להבין שהכי חשוב זה לשמור על עצמך ועל העובר שלך.

מבחינה הלכתית עדיף לצום מאשר להתפלל.

תנסי להגיע למה שאת יכולה, אבל תהיי רגישה לעצמך ולא כדאי לשחק אותה גיבורה. לשבת כשצריך, אפילו אם הארון פתוח, וללכת לנוח אם צריך. אפילו לשתות בשיעורים אם הרב מאשר. (בשנה שעברה הלכתי לנעילה כי אני מאוד אוהבת את התפילה הזו, וכמעט התעלפתי בסוף. לא מתכוונת להפחיד אותך סתם אבל זה חשוב מאוד!)

אגב, אפשר גם להתפלל בבית (בעיקר אם אין לך עדיין קטנטנים אחרים לשמור עליהם).

בעז"ה הכל יהיה בסדר והחג יהיה מרומם בכל מקרה הכל במחשבה.

מסוימים שהרב פוסק לתת אוכל או שתיה ב"שיעורים"!

ולגבי תפילות, את לא חייבת בכלל לעמוד אפילו שמונה עשרה את יכולה לומר בישיבה!!

עדיף שתשמרי על כוחותייך מאשר להתמוטט !!

בהצלחה בכל מקרה ושיהיה לך צום קל קל קל!!

מתי ובאיזה מקרים מותר לשתות לשיעורים (מים? מיץ? התכווצויות? סחרחורת? לא יודעת) וכמה בדיוק זה שיעור.

אל תנסי ללכת לתפילות, זה מאוד מפתה אבל יכול להיות שלא תעמדי בזה (גם אם תתפללי בישיבה) וחבל עלייך, תתפפללי בבית ותשכבי

תחשבי טוב, איפה הכי בטוח שתצומי בסדר, בבית, אצל אמא שלך, או בבית הכנסת.

אני כבר כמה שנים לא יוצאת מהבית ביו"כ כדאי שלא תהיה בעיה, ב"ה בגלל הריונות והנקות

בע"ה שתמיד יהיה בגלל שמחות 

כמובן אפשר להתפלל גם בבית... נכון שזה שונה, אבל נראה לי שאין ברירה.

שבוע 39+3 ואין לי מושג איך אני עוברת את זה..
אמרו לי שמספר הלידות עולה פי כמה בכיפור\מוצאי כיפור.
 

תמיד היה לי מאוד קשה לצום אבל המליצו לי לשתות מלא מלא תירוש ערב כיפור ובשנה שעברה זה באמת עבר בקלות.

תשמרי על עצמך מבחינת להיחשף לשמש ותנסי לשבת כדי לא לקבל סחרחורות.. הכי חשוב שתזכרי שהפעם את לא כמו בשנים קודמות ויש לך אחראיות לא רק על עצמך, קב''ה ישמע את תפילותייך לא משנה מה
 

מיץ ענבים נותן לך מסה של סוכר (טוב) שמתפרק לאט בגוף ולכן הוא נותן כח להרבה זמן...

מיץ ענבים כשמתחילים צירים, כי זה נותן כוח.. ויש אומרים גם סגולה.

היום אמרו לי  לשתות הרבה כבר מהיום ולאכול דווקא ענבים לפני הצום ולא מיץ

צום לאכול כפית או שתיים של דבש!! (זה אותו הענין כמו שאמרו מעלי לגבי מיץ ענבים שמתפרק לאט!)

אני ממליצה-

כבר מהערב- את לא הולכת לשום תפילה, שוכבת או יושבת במיטה בנחת. אם יש לך כוח, תתפללי בבית.

אם יש ילדים- שהבעל ישמור עליהם או להשיג חלופה (כמו אחותך וכו')

כבר מיום חמישי- לשתות המון, בעיקר מיצים טבעיים.

אני מבטיחה לך שעוגמת הנפש שנוצרת מהצורך לשבור צום עקב צירים מתקדמים גדולה יותר מעוגמת הנפש על אי-הגעה-למניין...

אני אהיה אי"ה ביו"כ בשבוע 27.

א. אם יש לי כאבי מחזור בלי התקשויות של הבטן - זה גם צירים?

אני לא בטוחה שאני יודעת לזהות צירים מדומים...

ב. בהכרח ששתייה בשיעורים עשויה לעזור להפסקת הצירים, או שיכולה להתפתח חלילה לידה?

ג. אם התשובה בסעיף ב' היא שהכל יכול להיות: האם כדאי שיהיה איתי מישהו בבית? הרי לאכול ולשתות בלי הגבלה - אסור (או שמא מדובר בפיקוח נפש העובר?), ואם הצירים ממשיכים - אולי צריך שיהיה מישהו שיזמין אמבולנס, לא?

לנוח כל היום מתחת למזגן ולשתות בשיעורים,

הצום וחוסר מנוחה עלול להביא לצירים מוקדים ובחודש שביעי ממש לא מומלץ.

התכוונת שזה לא מומלץ לשכב כל היום מתחת המזגן ולשתות שיעורים כי זה מביא לצירים? 

לא מומלץ, אבל מה לעשות, שיעורים זה המקסימום שמתירים, לא? 

או שלא הבנתי מה כתבת.... והתכוונת שזה מה שצריך לעשות אחרת יהיו צירים.....

בהתחלה חשבתי שהבנתי את יפעת, עד שקראתי שוב את תגובתה, לאור השאלה שלך, והתבלבלתי... 

מה שהבנתי מקריאה ראשונה זה שהצום עלול להביא לצירים מוקדמים, ולכן כדאי מאוד שאנוח בבית ואשתה בשיעורים... (ולא אחמיר על עצמי סתם).

אבל אולי אני באמת טועה?

הצום עלול להביא לצירים ולכן לנוח כל היום מתחת למזגן ולשתות לשיעורים (-כמובן אם הרב מתיר לכם..)

זה מה שיפעת התכוונה מן הסתם

הרי בעלי לא היה בבית אני אהיה לבד...

וזה היה  גם ככה קשה להעביר את הזמן ..., ולפעמים יש ממש רעב מציק (ממש כאב כזה וצורב ) אפילו אחרי ארוחה דשנה אז בצום אהיה קל וחומר...

אני אתפלל לבנתיים אבל זה מקשה ולא כמו בית כנסת

וברור  גם שאני מעדיפה תפילה בבית הכנסת ...

וגם בלי שתיה - ברור שאני היה חלשה ועם כאב ראש מתי שהוא

אבל בגלל שזה הריון ראשון אני באמת לא יודעת מה עדיף ...

אולי כן ללכת לבית כנסת התפלל עם כולם לפחות לחלק מהתפילות ? ככה הזמן עובר יותר בקלות וומרגישים ניצול של היום !

אני לא מכירה את הגוף שלי בתגובות כאלה וממש לא יודעת להחליט מה נכון ?

והכי ברור שאני לא רוצה לשבור ...

לא עשה לך טוב להישאר בבית ולא לטייל ברחובות?

אני חושבת שכדאי לך להישאר בבית ולנוח הרבה (רצוי עם מזגן ).

רק היציאה החוצה (בחום), ההליכה לבית הכנסת וכו' - עלולים לגזול לך כוחות, שחבל לך עליהם! (במיוחד בשעה-שעתיים של סוף הצום.. שהן הכי קשות.. את לא רוצה שייראו לך כמו נצח ).

ב"הצלחה!

בתשעה באב הייתי צריכה לשובר את הצום בצהרים כי זה היה יחסית בהתחלה ... והבחילות והיתיבשויות היו דבר שבשגרה ....

טוב בעז"ה ...

אני אכין את עצמי לתפילות בבית

במנחה כמעט נפלתי אז התיישבתי מהר, ונעילה התפללתי- כבר בשכיבה במיטה.

תאמיני או לא, זו הייתה תפילת נעילה מרגשת במיוחד.

אני שוכבת, רועדת, בוכה, זועקת מקירות לבי... אני בטוחה שה' אהב מאוד את התפילה הזו. הרגשתי את השמיים פתוחים מעלי.... לא יודעת איך להסביר....

לא קל באמת לוותר על תפילות במניין.

אבל חשוב וכדאי להתאמץ עבור עיקרו של יום, שזו התענית, ולהתחבר לתפילות מזן אחר שה' אוהב מאוד. תפילות של אימא יהודייה.

בקשר לשתיה-

להתחיל לשתות הרבה ממחר(רביעי) ולא רק בחמישי.

בתשעה באב "השקעתי" (בשבילי זאת השקעה רצינית...) בשתיה מוקדמת וממש עזר ב"ה.

בהצלחה!!

(גם אני בלחץ.... סוף תשיעי ב"ה...)

לשתות ולשתות ולשתות כמה שיותר לפני הצום !!

ביום הכפורים בדרום יהיה 40 מעלות חום וקצת פחות במרכז ובמקומות נוספים אז על תתעצלנה!!

ונסו לנוח כמה שניתן!!

הלוואי עליי להתפלל בבית, ולא סתם לישון בלי סוף... 

את פשוט אדירה!

שאזכה...

שנה שעברה הייתי מניקה והיה סיוט!

עכשיו אני ב"ה בהריון בשבוע 11.

הילדון דורש את הצומי שלו כבר משעות הבוקר המוקדמות וכמה אפשר להעסיק אותו בבית...

שנה שעברה מ8 בבוקר הייתי איתו בחוץ ובצהרים פשוט לא תפקדתי, שכבתי כמו גולם במיטה עם גודש בלי יכולת להניק... אפילו בסוף הצום לא יכולתי לקום לשתות עד שבעלי השקה אותי קצת. (לפחות לא כ"כ הייתי מודעת לקושי, הייתי אפטית לגמרי)

לא רוצה להלחיץ אחרות אבל אני ממש לחוצה בעצמי!

לבקש מהבעל לא ללכת בכלל לתפילות? מהבוקר שהוא יהיה עם הילד? (אין מישהו אחר ואין לנו מזגן)

אין מצב לקחת את הילד איתו, הוא שובב ממש!

אני יודעת שבלי קשר לתפילות, אם בעלי יהיה איתו כל היום גם לו יהיה קשה בצום וכבר לא תהיה לו סבלנות וזה מעציב אותי.

אוף, אוף, אוף!

זה יאפשר עזרה של אנשים נוספים חוץ מהבעל שרצוי מאוד שיהיה בתפילות,זה גם יקל עלייך לשלוח אותו שתדעי שיש עוד מישהו להיעזר בו. וגם יקל עליו שידע שאת לא לבד עם השובב

מתכוונת להישאר בבית במזגן, עם שני ילדים קטנים ותינוקת...

http://lllisrael.org.il/%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA.html

דבר שלי תמיד עוזר מאוד לפני צומות.

להכין עוגיות קוואקר, ובמשך היומיים שלפני הצום (כלומר חמישי-שישי) לנשנש כל הזמן את העוגיות. ביום שישי זה אפילו מצווה לאכול.

כמובן גם להקפיד על שתייה מרובה בימים שלפני הצום.

יש לך אולי מתכון?

נראה אם אספיק היום..

כוס קמח, כוס סוכר, כוס קוואקר, ביצה אחת, חצי אבקת אפייה, חצי כוס שמן.

לערבב, לשטח בתבנית, לאפות ולחתוך כשזה עוד חם.

אפשר להוסיף כל מיני אגוזים, שקדים צימוקים וכו'.

לי ההנקה נפגעה בגלל יום כיפור באופן סופי למרות מאמצי הרבים.

יש לא מעט פוסקים שמתירים לשתות בשיעורים את התינוק ניזוק רק מהנקה.

כדאי לעשות שאלת רב אם את חוששת, מן הסתם את מכירה את הגוף שלך מההנקות הקודמות...

וחצי ולשתות ביום שלפני הצום.

אני סיימתי (עם הנקה בלעדית) מפוצצת!! שופעת חלב כמו בימים הראשונים בלי שתיה בשיעורים במהלך הצום.

אחרי הצהריים נתתי חלב שאוב מהפחד שלא יהיה לי ושיגמור את כוחותי וב"ה עבר בשלום.

כולם צמים ביום הזה אז אין מתנדבים.

אתם גרים במרחק הליכה קצר מההורים ויש אחיות/אחים רווקים בבית?

אם כן, תלכי לשעה- שעתיים לנוח אצלם, זה מעט זמן...

לא מתנדבים?

תנדבי אותם פשוט בכפייה חלקית.. 

קשה לי להאמין שאם יש לך אמא צעירה יחסית (מתחת לגיל 60 זה צעירה יחסית)

ובריאה באופן כללי בלי קשיים לא רגילים בצומות, היא תרצה לראות את הבת שלה בהריון ועם ילד קטן, 

במצב תשוש וסובל. 

כנ"ל אבא במשפחות שהאבא לוקח חלק בטיפול בנכדים. לא יודעת אם אצלכם זה ככה...

אם כן, הוא יכול לעזור לך בהפסקה.

ואחיות רווקות (וגם אחים רווקים אמורים לעזור בהפסקה ..) 

יכולות לשחק שעה-שעתיים עם הילד במזגן ... זה לא צום של שבוע והן לא בהריון.

תדברי איתם בבוקר, תגידי להם שקשה לך, שאת זקוקה להם...

קשה לי להאמין שהן יסרבו ..

(אלא אם יש עוד מלא אחיות שמבקשות את השירות הזה..) 

אם לא ילך לגייס את המשפחה, תנסי אולי למצוא ילדה שלא צמה, בת 11-10, שתעסיק אותו בבית או בחצר למטה,

ותשלמי לה אחרי החג מה שנהוג אצלכם + בונוס קטן כי זה יום כיפור והיא בכל זאת לא ממש אוכלת ויותר קשה לה.

בהצלחה

עם מזגן וילדים באותם גילאים.

נראה לי יכול לעזור גם לך..

אל תחששי שמכיוון שלא תבואי כולם ידעו- גם לך מותר להרגיש לא טוב לפעמים (ואני מאחלת לך שהצום הזה יעבור לך הכי בקלות!)

בכל אופן- אפשר לשאול רב לגבי שיעורים.

נמצאת אצל ההורים שלי ביום כיפור, ואחיותיי עלולות לחשוד אם לא אגיע לביהכנ"ס.

אבל - סליחה על השאלה - אמא שלך עוד לא יודעת שאת בהיריון? הייתי מציעה לך לספר לה, לשמח אותה, גם אם את חוששת. לדעתי היא תוכל רק לעזור לך (מניסיונה האישי...). אני אישית סומכת על אמא שלי שתחפה עליי במקרה שאחיותיי יתחילו לשאול שאלות...

[אני עוד מתלבטת, אולי אלך לפחות לתפילה הראשונה. ביהכנ"ס ממש קרוב, וההתחלה לא אמורה להיות קשה...]

במקרה אני משווקת של חברת מוצרים על בסיס אלוורה ומוצרי כוורת

ויש להם מוצר שנקרא b פולן  הוא מיועד בין השאר לנשים מיניקות והריוניות

לוקחים ממנו לפני צומות החל מיומיים לפני והוא ממש מקל את הצום

לי בתור מיניקה ממש עזר אולי שווה לברר באיזור מגוריכן אם יש משווקת של

פוראוור ליבינג (ולרכוש כמה כדורים בודדים לא צריך לרכוש אריזה שלימה בדרך כלל)

ניתן לרכוש מוצרים שלהם רק דרך משווקות

ממש בצלחה וצום קל גמר טוב

פשוט, הקשר שלי עם אמא שלי שונה, והשלכתי לא נכון לגבייך.

בע"ה שתספרו בזמן הנכון והמתאים לכם, ושאמא תשמח ולא תלחיץ יותר מדי...

אבל יש לזה שני צדדים,

 הטלפונים של הדאגה (3 פעמים ביום מינימום, מה הילדה אכלה, מה היא עשתה, איך היה לכן היום, ישנתם טוב 

ניקית את הבית?!,-לא,- למה לא?! ועוד..) זה צד אחד... 

והצד השני הוא התייצבות לפני פסח לעזור לי לנקות את הדברים הכי ג'יפה בבית כשהייתי בחודש שביעי, 

כולל סחיבות.

עזרה בבית על בסיס שבועי, והיא מגיעה בשני אוטובוסים, נוסעת שעה וחצי.... 

ועוד כל מיני דברים משמחים שרק אמהות דאגניות עושות,

ואמהות לא דאגניות שלא מבלבלות את המוח בטלפון לא עושות.

מי שיש לה אמא מלחיצה, זה כי הבת שלה חשובה לה . 

ניצלו"ש לא כל כך קשור ולא עונה על השאלה... 

אבל הייתי חייבת לפרגן לאימהות הפולניות (אמהות פולניות יש בכל עדה..)

דרך אגב, יש רבנים שטוענים שאם אשה מגיעה לשלב בו אפשר ללדת, בסביבות חודש 7-8,

(למשל, הרב נחום כהן). הם מחמירים ודורשים שהיא תשתה לפי שיעורים (אני בשום אופן לא קוראת לזה מקלים, 

כי יש מי שמחמיר, או בעצם מקל בדיני נפשות

והוא לא זה שיקח אחריות על פג שיסבול כל חייו חלילה.

לכן, כדאי לשאול לפני הצום, וחשוב לדעת שיש נשים שיש להן נטיה להתיבשות, ובודאי שבהריון עוד יותר.

וכדאי לבדוק מהו השיעור (אפשר להכין בקבוק תינוק עם הכמות הנדרשת), ולדאוג לבקבוק מיץ ענבים ובמקרה שמרגישים התחלת התייבשות, לא לחכות עד להתייבשות מלאה, במיוחד בחום הזה. חבל על האם וחבל על התינוק.

מה דעתכן לשאול את הרופא שלכן? ואח"כ לשאול רב?

לגבי הנקה ביום כיפור אין לי נסיון לך אני לא משיאה עצות.

שאני לא יודעת איך הם הגיעו למעמד של פוסקי הלכה..

כשהם יהיו בהריון שיחמירו על עצמם וילדו פגים.

בעניין הזה, ולא בכל עניין, הייתי פונה (לא יצא לי, לא הייתי בהריון ביום כיפור...)

לרב שמקל.

הרב הזה לא יטפל בתינוק ובהורים שלו בפגיה, ולא יתמודד כל החיים עם קשיים אפשריים של ילד שנולד בחודש 7.

זה דיני נפשות, ואני לא יודעת איך אנשים יכולים להיות כל כך אטומים, ועוד שתהיה להם סמכות מה לומר לאנשים.

אני מציעה לכולכן לקרוא את דבריו של הרב ד"ר הלפרין לגבי צום בשלבים השונים של ההריון .

הרב הלפרין הוא גם רב וגם רופא בכיר.

תכתבו בגוגל :  הרב מרדכי הלפרין הריון יום כיפור.

כי מצאתי רק שאלות ותשובות לא מאמר מסכם או מרוכז ...

או שאין כזה דבר...

וזאת היתה ההנקה כמעט בלבד עד גיל שנה (תשע פעמים),

היה להתחיל לשתות הרבה מים (קצת יותר ממה שנח) יום או יומיים לפני הצום, ולא רק בערב הצום.

צום קל וגמר חתימה טובה!

זה בעיניי לא סיבה לריטלין.

אני מבינה שזה הדבר הכי קל למורה, ונוח שאם הורים משתפים פעולה אז יאללה למה לא.

אבל נשמע שהילד בסדר גמור, הוא רק בכיתה א, בעבר בכלל לא היתה ציפיה לעלות לכיתה א קוראים ורק בשלב הזה של השנה ילדים התחילו להתאפס על הנושא.

הגבירו את הציפיות מהילדים לשמיים, שיבואו קוראים, שלא ידברו, שלא יזוזו, שיתקדמו כולם בול באותו קצב כי אם זה מהר מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתת מחוננים ואם זה לאט מדי אז לאבחן ולשלוח לכיתה קטנה או שילוב וכמובן כדורים.. ולמרות שמורים עובדים מאד מאד קשה, נשמע לי שיש דברים שהם פשוט החליטו לא להתמודד איתם.

אישית לא הייתי נותנת גם את מה שאתם כבר נותנים.. הייתי מדברת עם הילד מסבירה לו כמה חשוב לא להפריע בשיעור, עושה לו מבצע עם טבלת מדבקות או כל תמריץ אחר. וכן, לפעמים הוא ידבר ויהיה אסוציאטיבי (הוא ילד! הם אסוציאטיביים...) וזה יהיה בול כמו כל ילד אחר.

ועם ההתקדמות ההו כה חשובה בקריאה - פשוט שבו איתו בבית ותקראו. יש ילדים שלוקח להם קצת יותר זמן. אז מה

פשוט יש סביבי המון ילדים בגיל הזה, חלקם ילדים עם אתגרים כאלה ואחרים וחלקם "נורמטיביים" לגמרי (יודעת שזה נחשב מילה פוגענית, אין לי ניסוח יותר טוב כרגע), ואני ממש רואה שזה חוזר על עצמו אצל המון ילדים, שגרים באזורים שונים ובתיס שונים. עם הילדים המאתגרים יותר אני עוד יכולה להבין, אבל ילדים שקצת חולמים - אבחון וריטלין, ילדים שמדברים- אבחון וריטלין, ילדים שלא משתלבים חברתית - אבחון ותרופות. ועוד ועוד.  ברמה שבית ספר לא מוכן לתת לילד שקט שלא מפריע בכלל אבל שמאובחן עם דיסלקציה עזרה עד שיקח ריטלין.. לא יודעת פשוט נשמע לי מוגזם כל המצב

בכיתה המורה שלו לא התלוננה על דיבורים

יזמנו כמה פעמים כבר שיחות איתה והיא אמרה שההוראה המתקנת תעזור לו אבל חוץ מזה הכל בסדר גמור

(הדגישה שאין לנו מה לחשוש שהיא כבר עברה הרבה ילדים ופגשה הרבה סוגים והוא יעלה על דרך המלךך עם הקריאה)

הייתה אפילו רגועה מדי

אני מדברת על דיבור אצל המורה התקנת שעוזרת לו בקריאה

שם זה שיעור אחד על אחד

וכנראה הציפייה היא להיות הרבה יותר קשב כי למעשה אין הרבה הסחות...

לק"י

כל עוד הוא לומד ומתקדם (ולא מפריע אפילו לאחרים), אז הכל בסדר.

שהמורה הפרטנית תמצא דרך להתמודד עם זה.

על כזה דבר

לכדורים יש המון תופעות לוואי

אם לא חייבים לא כדאי

ואני חושבת שהגיוני שכשהילד באחד על אחד הוא יותר מעוניין לפטפט

יכול להיות שזה מבחינתו חוג עם "חברה גדולה" והוא לא מבין שזה זמן שיעור. או שלא בא לו עוד שיעור של להחזיק את עצמו בנוסף לשיעורים בכיתה. חוג זה דבר משוחרר יותר..

מממש לא הייתי נותנת ריטלין על כזה דבר. זה כדור עם הרבה השפעות

הוא נשמע ממש ילד מתוק ולעניין. ילד שמח שבשיחה אחד על אחד באלו להנות

אם המורה בכיתה לא מתלוננת, מי היא שכן תתלונן? שתתמודד. היא מצפה שהשיעור ירוץ כמו במרתון?

כותבת את דעתי האישית בלי שום הבנה בתחום. הוא נשמע כלכך מתוק!

בה יש לי עוד ילדים.. כולם מתוקים מאוד 

אבל בו יש משהו שובה לב 

מקבלת על זה הרבה פידבקים מאנשים

שמחתי שהתרופה לא כיבתה אותו  לגמרי כמו שחששנו

וניסינו להתמודד עם ההשלכות האחרות

ועכשיו זה גם לא מספיק

לא יודעת למה זה ממש הציף אותי...

וכמו שאת אומרת, ילד שובה לב

כולם משוגעים עליו

משהו קטן מתפקשש

וזה מרגיש כאילו סוף העולם הגיע.

ממש מבינה את הכאב שלך

מקווה שתצליחי למצוא את הדרך הנכונה בקלות.

בשורות טובות 

ועם הריטלין.

ילדים צריכים קצת דחיפה של ההורים בקריאה לפעמים. ולפעמים לוקח זמן ללמוד קריאה ונשמע שהמורה הזו של הוראה מתקנת לא משהו

לק"י

אם רק בשיעור הפרטני הוא פטפטן זה לא נורא.

אם בכיתה, אז צריך לחשוב מה לעשות (לא מבינה בקשב וריכוז. אבל לא בטוח שתרופה זה הפתרון, אם זה הקושי היחיד).

או בגלל הקריאה? אם זה רק לקריאה אז קודם כל כתבת שגם אתם וגם היא רואים התקדמות, ושעם כל הכבוד תנסה להתמודד עם זה שהוא מדבר ואסוציאטיבי. אם יש פה בעיה של קשב וריכוז צריך לבדוק את זה כמו שצריך ולאבחן. עם כל הכבוד למורה הפרטית, מותר לילד לדבר ולהיות מוסח גם אם זה אחד על אחד, והדרך לטפל בזה היא לא לדחוף לו תרופות אלא לעניין אותו- בין אם שתשנה את צורת הלימוד או שתעשו לו מבצע או משהו שיתן לו יותר מוטיבציה. לדחוף תרופות של קשב וריכוז רק בשביל שיעורי קריאה פרטיים נשמע לי פשוט לא קשור. אם היא לא מוכנ העדיף בעיני להחליף מורה ולא לתת לילד תרופות שהוא לא באמת צריך

ועוד אחכ בהמשך התגובות הבנתי שבכיתה הוא בסדר והמורה לא התלוננה ושזה רק המורה באחד על אחד, אז באמת נשמע לי מוזר לתת על זה תרופה..

להפך לנצל את זה שהוא אסוציאטיבי לעשות לו משחקים מעניינים לאתגר אותו, לעניין אותו לא לדכא אותו... ולא בטוח שילד בגיל הזה צריך להיות דממה על הכסא בפרטני... 

פרופ ווטמברג

והוא גם אמר שהוא מבין על מה המורה המתקנת מדברת

שהוא כן ילד עם הסחות יחסית לגילו

ומקבל את ההצעה שזה יהיה לתקופה של הקנית הקריאה

ואז נשקול אם להמשיך אם בכלל צריך...

אני גם מכירה מהבית שהוא מדבר הרבה

זא עשינו אבחון

בלב כבד נתתי לו כי באמת רוצה שיצליח והוא גם יש לו המון מוטיבציה

אבל עכשיו היא ממש גרמה לי להתחרט...

באמת אחד על אחד זה משעמם כנראה בשבילו

אבל בכיתה עם כל ההסחות הוא כנראה לא משתעמם, בכל אופן הוא לא מפריע שזה ממש יפה

והשאלה אם אפשר להקנות קריאה גם בלי הכדור או שזה בלתי אפשרי? היתה תקופת ניסיון? 

בתחילת שנה הוא למד כמה שיעורים

ואז כשיזמנו איתה שיחה על התקדמות היא התלוננה שהוא מרבה לדבר וזה מפריע לו להתקדם כמו שהיא חושבת שהיה צריך

לכן המליצה על  אבחון

מה שלי הפריע בכל הסיפור

זה השורת סיכום

" מתקדם ומשתף פעולה אך עדין מרבה לדבר וכו... ולכן ממליצה לשקול העלאת מינון...

לא הבנתי היא מאבחנת קשב או מורה מתקנת?

לא יודעת איך מקובל לכתוב אבל נשמע קצת קשוח משתף פעולה ומתקדם למה אי אפשר להשאיר את זה שם פשוט

אולי להחליף מורה מתקנת? 

שמורה מתקנת לילדים בגיל הזה

אמורה לדעת להתמודד עם זה

אמורים להיות לה הכלים המתאימים לגרום לו להתעניין וללמוד

הוא לא בן 15

היא לא יכולה לצפות ממנו להקשבה של מבוגר

וגם הוא מתקשה לשבת

ויוצא מריכוז.

המורה אמרה שזה עדיין טבעי כי הם בסהכ באו הרגע מהגן הם צריכים ללמוד סדר יום.

וכל עוד הוא מתקדם היא לא רואה סיבה להתחיל לטפל.

נשמע שהגיוני שילד קצת תזזיתי.

מה אני הייתי עושה...

תגידי לה שהעלית לו ל20 מג ותשאלי אם יש שיפור.

ילד בכיתה א לא צריך יותר מ10 בעיקרון... הריטלין לא משתיק, אולי היא צריכה יותר לתת גבולות?

אולי הוא מפטפט בגבול הנורמלי והיא רוצה שקט?

ריטלין לא נותנים כדי שיהיה למורה קל יותר! נותנים כדי לעזור לילד. ואני גם מורה ואני יודעת שילד שמפטפט זה יכול לשגע, אבל לא בגלל זה נותנים מינון גבוה יותר. 

ואכן תהיתי לעצמי האם זה הגיוני לפנות לרופא ולהגיד "הילד ממשיך לדבר..."

בתור מורה ילד בכיתה א בשיעור אחד על אחד עד כמה הגיוני שהילד ידבר ועם זאת לא יפריע לו בלימוד?

כמה גבולות יש בשיעור הזה,

כמה מעניין לעומת כמה משעמם,

כמה השיעור ממושך? כמה פעיל וכמה סביל...

ילד פטפטן זה גם אופי, יש לי כאלה בבית, דברנים בלי סוף (בנים!)

היא לא יכולה להמליץ לשנות מינון, בטח שלא להמליץ לתת טיפול תרופתי

היא כן יכולה להמליץ ללכת לנויורלוג שיאבחן. (הוא מאבחן, לא היא).

משהו נוסף, בניגוד לחלק מהדעות כאן אני חושבת שילד שהוא אסוציאטיבי ומדבר הרבה בזמן לא מותאם בהוראה פרטנית בהחלט לא תואם גיל. (תלוי כמה ומתי).

אפשר לנסות מרפאה בעיסוק לשיפור תפקודים ניהוליים (אני חושבת שגישת קוגפאן מומלצת מאוד לזה).

לעבוד על זה בבית, (זמן גדל בהדרגה שבו רק קוראים, דקה, שתי דקות עם טיימר.

להקפיד להתחיל ולסיים מטלה, לדבר על נושא ספציפי ).

להתאים את אתגרי הקריאה ליכולותיו, בלי תסכול משמעותי.

ועוד משהו, ממש מוזר לי לקחת ריטלין להקניית הקריאה, ומה עושים אחרי שקוראים?

יש אתגרים אחרים, הבנת הנקרא, חשבון וכו'

והם אתגרים לא פחות קשים שדורשים לא פחות משאבי קשב.

איך מגיעים למי שעובדת לפיה הגישה הזו???

גם אני שאלתי כמוך

מה זה תקופה מוגבלת

ואמרו שכן זה אפשרי

ואחרי שיעלה על המסלול מבחינת קריאה כנראה כבר לא יצטרך

עכשיו הפנמתי זה גישה פסיכולוגית לתווך להורים את התרופה

כשיודעים ש\זה רק לזמן מוגבל זה  פחות מלחיץ

ובינתיים לאט לאט אפשר להמליץ לשנות מינון וכו...

יש להם גם באתר מטפלים שעובדים בשיטה הזו.

בכללי מרפאות בעיסוק יכולות לעבוד על תפקודים ניהוליים. שזה קושי מרכזי אצל ילדים עם הפרעות קשב

יש לנסות כל מיני שיטות להתמודד עם הקשב והריכוז. אם יש לילד בעיה של קשר וריכוז היא לא תיעלם אחרי שהוא ילמד לקרוא...

לא מכירה את גישת קוגפאן אבל זה שיטה להתמודדות וטיפול בקשב וריכוז

יש באתר פירוט של מטפלים

אני גם מבררת על זה, הקלינאית תקשורת שלנו ממש המליצה. 

פעם ראשונה ששומעת על המושג

איך מגיעים לכאלו שעובדות לפי הגישה הזו?

ואגב גם אני שאלתי מה זה אומר רק לתקופה מוגבלת להקנית הקריאה?<

אחרי שהפנמתי גם את הסגנון שהיא חותר ת אליו זו שיטה פסיכולוגית אולי כדי לא לתת הרגשה 

שעכשיו הילד הולך לקחת תרופה לכל החיים

אלא זה רק לתקופה של הקריאה.. ואחכ רק להעלות מינון וכו וכו

ובאמת תוהה עד כמה רחוק לקבל הכל או באמת אני צריכה לעצור ולהגיד עד כאן יש עוד שיטות לעזור לילד...

זה דבר שחדש לי ובאמת אני תוהה לגבי כל הסיפור הזה

בין הלימוד קריאה לקשב וריכוז. אם יש לילד בעיה של קשב וריכוז, כדאי לדעתי לאבחן ולהחליט איזה דרך טיפול אתם רוצים (לא חייב תרופות, אבל כדאי שתדעו עם מה אתם מתמודדים) כי הבעיה לא תהיה רק עכשיו בלימוד קריאה אלא בעוד דברים בהמשך (דרך אגב, למרות מה שהמומחה אמר, זה לא נשמע שיש פה בעיית קשב וריכוז חמורה שתצריך בשלב הזה טיפול תרופתי, כי הוא כן מסתדר בשאר התחומים ובבי"ס).

בלי קשר, הוא צריך הוראה מתקנת ללימוד קריאה. ובשביל זה למיטב ידיעתי לא צריך ריטלין, אלא יש גישות ודרכים שונות של והראה מתקנת שבה מלמדים את זה וכנראה שהמורה הפרטית הזאת פשוט לא מתאימה לילד שלכם. באופן כללי, אם בכיתה של שלושים תלמידים שבה מלמדים בשיטה אחת הילד לא צריך ריטלין אין שום סיבה שיקח לשיעור פרטי, שתתכבד המורה הפרטית שהוא התלמיד היחיד שלה בשיעור הזה ותתאים את עצמה אליו, ואם היא לא מוכנה אז שווה להחליף מורה.

זה לא בסמכותה ולא בתחום אחריותה. היא יכולה להגיד מה היא רואה,
ולהמליץ לחזור לרופא, לא מעבר.
אני הייתי שוקלת להחליף מורה, בפרט אם בכיתה המחנכת לא מתלוננת על זה.

חיזקתן אותי

לא יודעת למה הרגשתי חצי מרומה... כאילו אני זרמתי במשהו שאני לא מתחברת אליו והמערכת מנסה לשנות לי את הילד

לפה או לפה 

לפעמים צריך חיזוק מבחוץ

או כוס שכתוב עליה לאבא הכי טוב בעולם

(אם זה הריון ראשון)

שיהיה בשעה טובה!

בקלות ובבריאות!

אין סיכוי שאצליח להפתיע...

הרבה פעמים קם ויוצא לפני שאני קמה...

ואני את ההריון הנוכחי גיליתי בכלל בחופשה בלעדיו

לא סיפרתי לו שאני בודקת

ולא האמנתי בכלל שזה זה

זה היה ביום האיחור ורק רציתי לדעת אם להתכונן לקבל מחזור באמצע החופשה חחח

הופתעתי ממש

אני תמיד עשיתי באמצע היום

קניתי ובדקתי

פעם אחת זה קרה בשירותים של קניון

שאף פעם לא עשיתי הפתעה כלשהי

לא ראיתי טעם בזה

שיחה רגילה לגמרי

לא אוהבת הפתעות

לא לעשות ולא לקבל

במיוחד לא מאנשים קרובים 

יש מחזור קבוע

ואז אין תאריכים מדויקים 

או שהוא לא מסודר.

הדימום לא הגיע עם הפרישה

המחזור שלי לא סדיר

דווקא כי זה בזמן שבעלי לא בבית.

בדרך כלל זה בערב-לילה, כששנינו בבית והילדים ישנים.

אבל תמיד אני בודקת כשהוא יודע, ומחכה לתשובה. אין מצב שאני אפתיע אותו.

והוא גם עוקב אחרי התאריכים ויודע מתי זה אמור להיות.

אין אמון בבדיקה ביתית

היא אפפם לא הייתה לטובתי 😂

סתם כי לא רציתי לאכזב אותו אם יצא שלילי

אבל תמיד סיפרתי לו שניה אחרי.. או שהתקשרתי לספר או שהוא היה בבית.

מחכים לזה שנים וכן רוצה קצת דרך מיוחדת, למרות שהבשורה עצמה תהיה הכי בעולם אבל עדיין

מניסיון כן? הכי לא באתי לבאס.

אמן אמן! בהצלחה!

אני אישית לא חושבת שפייר לעכב את הבעל מלקבל את הבשורה הזאת.

הוא מחכה לזה בדיוק כמוך, את היית רוצה שהאחות במחלקה תספר לו ולא לך ותחכי עוד כמה שעות בשביל שיפתיע? כנראה שלא. אני לא הייתי רוצה. 

הייתי אומרת לך שתעשו בדיקה ביתית ביחד בבוקר נגיד של הבדיקות דם (אני עשיתי בדיקה ביתית שבוע אחרי החזרת עובר בן 5 וכבר יצאה תשובה חיובית ברורה). 

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 

@שושנושי 
 

מי שרוצה תיוג כשנפתח שרשור חדש מוזמנת להצטרף ולהגיב ובעזרת ה' נתייג את כל מי שפעילה בשרשורים מי שמתוייגת כאן אבל לא רוצה תיוג תגידו לנו ונוריד מהרשימה

מתחברת בהנקות ומתנתקת כשהוא ישן או משחק כדי לנצל את הזמן.

בצהריים עם הילדים בעזרת ה' אני אקח שעתיים או שלוש הרמטי יותר

בלי נדר

תודה על התיוג!

מעכשיו עד 19:00

שוב, עד 19:30

זה עוזר לי להתנתק כמו שצריך וללמוד למבחן....

בעזרת ה' בלי נדר

ושבעתך ימצא פתרון לרכב באותם ימים או שאת תמצאי רכב משכנה או משהו כדי להחזיר

מבינה שמורכב אבל לא נשמע שיש ברירה אחרת

להביא איתך זה תלוי בבוס ובסוג העבודה ובכל מקרה מוגבל לזמן קצוב ומה אחר כך

אני מכירה נשים שעבדו עם תינוק בעבודה משרדית בתיאום עם האחראיים. תלוי מאוד בסגנון של המשרד.

חוץ מזה, אפשר לחפש בקבוצות וואטסאפ באיזור שלך אם יש אמא בחל"ד שתרצה לשמור על התינוק שלך בתשלום.

לחפש מסגרת קרובה לעבודה שלך.

למצוא פיתרון איך להביא ולהחזיר ממסגרת רחוקה.

מפיטורין עד שנה

אבל זה לא יעזור לך אם זה יהיה באווירה לא טובה מול הבוסים...

מי אמור לאשר?

בעיקרון מותר לצאת לחלת לאחר חופשת לידה עד רבע מהזמן של תקופת העסקה

ולא יותר משנה

וחייבים לקבל אותך לעבודה בחזרה אחכ

בכל מקרה בעיני זה לא משנה אם זה חייב להיות באישור המעסיק או לא

כי החוק לא מגן על השם הטוב שלך....

ואם זה נכפה על המעסיק - בסוף זה יתגלגל אליך בחזרה...

חופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה

הלוואי ויהיה לי אומץ לבקש את זה בכלל (אני אמורה לחזור לחודשיים וחצי בערך עד סוף השנה. ולא בטוחה שאמצא סידור לקטן).

לק"י

ואני לא מהמעיזים לבקש כל דבר🙊

(למרות שבפועל הכי הגיוני להעלות את זה, ולראות אם זה מסתדר. כי יש לי מחליפה, מה שלא מובן מאליו, אבל יש עוד מורות שצריכות ללדת, והגיוני שבונים עליה שתחליף מישהי אחרת....

הייתי רוצה לפחות להוריד חלק מהמשרה עד לשנה הבאה).

(וגם כלכלית זה יהיה קצת כבד, אבל כנראה שנסתדר).

וסליחה פותחת שניצלשתי קצת לפריקה משלי.

אני ממש מבינה אותך❤️

קשירות נמוכות הולכות עכשיו ממש

כדי שלא יתקע לך הראש בגג (-:

השילוב כנראה הכי גרוע הוא בין מטפחת לרכב. כבר קרו לי כמה מקרים שבהם יצאתי או נכנסתי לרכב, ולא הייתי מודעת לגובה הנוסף, אז המטפחת נשארה מאחוריי.

המרחק בין המושב למשענת ראש נשאר זהה, לא?  

שואלת כדי להבין..

אולי באמת אשחק עם זה קצת ואנסה לראות

עם הגובה של המשענת ראש?

אם עיקר הנפח הוא המטפחת, פשוט תורידי לבובו.

זה לא הכי אסתטי, אבל זה מכסה… ולא דורש מי יודע מה תכנון מראש

ואם הם צריכים להביא לעצמם אז צריך לדאוג להם או שיביאו גם לפלטה , כלים , מיץ ענבים/יין

בדרכ לא נהוג לאכול בדירה אם זה של משפחה אחרת בלי תיאום מראש

בבריתות בשבת

היה אירוח לכל הסעודות למי שהגיע מרחוק

ובסעודה בבוקר הזמינו עוד אנשים שגרים קרוב

וגם עשינו קידוש אחרי התפילה לכל מי שהשתתף בברית

בקיצור הילד חגג בר מצווה בגיל 8 ימים בגדול.

אבל זה תלוי גם בכמה אנשים מדובר, ציפיות שלהם, ציפיות שלכם..

ולא עקבתי, מזל טוב?!

לפחות כך אצלנו

הזמנו אנשים ודאגנו להם לדירות ואכלנו כולנו יחד את כל הסעודות.

שאלתי בשביל בת משפחה

כי תהינו דיברנו לא חשבתי שבאמת מברית זה הופך לשבת חתן

עכשו אני מבינה שבאמת כך נהוג תודה לכן 💚

המזל שלנו היה שזה היה בן בכור, אז הסבתות די ארגנו וגם שילמו הכל. ובסוף צחקו שהן ארגנו את הברית ושאנחנו נתכונן לבר מצוה... (הברית הייתה בשבת קצת מאתגרת לאירוח).

רק אציין שב"ה הבר מצוה גם אחרינו. שבת מאתגרת ומלחמה...

ב"ה שמתעסקים בשמחות!

פעם ראשונה עשינו כל הסודות משותפות.

בפעמים הבאות שזה קרה הכרזתי שזה קשה לי כיולדת (גם להשתתף בשלוש סעודות עם כולם... היה לי ממש מתיש) אז אמרתי שמבינה מי שלא יכול לבוא.. אבל אנחנו רק מארגנים סעודת ברית בבוקר.

בפועל כמעט כולם הגיעו והתארגנו בעצמם לשאר הסעודות

מזל טוב!

וזה באמת קשוח

כאן במקרה ההורים שלי ממש מעורבים, לאחותי נשאר רק להנות מהרעיון

יצא לי להיות בתקופה האחרונה ב2 בריתות כאלה

אחת של ילד מס 13 ואחת של הבכור

מדהים השוני בארגון חחח

אצל הילד ה13 האורחים היו רק הנשואים וסבא וסבתא

ומי שהכין את האוכל וארגן הכל היו בני המשפחה (הבנות הרווקות ואנחנו הכלות)

אצל הבכור הזמינו עולם ומלואו

משפחה של 2 ההורים, חברים וכו'

ומי שארגן הכל היו ההורים של ביולדת ובעלה בחלוקה חצי חצי

ב2 המקרים ליולדת לא נתנו לעשות כלום....

מעניין מה יהיה אם אני אלד בשבת🤭

להזמין חברים זה אובר אלא אם כן בא להם חפלה ויש תקציב 🙂

כאן זה משפחות דיי צעירות

ולכן הכל שונה

בילד 13 אני מניחה שגם המשפחה הגרעינית לבד היא גדוד בפני עצמו 😂

אבל זה בהחלט היה אובר

הזמינו אותנו ברגע האחרון כי היה מקום פנוי וזרמנו...

זה גם כלים

ופלטות

ומקום לאכול

ולהשאיר נקי אחרי הארוחה

ומקרר לשמור את האוכל.

לא בהכרח שמשפחה שמשאירה דירה לשבת מתאים לה שיעשו אצלם סעודת שבת וישתמשו במטבח ובמקרר ובפינת אוכל (לא מדברת על קפה ועוגה בקטנה שזה הגיוני).

אפשר לדאוג להם שיאכלו במקום אחר.

אחרי לידה לעשות את כל הסעודות משותפות למרות שהגיעו די מעט מהמשפחה.

עשינו את הסעודה של הברית משותף, ו 2 משפחות שהגיעו התארגנו לארוחת לילה לבד, סעודת שלישית לקחו שאריות של לחמניות וסלטים ואכלו בדירה שארגנו להם.

למזלי הם שאלו מעצמם אם אני רץמעדיפה לאכול לבד או ביחד. ככה שזה מאוד הקל עלי שאני לא הייתי צריכה לבקש

אני מכירה כאלה שמזמינים את כולם ודואגים לשינה וסעודות לכולם, וכאלה שדואגים רק לשינה/סעודות ואומרים לאורחים לדאוג לעצמם לשאר, ורק מי שמסתדר מגיע

לא בטוחה שאני לא אעשה כמוך

ןממליצה בפה מלא

לקחת קודם ממישהי אחרת

ולנסות *בבית שלך*

אולי תחשבי אחרת אחרי זה..

קניץי דרימי 14

התלהבתי אבל תכלס=לא חושבת ששווה את ההשקעה

זה לא כמו שטיפה. אבל לשטיפה הייתי מגיעה פעם בשבוע, עם השואב מעבירה כל יום, גג יומיים,  עוזר בליכלוכים נקודתיים והבית הרבה יותר נקי מאז שיש לנו אותו.

יש לנו של רובורוק f25 

יש להם כל פעם דגמים אחרים במבצע של ה200 דולר

הפונקציות החשובות הם

1. חיי הסוללה במהלך השימוש

2. עוצמת השאיבה

3. גודל המיכל

4. שיש לו קו אפס כך שמגיע אוב לפנלים

5. ניקוי וייבוש עצמי.

כל שאר הדברים זה גימיקים נחמדים

אבל לא באמת משפיעים על האיכות וסתם מעלים בגלל זה את המחיר. 

רובוטי אין לי המלצות.

מצטרפת להמלצה של אנונימית לקחת ממישהי אחרת, יש כאלה מאוהבות במוצר ויש כאלה שלא מבינות על מה כל ההייפ

אני אישית, בתור שוש אמא לשניים מרוצה מהדרימי 14

מדגישה שזאת אני כי יש כאלה ראו את ההמלצה קנו ולא התחברו

בגלל זה מדגישה את זה

מצד שני יש מלא שקנו ואהבו.

השירות של דרימי, לא משהו. יצא לי לנסות פעם אחת להגיע אליהם וקצת הסתבכתי (בפעם אחרת שכן הצלחתי הם היו ממש נחמדים ועזרו לי במקום). בשני הפעמים לא היה מדובר בתקלה אלא בנורה שנדלקה ולא ידעתי מה לעשות

המכשיר עצמו? עבורי הוא מעולה.

לא נעים להגיד אבל הוא מחליף אצלי שטיפה והבית לגמרי נקי. עבורי זה מספיק, יש כאלה שאולי לא מספיק להן.

שירותים אמבטיה שיש חלונות עושה עם סבון וגורפת עם הדרימי. אני משתמשת בו בתדירות של בין פעמיים לארבע בשבוע, הוא מתמודד מעולה עם לכלוך בדירה של 4 אנשים.

ארוחת ערב צלחות עפות באוויר והדרימי אוסף הכל מצוין.

מוצאי שבת, טינופת של שבת - כנל - מתמודד יופי.

קניתי אותו, אחרי פסח יהיה לנו שנתיים.

יצא לי בתקופה הזאת להחליף שלוש או ארבע פעמים - את המכשיר קיבלנו עם שניים ואת השלישי רביעי קניתי באלי אקספרס. חומר ניקוי אני לא משתמשת במקורי, אבל שמה ממש ממש קצת. אם שמים הרבה חומר זה יכול לפגוע במנוע. 

אם את גרה באזור ירושלים, בשמחה תקחי ממני לכמה שעות - תזהרי לך אם לא תחזירי מייד.  אני חייבת אותו לידי. 

לכל מוצר שקונים משם יש תעודת אחריות. לשנה אחת לפחות זה בטוח 

יצא לנו להחליף 3-4 פעמים את הרולר ואת הפילטר. בקניית המכשיר מקבלים שניים מכל דבר.

בהמשך קנינו את החלפים בכמה עשרות באלי אקספרס.

אחרי שהרולר נמצא בשימוש הרבה זמן, מרגישים שהניקיון פחות איכותי ואחרי ההחלפה שמים לב להבדל. 

מברכת אותו כל יום

לא ממליצה על הדגם שלי כי יש כבר הרבה יותר מתקדמים בשוק, בהזדמנות אשדרג בעז"ה …

חרף הייתי אדם די משכיל בניקיון אני ממש פרימיטיבית שוטפת את הבית עם סמרטוט.

אין לי מושג מה הצרכים, שלחתן אותי לבירור מעמיק

תודה לכל העונות 

יש לי המלצה על שוטף שואב ידני

אוטמטי יש לי דיס וגם המלצה חיובית השאלה כמה את רוצה להשקיע

שוטף שואב ידני יש לי את הדרימי h14 pro dual

שימי לב שיש h14 שהוא לא פרו אני לא ממליצה עליו בכלל מהמון פרמטרים (טווח שאיבה לא 180 מיכל מים קטן עוצמת שאיבה ועוד)

יש לי אותו כבר שנתיים ואני מרוצה מאוד היום כבר יצא h15 אבל אין לי ניסיון בו..

לגבי רובןטי יש לי xiaomi x20 אני פחות מרוצה כי הניקיון שלו ממש לא מספיק בעיני וגם החיישנים שלו לדעתי לא מספיק משוכללים..אחותי לעומת זאת קנתה את הדגם הכי מתקדם שעולה 5 אלף (אם תרצו אבדוק דגם) והוא מנצנץ לה את הבית הענק שלה אז זה כן שווה

אבל- זוג ללא, דירה מפלס אחד (ודי קטנה)

עשיתי לו תזמונים קבועים לחלק מהזמן, ובשאר הזמן מפעילה מהאפליקציה לפי המפה שיש לו של הבית. (נניח- רק סלון, ואז בוחרת איזה סוג - שאיבה/שטיפה/גם וגם, עוצמה וכו).

לנו הוא מחליף גם שטיפה, אם יש כתם חריג אז לפעמים משפשפת אותו ספציפית.

אבל בעיקר ליומיום, מבינה? למי יש כוח לטאטא את הסלון מטבח כל ערב? (מה גם שלפעמים צריך גם להעביר סמרטוט).

לא קניתי ידני כי לא רציתי לעבוד איתו, רציתי שיעבוד לבד.

קנינו דגם של חברה מוכרת אבל יחסית פשוט, אז עלה בערך 2000 לדעתי.

שיקולים שצריך לקחת בחשבון כשיש ילדים- עד כמה זה פשוט להגיע למצב שאין משחקים קטנטנים על הרצפה/שטיח? כתמים רציניים באופן שגרתי?

אה, ואם יש לך שטיח זה משהו שצריך לבדוק לפני שקונים. שלי יודע להרים את המגבים ולעשות רק שאיבה על השטיח. לא כל הרובוטים יודעים. (בידני לא ככ בעיה כי את פשוט לא מנקה איתו על השטיח)

נראה לי שהדבר היחיד שלא מתמודדת זה פלסטלינה דבוקה לרצפה אבל זה גם שטיפה רגילה לא מתמודדת וצריך להתכופף ולגרד...

או פתיתים? סלט ירקות? רוטב?

הכל יורד עם הרובוטי?

אשמח לשמוע אחזה דגם יש לך

צריכה ''להגיד'' לו?

אשמח לשם הדגם

תודה!

אחרת את תצטרכי להתעסק כל הזמן עם ניקוי המברשת והחלקים כדי שלא יסריחו.

אם יש שטיפה עצמית צריך רק כשמסיים לרוקן את המיכל של המים המלוכלכים

יש לי דרימי H14 דואל. קניתי אותו אחרי המון בירורים ובאמת בכל הפרמטרים הוא לוקח בגדול אבל קשה לתחזק אותו לא מסריח וזה מבחינתי לא היה מספיק אישו בשיח לפני שקניתי.
לפני ההריון למדתי איך לתפעל יחסית בקלות בלי שיסריח אבל עכשיו עם ההריון מבחינתי זה מזעזעעעעע
ממה שאני רואה, הטינקו פחות חזק ןדרימי ברוב הפרמטרים לוקח אבל הוא בקלות יותר לא מסריח וזה משמעותי. מה גם שהוא זול היום בהרבה מאשר בתקופה שקניתי אותו

צריך לתפעל את הניקוי כל הזמן?

לראשונה.

אני בסוף יום שימוש שופכת מים מלוכלכים, מנקה את המיכל עם סקוצ' באמבטיה ומשאירה פתוח לאוורור.

המכשיר שלי לא מעלה שום ריח

הבית לפני שימוש בדרימי מלוכלך, לפעמים אפילו מאוד.

ככה שאין לי מושג במה מדובר. 

תודה לכל העונות

מכירות את חברת WIZ? היא טובה?

ןמישהי שמעה על שואב מנגב?

ואיך הרובוטים של שיומי?

תנוחי הרבה וכמה שיותר

בע"ה יעבור לו עם הזמן.. יש תינוקות כאלה ויש מצב שממש אוטוטו ישתפר

אפשר להיעזר במנשא שמותאם לגיל לידה מדי פעם ויש גם ערסל ניענוח

לגבי האחים לא להיבהל

תגובות אחרי לידה זה ממש הגיוני

בטח אם הוא כרגע לא רגוע

אפשר לדבר הרבה לא בהטפה על הנס הזה

ואיזה יופי שזכינו באח משמח למשפחה

ואיזה יופי שהוא בריא

ואיזה כיף שיש להן עוד מתנה מדהימה כמו שאתם מתנות מדהימות

להכניס לשיח...

ובע"ה לאטלאט יחלחל אליהם

וזה לא לעכשיו כי עכשיו את רק צריכה לנוח זה נשמע כמו בקשה לצומי

וזה בהמשך... לנסות לתת לכל אחד זמן שלך איצו לבד

את בשכיבה /ישיבה ונמצאת רק איתו ומקשיבה רק לו

אפשר גם שוקו ועוגיה

בהצלחהההה

חזרתי לעבודה כעבור חצי שנה רק כי כבר לא יכולתי לשאת את הצרחות שלה. בעלי לא רצה יותר ילדים בגלל הסבל שזה היה, אבל אמרתי לו שאני חייבת תיקון.

עם הזמן החל מגיל שנתיים זה התמתן.

היום ב"ה היא כבר בת 9, ילדה מהממת רגישה ברמות, כנראה שהצרחות היו חלק מהרגישות הזו.

אני עוד בתחילת הדרך שלי

אז לא יודעת כמה הניסיון שלי יתרום

אבל מעבר לסבלנות

אולי לבדוק אם יש קושי ספציפי שאפשר לתת לו מענה ולהקל

שפת התינוקות דנסטן כדי להבין את הצרכים שלו יותר

אוסטיאופתיה לגרעפסים/גזים

יועצת הנקה שתעשה סדר

יודעת שאני גיליתי שיש דברים כאלה שיכולים ממש להקל! ולא הכל זה רק לחכות שיגדל...

וכמובן חיבוק גדול לך! 

זה לא נעים לך בבטן/ קשה לך להירדם כי אין לך מוצץ/ היית רוצה להצליח לינוק יותר טוב ופחות לקבל תחליפים- לגלות אמפתיה לקושי שלו כשהוא בוכה. מאמינה שעם הזמן גם הילדים יתפסו את נק' המבט הזו.

בנוסף, אפשר להגיד להם אם שומעים אותם אומרים משפט צובט כזה, נכון, היום לא קל לו, אבל כשתעבור התקופה הקשה שלו ואולי אפילו רק עוד 10 שנים, אתם פתאום תראו איזה כיף לנו שיש לנו אותו. ובלי להילחץ. זו דרך ישירה ונורמלית של ילדים שלא רוצים להתמודד עם אתגר, וזה בכלל לא אומר שהם לא אוהבים אותו ושמחים בו, אפילו אם הם עדיין *באמת* לא מרגישים אליו אהבה ואחוה.

חיבוק, נשמע מעייף ומתסכל בהחלט גם בשבילך 🤍

להתחיל עם הבנה

שתינוק זה לפעמים סיוט

ולגיטימי להרגיש שיותר טוב בלעדיו

כנות והכלת רגשות

זה הצעד הראשון לחיים טובים

אחרי זה אפשר לחשוב על הקלה/ פתרונות 

וזה גם טוב שהם מדברים את זה שקשה להם. זה בסדר שיהיו משפטים כאלו.

הייתי ממליצה דווקא להיות אמפטית כלפי משפטים כאלו- "וואי זה באמת קשה שהוא בוכה הרבה" אפשר לשתף אותם שגם לך קשה.

ומצד שני בזמנים רגועים כשהם לא עצבניים עליו. אפשר לשתף אותם שזאת תקופה קשה עכשיו ועם הזמן הוא יגדל ויחייך, ויהיה מתוק וחמוד.

וגם לשים דגש על המתיקות שלו גם עכשיו. איך הוא תופס עם האצבעות הקטנות שלו. והחיוך הרפלקסיבי החמוד. וכשהוא ישן אפשר להראות להם כמה הוא מתוק.

אני מכירה את התחושה הזאת שהחיים התהפכו. חוויתי את זה אחרי הלידה הראשונה וזה ממש ממש לא קל. תני מקום לקושי הזה. תחמלי על עצמך בתוך הסיטואציה המורכבת. זאת לא כפיות טובה שקשה לך עם תינוק מאתגר, גם אם ברוך ה' הוא בריא והכל בסדר. ובעזרת ה' עם הזמן הוא יסתגל לעולם והכל יתייצב מחדש. אבל זה יכול לקחת חודשים.

וטיפ קטן פרקטי שמאוד עזר לי- להשתמש הרבה במנשא. אצלי זה ממש הרגיע והרדים בגילאים הפיצים.

וחוץ מזה- להקל על עצמך בכללי איפה שאפשר. זה הגיוני להוריד סטנדרטים במשך תקופה משמעותית אחרי הלידה. אחרי אחת הלידות שלי השתמשנו בעיקר בחד"פ במשך 5 חודשים עד שהרגשתי שאני פנויה לחזור לשטיפת כלים.

בהצלחה רבה!!! בעזרת ה' שישתפר בקרוב!