ותו לא, עם כיבוד כמובן, ככה זה לא מנקר עיניים ולא הוצאה מטורפת.משתדלים כיבוד מכובד- גם ממתקים לילדים, במבה, בייגלה, וגם למבוגרים- עוגות, קרואסונים, קיגל... יש רבנים גם... וגם כך נהוג ביישובנו, מקשטים את השולחנות- לסיכום- קידוש אבל משתדלים שיהיה מכובד ולא סתם לצאת ידי חובה.

כשהיא היתה כבר בת 5 חודשים בערך.

עשיתי מזנון חלבי. לבערך 15 אנשים, אולי טיפה יותר.

אכלנו, אמרנו דבר תורה קצר, והדפסתי מהאתר של עיתים נוסח של זבד הבת וקראנו את זה.

יש שם כמה אפשרויות. אני העדפתי את הנוסח הספרדי הרגיל אבל יש שם עוד כל מני קטעים שאפשר להוסיף.

לא זוכרת כמה עלה בדיוק אבל נראה לי לא יותר מ-500.

ככה יש בזה עוד עניין של סעודה, ואנשים פחות מרגישים "מבוזבזים" להגיע לאירוע שבאמת אין בו איזה צורך, או איזה טקס.

גם השירים של מוצאי שבת הם ממש יפים בעיניי, אם יש מישהו שיכול להביא איזה כלי נגינה - בכלל יכול להיות מקסים ומרגש.

נראה לי הכי נכון בעולם להודות לה' על המתנה היקרה, גם אם אין חיוב של ברית. (מדברת בלי נסיון, יש לי רק בנים....)

ועשינו מזנון חלבי שווה לאיזה 15-20 חברים (זוגות ורווקים, שלי ושל בעלי..)

ואז היה עוד תוכן.

זה היה כשהיא היתה  בת חודשיים..

הי,

מבינה את ההתלבטות, אם כי לנו היה ברור שאנחנו ממש רוצים להודות מעבר להודאה הפרטית..

עשינו ארוחת ערב חגיגית, בבית,  למשפחה המצומצמת (אחים שלי ושל בעלי, הורים וסבים), אמרנו דבר תורה ותודה לקב"ה והסברנו למה בחרנו את השם ופשוט היתה אווירה נעימה..  גם הרגשנו שבגלל שזה משפחה קרובה זה לא מרגיש להם בזבוז זמן, להיפך הם שמחו לבוא.

גם בגלל שאין לחץ של ברית, אפשר לעשות את זה אחרי כמה.. כשכבר מתאוששים קצת.

מזל טוב! ותהנו מהנולדת..

אם זה מתאים למצבה הבריאותי והנפשי אז אפשר לשקול זאת ואם לא אז לא לוחצים עליה

מהסיבות הנ"ל אני התנגדתי בכל תוקף למרות שחיכינו זמן רב לילדים, זה פשוט לא התאים לי

בסוף בעלי עשה קידוש בבית כנסת ואנחנו נשארנו בבית

כל אחד יעשה ככל העולה על רוחו ולא צריך להתבייש

יש סיפור מפורסם של אחד הרבנים הגדולים זצק"ל לא רוצה לתת שם ולבלבל כי אני לא בטוחה שאני זוכרת מי זה היה אבל זה בטוח מופיע באינטרנט...

על בחורה שממש התקשתה למצוא זיווג בצורה מאוד בטרידה... דברים קרו לא צפויים שמנעו השתדכות גם לבחורים עימם כן היה לה קשר רציני...

בעקבות כך פנו לרב והרב שאל את ההורים אם בעת לידתה עשו לה מסיבת הודיה? כי הוא רואה שחסר לה "במזל טוב" שלא קיבלה מספיק בזמן לידתה ההורים הנבוכים נזכרו שאכן לא עשו לילדה הזאת וארגנו לה מסיבה הודיה כדי שיברכו אותה במזל טוב ואכן הבחורה התארסה עוד באותו חודש...

אז לא משנה איך מודים(קידוש/בבית/שיעור של הבעל וכד') זה חשוב לציין את זה.

בקרב המשפחה המצומצמת- הזמנו אותם אלינו וחגגנו גם חנוכת בית.

האירוע כלל סיום מסכת של בעלי, דברי תורה, ארוחה חלבית שהכנתי ופעילות לילדים.

היה מכובד ויפה וכולם נהנו להיפגש.

כשהבן נולד, הרגשנו שהברית והאירועים מסביב מיצו וכיוון שהיה ביקוש מצד הקהילה שרצתה לחגוג עימנו, הזמנו רב ידוע בתשלום שיעביר שיעור עם מעט כיבוד עבור הנוכחים.

אנחנו מרגישים שקידוש לקהילה זה בזבוז כסף ואף אחד לא באמת נהנה מזה...

לכן חגגנו בצורות האלטרנטיביות שכתבתי...

להולדת הבת. קידוש/סעודת הודיה או כל דבר אחר שיש בו ציון השמחה לרגל הבת החדשה והודאה לה' על הטובה שגמל לנו!

וב"ה כולנו התחתנו.. המציאות מראה שאין קשר מוחלט בין הדברים

חשוב לעשות משהו

כדי למנוע עיכוב בזיווג מהבת!

דבר תורה.

קצת פשטידות, מרק , מעט ממרחים, פיתות , קרקרים ושלום. לא יצאנו בנזק כלכלי מהעניין. (מחכים לחתונה....)

צריך לציין לדעתי את המאורע כמו שנולד בן- להודות על הנס והברכה.

העניין הוא שהמשפחות שלנו חילוניות (צד אחד מסורתי וצד שני חילוני לגמרי) כך שמלווה מלכה או סעודה מצומצמת פחות מתאים פה נראה לי, מה גם שלא יהיה לנו אפילו מניין ונראה לי יש ערך לעניין הזה.

אז חשבנו לעשות אירוע קטן, להזמין גם דודים וכאלה, אין המון גם ככה. הבעיה היא שהמשפחות רגילות לסטייל מאוד גבוה וגם אם נעשה קייטרינג פשוט יחסית, זה יצא לנו  בערך 5000 שח (בהנחה שנעשה בישוב שלנו אבל אז גם נצטרך להזמין חברים וזה יוסיף עוד לפחות 30 איש...). אם נעשה איפה שההורים גרים- המחירים בשמיים, וגם סתם באסה כי הייתי רוצה להביא את כולם אלינו, כי הם בחיים לא מגיעים לאזור (אאוטינג קל...).

קיצור אנחנו בבלבלות!!

ובלי להזמין משפחה (בערך חודש\ חודשיים אחרי לידה, כשתתחזקי קצת)

ככה אמא שלי עשתה בלידות האחרונות שהמשפחה גדלה ולא היתה אפשרות להביא אותה..

אם יש לכם בישוב חברים, אז למה לא?

וזה גם לא אמור לעלות הרבה מדי 

הסטייל הוא שלכם. לא של המשפחה!

הם יתרגלו אליכם כפי שאתם. (וכנראה כבר רגילים לכל מיני "שגעונות" אם הם חילונים / מסורתיים ואתם דתיים).

אם לכם עצמכם מתאים סטייל גבוה, וזה חשוב לכם, אז צריך מטבע הדברים ממון לכך, ויהיה עליכם למצוא מקור מימון. יש דברים שאדם מוכן להשקיע בשבילם, ויש דרכים להשיג כסף כשצריכים.

אך אם לכם מתאים סטייל פשוט ו/או שאין לכם יכולת וחשק להכינס לחובות, אז תבחרו בסטייל הפשוט. זה לא חייב להיות עלוב. אפשר גם ביום חול כדי שהמשפחה תשתתף, אך אולי לא חייבים קייטרינג בשביל פשטידות, פיצות ובורקס. אם לא מתאים לכם לאפות בעצמכם אפשר להזמין את הפריטים האלה - אך עדיין זה יצא הרבה פחות מקייטרינג (ואפשר לכתוב למשפחה נניח מייל עם הזמנה, ובו לציין הערה מעין "האירוע חלבי ובאוירה משפחתית" - וכך לרמוז שלא יצפו לאירוע נוצץ ומפואר).

אגב באירועים שלי שהיו פשוטים למדי היו אורחים שרגילים לסטייל נוצץ ולא הפסיקו להתפעל מכמה שהיה נחמד, וכמה לא חייבים אירוע נוצץ כדי שיהיה כיף (ואני מדבר על בר-בת מצוה ולא על מסיבת הודיה להולדת בת). הופתעתי מכמות התגובות האלה!

יפעת שלום 

רוצה לומר כי מנסיוני האישי , אנשים רואים באירוע מסוג זה , גזירת קופון על גבם של האורחים ,כלומר : רואים זאת כטירחה , הוצאה כספית מיותרת מצד האורח ,  וגזל זמן . 

יחד עם זאת  אל תביני  מדבריי , שהולדת בת אינו דבר משמח ומרגש , אלא ההיפך מכך , אשר על כן אירוע מסוג זה מומלץ לחגיגה בקרב המשפחה הקרובה .

בברכת מעזזזזלללל טוב 

והם לא אוכלים חלבי בכלל(!!)...ספרדים עתיקים..אז זה בכל מקרה חייב להיות בשרי...

את עצמכם מה אתם רוצים את ובעלך כמובן. בסוף כולם יצטרכו ״להתמודד״ עם הבחירות שלכם כמו שאר הבחירות בחייכם. לפי מה שכתבת זה מרגיש שאירוע גדול מבחינתך לא יגרום לך אושר וגם לא כזה ילהיב את המשפחה אז למה לעשות בכוח? לדעתי לפי מה קראתי הכי נכון לכם זה באמת לעשות בבית עם האוכל שלכם אולי לבקש עזרה מקרובים חברים או שכנים.. מי שלא ירצה לבוא זאת תהיה בעיה שלו, תהיו נאמנים לעצמכם ולמה שנכון וטוב לכם, מי ששמח בשמחתכם ישמח במה שיעשה לכם טוב באמת זאת מסיבת ההודיה שלכם!

את הסכום שחשבתם להוציא על סעודה לתרום לסעודת עניים/ שיעור תורה איכותי לקהילה.

ב"ה

המשפחות שלנו גם מסורתיות - חילוניות עם אגף גדול של ספרדים עתיקים שצריכים ארוחה בשרית עם שלוש מנות.

אמנם אין לנו בת אבל הניסיון עם הבן שלנו יכול להתאים גם במקרה הזה.

מברית גדולה התחמקנו כי זה היה בשבת, אבל התנאי לזה שאורחים לא ייסעו בשבת כדי להשתתף בברית היה שהפדיון (בן בכור ב"ה) יהיה גדול... אני דווקא רציתי לעשות את הפדיון בישיבה אצל ראש הישיבה שהוא כהן אבל לא היה מצב, זה היה מאוד חשוב להורים שלי...

בסוף באמת היה אולם, שהיה מאוד מפואר, שההורים שלי פחות או יותר החליטו עליו.. זה היה לי קצת מוזר כל העסק הזה אבל הסתכלתי על הצד החיובי:

ככה באמת יצא לנו לראות קרובי משפחה (לא קרובים רחוקים לא קשורים, אלא כאלה שאני באמת קשור אליהם) ושהם יראו את התינוק, שבלי האירוע הזה לא כל כך היה יוצא...

בנוסף ההורים שלי היו מבסוטים - כיבוד אב ואם זה גם חשוב...

הראש ישיבה בא לאולם עם כמה בחורים ועשה את הפדיון שם.. והיה מקסים! אני חושב שגם במקרה של בת אפשר להכניס תוכן רוחני לאירוע ולקרב קצת את האורחים ה"חילוניים", שאולי אחרת לא ייחשפו למשהו כזה.

דבר אחרון - לגבי הנושא של התקציב, אם המשפחה שלך הם ספרדים עתיקים אז הם גם נותנים צ'קים כמו ספרדים עתיקים.... אני לא כל כך אוהב את הרעיון הזה וכבר מישהי כתבה פה על זה שאירועים כאלה הם כמו קנס לאורחים. מצד שני, אם אין ברירה וחייבים לעשות משהו כזה, זה בד"כ מכסה את עצמו. אנחנו שילמנו 100 ש"ח על מנה באירוע (זה נשמע מוגזם - זה עוד אחרי הנחה!!). בנוסף כמה מאות שקלים על מונית ספיישל שהביאה את הרב והמלווים (זה הנוהג, במיוחד שזה היה מחוץ לעיר) ועוד הכסף של הפדיון עצמו. אחרי כל זה יצאנו ברווח של 5000 ש"ח..... אז עוד פעם... אני לא אוהב את כל הקטע של אירועים מנופחים וקנסות לאורחים. אבל אם אין ברירה והמשפחה לוחצת - יש גם יתרונות.

אבל הכי חשוב - מזל טוב, שמחה ונחת....

לראשנה עשינו באולם של הבי"כ עם קייטרינג חלבי שהיה מאוד יפה עם נזק של 60-70 ש"ח למנה אני לא זוכרת בדיוק ... ובכל זאת יצאנו ברווח של כ 7000 ש"ח.

עם השניה הרגשנו שצריך לעשות יותר כי היו בעיות בהריון והרגשנו  צורך להודות על כך להקב"ה  ולעוד מספר אנשים שעזרו לנו במהלך ההריון אז עשינו באולם ויצאנו ברווח קטן של 5000 ש"ח, משהו כזה.

 יש לנו כ 4 משפחות שבד"כ מביאות הרבה יותר ממה שצריך ככה שזה מכסה את עצמו.

י

במשפחתנו זה די מקובל לעשות אירוע גם לבנות שנולדות אז זה לא משהו יוצא דופן. ואם את מרגישה צורך, אז על תחששי ממה שאחרים יגידו, רק אל תצפי שישלמו לך על המנה- כי לרוב זה מתנות.

בקשר לתוכן:

הכנו מצגת עם שיר נחמד

המשפחה עשתה שיר להולדת הבת החדשה.

ד"ת.

ברכת הגומל

והבאנו אטרקציה מסויימת לילדים.

בכל תחילת מנה חדשה היה משהו מהתוכנית. ככה שלא הורגש שזה ביזבוז זמן...

בהצלחה.

עם משפחה קרובה בבית, לשתי הבנות האמצעיות עשינו באולם ולבת הרביעית עשינו סעודת הודיה במסעדה בשרית, רק עם המשפחה המצומצמת הורים, אחים וסבתות עם דבר תורה, ברכת הגומל, נשמת כל חי והסבר קצר על השם. היה ממש נחמד וכיסינו את ה הוצאה עם המתנות ונותר עוד רווח של 4000 ש"ח...

פשוט לא רצינו שוב לעשות משהו גדול באולם ומ צד שני לא יכולנו לא לעשות כלום, ובבית זה בלאגן מיותר אחרי לידה.... היה הכי טוב מכל האופציות ה אחרות שניסינו בלידות הקודמות...

בהצלחה רבה והעיקר מזל טוב והרבה נחת מהנסיכה

קשה לי עם הסיגנון של לקרוא לזה "רווח "

"רווח של 7000"

"רווח קטן של 5000"

מסיבה להולדת בת זה לא פתיחת עסק, ואף אחד לא אמור "לעשות קופה" על חשבון האורחים שלו

ואני לא הייתי קוראת לזה "בכל זאת יצאנו ברווח..." ולמנה לא הייתי קוראת "נזק".

וצודקת, אין מה לצפות שישלמו על מנה, גם לא בחתונה. 

זה שמישהו בוחר לחגוג שמחה כלשהי , זה לא אומר שהאורחים הם בנק.

בחמישי בערב,קייטרינג חלבי,מרקים,פשטידות,פסטה לזניה,סלטים,לחמים גבינות.

עשינו בסוף ערב שירה.

ואפשר לקחת את הזמן שהיולדת תתאושש...בזמנכם החופשי (לפני הבת מצווה)

בניגוד לברית...

מנהג מרוקו כפי שסופר לי ע"י 'זקני' משפחתי:

היתה נערכת סעודה של נשים, במהלכהּ היה הרב מגיע ולוקח את הבת ואומר את הנוסח "יונתי בחגוי הסלע" וכו' וקורא את שם הילדה.

בכל מקרה, אנחנו לא נהגנו כך, אלא עשינו קידוש בבית-הכנסת בשבת (כמה שבועות אחרי שהבת כבר נקראה בשם וכלם התאוששו מהלידה). לא הזמנּו אורחים לשבת כך שלא הפלנו 'תיק' על אף אחד.

בגיל חודש עשינו קידוש ובגיל שנה עשינו מסיבת הודיה (על עוד דברים שהיו בשנה הזאת...)

בדר"כ אנחנו נוהגים לעשות קידוש

את האמת, אני לא אוהבת שעושים ממש אירוע מכמה סיבות:

1. מטריח את האנשים

2. אם זה באולם-זה מחייב אנשים לשים צ'ק יותר גדול (אני לא בונה על זה אבל ככה אנשים מרגישים..)

3. לפעמים זה אירוע קצת חסר תוכן (אז אם עושים לדאוג שיהיה קצת תוכן ולא רק אוכל)

מזל טוב

בת בכורה, עשינו במסעדה, אחרי שבועיים מהלידה

ההורים שלי וקרובי המשפחה שלהם רגילים לסטנדרטים לא נמוכים,

אז היה אוכל טוב, וגם קרובי המשפחה האלה לא מוזמנים לזבד הבת כל שני וחמישי

כי הם לא דתיים, ככה שהם נתנו מתנות יפות מרצונם החופשי.

אני אישית לא הייתי מצפה שאנשים "יכסו" את האוכל, לא בחתונה, לא במסיבה להולדת בת ולא בשום דבר אחר.

היה תוכן, קראנו קטעי קריאה, חוץ ממני שלא היה לי כח.

לדעתי אם תהיה לנו עוד בת לא נעשה מסיבה ברמה כזאת

אבל כן נזמין את כולם למשהו "מרוכז" , סעודת הודיה כזו, כדי לראות את התינוקת,

כי אחרת כל אחד יבוא ואני לא אצא מיזה כשזה "בבודדים"

זה גם עולה לא פחות להוציא כיבוד למי שבא לבקר כי אצלנו במשפחה

אם מישהו מגיע לבקר יולדת הוא לא מקבל קריסטל ושות', ואין לי סיכוי לשנות את הנוהג.

קידוש ביישוב זה לא התחום שלנו, כי אין לנו פה אף משפחה חוץ מההורים וסבתא של בעלי,

ואני רוצה שהמשפחה שלי יגיעו. אין הרבה לידות באגף של אבא שלי,

שאני קשורה אליו מאוד, וכל תינוק זה אירוע ממלכתי.

אם המצב הכלכלי בסדר, אני כן חושבת שכדאי לעשות משהו אם יש ליולדת כח,

כל אחד לפי הסטנדרטים שטוב לו איתם ושהוא מעוניין בהם ושהוא יודע שלא יכבידו על הסביבה שלו.

אנחנו שייכים לקהילה של ישיבה ופשוט עשינו קידוש בשבת.

אבל דווקא נראה לי יפה מאוד לעשות מסיבת הודיה צנועה וחמודה

למי שזה מתאים ומי שלא ממש לא חייב...

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

לק"י

הבן שלי בגיל הזה בערך ודוקא אוכל מעוך, וגם מוצץ ונוגס באוכל חתוך לרצועות.

אבל מבחינת אוכל, חי בעיקר על הנקה בבית ומטרנה אצל המטפלת. ובערך פעם- פעמיים ביום אוכל מוצקים, ולא בכמות ענקית.

חתיכות בגודל אצבע שהוא ימצוץ או ינגוס ולאט לאט ילמד מה הגודל המתאים לו.

אפשר אצבעות טוסט עם ממרח

אצבעות בטטה

ואז זה רך ומתפרק לו בפה

לק"י

אני נותנת לבן שלי רצועות של ה"קשה" לכרסם.

אבל זה בגדר התנסות ותעסוקה.

לאכול לחם ממש זה ביסים קטנים עם משהו.

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש