יש מישהי שעשתה ויכולה לתת רעיונות איך קצת להעשיר את הערב אולי?
ומבחינת התארגנות-איך עשיתם? קייטרינג? אולם? כמה יצאה העלות?
ותו לא, עם כיבוד כמובן, ככה זה לא מנקר עיניים ולא הוצאה מטורפת.משתדלים כיבוד מכובד- גם ממתקים לילדים, במבה, בייגלה, וגם למבוגרים- עוגות, קרואסונים, קיגל... יש רבנים גם... וגם כך נהוג ביישובנו, מקשטים את השולחנות- לסיכום- קידוש אבל משתדלים שיהיה מכובד ולא סתם לצאת ידי חובה.
כשהיא היתה כבר בת 5 חודשים בערך.
עשיתי מזנון חלבי. לבערך 15 אנשים, אולי טיפה יותר.
אכלנו, אמרנו דבר תורה קצר, והדפסתי מהאתר של עיתים נוסח של זבד הבת וקראנו את זה.
יש שם כמה אפשרויות. אני העדפתי את הנוסח הספרדי הרגיל אבל יש שם עוד כל מני קטעים שאפשר להוסיף.
לא זוכרת כמה עלה בדיוק אבל נראה לי לא יותר מ-500.
)ככה יש בזה עוד עניין של סעודה, ואנשים פחות מרגישים "מבוזבזים" להגיע לאירוע שבאמת אין בו איזה צורך, או איזה טקס.
גם השירים של מוצאי שבת הם ממש יפים בעיניי, אם יש מישהו שיכול להביא איזה כלי נגינה - בכלל יכול להיות מקסים ומרגש.
נראה לי הכי נכון בעולם להודות לה' על המתנה היקרה, גם אם אין חיוב של ברית. (מדברת בלי נסיון, יש לי רק בנים....)
ועשינו מזנון חלבי שווה לאיזה 15-20 חברים (זוגות ורווקים, שלי ושל בעלי..)
ואז היה עוד תוכן.
זה היה כשהיא היתה בת חודשיים..
הי,
מבינה את ההתלבטות, אם כי לנו היה ברור שאנחנו ממש רוצים להודות מעבר להודאה הפרטית..
עשינו ארוחת ערב חגיגית, בבית, למשפחה המצומצמת (אחים שלי ושל בעלי, הורים וסבים), אמרנו דבר תורה ותודה לקב"ה והסברנו למה בחרנו את השם ופשוט היתה אווירה נעימה.. גם הרגשנו שבגלל שזה משפחה קרובה זה לא מרגיש להם בזבוז זמן, להיפך הם שמחו לבוא.
גם בגלל שאין לחץ של ברית, אפשר לעשות את זה אחרי כמה.. כשכבר מתאוששים קצת.
מזל טוב! ותהנו מהנולדת..
אם זה מתאים למצבה הבריאותי והנפשי אז אפשר לשקול זאת ואם לא אז לא לוחצים עליה
מהסיבות הנ"ל אני התנגדתי בכל תוקף למרות שחיכינו זמן רב לילדים, זה פשוט לא התאים לי
בסוף בעלי עשה קידוש בבית כנסת ואנחנו נשארנו בבית
כל אחד יעשה ככל העולה על רוחו ולא צריך להתבייש
יש סיפור מפורסם של אחד הרבנים הגדולים זצק"ל לא רוצה לתת שם ולבלבל כי אני לא בטוחה שאני זוכרת מי זה היה אבל זה בטוח מופיע באינטרנט...
על בחורה שממש התקשתה למצוא זיווג בצורה מאוד בטרידה... דברים קרו לא צפויים שמנעו השתדכות גם לבחורים עימם כן היה לה קשר רציני...
בעקבות כך פנו לרב והרב שאל את ההורים אם בעת לידתה עשו לה מסיבת הודיה? כי הוא רואה שחסר לה "במזל טוב" שלא קיבלה מספיק בזמן לידתה ההורים הנבוכים נזכרו שאכן לא עשו לילדה הזאת וארגנו לה מסיבה הודיה כדי שיברכו אותה במזל טוב ואכן הבחורה התארסה עוד באותו חודש...
אז לא משנה איך מודים(קידוש/בבית/שיעור של הבעל וכד') זה חשוב לציין את זה.
בקרב המשפחה המצומצמת- הזמנו אותם אלינו וחגגנו גם חנוכת בית.
האירוע כלל סיום מסכת של בעלי, דברי תורה, ארוחה חלבית שהכנתי ופעילות לילדים.
היה מכובד ויפה וכולם נהנו להיפגש.
כשהבן נולד, הרגשנו שהברית והאירועים מסביב מיצו וכיוון שהיה ביקוש מצד הקהילה שרצתה לחגוג עימנו, הזמנו רב ידוע בתשלום שיעביר שיעור עם מעט כיבוד עבור הנוכחים.
אנחנו מרגישים שקידוש לקהילה זה בזבוז כסף ואף אחד לא באמת נהנה מזה...
לכן חגגנו בצורות האלטרנטיביות שכתבתי...
חשוב לעשות משהו
כדי למנוע עיכוב בזיווג מהבת!
דבר תורה.
קצת פשטידות, מרק , מעט ממרחים, פיתות , קרקרים ושלום. לא יצאנו בנזק כלכלי מהעניין. (מחכים לחתונה....)
צריך לציין לדעתי את המאורע כמו שנולד בן- להודות על הנס והברכה.
העניין הוא שהמשפחות שלנו חילוניות (צד אחד מסורתי וצד שני חילוני לגמרי) כך שמלווה מלכה או סעודה מצומצמת פחות מתאים פה נראה לי, מה גם שלא יהיה לנו אפילו מניין ונראה לי יש ערך לעניין הזה.
אז חשבנו לעשות אירוע קטן, להזמין גם דודים וכאלה, אין המון גם ככה. הבעיה היא שהמשפחות רגילות לסטייל מאוד גבוה
וגם אם נעשה קייטרינג פשוט יחסית, זה יצא לנו בערך 5000 שח (בהנחה שנעשה בישוב שלנו אבל אז גם נצטרך להזמין חברים וזה יוסיף עוד לפחות 30 איש...). אם נעשה איפה שההורים גרים- המחירים בשמיים, וגם סתם באסה כי הייתי רוצה להביא את כולם אלינו, כי הם בחיים לא מגיעים לאזור (אאוטינג קל...).
קיצור אנחנו בבלבלות!!
הסטייל הוא שלכם. לא של המשפחה!
הם יתרגלו אליכם כפי שאתם. (וכנראה כבר רגילים לכל מיני "שגעונות" אם הם חילונים / מסורתיים ואתם דתיים).
אם לכם עצמכם מתאים סטייל גבוה, וזה חשוב לכם, אז צריך מטבע הדברים ממון לכך, ויהיה עליכם למצוא מקור מימון. יש דברים שאדם מוכן להשקיע בשבילם, ויש דרכים להשיג כסף כשצריכים.
אך אם לכם מתאים סטייל פשוט ו/או שאין לכם יכולת וחשק להכינס לחובות, אז תבחרו בסטייל הפשוט. זה לא חייב להיות עלוב. אפשר גם ביום חול כדי שהמשפחה תשתתף, אך אולי לא חייבים קייטרינג בשביל פשטידות, פיצות ובורקס. אם לא מתאים לכם לאפות בעצמכם אפשר להזמין את הפריטים האלה - אך עדיין זה יצא הרבה פחות מקייטרינג (ואפשר לכתוב למשפחה נניח מייל עם הזמנה, ובו לציין הערה מעין "האירוע חלבי ובאוירה משפחתית" - וכך לרמוז שלא יצפו לאירוע נוצץ ומפואר).
אגב באירועים שלי שהיו פשוטים למדי היו אורחים שרגילים לסטייל נוצץ ולא הפסיקו להתפעל מכמה שהיה נחמד, וכמה לא חייבים אירוע נוצץ כדי שיהיה כיף (ואני מדבר על בר-בת מצוה ולא על מסיבת הודיה להולדת בת). הופתעתי מכמות התגובות האלה!
יפעת שלום
רוצה לומר כי מנסיוני האישי , אנשים רואים באירוע מסוג זה , גזירת קופון על גבם של האורחים ,כלומר : רואים זאת כטירחה , הוצאה כספית מיותרת מצד האורח , וגזל זמן .
יחד עם זאת אל תביני מדבריי , שהולדת בת אינו דבר משמח ומרגש , אלא ההיפך מכך , אשר על כן אירוע מסוג זה מומלץ לחגיגה בקרב המשפחה הקרובה .
בברכת מעזזזזלללל טוב
שמשיוהם לא אוכלים חלבי בכלל(!!)...ספרדים עתיקים
..אז זה בכל מקרה חייב להיות בשרי...
את עצמכם מה אתם רוצים את ובעלך כמובן. בסוף כולם יצטרכו ״להתמודד״ עם הבחירות שלכם כמו שאר הבחירות בחייכם. לפי מה שכתבת זה מרגיש שאירוע גדול מבחינתך לא יגרום לך אושר וגם לא כזה ילהיב את המשפחה אז למה לעשות בכוח? לדעתי לפי מה קראתי הכי נכון לכם זה באמת לעשות בבית עם האוכל שלכם אולי לבקש עזרה מקרובים חברים או שכנים.. מי שלא ירצה לבוא זאת תהיה בעיה שלו, תהיו נאמנים לעצמכם ולמה שנכון וטוב לכם, מי ששמח בשמחתכם ישמח במה שיעשה לכם טוב באמת זאת מסיבת ההודיה שלכם!
את הסכום שחשבתם להוציא על סעודה לתרום לסעודת עניים/ שיעור תורה איכותי לקהילה.
ב"ה
המשפחות שלנו גם מסורתיות - חילוניות עם אגף גדול של ספרדים עתיקים שצריכים ארוחה בשרית עם שלוש מנות.
אמנם אין לנו בת אבל הניסיון עם הבן שלנו יכול להתאים גם במקרה הזה.
מברית גדולה התחמקנו כי זה היה בשבת, אבל התנאי לזה שאורחים לא ייסעו בשבת כדי להשתתף בברית היה שהפדיון (בן בכור ב"ה) יהיה גדול... אני דווקא רציתי לעשות את הפדיון בישיבה אצל ראש הישיבה שהוא כהן אבל לא היה מצב, זה היה מאוד חשוב להורים שלי...
בסוף באמת היה אולם, שהיה מאוד מפואר, שההורים שלי פחות או יותר החליטו עליו.. זה היה לי קצת מוזר כל העסק הזה אבל הסתכלתי על הצד החיובי:
ככה באמת יצא לנו לראות קרובי משפחה (לא קרובים רחוקים לא קשורים, אלא כאלה שאני באמת קשור אליהם) ושהם יראו את התינוק, שבלי האירוע הזה לא כל כך היה יוצא...
בנוסף ההורים שלי היו מבסוטים - כיבוד אב ואם זה גם חשוב...
הראש ישיבה בא לאולם עם כמה בחורים ועשה את הפדיון שם.. והיה מקסים! אני חושב שגם במקרה של בת אפשר להכניס תוכן רוחני לאירוע ולקרב קצת את האורחים ה"חילוניים", שאולי אחרת לא ייחשפו למשהו כזה.
דבר אחרון - לגבי הנושא של התקציב, אם המשפחה שלך הם ספרדים עתיקים אז הם גם נותנים צ'קים כמו ספרדים עתיקים.... אני לא כל כך אוהב את הרעיון הזה וכבר מישהי כתבה פה על זה שאירועים כאלה הם כמו קנס לאורחים. מצד שני, אם אין ברירה וחייבים לעשות משהו כזה, זה בד"כ מכסה את עצמו. אנחנו שילמנו 100 ש"ח על מנה באירוע (זה נשמע מוגזם - זה עוד אחרי הנחה!!). בנוסף כמה מאות שקלים על מונית ספיישל שהביאה את הרב והמלווים (זה הנוהג, במיוחד שזה היה מחוץ לעיר) ועוד הכסף של הפדיון עצמו. אחרי כל זה יצאנו ברווח של 5000 ש"ח..... אז עוד פעם... אני לא אוהב את כל הקטע של אירועים מנופחים וקנסות לאורחים. אבל אם אין ברירה והמשפחה לוחצת - יש גם יתרונות.
אבל הכי חשוב - מזל טוב, שמחה ונחת.... 
לראשנה עשינו באולם של הבי"כ עם קייטרינג חלבי שהיה מאוד יפה עם נזק של 60-70 ש"ח למנה אני לא זוכרת בדיוק ... ובכל זאת יצאנו ברווח של כ 7000 ש"ח.
עם השניה הרגשנו שצריך לעשות יותר כי היו בעיות בהריון והרגשנו צורך להודות על כך להקב"ה ולעוד מספר אנשים שעזרו לנו במהלך ההריון אז עשינו באולם ויצאנו ברווח קטן של 5000 ש"ח, משהו כזה.
יש לנו כ 4 משפחות שבד"כ מביאות הרבה יותר ממה שצריך ככה שזה מכסה את עצמו.
י
במשפחתנו זה די מקובל לעשות אירוע גם לבנות שנולדות אז זה לא משהו יוצא דופן. ואם את מרגישה צורך, אז על תחששי ממה שאחרים יגידו, רק אל תצפי שישלמו לך על המנה- כי לרוב זה מתנות.
בקשר לתוכן:
הכנו מצגת עם שיר נחמד
המשפחה עשתה שיר להולדת הבת החדשה.
ד"ת.
ברכת הגומל
והבאנו אטרקציה מסויימת לילדים.
בכל תחילת מנה חדשה היה משהו מהתוכנית. ככה שלא הורגש שזה ביזבוז זמן...
בהצלחה.
עם משפחה קרובה בבית, לשתי הבנות האמצעיות עשינו באולם ולבת הרביעית עשינו סעודת הודיה במסעדה בשרית, רק עם המשפחה המצומצמת הורים, אחים וסבתות עם דבר תורה, ברכת הגומל, נשמת כל חי והסבר קצר על השם. היה ממש נחמד וכיסינו את ה הוצאה עם המתנות ונותר עוד רווח של 4000 ש"ח...
פשוט לא רצינו שוב לעשות משהו גדול באולם ומ צד שני לא יכולנו לא לעשות כלום, ובבית זה בלאגן מיותר אחרי לידה.... היה הכי טוב מכל האופציות ה אחרות שניסינו בלידות הקודמות...
בהצלחה רבה והעיקר מזל טוב והרבה נחת מהנסיכה
קשה לי עם הסיגנון של לקרוא לזה "רווח "
"רווח של 7000"
"רווח קטן של 5000"
מסיבה להולדת בת זה לא פתיחת עסק, ואף אחד לא אמור "לעשות קופה" על חשבון האורחים שלו
ואני לא הייתי קוראת לזה "בכל זאת יצאנו ברווח..." ולמנה לא הייתי קוראת "נזק".
וצודקת, אין מה לצפות שישלמו על מנה, גם לא בחתונה.
זה שמישהו בוחר לחגוג שמחה כלשהי , זה לא אומר שהאורחים הם בנק.
בחמישי בערב,קייטרינג חלבי,מרקים,פשטידות,פסטה לזניה,סלטים,לחמים גבינות.
עשינו בסוף ערב שירה.
מנהג מרוקו כפי שסופר לי ע"י 'זקני' משפחתי:
היתה נערכת סעודה של נשים, במהלכהּ היה הרב מגיע ולוקח את הבת ואומר את הנוסח "יונתי בחגוי הסלע" וכו' וקורא את שם הילדה.
בכל מקרה, אנחנו לא נהגנו כך, אלא עשינו קידוש בבית-הכנסת בשבת (כמה שבועות אחרי שהבת כבר נקראה בשם וכלם התאוששו מהלידה). לא הזמנּו אורחים לשבת כך שלא הפלנו 'תיק' על אף אחד.
בגיל חודש עשינו קידוש ובגיל שנה עשינו מסיבת הודיה (על עוד דברים שהיו בשנה הזאת...)
בדר"כ אנחנו נוהגים לעשות קידוש
את האמת, אני לא אוהבת שעושים ממש אירוע מכמה סיבות:
1. מטריח את האנשים
2. אם זה באולם-זה מחייב אנשים לשים צ'ק יותר גדול (אני לא בונה על זה אבל ככה אנשים מרגישים..)
3. לפעמים זה אירוע קצת חסר תוכן (אז אם עושים לדאוג שיהיה קצת תוכן ולא רק אוכל)
מזל טוב
בת בכורה, עשינו במסעדה, אחרי שבועיים מהלידה
ההורים שלי וקרובי המשפחה שלהם רגילים לסטנדרטים לא נמוכים,
אז היה אוכל טוב, וגם קרובי המשפחה האלה לא מוזמנים לזבד הבת כל שני וחמישי
כי הם לא דתיים, ככה שהם נתנו מתנות יפות מרצונם החופשי.
אני אישית לא הייתי מצפה שאנשים "יכסו" את האוכל, לא בחתונה, לא במסיבה להולדת בת ולא בשום דבר אחר.
היה תוכן, קראנו קטעי קריאה, חוץ ממני שלא היה לי כח.
לדעתי אם תהיה לנו עוד בת לא נעשה מסיבה ברמה כזאת
אבל כן נזמין את כולם למשהו "מרוכז" , סעודת הודיה כזו, כדי לראות את התינוקת,
כי אחרת כל אחד יבוא ואני לא אצא מיזה כשזה "בבודדים"
זה גם עולה לא פחות להוציא כיבוד למי שבא לבקר כי אצלנו במשפחה
אם מישהו מגיע לבקר יולדת הוא לא מקבל קריסטל ושות', ואין לי סיכוי לשנות את הנוהג.
קידוש ביישוב זה לא התחום שלנו, כי אין לנו פה אף משפחה חוץ מההורים וסבתא של בעלי,
ואני רוצה שהמשפחה שלי יגיעו. אין הרבה לידות באגף של אבא שלי,
שאני קשורה אליו מאוד, וכל תינוק זה אירוע ממלכתי.
אם המצב הכלכלי בסדר, אני כן חושבת שכדאי לעשות משהו אם יש ליולדת כח,
כל אחד לפי הסטנדרטים שטוב לו איתם ושהוא מעוניין בהם ושהוא יודע שלא יכבידו על הסביבה שלו.
אנחנו שייכים לקהילה של ישיבה ופשוט עשינו קידוש בשבת.
אבל דווקא נראה לי יפה מאוד לעשות מסיבת הודיה צנועה וחמודה
למי שזה מתאים ומי שלא ממש לא חייב...
לא בקטע של להיות בפחדים ולהילחץ,
אני חושבת בעיקר על אם להגדיל את הקניה השבועית בסופר או ציוד ליצירות למקרה ולא יהיה אפשר לצאת בסבבה
למרות שכרגע זה רק דיבורים
מצטיידות או ממשיכות כרגיל?
מקלט של מקום ציבורי כמו בית ספר מתנ"ס בית כנסת פארק
חייב להיות פתוח לכולם בזמן אזעקה
נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..
אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.
בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)
יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).
בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..
קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש
אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕
ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-
שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄
לק"י
אבל פספס די הרבה, וחזרתי הביתה לערימות מצחינות, הוא כתב הוראות הפעלה למכונה.
בגדול את הכביסה של הבגדים ומגבות אמבטיה אני מחלקת ללבן וצבעוני. ובלבן מרססת כתם כתם.
הוא כיבס הכל יחד, ונראה לי שהכל או הרוב המוחלט יצא נקי בכל זאת😅.
חחחחח
אבל הטראומה שלי מבוססת
בעלי אחרי החתונה רצה להפתיע אותי הפעיל מכונה והרס לי מעיל פרווה ממש ממש יקר ומאז הוא הבין שלא מתקרבים לכביסה
לאא..
אצלי מתישהו בתחילת הנישואין יחסית הכניס חולצות חדשות לכביסה שקיבלה כולה גוון צהבהב..
המזל הוא שהנזק היה לדברים שלו דווקא😅 (שרובם התאדו מהארון שלו בלי ששם לב..)
אולי בדרכים שונות משלי, אבל אני יודעת שאם יש צורך - אני יכולה לשחרר לגמרי.
אחרי לידות זו לגמרי הצלה...
(ונכון, צריך לעצום את העיניים לפעמים - למה אתה מכבס בגדים בכמויות, אבל מערים אותם בלי סדר כך שהילדים לא יוכלו אפילו למצוא אחר כך בגד בין הערמות? או למה אתה מעדיף לשטוף כלים ולא לסדר את הבלגן האטומי שבסביבה? אבל זה בסדר, זו הדרך שלו, והעיקר שהבית מתפקד ברמה זו או אחרת... תכל'ס, זה לא שאני מתפקדת אותו ברמה מושלמת🤭)
בדיפולט משחררת ברוב הדברים
זו אחת הסיבות שבעלי עושה הרבה בבית ועם הילדים (לא רק בהשוואה לגברים אחרים אלא גם בהשוואה אלי)
חשוב לפרגן!!!
אמונה :)קבוע כשאני משחררת משימות של בית אני מגלה שבעלי יודע לעשות דברים נהדר
אבל באמת הכביסה נשארת אצלי- יותר בשבילי, נותן לי הרגשה טובה שאני עושה את זה באופן בלעדי ותמיד
והתחתון שלך במגירה של הבת שלך.
קורע!!!!!!
הופתעתי לראות בתמונות כל ילד בדיוק עם הבגד שלא שלו.
מספרת בזעזוע על בעלה מביא את הילדים לבקר אותה אחרי לידה ב''אם וילד" (בית החלמה בב''ב) כשכל הילדים מסביב לבושים טיפ טופ, סטים מתאימים, יפים ומאורגנים.. ורק הילדים שלה כל אחד עם בגדים של ילד אחר ושיא השיאים- לבת שלהם הוא גרב את הגרביונים שלה (של האמא) והם 'נוזלים' לה מכל כיוון..
כנראה הזעזוע עשה את שלו, בלידה הבאה, לפני הביקור שלהם אצלה, הוא נכנס לחנות, ביקש שיתאימו לכל ילד בגד רלוונטי ורק ככה נסעו אליה
תאמת בעלי כן יודע לעשות כמעט הכל בבית,
אבל בקטע של מיון כביסה- אולי באמת אני צריכה יותר לפרט.
ואני גם מרססת כתמים בכביסה לבנה/ כתמים שאני חוששת שלא ירדו בכביסה צבעונית.
אני לא עושה יותר מ800
רק סמרטוטים
ביקשתי מבעלי שיאסוף את הילדה מהחברה כשהוא חוזר מהעבודה, וככה יחסוך לי לצאת מהבית יחד עם כל שאר הילדים ולהיגרר הלוך חזור.
אחרי זה חשבתי לעצמי אולי לשלוח לו הודעה עם הכתובת המדוייקת קומה וכו', ואמרתי לעצמי מה אני מזלזלת באינטיליגנציה שלו, גרנו פעם ממש מולם והילדה הייתה אצלם עשרות פעמים.
אחרי 10 דקות הוא מתקשר אליי מה הכתובת ומה הקומה 😅😂
רק איך משרשור פרגון
זה נהיה בדיחות 
ועכשיו אני רואה שהיא כתבה גם לכתוב דברים משעשעים אז זה הולם ;)
בת עוד שניה שלוש
בחודש האחרון כזה מפספסת כמעט כל לילה בין פעם ל3!!!
כאילו מי הולך לשירותים 3 פעמים בלילה?
וזה מעיר אותה וכל פעם זה לקום להחליף בגדים ואת כל המצעים פוך שמיכה סדינים
התעייפתייי
מזה הדבר הזה?
היא גמולה לגמרי אני כבר אובדת עיצות כל היום תולה מכבסת מייבשת מקפלת ומחזירה
תודה להשם על הכל אבל מה עושים עם זה??
קור יכול לגרום לזה,
אם את רואה שינוי בזמן האחרון אולי זה באמת קשור.
ואני מכסה בשמיכה ופוך
השמיכה הרבה פעמים נופלת להם.
אם הייתה יבשה לפני כן - התיאור קלאסי לקור ולחורף.
בגן? גננת אחרת?
בבית- תינוק חדש?
משהו אחר?
בד"כ הם חוזרים להרטיב כשקורה משהו לאו דווקא שלילי.
מציעה לאחר ששלת דברים אחרים, ללחוש לה בלילה מה שנקרא לחישות לילה.
אצלנו רק זה עזר
ללחוש לה דברים טובים ועוצמתיים באוזן.
את בוגרת, את יכולה ממש לתאר לה את ההצלחה שלה.
כמו שאמרו כאן, מעבר לחורף או קור היה גורם לזה, אז את כבר מלבישה חם, לודא חימום.
דבר שני אצלינו תולעים(!) היו גורמים לפספוסים.
דבר שלישי וירוס, או מחלה לפעמים קודם היה פספוס ומצברוח עצבני ואז שאר התסמינים. אבל אל אין שום תסמין אחר לא הייתי קופצת לזה.
היא לא מצאה כשהיא קמה, נכון?
פרקטית, וזה למדתי מהפורום, לשים מגן מזרון/שעוונית+סדין+שעוונית+ סדין, ככה בלילה מורידים סדין ושעוונית ויש מיטה יבשה מוכנה.
הייתי מחכה קצת רואה שזה עובר ואם זה עובר לא נראה לי בגיל הזה הייתי מייחסת לזה חשיבות. גם אם כבר גמולה
מה שאלת במשפט
"היא לא מצאה שהיא קמה"?
איך תולעים גורמים לפספוסים?
ובאמת אאמץ את העניין של השכבות במיטה לא חשבתי על זה
הולכים לישון.
אחרת בוודאות מפספס. נראה לי תקין לחלוטין לגיל הזה.
לפני חודש היתה ישנה לילה שלם וקמה יבשה?
הוא בן 1.7
אבל נראה יותר קטן בגלל שאין לו כמעט שיערות
בשבילי הוא חמוד ככה
אבל מבינה שזה קצת חריג כי כולם שואלים אותי איפה השיער שלו חח
הייתן מנסות תרופות סבתא? מכירות משהו שעוזר באמת לזה?
לבשל כמה ענפים של הדסים בסיר מיים
לסנן, להעביר את המיים של ההדסים לבקבוק תרסיס
ולהשפריץ כל יום על שיער יבש.
אני השפרצתי כל בוקר, עזר מאוד
לא מורגש על השיער מבחינת המרקם, ממש כמו מיים רגילים, מתייבש ואין זכר.
אפשר למהול במיים שיצא לך הרבה.
הבת שלי בת שנה וחצי ויש לה שיער ממש דליל,
אין סיכוי לקוקיות או סיכות
לא מעט היו ככה עד גיל גדול (כאלו שלא היה מה לגזור בחלאקה).
את הקוקו הראשון של אחותי עשינו לה בגיל שלוש פלוס והיום יש לה אחלה שיער...
אומרים גם ששמן קיק מעודד צמיחה. תבדקי בגוגל. לא נסיתי.
וכמו שכתבו לך זה לא אומר כלום על השיער שיהיה בהמשך חייו.
ניסיתי מלא דברים. לא יודעת מה בסוף עזר, אבל כיום היא נערונת צעירה ויש לה כמויות שיער ב"ה.
יש לי גם 2 בנים שבחלאקה לא היה בכלל מה לגזור
גם הם היום עם רעמה שלא מביישת אריה.
אז ככה
מי הדסים- ניסיתי לתקופה ארוכה, לא ראיתי שעזר
שמפו שמן קיק- גם לא עזר
הברשה במרשת לא רכה- נראה לי שכן קצת עודד צמיחה
מה שהכי עזר- חפיפה בשמן ליפיקאר באום של לה רוש פוזה- זו ההמלצה שלי לכל נזקי העור ותכלס הילדים שהשתמשתי להם בשמן הזה כשמפו קבוע היו היחידים שצמח להם שיער.
יש שמפו טום וג'רי לילדים שמומלץ לעידוד צמיחה- אני לא מצאתי אותו בחנויות.
והכי חשוב- להתפלל, כן, גם על זה
כשהילדונת מהסיפור למעלה חזרה בוכה מבית הספר כי חברות צחקו עליה שהיא תינוקת, הבנתי שאת הכי חשוב לא עשיתי
ואז התחלתי להתפלל על זה
ואז קרה השינוי.
בכיתה ב' כבר יכלנו לעשות לה קוקו קטנטן
הייתי מצרפת תמונה כדי שתאמינו לי אבל זה ו"ואחד אאוטינג" כי יש לה צבע שיער ייחודי וזה היה בולט....
בטח הבנתם
העיקר שתהיו בריאים
אני בשבוע 4+4... וכמובן חוץ מבעלי אף אחד לא יודע אז בא לי שמישהו יתרגש איתי.
אני בשוקקקקקק... שמחה מאד וגם בלחץ (היפראמזיסית...)
בעז''ה שיהיה כמה שיותר קל!
וידיים מלאות
זה באמת מרגששש
ולא מחייב שיהיה לך גם ההיריון הזה היפרמאזיס.
לי לא היו בכל ההריונות...
הריון קליל ומשעמם.
אמנם בעוצמות משתנות אבל קשה לי להאמין שלא יהיה בכלל.
בהריונות הקודמים תמיד אמרו לי:
תחשבי טוב, אולי הפעם זה לא... ותמיד היה קשה.
אז מעדיפה לא להשלות את עצמי ולהיות מוכנה לבאות...
רוצה הריון ובלחץ מהריון. זה תמיד הולך יחד.
והעיקר בשעה טובה וידיים מלאות בע"ה!
מתה על אלו של "תחשבי טוב" כאילו אם אחשוב טוב לא יהיה היפרמאזיס
ככה הגוף שלי וזהו.
דווקא בהריונות שהייתי בהם הכי הכי בהיסטריה והתכוננתי נפשית ופיזית להיפרמאזיס- זה לא הגיע.
היו לי הריונות עם היפרמאזיס, הריונות עם בחילות והקאות סבירות ממש, והריון אחד מושלם בלי כלום
או שהיה לך רק קל?
כי בדר"כ מי שיש לה היפראמזיס קשה זה חוזר שוב ושוב...
אצלי היה בכולם וכל פעם רק החמיר
וככה היפראמזיס רציני מתנהג בדר"כ...
באחרון היה קל יותר (לא התאשפזתי, קבלתי עירויים רק בקופ"ח... כזה...)
והיינו בטוחים שזה מין אחר חחחח
אבל בסוף ילדתי מהמין הקבוע אצלנו בבית.
אולי הפעם יפתיע...
ובקלות!
כל תגובה משמחת ומחזקת..
יש לנו טרמפולינה שהביאו לנו, אבל עוד מעט החגורה שם תהיה קטנה על התינוקת ואני רוצה גם טרמפולינה עם מנגינות.
יש לכן המלצה על משהו, במחיר עד 200 ש''ח?
בנוסף אוניברסיטה לתינוק, יש לכן המלצה למשהו טוב גם בערך במחיר הזה?
תודה
לק"י
זה מוצר פשוט.
הייתי קונה מה שנראה לי. רק אולי לא עם חלקים מנגנים, שלא תהיה בעיה בשבת. או רק עם חלקים שאפשר להוריד לפני שבת.
אולי גם עכשיו יש משהו במחיר טוב...
וקניתי אחרת
היא טרמפולינה מה זה גרועה בעיני
היו לי 2 טרמפולונת פשוטות עד עכשיו. ועכשיו התחדשנו בכזו. וסעיניי זה שילד יכול לישון שם שאני עם הגדולים, זה מושלם.. אולי תכתבי לה חסרונות.. וככה היא צוכל להחליט
לא טרמפולינה. של fisher price יחסית מהפשוטים (קניתי יד 2). הילדים מאוד אוהבים. הרגיע אותם מאוד ועזר לי לתקתק דברים.
לא יודעת בדיוק מה ההבדל בין זה לבין טרמפולינה האמת, ומה היתרונות החסרונות מכל דבר. שכנה שלי מכרה בזול אז אמרתי ננסה...
לגבי אוניברסיטה, יש לי אחד שאפשר לשים בטריות למוסיקה אבל מעדיפה לא לשים בגלל שבת והילדים הגדולים יותר. אולי בגלל שחורף הייתי מחפשת אחד קצת יותר עבה אם הרצפה אצלכם קפואה. אני צריכה לשים לפעמי שמיכה מתחת וזה סתם מעצבן אבל ממש לא קריטי..
קניתי אותה אחרי שטרמפולינה עם משטח מבד נהרסה.
האמת שלא השתמשתי בה הרבה, כי עד שקניתי התינוק כבר גדל.
בעז"ה לילד הבא.
מסרתי אותה. היתה לי אחת פשוטה בלי משחקים. בילדים הראשונים השתמשנו גם להאכיל בה. אבל זה שובר את הגב (שלי..)
אולי תדייקי מה הצורך שלך ולפי זה ימליצו לך?
ועוד נקודה למחשבה, מוזמנת להתעלם אם לא מתאים לך-
עדיף פחות לשים את התינוקות בדברים כאלה שמונעים מהם תנועה והתפתחות. הכי טוב זה שטיח/מזרון/משטח שמגן מהרצפה אבל מאפשר לנוע עליו.
בגלל שהתינוקת פולטת הרבה, אז אחרי שהיא יונקת אני שמה אותה שם.
בד"כ כשאני שמה אותה על הבטן ועל הגב היא לא מפסיקה לפלוט, אז צריכה לחכות כמה זמן מהאוכל.
ואם בנים אז בכלל אשמח לשמוע 
יהיה הפרש של כמעט שנה וחצי בע"ה
גם אם זה היום נישואין שלנו?
הוא לא פה
אני עם כמה וכמה שחלקם חולים
ההרדמות נהיו בגלל זה קשות במיוחד אחרי אחהצ שלמים שאני איתם לבד
הגוף שלי שבור מפורק לרסיסים מהחודש התשיעי הזה
הורמונלית ונפשית בכלל
ואני בכלל אמורה להיות במנוחה עד הלידה
צירים סימפיוליזיס ושמירה זה שילוב לא טוב וכל דבר מדליק לי את הבכי
אין לי עזרה כמעט ולא חייבים לי כלום אבל כן ניסיתי להשיג כזו
גם בתשלום
הגננת מציקה ולא מבינה מה זה "אני מצטערת, אני לא יכולה לדבר עכשיו, אני בהשכבות" ואז מתחילה להטיח חפירות וטענות על זה שהילד עם מגפיים כשבא לה שהוא יהיה עם נעלי ספורט כי עם המגפיים הוא משחק בזמן האוכל או לא יודעת מתי.
למרות שהיא גננת חנ"מ אין לה ניסיון בגידול ילדים וכנראה שגם לא ביחסים בין אישיים
ונמאס לי!
ואיבדתי בשעה האחרונה שלוש פעמים את הסבלנות ואפילו צעקתי
ועכשיו אני פשוט בוכה
וגם צץ עניין בפרוייקט להגשה ואני לא מסוגלת יותר!
ברור שזה בסדר!!!
וגם לא לעשות שום דבר+ להזמין לעצמך משהו טעים שישמח אותך🫶
נשמע קשה מאוד וכואב
ואת הגננת חובה לסנן ולא לענות
כמה כוח יש בפשטות של הסביבה הנשית
כל כך תודה
וצריך
ממש יפה שהצלחת לשמור את זה אחרי שהילדים נרדמו.
מצטרפת, כל מה שעובר לי בראש היום זה מה השכנים שמעו, ומה הסיכוי שהם לא היו בבית היום.