להבין שהכי חשוב זה לשמור על עצמך ועל העובר שלך.

מבחינה הלכתית עדיף לצום מאשר להתפלל.

תנסי להגיע למה שאת יכולה, אבל תהיי רגישה לעצמך ולא כדאי לשחק אותה גיבורה. לשבת כשצריך, אפילו אם הארון פתוח, וללכת לנוח אם צריך. אפילו לשתות בשיעורים אם הרב מאשר. (בשנה שעברה הלכתי לנעילה כי אני מאוד אוהבת את התפילה הזו, וכמעט התעלפתי בסוף. לא מתכוונת להפחיד אותך סתם אבל זה חשוב מאוד!)

אגב, אפשר גם להתפלל בבית (בעיקר אם אין לך עדיין קטנטנים אחרים לשמור עליהם).

בעז"ה הכל יהיה בסדר והחג יהיה מרומם בכל מקרה הכל במחשבה.

מסוימים שהרב פוסק לתת אוכל או שתיה ב"שיעורים"!

ולגבי תפילות, את לא חייבת בכלל לעמוד אפילו שמונה עשרה את יכולה לומר בישיבה!!

עדיף שתשמרי על כוחותייך מאשר להתמוטט !!

בהצלחה בכל מקרה ושיהיה לך צום קל קל קל!!

מתי ובאיזה מקרים מותר לשתות לשיעורים (מים? מיץ? התכווצויות? סחרחורת? לא יודעת) וכמה בדיוק זה שיעור.

אל תנסי ללכת לתפילות, זה מאוד מפתה אבל יכול להיות שלא תעמדי בזה (גם אם תתפללי בישיבה) וחבל עלייך, תתפפללי בבית ותשכבי

תחשבי טוב, איפה הכי בטוח שתצומי בסדר, בבית, אצל אמא שלך, או בבית הכנסת.

אני כבר כמה שנים לא יוצאת מהבית ביו"כ כדאי שלא תהיה בעיה, ב"ה בגלל הריונות והנקות

בע"ה שתמיד יהיה בגלל שמחות 

כמובן אפשר להתפלל גם בבית... נכון שזה שונה, אבל נראה לי שאין ברירה.

שבוע 39+3 ואין לי מושג איך אני עוברת את זה..
אמרו לי שמספר הלידות עולה פי כמה בכיפור\מוצאי כיפור.
 

תמיד היה לי מאוד קשה לצום אבל המליצו לי לשתות מלא מלא תירוש ערב כיפור ובשנה שעברה זה באמת עבר בקלות.

תשמרי על עצמך מבחינת להיחשף לשמש ותנסי לשבת כדי לא לקבל סחרחורות.. הכי חשוב שתזכרי שהפעם את לא כמו בשנים קודמות ויש לך אחראיות לא רק על עצמך, קב''ה ישמע את תפילותייך לא משנה מה
 

מיץ ענבים נותן לך מסה של סוכר (טוב) שמתפרק לאט בגוף ולכן הוא נותן כח להרבה זמן...

מיץ ענבים כשמתחילים צירים, כי זה נותן כוח.. ויש אומרים גם סגולה.

היום אמרו לי  לשתות הרבה כבר מהיום ולאכול דווקא ענבים לפני הצום ולא מיץ

צום לאכול כפית או שתיים של דבש!! (זה אותו הענין כמו שאמרו מעלי לגבי מיץ ענבים שמתפרק לאט!)

אני ממליצה-

כבר מהערב- את לא הולכת לשום תפילה, שוכבת או יושבת במיטה בנחת. אם יש לך כוח, תתפללי בבית.

אם יש ילדים- שהבעל ישמור עליהם או להשיג חלופה (כמו אחותך וכו')

כבר מיום חמישי- לשתות המון, בעיקר מיצים טבעיים.

אני מבטיחה לך שעוגמת הנפש שנוצרת מהצורך לשבור צום עקב צירים מתקדמים גדולה יותר מעוגמת הנפש על אי-הגעה-למניין...

אני אהיה אי"ה ביו"כ בשבוע 27.

א. אם יש לי כאבי מחזור בלי התקשויות של הבטן - זה גם צירים?

אני לא בטוחה שאני יודעת לזהות צירים מדומים...

ב. בהכרח ששתייה בשיעורים עשויה לעזור להפסקת הצירים, או שיכולה להתפתח חלילה לידה?

ג. אם התשובה בסעיף ב' היא שהכל יכול להיות: האם כדאי שיהיה איתי מישהו בבית? הרי לאכול ולשתות בלי הגבלה - אסור (או שמא מדובר בפיקוח נפש העובר?), ואם הצירים ממשיכים - אולי צריך שיהיה מישהו שיזמין אמבולנס, לא?

לנוח כל היום מתחת למזגן ולשתות בשיעורים,

הצום וחוסר מנוחה עלול להביא לצירים מוקדים ובחודש שביעי ממש לא מומלץ.

התכוונת שזה לא מומלץ לשכב כל היום מתחת המזגן ולשתות שיעורים כי זה מביא לצירים? 

לא מומלץ, אבל מה לעשות, שיעורים זה המקסימום שמתירים, לא? 

או שלא הבנתי מה כתבת.... והתכוונת שזה מה שצריך לעשות אחרת יהיו צירים.....

בהתחלה חשבתי שהבנתי את יפעת, עד שקראתי שוב את תגובתה, לאור השאלה שלך, והתבלבלתי... 

מה שהבנתי מקריאה ראשונה זה שהצום עלול להביא לצירים מוקדמים, ולכן כדאי מאוד שאנוח בבית ואשתה בשיעורים... (ולא אחמיר על עצמי סתם).

אבל אולי אני באמת טועה?

הצום עלול להביא לצירים ולכן לנוח כל היום מתחת למזגן ולשתות לשיעורים (-כמובן אם הרב מתיר לכם..)

זה מה שיפעת התכוונה מן הסתם

הרי בעלי לא היה בבית אני אהיה לבד...

וזה היה  גם ככה קשה להעביר את הזמן ..., ולפעמים יש ממש רעב מציק (ממש כאב כזה וצורב ) אפילו אחרי ארוחה דשנה אז בצום אהיה קל וחומר...

אני אתפלל לבנתיים אבל זה מקשה ולא כמו בית כנסת

וברור  גם שאני מעדיפה תפילה בבית הכנסת ...

וגם בלי שתיה - ברור שאני היה חלשה ועם כאב ראש מתי שהוא

אבל בגלל שזה הריון ראשון אני באמת לא יודעת מה עדיף ...

אולי כן ללכת לבית כנסת התפלל עם כולם לפחות לחלק מהתפילות ? ככה הזמן עובר יותר בקלות וומרגישים ניצול של היום !

אני לא מכירה את הגוף שלי בתגובות כאלה וממש לא יודעת להחליט מה נכון ?

והכי ברור שאני לא רוצה לשבור ...

לא עשה לך טוב להישאר בבית ולא לטייל ברחובות?

אני חושבת שכדאי לך להישאר בבית ולנוח הרבה (רצוי עם מזגן ).

רק היציאה החוצה (בחום), ההליכה לבית הכנסת וכו' - עלולים לגזול לך כוחות, שחבל לך עליהם! (במיוחד בשעה-שעתיים של סוף הצום.. שהן הכי קשות.. את לא רוצה שייראו לך כמו נצח ).

ב"הצלחה!

בתשעה באב הייתי צריכה לשובר את הצום בצהרים כי זה היה יחסית בהתחלה ... והבחילות והיתיבשויות היו דבר שבשגרה ....

טוב בעז"ה ...

אני אכין את עצמי לתפילות בבית

במנחה כמעט נפלתי אז התיישבתי מהר, ונעילה התפללתי- כבר בשכיבה במיטה.

תאמיני או לא, זו הייתה תפילת נעילה מרגשת במיוחד.

אני שוכבת, רועדת, בוכה, זועקת מקירות לבי... אני בטוחה שה' אהב מאוד את התפילה הזו. הרגשתי את השמיים פתוחים מעלי.... לא יודעת איך להסביר....

לא קל באמת לוותר על תפילות במניין.

אבל חשוב וכדאי להתאמץ עבור עיקרו של יום, שזו התענית, ולהתחבר לתפילות מזן אחר שה' אוהב מאוד. תפילות של אימא יהודייה.

בקשר לשתיה-

להתחיל לשתות הרבה ממחר(רביעי) ולא רק בחמישי.

בתשעה באב "השקעתי" (בשבילי זאת השקעה רצינית...) בשתיה מוקדמת וממש עזר ב"ה.

בהצלחה!!

(גם אני בלחץ.... סוף תשיעי ב"ה...)

לשתות ולשתות ולשתות כמה שיותר לפני הצום !!

ביום הכפורים בדרום יהיה 40 מעלות חום וקצת פחות במרכז ובמקומות נוספים אז על תתעצלנה!!

ונסו לנוח כמה שניתן!!

הלוואי עליי להתפלל בבית, ולא סתם לישון בלי סוף... 

את פשוט אדירה!

שאזכה...

שנה שעברה הייתי מניקה והיה סיוט!

עכשיו אני ב"ה בהריון בשבוע 11.

הילדון דורש את הצומי שלו כבר משעות הבוקר המוקדמות וכמה אפשר להעסיק אותו בבית...

שנה שעברה מ8 בבוקר הייתי איתו בחוץ ובצהרים פשוט לא תפקדתי, שכבתי כמו גולם במיטה עם גודש בלי יכולת להניק... אפילו בסוף הצום לא יכולתי לקום לשתות עד שבעלי השקה אותי קצת. (לפחות לא כ"כ הייתי מודעת לקושי, הייתי אפטית לגמרי)

לא רוצה להלחיץ אחרות אבל אני ממש לחוצה בעצמי!

לבקש מהבעל לא ללכת בכלל לתפילות? מהבוקר שהוא יהיה עם הילד? (אין מישהו אחר ואין לנו מזגן)

אין מצב לקחת את הילד איתו, הוא שובב ממש!

אני יודעת שבלי קשר לתפילות, אם בעלי יהיה איתו כל היום גם לו יהיה קשה בצום וכבר לא תהיה לו סבלנות וזה מעציב אותי.

אוף, אוף, אוף!

זה יאפשר עזרה של אנשים נוספים חוץ מהבעל שרצוי מאוד שיהיה בתפילות,זה גם יקל עלייך לשלוח אותו שתדעי שיש עוד מישהו להיעזר בו. וגם יקל עליו שידע שאת לא לבד עם השובב

מתכוונת להישאר בבית במזגן, עם שני ילדים קטנים ותינוקת...

http://lllisrael.org.il/%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94-%D7%95%D7%A6%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA.html

דבר שלי תמיד עוזר מאוד לפני צומות.

להכין עוגיות קוואקר, ובמשך היומיים שלפני הצום (כלומר חמישי-שישי) לנשנש כל הזמן את העוגיות. ביום שישי זה אפילו מצווה לאכול.

כמובן גם להקפיד על שתייה מרובה בימים שלפני הצום.

יש לך אולי מתכון?

נראה אם אספיק היום..

כוס קמח, כוס סוכר, כוס קוואקר, ביצה אחת, חצי אבקת אפייה, חצי כוס שמן.

לערבב, לשטח בתבנית, לאפות ולחתוך כשזה עוד חם.

אפשר להוסיף כל מיני אגוזים, שקדים צימוקים וכו'.

לי ההנקה נפגעה בגלל יום כיפור באופן סופי למרות מאמצי הרבים.

יש לא מעט פוסקים שמתירים לשתות בשיעורים את התינוק ניזוק רק מהנקה.

כדאי לעשות שאלת רב אם את חוששת, מן הסתם את מכירה את הגוף שלך מההנקות הקודמות...

וחצי ולשתות ביום שלפני הצום.

אני סיימתי (עם הנקה בלעדית) מפוצצת!! שופעת חלב כמו בימים הראשונים בלי שתיה בשיעורים במהלך הצום.

אחרי הצהריים נתתי חלב שאוב מהפחד שלא יהיה לי ושיגמור את כוחותי וב"ה עבר בשלום.

כולם צמים ביום הזה אז אין מתנדבים.

אתם גרים במרחק הליכה קצר מההורים ויש אחיות/אחים רווקים בבית?

אם כן, תלכי לשעה- שעתיים לנוח אצלם, זה מעט זמן...

לא מתנדבים?

תנדבי אותם פשוט בכפייה חלקית.. 

קשה לי להאמין שאם יש לך אמא צעירה יחסית (מתחת לגיל 60 זה צעירה יחסית)

ובריאה באופן כללי בלי קשיים לא רגילים בצומות, היא תרצה לראות את הבת שלה בהריון ועם ילד קטן, 

במצב תשוש וסובל. 

כנ"ל אבא במשפחות שהאבא לוקח חלק בטיפול בנכדים. לא יודעת אם אצלכם זה ככה...

אם כן, הוא יכול לעזור לך בהפסקה.

ואחיות רווקות (וגם אחים רווקים אמורים לעזור בהפסקה ..) 

יכולות לשחק שעה-שעתיים עם הילד במזגן ... זה לא צום של שבוע והן לא בהריון.

תדברי איתם בבוקר, תגידי להם שקשה לך, שאת זקוקה להם...

קשה לי להאמין שהן יסרבו ..

(אלא אם יש עוד מלא אחיות שמבקשות את השירות הזה..) 

אם לא ילך לגייס את המשפחה, תנסי אולי למצוא ילדה שלא צמה, בת 11-10, שתעסיק אותו בבית או בחצר למטה,

ותשלמי לה אחרי החג מה שנהוג אצלכם + בונוס קטן כי זה יום כיפור והיא בכל זאת לא ממש אוכלת ויותר קשה לה.

בהצלחה

עם מזגן וילדים באותם גילאים.

נראה לי יכול לעזור גם לך..

אל תחששי שמכיוון שלא תבואי כולם ידעו- גם לך מותר להרגיש לא טוב לפעמים (ואני מאחלת לך שהצום הזה יעבור לך הכי בקלות!)

בכל אופן- אפשר לשאול רב לגבי שיעורים.

נמצאת אצל ההורים שלי ביום כיפור, ואחיותיי עלולות לחשוד אם לא אגיע לביהכנ"ס.

אבל - סליחה על השאלה - אמא שלך עוד לא יודעת שאת בהיריון? הייתי מציעה לך לספר לה, לשמח אותה, גם אם את חוששת. לדעתי היא תוכל רק לעזור לך (מניסיונה האישי...). אני אישית סומכת על אמא שלי שתחפה עליי במקרה שאחיותיי יתחילו לשאול שאלות...

[אני עוד מתלבטת, אולי אלך לפחות לתפילה הראשונה. ביהכנ"ס ממש קרוב, וההתחלה לא אמורה להיות קשה...]

במקרה אני משווקת של חברת מוצרים על בסיס אלוורה ומוצרי כוורת

ויש להם מוצר שנקרא b פולן  הוא מיועד בין השאר לנשים מיניקות והריוניות

לוקחים ממנו לפני צומות החל מיומיים לפני והוא ממש מקל את הצום

לי בתור מיניקה ממש עזר אולי שווה לברר באיזור מגוריכן אם יש משווקת של

פוראוור ליבינג (ולרכוש כמה כדורים בודדים לא צריך לרכוש אריזה שלימה בדרך כלל)

ניתן לרכוש מוצרים שלהם רק דרך משווקות

ממש בצלחה וצום קל גמר טוב

פשוט, הקשר שלי עם אמא שלי שונה, והשלכתי לא נכון לגבייך.

בע"ה שתספרו בזמן הנכון והמתאים לכם, ושאמא תשמח ולא תלחיץ יותר מדי...

אבל יש לזה שני צדדים,

 הטלפונים של הדאגה (3 פעמים ביום מינימום, מה הילדה אכלה, מה היא עשתה, איך היה לכן היום, ישנתם טוב 

ניקית את הבית?!,-לא,- למה לא?! ועוד..) זה צד אחד... 

והצד השני הוא התייצבות לפני פסח לעזור לי לנקות את הדברים הכי ג'יפה בבית כשהייתי בחודש שביעי, 

כולל סחיבות.

עזרה בבית על בסיס שבועי, והיא מגיעה בשני אוטובוסים, נוסעת שעה וחצי.... 

ועוד כל מיני דברים משמחים שרק אמהות דאגניות עושות,

ואמהות לא דאגניות שלא מבלבלות את המוח בטלפון לא עושות.

מי שיש לה אמא מלחיצה, זה כי הבת שלה חשובה לה . 

ניצלו"ש לא כל כך קשור ולא עונה על השאלה... 

אבל הייתי חייבת לפרגן לאימהות הפולניות (אמהות פולניות יש בכל עדה..)

דרך אגב, יש רבנים שטוענים שאם אשה מגיעה לשלב בו אפשר ללדת, בסביבות חודש 7-8,

(למשל, הרב נחום כהן). הם מחמירים ודורשים שהיא תשתה לפי שיעורים (אני בשום אופן לא קוראת לזה מקלים, 

כי יש מי שמחמיר, או בעצם מקל בדיני נפשות

והוא לא זה שיקח אחריות על פג שיסבול כל חייו חלילה.

לכן, כדאי לשאול לפני הצום, וחשוב לדעת שיש נשים שיש להן נטיה להתיבשות, ובודאי שבהריון עוד יותר.

וכדאי לבדוק מהו השיעור (אפשר להכין בקבוק תינוק עם הכמות הנדרשת), ולדאוג לבקבוק מיץ ענבים ובמקרה שמרגישים התחלת התייבשות, לא לחכות עד להתייבשות מלאה, במיוחד בחום הזה. חבל על האם וחבל על התינוק.

מה דעתכן לשאול את הרופא שלכן? ואח"כ לשאול רב?

לגבי הנקה ביום כיפור אין לי נסיון לך אני לא משיאה עצות.

שאני לא יודעת איך הם הגיעו למעמד של פוסקי הלכה..

כשהם יהיו בהריון שיחמירו על עצמם וילדו פגים.

בעניין הזה, ולא בכל עניין, הייתי פונה (לא יצא לי, לא הייתי בהריון ביום כיפור...)

לרב שמקל.

הרב הזה לא יטפל בתינוק ובהורים שלו בפגיה, ולא יתמודד כל החיים עם קשיים אפשריים של ילד שנולד בחודש 7.

זה דיני נפשות, ואני לא יודעת איך אנשים יכולים להיות כל כך אטומים, ועוד שתהיה להם סמכות מה לומר לאנשים.

אני מציעה לכולכן לקרוא את דבריו של הרב ד"ר הלפרין לגבי צום בשלבים השונים של ההריון .

הרב הלפרין הוא גם רב וגם רופא בכיר.

תכתבו בגוגל :  הרב מרדכי הלפרין הריון יום כיפור.

כי מצאתי רק שאלות ותשובות לא מאמר מסכם או מרוכז ...

או שאין כזה דבר...

וזאת היתה ההנקה כמעט בלבד עד גיל שנה (תשע פעמים),

היה להתחיל לשתות הרבה מים (קצת יותר ממה שנח) יום או יומיים לפני הצום, ולא רק בערב הצום.

צום קל וגמר חתימה טובה!

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

אז אולי אין כינים?

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

מידה 2-2-

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..