ותו לא, עם כיבוד כמובן, ככה זה לא מנקר עיניים ולא הוצאה מטורפת.משתדלים כיבוד מכובד- גם ממתקים לילדים, במבה, בייגלה, וגם למבוגרים- עוגות, קרואסונים, קיגל... יש רבנים גם... וגם כך נהוג ביישובנו, מקשטים את השולחנות- לסיכום- קידוש אבל משתדלים שיהיה מכובד ולא סתם לצאת ידי חובה.

כשהיא היתה כבר בת 5 חודשים בערך.

עשיתי מזנון חלבי. לבערך 15 אנשים, אולי טיפה יותר.

אכלנו, אמרנו דבר תורה קצר, והדפסתי מהאתר של עיתים נוסח של זבד הבת וקראנו את זה.

יש שם כמה אפשרויות. אני העדפתי את הנוסח הספרדי הרגיל אבל יש שם עוד כל מני קטעים שאפשר להוסיף.

לא זוכרת כמה עלה בדיוק אבל נראה לי לא יותר מ-500.

ככה יש בזה עוד עניין של סעודה, ואנשים פחות מרגישים "מבוזבזים" להגיע לאירוע שבאמת אין בו איזה צורך, או איזה טקס.

גם השירים של מוצאי שבת הם ממש יפים בעיניי, אם יש מישהו שיכול להביא איזה כלי נגינה - בכלל יכול להיות מקסים ומרגש.

נראה לי הכי נכון בעולם להודות לה' על המתנה היקרה, גם אם אין חיוב של ברית. (מדברת בלי נסיון, יש לי רק בנים....)

ועשינו מזנון חלבי שווה לאיזה 15-20 חברים (זוגות ורווקים, שלי ושל בעלי..)

ואז היה עוד תוכן.

זה היה כשהיא היתה  בת חודשיים..

הי,

מבינה את ההתלבטות, אם כי לנו היה ברור שאנחנו ממש רוצים להודות מעבר להודאה הפרטית..

עשינו ארוחת ערב חגיגית, בבית,  למשפחה המצומצמת (אחים שלי ושל בעלי, הורים וסבים), אמרנו דבר תורה ותודה לקב"ה והסברנו למה בחרנו את השם ופשוט היתה אווירה נעימה..  גם הרגשנו שבגלל שזה משפחה קרובה זה לא מרגיש להם בזבוז זמן, להיפך הם שמחו לבוא.

גם בגלל שאין לחץ של ברית, אפשר לעשות את זה אחרי כמה.. כשכבר מתאוששים קצת.

מזל טוב! ותהנו מהנולדת..

אם זה מתאים למצבה הבריאותי והנפשי אז אפשר לשקול זאת ואם לא אז לא לוחצים עליה

מהסיבות הנ"ל אני התנגדתי בכל תוקף למרות שחיכינו זמן רב לילדים, זה פשוט לא התאים לי

בסוף בעלי עשה קידוש בבית כנסת ואנחנו נשארנו בבית

כל אחד יעשה ככל העולה על רוחו ולא צריך להתבייש

יש סיפור מפורסם של אחד הרבנים הגדולים זצק"ל לא רוצה לתת שם ולבלבל כי אני לא בטוחה שאני זוכרת מי זה היה אבל זה בטוח מופיע באינטרנט...

על בחורה שממש התקשתה למצוא זיווג בצורה מאוד בטרידה... דברים קרו לא צפויים שמנעו השתדכות גם לבחורים עימם כן היה לה קשר רציני...

בעקבות כך פנו לרב והרב שאל את ההורים אם בעת לידתה עשו לה מסיבת הודיה? כי הוא רואה שחסר לה "במזל טוב" שלא קיבלה מספיק בזמן לידתה ההורים הנבוכים נזכרו שאכן לא עשו לילדה הזאת וארגנו לה מסיבה הודיה כדי שיברכו אותה במזל טוב ואכן הבחורה התארסה עוד באותו חודש...

אז לא משנה איך מודים(קידוש/בבית/שיעור של הבעל וכד') זה חשוב לציין את זה.

בקרב המשפחה המצומצמת- הזמנו אותם אלינו וחגגנו גם חנוכת בית.

האירוע כלל סיום מסכת של בעלי, דברי תורה, ארוחה חלבית שהכנתי ופעילות לילדים.

היה מכובד ויפה וכולם נהנו להיפגש.

כשהבן נולד, הרגשנו שהברית והאירועים מסביב מיצו וכיוון שהיה ביקוש מצד הקהילה שרצתה לחגוג עימנו, הזמנו רב ידוע בתשלום שיעביר שיעור עם מעט כיבוד עבור הנוכחים.

אנחנו מרגישים שקידוש לקהילה זה בזבוז כסף ואף אחד לא באמת נהנה מזה...

לכן חגגנו בצורות האלטרנטיביות שכתבתי...

להולדת הבת. קידוש/סעודת הודיה או כל דבר אחר שיש בו ציון השמחה לרגל הבת החדשה והודאה לה' על הטובה שגמל לנו!

וב"ה כולנו התחתנו.. המציאות מראה שאין קשר מוחלט בין הדברים

חשוב לעשות משהו

כדי למנוע עיכוב בזיווג מהבת!

דבר תורה.

קצת פשטידות, מרק , מעט ממרחים, פיתות , קרקרים ושלום. לא יצאנו בנזק כלכלי מהעניין. (מחכים לחתונה....)

צריך לציין לדעתי את המאורע כמו שנולד בן- להודות על הנס והברכה.

העניין הוא שהמשפחות שלנו חילוניות (צד אחד מסורתי וצד שני חילוני לגמרי) כך שמלווה מלכה או סעודה מצומצמת פחות מתאים פה נראה לי, מה גם שלא יהיה לנו אפילו מניין ונראה לי יש ערך לעניין הזה.

אז חשבנו לעשות אירוע קטן, להזמין גם דודים וכאלה, אין המון גם ככה. הבעיה היא שהמשפחות רגילות לסטייל מאוד גבוה וגם אם נעשה קייטרינג פשוט יחסית, זה יצא לנו  בערך 5000 שח (בהנחה שנעשה בישוב שלנו אבל אז גם נצטרך להזמין חברים וזה יוסיף עוד לפחות 30 איש...). אם נעשה איפה שההורים גרים- המחירים בשמיים, וגם סתם באסה כי הייתי רוצה להביא את כולם אלינו, כי הם בחיים לא מגיעים לאזור (אאוטינג קל...).

קיצור אנחנו בבלבלות!!

ובלי להזמין משפחה (בערך חודש\ חודשיים אחרי לידה, כשתתחזקי קצת)

ככה אמא שלי עשתה בלידות האחרונות שהמשפחה גדלה ולא היתה אפשרות להביא אותה..

אם יש לכם בישוב חברים, אז למה לא?

וזה גם לא אמור לעלות הרבה מדי 

הסטייל הוא שלכם. לא של המשפחה!

הם יתרגלו אליכם כפי שאתם. (וכנראה כבר רגילים לכל מיני "שגעונות" אם הם חילונים / מסורתיים ואתם דתיים).

אם לכם עצמכם מתאים סטייל גבוה, וזה חשוב לכם, אז צריך מטבע הדברים ממון לכך, ויהיה עליכם למצוא מקור מימון. יש דברים שאדם מוכן להשקיע בשבילם, ויש דרכים להשיג כסף כשצריכים.

אך אם לכם מתאים סטייל פשוט ו/או שאין לכם יכולת וחשק להכינס לחובות, אז תבחרו בסטייל הפשוט. זה לא חייב להיות עלוב. אפשר גם ביום חול כדי שהמשפחה תשתתף, אך אולי לא חייבים קייטרינג בשביל פשטידות, פיצות ובורקס. אם לא מתאים לכם לאפות בעצמכם אפשר להזמין את הפריטים האלה - אך עדיין זה יצא הרבה פחות מקייטרינג (ואפשר לכתוב למשפחה נניח מייל עם הזמנה, ובו לציין הערה מעין "האירוע חלבי ובאוירה משפחתית" - וכך לרמוז שלא יצפו לאירוע נוצץ ומפואר).

אגב באירועים שלי שהיו פשוטים למדי היו אורחים שרגילים לסטייל נוצץ ולא הפסיקו להתפעל מכמה שהיה נחמד, וכמה לא חייבים אירוע נוצץ כדי שיהיה כיף (ואני מדבר על בר-בת מצוה ולא על מסיבת הודיה להולדת בת). הופתעתי מכמות התגובות האלה!

יפעת שלום 

רוצה לומר כי מנסיוני האישי , אנשים רואים באירוע מסוג זה , גזירת קופון על גבם של האורחים ,כלומר : רואים זאת כטירחה , הוצאה כספית מיותרת מצד האורח ,  וגזל זמן . 

יחד עם זאת  אל תביני  מדבריי , שהולדת בת אינו דבר משמח ומרגש , אלא ההיפך מכך , אשר על כן אירוע מסוג זה מומלץ לחגיגה בקרב המשפחה הקרובה .

בברכת מעזזזזלללל טוב 

והם לא אוכלים חלבי בכלל(!!)...ספרדים עתיקים..אז זה בכל מקרה חייב להיות בשרי...

את עצמכם מה אתם רוצים את ובעלך כמובן. בסוף כולם יצטרכו ״להתמודד״ עם הבחירות שלכם כמו שאר הבחירות בחייכם. לפי מה שכתבת זה מרגיש שאירוע גדול מבחינתך לא יגרום לך אושר וגם לא כזה ילהיב את המשפחה אז למה לעשות בכוח? לדעתי לפי מה קראתי הכי נכון לכם זה באמת לעשות בבית עם האוכל שלכם אולי לבקש עזרה מקרובים חברים או שכנים.. מי שלא ירצה לבוא זאת תהיה בעיה שלו, תהיו נאמנים לעצמכם ולמה שנכון וטוב לכם, מי ששמח בשמחתכם ישמח במה שיעשה לכם טוב באמת זאת מסיבת ההודיה שלכם!

את הסכום שחשבתם להוציא על סעודה לתרום לסעודת עניים/ שיעור תורה איכותי לקהילה.

ב"ה

המשפחות שלנו גם מסורתיות - חילוניות עם אגף גדול של ספרדים עתיקים שצריכים ארוחה בשרית עם שלוש מנות.

אמנם אין לנו בת אבל הניסיון עם הבן שלנו יכול להתאים גם במקרה הזה.

מברית גדולה התחמקנו כי זה היה בשבת, אבל התנאי לזה שאורחים לא ייסעו בשבת כדי להשתתף בברית היה שהפדיון (בן בכור ב"ה) יהיה גדול... אני דווקא רציתי לעשות את הפדיון בישיבה אצל ראש הישיבה שהוא כהן אבל לא היה מצב, זה היה מאוד חשוב להורים שלי...

בסוף באמת היה אולם, שהיה מאוד מפואר, שההורים שלי פחות או יותר החליטו עליו.. זה היה לי קצת מוזר כל העסק הזה אבל הסתכלתי על הצד החיובי:

ככה באמת יצא לנו לראות קרובי משפחה (לא קרובים רחוקים לא קשורים, אלא כאלה שאני באמת קשור אליהם) ושהם יראו את התינוק, שבלי האירוע הזה לא כל כך היה יוצא...

בנוסף ההורים שלי היו מבסוטים - כיבוד אב ואם זה גם חשוב...

הראש ישיבה בא לאולם עם כמה בחורים ועשה את הפדיון שם.. והיה מקסים! אני חושב שגם במקרה של בת אפשר להכניס תוכן רוחני לאירוע ולקרב קצת את האורחים ה"חילוניים", שאולי אחרת לא ייחשפו למשהו כזה.

דבר אחרון - לגבי הנושא של התקציב, אם המשפחה שלך הם ספרדים עתיקים אז הם גם נותנים צ'קים כמו ספרדים עתיקים.... אני לא כל כך אוהב את הרעיון הזה וכבר מישהי כתבה פה על זה שאירועים כאלה הם כמו קנס לאורחים. מצד שני, אם אין ברירה וחייבים לעשות משהו כזה, זה בד"כ מכסה את עצמו. אנחנו שילמנו 100 ש"ח על מנה באירוע (זה נשמע מוגזם - זה עוד אחרי הנחה!!). בנוסף כמה מאות שקלים על מונית ספיישל שהביאה את הרב והמלווים (זה הנוהג, במיוחד שזה היה מחוץ לעיר) ועוד הכסף של הפדיון עצמו. אחרי כל זה יצאנו ברווח של 5000 ש"ח..... אז עוד פעם... אני לא אוהב את כל הקטע של אירועים מנופחים וקנסות לאורחים. אבל אם אין ברירה והמשפחה לוחצת - יש גם יתרונות.

אבל הכי חשוב - מזל טוב, שמחה ונחת....

לראשנה עשינו באולם של הבי"כ עם קייטרינג חלבי שהיה מאוד יפה עם נזק של 60-70 ש"ח למנה אני לא זוכרת בדיוק ... ובכל זאת יצאנו ברווח של כ 7000 ש"ח.

עם השניה הרגשנו שצריך לעשות יותר כי היו בעיות בהריון והרגשנו  צורך להודות על כך להקב"ה  ולעוד מספר אנשים שעזרו לנו במהלך ההריון אז עשינו באולם ויצאנו ברווח קטן של 5000 ש"ח, משהו כזה.

 יש לנו כ 4 משפחות שבד"כ מביאות הרבה יותר ממה שצריך ככה שזה מכסה את עצמו.

י

במשפחתנו זה די מקובל לעשות אירוע גם לבנות שנולדות אז זה לא משהו יוצא דופן. ואם את מרגישה צורך, אז על תחששי ממה שאחרים יגידו, רק אל תצפי שישלמו לך על המנה- כי לרוב זה מתנות.

בקשר לתוכן:

הכנו מצגת עם שיר נחמד

המשפחה עשתה שיר להולדת הבת החדשה.

ד"ת.

ברכת הגומל

והבאנו אטרקציה מסויימת לילדים.

בכל תחילת מנה חדשה היה משהו מהתוכנית. ככה שלא הורגש שזה ביזבוז זמן...

בהצלחה.

עם משפחה קרובה בבית, לשתי הבנות האמצעיות עשינו באולם ולבת הרביעית עשינו סעודת הודיה במסעדה בשרית, רק עם המשפחה המצומצמת הורים, אחים וסבתות עם דבר תורה, ברכת הגומל, נשמת כל חי והסבר קצר על השם. היה ממש נחמד וכיסינו את ה הוצאה עם המתנות ונותר עוד רווח של 4000 ש"ח...

פשוט לא רצינו שוב לעשות משהו גדול באולם ומ צד שני לא יכולנו לא לעשות כלום, ובבית זה בלאגן מיותר אחרי לידה.... היה הכי טוב מכל האופציות ה אחרות שניסינו בלידות הקודמות...

בהצלחה רבה והעיקר מזל טוב והרבה נחת מהנסיכה

קשה לי עם הסיגנון של לקרוא לזה "רווח "

"רווח של 7000"

"רווח קטן של 5000"

מסיבה להולדת בת זה לא פתיחת עסק, ואף אחד לא אמור "לעשות קופה" על חשבון האורחים שלו

ואני לא הייתי קוראת לזה "בכל זאת יצאנו ברווח..." ולמנה לא הייתי קוראת "נזק".

וצודקת, אין מה לצפות שישלמו על מנה, גם לא בחתונה. 

זה שמישהו בוחר לחגוג שמחה כלשהי , זה לא אומר שהאורחים הם בנק.

בחמישי בערב,קייטרינג חלבי,מרקים,פשטידות,פסטה לזניה,סלטים,לחמים גבינות.

עשינו בסוף ערב שירה.

ואפשר לקחת את הזמן שהיולדת תתאושש...בזמנכם החופשי (לפני הבת מצווה)

בניגוד לברית...

מנהג מרוקו כפי שסופר לי ע"י 'זקני' משפחתי:

היתה נערכת סעודה של נשים, במהלכהּ היה הרב מגיע ולוקח את הבת ואומר את הנוסח "יונתי בחגוי הסלע" וכו' וקורא את שם הילדה.

בכל מקרה, אנחנו לא נהגנו כך, אלא עשינו קידוש בבית-הכנסת בשבת (כמה שבועות אחרי שהבת כבר נקראה בשם וכלם התאוששו מהלידה). לא הזמנּו אורחים לשבת כך שלא הפלנו 'תיק' על אף אחד.

בגיל חודש עשינו קידוש ובגיל שנה עשינו מסיבת הודיה (על עוד דברים שהיו בשנה הזאת...)

בדר"כ אנחנו נוהגים לעשות קידוש

את האמת, אני לא אוהבת שעושים ממש אירוע מכמה סיבות:

1. מטריח את האנשים

2. אם זה באולם-זה מחייב אנשים לשים צ'ק יותר גדול (אני לא בונה על זה אבל ככה אנשים מרגישים..)

3. לפעמים זה אירוע קצת חסר תוכן (אז אם עושים לדאוג שיהיה קצת תוכן ולא רק אוכל)

מזל טוב

בת בכורה, עשינו במסעדה, אחרי שבועיים מהלידה

ההורים שלי וקרובי המשפחה שלהם רגילים לסטנדרטים לא נמוכים,

אז היה אוכל טוב, וגם קרובי המשפחה האלה לא מוזמנים לזבד הבת כל שני וחמישי

כי הם לא דתיים, ככה שהם נתנו מתנות יפות מרצונם החופשי.

אני אישית לא הייתי מצפה שאנשים "יכסו" את האוכל, לא בחתונה, לא במסיבה להולדת בת ולא בשום דבר אחר.

היה תוכן, קראנו קטעי קריאה, חוץ ממני שלא היה לי כח.

לדעתי אם תהיה לנו עוד בת לא נעשה מסיבה ברמה כזאת

אבל כן נזמין את כולם למשהו "מרוכז" , סעודת הודיה כזו, כדי לראות את התינוקת,

כי אחרת כל אחד יבוא ואני לא אצא מיזה כשזה "בבודדים"

זה גם עולה לא פחות להוציא כיבוד למי שבא לבקר כי אצלנו במשפחה

אם מישהו מגיע לבקר יולדת הוא לא מקבל קריסטל ושות', ואין לי סיכוי לשנות את הנוהג.

קידוש ביישוב זה לא התחום שלנו, כי אין לנו פה אף משפחה חוץ מההורים וסבתא של בעלי,

ואני רוצה שהמשפחה שלי יגיעו. אין הרבה לידות באגף של אבא שלי,

שאני קשורה אליו מאוד, וכל תינוק זה אירוע ממלכתי.

אם המצב הכלכלי בסדר, אני כן חושבת שכדאי לעשות משהו אם יש ליולדת כח,

כל אחד לפי הסטנדרטים שטוב לו איתם ושהוא מעוניין בהם ושהוא יודע שלא יכבידו על הסביבה שלו.

אנחנו שייכים לקהילה של ישיבה ופשוט עשינו קידוש בשבת.

אבל דווקא נראה לי יפה מאוד לעשות מסיבת הודיה צנועה וחמודה

למי שזה מתאים ומי שלא ממש לא חייב...

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭

בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח

אבל תודה על התזכורת!!

גם אם מישהו יגיע היא מאחורי הדלת..

רק לקוות שיצליח להיכנס כי הדלת לא כ"כ נפתחת😅🤭

יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??

מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

גם אני בשירות לאומי (רווחה) למדתי מעו"ס שתמיד צריך לפרסם את מה שעושים... אז לכן אני משאירה ערמות כביסה מקופלת (כשזה כן קורה...) עד שבעלי יגיע.

להשאיר ערימות כביסה..

פיזורים זה צטלה בפני עצמה אצלינו...

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

אני עומדת מטגנת לביבות לקראת יציאה מהבית. בעלי חוזר מתפילת ערבית, מבקשת ממנו לארגן תיק לנסיעה עם טיטולים, מגבונים, בגדי החלפה ובקבוקים לבנות.

אחרי חמש דקות בערך אני רואה אותו יושב על הספה, שואלת אותו "ארגנת את התיק?" תשובתו המופלאה: "ביקשתי ממני לפני דקה, מתי הייתי אמור להספיק לארגן?" מממ.. בדקה (חמש כאמור) הזו במקום לשבת על הספה?

כמובן שווידאתי לפני היציאה שיש בתיק מה שביקשתי ולא היו מגבונים..

חח יצאה לי חצי פריקה.. פשוט היה לי אחהצ עמוס ומלא במשימות והפרופורציות ביני לבינו הדהימו..

עכשיו שלא תבינו לא נכון, הוא עושה מלא בבית. אבל היכולת המופלאה הזו פשוט להתיישב לנוח מדהימה אותי😅

אני מתיישבת להניק וכל ההנקה אני על קוצים במחשבה על כמה דברים יכולתי להספיק עכשיו במקום זה

בעלי הלביש לפוצון ציצית 

ושר: 

"בוקר טוב עולם... (במנגינת פינוקיו)

אני מסדר את החוטים

אני כבר ילד יהודי"

רציתי להעלות לפורום אז הנה הזדמנות. 

באה לשים פסולת בפח ואין שקית

רואה צלחת עם פסולת על השיש ומוסיפה את שלי

באה אחרי 5 דקות שוב לפח

עדיין אין שקית

אבל הצלחת עם הפסולת נעלמה

(הוא שם אותה בשקית שהוא הוציא החוצה ועוד לא שֹם בצפרדע)

נכנעתי ושמתי שקית בפח

לק"י

אני פותחת עוד שקית ומניחה איפושהו.

עד שהוא מוציא את המלאה מהפח, ושם חדשה....

בדרך כלל בלידות בעלי נמצא איתי והילדים אצל ההורים שלו.

אחרי שנגמרת הלידה, במקום לנסוע להורים שלו להיות עם הילדים ולעזור להם, הוא חוזר הביתה לבד.

מפיל את הילדים על ההורים שלו, ונהנה מבית ריק.

בעיניי לגיטימי. ווין ווין סיטואיישן

בכנות בעלי עושה את רב תחזוקת הבית

אז מי אני שארד עליו

אבל כן יש כמה דברים שאני נושכת שפתיים

הוא מטאטא (יסודי ומעולה, משהו נדיר!)

ומשאיר את הערימה באמצע החדר

אני מתפחלצת כי תכף יבואו הילדים וידרכו והוא מבחינתו זה 2 משימות נפרדות לחלוטין

יש לטאטא

יש ליעות

יום יבוא והוא יאסוף

(ברגיל אני לא מתאפקת ותמיד מרימה אלב עכשיו בסוף הריון אז מוותרת)

הוא שוטף כלים מנקה את הכיור מנקה את השיש

ואז תולש את מגבת הידיים מהמתלה

ומנגב איתה את השיש המקורצף

נשמע לו ממש מיותר גם לנגב בסמרטוט רטוב וגם לנגב ביבש

וזה מגרדדדדדדדד לי בעיניים.

משתדלת פשוט לא לראות.

מה עוד?

קבוע, קבוע

הוא מקלח את הילדים

ומוציא אותם במגבות שלנו.

למהההה בשביל מה לכל ילד בבית יש מגבת אחרת?

כדי שלא אצטרך כל היום לכבס

אבל לו זה לא מפריע וקשה לו להבין שזה מפריע לי...

רצף אירועים ממש מרגיזים ועוד מלווים בהרגשה של חוסר התחשבות

חיבוק

או לשאול, או להגיע מראש שבעים...

אבל זה אחד המבאסים גם להיות באירוע ולא לאכול וגם הקטע שלא מתחשבים...

אמרה שהוא ידאג לנו.

היא גם הרשתה לעצמה לאכול משהו בטענה שזה טבעוני, אני לא חושבת שהיתה אוכלת אם היתה יודעת שהוא אוכל טרף

בסוף הוא יודע הכל

מבינה שציפיתי יותר מידי

נשמע סופר קשוח, ובפרט שכשארחת כל כך טרחת והתחשבת..

אני בסיטואציות כאלו דואגת להביא איתי משהו- סלט/ פשטידה/ עוגה שאני אוהבת (אפילו קנוי...) ואז יודעת שבכל מצב יהיה לנו משהו לנשנש...

האמת אני חושבת שצריך לדבר איתו ברחל בתל הקטנה. בסוף הוא גדל כדתי והוא מכיר את ההלכות. אז נראה לי בסיסי שאם הוא מארח את המשפחה הדתית שלו הוא יתחשב.

(אצלינו במשפחה גם יש דתל"ש שמארח ודואגים שהכל יהיה כשר... אולי ההבדל הוא שהוא דתל"ש כבר מעל 30 שנה ועבר מזמן את הקטע של לעשות דווקא.)

וזה בלי לדבר על הקטע של להתארח אצל זוג לא נשוי אבל זה כבר עניין שלכם...

קיצור, אני חושבת שאפשר לדבר איתו כאדם בוגר בתקוה להבנה

בסוף כשבעלי אמר לו שיש בעיה עם זה שהוא מחמם בתנור הוא נעצר, אבל זה היה מאוחר מידי.

אני לא חושבת שזה היה דווקא כמו פשוט חוסר מחשבה עלינו.

ולגבי זה שהם זוג לא נשוי- יש דברים מורכבים בין משפחות...

יש צפרדעים שבולעים

בואי, גם זה שהיא קונסרבטיבית זה לא מציאה, אפילו שהיא חמודה ממש

וזה שהיא מסיתה אותו שמאלה שמאלה שמאלה

מצב קשוח.

ומנסים לאזן, די למען כיבוד הורים/חמים

לק"י

למשפחה קרובה מן הראוי לדאוג.

זה גם לא מישהו בודד ששומר כשרות. מן הסתם שהיו לא מעט.

לק"י

לי יש אחות טבעונית, אז הכי הגיוני שאני אדאג לה לאוכל באירועים. לא חייבים שיהיה לה הכל, אבל שיהיה מה.

היא משפחה קרובה, לא איזה סבתא של הבת דודה מהצד השני.

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

זה זול ומרשים.

ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

שמכינות מארזים (חלבי) מאוד יפים של סלטים, פשטידות, סנדוויצ'ים, מוקרם, קינוחים...

אם חלבי זה יתאים, תכתבי אזור אולי נוכל לעזור לך לאתר משהי. 

או לעשות במסעדה שיש בה אופציה

או להזמין מגשי אירוח שיש בהרבה קייטרינגים, ואז לעשות בופה יפה ומכובד

או מסעדה שעושה משלוחים

ולפעמים יש גם קייטרינג שעושים דברים קטנים, בעיקר מתחילים וכאלה.

מזל טוב!!!

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?

יוצא לכם לראות אותם הרבה?

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.

ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

לא בדיוק סיטואציות כאלה. אבל כן כשבאנו למפגש משפחתי הוא לא הסכים להכנס ולקח לו הרבה זמן להפשיר (חוץ מזה שבחוץ היה קפוא אז באמת היה צריך להפשיר חחח)

אם היינו מגיעים לאירוע המוני אפילו בחוץ - הוא רצה לחזור הביתה.

בכלל היה לוקח לו זמן להתרגל.

וגם לחלק מהאחיות שלו לקח זמן להתרגל כשנפגשים עם משפחה. בסוף לאט לאט זה עבר והם גדלו ועכשיו זה פחות משמעותי.

כן יכולה להגיד שהוא רגיש. וכנראה זה בגלל זה התגובה שלו. 

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)

בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

וואוו

לא ציפיתי

יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור

חיבוק ענק בטח את בשוק

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

וואו, איזה רגישות יש לו.... כנראה הוא ממש חש סיטואציות.

חיבוק גדול.

תודה לה ' שזה לא משהו בריאותי, כי הבת שלי פעם היתה בת 3, כמו שתיארת (מידי פעם צרחות של כאב בטן, בא בגלים) וזה נגמר בניתוח.

ואני ממש זוכרת את השרשור הארוך על חמותך שלא מתארחת אצלכם וזה ממש משמח לשמוע שהיא באה והייתם בטוב!!! 

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

כמו הרבה דברים אחרים, זה עניין מאוד אישי.

אני עשיתי את הניתוח שנחשב קשה יותר (לא זוכרת עכשו את השם) ובגדול היתה לי החלמה קלה. מה זה אומר? שלא היו לי כאבים בכלל, אבל כן לקחתי בערך שבועיים וחצי חופש מהעבודה כי לא ראיתי טוב ולא רציתי לאמץ את העיניים (אני עובדת מול מחשב אז זה קריטי).

אחותי עשתה את אותו הניתוח כמה חודשים לפני - סבלה כמה ימים מכאבים מטורפים. ולדעתי חזרה לעבודה מהר יותר כי לא היתה לה גמישות כמו לי.

ככה שאני לא יודעת איך ניסיון של אחרים יכול להועיל פה... כי אין הבטחה מה יקרה.

מה שכן, כדאי להיערך ולבחור תקופה שבה יש יותר אפשרות לנוח, בטח כמה ימים, של חופש מהעבודה ועזרה בבית.

יומיים כאבים חזקים ממש בעיניים.

אח''כ ללא כאבים אבל ראיה מטושטשת שהלכה והתייצבה עם הזמן, כל הזמן היה שיפור.

חושבת שחודשיים-שלושה אחרי ראיתי 6/6 ב"ה.

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

היה מספר ממש גבוה, עשיתי לפני החתונה ומלכתחילה נשארה מידה נמוכה. אני חושבת שעלה לי עוד קצת אחרי, אבל אני עדיין לא משתמשת במשקפיים

מבחינת ההחלמה היה לי כמה ימים קשים. אני חושבת שאי אפשר לדעת מראש איך יהיה אז כדאי להיערך מראש לכמה ימים- שבוע של תפקוד נמוך יותר ועזרה בבית עם הילדים.

עכשיו יש 1-2.

אגב רואה ששאלת לגבי ניתוח נוסף, אני עשיתי בקייר לייזר והם מתחייבים שאם המידה עולה ומבחינה רפואית אפשר לעשות עוד ניתוח הם עושים ניתוח חוזר חינם...

עשיתי לפני החתונה בגיל 19, אחרי לידה רביעית חזר לי למספר הקודם. 

באסותא טוענים שהמחקרים מראים שאין קשר ללידות (קשה לי להסכים איתם)

בכל מקרה עכשיו מחכה לפני שאעשה ניתוח נוסף.

חייבת לציין שלא מתחרטת. היה שווה להיות בלי משקפיים 11 שנה...

וכבר לקחתי...

השאלה שלי בעיקר מה מצפה לי מבחינת דימומים ומחזור

זה מה שיש לצערי. מתפללת...

אם יש לך טיפים נוספים, אשמח לשמוע

זה משבש מאד את ההורמון הטבעי של היום/לילה (מלטונין)

מצד שני בוקר באמת זמן מאתגר.

בכנות זה ענין של הרגל

מבינה לגמרי שאחרי שהתרגלת לזה וגם הם, קשה להחזיר את הגלגל אחורנית.

מצד שני אני לא נותנת בכלל מסך לילדים.. אז אני לא הבן אדם לענות על זה (יש לי עוד קטנים, ומשתדלת להשאיר את זה כמה שאפשר מחוץ לתחום. יודעת שזה בלתי נמנע בסוף)

במקרה חירום של ילדון צורח ואני באיחור כן אתן לו לראות איזה סרטון של שיר בפלאפון ל5 דקות, אבל זה לא חלק מסדר בוקר שלנו. ראה?

אם בעלי בבית, עושים תורנות מי מתארגן ומי שומר על הילדים. אם הוא לא, אז מתמרנים... מנסה לנצל רגע שהם משחקים יפה לרוץ להתלבש, או שמה להם צלחת עם אוכל ורצה. לומדים להתארגן בצ'יק.

פעם הייתי קמה לפניהם ומעירה אותם כשכבר הייתי מוכנה לגמרי. היום הם משכימים קום לפניי אז זה לא עובד.

הלבשתי ביגוד ראשוני ארוך דק של נקסט ומעליו אוברול חם. יש בכל החנויות... קרטרס, שילב, פוקס, נקסט - פליז/פוטר.

היו לי אני חושבת בערך 8 בגדים לתקופה הראשונה, זה גיל שפחות מתלכלך, אז זה שאלה של כמה את מתכננת לכבס.

לק"י

אגב, הבן שלי בן חודש וחצי ושוקל בערך 3.5, ויש אוברולים 3-6 שדי טובים עליו.

תחשבי שיש מתחת גם גטקס, וגם אוברול חייב להיות מספיק גדול, שיהיה לתינוק מקום. זה לא כמו חולצה ומכנסיים.

המלצה שלי מהאחרון שלי גרביונים יותר נוחים מרגליות.זה גמיש ומחמם.

ביגוד במידה 0-3 הייתי קונה לכזה משקל. אולי בגד 2 קטנים יותר...

ובגיל כזה לי נח בעיקר אוברולים ולא מכנס וחולצה...

יש פרוותי כזה אני הכי אוהבת! בעיני משו כמו 7 אם את מכבסת הרבה לגמרי מספיק. הם גדלים מהר...

וכובעים!

אז מסכמת לי

0-3

בערך 8 בגדים חמים זה בסיסי.

מישהי ראתה מבצעים/הנחות ויודעת להגיד לי איפה כדאי עכשיו?

קרטרס לדעתי 2+4 שזה הכי טוב שלהם והם איכותיים

פוקס 50 אחוז (אמור להיות 70 בהמשך)

שילב יש מצב שגם יש לא זוכרת

נקסט בלי מבצעים אבל מחירים סבבה ביחס לאיכות