ותו לא, עם כיבוד כמובן, ככה זה לא מנקר עיניים ולא הוצאה מטורפת.משתדלים כיבוד מכובד- גם ממתקים לילדים, במבה, בייגלה, וגם למבוגרים- עוגות, קרואסונים, קיגל... יש רבנים גם... וגם כך נהוג ביישובנו, מקשטים את השולחנות- לסיכום- קידוש אבל משתדלים שיהיה מכובד ולא סתם לצאת ידי חובה.

כשהיא היתה כבר בת 5 חודשים בערך.

עשיתי מזנון חלבי. לבערך 15 אנשים, אולי טיפה יותר.

אכלנו, אמרנו דבר תורה קצר, והדפסתי מהאתר של עיתים נוסח של זבד הבת וקראנו את זה.

יש שם כמה אפשרויות. אני העדפתי את הנוסח הספרדי הרגיל אבל יש שם עוד כל מני קטעים שאפשר להוסיף.

לא זוכרת כמה עלה בדיוק אבל נראה לי לא יותר מ-500.

ככה יש בזה עוד עניין של סעודה, ואנשים פחות מרגישים "מבוזבזים" להגיע לאירוע שבאמת אין בו איזה צורך, או איזה טקס.

גם השירים של מוצאי שבת הם ממש יפים בעיניי, אם יש מישהו שיכול להביא איזה כלי נגינה - בכלל יכול להיות מקסים ומרגש.

נראה לי הכי נכון בעולם להודות לה' על המתנה היקרה, גם אם אין חיוב של ברית. (מדברת בלי נסיון, יש לי רק בנים....)

ועשינו מזנון חלבי שווה לאיזה 15-20 חברים (זוגות ורווקים, שלי ושל בעלי..)

ואז היה עוד תוכן.

זה היה כשהיא היתה  בת חודשיים..

הי,

מבינה את ההתלבטות, אם כי לנו היה ברור שאנחנו ממש רוצים להודות מעבר להודאה הפרטית..

עשינו ארוחת ערב חגיגית, בבית,  למשפחה המצומצמת (אחים שלי ושל בעלי, הורים וסבים), אמרנו דבר תורה ותודה לקב"ה והסברנו למה בחרנו את השם ופשוט היתה אווירה נעימה..  גם הרגשנו שבגלל שזה משפחה קרובה זה לא מרגיש להם בזבוז זמן, להיפך הם שמחו לבוא.

גם בגלל שאין לחץ של ברית, אפשר לעשות את זה אחרי כמה.. כשכבר מתאוששים קצת.

מזל טוב! ותהנו מהנולדת..

אם זה מתאים למצבה הבריאותי והנפשי אז אפשר לשקול זאת ואם לא אז לא לוחצים עליה

מהסיבות הנ"ל אני התנגדתי בכל תוקף למרות שחיכינו זמן רב לילדים, זה פשוט לא התאים לי

בסוף בעלי עשה קידוש בבית כנסת ואנחנו נשארנו בבית

כל אחד יעשה ככל העולה על רוחו ולא צריך להתבייש

יש סיפור מפורסם של אחד הרבנים הגדולים זצק"ל לא רוצה לתת שם ולבלבל כי אני לא בטוחה שאני זוכרת מי זה היה אבל זה בטוח מופיע באינטרנט...

על בחורה שממש התקשתה למצוא זיווג בצורה מאוד בטרידה... דברים קרו לא צפויים שמנעו השתדכות גם לבחורים עימם כן היה לה קשר רציני...

בעקבות כך פנו לרב והרב שאל את ההורים אם בעת לידתה עשו לה מסיבת הודיה? כי הוא רואה שחסר לה "במזל טוב" שלא קיבלה מספיק בזמן לידתה ההורים הנבוכים נזכרו שאכן לא עשו לילדה הזאת וארגנו לה מסיבה הודיה כדי שיברכו אותה במזל טוב ואכן הבחורה התארסה עוד באותו חודש...

אז לא משנה איך מודים(קידוש/בבית/שיעור של הבעל וכד') זה חשוב לציין את זה.

בקרב המשפחה המצומצמת- הזמנו אותם אלינו וחגגנו גם חנוכת בית.

האירוע כלל סיום מסכת של בעלי, דברי תורה, ארוחה חלבית שהכנתי ופעילות לילדים.

היה מכובד ויפה וכולם נהנו להיפגש.

כשהבן נולד, הרגשנו שהברית והאירועים מסביב מיצו וכיוון שהיה ביקוש מצד הקהילה שרצתה לחגוג עימנו, הזמנו רב ידוע בתשלום שיעביר שיעור עם מעט כיבוד עבור הנוכחים.

אנחנו מרגישים שקידוש לקהילה זה בזבוז כסף ואף אחד לא באמת נהנה מזה...

לכן חגגנו בצורות האלטרנטיביות שכתבתי...

להולדת הבת. קידוש/סעודת הודיה או כל דבר אחר שיש בו ציון השמחה לרגל הבת החדשה והודאה לה' על הטובה שגמל לנו!

וב"ה כולנו התחתנו.. המציאות מראה שאין קשר מוחלט בין הדברים

חשוב לעשות משהו

כדי למנוע עיכוב בזיווג מהבת!

דבר תורה.

קצת פשטידות, מרק , מעט ממרחים, פיתות , קרקרים ושלום. לא יצאנו בנזק כלכלי מהעניין. (מחכים לחתונה....)

צריך לציין לדעתי את המאורע כמו שנולד בן- להודות על הנס והברכה.

העניין הוא שהמשפחות שלנו חילוניות (צד אחד מסורתי וצד שני חילוני לגמרי) כך שמלווה מלכה או סעודה מצומצמת פחות מתאים פה נראה לי, מה גם שלא יהיה לנו אפילו מניין ונראה לי יש ערך לעניין הזה.

אז חשבנו לעשות אירוע קטן, להזמין גם דודים וכאלה, אין המון גם ככה. הבעיה היא שהמשפחות רגילות לסטייל מאוד גבוה וגם אם נעשה קייטרינג פשוט יחסית, זה יצא לנו  בערך 5000 שח (בהנחה שנעשה בישוב שלנו אבל אז גם נצטרך להזמין חברים וזה יוסיף עוד לפחות 30 איש...). אם נעשה איפה שההורים גרים- המחירים בשמיים, וגם סתם באסה כי הייתי רוצה להביא את כולם אלינו, כי הם בחיים לא מגיעים לאזור (אאוטינג קל...).

קיצור אנחנו בבלבלות!!

ובלי להזמין משפחה (בערך חודש\ חודשיים אחרי לידה, כשתתחזקי קצת)

ככה אמא שלי עשתה בלידות האחרונות שהמשפחה גדלה ולא היתה אפשרות להביא אותה..

אם יש לכם בישוב חברים, אז למה לא?

וזה גם לא אמור לעלות הרבה מדי 

הסטייל הוא שלכם. לא של המשפחה!

הם יתרגלו אליכם כפי שאתם. (וכנראה כבר רגילים לכל מיני "שגעונות" אם הם חילונים / מסורתיים ואתם דתיים).

אם לכם עצמכם מתאים סטייל גבוה, וזה חשוב לכם, אז צריך מטבע הדברים ממון לכך, ויהיה עליכם למצוא מקור מימון. יש דברים שאדם מוכן להשקיע בשבילם, ויש דרכים להשיג כסף כשצריכים.

אך אם לכם מתאים סטייל פשוט ו/או שאין לכם יכולת וחשק להכינס לחובות, אז תבחרו בסטייל הפשוט. זה לא חייב להיות עלוב. אפשר גם ביום חול כדי שהמשפחה תשתתף, אך אולי לא חייבים קייטרינג בשביל פשטידות, פיצות ובורקס. אם לא מתאים לכם לאפות בעצמכם אפשר להזמין את הפריטים האלה - אך עדיין זה יצא הרבה פחות מקייטרינג (ואפשר לכתוב למשפחה נניח מייל עם הזמנה, ובו לציין הערה מעין "האירוע חלבי ובאוירה משפחתית" - וכך לרמוז שלא יצפו לאירוע נוצץ ומפואר).

אגב באירועים שלי שהיו פשוטים למדי היו אורחים שרגילים לסטייל נוצץ ולא הפסיקו להתפעל מכמה שהיה נחמד, וכמה לא חייבים אירוע נוצץ כדי שיהיה כיף (ואני מדבר על בר-בת מצוה ולא על מסיבת הודיה להולדת בת). הופתעתי מכמות התגובות האלה!

יפעת שלום 

רוצה לומר כי מנסיוני האישי , אנשים רואים באירוע מסוג זה , גזירת קופון על גבם של האורחים ,כלומר : רואים זאת כטירחה , הוצאה כספית מיותרת מצד האורח ,  וגזל זמן . 

יחד עם זאת  אל תביני  מדבריי , שהולדת בת אינו דבר משמח ומרגש , אלא ההיפך מכך , אשר על כן אירוע מסוג זה מומלץ לחגיגה בקרב המשפחה הקרובה .

בברכת מעזזזזלללל טוב 

והם לא אוכלים חלבי בכלל(!!)...ספרדים עתיקים..אז זה בכל מקרה חייב להיות בשרי...

את עצמכם מה אתם רוצים את ובעלך כמובן. בסוף כולם יצטרכו ״להתמודד״ עם הבחירות שלכם כמו שאר הבחירות בחייכם. לפי מה שכתבת זה מרגיש שאירוע גדול מבחינתך לא יגרום לך אושר וגם לא כזה ילהיב את המשפחה אז למה לעשות בכוח? לדעתי לפי מה קראתי הכי נכון לכם זה באמת לעשות בבית עם האוכל שלכם אולי לבקש עזרה מקרובים חברים או שכנים.. מי שלא ירצה לבוא זאת תהיה בעיה שלו, תהיו נאמנים לעצמכם ולמה שנכון וטוב לכם, מי ששמח בשמחתכם ישמח במה שיעשה לכם טוב באמת זאת מסיבת ההודיה שלכם!

את הסכום שחשבתם להוציא על סעודה לתרום לסעודת עניים/ שיעור תורה איכותי לקהילה.

ב"ה

המשפחות שלנו גם מסורתיות - חילוניות עם אגף גדול של ספרדים עתיקים שצריכים ארוחה בשרית עם שלוש מנות.

אמנם אין לנו בת אבל הניסיון עם הבן שלנו יכול להתאים גם במקרה הזה.

מברית גדולה התחמקנו כי זה היה בשבת, אבל התנאי לזה שאורחים לא ייסעו בשבת כדי להשתתף בברית היה שהפדיון (בן בכור ב"ה) יהיה גדול... אני דווקא רציתי לעשות את הפדיון בישיבה אצל ראש הישיבה שהוא כהן אבל לא היה מצב, זה היה מאוד חשוב להורים שלי...

בסוף באמת היה אולם, שהיה מאוד מפואר, שההורים שלי פחות או יותר החליטו עליו.. זה היה לי קצת מוזר כל העסק הזה אבל הסתכלתי על הצד החיובי:

ככה באמת יצא לנו לראות קרובי משפחה (לא קרובים רחוקים לא קשורים, אלא כאלה שאני באמת קשור אליהם) ושהם יראו את התינוק, שבלי האירוע הזה לא כל כך היה יוצא...

בנוסף ההורים שלי היו מבסוטים - כיבוד אב ואם זה גם חשוב...

הראש ישיבה בא לאולם עם כמה בחורים ועשה את הפדיון שם.. והיה מקסים! אני חושב שגם במקרה של בת אפשר להכניס תוכן רוחני לאירוע ולקרב קצת את האורחים ה"חילוניים", שאולי אחרת לא ייחשפו למשהו כזה.

דבר אחרון - לגבי הנושא של התקציב, אם המשפחה שלך הם ספרדים עתיקים אז הם גם נותנים צ'קים כמו ספרדים עתיקים.... אני לא כל כך אוהב את הרעיון הזה וכבר מישהי כתבה פה על זה שאירועים כאלה הם כמו קנס לאורחים. מצד שני, אם אין ברירה וחייבים לעשות משהו כזה, זה בד"כ מכסה את עצמו. אנחנו שילמנו 100 ש"ח על מנה באירוע (זה נשמע מוגזם - זה עוד אחרי הנחה!!). בנוסף כמה מאות שקלים על מונית ספיישל שהביאה את הרב והמלווים (זה הנוהג, במיוחד שזה היה מחוץ לעיר) ועוד הכסף של הפדיון עצמו. אחרי כל זה יצאנו ברווח של 5000 ש"ח..... אז עוד פעם... אני לא אוהב את כל הקטע של אירועים מנופחים וקנסות לאורחים. אבל אם אין ברירה והמשפחה לוחצת - יש גם יתרונות.

אבל הכי חשוב - מזל טוב, שמחה ונחת....

לראשנה עשינו באולם של הבי"כ עם קייטרינג חלבי שהיה מאוד יפה עם נזק של 60-70 ש"ח למנה אני לא זוכרת בדיוק ... ובכל זאת יצאנו ברווח של כ 7000 ש"ח.

עם השניה הרגשנו שצריך לעשות יותר כי היו בעיות בהריון והרגשנו  צורך להודות על כך להקב"ה  ולעוד מספר אנשים שעזרו לנו במהלך ההריון אז עשינו באולם ויצאנו ברווח קטן של 5000 ש"ח, משהו כזה.

 יש לנו כ 4 משפחות שבד"כ מביאות הרבה יותר ממה שצריך ככה שזה מכסה את עצמו.

י

במשפחתנו זה די מקובל לעשות אירוע גם לבנות שנולדות אז זה לא משהו יוצא דופן. ואם את מרגישה צורך, אז על תחששי ממה שאחרים יגידו, רק אל תצפי שישלמו לך על המנה- כי לרוב זה מתנות.

בקשר לתוכן:

הכנו מצגת עם שיר נחמד

המשפחה עשתה שיר להולדת הבת החדשה.

ד"ת.

ברכת הגומל

והבאנו אטרקציה מסויימת לילדים.

בכל תחילת מנה חדשה היה משהו מהתוכנית. ככה שלא הורגש שזה ביזבוז זמן...

בהצלחה.

עם משפחה קרובה בבית, לשתי הבנות האמצעיות עשינו באולם ולבת הרביעית עשינו סעודת הודיה במסעדה בשרית, רק עם המשפחה המצומצמת הורים, אחים וסבתות עם דבר תורה, ברכת הגומל, נשמת כל חי והסבר קצר על השם. היה ממש נחמד וכיסינו את ה הוצאה עם המתנות ונותר עוד רווח של 4000 ש"ח...

פשוט לא רצינו שוב לעשות משהו גדול באולם ומ צד שני לא יכולנו לא לעשות כלום, ובבית זה בלאגן מיותר אחרי לידה.... היה הכי טוב מכל האופציות ה אחרות שניסינו בלידות הקודמות...

בהצלחה רבה והעיקר מזל טוב והרבה נחת מהנסיכה

קשה לי עם הסיגנון של לקרוא לזה "רווח "

"רווח של 7000"

"רווח קטן של 5000"

מסיבה להולדת בת זה לא פתיחת עסק, ואף אחד לא אמור "לעשות קופה" על חשבון האורחים שלו

ואני לא הייתי קוראת לזה "בכל זאת יצאנו ברווח..." ולמנה לא הייתי קוראת "נזק".

וצודקת, אין מה לצפות שישלמו על מנה, גם לא בחתונה. 

זה שמישהו בוחר לחגוג שמחה כלשהי , זה לא אומר שהאורחים הם בנק.

בחמישי בערב,קייטרינג חלבי,מרקים,פשטידות,פסטה לזניה,סלטים,לחמים גבינות.

עשינו בסוף ערב שירה.

ואפשר לקחת את הזמן שהיולדת תתאושש...בזמנכם החופשי (לפני הבת מצווה)

בניגוד לברית...

מנהג מרוקו כפי שסופר לי ע"י 'זקני' משפחתי:

היתה נערכת סעודה של נשים, במהלכהּ היה הרב מגיע ולוקח את הבת ואומר את הנוסח "יונתי בחגוי הסלע" וכו' וקורא את שם הילדה.

בכל מקרה, אנחנו לא נהגנו כך, אלא עשינו קידוש בבית-הכנסת בשבת (כמה שבועות אחרי שהבת כבר נקראה בשם וכלם התאוששו מהלידה). לא הזמנּו אורחים לשבת כך שלא הפלנו 'תיק' על אף אחד.

בגיל חודש עשינו קידוש ובגיל שנה עשינו מסיבת הודיה (על עוד דברים שהיו בשנה הזאת...)

בדר"כ אנחנו נוהגים לעשות קידוש

את האמת, אני לא אוהבת שעושים ממש אירוע מכמה סיבות:

1. מטריח את האנשים

2. אם זה באולם-זה מחייב אנשים לשים צ'ק יותר גדול (אני לא בונה על זה אבל ככה אנשים מרגישים..)

3. לפעמים זה אירוע קצת חסר תוכן (אז אם עושים לדאוג שיהיה קצת תוכן ולא רק אוכל)

מזל טוב

בת בכורה, עשינו במסעדה, אחרי שבועיים מהלידה

ההורים שלי וקרובי המשפחה שלהם רגילים לסטנדרטים לא נמוכים,

אז היה אוכל טוב, וגם קרובי המשפחה האלה לא מוזמנים לזבד הבת כל שני וחמישי

כי הם לא דתיים, ככה שהם נתנו מתנות יפות מרצונם החופשי.

אני אישית לא הייתי מצפה שאנשים "יכסו" את האוכל, לא בחתונה, לא במסיבה להולדת בת ולא בשום דבר אחר.

היה תוכן, קראנו קטעי קריאה, חוץ ממני שלא היה לי כח.

לדעתי אם תהיה לנו עוד בת לא נעשה מסיבה ברמה כזאת

אבל כן נזמין את כולם למשהו "מרוכז" , סעודת הודיה כזו, כדי לראות את התינוקת,

כי אחרת כל אחד יבוא ואני לא אצא מיזה כשזה "בבודדים"

זה גם עולה לא פחות להוציא כיבוד למי שבא לבקר כי אצלנו במשפחה

אם מישהו מגיע לבקר יולדת הוא לא מקבל קריסטל ושות', ואין לי סיכוי לשנות את הנוהג.

קידוש ביישוב זה לא התחום שלנו, כי אין לנו פה אף משפחה חוץ מההורים וסבתא של בעלי,

ואני רוצה שהמשפחה שלי יגיעו. אין הרבה לידות באגף של אבא שלי,

שאני קשורה אליו מאוד, וכל תינוק זה אירוע ממלכתי.

אם המצב הכלכלי בסדר, אני כן חושבת שכדאי לעשות משהו אם יש ליולדת כח,

כל אחד לפי הסטנדרטים שטוב לו איתם ושהוא מעוניין בהם ושהוא יודע שלא יכבידו על הסביבה שלו.

אנחנו שייכים לקהילה של ישיבה ופשוט עשינו קידוש בשבת.

אבל דווקא נראה לי יפה מאוד לעשות מסיבת הודיה צנועה וחמודה

למי שזה מתאים ומי שלא ממש לא חייב...

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.

בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.

האמת שגם את אמורה להנות

אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה.. 

אז אולי אין כינים?

הספריי של אלופירסט,

הייתי מרססת ממש הרבה באיזור והדימום ממש התקצר לי, אחרי 5 שבועות אני חושבת שכבר היה די נקי.

בסוף טבלתי אחרי 7 שבועות אני חושבת אבל בעיקר בגלל שפחדתי לעשות בדיקה שם..

בהצלחה!

אני משתמשת בספריי הזה לכל מיני דברים ועזר לי בטירוף עם תפרים של לידה קיסרית.

אבל הדימום מגיע מהרחם. ולכן דברים שיכולים לעזור זה דברים שמכווצים את הרחם.

למשל- קינמון, מחיצות רימון, טיפות מסטיק תימני...

כמו מה שעוזר לקיצור מחזור.

בהצלחה ממש!!

אנסה את מה שאמרת

תודה❤️

מתרחבת מגודל של מיטת מעבר למיטת נוער רגילה, בהתאם לשלב.

עולה סביבות ה600 אם אני לא טועה, בלי מזרון

מידה 2-2-

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..