מה דעתכן על לידות בית

פורום הריון ולידה

בהנהלת: יעל מהדרום , טארקו , חצילוש , בארץ אהבתי

מכתב פתיחה

מה דעתכן על לידות ביתירוק זית

אם יש לכן סיפורים מעניינים או תובנות בעניין אשמח לשמוע

זה נשמע לי חלום... לא מעשי ... חבל. .

אני ירושלמית

בפרט בלידות מתקדמות שאז לא ברור איפה את שמה את הילדים בזמן הזה...

חברהאנונימי (פותח)

יש לי חברה שעשתה את זה בלידה השלישית שלה מתוך בחירה גמורה, אין לי מושג איך היא עשתה זאת, אבל זה היה החלום שלה והיא הגשימה אותו מבחינתה. ואיפה היא ילדה? בסלון! ומה עם הילדים? הם לא ידעו כלום הלכו לישון רגיל, כל היום היה לה צירים והיא ילדה בחצות בערך, הם קמו בבוקר עם תינוק חדש בבית. שלא תחשבו שאני ממליצה! לא נראה לי שבחיים אעשה דבר כזה!

בסלון?!אני ירושלמית

דעתי היא שיש הרבה חוסר ידע בנושא.בילי

אני ממש ממליצה לך לחפש באינטרנט ולקרוא מאמרים ומחקרים שקשורים בנושא או אתרים כמו: לידה פעילה וטבעית" בתפוז, או באתר "באופן טבעי".

זה מאוד מפתיע (למי שלא מכיר את הנושא) שדווקא העניין שכולן מפחדות ממנו והוא סיכונים בלידה, דווקא יורד בלידות בית.
ע"פ מס' מחקרים בלידה חוזרת הסיכונים בלידה בבית נמוכים מלידה בבי"ח ובלידה ראשונה הסיכונים שווים.

הטענה המרכזית היא שלידה זה דבר טבעי ואם נותנים לה לזרום כמו שצריך, הסיכון לסיבוך הוא ממש אבל ממש נמוך.

הבעיה היא שבבתי חולים אין כמעט דבר שמתקרב ל"טבעי" וההרגשה היא של חולה שבאה לקבל טיפול, ומכאן מתחילה הבעיה.

הרי זה לא הגיוני שכיום הממצוע הארצי של ניתוחים קיסריים עומד על 20%!!!!!
אין שום סיבה שכל אישה חמישית תצטרך לעבור ניתוח... משהו כאן ממש השתבש.

אז תגידו, פעם נשים היו מתות בלידה, והיום זה מאוד נדיר ב"ה. אבל הסיבה היא בעיקר ההיגיינה שהתקדמה והידע בעצירת דימום אמהי.

אז שווה לחקור ולבדוק את הנושא. כמובן שלא כל לידה ויולדת מתאימות לכך. תלוי אם זה הריון בסיכון נמוך, בעבר המיילדותי, בקרבה לביה"ח, וכו'...

ממליצה לקרוא את הספר: "לידה פעילה" של ג'אנט בלאסקאס.

סיכונים בלידה לא יורדים בבית!אנונימי (פותח)

פשוט מי שיודעת מראש על בעיות כל שהן מראש לא תלד בבית ולכן יש יותר סיכונים בבית החולים - המקום הנכון ללידות שעלולות להיות בהן סיכונים.

אני לא שוללת לידה בבית, אבל באותה נשימה אי אפשר להמליץ בצורה גורפת ובוודאי לא להגיד שזה מה שמפחית סיכונים. זוהי אמירה מאוד מסוכנת!

אני לא ממליצה בצורה גורפת לאף אחת ללדת בבית!!!ביליאחרונה

שזה לא יובן מדברי ח"ו.

כל מקרה לגופו! וכל זוג צריך לקחת את האחריות ולהתייעץ ולבדוק ולהחליט!
אני מתכוונת לאותם סיכונים שנוצרים בעקבות ההתערבות של הצוות הרפואי שלצערנו הרב ברוב המקרים זו התערבות מיותרת שבמקרה הטוב רק לא נעימה ובמקרה הפחות טוב עלולה ליצור בעיה.

רק פתחתי כיווני מחשבה אחרים שהרבה לא מכירים.

לגבי המחקר שנערך, כמובן שהוא השווה בין לידות בסיכון נמוך בבית לבין לידות בסיכון נמוך בבי"ח. ודאי שההשוואה לא נערכה לגבי לידות בסיכון גבוה!

אני שמחה שהסבת את תשומת ליבי אולי לא הייתי מספיק זהירה.
אני אישית אגב החלטתי לא ללדת בבית כרגע מכיוון שהמרחק לבי"ח גדול מיד מאצלנו. לכן אני שוב אומרת, לא בכל מקרה ולא בכל מצב!

ומה עושים במקרה של סיבוכים?בלה

זה מה שמפחיד אותי. אני מאמינה שהרבה סיבוכים ובעיות נגרמים ע"י גישה לא נכונה ומקובעת של הצוות הרפואי, ומצד שני מפחיד אותי ללדת בבית למרות שזה מרגיש לי נכון.

עוברים לבית חולים

בדיוק בשביל זה הוא קיים!יוקטנה

יש מעט מאוד סיבוכים פתאומיים שמחייבים התערבות בתוך דקות.
בדרך כלל בבית חולים רואים משהו, ואז אומרים "טוב נראה אם זה מסתדר תוך 20 דקות". ואז הולכים ויש שמונה לידות והם חוזרים אחרי שעה, מסתכלים ואומרים: "המממ...טוב זה ממשיך, אז נחזור לבדוק בעוד חצי שעה, ואם אין התקדמות אז נחשוב מה עושים" ואז יש החלפת משמרות ועושים סיבוב בין כל החדרים וחוזרים שוב תוך שעה, ואז בודקים, ואז מתייעצים עוד קצת, ואז מחכים לפעמים גם לחדר ניתוח...
הסיבוכים של "מעכשיו לעכשיו" הם נדירים מאוד, ואז גם בבית חולים סיכויי ההצלחה מעטים מאוד. בתסחיף מי שפיר, לדוגמא, יש אחוזי תמותה של 80%, ומאלה ששורדות ל-70% יש נזק מוחי. במקרה כזה - אני מעדיפה למות כבר בשקט בבית, תודה רבה ;) לא, ברצינות - זה נדיר מאוד.

(לידה רביעית ילדתי בבית, ובע"ה גם הבאות. החיסרון היחיד מבחינתי הוא העלות)

מה רע בבית חולים?אנונימי (פותח)

אני לא מבינה למה כל כך גרוע ללדת בבית חולים? בד"כ המיילדות הן מאוד נחמדות ותומכות ויש גם את בעלי ליד ואם אני רוצה עוד מישהו אז זה אפשרי, ובד"כ הצוות גם נענה לתהלית שהאשה חפצה זו, אם היא רוצה אפידורל או לא וכו'. גם אם האשה מתעקשת לא לקבל זירוז אז לא מכריחים צריך להיות קצת אסרטיבית והם בד"כ בסדר גמור. הבעיה לדעתי מתחילה אחרי הלידה שזורקים את כל התינוקות בחדר אחד וכולם צורחים שם וכביכול האמא נחה. אז אני פשוט לוקחת את הילד איתי ב'ביות' ואני מרגישה ממש כמו בבית. אולי יש בתי חולים גרועים אני ילדתי בלניאדו וגם בברזילי והצוות המיילד היה ממש נהדר!

כנראה שאת נפלת טוב ב"רולטה", וזו לא הסיבה היחידה.בילי

תראי, טוב ללדת בבית כי זה בית וכו'... על כל המשתמע מכך: האישה מרגישה הכי חופשי ובנוח וכו'.

אבל בהתייחס למה שאת אמרת, ב"ה נראה שעד כה היו לך הצלחות עם הצוות, זה ממש לא כך תמיד. יש הרבה מיילדות אנטיפטיות ורופאים קשוחים ולא מעודדים, ולפעמים מה שהם רוצים זה רק שתהיי בשקט והלידה תסתיים מהר ולכן ישכנעו לאפידוראל במקום להציע עזרה בהעברת הצירים בדרכים אחרות (גם בעקבות עומס בחדרי לידה), וכן גם יעשו ואקום וכבר היו דברים מעולם.

להגיד שבדר"כ הצוות הוא תומך, לא הייתי אומרת, ואסרטיביות לא לכל אחת יש. שלא לדבר על זה שהדבר האחרון שיעזור ללידה להתקדם זה להתמודד מול צוות רפואי לא תומך. אחד הדברים החשובים בהתקדמות הלידה, זה שהיולדת פנויה מכל מחשבה זרה ומתכנסת בתוך עצמה ולא צריכה בכלל להפעיל את "המוח החושב", מה שקשה מאוד כאשר יש כל הזמן התערבויות והיא צריכה לנסות לסנן אותן.

אגב לגבי הצינוקיה את צודקת ב100%.בילי

בילי, את ילדת בבית?אני ירושלמית

הלוואי... אבל עשיתי מה שהכי קרוב לזה.בילי

לא ילדתי בבית עדיין כי כרגע אנחנו גרים במרחק של כמעט שעה מביה"ח הקרוב.

לקחתי מיילדת פרטית במרכז לידה.

לידות ביתאנונימי (פותח)

שתי גיסותי ילדו בבית אחת את הראשון שלה ואחת את השני שלה. הן מאוד בעניין, אני לא ממש מבינה את זה, כלומר אנחנו מנהלות שיחות אין ספור(אנחנו חברות טובות)על העניין אבל הן לא מצליחות לשכנע אותי.
אני משתדלת להנות מהאישפוז ובעיקר להשקיע בהכרות עם הילד\החדשה- בד"כ רומינגאין מלא.
אני מרגישה שאים הייתי יולדת ביית אז כל הלידה הייתי בלחץ שאם משהו ישתבש מה אני עושה, וכל אחרי הלידה לא הייתי יכולה לנוח ולהתחבר לתינוק.
והימים שאחרי- הם כל החיים, יהיה לילדים מספיק זמן להתעורר עם תינוק חדש בבית

נשמע שבאמת בית היולדות הוא המקום הנכון בשבילךיוקטנה

(לפחות בינתיים (; )

הנשים מיטיבות ללדת במקום בו הן מרגישות בטוחות. אישה שמרגישה בטוחה בבית היולדות - זהו המקום הנכון ביותר עבור הלידה שלה, לדעתי.
ב"ה יש יותר ויותר צוותים וסיפורי לידה כמו שתיארה יהודית! מאחלת לכל היולדות שתהיינה מוקפות בשעת לידה אך ורק באנשים תומכים ששמו את טובתן בראש מעיניהן.

פעם לעומת היוםאני ירושלמית

בלידות הראשונוה והשניה, חלמתי ללדת בבית... אבל ידעתי שזה לא מעשי מבחינת המשפחה שלי שתקבל את זה כגחמה של אישה מפונקת.
היום כשכבר יש לי שלושה ילדים ב"ה זה נראה באמת חלום שלא יתגשם, כי זה נראה לי בלתי אפשרי להסתדר עם הילדים וכו'..
גם הטיפול בתינוק לאחר מכן, לגמרי לבד, נשמע לי מרתיע, צריך לזכור שפעם כשילדו בבית, בד"כ הביאו גם אומנת/מטפלת שתעזור עם הילדים וגם עם התינוק. שלא לדבר על כך שלהרבה משפחות היתה מינקת משום שזה נחשב שאשה אמידה או מבוססת אינה צריכה להניק(אגב מישהי יודעת יותר פרטים על זה).. מוזר נכון?
בכל אופן מישהי יודעת כמה זה עולה?(לא שאני בהריון כרגע.. אבל סתם בשביל שיהיה בתאים האחוריים של המח עד שאולי יבוא לשימוש...)ואיך הולכת הפורצדורה הרפואית? הרי כל יולדת מלידה שניה ומעלה מקבלת פיטוצין ישר לוריד מיד לאחר הלידה כדי לכווץ את הרחם, האם גם בלידת בית זה כך?ו מה קורה אם צריך תפרים? או אם התינוק בולע מי שפיר? או שיש מצב של מים מקונייילים? חבל טבור קצר? אלו דברים שקורים והרבה! האם יש ללידת בית פתרונות בעניין? מה עם מוניטור לניטור דופק העובר? אשמח לשמוע מנסיונכן!

אל תוותרי על החלום כ"כ מהר... ולתשובות:בילי

כיום זה עולה בסביבות5000 ש"ח וזה לרוב כולל פגישת הכרות עם המיילדת, מספר מפגשים למעקב הריון, הלידה עצמה, וביקור אחרי הלידה לקחת PKU לתינוק ולבדוק שהכל בסדר (אבל כל זה תלוי במיילדת יש כאלה שנותנות יותר או פחות).

זה שכל יולדת מלידה שניה ומעלה (או אפילו ראשונה) מקבלת פיטוצין זה חבל מאוד, כי לרוב אם יש הנקה כמו שצריך, שה ממש לא נצרך וסתם מזיק (ולכל יולדת גם בבי"ח יש את הזכות לסרב!!! אם היא תספיק לדרוש את זה מספיק מהר, כי לרוב המיילדות אפילו לא מבקשות רשות לתת!). לענייננו, למיילדות הבית יש פיטוצין ואם הן רואות שיש צורך, אז הן נותנות בבית.

לרוב בלידת בית אין צורך בתפרים וזה מכיוון שהיולדת יולדת בצורה שהכי נוחה לה והמיילדת גם יודעת לכוון לתנוחה שלא גורמת לקרעים. אבל אם ח"ו יש קרעים אז רוב מיילדות הבית מוסמכות לתפור (אגב בהרבה מקומות בחו"ל המיילדת תופרת ולא הרופא).

רוב התינוקות בולעים מי שפיר ולזכרוני זה לא מהווה בעיה. אם זה בעיה ח"ו כל המיילדות אמורות לדעת לבצע החייאת תינוקות. אגב בלידות רגועות יש יותר סבירות שהתינוק יהיה פחות במצוקה מאשר בלידות עם התערבות זו או אחרת.

מים מקוניילים, אני לא זוכרת כ"כ לדעתי זה תלוי ברמה של הצבע שלם ובדופק העובר ואז אם צריך מחליטים על העברה לבי"ח.

אם התינוק יצא וחבל הטבור קצר, אז מה הבעיה?

לכל מיילדות הבית יש מכשיר דופלר שבודק את דופק העובר. מוניטור אגב הוא מכשיר שנוי במחלוקת, כל רופא יכול לפרש אותו אחרת. בכל אופן בבית יש רק דופלר ולא מוניטור.

תודה על התשובה המפורטת!אני ירושלמית

כמו שאמרתי זה לעת עתה לא רלוונטי.. אבל אולי בעזרת השם כשאהיה בהריון זה יהיה מעשי.. בכל אופן התשובות מרגיעות מאד ובאמת נותנות תקוה לחלום שיתגשם...(מלבד הסכום שהוא באמת יקר... אבל נראה...)

כפיות טובהאנונימי (פותח)

כאחת מצוות שעושה הכל אבל ממש הכל ליולדות אין לי מילה אחרת חוץ מכפיות טובה -מי שרוצה ללדת בבית בבקשה שיערב לה ,למרות שאני חושבת שזה חוסר אחריות .אבל לבוא ולהכליל ולהשמיץ ככה את המילדות זו ממש כפיות טובה -אם נפלת על מילדת לא נחמדה תחשבי למה זה מגיעה לך?! אולי כי את היית ביקורתית לא נותנת אמון שחצנית וכו .נכון את יולדת ומגיע לך הכל אבל יש גבול !!!
וליוקטנה -לא רק בשביל זה קיים ב"יח אלא בשביל להציל אלפי תינוקות ויולדות מקטסטרופות שמילדות בית מביאות לאחר שהסתבך משהו בלידה וזה לא משמיים אלא זה ממילדות חובבניות וגאותניות מאין כמותן. הכל נחתב מניסיון רב!!!

נכתב מנסיון ומכאב רבאנונימי (פותח)

חס וחלילה - ב"ה יש בית חוליםיוקטנה

לעזור ליולדות במידה ויש צורך בכך.
מחקרים מראים שלידת בית בלידה ראשונה בטוחה ממש כמו לידה ראשונה בבית חולים (לידה במועד, הריון תקין, מצג ראש, וכן הלאה). בלידה שניה ומעלה לידת בית בטוחה יותר מאשר לידה שניה ומעלה בבית חולים.
אם ככה, בברור לא מדובר בחוסר אחריות ;)
יולדות הבית הינן יולדות מאור מודעות, בדרך כלל, שמגיעות מוכנות ללידה יותר מהיולדת הממוצעת. הן רוצות לקחת יותר אחריות על הלידה, ולכן הן מודעות ביותר לחסרונות וליתרונות של כל התערבות, ומבקשות לקחת חלק בקבלת ההחלטות לגבי הנעשה בגופן. ייתכן שחלק מאנשי הצוות יראו בכל אלה ביקורתיות וחוסר אמון (בעיקר מאחר וקשה מאוד לשמור על חיוך וטון רגוע בזמן צירים ;)).
אבל בהחלט לידת בית לא מתאימה לכל אחת, בימינו, וטוב שיש בית יולדות לכל השאר, ולמקרים בהם המיילדת בלידת הבית מרגישה שיש צורך לסיים את הלידה בבית החולים.
טוב לדעת שבבתי החולים ישנם אנשי צוות כמוך, מקצועיות וצנועות, שרוצות לתמוך ולעזור לכל היולדות, ורואות בעבודתן שליחות.
יש לך המון לתת לפורום! נשמח לשמוע עוד מנסיונך וללמוד ממך אודות העולם הקסום של הריון, לידה והנקה!

מה זה קשור לכפיות טובה?בילי

ברור שיש מיילדות מדהימות בבתי חולים שנותנות את הנשמה, אבל מה לעשות יש עדיין הרבה מיילדות שהן לא כאלה... ולכן זו רולטה, זה הכל.

ולחשוב שזה חוסר אחריות, זה לעניות דעתי מחוסר הכרה של הנושא (כך גם אני חשבתי לפני שבדקתי את הנושא), אני מזמינה אותך לבדוק את זה יותר לעומק ולפנות למחקרים וסטטיסטיקות בנושא).

הלוואי וכל הנשים היו מקבלות מיילדת לא נחמדה רק בגלל שהן היו ביקורתיות, אבל מנסיון וגם אישי זה ממש לא כך.

לגבי הנסיון שלך לגבי מקרים שמגיעים לבי"ח אחרי לידת בית, אין לי מה להגיד לך כי אני לא יודעת על איזה מקרים את מדברת, אבל אם את בעצמך אומרת שאלו מיילדות חסרות נסיון אז זה אומר הכל...
כמובן שחשוב שמיילדת הבית, צברה הרבה שעות בבי"ח קודם שתעבור ליילד בבית. המיילדות שאני מכירה לדוגמא הן מיילדות ותיקות מאוד, ורק אחרי הרבה שנים טובות פנו ליילד בבית.

וב"ה שיש גם את בית החולים למקרי הקיצון שבהם באמת צריך סיוע רפואי, ולכך הוא נועד. ולא להפוך כל אישה בלידה למקרה רפואי, צר לי, אבל אני מאמינה שהקב"ה ברא אותנו מסוגלות ללדת!!! ורק לעיתים רחוקות יש צורך בסיוע שכזה.

אני מרגישה שנפגעת (את מיילדת??.), זאת לא היתה הכוונה. אשרייך שאת מיילדת שעושה עבודת קודש להביא חיים לעולם...

בילי באמת ענתה בהרחבה. בנוגע לילדיםיוקטנה

אני הזמנתי את אחותי, למקרה שהילדים יהיו ערים בעת הלידה, או במקרה שיתעוררו במהלכה. הכנו שלל חטיפים למקרה חירום, אם היא לא תצליח להרגיע אותם באמצעים קונבנציונאליים ;)
בפועל הלידה התחילה בערב, וחברתי ליוותה אותי בטיול רגלי נעים. בזמן הזה בעלי קילח-סיפר-השכיב את שלושת הגדולים. הילדים לא התעוררו בכלל, ככה שאחותי בילתה את מהלך הלידה בקשקושי בנות עם המיילדת והחברה שלי, לסירוגין

יוקטנה, ילדת בלידת בית ולא ספרת?!אני ירושלמית

מהר מהר לשתף אותנו!

איך היה? ומה? .... ובכלל? ....

היה מאוד נינוח ;)יוקטנה

המיילדת לא בדקה אותי בדיקה פנימית אפילו פעם אחת (ובכלל רוב הזמן היתה בחדר השני). היא ידעה מתי אני יולדת פשוט לפי הקול שלי. רחלי נולדה 4 ק"ג, ויצאה כששק מי השפיר שלם מסביב לראשה. המיילדת אמרה שיש המאמינים שזה סימן למזל ;)
למרות שהרבה נשים נעזרות במים להקלה על כאבי הצירים, אלי המים פשוט לא מדברים בלידה (אולי בפעם הבאה?), ככה שמהיתרון הביתי הזה לא נהניתי.
נהניתי מזה שאני לא צריכה להגיד 20 פעם "לא": לבדיקה פנימית בכל שעה, לעירוי נוזלים, למוניטור קבוע, לשכיבה על המיטה, לפקיעה יזומה של השק, לפיטוצין בסוף הלידה, למקלחת לתינוק, לחיסון נגד הצהבת... שמתי לב שכשאני אומרת הרבה פעמים "לא", הלך הרוח שלי נהיה שלילי. בלידה זה לא עוזר (מתישהו זה כן עוזר? גם עם הילדים זה רע מאוד!).
נהניתי מזה שאני מכירה את כל מי שנמצא איתי, ושבחרתי בכל אחד מהם. נהניתי מזה שאין חוקים טפשיים: לדוגמא, במאיר לא מרשים לאם להחזיק בתינוק בדרך מחדר הלידה לתינוקיה . לדוגמא, בתל השומר שמים את כל התינוקות במיטת חימום לאחר הלידה.
נהניתי מהמקלחת שלי בבית שלי עם הג'יפה האישית שלי. נהניתי מזה שאישה טיפלה בי אחרי הלידה ולא רופא (שהוא הרבה פעמים גבר). נהניתי להיות בבית שלי עם הילדים שלי, בלי הצורך לדאוג לנעשה בבית מרחוק (ושתקום מי שמצליחה להתנתק מהמחשבות האלה!). נהניתי מאוכל טעים (תודה לחמותי ולשכנותי) לאחר הלידה, ועוד 10 ימים לאחר מכן.

לא נהניתי: מהנסיעה לרופא הנשים לקבלת האישור עבוד משרד הפנים. מי שיולדת עם מיילדת בעלת רשיון יילוד ישראלי, פטורה מכך. אני ילדתי עם מיילדת בעלת רשיון יילוד אמריקני בלבד.
לא נהניתי: מבדיקת ה-PKU בקופת החולים. בפעם הבאה פשוט אסע לבצע את הבדיקה בבית החולים. לא היתה להם מחט בגודל המתאים והבדיקה מאוד הכאיבה לקטנטונת.

נשמע מקסים!אני ירושלמית

אבל יש לי שאלה אחת, איך את מסוגלת לתפקד בבית מיד למחרת הלידה, עם שלושה ילדים +תינוק שרק נולד ואת עוד ממש "יולדת"? האם רק לי זה נשמע בלתי אפשרי?
אני עד שבועים לאחר הלידה תשושה וחלשה לחלוטין. לאחר שבועים אני עדיין חלשה אבל מסוגלת לתפקד במינימום, קרי, טיפול בילדים ותחזוקה מינמלית של הבית, האם זה נורמלי?

אני דווקא לא קיבלתי פיצוטין בלידה שנייהבלה

ובארה"ב {לפחות איפה שאני ילדתי ..} דווקא הרופאים תופרים.

אף פעם לא חשבתי על הצד של העלות בעסק הזה.. נראה לי שבמילא חלק גדול מהנשים יעדיפו לחסוך את הסכום הזה ולנסות פשוט ללדת במקום שיהיה הכי קרוב למה שהן מחפשות
דרך אגב אני אשמח אם מישהי תענה לי- באיזה מקרים עושים ניתוח קיסרי {לא במקרים שזה נקבע מראש} אלא ניתוח חירום אני ממש מנסה לכסות בראש את כל הסיכונים האפשריים וללדת במין בית יולדות {אין לי עדיין את כל הפרטים על המקום} אבל נראה לי שבד"כ אין שם רופאים אז ניתוח חירום מרגע לרגע בטוח לא יתאפשר.

סתם מחשבה...אני ירושלמית

האפשרות ללדת בבית הופכת את המחשבה על עוד לידה בעזרת השם, לכ"כ נינוחה... בבואה לביה"ח הופכת היולדת ל'חולה' וכל ההרגשה היא כזו...
זה מאד מרתיע בפרט שאני שונאת בית חולים...

בלתי יקרהאנונימי (פותח)

אני לא חושבת שאת צריכה לקחת את זה כל כך אישי... נכון שיש מיילדות מדהימות אבל בעיקר הבעיה זו המערכת. בתור אחת שעוסקת במקצוע הסיעוד אך לא במיילדות אני מבינה אך לא מסכימה עם כל לידות הבית. הבעיה זו המערכת שחייבים לשים את המוניטור גם כשאין זמן והתינוק כבר עומד לצאת רק כדי שיהיה מה לכתוב... שיהיה הוכחות וכו. והמוניטור הוא דוגמא קטנה ושטותית. רק דוגמא. אני ילדתי מספר פעמים ופעם אחת עם מילדת זוועתית שלא הצליחה להרוס לי את חווית הלידה. לא הייתי רוצה ללדת בבית כי אני חושבת שאומנם יש סיבוכים פעם בכמה ואני מקווה שהם לא יהיו אבל לא הייתי רוצה שיקרה משהו לי או לתינוקי רק בגלל זה.. הבריאות מעל לכל. אם נולד ילד שלא נושם עם כל הכבוד למיילדת מנוסה שיודעת גם עזרה ראשונה זה לא טיפול שצריך ילד כזה. ילד כזה לעיתים זקוק לאינטובציה והנשמה, תרופות החייאה וכו, הדקות הראשונות הן יכולות להיות קריטיות להמשך החיים, לפגיעה נויורולוגית. חבל... נכון שזה לא קורה הרבה אבל אף אחת לא היתה רוצה שזה יקרה אצלה... לפעמים צריך להבליג ולבלוע צפרדעים

לידת ביתחנהלה

דודה שלי ילדה בבית את הילד השמיני.
ב"ה הכל עבר בשלום ובשמחה רק שכל המשפחה חשבה שהיא משוגעת...
סתם משתפת..
היה מעניין לקרוא השרשור

לחנהלהירוק זית

למה לחשוב שהיא משוגעת?
אני מאמינה בלידות בית.,
אני מאמינה שכל אשה צריכה להרגיש את עצמה ולהחליט מה נכון לה.לידת בית עם מיילדת או לידת בית בלי מיילדת או לידה בבית החולים.אם נעודד כל אחת להקשיב לעצמה אז כל אחת(ולא משנה מה בחרת)תצא מחווית הלידה בהרגשה טובה בהרגשה שהיא עשתה כמיטב יכולתה וכן...גם תיקח אחריות על החלטתה ,מה שיהפוך אותה למשתתפת פעילה בלידתה.

יש עוד פן של אחריות...אנונימי (פותח)

כלפי העובר...

נשים שיולדות בבית, חושבות שזה יותר אחראיבילי

גם כלפי העובר.

ואני אסביר:
הטענה היא שלידה שמתפתחת במקום הטבעי והרגוע ביותר לאם, היא גם לידה שמבחינה סטטיסטית עם פחות סיכון מאשר בבית חולים לאם ולתינוק!

יותר מזה, בבית חולים הסיכון לאם ולעובר גדלים מכיוון שישנן אין סוף התערבויות שלרוב מיותרות שפוגעות בעובר.
רוב הסיכויים שתינוק שאימו עברה לידה רגועה ולא קיבלה: אפידורל, טישטוש, פיטוצין (זירוז) וכו' גם לא יחווה מצוקה כשיוולד. (לדוגמא יש המקשרים טישטוש למצוקה נשימתית לתינוק לאחר צאתו לאויר העולם)

בנוסף, רוב המצוקות של התינוק אחרי הלידה ניתנות לחיזוי במהלך הלידה עצמה (ע"י מיילדת מנוסה, שיודעת להבחין בפרטים). והיתרון הגדול כאן הוא שהיחס הוא מיילדת אחת על יולדת אחת ולא מיילדת על שלוש נשים.
כך שיש יותר סיכוי שאם חלילה יש איזשהיא מצוקה, מיילדת הבית תבחין בזה הרבה לפני שהמיילדת בבית החולים היתה שמה לב לכך. כי כולנו יודעות שאפשר להעזב לנפשך בבית היולדות אפילו לשעה ומעלה.
ולא חסרים סיפורים על נשים שכמעט דיממו למוות אחרי לידה עד ששמו לב אליהן, בלידת בית, אין דבר כזה, המיילדת כל הזמן עם יד על הדופק.

ח"ו יכול להיות מצב שבו מה שיציל את המצב זה בי"ח, אבל אני שוב אומרת, בבית חולים יש יותר סיכוי לבעיות אחרות.

אז כל אחת צריכה לעשות את השיקול שלה של עלות מול תועלת והעיקר שיהיה בשעה טובה!

ממליצה מאוד לקרוא סיפורי לידה ביתי, ולראות את ההתנהלות בלידות אלה ואת השלווה.... השלווה....

חמש לידות ואין אחת דומה לשניה!!!אנונימי (פותח)

אופס! קפץ!אנונימי (פותח)

אז כמו שהתחלתי, חמש לידות ואין אחת דומה לקודמתה, והרי הפירוט לפניכן: הראשונה לידת ואקום תפרים ועוד קשיים אחרים (קיבלתי אפידורל)
השנייה בבית, לאחר שהייתי בביה"ח ולא קיבלו אותי, שיחררו אותי ואופס!- ילדתי בבית, אולי אפרט בהמשך! היתה לידה מאוד מיוחדת!
השלישית לידה די רגילה בבי"ח קיבלתי אפידורל.
הרביעית קיסרית- התחליה בהיפרדות שליליה ובדימום מלחיץ ביותר- בלי שום פתיחה!!! כתוצאה מכך התפתחה מצוקת עובר ובסוף לאחר ירידות רציניות בדופק וניסיון לחכות כמה שאפשר הובהלנו לחדר ניתוח, היתה טראומה של ממש, התאוששות נוראית, אנמיות של ממש, די סיוט- אבל מה - ילד ששווה הכל!
ולידה חמישית- זו שבקושי עבר חודש וחצי מאז- היתה מדהימה- בבי"ח ללא אפידורל, הרבה צירים בבית אך עונמשכו כמה שעות בבי"ח ויש לומר שהצוות מאוד התגמש לשיגעונותיי.

לגבי לידת בית- אני הייתי עושה זאת שוב- אם רק היתה לי תעודת ביטוח מלמעלה- כזו שתאשר לי שהתינוק שלי לא יחתום דום לב מיד אחרי הלידה כמו שקרה למשהי כאן בשכונה, אולי יש פחות סיבוכים בלידות בית אך עם זאת איזו אישה יכולה לחיות עם עצמה שמשהו קרה לתינוק שלה בלידה כי היא ילדה בבית ואם רק היתה יולדת בבי"ח הכל היה נראה אחרת, יודעות מה- אפילו אם זה לא היה עוזר שהיתה יולדת בבי"ח, כאילו שחסרים רגשי אשמה אחרי אסונות שלא נדע...
אז אני אומרת מדהים, נהדר, מיוחד, חוותי, קרבת ה' גדולה ועוד, אבל בחיים לא לעשות זאת מלכתחילה!!

לידה בביתאנונימי (פותח)

סליחה קפץ ליאנונימי (פותח)

אמא שלי מלווה נשים בלידה רק שהיא יותר מזה היא מיילדת עם נסיון של 32 שנה וכיום בפנסיה. יש לה מוניטור בבית ויש לה את הידע לבדוק פתיחה. היא גרה במקום בו המרחק לבית החולים הוא לפחות חצי שעה כך שיש אליה המון פניות לבדוק רק מה המצב כדי לא לרוץ סתם לבית החולים ולפעמים אם לא מתקבלים אז גם לא מקבלים החזר על האמבולנס. והיו מקרים לא רבים מידי אבל בהחלט היו שהאישה שבאה להיבדק היתה ממש בלידה ואז הם המשיכו את התהליך במקום ולא ידוע לי שהיו סיבוכים במקביל הזמינו אמבולנס שלקח את היולדת והתינוק לבית החולים לסיום טיפול בתינוק ובאם. ידוע לי לאחר שיחה עם שתיים מהנשים שהן בשמחה היו מתכננות את זה מראש אבל רק עם אימי לצידן.

יתרונות בלידת חורף: (תזרמו😅)פומלה

יש בקיץ מלאאא פירות להעביר בחילות וסתם להתפנקפומלה

הלידה עצמה לא חמה ולא מתוך זיעהפומלה

לא חם ככ ומזיע בסוף הריוןזברה ירוקה

כשהתינוק/ת בגיל 6-10 חודשיםמצפה88

הוא לובש בגדים קצרים וככה זה מעודד לזוז יותר בדיוק בשלב של הזחילה והישיבה וכו'

ממש נכון!!!שיפור

שהעולם קפוא ורטוב ואפשר להתכרבל כל היום במיטהאוהבת את השבת

בלי ייסורי מצפון

ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת

וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..

לא צריך לסחוב את סוף ההריון בחוםהשם שלי

כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.

לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.

אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.

בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.

וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.

שהבייבי מתחיל לזחול בקיץראשונית

שאת לא בחודש תשיעי באוגוסטטט

שיש יותר בגדים ללבוש בחודש תשיעי (סריגים וסוודרים)

שהבייבי יהיה מהגדולים בכיתה (אבל זה תקף רק לינואר+)

בסוך הריון מסוכן להסתובב בחום.... היו מקרים שלא נדאוהבת את השבת

אחרי הלידהזריחה123

אפשר להסתובב בבית בלי חזיה ורק לשים קפוצון מטשטש מעל חח

ולא להזיע (או להזיע פחות) בהנקות

יש מסגרות לילדים סביב הלידהשיפור

סוף הריון בחורף ולא קיץרקלתשוהנ

חופשת לידה לא מתבזבזתהשם שלי

על חופש גדול/ חגים/ פסח

שהחופשת לידה לא על החופש הגדולנחת-רוח

הממ כשאין סבב עם איראן וכו חחח

לא מצאתי חסרונותטארקואחרונה

סתם חח אולי רק שצריך לעשות פיזורים בחורף עם ניובי.. אבל גם בקיץ זה סיוט אז..

יש לי ילד קיץ וילדת חורף

החורף היה יותר מוצלח בפער...

סוף הריון כשנעים ולא כשנמסים וכנל בגלי חום של ההנקה בהתחלה

מזג אוויר שמזמן התכרבלות כשגם ככה זה מה שהכי זורם בגיל הזה

זחילה בשלב שמתחיל להתחמם ולא צריך מליון שכבות

יומולדת בחורף זה נוח עם מערכת החינוך, שובר שגרה בקטע טוב ולא צריך לדחוף את זה איכשהו ולהקדים בחודש כי יוצאים לחופש...

קיצר

אני בעד לידות חורף לו רק זו הייתה תוכנית כבקשתך...

קיום יחסי מין לאחר הפלהמבולבלת כרגע

עברתי נפלה טבעית (ללא גרידה, העובר יצא לבד).

הרופאה אמרה לא לקיים יחסי מין עד הווסת הבא, זה יכול לקחת גם חודש וחצי, פלוס עוד שבוע שבעה נקיים...

כששאלתי למה היא הסבירה שאם אכנס להריון לא ידעו אם זה שאריות מהקודם או הריון חדש.

הצעתי לקיים יחסים תוך כדי מניעת הריון, והיא אמרה שאין לי אפשרות למנוע כרגע. קונדום לא רלוונטי כי אני דתיה, ונרות או שקפים זה אחוזים נמוכים.

אני מתלבטת- אלו באמת ההנחיות?

זה ממש קריטי?

זה יוצא תקופה ארוכה מאד להיות אסורים...

אולי תתיעצי עם עוד רופאה?שלומית.

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

אולי אפשרהשם שלי

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.

לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

היא אמרה לעשות בדיקת בטא בזן הוסת הבאמבולבלת כרגע

אני ווידאתי קודם כל איפוס בטאshiran30005

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

ומה הרופאים אמרו על זה? שנכנסת להריון לפני הווסת.מבולבלת כרגע

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

כמה שזכור לירקאני

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

כלום,עשיתי או"ס לוודא שנקי, בשילוב איפוס לבטאshiran30005

וזהו

כשרציתי למנוע בין ההפלות (עברתי כמה) לקחתי נרות נכון שזה לא בטיחותי אבל אם משמיים צריך להיות הריון יהיה בכל מקרה

אני ממש מאמינה בזה

למה לא למנוע עם נובה רינג? או לחשוב על אפשרויותאני=)

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

נובה רינג זה הרומונים? מעדיפה שלאמבולבלת כרגע

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

עברתי הפלה טבעיתכחל

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

לי לא נתנו כזאת הנחיהרקאני

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

אולי תלוי שבועחמדמדה

אבל לי בשבוע שבע שנפל לבד לא אמרו למנוע, ברגע שטבלתי אחרי ההפלה לא מנעתי

למה לא לעשות אולטרסאונד לשלול הימצאות שארית?21

אם הבטא התאפסה ואין שארית, לא יודעת אם יש סיבה למנוע.

ממש לא הכרחי....עברתי כמה ומעולםתלא מנעתינחת-רוח

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי

אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות

ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

כנלמדברה כעדן.

בהתחלה ממילא אסורים, ואז כשהדימום מפסיק זה אומר שדי הגיוני שהבטא התאפסה, כדאי לוודא שהיא מתחת ל10. ואז אין חשש לשאריות...

לי פעם אחרי הפלה לקח כמה חודשים עד לאיפוסנחת-רוח

והיתי אצל כמה רופאים ובמעקב

ואף אחד לא אמר למנוע🙏

אם לא היה יוצא לבד היו עושים אולי היסטרוסקופיה להוציא שארית

אז לימדברה כעדן.

כן אמרו לחכות לבטא 10 הכי גבוה ואז אפשר לקיים... אבל זה חשוב למעקב בכל מקרה...

אם זה נמרח ונמרח הייתי נלחצת רפואית.. ומתייעצת עם פועה גם רפואית וגם הלכתית מה לעשות... כי בעיקרון אם התוכן ההריוני יצא, אין סיבה שזה לא ירד תוך שבועיים ככה מההפלה... (במיוחד שהיתה טבעית)

לי היתה בציטוטק-ובהתחלה לא ראו שאריתנחת-רוח

ורק אחר כך כשהבטא ירדה לאטטטט אז ראו משהו

ובנס יצא טבעי

רק מוכיח כמה המעקב חשוב של הבטאמדברה כעדן.אחרונה

ובטח שזה מסוכן הריון עם תוכן הריוני קודם ל"ע!!!

תתקשרי למכון פועה ותשאלי..לפניו ברננה!

אולי להתייעץ עם רבזריחה123

בסיטואציה אחרת רופאה אמרה גם להימנע לזמן לא ידוע

התייעצנו עם רב שמבין במצבים רפואיים כאלו והוא אמר להשתמש בדיאפרגמה וזה מה שעשינו (הייתה לי בבית)

רושמת כי לפעמים יש הצעות אחרות שיכולות לעזור..

חוגגים בת מצווה בקרוב בע"ה-שאלת בגדים למבינות ענייממתקית

אני לא בקטע של לקנות בגדים וכו...
גם ככה יש הרבה הוצאות על האירוע (לא בעד הוצאות בלתי פוסקות, אבל ספציפית לילדה הזו מכל מיני סיבות אישיות הקשורות למהלך חייה, השקענו מאוד, יותר מכל אחיה הגדולים)
לנערת בת המצווה- אקנה שמלה, ברור.
הגדולות- דואגות לעצמן (הזמינו מאתרים)
לקטנים והבנים הגדולים- מבחינתי מה שיש משבת, כל עוד הבגד יפה, ומכבד, לא מיושן וללא כתמים וכו לא רואה צורך לקנות חדש לבת מצווה.

לעצמי- שמלה יפה של שבת, מטפחת מושקעת. לא מתכננת לקנות, כי מבחינתי יש לי.
חברות ושכנות ובעיקר משפחה שלי (אמא שלי, אחיות, גיסות)טוענות שזה ננצרך, וברור לקנות, ואיך אני לא קונה לעצמי, לא באים לאירוע שלך עם בגד שכבר לבשת, צריך בגד חדש וכו וכו
מאיפה הכלל הזה???
לא עניין של כסף, פשוט לא מבינה, יש י שמלה יפה בארון, אלבש אותה. מטפחות שלי באמת כבר מיושנות, עם פייטים שכבר נפלו, אז אקנה חדש.
כן יראו אותי בבגדי השבת שלי באירוע, זה כזה גרוע?
אני לא בנאדם של שואו

וואו אנימה זה מבינה אותך בקטע של בגדיםנפש חיה.

ממסרשת לך

תודה...מחכה

ממתקית

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

אני גם שונאת את זה. בעיניי זאת גזירה ולא מבינה מהנפש חיה.

כיף בזה.

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות) ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה .

אני נהנית להתחדש בכלים לבית, עציציםממתקית

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

קראתי ולא הגבתיממתקית

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.

לוחצת על ה3 פסים למעלה ^^ בצד ימין ואז נפתח תפריטנפש חיה.

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי.

אני חושבתאמאשוני

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

זה לא תמיד עניין של התקמצנותאפרסקה

אני למשל לא חפה מהתקמצנות עצמית, אבל יש עוד 2 מניעים שמונעים ממני לקנות בגדים חדשים לעצמי:

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.

2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.

אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

צודקתאמאשוני

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.

אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.

לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

אצלי, לפחות, קניית בגדים היא השקעה הרבה יותר גדולהמתואמת

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

ואם הייתה לך ילדה עם אותם הגבלות כמו שלך?אמאשוני

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

היא בעצמה לא הייתה רוצה להתאמץ לקנות...מתואמת

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

יש לי ילדה רגישה תחושתית ואוהבת להתחדשאמאשוני

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.

בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.

לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..

מתנצלת אם מישהי נפגעה.

שיהיה רק בשמחות!!

הכול בסדר

מתואמת

וזו באמת נשמעת התמודדות קשה בתור אמא...❤️

בול אני.ממתקית

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

ממש לא קמצנות, אדרבה אני אקנה מטפחת גם ב- 300 שחממתקית

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

המטרה של להתחדש בבגדים לקראת אירועאמאשוני

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.

את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.

יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

זה עניין של סגנון...מתואמת

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).

שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

תעשי מה שנוח לךנעמי28

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא, זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה, אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

תעשי מה שטוב לךאורי8

בחויה האישית שלי . אני מחכה להזדמנויות כאלה כדי להשקיע לעצמי ולילדים בבגדים יפים. לי ברור שאם זה אירוע שלנו אני קונה בגדים חדשים לכולם כולל הבנים( גם בגדים של בנים נראים אחרת אחרי כמה כביסות). אוהבת שבאירוע שלנו כולנו נראים מושלם. נראה לי שהרבה נשים מרגישןת ככה, אוהבות לקנות בגדים ורק מחכות להזדמנות להתחדש בשמלה חגיגית בלי יסורי מצפון. ולכן התגובות.שאת מקבלת... אבל אם בשבילך שמלה חדשה ממש לא תרגש אותך ומרגיש לך מיותר. אל תעשי את זה בשביל אחרים.

כנ''ל..נחת-רוח

אני לבשתי בבת מצווההריון ולידה

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.

ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

אני איתך, לא אוהבת נורמות כאלו, תעשי מה שטוב לךשיפור

בבת מצוה של הבת שלישומשומוניתאחרונה

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

שירי ילדים שאני אוהבת, מוזמנות להוסיףפומלה

ההר הירוק תמידפומלה

אולי יעניין אותך