ויש לך גם תקציב 5000 ש"ח.

אני ממליצה בחום. אם את לא בהריון בסיכון,סוכרת הריון,דימום יתר,לידות אחרי שבוע37 כו'..

והאמת היא שממש אין לי 5000 ש"ח למילדת. העזתי אפילו לחשוב ללדת רק עם תומכת לידה.

שוב - הלידות שלי קצרות מאד, אני אפילו לא יכולה לבנות על מיילדת בית, כי אם היא תגיע תוך שעה מהציר הראשון, זה עלול להיות מאוחר... ובטח שלא הייתי מוציאה כזה סכום על מיילדת שתבוא לראות את התינוק כבר בחוץ...

לא נראה לי שיש בסביבתי מיילדת בית, מקסימום תומכת לידה.

האמת היא שאם אני לבד עם בעלי בבית, (כלומר הילדים ישנים או משהו) אפילו לא מפחיד אותי ללדת לבד עם איזה שכנה שתעזור טיפה.

מה באמת הצורך במיילדת? ברור שצריך עוד מישהו, השאלה למה לא איזה שכנה, והשאלה עד כמה אני צריכה "לבנות" על סיבוכים שעלולים להיות ח"ו, שאז וודאי שצריך מיילדת.

כל המיילדות לוקחות מחירים כאלו?

אני מאד מוכנה לזה נפשית, חולמת על ללדת בבית כבר שנים, רק שלא התאפשר עד עכשיו, וגם בבי"ח, גם ככה מרוב מהירות לא היתה לי שום התערבות, אפילו לא אינפוזיה...

מפחיד אותי ללדת בחדר לידה קטנטן עם דלת זכוכית כזאת כמו חלון של שרותים, חצי אטומה, עם וילון שלא זוכרים לסגור, וכשאני בלידה לא אוכל לשים לב שסוגרים, ובמסדרון כולם מסתובבים חופשי. זה לא כמו בבתי חולים אחרים שיש מסדרון למלווים, ובמסדרון הראשי עוברים רק הצוות. לא בא לי שאיזה בעל יתבלבל בחדר של אשתו ויכנס לחדר שלי.

מפחיד אותי בתי חולים שמכריחים כל מיני דברים שאני יודעת שלא טובים לי, ולא מספיק קשובים לי. (כגון - לעשות חצי שעה מוניטור בקבלה, לפני שמעבירים לחדר לידה, אם ככה, אני ילד בקבלה עם כל השכונה ולא בא לי.)

נכון, עושים בדיקה קודם, אבל המיילדת לא יודעת, שמפתיחה 6 ללידה יכולות לעבור אצלי 10 דקות. ולא כל המיילדות קשובות למה שהיולדת אומרת. וכמו שאני מכירה את עצמי, כשאני בלידה אני לא מסוגלת להסביר דברים מעבר ל3 מילים...

לא בא לי להיות בבי"ח שאני לא יכולה לאכול בו כלום בגלל כשרות, ויביאו לי חמגשית מגעילה עם שניצל שבאמצע שלו הוא עוד ורוד...

נכון, אני יכולה להשתחרר, אבל דווקא האשפוז, אם הוא בבית חולים טוב ולא כמו הקרוב אלי,טוב לי. גם אם אלד בבית אני רוצה ללכת לבי"ח אח"כ. ממש מתאים לי שמחליפים לי סדין, מנקים לי תשרותים, אף פעם לא נגמרים המיים החמים, מבשלים לי, והילדים מבקרים חצי שעה ביום... בבית זה לא יהיה לי...

ואם אלך לבי"ח הקרוב - האוירה שם מגעילה, מלא רבים, רק יוצאים לחצר הכל ענן עישון אחד גדול... לא עושה לי חשק...

לבי"ח רחוק יותר, ז"א שאני צריכה להתכונן גם לאופציה של לידה ברכב, רק עם הבעל...

איך לא מפחדים מזה? מה עושים כדי שלידה ברכב תהיה מעט נורמלית? איך מתארגנים מראש לאופציה כזאת?

כמובן שאני לא רוצה, אבל אם לא אפחד כ"כ מלידה ברכב, ויהיו לי תשובות לכל השאלות, אולי אחליט בכ"ז לנסות להגיע לבי"ח הרחוק יותר, ומקסימום...

יש עצות ללידה ברכב?.... מה להכין מראש, איך להתארגן שיהיה כמה שיותר טוב בחוסר תנאים...

בבית קל לנקות, וגם יש סדיני גומי, ואפשר לכבס. תוך חצי שעה הכל נקי, ואחרי שעתיים גם הכביסה הסתיימה.

באוטו הכל קשה לניקוי.

אני לא אפרט פה, אבל היה ממש ממש מעט לכלוך ומרוכז. חמותי המלכה ניקתה את זה באותו יום. לא נשאר זכר. 

אבל נראה לי מצחיק "לתכנן" לידה ברכב. כמובן שבמצב כזה עדיך להזמין אמבולנס. 

אגב, לא נוח ללדת באוטו, אין הרבה מקום שם לכי תדעי באיזה כביש תצטרכי לעצור ובאיזה שעה.

אני אישית לא בעד לידות בית. אבל גם אם כן, אני חושבת שאחריות מינימלית זה לדאוג לגורם מוסמך שידע לטפל בסיבוכים. ח"ו שלא יקרה כלום אבל אי אפשר לדעת. (לא רק לעובר, גם לעצמך, לעיתים צריך עירוי, חמצן, יש דימום מוגבר וכדו'..).

הרבה יותר קשה לשמור על היגיינה...

אני מציעה לך לקרוא על לידות בית, לידות אנסיסטד (ללא מיילדת) ועל בתי החולים ולקבל החלטה מתוך כמה שיותר ידע.

(יש פורום לידה פעילה וטבעית בתפוז ובדיוק יש שם דיון מעניין על לידות ללא מיילדת)

יש מיילדת איפה שאת גרה??

אולי תנסי לדבר איתה שתגבה אותך במקרה הצורך??

אין לנו הכשרה ליילד,או לתת לך פיטוצין במצב של דימום יתר,או חלילה חמצן לעובר במצב של מצוקה נשימתית. אם את הולכת בכיוון אז רק עם מיילדת מוסמכת.

נסי את דר' אבנר שיפטן הוא לוקח סביב 4000 ש"ח.

הרבה סיעתא דשמיא בהחלטות!

במקום שקרוב לבית החולים שבו היית רוצה ללדת?

כמובן, אם יש לך שם איזה קרוב משפחה שיכול לקבל אתכם למשך כחודש...

הלידה.

וודאי שלא "תכננתי" ללדת ברכב. כל העניין היה שאני רוצה לנסוע לבי"ח שיותר מרוחק מביתי, ומאד מפחדת לקחת את הסיכון שאולי זה יגרום שאלד באוטו. ברור לי שלידה באוטו זה לא דבר נחמד, ואם הייתי בטוחה שזה מה שהולך לקרות ממש ממש ממש לא הייתי נוסעת רחוק. אני רק מנסה אולי להוריד את הפחד מלידה באוטו, ואז אוכל להחליט כן לנסות להגיע רחוק יותר מביתי, ואם ח"ו לא הצלחתי להגיע לבי"ח - לא סוף העולם.

והורדת פחד אצלי זה עובד בד"כ ע"י שאני רואה שיש לי תשובות לכל השאלות הכי נידחות, ואז אני נרגעת... ככה זה עובד אצלי.

רק לכן אני שואלת על לידה באוטו, כדי שאדע אם לקחת סיכון וללכת על נסיעה ארוכה יותר.....

ברור שזה לא נחמד, ולכן אני פוחדת מזה. זה העניין, שאני מנסה לשמוע גם קולות אחרים...

לדעתי זה באמת מסוכן

אם מרגישים שלא מספיקים להגיע לשום מקום אז עדיף להזמין אמבולנס ולהישאר בבית בינתיים

אויל קצת קונטרה בכל אופן כי בלי קונטרה אי אפשר...

פעם כולם ילדו בבית אבל בגלל זה הרבה נשים מתו בלידה שד' ישמור

היום בגלל שכולן יולדות בבית חולים ויש אנטיביוקטיה וחדרי ניתוח זמינים שכחנו שלידה יכולה להיות דבר מסוכן

לי אישית יש בת דודה שכמעט מתה והתינוק שלה היה 9 דקות בלי חמצן (לידת בית שלישית עובר גדול מהקודמים)

קחי גם בחשבון שאם יש צורך באמצע בניתוח חירום אין הרבה מה לעשות

אבל נניח שאת לוקחת בחשבון לידה מתקדמת קלה כל הפרמטרים מתאימים העובר לא במיוחד גדול אין לך סכרת וכו'

בכל אופן את חייבת שיהיה אפשרות לטפל בסיבוכים אם יש (מה שיפעת כתבה למעלה)

כאשר נשים החלו ללדת בבתי חולים, הן החלו למות בכמויות.

שנים רבות חלפו עד שתוצאות הלידה בבתי החולים השתפרו והתקרבו להצלחה של הלידות בבית.

גם כיום, בלידה רגילה (אחרי הריון תקין, כובר יחיד, מצג ראש וכן הלאה הגבלות), לידה בבית בטוחה ממש כמו בבית חולים בלידה ראשונה, ובלידה שניה ומעלה, לידת בית בטוחה יותר מאשר בבית חולים.

הצטערתי לשמוע על בת דודה שלך (אם כי סביר שהלידה היתה מתקדמת ומסתיימת באותו האופן גם בבית חולים, לפי התיאור שלך). נשים מתות בלידה כל הזמן בבית חולים, ולא פעם אנחנו גם שומעים על כך בתקשורת. גם תינוקות מתים בלידה בבתי חולים פעמים רבות, כמובן.

לגבי לידת אנאסיסטד - הדיון אחר לגמרי (ואני, בכל אופן, אמנע ממנו על גבי הפורום).

עד שגילו את החיידקים, הרופאים לא שטפו ידים כשהם עברו מחדר מתים לחדר לידה (לדוגמא)

וכך באופן טבעי הם הדביקו את היולדות (שהיו חלשות גם ככה) במחלות קשות.

ברגע ששינו את התנאים הסטרילים של בתי החולים הם השתפרו דרסטית.

אין ספק שבבית אין חמצן מיידי, חדר ניתוח ומנות דם אם ח"ו צריך, כך שזה סיכון מסוים.

גם היום יש חיידקים בבית חולים ונוספו להם חיידקים עמידים, ומי שהולך לבית חולים כדאי שיהיה בטוח שהוא צריך להיות שם, כי גם היום נכנסים בריאים ויוצאים בתכריך. חיידקים, טעויות רפואיות, תופעות לוואי מיותרות של תרופות מיותרות והליכים מיותרים, וכיו"ב.

מעל 4000 אנשים נפטרו בשנה האחרונה בבתי החולים בארץ בגלל חיידקים שהם נדבקו בהם בבתי חולים!!

את קולטת מה זה?

אני אישית מכירה אישה שהתאלמנה מבעלה שהתאשפז ממשהו חמור אך יציב אך נפטר בגלל חיידק עמיד של בית החולים (שלקח זמן עד שהם בכלל קלטו את זה והיה מאוחר מידי)

4000 איש בשנה זה הרבה יותר מתמותת האימהות בלידה...

בעבר הרבה מאוד יולדות מתו בבתי החולים כי הרופאים לא שטפו ידיים בסבון/לא חיטאו את הידיים, ובדקו (בדיקה פנימי כנראה) עם אותן ידיים עשרות יולדות (לפעמים אחרי שביצעו ניתוח לאחר מוות... ממש הובילו במו ידיהם את החיידקים מהגופה לתוך גוף היולדת).

כמה יולדות מתו מזה? לא ידוע. לפי ויקיפדיה (בערך "זמלווייס"), אלפי נשים. לא ברור אם ההערכה מתייחסת רק להונגריה שבה זמלווייס עבד כרופא, גם למדינות אירופיות אחרות שדחו את התאוריות של זמלווייס, ואם ההערכה מביאה בחשבון את מספר השנים שבהן נשים ילדו בבית החולים עד שרופאים התחילו לשטוף ידיים.

וכן, גם בבתי החולים היום יש הרבה חיידקים שאפשר לקבל "על הדרך". הבעיה היא לא שהרופאים כיום לא מחטאים ידיים בין מטופל למטופל, אלא עמידות החיידקים.

(ראי ערך הסרטון שהוציא שערי צדק כדי לעודד את אנשי הצוות להקפיד על חיטוי)

ב. עדיין חיידקים עמידים יש רק בבית חולים, לאישה יש נוגדנים לחיידקים המוכרים לה וכל הנוגדנים עוברים בשיליה לתינוק ובבית אין את הסכנה הזו.

שמתו בבית חולים בלידה בגלל עמידות של חיידקים?

וכמה נשים אתן מכירות שהיה להן סיבוכון קטן ממש בלידה?

ברור שיש יותר נשים עם סיבוכים בלידה. סיבוכון שהרופאים יודעים היום להציל ולפתור ממש בקלות? חסר מים מקוניאליים? חוסר חמצן לעובר? דימום יתר ליולדת ושאר מרעין בישין? גם כשמדובר באשה שמכירה את עצמה ויודעת שהלידות שלה בסדר, יענו לא לידה לא ראשונה.

בואו נחשוב רגע שכ-ל הנשים האלו היו יולדות בבית - אבוי להן ולעובר שלהן, וב"ה שהן קיבלו החלטה נבונה והגיונית ללדת בבי"ח.

א"א לסמוך על הנס ולהגיד - לי זה לא יקרה, אני בריאה צעירה וכל ההריון היה תקין - אז בלידה לא יקרה כלום.

כי עם כל הכבוד ללידה בבית, אין את כל הטיפולים להצלת חיים כמו בבי"ח

מאחלת לכולן שילדו איפה שילדו, ויצאו בריאות ושלמות ושמחות עם תינוקי בריא ושלם

שרוב הסיבוכים שקורים הם דוקא בבית החולים ולא בלידת בית.

אז לא חכמה ל"הציל" את התינוק או היולדת מסיבוך שלא היה קורה מלכתחילה.

רב הנשים יולדות בבית חולים

אלו שיולדות בבית זה רק אחרי שיש להם את מלוא התנאים לזה

(לידה לא ראשונה עובר לא גדול הריון תקין וכו')

כך שזה לא יכול להיות מחקר מדויק

לא קראתי את כל התגובות, סליחה.

חלום חיי לידת בית אבל בטוחה- מרחק קצר ביותר מבי"ח, מיילדת מנוסה ואחראית, ושכל המדדים של האשה 200%.

בלידה האחרונה כמעט ילדתי בבית ומצטערת 1000 פעמים שלא עשיתי את זה. אם בעלי לא היה מזמין אנבולנס הייתי יולדת בבית. הגעתי לבי"ח ופשוט- ילדתי.

היה כיף לעבור את כל הצירים השונים בבית הרגוע והשליו בחברת בעלי.

מה שכן- בי"ח  נועד לכל מי  שהמדדים הם לא 200% למניעת סיכונים מיותרים.

ולא על המלצה גורפת

במחלקת יולדות רב הנשים בריאות. ממי אמורים להדבק בדיוק?

סביר להניח שהלידה היתה מסתיימת באותו אופן

אבל מה שבטוח שהתינוק לא היה נשאר בלי חמצן במשך 9 דקות תמימות

והבתי חולים- כמובן שאני מדברת על בתי החולים של היום לא של פעם

פעם בתי החולים באופן כללי היו בעייתיים לא רק ליולדות

לכן אני חושבת שאת טועה, אבל מאחר וחסר כאן מידע - לא נדע

שלידה בבית זה לא נקרא סתם לתת לבעל/שכנה ואולי לקרוא לדולה.

המקרים הללו עלולים להסתיים באסונות.

אם יולדים בבית יש צורך במיילדת/רופא עם ציוד מתאים לכל צרה שלא תבוא.

ובית חולים במרחק סביר להגעה במהירות במקרה שמתעורר צורך בניתוח קיסרי.

אחת הבעיות של לידות הבית שהתפתחו - היא שנשים בטוחות שאפשר לחסוך את הכסף של המיילדת/רופא וללדת בבית וכל מה שנכתב על הסיכונים כן/לא בלידות בית תקף גם עליהן.

זו הסיבה העיקרית של המאבק בלידות הבית.

היית אמורה להיות הראשונה שתצעק פה בקול גדול - לידה חייבת אנשי מקצוע!! וציוד רפואי מתאים!! ולו כדי לפטור את עצמך מהחשש שמא מישהי השתכנעה ממך שלחכות עם הבעל והשכנה בבית וללדת ככה לבד וללא ציוד רפואי - זה בטוח יותר מלידה בבית חולים.

עם כל זה ששמחתי על האפידורל, נשמע לי חלום ללדת בשקט, באפלולית, בביתי הקט והאהוב, עם אנשים שאני אוהבת ורוצה בנוכחותם, 

גם לי היתה לידה מאוד מהירה פעם קודמת, מה שגורם לי לחלום ולדמיין שאולי הפעם באמת לא אספיק להגיע לבית חולים... ועל כמה יפה יהיה ללדת לבד בבית...

באמת שאני רוצה.

מאמינה שכך צריך ללדת.

אבל חשוב להדגיש לאנונימית הפותחת שלידת בית היא לא כינוי למשהו חפיף כזה שבו קוראים לשכנה לעזור כשהראש מבצבץ, אלא שם ללידה שמתנהלת בצורה אחראית, מבוקרת, עם גורם רפואי מוסמך.

אין בעיה שאותו גורם רפואי ימתין עם כל הציוד שלו בחדר הסמוך, הוא באמת לא חייב ללוות את כל התהליך, אבל חייב להיות שם לכל צרה שלא תבוא.

נכון שבעבר כולן ילדו בבית, אבל לא לשכוח. הן לא עשו זאת לבד, אלא הזעיקו מיילדת בד"כ.

זהו מקצוע ישן נושן, שיפרה פועה... עוד מימי התנ"ך....

כן גם לי לידות קלות ומהירות. ב"ה.  אבל מה בכולן היה חבל טבור כרוך. ולא, לא יודעים את זה קודם. כך שלמרות מהירות הלידה, היתה בעיה.

עם בן אדם לא מיומן וציוד דרוש, יכול להגרם נזק בלתי הפיך לתינוק. שווה לידה בבית?

לפותחת השרשור. נסי  לחשוב אם יש  לך סימנים מקדימים, כך שתספיקי אמבולנס או בי"ח אחר.

למרות הכל, ולמרות שיש פשלות בבי"ח, עדין ישנם הרבה סיבוכים לא צפויים, מה לעשות לידה זו פרוצדורה רצינית, ועדיף להיות במקום שאם יש צורך יכולה להיות עזרה מידית.

ופעם מתו הרבה נשים/תנוקות בלידה או אחריה.  שאלי אנשים מאוד מבוגרים.  מה לעשות העולם קצת התקדם, ונראה לי שזאת היתה כוונת מכוון (הקב"ה).

חלק אפילו שניים ושלושה סיבובים סביב הצוואר.

אחרי שהראש יוצא, המיילדת פשוט מסירה את החבל מעל הצוואר של התינוק.

לי נכרך חבל הטבור סביב הצוואר כשנולדתי, נחנקתי והוציאו אותי כחול בניתוח קיסרי

בכל מקרה, בבית ובבית חולים מתמודדים עם זה באותו האופן, כך שאין עדיפות ללידה בבית חולים עבור הסיבוך הזה.

בודאי שבלידה ביתית לא יודעים את זה. ובבתי החולים הגרועים (כולם) שמים מוניטור ומלבישים צרות על הנשים.

אף אחת לא רוצה להיות  במקרה האחד שקורה משהו רע.

שום דבר לא מסובך,  ולא מסוכן.  מעניין למה פעם אנשים חיו רק עד גיל 40 (אה כן גם היום בחברות הפרימטיביות באפריקה).

זכותך בהחלט לחשוב שהכל סבבה, אבל יש סיכונים שונים בלידה וסיבוכים לא צפויים, ולהגיד למישהי בכזו קלות שהכל בסדר זה ממש לא אחראי.

אם משהו יקרה לה או לילד היא יכולה לבוא אליך ? 

צריך לדעת שיש סיכון, מהו למה... ואז להחליט.   לא לזרות חול בעינים.

וזו אגב הדרך המומלצת ביותר לניטור.

בהחלט חשוב להיות מודעים לסיכונים-גם בבית וגם בבית חולים.

(בהתחשב גם בחסרונות שלו ללידה) לא מוכחת לגמרי עד הסוף. וזה שמעתי משיחה של רופא מיילד.

ובקטע הזה של גילוי מוקדם של בעיות יש לליווי הצמוד שמקבלים בבית יתרון (לעומת בי"ח ששם המיילדת אחראית על כמה חדרים).

להיות במקרה האחד שקורה משהו רע אף אחת לא רוצה להיות.

העניין הוא שזה יכול להיות גם לצד השני. משהו רע יכול לקרות כאן וגם שם.

ואפשר להפוך את המשפטים שלך גם להפך... אם משהו רע יקרה למישהי כתוצאה מסיבוך בית חולימי כלשהו האם תוכל לבוא אליך בתלונות?

מן הסתם תגידי שהעצה ללכת לבי"ח זה הצורה הבטוחה לעשות זאת ולכן אפשר להגיד שעשינו את המקסימום כדי לנהוג בצורה בטוחה. גם אם היה סיבוך.

אבל זה בדיוק הטענה- שלדעת חלק מהאנשים זה דווקא לא  הצורה הבטוחה. ויש חסרונות כאן וכאן.

ולא היה בשום סכנה, תוך כמה שניות המיילדת שחררה אותו... בלי שום ציוד מיוחד. כמו שיוקטנה כתבה זה דבר מאד נפוץ ולא מהווה בעיה בכלל! (היה חבל ארוך נורא יותר גבוה מהמיילדת...)

גם אם את חושבת על לידת בית, את חייבת ליווי רפואי מקצועי במהלך הלידה. 
ישנם מצבים מילדותיים שבהם את עלולה לאבד את חייך או את התינוק. קיים חשש סביר שלא את ולא הדולה, לא תוכלו לזהות אותם בזמן. יש ארצות מפותחות בהן לידות בית הן עניין מקובל. אבל, וכאן בא אבל גדול, הדבר בנוי על מערך פינוי מהיר לבתי חולים, זיהוי מוקדם של מצבי חירום רפואיים, וליווי רפואי מתאים לכל אורך הלידה. (כולל ציוד מתאים וכאמור מערך פינוי). וויתור על הדברים הללו שמה אותך בשורה אחת עם מקומות בהן תמותת תינוקות ויולדות עומדת אל אחוזים בלתי נסבלים במונחים מערביים. 

שבשעת אמת ילחם בשבילך, כך עשיתי ב 2 לידות... כי בכאבים לא ממש יכולים לרדת מהמיטה או להתווכח 

עם המיילדות..אז לקחתי את האחיות שלי -שהן די נלחמו בשבילי ואף עזרו פיזית בלידה..האמת שגם אני פחדתי מסיטואציות שונות ומשונות בלידה והתפללתי והתפללתי וביקשתי מהקב"ה  שיהיה בעזרי- וכך היה...

לידה מתוכננת שהתקדמה במהירות,

המיילדת לא הספיקה להגיע, השכנה היתה איתי.

היה נפלא.

השכנה הזמינה אמבולנס כשראתה שהלידה מתקרבת

וזה היה נצרך כדי לחתוך את חבל הטבור בצורה סטרילית,

אחרת בבית החולים הם נותנים אנטיביוטיקה מחשש לזיהום.

וגם היה לנו טרמפ מעולה לבית החולים, כי גם אני תכננתי כמוך להגיע לשם לאחר הלידה.

כל הלידה לקחה שלושת רבעי שעה,

ואם הייתי מזמינה אמבולנס קודם הייתי סובלת מלידה בנסיעה עם הלחץ של הגברים (הנהג, הפרמדיק )  ולא מושלמת כמו שהיתה לנו.

רוב הלידות מסתיימות בשלום, גם רוב לידות הבית מסתיימות בשלום,

גם בעבר הרחוק וגם בימינו.

לקרוא לזה נס זה לא מדוייק בעליל.

כן, - היתה השגחה פרטית וסייעתא דשמיא מדהימה.

ו-כן, - ב"ה שלא היה שום סיבוך! 

אם כי גם אם היה זה לא היה משנה כי בין כה לא הייתי מספיקה להגיע לבית היולדות, אלא מנסה למשוך עוד קצת זמן כמנהג יולדות יהודהיות.

(להזכירך, הלידה התרחשה תוך שלושת רבעי שעה מתחילת הצירים! והם אפילו לא היו צפופים,

כך שבקושי הייתי מספיקה לארוז את בגדי הילד הגדול ולארגן את עצמי ליציאה)

מן הסתם היה לה ציוד נקי ומוכן כדי לקבל תינוק חדש, מן הסתם זה לא היה טראומתי בשבילה כמו שקורה לנשים שבטעו יולדות בבית, הייתה לה מיילדת בעלת ניסיון להתייעץ איתה תוך כדי ושתוכל להדריך את השכנה (לעומת מוקדן במד"א שבכ"ז פחות מומחה ממיילדת)

ובד"כ בלידות מהירות אין סיבוכים (-לכן הן כל כך מהירות..)

שבלידה בבית יש חמצן ליולדת ולנולד, מוניטור, אינפוזיה עם תרופות שונות לשעת הצורך, מנות דם, רופא ילדים, חדר ניתוח?

אשמח לדעת איזה ציוד רפואי היה אצלך בלידות בבית, או מה לא היה ואפשרי שהמיילדת תביא איתה

רוב הסיבוכים שדורשים העברה לבי"ח אפשר לזהות בזמן ולהתפנות.

למיילדת יש ציוד כולל ניטור, חמצן, ציוד החייאה, ציוד לפתיחת וריד ותרופות לכיווץ הרחם

ובעיקר את הידע והנסיון לזהות מתי משהו לא תקין ולפעול בהתאם

ואקום שלא נדע? והיא גם תופרת כשצריך? ומנות דם?

תעשו לי טבה, חלק מצהיוד ברור שיש לה, וחלק לא.

ואציל שהכל היה תקין, אם הייתי יולדת בבית הייתי לא ידעת איפה, הזמינו לי מנות דם, וזה קרה תוך דקןת ככה שעד שמגיעים עם אמבולנס וכו כבר מפספים את הזמן. ואני בטוחה שאף אחת לא רוצה ללדת בבית ואז לרוץ לבי"ח על אלונקה

מן הסתם יענו לך שאם היית יולדת בבית לא היית מגיעה בכלל למצב כזה חחח

אני אומרת שלידה זה דבר מסוכן ואם יולדים בבית חייבים לפחות ציוד רפואי מתאים

ואפשרות פינוי מהירה לבית חולים 

ולא סתם להביא איזה שכנה שתעזור בלחיצות

ובבקשה אם יש לך נתונים אולי תעני לנו על השאלה של שוקולית

גם בבית חולים לא נכנסים "מיד" לניתוח. חושבים, מתייעצים, קוראים לעוד רופא, מחכים לעוד חצי שעה מוניטור, מחכים לרופא הבכיר, עושים עוד חצי שעהב מוניטור, רצים ללידה אחרת, ולעוד לידה, ולעוד לידה, ואז נזכרים לחזור ולחשוב שוב אם ללכת לניתוח או לא...

הרבה מהשיבושים שגורמים לכך שיהיה צורך בניתוח, נגרמים על ידי בית החולים עצמו.

ואז יש לנו יולדת שבגלל התערבויות מיותרות גרמו לה ולתינוק למצוקה, בעוד שהיא משוכנעת שהצילו אותה ואת התינוק

יוקטנה תודה על התשובה המפורטת

לא הבנתי בכל אופן מה עושים אם יש צורך בניתוח חירום

האם לידות בית שעומדות בכללים של לידות בית לא אמורות להגיע למצב כזה?

את הדברים הללו.

למשל ברוב הלידות בבתי החולים נותנים פיטוצין, רוב הפעמים שלא לצורך, וזה המון פעמים גורם למצוקת עובר (אמיתי או רק על גבי נייר - לא תמיד אפשר לדעת), להיפרדות שילייה חלילה, ואפילו גרוע מכך חלילה.

סטטיסטית, בהריון תקין, עובר יחיד, מצג ראש, משקל ממוצע, לידה במועד?

יש סיכוי להסתיים בהצלחה בבית ובבית חולים באותה המידה. מה שכן - בבית חולים סיכוי גבוה יותר שזה יהיה בוואקום או קיסרי (וגם "סתם" תפרים בפירינאום, וכיו"ב).

מהר.  כנראה לידת בית זה למי יש לה שלב של צירים די ארוך וירצו להתערב לה

מי שיולדת מהר עד שמתפנה חדר לידה נשאר לה רק ללחוץ

ועוד משהו - הרבה נשים דווקא כן רוצות שרופאים יעשו משהו שזה יסתיים כבר. אולי זו סיבה העיקרית לכמות התערבויות בבית חולים. כלומר יולדות בבית רוצות כמה שפחות התערבויות והרבה מאלה שיולדות בבית-חולים כן רוצות התערבויות

ולכל אשה יש סיבולת כאב שונה, כלומר מי שרגישה יותר היא תבקש התערבויות. 

הייתי רואה כותרת של שרשור: "בניסים גדולים נולדה לי בת!!!" או משהו כזה והייתי נכנסת לקרוא... סתם... "היו לי צירים נסענו הגענו חיכינו והופ נולדה!"

עד שהבנתי שככה תמיד הדתיות אומרות על לידה: שזה נס! וזה באמת תמיד נס ב"ה

ולידות מהירות בבית קורות גם לנשים שהכי מאמינות בבית חולים ואפידורל.

ואני ההוכחה.

אבל הבת שלי סובלת מ100% נכות,

בעקבות ההחלטה האומללה הזו.

אתן אמהות, יש לכן אחריות הורית טבעית מוסרית הלכתית וחוקית כלפי הולד.

את הניסויים והתיאוריות היפות נסו על עצמכן- לא על הגוזל הקטן עליו הופקדתן לשמור!

לשיקולכן.

צר לי על בתך ועל המצב אליה נקלעה. מקרים דומים ואחרים קורים בבתי חולים כל הזמן, למרבה הצער. העולם איננו מקום מושלם.

למרות הסיפור הפרטי, עצוב עד כמה שיהיה, אין עדיפות ללידה בבית חולים עבור הריון תקין.

בכל אופן, אין לי אפשרות להזמין מיילדת בית, כי אין כזאת בעיר שלי, ומישהי רחוקה יותר לא רלוונטית לי.

גם אפידורל לא קורץ לי, כי אין לי בו צורך וגם א"א לקבל בשלב שאני מגיעה לבי"ח.

אמשיך להתלבט לי... יש לי עוד זמן... האפשרויות שלי:

א: להגיע לבי"ח קרוב באמבולנס, בי"ח שאני מאד לא מחבבת ואפילו מפחדת,

ב: לקחת סיכון של לידה ברכב ולנסוע יותר רחוק לבי"ח טוב, לקוות שאגיע, אך להיות מוכנה לקחת את הסיכון.

ג: ללדת בבית בכ"ז, עם תומכת לידה... זה המקסימום שיש לידי... מה לעשות..

אני רואה שהנושא הזה "חם" אצל הרבה... תודה על התגובות..

מחילה שאני מאנונימי, יותר נח לי ככה לשאול שאלות...

אפשר לבקש מהאמבולנס לקחת לבי"ח רחוק יותר, אבל אז לדעתי אין החזר וצריך לשלם על אמבולנס (שזה יותר זול ממיילדת בבית)

אני לא מסוגלת לקחת את בן השנתיים כל בוקר לגן זה קשה לי ולא נעים לי.

אז אני שולחת אותו לבד (רק כביש אחד לחצות)

זה המקסימום שיש... מה לעשות.....

לידה בבית ללא מיילדת/רופא מוסמך = סיכון חייך וחיי העובר שלך.

עדיף ללדת במקום מאיים ולא נעים מאשר לסכן את חייך וחיי העובר שלך.

תפנימי עמוקות את ההבדל : אין חולק על כך שלידות בית ללא מיילדת או רופא הן מסוכנות וקטלניות מאוד וכל לידה בפוטנציאל להפוך למצב מסכן חיים.

כל מה שיוקטנה כותבת על הסיכון הנמוך יותר שנצפה במחקרים - מדבר על מחקרים אך ורק בלידות עם מיילדת/רופא וציוד רפואי.

אם הייתי יכולה הייתי צובעת את ההודעה הזו באדום זוהר.

אם אין לך כסף - תזמיני מד"א ותבקשי מהם לנסוע לבית החולים שאת מעונינת בו. בדרך כלל הם יסמכו עליך ותחושותיך שיש להם מספיק זמן לעשות זאת. מקסימום אם תלדי באמצע הדרך - זה יותר טוב מללדת ברכב יש להם יותר ידע וציוד (ומקום טכני).

לפי החוק החדש - מד"א חייב לקחת אותך ללדת באיזה בית חולים שתרצי אלא אם כן את במצב שדורש החלטה אחרת.

אל תעשי שטויות שתצטערי אליהן אחר כך

מסע של תשעה חודשים.

לא שווה להשקיע בו גם אם זה קשה או לא נעים?

אוטוטו ואת אחרי הכל עם אוצר ביד!!

אם אין אפשרות להביא רופא/מיילדת מוסמכת- קחי אמבולנס לבית חולים.

לא שווה להסתכן דווקא ברגע האחרון.

"יוקטנה עיצבנה אותי בפורום הורות בדיון על החיסונים, אז החלטתי לעקוב אחריה ולנסות לבאס אותה בכל מקום בו היא מתבטאת. אם צריך לצורך כך להמציא בת שנפגעה בלידת בית - מילא!"

לידה אחרונה הייתה מהירה עם דימום רציני מאוד וקרע ברחם- כנראה זה נדיר מאוד

אבל לגמרי לא ברור מה כבר אפשר לעשות במקרה כזה בבית

עכשיו היא יכולה להיכנס להריון שוב אם תרצה כלומר נגמר בטוב

וכן יש לי כמה מברות שילדו בבית כי לא הספיקו להגיע לבית-חולים והכל היה בסדר 

אבל הבנתי שעם מספר לידות סיכון לדימום רציני גם גדל

ללדת איך שאת רוצה, עם דולה כשמד"א ממתינים בחוץ או להעזר בצוות האמבולנס.

לאחר מכן את יכולה לסרב לפינוי או להתפנות עם האמבולנס לבי"ח שתרצי.

למיטב ההבנה שלי המסקנה היא שמי שרוצה ללדת בבית חייבת מיילדת מוסמכת עם ציוד

שתדע לזהות מצבים שדורשים פינוי מידי לבית חולים וגם לטפל בעצמה בבעיות אם ישנן

כמובן שצריך לגור מספיק קרוב לבית חולים (לא חצי שעה נסיעה )

כבטוח דיו ללידת בית.

ובכל אמבולנס יש ציוד וידע לטפל במצבי חירום כך שאולי זהו פתרון לפותחת השרשור.

ודרך אגב היא ביקשה במפורש תגובות דוקא ממי שלא מתנגדות גורפות ללידת בית. לשם מה כל ההפחדות והטפות המוסר? היא איננה ילדה קטנה וכל החלטה שתקבל תהיה מן הסתם מושכלת ולגיטימית לחלוטין!

היא רצתה ללדת בבית בלי ציוד ורק עם תומכת!!!

אבל נכון. אנונימית אני מצטערת כנראה לא בנית על התגובות שלי...

בס"ד

וישנם כאלה- בין בית ובין בביה"ח

יש צורך ללמוד את העניין לעומקו

אותי זה מפחיד ולכן לא התעמקתי בנושא,אז לא אביע דיעה כאן בפומבי משום שאין לי מספיק ידע

שלב צירי הלחץ לפני שמרשים לי ללחוץ -ארוך וכואבבבב . אני מרימה את המחלקה בצעקות

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש

באופן מובהק.
למה ללכת לרופא?
תפסיקי לאכול חלב
לבן שלי כבר מגיל קטן יותר, אלרגי לחלב.
כשהייתי אוכלת חלבי זה היה מתבטא אצלו בהתפתלויות, אז הפסקתי לצרוך חלב.
עד שסיים לינוק.

האמת לא מתה על חלבי, אז אולי אני לא דוגמא

מבת אחרת שלי אבל אצלה הרופאים זיהו את זה ועד היום היא עדיין לא אוכלת מוצרי חלב.

הייתי רוצה ללכת לרופא שמבין בזה

כי מאוד קשה לי לא לאכול מוצרי חלב, במיוחד שבעלי קונה כל מיני גלידות ופינוקים מגרים.

וגם אני לא יודעת אם זה דווקא מהמוצרים חלב או בגלל שיניים שצומחות לה

אם את רוצה לשמוע יותר מן הסתם ברפואה אלטרנטיבית.

בכל אופן, אם את רואה שזה עושה לה ככה, פשוט תפסיקי לתקופה ותעקבי אחרי הפצעים. 

אביהו את זה כשהוא היה בפגייה.

היתה תקופה שנמנעתי לגמרי ממוצרי חלב.

אחר כך הלכנו לאלגרגולוגית, והיא אמרה שאני אחזור לאכול מוצרי חלב ואם זה עובר בסדר, אז לתת גם לו.

כיום הוא אוכל מוצרי חלב בלי הגבלה.

לק"י

אוכל, ולא כשהאמא המניקה אוכלת.

אלא רגישות במערכת העיכול.

ויכול להיות שזה גם לא היה רגישות, אלא חוסר בשלות של מערכת העיכול, ועם הזמן זה פשוט עבר.

שילשולים וצואה רירית. בגלל חלבי שאכלתי והוא ינק.

אצלו זה לא היה רק חלבי. כשהפסקתי חלבי הפסיקה הצואה רירית, אבל השילשולים נגמרו סופית כשעלינו על כל הדברים האחרים (היה קשה. הרבה מאוד דברים לא יכולתי לאכול).

זה נקרא אלרגיה של מערכת העיכול או אלרגיה לא מתווכת דרך. תגגלי. עובר לרוב סביב גיל שנה בהנחה שאין אלרגיה נוספת.

לצערי הרבה רופאים לא מכירים את זה. או מכירים ולא מתייחסים ברצינות. רופאת המשפחה שלנו לא הכירה, אבל היתה מאוד קשובה.  רופא גסטרו התייחס בזלזול, אמר לי שהרבה פעמים יש שילשולים בגיל הזה ואין קשר (הקשר היה מאוד מובהק אצלו). 

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם