מה דעתכן על לידות ביתירוק זית

אם יש לכן סיפורים מעניינים או תובנות בעניין אשמח לשמוע

זה נשמע לי חלום... לא מעשי ... חבל. .אני ירושלמית
בפרט בלידות מתקדמות שאז לא ברור איפה את שמה את הילדים בזמן הזה...
חברהאנונימי (פותח)
יש לי חברה שעשתה את זה בלידה השלישית שלה מתוך בחירה גמורה, אין לי מושג איך היא עשתה זאת, אבל זה היה החלום שלה והיא הגשימה אותו מבחינתה. ואיפה היא ילדה? בסלון! ומה עם הילדים? הם לא ידעו כלום הלכו לישון רגיל, כל היום היה לה צירים והיא ילדה בחצות בערך, הם קמו בבוקר עם תינוק חדש בבית. שלא תחשבו שאני ממליצה! לא נראה לי שבחיים אעשה דבר כזה!
דעתי היא שיש הרבה חוסר ידע בנושא.בילי
אני ממש ממליצה לך לחפש באינטרנט ולקרוא מאמרים ומחקרים שקשורים בנושא או אתרים כמו: לידה פעילה וטבעית" בתפוז, או באתר "באופן טבעי".

זה מאוד מפתיע (למי שלא מכיר את הנושא) שדווקא העניין שכולן מפחדות ממנו והוא סיכונים בלידה, דווקא יורד בלידות בית.
ע"פ מס' מחקרים בלידה חוזרת הסיכונים בלידה בבית נמוכים מלידה בבי"ח ובלידה ראשונה הסיכונים שווים.

הטענה המרכזית היא שלידה זה דבר טבעי ואם נותנים לה לזרום כמו שצריך, הסיכון לסיבוך הוא ממש אבל ממש נמוך.

הבעיה היא שבבתי חולים אין כמעט דבר שמתקרב ל"טבעי" וההרגשה היא של חולה שבאה לקבל טיפול, ומכאן מתחילה הבעיה.

הרי זה לא הגיוני שכיום הממצוע הארצי של ניתוחים קיסריים עומד על 20%!!!!!
אין שום סיבה שכל אישה חמישית תצטרך לעבור ניתוח... משהו כאן ממש השתבש.

אז תגידו, פעם נשים היו מתות בלידה, והיום זה מאוד נדיר ב"ה. אבל הסיבה היא בעיקר ההיגיינה שהתקדמה והידע בעצירת דימום אמהי.

אז שווה לחקור ולבדוק את הנושא. כמובן שלא כל לידה ויולדת מתאימות לכך. תלוי אם זה הריון בסיכון נמוך, בעבר המיילדותי, בקרבה לביה"ח, וכו'...

ממליצה לקרוא את הספר: "לידה פעילה" של ג'אנט בלאסקאס.
סיכונים בלידה לא יורדים בבית!אנונימי (פותח)
פשוט מי שיודעת מראש על בעיות כל שהן מראש לא תלד בבית ולכן יש יותר סיכונים בבית החולים - המקום הנכון ללידות שעלולות להיות בהן סיכונים.

אני לא שוללת לידה בבית, אבל באותה נשימה אי אפשר להמליץ בצורה גורפת ובוודאי לא להגיד שזה מה שמפחית סיכונים. זוהי אמירה מאוד מסוכנת!
אני לא ממליצה בצורה גורפת לאף אחת ללדת בבית!!!ביליאחרונה
שזה לא יובן מדברי ח"ו.

כל מקרה לגופו! וכל זוג צריך לקחת את האחריות ולהתייעץ ולבדוק ולהחליט!
אני מתכוונת לאותם סיכונים שנוצרים בעקבות ההתערבות של הצוות הרפואי שלצערנו הרב ברוב המקרים זו התערבות מיותרת שבמקרה הטוב רק לא נעימה ובמקרה הפחות טוב עלולה ליצור בעיה.

רק פתחתי כיווני מחשבה אחרים שהרבה לא מכירים.

לגבי המחקר שנערך, כמובן שהוא השווה בין לידות בסיכון נמוך בבית לבין לידות בסיכון נמוך בבי"ח. ודאי שההשוואה לא נערכה לגבי לידות בסיכון גבוה!

אני שמחה שהסבת את תשומת ליבי אולי לא הייתי מספיק זהירה.
אני אישית אגב החלטתי לא ללדת בבית כרגע מכיוון שהמרחק לבי"ח גדול מיד מאצלנו. לכן אני שוב אומרת, לא בכל מקרה ולא בכל מצב!
ומה עושים במקרה של סיבוכים?בלה
זה מה שמפחיד אותי. אני מאמינה שהרבה סיבוכים ובעיות נגרמים ע"י גישה לא נכונה ומקובעת של הצוות הרפואי, ומצד שני מפחיד אותי ללדת בבית למרות שזה מרגיש לי נכון.
עוברים לבית חולים בדיוק בשביל זה הוא קיים!יוקטנה
יש מעט מאוד סיבוכים פתאומיים שמחייבים התערבות בתוך דקות.
בדרך כלל בבית חולים רואים משהו, ואז אומרים "טוב נראה אם זה מסתדר תוך 20 דקות". ואז הולכים ויש שמונה לידות והם חוזרים אחרי שעה, מסתכלים ואומרים: "המממ...טוב זה ממשיך, אז נחזור לבדוק בעוד חצי שעה, ואם אין התקדמות אז נחשוב מה עושים" ואז יש החלפת משמרות ועושים סיבוב בין כל החדרים וחוזרים שוב תוך שעה, ואז בודקים, ואז מתייעצים עוד קצת, ואז מחכים לפעמים גם לחדר ניתוח...
הסיבוכים של "מעכשיו לעכשיו" הם נדירים מאוד, ואז גם בבית חולים סיכויי ההצלחה מעטים מאוד. בתסחיף מי שפיר, לדוגמא, יש אחוזי תמותה של 80%, ומאלה ששורדות ל-70% יש נזק מוחי. במקרה כזה - אני מעדיפה למות כבר בשקט בבית, תודה רבה ;) לא, ברצינות - זה נדיר מאוד.

(לידה רביעית ילדתי בבית, ובע"ה גם הבאות. החיסרון היחיד מבחינתי הוא העלות)
מה רע בבית חולים?אנונימי (פותח)
אני לא מבינה למה כל כך גרוע ללדת בבית חולים? בד"כ המיילדות הן מאוד נחמדות ותומכות ויש גם את בעלי ליד ואם אני רוצה עוד מישהו אז זה אפשרי, ובד"כ הצוות גם נענה לתהלית שהאשה חפצה זו, אם היא רוצה אפידורל או לא וכו'. גם אם האשה מתעקשת לא לקבל זירוז אז לא מכריחים צריך להיות קצת אסרטיבית והם בד"כ בסדר גמור. הבעיה לדעתי מתחילה אחרי הלידה שזורקים את כל התינוקות בחדר אחד וכולם צורחים שם וכביכול האמא נחה. אז אני פשוט לוקחת את הילד איתי ב'ביות' ואני מרגישה ממש כמו בבית. אולי יש בתי חולים גרועים אני ילדתי בלניאדו וגם בברזילי והצוות המיילד היה ממש נהדר!
כנראה שאת נפלת טוב ב"רולטה", וזו לא הסיבה היחידה.בילי
תראי, טוב ללדת בבית כי זה בית וכו'... על כל המשתמע מכך: האישה מרגישה הכי חופשי ובנוח וכו'.

אבל בהתייחס למה שאת אמרת, ב"ה נראה שעד כה היו לך הצלחות עם הצוות, זה ממש לא כך תמיד. יש הרבה מיילדות אנטיפטיות ורופאים קשוחים ולא מעודדים, ולפעמים מה שהם רוצים זה רק שתהיי בשקט והלידה תסתיים מהר ולכן ישכנעו לאפידוראל במקום להציע עזרה בהעברת הצירים בדרכים אחרות (גם בעקבות עומס בחדרי לידה), וכן גם יעשו ואקום וכבר היו דברים מעולם.

להגיד שבדר"כ הצוות הוא תומך, לא הייתי אומרת, ואסרטיביות לא לכל אחת יש. שלא לדבר על זה שהדבר האחרון שיעזור ללידה להתקדם זה להתמודד מול צוות רפואי לא תומך. אחד הדברים החשובים בהתקדמות הלידה, זה שהיולדת פנויה מכל מחשבה זרה ומתכנסת בתוך עצמה ולא צריכה בכלל להפעיל את "המוח החושב", מה שקשה מאוד כאשר יש כל הזמן התערבויות והיא צריכה לנסות לסנן אותן.
אגב לגבי הצינוקיה את צודקת ב100%.בילי
בילי, את ילדת בבית?אני ירושלמית
הלוואי... אבל עשיתי מה שהכי קרוב לזה.בילי
לא ילדתי בבית עדיין כי כרגע אנחנו גרים במרחק של כמעט שעה מביה"ח הקרוב.

לקחתי מיילדת פרטית במרכז לידה.
לידות ביתאנונימי (פותח)
שתי גיסותי ילדו בבית אחת את הראשון שלה ואחת את השני שלה. הן מאוד בעניין, אני לא ממש מבינה את זה, כלומר אנחנו מנהלות שיחות אין ספור(אנחנו חברות טובות)על העניין אבל הן לא מצליחות לשכנע אותי.
אני משתדלת להנות מהאישפוז ובעיקר להשקיע בהכרות עם הילד\החדשה- בד"כ רומינגאין מלא.
אני מרגישה שאים הייתי יולדת ביית אז כל הלידה הייתי בלחץ שאם משהו ישתבש מה אני עושה, וכל אחרי הלידה לא הייתי יכולה לנוח ולהתחבר לתינוק.
והימים שאחרי- הם כל החיים, יהיה לילדים מספיק זמן להתעורר עם תינוק חדש בבית
נשמע שבאמת בית היולדות הוא המקום הנכון בשבילךיוקטנה
(לפחות בינתיים (; )

הנשים מיטיבות ללדת במקום בו הן מרגישות בטוחות. אישה שמרגישה בטוחה בבית היולדות - זהו המקום הנכון ביותר עבור הלידה שלה, לדעתי.
ב"ה יש יותר ויותר צוותים וסיפורי לידה כמו שתיארה יהודית! מאחלת לכל היולדות שתהיינה מוקפות בשעת לידה אך ורק באנשים תומכים ששמו את טובתן בראש מעיניהן.
פעם לעומת היוםאני ירושלמית
בלידות הראשונוה והשניה, חלמתי ללדת בבית... אבל ידעתי שזה לא מעשי מבחינת המשפחה שלי שתקבל את זה כגחמה של אישה מפונקת.
היום כשכבר יש לי שלושה ילדים ב"ה זה נראה באמת חלום שלא יתגשם, כי זה נראה לי בלתי אפשרי להסתדר עם הילדים וכו'..
גם הטיפול בתינוק לאחר מכן, לגמרי לבד, נשמע לי מרתיע, צריך לזכור שפעם כשילדו בבית, בד"כ הביאו גם אומנת/מטפלת שתעזור עם הילדים וגם עם התינוק. שלא לדבר על כך שלהרבה משפחות היתה מינקת משום שזה נחשב שאשה אמידה או מבוססת אינה צריכה להניק(אגב מישהי יודעת יותר פרטים על זה).. מוזר נכון?
בכל אופן מישהי יודעת כמה זה עולה?(לא שאני בהריון כרגע.. אבל סתם בשביל שיהיה בתאים האחוריים של המח עד שאולי יבוא לשימוש...)ואיך הולכת הפורצדורה הרפואית? הרי כל יולדת מלידה שניה ומעלה מקבלת פיטוצין ישר לוריד מיד לאחר הלידה כדי לכווץ את הרחם, האם גם בלידת בית זה כך?ו מה קורה אם צריך תפרים? או אם התינוק בולע מי שפיר? או שיש מצב של מים מקונייילים? חבל טבור קצר? אלו דברים שקורים והרבה! האם יש ללידת בית פתרונות בעניין? מה עם מוניטור לניטור דופק העובר? אשמח לשמוע מנסיונכן!
אל תוותרי על החלום כ"כ מהר... ולתשובות:בילי
כיום זה עולה בסביבות5000 ש"ח וזה לרוב כולל פגישת הכרות עם המיילדת, מספר מפגשים למעקב הריון, הלידה עצמה, וביקור אחרי הלידה לקחת PKU לתינוק ולבדוק שהכל בסדר (אבל כל זה תלוי במיילדת יש כאלה שנותנות יותר או פחות).

זה שכל יולדת מלידה שניה ומעלה (או אפילו ראשונה) מקבלת פיטוצין זה חבל מאוד, כי לרוב אם יש הנקה כמו שצריך, שה ממש לא נצרך וסתם מזיק (ולכל יולדת גם בבי"ח יש את הזכות לסרב!!! אם היא תספיק לדרוש את זה מספיק מהר, כי לרוב המיילדות אפילו לא מבקשות רשות לתת!). לענייננו, למיילדות הבית יש פיטוצין ואם הן רואות שיש צורך, אז הן נותנות בבית.

לרוב בלידת בית אין צורך בתפרים וזה מכיוון שהיולדת יולדת בצורה שהכי נוחה לה והמיילדת גם יודעת לכוון לתנוחה שלא גורמת לקרעים. אבל אם ח"ו יש קרעים אז רוב מיילדות הבית מוסמכות לתפור (אגב בהרבה מקומות בחו"ל המיילדת תופרת ולא הרופא).

רוב התינוקות בולעים מי שפיר ולזכרוני זה לא מהווה בעיה. אם זה בעיה ח"ו כל המיילדות אמורות לדעת לבצע החייאת תינוקות. אגב בלידות רגועות יש יותר סבירות שהתינוק יהיה פחות במצוקה מאשר בלידות עם התערבות זו או אחרת.

מים מקוניילים, אני לא זוכרת כ"כ לדעתי זה תלוי ברמה של הצבע שלם ובדופק העובר ואז אם צריך מחליטים על העברה לבי"ח.

אם התינוק יצא וחבל הטבור קצר, אז מה הבעיה?

לכל מיילדות הבית יש מכשיר דופלר שבודק את דופק העובר. מוניטור אגב הוא מכשיר שנוי במחלוקת, כל רופא יכול לפרש אותו אחרת. בכל אופן בבית יש רק דופלר ולא מוניטור.
תודה על התשובה המפורטת!אני ירושלמית
כמו שאמרתי זה לעת עתה לא רלוונטי.. אבל אולי בעזרת השם כשאהיה בהריון זה יהיה מעשי.. בכל אופן התשובות מרגיעות מאד ובאמת נותנות תקוה לחלום שיתגשם...(מלבד הסכום שהוא באמת יקר... אבל נראה...)
כפיות טובהאנונימי (פותח)
כאחת מצוות שעושה הכל אבל ממש הכל ליולדות אין לי מילה אחרת חוץ מכפיות טובה -מי שרוצה ללדת בבית בבקשה שיערב לה ,למרות שאני חושבת שזה חוסר אחריות .אבל לבוא ולהכליל ולהשמיץ ככה את המילדות זו ממש כפיות טובה -אם נפלת על מילדת לא נחמדה תחשבי למה זה מגיעה לך?! אולי כי את היית ביקורתית לא נותנת אמון שחצנית וכו .נכון את יולדת ומגיע לך הכל אבל יש גבול !!!
וליוקטנה -לא רק בשביל זה קיים ב"יח אלא בשביל להציל אלפי תינוקות ויולדות מקטסטרופות שמילדות בית מביאות לאחר שהסתבך משהו בלידה וזה לא משמיים אלא זה ממילדות חובבניות וגאותניות מאין כמותן. הכל נחתב מניסיון רב!!!
נכתב מנסיון ומכאב רבאנונימי (פותח)
חס וחלילה - ב"ה יש בית חוליםיוקטנה
לעזור ליולדות במידה ויש צורך בכך.
מחקרים מראים שלידת בית בלידה ראשונה בטוחה ממש כמו לידה ראשונה בבית חולים (לידה במועד, הריון תקין, מצג ראש, וכן הלאה). בלידה שניה ומעלה לידת בית בטוחה יותר מאשר לידה שניה ומעלה בבית חולים.
אם ככה, בברור לא מדובר בחוסר אחריות ;)
יולדות הבית הינן יולדות מאור מודעות, בדרך כלל, שמגיעות מוכנות ללידה יותר מהיולדת הממוצעת. הן רוצות לקחת יותר אחריות על הלידה, ולכן הן מודעות ביותר לחסרונות וליתרונות של כל התערבות, ומבקשות לקחת חלק בקבלת ההחלטות לגבי הנעשה בגופן. ייתכן שחלק מאנשי הצוות יראו בכל אלה ביקורתיות וחוסר אמון (בעיקר מאחר וקשה מאוד לשמור על חיוך וטון רגוע בזמן צירים ;)).
אבל בהחלט לידת בית לא מתאימה לכל אחת, בימינו, וטוב שיש בית יולדות לכל השאר, ולמקרים בהם המיילדת בלידת הבית מרגישה שיש צורך לסיים את הלידה בבית החולים.
טוב לדעת שבבתי החולים ישנם אנשי צוות כמוך, מקצועיות וצנועות, שרוצות לתמוך ולעזור לכל היולדות, ורואות בעבודתן שליחות.
יש לך המון לתת לפורום! נשמח לשמוע עוד מנסיונך וללמוד ממך אודות העולם הקסום של הריון, לידה והנקה!
מה זה קשור לכפיות טובה?בילי
ברור שיש מיילדות מדהימות בבתי חולים שנותנות את הנשמה, אבל מה לעשות יש עדיין הרבה מיילדות שהן לא כאלה... ולכן זו רולטה, זה הכל.

ולחשוב שזה חוסר אחריות, זה לעניות דעתי מחוסר הכרה של הנושא (כך גם אני חשבתי לפני שבדקתי את הנושא), אני מזמינה אותך לבדוק את זה יותר לעומק ולפנות למחקרים וסטטיסטיקות בנושא).

הלוואי וכל הנשים היו מקבלות מיילדת לא נחמדה רק בגלל שהן היו ביקורתיות, אבל מנסיון וגם אישי זה ממש לא כך.

לגבי הנסיון שלך לגבי מקרים שמגיעים לבי"ח אחרי לידת בית, אין לי מה להגיד לך כי אני לא יודעת על איזה מקרים את מדברת, אבל אם את בעצמך אומרת שאלו מיילדות חסרות נסיון אז זה אומר הכל...
כמובן שחשוב שמיילדת הבית, צברה הרבה שעות בבי"ח קודם שתעבור ליילד בבית. המיילדות שאני מכירה לדוגמא הן מיילדות ותיקות מאוד, ורק אחרי הרבה שנים טובות פנו ליילד בבית.

וב"ה שיש גם את בית החולים למקרי הקיצון שבהם באמת צריך סיוע רפואי, ולכך הוא נועד. ולא להפוך כל אישה בלידה למקרה רפואי, צר לי, אבל אני מאמינה שהקב"ה ברא אותנו מסוגלות ללדת!!! ורק לעיתים רחוקות יש צורך בסיוע שכזה.

אני מרגישה שנפגעת (את מיילדת??.), זאת לא היתה הכוונה. אשרייך שאת מיילדת שעושה עבודת קודש להביא חיים לעולם...
בילי באמת ענתה בהרחבה. בנוגע לילדיםיוקטנה
אני הזמנתי את אחותי, למקרה שהילדים יהיו ערים בעת הלידה, או במקרה שיתעוררו במהלכה. הכנו שלל חטיפים למקרה חירום, אם היא לא תצליח להרגיע אותם באמצעים קונבנציונאליים ;)
בפועל הלידה התחילה בערב, וחברתי ליוותה אותי בטיול רגלי נעים. בזמן הזה בעלי קילח-סיפר-השכיב את שלושת הגדולים. הילדים לא התעוררו בכלל, ככה שאחותי בילתה את מהלך הלידה בקשקושי בנות עם המיילדת והחברה שלי, לסירוגין
יוקטנה, ילדת בלידת בית ולא ספרת?!אני ירושלמית
מהר מהר לשתף אותנו! איך היה? ומה? .... ובכלל? ....
היה מאוד נינוח ;)יוקטנה
המיילדת לא בדקה אותי בדיקה פנימית אפילו פעם אחת (ובכלל רוב הזמן היתה בחדר השני). היא ידעה מתי אני יולדת פשוט לפי הקול שלי. רחלי נולדה 4 ק"ג, ויצאה כששק מי השפיר שלם מסביב לראשה. המיילדת אמרה שיש המאמינים שזה סימן למזל ;)
למרות שהרבה נשים נעזרות במים להקלה על כאבי הצירים, אלי המים פשוט לא מדברים בלידה (אולי בפעם הבאה?), ככה שמהיתרון הביתי הזה לא נהניתי.
נהניתי מזה שאני לא צריכה להגיד 20 פעם "לא": לבדיקה פנימית בכל שעה, לעירוי נוזלים, למוניטור קבוע, לשכיבה על המיטה, לפקיעה יזומה של השק, לפיטוצין בסוף הלידה, למקלחת לתינוק, לחיסון נגד הצהבת... שמתי לב שכשאני אומרת הרבה פעמים "לא", הלך הרוח שלי נהיה שלילי. בלידה זה לא עוזר (מתישהו זה כן עוזר? גם עם הילדים זה רע מאוד!).
נהניתי מזה שאני מכירה את כל מי שנמצא איתי, ושבחרתי בכל אחד מהם. נהניתי מזה שאין חוקים טפשיים: לדוגמא, במאיר לא מרשים לאם להחזיק בתינוק בדרך מחדר הלידה לתינוקיה . לדוגמא, בתל השומר שמים את כל התינוקות במיטת חימום לאחר הלידה.
נהניתי מהמקלחת שלי בבית שלי עם הג'יפה האישית שלי. נהניתי מזה שאישה טיפלה בי אחרי הלידה ולא רופא (שהוא הרבה פעמים גבר). נהניתי להיות בבית שלי עם הילדים שלי, בלי הצורך לדאוג לנעשה בבית מרחוק (ושתקום מי שמצליחה להתנתק מהמחשבות האלה!). נהניתי מאוכל טעים (תודה לחמותי ולשכנותי) לאחר הלידה, ועוד 10 ימים לאחר מכן.

לא נהניתי: מהנסיעה לרופא הנשים לקבלת האישור עבוד משרד הפנים. מי שיולדת עם מיילדת בעלת רשיון יילוד ישראלי, פטורה מכך. אני ילדתי עם מיילדת בעלת רשיון יילוד אמריקני בלבד.
לא נהניתי: מבדיקת ה-PKU בקופת החולים. בפעם הבאה פשוט אסע לבצע את הבדיקה בבית החולים. לא היתה להם מחט בגודל המתאים והבדיקה מאוד הכאיבה לקטנטונת.
נשמע מקסים!אני ירושלמית
אבל יש לי שאלה אחת, איך את מסוגלת לתפקד בבית מיד למחרת הלידה, עם שלושה ילדים +תינוק שרק נולד ואת עוד ממש "יולדת"? האם רק לי זה נשמע בלתי אפשרי?
אני עד שבועים לאחר הלידה תשושה וחלשה לחלוטין. לאחר שבועים אני עדיין חלשה אבל מסוגלת לתפקד במינימום, קרי, טיפול בילדים ותחזוקה מינמלית של הבית, האם זה נורמלי?
אני דווקא לא קיבלתי פיצוטין בלידה שנייהבלה
ובארה"ב {לפחות איפה שאני ילדתי ..} דווקא הרופאים תופרים.

אף פעם לא חשבתי על הצד של העלות בעסק הזה.. נראה לי שבמילא חלק גדול מהנשים יעדיפו לחסוך את הסכום הזה ולנסות פשוט ללדת במקום שיהיה הכי קרוב למה שהן מחפשות
דרך אגב אני אשמח אם מישהי תענה לי- באיזה מקרים עושים ניתוח קיסרי {לא במקרים שזה נקבע מראש} אלא ניתוח חירום אני ממש מנסה לכסות בראש את כל הסיכונים האפשריים וללדת במין בית יולדות {אין לי עדיין את כל הפרטים על המקום} אבל נראה לי שבד"כ אין שם רופאים אז ניתוח חירום מרגע לרגע בטוח לא יתאפשר.
סתם מחשבה...אני ירושלמית
האפשרות ללדת בבית הופכת את המחשבה על עוד לידה בעזרת השם, לכ"כ נינוחה... בבואה לביה"ח הופכת היולדת ל'חולה' וכל ההרגשה היא כזו...
זה מאד מרתיע בפרט שאני שונאת בית חולים...
בלתי יקרהאנונימי (פותח)
אני לא חושבת שאת צריכה לקחת את זה כל כך אישי... נכון שיש מיילדות מדהימות אבל בעיקר הבעיה זו המערכת. בתור אחת שעוסקת במקצוע הסיעוד אך לא במיילדות אני מבינה אך לא מסכימה עם כל לידות הבית. הבעיה זו המערכת שחייבים לשים את המוניטור גם כשאין זמן והתינוק כבר עומד לצאת רק כדי שיהיה מה לכתוב... שיהיה הוכחות וכו. והמוניטור הוא דוגמא קטנה ושטותית. רק דוגמא. אני ילדתי מספר פעמים ופעם אחת עם מילדת זוועתית שלא הצליחה להרוס לי את חווית הלידה. לא הייתי רוצה ללדת בבית כי אני חושבת שאומנם יש סיבוכים פעם בכמה ואני מקווה שהם לא יהיו אבל לא הייתי רוצה שיקרה משהו לי או לתינוקי רק בגלל זה.. הבריאות מעל לכל. אם נולד ילד שלא נושם עם כל הכבוד למיילדת מנוסה שיודעת גם עזרה ראשונה זה לא טיפול שצריך ילד כזה. ילד כזה לעיתים זקוק לאינטובציה והנשמה, תרופות החייאה וכו, הדקות הראשונות הן יכולות להיות קריטיות להמשך החיים, לפגיעה נויורולוגית. חבל... נכון שזה לא קורה הרבה אבל אף אחת לא היתה רוצה שזה יקרה אצלה... לפעמים צריך להבליג ולבלוע צפרדעים
לידת ביתחנהלה
דודה שלי ילדה בבית את הילד השמיני.
ב"ה הכל עבר בשלום ובשמחה רק שכל המשפחה חשבה שהיא משוגעת...
סתם משתפת..
היה מעניין לקרוא השרשור
לחנהלהירוק זית
למה לחשוב שהיא משוגעת?
אני מאמינה בלידות בית.,
אני מאמינה שכל אשה צריכה להרגיש את עצמה ולהחליט מה נכון לה.לידת בית עם מיילדת או לידת בית בלי מיילדת או לידה בבית החולים.אם נעודד כל אחת להקשיב לעצמה אז כל אחת(ולא משנה מה בחרת)תצא מחווית הלידה בהרגשה טובה בהרגשה שהיא עשתה כמיטב יכולתה וכן...גם תיקח אחריות על החלטתה ,מה שיהפוך אותה למשתתפת פעילה בלידתה.
יש עוד פן של אחריות...אנונימי (פותח)
כלפי העובר...
נשים שיולדות בבית, חושבות שזה יותר אחראיבילי
גם כלפי העובר.

ואני אסביר:
הטענה היא שלידה שמתפתחת במקום הטבעי והרגוע ביותר לאם, היא גם לידה שמבחינה סטטיסטית עם פחות סיכון מאשר בבית חולים לאם ולתינוק!

יותר מזה, בבית חולים הסיכון לאם ולעובר גדלים מכיוון שישנן אין סוף התערבויות שלרוב מיותרות שפוגעות בעובר.
רוב הסיכויים שתינוק שאימו עברה לידה רגועה ולא קיבלה: אפידורל, טישטוש, פיטוצין (זירוז) וכו' גם לא יחווה מצוקה כשיוולד. (לדוגמא יש המקשרים טישטוש למצוקה נשימתית לתינוק לאחר צאתו לאויר העולם)

בנוסף, רוב המצוקות של התינוק אחרי הלידה ניתנות לחיזוי במהלך הלידה עצמה (ע"י מיילדת מנוסה, שיודעת להבחין בפרטים). והיתרון הגדול כאן הוא שהיחס הוא מיילדת אחת על יולדת אחת ולא מיילדת על שלוש נשים.
כך שיש יותר סיכוי שאם חלילה יש איזשהיא מצוקה, מיילדת הבית תבחין בזה הרבה לפני שהמיילדת בבית החולים היתה שמה לב לכך. כי כולנו יודעות שאפשר להעזב לנפשך בבית היולדות אפילו לשעה ומעלה.
ולא חסרים סיפורים על נשים שכמעט דיממו למוות אחרי לידה עד ששמו לב אליהן, בלידת בית, אין דבר כזה, המיילדת כל הזמן עם יד על הדופק.

ח"ו יכול להיות מצב שבו מה שיציל את המצב זה בי"ח, אבל אני שוב אומרת, בבית חולים יש יותר סיכוי לבעיות אחרות.

אז כל אחת צריכה לעשות את השיקול שלה של עלות מול תועלת והעיקר שיהיה בשעה טובה!

ממליצה מאוד לקרוא סיפורי לידה ביתי, ולראות את ההתנהלות בלידות אלה ואת השלווה.... השלווה....
חמש לידות ואין אחת דומה לשניה!!!אנונימי (פותח)
אופס! קפץ!אנונימי (פותח)
אז כמו שהתחלתי, חמש לידות ואין אחת דומה לקודמתה, והרי הפירוט לפניכן: הראשונה לידת ואקום תפרים ועוד קשיים אחרים (קיבלתי אפידורל)
השנייה בבית, לאחר שהייתי בביה"ח ולא קיבלו אותי, שיחררו אותי ואופס!- ילדתי בבית, אולי אפרט בהמשך! היתה לידה מאוד מיוחדת!
השלישית לידה די רגילה בבי"ח קיבלתי אפידורל.
הרביעית קיסרית- התחליה בהיפרדות שליליה ובדימום מלחיץ ביותר- בלי שום פתיחה!!! כתוצאה מכך התפתחה מצוקת עובר ובסוף לאחר ירידות רציניות בדופק וניסיון לחכות כמה שאפשר הובהלנו לחדר ניתוח, היתה טראומה של ממש, התאוששות נוראית, אנמיות של ממש, די סיוט- אבל מה - ילד ששווה הכל!
ולידה חמישית- זו שבקושי עבר חודש וחצי מאז- היתה מדהימה- בבי"ח ללא אפידורל, הרבה צירים בבית אך עונמשכו כמה שעות בבי"ח ויש לומר שהצוות מאוד התגמש לשיגעונותיי.

לגבי לידת בית- אני הייתי עושה זאת שוב- אם רק היתה לי תעודת ביטוח מלמעלה- כזו שתאשר לי שהתינוק שלי לא יחתום דום לב מיד אחרי הלידה כמו שקרה למשהי כאן בשכונה, אולי יש פחות סיבוכים בלידות בית אך עם זאת איזו אישה יכולה לחיות עם עצמה שמשהו קרה לתינוק שלה בלידה כי היא ילדה בבית ואם רק היתה יולדת בבי"ח הכל היה נראה אחרת, יודעות מה- אפילו אם זה לא היה עוזר שהיתה יולדת בבי"ח, כאילו שחסרים רגשי אשמה אחרי אסונות שלא נדע...
אז אני אומרת מדהים, נהדר, מיוחד, חוותי, קרבת ה' גדולה ועוד, אבל בחיים לא לעשות זאת מלכתחילה!!
לידה בביתאנונימי (פותח)
סליחה קפץ ליאנונימי (פותח)
אמא שלי מלווה נשים בלידה רק שהיא יותר מזה היא מיילדת עם נסיון של 32 שנה וכיום בפנסיה. יש לה מוניטור בבית ויש לה את הידע לבדוק פתיחה. היא גרה במקום בו המרחק לבית החולים הוא לפחות חצי שעה כך שיש אליה המון פניות לבדוק רק מה המצב כדי לא לרוץ סתם לבית החולים ולפעמים אם לא מתקבלים אז גם לא מקבלים החזר על האמבולנס. והיו מקרים לא רבים מידי אבל בהחלט היו שהאישה שבאה להיבדק היתה ממש בלידה ואז הם המשיכו את התהליך במקום ולא ידוע לי שהיו סיבוכים במקביל הזמינו אמבולנס שלקח את היולדת והתינוק לבית החולים לסיום טיפול בתינוק ובאם. ידוע לי לאחר שיחה עם שתיים מהנשים שהן בשמחה היו מתכננות את זה מראש אבל רק עם אימי לצידן.
מישהי קנתה סנדלים לילדים במחיר טוב?ואז את תראי

אשמח לשמוע איפה, לא אונליין

משהו איכותי

היה להם עכשיו 1+1 על האש פפיסאין יאוש315
יצא כ100 שח לסנדל מעולה
ילדה בת 10 ודאודורנטytrewq

הגדולה שלי בת עשר, מסיימת כיתה ד. ושמתי לב שהבגדים שלה מתחילים להיות מסריחים בבית שחי.

מתלבטת אם להסביר לה שהיא צריכה להתחיל לשים דאודורנט, או לחכות עם זה...

לא זוכרת שאני בגיל הזה התחלתי לשים. ודווקא הייתי מאוד מפותחת בגיל צעיר.. 

למה לחכות?אוזן הפיל

זה מאורע משמח

חלק מההתבגרות

אפשר לחגוג את המאורע

כמו שחוגגים נפילת שיניים בגיל 6 (תכלס זה די מפחיד)

ללכת לבחור

לתת עטוף יפה עם כרטיס ברכה


העיקר לא להסריח, זאת בקשה אישית ממני🙏

למה לא?רקאני

אני לא חושבת שזה עניין של גיל

אם מזיעים כדאי להשתמש בדאודורנט

למה היא צריכה לסבול אם היא קטנה?

סתם ככה לא הרחתי עליהytrewq

רק כשכיבסתי לה את הבגדים שמתי לב.

לא יודעת, גם לא כ"כ בריא, לכן באינסטינקט מעדיפה לדחות... 

אם ככה אז אולי לא קריטיאוזן הפיל

לפעמים זה יכול להיות חד פעמי בגלל עייפות, תזונה ספציפית, או אפילו מחלה


אם נראה לך שביום יום היא בסדר, אז גם אני הייתי דוחה

אבל כן מתחילה שיח שיבוא יום וכו'

אני לא חושבתרקאני

שצריך לחכות עד שאת תריחי

מספיק שהיא מריחה

אולי תשאלי אותה ותציעי לה שאם זה מפריע לה שתשתמש

כשהייתי ילדה הסרחתי הרבה זמן עד שקנו לי

והתפדחתי לבקש בעצמי

מסייגת שלפעמים זה הפוךטארקו
הרבה פעמים לא מריחים על עצמך... ומי שמסביב מריח ועוד איך.

יש לי אחות שלא הייתה מבינה מה אני רוצה ממנה כשהייתי שולחת אותה לשים דאודורנט....(והיא בהחלט הייתה צריכה..)

יש טבעיים.המקורית
לדעתי אם יש ריח - לשים
להקדים תרופה למכהאמאשוני

אם כבר מריחים בבגדים, ואנחנו בתחילת הקיץ,

זה יגיע מהר לריח שהסביבה מריחה.

לפעמים לוקח זמן להטמיע הרגלים וכדאי שתתחיל להתרגל.

אולי זה לא בהול לקנות מחר, את יכולה לבדוק מה האופציות ומה מדבר אלייך.

תקני לה דאודורנט טבעירק לרגע9
גם בריא וגם ריח נעים
יש גם אופציות טבעיות ללא אלומיניום וכובעלת תשובה

למיכל סבון טבעי יש דאודורנט לילדים אולי תבדקי אותו

יש גם את ערוגות ובטח בחנויות טבע יש מבחר

כן בטח כדאי לקנות לה. אם מפריע לך הבריאות יש כאלהקופצת רגע

טבעיים. וראיתי שגם ל dove יש עכשיו דאודורנטים של 0% אלומיניום או משהו כזה( שזה גם בתכל'ס לא עובד כל כך טוב 🫣)


נראה לי שעדיף שזה יבוא ממך.


אני קניתי לבת שלי שבכיתה ג', יותר בשביל ההרגל ובגגלל שהיא מגלה עניין בטיפוח עצמי ואני רוצה לעודד את זה. אין עדיין צורך אמיתי. אבל אני רוצה למקם את עצמי ככה שאני אהיה זו שאכיר לה את הדברים ושהיא תרגיש בנוח להתייעץ איתי, וגם תתרגל לרעיון שכשגדלים יש לזיעה ריח פחות נעים ושמים דאודורנט.

אגב היא כבר סיפרה לי שאחרי שיעורי ספורט הכיתה מסריחה ושבאמת כדאי שישימו דאודורנט. אבל למרות זאת לא נראה לי שהיא מקפידה כרגע לשים כל יום 😅 כאמור כרגע אין לה עדיין ריח. 

קניתי לילדים שלי מוקדם יותרקפצתי לבקר

בגיל 9 כבר התחילו להסריח, קניתי להם כמה סוגים שיוכלו תשים איזה ריח וסוג שיותר נעים להם.

כן מזכירה להם כל בוקר דאודורנט. כמו צחצוח שיניים וסנדלים גם דאודורנט..

שלא יסריחו. זה לא נעים להם ולא לסביבה

רק אומרת שבדאורדורנט יש חומרים לא מומלציםאוהבת את השבת

בטח לילדים..

ממליצה לנסות לקנות משו יחסית טבעי או בלי אלומיניום

או להכין מסןדה לשתיה


אולי למיכל סבון יש משהו נעים וטוב לילדים?נפש חיה.
יש לה, בדיוק ראיתיDoughnut
וואלה ניסינו. עבד עד שהוא באמת התחיל להתבגראורוש3אחרונה

וביי. חייב את הרגילים.

ניסיתי גם בעצמי לעבור לבריא, אותו כנ''ל, לא באמת עובד. באסה. 

מיטה ללא מעקההבוקר יעלה

קניתי מיטה חדשה לבת שלי בת שש וחצי

מתוך מחשבה שהיא כבר גדולה ובגיל הזה בדרכ לא מתגלגלים מהמיטה אצלי, קניתי ספפה ללא מעקה. היא נפלה מהמיטה בלילה הראשון, קירבתי את שידת ההחתלה כך שתחסום אותה מליפול אבל הבעיה שהיא זזה בשינה והשידה קרובה לראש המיטה.. בקיצור הלילה היא נפלה שוב ובכתה מתוך שינה, נקרע לי הלב ☹️

ויש לי מסורי מצפון שלא חשבתי לעומק וקניתי עם מעקה.

ומתלבטת מה לעשות? יש למישהי רעיון? 

תפרשי שמיכה מתחת, היא תתרגל בסוףחילזון 123
או שתשימי אולי גב של כסא ליד. ככה זה טיפה יאט את הנפילה, אם תהיה
אני אנסה, תודה!הבוקר יעלה
זה עם מיטה נפתחת?כורסא ירוקה
תוציאי את המיטה התחתונה כזה 3/4 החוצה, ככה שזה לא יעלה למעלה אבל אם היא תיפול תיפול עליה. לרוב לא נופלים פעמיים וגם כן זה ממש נמוך
אין אפשרות, חדר קטןהבוקר יעלה
וממול המיטה של אחותה 
בין המיטות, עד המיטה של אחותהטארקו
בתור פתרון זמני עד שהגוף שלה ילמד לא ליפול...
בין המיטות יש שידת החתלההבוקר יעלה
שאין לה מקום אחר להיות.. 
אז אולי יש איזה מזרון קטן שאפשר לשים שם?טארקו
^^ לשים על הרצפה בין המיטות משהוכורסא ירוקה
מזרן, פוף, שמיכות. העיקר משהו רך שתתגלגל עליו
לתקוע כריות בקצה מתחת לסדיןאור10
לא יחזיק..הבוקר יעלה
סדין קצת יותר אלסטי או גדול מחזיקאור10
מספיק כדי לתת תחושה לילד שזה הקצה

ככה אנחנו עשינו


2 כריות לאורך הקצה

לא בטוחה אז שהבנתי איךהבוקר יעלה
אפשר לקנות מעקה אוניברסלימאוהבת בילדי
יש כזה לספפה?הבוקר יעלה
מכירה רק למיטות מעץ
אולי פשוט תוסיפי מעקה?יהלוםנוצץאחרונה

יש ספפות שבאות עם מעקה, אולי אפשר להוסיף איכשהוא?

או לשים מזרון קטן ליד המיטה

סיפור הלידה שליסיפורלידהשלי

פתחתי משתמש למרות שכנראה תזהו אותי כדי שלא ישמר לי בכרטיס.

 

יום שני בצהריים צירים חזקים מאוד, ודיי תכופים.

אני מחליטה לא ללכת לבית חולים כדי שלא יתנו לי זירוז ושאהיה יותר קרובה ללידה.

סובלת מאוד אבל מתעקשת על זה.

עד הבוקר אני עם צירים ואז מפסיקים.

כל הבוקר אני עם צירים פעם ברבע שעה בערך.

מפזרת את הילדים לגנים כאובה ועייפה וחוזרת לבית

נכנסת הביתה ומגלה שאני לא יכולה לעמוד, יש לי לחץ חזק באגן כל כמה דקות

מתקשרת לספר לבעלי שיתכונן אולי הוא יצטרך תכף לצאת מהעבודה אליי.

 

אני מנסה להכין א.צהריים ורואה שממש אין סיכוי אז מתייאשת והולכת לנוח, שמה את הקטן שלי איתי במיטה שישחק לידי ואני שוכבת.

מרגישה הפרשה גדולה שיוצאת אז קמה לשירותים ומגלה שכנראה הפקק הרירי יצא, פעם ראשונה שזה קורה לי. אף פעם לא ראיתי אותו יוצא.

קצת נלחצתי אבל ידעתי שזה לא אומר כלום ושזה לא מלמד שאני יולדת היום.

עוברת עוד שעה ואני מגלה שאני לא יכולה לקום מהמיטה.

 

מתקשרת לבעלי להתייעץ איתו,

מספרת לו על המצב והוא אומר לי שהוא בא, אמרתי לו שלא יודעת אם כדאי כי אין לי צירים אז זה לא לידה.

הוא מתעקש שאם אני לא יכולה לעמוד אז שאלך להיבדק (ותודה לו על העקשנות הזאת).

מתייעצת גם איתכן כאן בפורום ואתן מדרבנות אותי להיבדק.

 

הוא מגיע, אני הולכת עם אמא שלי לבית רפואה והוא נשאר עם הקטן בבית.

מגיעים, האחות מקבלת אותי ושואלת למה באתי.

אמרתי לה שאין לי צירים ויצא לי הפקק הרירי וקשה לי לעמוד.

האחות התגובה: "בלידה חמישית את כבר אמורה לדעת שלא באים רק בגלל הפקק הרירי אם אין צירים. טוב תעלי למיטה נעשה מוניטור" (ורק בגלל המשפט הזה אני מספרת את הסיפור לידה שלי, אף פעם לא כתבתי סיפור לידה)

אני בלב שלי מרגישה לא נעים שככה ננזפתי ושאולי באמת סתם באתי.

עושים מוניטור, האחות: "יש לך צירים כל 10 דקות, אלה לא צירים של לידה. לכי תחכי לרופא שיקרא לך"

 

יצאתי לחדר המתנה מחכה לרופא ואז קוראים לי לעשות אולטראסאונד לבדוק מנח לפני הרופא.

הטכנאית: את יודעת באיזה מנח הוא?

אני: בטח, מנח ראש

הטכנאית: מנח רוחב

אני: זה אומר שבטוח לידה בניתוח??

הטכנאית אומרת שכנראה שכן.

אני יוצאת ממנה מזועזעת ובהחלטה שאני פה לא כדי ללדת אלא כדי להפוך אותו. אני לא יולדת בניתוח.

 

מתקשרת לספר לבעלי.

מגלה שלפני בתור יש בערך 15 נשים.

אחרי עוד חצי שעה של המתנה לרופא אני אומרת לאמא שלי שזה ממש מיותר שהיא תחכה איתי, אני לא יולדת עכשיו ויש פה תור ארוך, שתלך הביתה ואקרא לה אחרי שאדבר עם הרופא.

היא בהתחלה לא רוצה ללכת אבל כשהזמן עובר ולא קוריאם לי היא משתכנעת והולכת.

 

כל זמן ההמתנה אני יושבת ומחכה, רוב הזמן אני בסדר חוץ מכל 5 דקות שיש כאב חזק באגן ל2 שניות שגורם לי לעצור את הנשימה ןאז עובר ואני בסדר.

 

אחרי נצח הרופא קורא לי, אני קמה אליו וכמעט נכנסת לחדר ואז רצה אחות ואומרת לו "אולי תקבל קודם את היולדת ההיא? היא בוכה פה ונראה שממש סובלת"

הרופא אומר לה שהוא כבר קרא לי ובאתי אז יקבל אותי ואני האחרונה שלו אז אם יוכל אחר כך יתעכב ויקבל גם אותה. (עוד נס בשרשרת הניסים)

 

אני מתיישבת מולו ואומרת לו: אני לא באתי ללדת, עכשיו גיליתי שהעובר במנח רוחב אז באתי להפוך אותו.

הוא מסתכל עליי ואומר: את נראית בלידה, תעלי מהר למיטה. קודם נבדוק פתיחה ואחכ נדבר

 

אני עולה למיטה, הוא בודק פתיחה ואומר: מה אני מרגיש פה, אני לא יודע מה אני מרגיש פה.

מוציא את היד ומכניס שוב: מה זה? מה אני מרגיש כאן?

אוי זה היד! תעצרי, אני לא צוחק איתך. אל תנשמי, אל תזוזי, אל תלחצי.

הוא רץ לדלת וצועק "צוות לחדר שלי מהר, היא בלידה"

פתאום החדר מתמלא במלא אנשי צוות, הרופא מודיע להם שצריך להוציא אותי עם המיטה.

הם אומרים לו שזה מסובך. הוא הולך לדלת ובדרך מעיף את כל מה שמפריע, הכיסא, השולחן שלו ומודיע להם "היא יוצאת עם המיטה הזאת עד החדר ניתוח"

תוך כדי שגוררים את המיטה אחד מתחיל להפשיט אותי, אחר להוריד לי כיסוי ראש, עוד אחת את התכשיטים ואחד עם טפסים מקריא לי מה רשום תוך כדי ריצה במסדרון.

מגיעים לכניסה לחדר ניתוח, הוא סגור.

מדליקים אורות מכינים אותו לניתוח, אומרים לרופא שאין רופא שיכנס לניתוח והוא מיד אומר שהוא יכנס.

ואז מישהו נזכר לשאול אותי "הודעת לבעלך?"

אני אומרת להם שלא ומתקשרת אליו ומבקשת שיעדכן את אמא שלי.

אני חותמת קשקוש כל שהוא על הדף כי מכריחים אותי ואז שואלת אותם אם אני בטוח יוצאת חיה מהניתוח.

הרופא החמוד רואה שאני בוכה ומתנצל שהכל ככה מהר ובלחץ "פשוט אני חייב להשיג אותו לפני שהוא ממשיך לצאת" ולא עונה על השאלה שלי.

 

מכניסים איתי לחדר ניתוח ומיד מתחילה להרגיש ששמים לי כל מיני חומרים על הבטן (אולי חיטוי, לא יודעת) .

אני נלחצת ואומרת להם שלא יחתכו אותי כי לא נרדמתי.

אחרי שנייה כנראה נרדמתי 😅

 

התעוררתי אחרי לא יודעת כמה זמן כדי לגלות שתודה לה' הצליחו להציל אותי ואת התינוק.

לכאבים שלא הכרתי מעולם.

 

אני עוד מתאוששת מהניתוח, מהפחד הזה למות.

אמא שלי כמובן הייתה עם יסורי מצפון שלא הייתה שם אבל אמרתי לה שזאת אשמתי, אני שלחתי אותה. ובתכלס, לא חושבת שהיה מועיל לי אם מישהו היה שם כי גם ככה הכל היה מהיר ובלחץ.

 

אהה והקטע הכי מדהים.

יום חמישי שלפני הלידה הסתובבתי בבית והרגשתי תחושות מוזרות באגן.

ניסיתי לתאר לבעלי מה אני מרגישה אז אמרתי לו ש"זה מרגיש כאילו התינוק דוחף את היד שלו".

לא היה לי מושג שיש דבר כזה, לא שמעתי מעולם על תינוק שהוציא את היד.

 

ואת כל הסיפור הזה כתבתי גם בשביל לנסות להשתחרר עוד קצת מהסיפור הזה כי עדיין זה צרוב בי.

וגם כדי להגיד לכל אחת כאן- תקשיבי לעצמך. שכולם מסביב יגידו מה שהם רוצים, כולל הרופאים והאחיות.

אם את מרגישה שמשהו לא תקין, שמשהו לא רגיל, שאת צריכה להיבדק- תלכי!

עדיף ללכת 100 פעמים סתם ולא לפספס את הפעם אחת שהייתה נצרכת.

 

ותודה לה' על כל הניסים שבדרך.

על בעלי שדירבן אותי ללכת

על הרופא שלא ויתר על התור שלי לטובת מישהי שנראתה ונשמעה יותר סובלת

ו.ודה ענקית לכן על הדרבון והעידוד באותו יום להיבדק ובכלל שליוויתן אותי בלי שידעתן בדיוק את הפרטים אבל נתתן הרבה כח עד שנכנסתי לניתוח

ועל זה שהתינוק ואני בריאים ושלמים וחיים.


 

סליחה על האורך, לא תיכננתי לכתוב כל כך הרבה.

מזל טובדיאט ספרייט
התרגשתי מאוד מהסיפור ❤️
וואואוזן הפיל

כולי צמרמורות

אני רוצה לתת לך את גביע העולם

איזה גיבורה שאת

כשקראתי על האחות שקיבלה אותך רציתי לבעוט במשהו

אוף איזה עצבים

ואז טלטלות

וטוויסטים

חתיכת סיפור יש לך

בה שיצאתם מזה בשלום

🩷

וואו, איזה סיפור מצמררמתיכון ועד מעון

הןדו לה'  שהיה לך כזה שליח טוב.

איזה השגחות וואוווווו מזל טוב! התאוששות קלה ,נפש חיה.

החלמה מהירה וטובה

הרבה הרבה נחת!! 

אמא איזה מטורף❤️😭🥹חמדמדה

ליבי עלייך שהיית שם לבד רק, נשמע לא פשוט…

וברוך ה' ששם שליח טוב בדרך שלקח אותך ברצינות

החלמה מהירה, גופנית ונפשית💖💖

אמאל'ההההאורוש3

גרמת לי לבכות (הורמונלית וזה).

תקשיבי חוויה ממש מלחיצה.

הכי חשוב ששניכם בסדר ב''ה.

אבל ממש ממליצה לך לעשות איזה עיבוד רגשי לאירוע הזה.

כל הכבוד לך שהלכת.

האחות היתה מתנשאת להחריד ומזל שלרופא היו חושים טובים. מה זה אין רופא לניתוח? הזוי משהו.

חיבוק גדול לך!! התאוששות מהירה ונחת מהמתוק!

וואוו איזה צמרמורתשירה_11

אמאלה איזה סיפוררר

וואווו מרגש מאודדדנושש
איזה פחד! ממש נס!אן אליוט
שתהיה לך התאוששות מהירה, גם רגשית, והרבה נחת!
ואו ניסי ניסיםSeven

ותודה להשם שהיו שם שליחים טובים

מזל טוב והחלמה קלה

וואוו!השקט הזה

ממש שרשרת של ניסים! מרגש ממש

תודה ששיתפת אותנו

וואווורקאני

אני עם פה פעור

מטורףף

מלא מזל טוב

התאוששות קלה בגוף ונפש!

וואו וואו וואו איזה סיפור!!דיאן ד.

קראתי כמה פעמים בנשימה עצורה.

 

איזה ניסים! חסדי ד'

 

מקווה שהתאוששת ואת מרגישה יותר טוב גם את וגם הקטני.

תודה ששיתפתפילה

עברת את זה כמו גיבורה. ברוך ה' שאתם בסדר.

אני חושבת שזה חשוב מאוד לשתף גם סיפור כזה כדי שנזכור שאנחנו בידי ה' ...

הרבה מזל טוב! בריאות ונחת

וואוווו דמעותתתתת תקשיבי לא יאומןאוהבת את השבתאחרונה

נס נס נס נס נס נס

מרגש ןמצמרררר


חיבוק ענקקקקקק

בע"ה שיהיה לכולכם מלא בריאות

מחפשת לקנות לבית עציצים מלאכותייםשמה לב
בדגש על כאלה שנראים אמיתיים.. אשמח מאוד לשמוע מניסיון, ואם יש המלצות על מקומות או קישורים בכלל טוב!
יש בשיין מלאאפונה
ראיתי בשיין אבל לא יודעת מה באמת נראה אמיתישמה לב

והתגובות לא חד משמעיות... לכן אמרתי אשאל פה את חכמת ההמונות🙃 אולי למישהי יש ניסיון

אני מסתכלתאפונה
על ביקורות עם תמונות
ואת מצליחה להבין מהתמונה איך זה נראה באמת?שמה לב

אין לי ניסיון בזה ובא לי לקנות בכמות. ראיתי שעל הרבה עציצים כתוב בתגובות שהגיע בפועל הרבה יותר קטן ומדולל מאיך שנראה באתר

ואם כבר מזמינה בא לי להזמין כמות, ולא בא לי להזמין ואז לגלות שלא מוצלח..

בד"כ כןאפונה
אבל לא הזמנתי עציצים.. פריטים אחרים ככה עושה.
אחלה תודה!שמה לב
אם יש למישהי קישורים מומלצים מניסיון, אשמח..
יש בסטוקים וכאלהבתאל1
וככה את יכולה להתרשם מקרוב. ובדכ זה לא יקר
יש באיקאה כל מיניקנמון

חלקם נראים מלאכותיים אבל יש כאלו (בעיקר עציצים שהם רק עלים) שממש נראים טוב!

ראיתי גם בסטוקים כל מיני. (לא יודעת אם הייתי קונה בשיין. זה קצת לקחת סיכון. במיוחד אם רוצים כמות)

איקאה16210
מציעה שתלכי לראות פיזיתשקדי מרקאחרונה

כי קשה להתרשם באתרים..

ממליצה על איקאה או בחנויות סטוק לפעמים יש מציאות טובות 

עזרו נא לי🙏🏽 כרטיס ביימי מודפסיעל מהדרום

לק"י


החלטנו לקנות לצהרוניות גיפטקארד של ביימי.

רצינו לתת כרטיס מודפס, כי לאחת מהן אני בספק אם יש הודעות. וזה גם נראה לי קצת יותר מכבד לתת לפחות דף כתוב (חוץ מהברכה).

אז קניתי 2 גיפטקארדים ושמתי את הטלפון והמייל שלי, ולאחר מעשה אני תוהה אם הם יוכלו לקנות כשזה עם הפרטים שלי🤦‍♀️

וגם לא הבנתי איך מדפיסים.


מישהי פה מבינה בזה?!

אני לא מבינה בזההשם שלי

אבל אני לא חושבת שתהיה להן בעיה להשתמש.

ברגע שיש להן את הקוד, זה עובר.

כשלא היה לי טלפון חכם, הייתי כותבת את המספר על דף, ולא היתה לי בעיה לממש.


לא יודעת איך מדפיסים.

זכור לי שאפשר לבקש בשירות לקוחותnik

מקווה שאני לא טועה.

קיבלתי אחד מודפס יחסית לאחרונה

אין לי זמן לזה...אבל תודה!יעל מהדרום
אני גם עשיתי ככה כמה פעמים.רוח הרים

וגם קבלתי כרטיס ביימי מודפס מתנה והשתמשתי ולא הייתה בעיה

החנויות רק צריכות את הקוד עצמו

אין בעיה להדפיס את זה, את עושה את זה בעצמך באתר

תודה! איפה באתר?יעל מהדרום
עשיתי את זה גם כן, אבל אני לא יודעת לומר לך איפהיראת גאולה

באתר זה מופיע

אבל עשיתי את זה, אז כנראה מצאתי איפה 

תכנסי להודעת סמס שקבלת ושם אמורה להיות אפשרותרוח הרים
להדפיס
תודה! אני לא מוצאתיעל מהדרום
-->רוח הרים
ניסיתי להכנס עכשיו דרך הפלאפון ויש לך למטה אפשרות 'לשמירת המתנה' ושם את יכולה להדפיס או לשלוח לעצמך לווטסאפ או למייל (ומשם תדפיסי)
מה בדיוק מדפיסים? הסתבכתייעל מהדרום
את המספר הארוך של הכרטיסאמאשוני
תודה! מקווה שאמצאיעל מהדרום
תתחברי באתר עם המייל שלךאמאשוני

תליצי על "המתנות שלי" מהמחשב זה עיגול ורוד,

תפתח רשימת המתנות.

תבחרי על הצגת המתנה,

ואז יש כפתור של שמירת המתנה.

ואז הדפסה.

תבחרי רק הדפסה, לא שיתוף.

תפתח לך הודעה של קיבוע המספר.

תאשרי

ואז זה יציג לך את המספר המלא.

אויש עכשיו נכנסתיאמאשוני

וראיתי שהם שינו את השיטה.

יש קוד חד פעמי שמתחלף כל עשר דקות,

אז אולי אין ברירה אלא לפנות לשירות הלקוחות ולבקש מהם לתקן.

אלא אם במקרה דרך הרכישה מופיע לך המספר המלא שלא מתחלף.


אפשר לקנות גלויה יפה או להכין משהו צבעוני בבית ולהדפיס

ולשים ציור של ביימי עם הסכום ואז לצרף פתק בכתב יד שעקב תקלה, מספר השובר ישלח בהמשך או משהו כזה..

יש שם אפשרות להדפיס pdf ואז זה המספר הקבועפצלושון
נכון תודה עכשיו הצלחתי לראות את המספר המלאאמאשוני
תשלחי לעצמך בווטסאפאמאשוני

ותבדקי אם הוא נותן לך מספר?

כם אני זכרתי שככה עושים, אבל עכשיו לא נתן לי.

תודה לכל המשיבות! אני אנסה מה שהצעתןיעל מהדרוםאחרונה
יתרונות בלידת חורף: (תזרמו😅)פומלה
יש בקיץ מלאאא פירות להעביר בחילות וסתם להתפנקפומלה
הלידה עצמה לא חמה ולא מתוך זיעהפומלה
לא חם ככ ומזיע בסוף הריוןזברה ירוקה
כשהתינוק/ת בגיל 6-10 חודשיםמצפה88
הוא לובש בגדים קצרים וככה זה מעודד לזוז יותר בדיוק בשלב של הזחילה והישיבה וכו'
ממש נכון!!!שיפור
שהעולם קפוא ורטוב ואפשר להתכרבל כל היום במיטהאוהבת את השבת
בלי ייסורי מצפון

ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת


וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..

לא צריך לסחוב את סוף ההריון בחוםהשם שלי

כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.


לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.


אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.


בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.

וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.

שהבייבי מתחיל לזחול בקיץראשונית

שאת לא בחודש תשיעי באוגוסטטט

שיש יותר בגדים ללבוש בחודש תשיעי (סריגים וסוודרים)

שהבייבי יהיה מהגדולים בכיתה (אבל זה תקף רק לינואר+)

בסוך הריון מסוכן להסתובב בחום.... היו מקרים שלא נדאוהבת את השבת
אחרי הלידהזריחה123

אפשר להסתובב בבית בלי חזיה ורק לשים קפוצון מטשטש מעל חח

ולא להזיע (או להזיע פחות) בהנקות

אבל כל החלב מטפטףרקאני
בלידות ראשונות באמת טפטףזריחה123אחרונה
בֹרביעית לא, אז היה מאוד נחמד בלי..
יש מסגרות לילדים סביב הלידהשיפור
סוף הריון בחורף ולא קיץרקלתשוהנ
חופשת לידה לא מתבזבזתהשם שלי
על חופש גדול/ חגים/ פסח
שהחופשת לידה לא על החופש הגדולנחת-רוח
הממ כשאין סבב עם איראן וכו חחח
לא מצאתי חסרונותטארקו

סתם חח אולי רק שצריך לעשות פיזורים בחורף עם ניובי.. אבל גם בקיץ זה סיוט אז..


יש לי ילד קיץ וילדת חורף

החורף היה יותר מוצלח בפער...

סוף הריון כשנעים ולא כשנמסים וכנל בגלי חום של ההנקה בהתחלה

מזג אוויר שמזמן התכרבלות כשגם ככה זה מה שהכי זורם בגיל הזה

זחילה בשלב שמתחיל להתחמם ולא צריך מליון שכבות

יומולדת בחורף זה נוח עם מערכת החינוך, שובר שגרה בקטע טוב ולא צריך לדחוף את זה איכשהו ולהקדים בחודש כי יוצאים לחופש...


קיצר

אני בעד לידות חורף לו רק זו הייתה תוכנית כבקשתך...

אוי הכי כיףףףף, מניסיון...ממתקית

אין את התלבטות מה להלביש לתינוקי, כלומר כמה שכבות...כי קר והכל יותר ברור.
ולחורף יש את הבגדים הכי בובתיים, ולשבת בפוך עם תה חם ועוגיה כשהתינוק יושן ובחוץ סוער זה הכי כיףףףףףףף.
אין את ההתלבטות אם לצאת או לא
פשוט נהניםפ מהבית.

סופ ההריון לא בקיץ! חם ליייייחוזרת בקרוב
יואו, בלידה האחרונה שלי נסעתי בגשם ללדתשמש בשמיים

בדיטק כשיצאתי מהבית התחיל גשם, כל כך נהניתי, זה מצחיק אבל כאילו הגשם שיורד ביחד עם להביא חיים לעולם היה לי חוויה ממש חזקה!

וכל מה שכתבו כאן חוץ מזה להתכרבל עם התינוק, לחמם אותו בחום גוף שלך, שהוא מתחיל לזחול ונהיה קיץ, סוף הריון בחורף (את זה לא היה לי כמעט, היה קיץ בערך עד הלילה שילדתי ואז התחיל החורף) כי זה סיוט סוף הריון בקיץ...

לא מזיעים בהנקותבתאל1
לא סובלים מחום בסוף הריון ובהנקה
אולי קצת מצחיק לחשוב על זה-קנמון
בקיץ של אחרי הלידה התינוק כבר יהיה מספיק גדול כדי שיהיה אפשר לצאת איתו לטיולים ואפילו להכניס המעיינות (לא קרים). לטייל עם תינוק בן חצי שנה זה לא כמו לטייל עם ניו בורן..
מסכימה עם כל היתרונות, אבל מוסיפה שבחוויההתייעצות הריון
שלי לצד כל הטוב הזה, הרגשתי שיותר קל לשקוע בדכדוך או דיכאון אחרי לידה כי לא יוצאים החוצה כמעט, לא פוגשים אנשים, הכל אפור בחוץ.. 
נכון.. מסכימה! לכל מטבע יש 2 צדדיםאוהבת את השבת
אני אובדת עיצות עם השינהשירה_11

זה מוציא אותי מדעתי כבר.

ירדתי משינה עצמאית, של הילדה בת 3 כי לא בא לי טוב כל הבכי הזה, אני סוחבת איתה עד 9 בערך  ונותנת לה לישון בסלון.

או בנחת או גם בעצבים כי היא התרגלה לטוב הזה של הסלון.

 

אני לא מסוגלת לשבת לידה בחושך בחדר עד שהיא תירדם זה גדול עליי.

ובנוסף היא ממש מעירה את התינוק בן שנה שיישן איתה בחדר, השינה שלו לא חזקה והוא מתעורר בקלות.

 

בעלי מתעקש שצריך להחזיר אותנו לחדר שלנו בחזרה.

 

לא באלי בכלל, הוא כבר במיטת תינוק והחדר שלנו קטן, וגם מה תחשוב הגדולה? היא תקנא ותרצה לבוא גם.

 

מצדד שני דיי זה בלתי אפשרי כל ערב הסיוט הזה!! זה מביא אותי לרמה אחרת של חוסר סבלנות כבר ואני שונאת אתעצמי ככה.

 

 

 

מה אני מפספסת?

 

אולי יעניין אותך