אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊
ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.
דברים מפחידים מאד
אוף
בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.
יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון
והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון
גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.
כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.
דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.
כל הריון מחדש.
נוראי.
העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה
תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..
בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...
מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי
אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה
ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק
אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה
אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף
אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)
אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים
ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב
יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?
ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?
את רוצה גם למנוע הריון?
ומתלבטת על התקן לא הורמונלי
הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).
כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.
ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.
לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.
בהצלחה❤️
במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.
אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר
ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים
דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.
ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
חלק/מהדרין
אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...
אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴
ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים
ואני חלשה
ולא כיף לי
ואני צמאה ורעבה
בה התינוקי זז בבטן
אבל אני במיטה חסרת כוח
והבית הפוך😭😭😭😭😭😭
תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.
ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.
כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.
אורז טוב גם לשלשולים.
בע''ה יעבור לך מהר...
תרגישי טוב!!!
וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.
אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.
לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,
הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,
(לפני שידענו על הקלקול קיבה)
כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.
וואי זה היה קשוח!!
אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.
יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.
וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,
אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.
הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.
תרגישי טוב. שבת שלום!
אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט
רפואה שלמה
בירושלים/ הסביבה
אשמח להמלצות מניסיון בלבד .
תודה רבה
ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.
אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.
זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)
שה' ימלא חסרונכם..
לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה
אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים
אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.
זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת
מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון
פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן
עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד
אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻♀️
הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉
תודה על החיבוק!
מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..
אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.
והרי החדשהשולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!
אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!
אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!
תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!
חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!
אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,
ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום
כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....
לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...