ותו לא, עם כיבוד כמובן, ככה זה לא מנקר עיניים ולא הוצאה מטורפת.משתדלים כיבוד מכובד- גם ממתקים לילדים, במבה, בייגלה, וגם למבוגרים- עוגות, קרואסונים, קיגל... יש רבנים גם... וגם כך נהוג ביישובנו, מקשטים את השולחנות- לסיכום- קידוש אבל משתדלים שיהיה מכובד ולא סתם לצאת ידי חובה.

כשהיא היתה כבר בת 5 חודשים בערך.

עשיתי מזנון חלבי. לבערך 15 אנשים, אולי טיפה יותר.

אכלנו, אמרנו דבר תורה קצר, והדפסתי מהאתר של עיתים נוסח של זבד הבת וקראנו את זה.

יש שם כמה אפשרויות. אני העדפתי את הנוסח הספרדי הרגיל אבל יש שם עוד כל מני קטעים שאפשר להוסיף.

לא זוכרת כמה עלה בדיוק אבל נראה לי לא יותר מ-500.

ככה יש בזה עוד עניין של סעודה, ואנשים פחות מרגישים "מבוזבזים" להגיע לאירוע שבאמת אין בו איזה צורך, או איזה טקס.

גם השירים של מוצאי שבת הם ממש יפים בעיניי, אם יש מישהו שיכול להביא איזה כלי נגינה - בכלל יכול להיות מקסים ומרגש.

נראה לי הכי נכון בעולם להודות לה' על המתנה היקרה, גם אם אין חיוב של ברית. (מדברת בלי נסיון, יש לי רק בנים....)

ועשינו מזנון חלבי שווה לאיזה 15-20 חברים (זוגות ורווקים, שלי ושל בעלי..)

ואז היה עוד תוכן.

זה היה כשהיא היתה  בת חודשיים..

הי,

מבינה את ההתלבטות, אם כי לנו היה ברור שאנחנו ממש רוצים להודות מעבר להודאה הפרטית..

עשינו ארוחת ערב חגיגית, בבית,  למשפחה המצומצמת (אחים שלי ושל בעלי, הורים וסבים), אמרנו דבר תורה ותודה לקב"ה והסברנו למה בחרנו את השם ופשוט היתה אווירה נעימה..  גם הרגשנו שבגלל שזה משפחה קרובה זה לא מרגיש להם בזבוז זמן, להיפך הם שמחו לבוא.

גם בגלל שאין לחץ של ברית, אפשר לעשות את זה אחרי כמה.. כשכבר מתאוששים קצת.

מזל טוב! ותהנו מהנולדת..

אם זה מתאים למצבה הבריאותי והנפשי אז אפשר לשקול זאת ואם לא אז לא לוחצים עליה

מהסיבות הנ"ל אני התנגדתי בכל תוקף למרות שחיכינו זמן רב לילדים, זה פשוט לא התאים לי

בסוף בעלי עשה קידוש בבית כנסת ואנחנו נשארנו בבית

כל אחד יעשה ככל העולה על רוחו ולא צריך להתבייש

יש סיפור מפורסם של אחד הרבנים הגדולים זצק"ל לא רוצה לתת שם ולבלבל כי אני לא בטוחה שאני זוכרת מי זה היה אבל זה בטוח מופיע באינטרנט...

על בחורה שממש התקשתה למצוא זיווג בצורה מאוד בטרידה... דברים קרו לא צפויים שמנעו השתדכות גם לבחורים עימם כן היה לה קשר רציני...

בעקבות כך פנו לרב והרב שאל את ההורים אם בעת לידתה עשו לה מסיבת הודיה? כי הוא רואה שחסר לה "במזל טוב" שלא קיבלה מספיק בזמן לידתה ההורים הנבוכים נזכרו שאכן לא עשו לילדה הזאת וארגנו לה מסיבה הודיה כדי שיברכו אותה במזל טוב ואכן הבחורה התארסה עוד באותו חודש...

אז לא משנה איך מודים(קידוש/בבית/שיעור של הבעל וכד') זה חשוב לציין את זה.

בקרב המשפחה המצומצמת- הזמנו אותם אלינו וחגגנו גם חנוכת בית.

האירוע כלל סיום מסכת של בעלי, דברי תורה, ארוחה חלבית שהכנתי ופעילות לילדים.

היה מכובד ויפה וכולם נהנו להיפגש.

כשהבן נולד, הרגשנו שהברית והאירועים מסביב מיצו וכיוון שהיה ביקוש מצד הקהילה שרצתה לחגוג עימנו, הזמנו רב ידוע בתשלום שיעביר שיעור עם מעט כיבוד עבור הנוכחים.

אנחנו מרגישים שקידוש לקהילה זה בזבוז כסף ואף אחד לא באמת נהנה מזה...

לכן חגגנו בצורות האלטרנטיביות שכתבתי...

להולדת הבת. קידוש/סעודת הודיה או כל דבר אחר שיש בו ציון השמחה לרגל הבת החדשה והודאה לה' על הטובה שגמל לנו!

וב"ה כולנו התחתנו.. המציאות מראה שאין קשר מוחלט בין הדברים

חשוב לעשות משהו

כדי למנוע עיכוב בזיווג מהבת!

דבר תורה.

קצת פשטידות, מרק , מעט ממרחים, פיתות , קרקרים ושלום. לא יצאנו בנזק כלכלי מהעניין. (מחכים לחתונה....)

צריך לציין לדעתי את המאורע כמו שנולד בן- להודות על הנס והברכה.

העניין הוא שהמשפחות שלנו חילוניות (צד אחד מסורתי וצד שני חילוני לגמרי) כך שמלווה מלכה או סעודה מצומצמת פחות מתאים פה נראה לי, מה גם שלא יהיה לנו אפילו מניין ונראה לי יש ערך לעניין הזה.

אז חשבנו לעשות אירוע קטן, להזמין גם דודים וכאלה, אין המון גם ככה. הבעיה היא שהמשפחות רגילות לסטייל מאוד גבוה וגם אם נעשה קייטרינג פשוט יחסית, זה יצא לנו  בערך 5000 שח (בהנחה שנעשה בישוב שלנו אבל אז גם נצטרך להזמין חברים וזה יוסיף עוד לפחות 30 איש...). אם נעשה איפה שההורים גרים- המחירים בשמיים, וגם סתם באסה כי הייתי רוצה להביא את כולם אלינו, כי הם בחיים לא מגיעים לאזור (אאוטינג קל...).

קיצור אנחנו בבלבלות!!

ובלי להזמין משפחה (בערך חודש\ חודשיים אחרי לידה, כשתתחזקי קצת)

ככה אמא שלי עשתה בלידות האחרונות שהמשפחה גדלה ולא היתה אפשרות להביא אותה..

אם יש לכם בישוב חברים, אז למה לא?

וזה גם לא אמור לעלות הרבה מדי 

הסטייל הוא שלכם. לא של המשפחה!

הם יתרגלו אליכם כפי שאתם. (וכנראה כבר רגילים לכל מיני "שגעונות" אם הם חילונים / מסורתיים ואתם דתיים).

אם לכם עצמכם מתאים סטייל גבוה, וזה חשוב לכם, אז צריך מטבע הדברים ממון לכך, ויהיה עליכם למצוא מקור מימון. יש דברים שאדם מוכן להשקיע בשבילם, ויש דרכים להשיג כסף כשצריכים.

אך אם לכם מתאים סטייל פשוט ו/או שאין לכם יכולת וחשק להכינס לחובות, אז תבחרו בסטייל הפשוט. זה לא חייב להיות עלוב. אפשר גם ביום חול כדי שהמשפחה תשתתף, אך אולי לא חייבים קייטרינג בשביל פשטידות, פיצות ובורקס. אם לא מתאים לכם לאפות בעצמכם אפשר להזמין את הפריטים האלה - אך עדיין זה יצא הרבה פחות מקייטרינג (ואפשר לכתוב למשפחה נניח מייל עם הזמנה, ובו לציין הערה מעין "האירוע חלבי ובאוירה משפחתית" - וכך לרמוז שלא יצפו לאירוע נוצץ ומפואר).

אגב באירועים שלי שהיו פשוטים למדי היו אורחים שרגילים לסטייל נוצץ ולא הפסיקו להתפעל מכמה שהיה נחמד, וכמה לא חייבים אירוע נוצץ כדי שיהיה כיף (ואני מדבר על בר-בת מצוה ולא על מסיבת הודיה להולדת בת). הופתעתי מכמות התגובות האלה!

יפעת שלום 

רוצה לומר כי מנסיוני האישי , אנשים רואים באירוע מסוג זה , גזירת קופון על גבם של האורחים ,כלומר : רואים זאת כטירחה , הוצאה כספית מיותרת מצד האורח ,  וגזל זמן . 

יחד עם זאת  אל תביני  מדבריי , שהולדת בת אינו דבר משמח ומרגש , אלא ההיפך מכך , אשר על כן אירוע מסוג זה מומלץ לחגיגה בקרב המשפחה הקרובה .

בברכת מעזזזזלללל טוב 

והם לא אוכלים חלבי בכלל(!!)...ספרדים עתיקים..אז זה בכל מקרה חייב להיות בשרי...

את עצמכם מה אתם רוצים את ובעלך כמובן. בסוף כולם יצטרכו ״להתמודד״ עם הבחירות שלכם כמו שאר הבחירות בחייכם. לפי מה שכתבת זה מרגיש שאירוע גדול מבחינתך לא יגרום לך אושר וגם לא כזה ילהיב את המשפחה אז למה לעשות בכוח? לדעתי לפי מה קראתי הכי נכון לכם זה באמת לעשות בבית עם האוכל שלכם אולי לבקש עזרה מקרובים חברים או שכנים.. מי שלא ירצה לבוא זאת תהיה בעיה שלו, תהיו נאמנים לעצמכם ולמה שנכון וטוב לכם, מי ששמח בשמחתכם ישמח במה שיעשה לכם טוב באמת זאת מסיבת ההודיה שלכם!

את הסכום שחשבתם להוציא על סעודה לתרום לסעודת עניים/ שיעור תורה איכותי לקהילה.

ב"ה

המשפחות שלנו גם מסורתיות - חילוניות עם אגף גדול של ספרדים עתיקים שצריכים ארוחה בשרית עם שלוש מנות.

אמנם אין לנו בת אבל הניסיון עם הבן שלנו יכול להתאים גם במקרה הזה.

מברית גדולה התחמקנו כי זה היה בשבת, אבל התנאי לזה שאורחים לא ייסעו בשבת כדי להשתתף בברית היה שהפדיון (בן בכור ב"ה) יהיה גדול... אני דווקא רציתי לעשות את הפדיון בישיבה אצל ראש הישיבה שהוא כהן אבל לא היה מצב, זה היה מאוד חשוב להורים שלי...

בסוף באמת היה אולם, שהיה מאוד מפואר, שההורים שלי פחות או יותר החליטו עליו.. זה היה לי קצת מוזר כל העסק הזה אבל הסתכלתי על הצד החיובי:

ככה באמת יצא לנו לראות קרובי משפחה (לא קרובים רחוקים לא קשורים, אלא כאלה שאני באמת קשור אליהם) ושהם יראו את התינוק, שבלי האירוע הזה לא כל כך היה יוצא...

בנוסף ההורים שלי היו מבסוטים - כיבוד אב ואם זה גם חשוב...

הראש ישיבה בא לאולם עם כמה בחורים ועשה את הפדיון שם.. והיה מקסים! אני חושב שגם במקרה של בת אפשר להכניס תוכן רוחני לאירוע ולקרב קצת את האורחים ה"חילוניים", שאולי אחרת לא ייחשפו למשהו כזה.

דבר אחרון - לגבי הנושא של התקציב, אם המשפחה שלך הם ספרדים עתיקים אז הם גם נותנים צ'קים כמו ספרדים עתיקים.... אני לא כל כך אוהב את הרעיון הזה וכבר מישהי כתבה פה על זה שאירועים כאלה הם כמו קנס לאורחים. מצד שני, אם אין ברירה וחייבים לעשות משהו כזה, זה בד"כ מכסה את עצמו. אנחנו שילמנו 100 ש"ח על מנה באירוע (זה נשמע מוגזם - זה עוד אחרי הנחה!!). בנוסף כמה מאות שקלים על מונית ספיישל שהביאה את הרב והמלווים (זה הנוהג, במיוחד שזה היה מחוץ לעיר) ועוד הכסף של הפדיון עצמו. אחרי כל זה יצאנו ברווח של 5000 ש"ח..... אז עוד פעם... אני לא אוהב את כל הקטע של אירועים מנופחים וקנסות לאורחים. אבל אם אין ברירה והמשפחה לוחצת - יש גם יתרונות.

אבל הכי חשוב - מזל טוב, שמחה ונחת....

לראשנה עשינו באולם של הבי"כ עם קייטרינג חלבי שהיה מאוד יפה עם נזק של 60-70 ש"ח למנה אני לא זוכרת בדיוק ... ובכל זאת יצאנו ברווח של כ 7000 ש"ח.

עם השניה הרגשנו שצריך לעשות יותר כי היו בעיות בהריון והרגשנו  צורך להודות על כך להקב"ה  ולעוד מספר אנשים שעזרו לנו במהלך ההריון אז עשינו באולם ויצאנו ברווח קטן של 5000 ש"ח, משהו כזה.

 יש לנו כ 4 משפחות שבד"כ מביאות הרבה יותר ממה שצריך ככה שזה מכסה את עצמו.

י

במשפחתנו זה די מקובל לעשות אירוע גם לבנות שנולדות אז זה לא משהו יוצא דופן. ואם את מרגישה צורך, אז על תחששי ממה שאחרים יגידו, רק אל תצפי שישלמו לך על המנה- כי לרוב זה מתנות.

בקשר לתוכן:

הכנו מצגת עם שיר נחמד

המשפחה עשתה שיר להולדת הבת החדשה.

ד"ת.

ברכת הגומל

והבאנו אטרקציה מסויימת לילדים.

בכל תחילת מנה חדשה היה משהו מהתוכנית. ככה שלא הורגש שזה ביזבוז זמן...

בהצלחה.

עם משפחה קרובה בבית, לשתי הבנות האמצעיות עשינו באולם ולבת הרביעית עשינו סעודת הודיה במסעדה בשרית, רק עם המשפחה המצומצמת הורים, אחים וסבתות עם דבר תורה, ברכת הגומל, נשמת כל חי והסבר קצר על השם. היה ממש נחמד וכיסינו את ה הוצאה עם המתנות ונותר עוד רווח של 4000 ש"ח...

פשוט לא רצינו שוב לעשות משהו גדול באולם ומ צד שני לא יכולנו לא לעשות כלום, ובבית זה בלאגן מיותר אחרי לידה.... היה הכי טוב מכל האופציות ה אחרות שניסינו בלידות הקודמות...

בהצלחה רבה והעיקר מזל טוב והרבה נחת מהנסיכה

קשה לי עם הסיגנון של לקרוא לזה "רווח "

"רווח של 7000"

"רווח קטן של 5000"

מסיבה להולדת בת זה לא פתיחת עסק, ואף אחד לא אמור "לעשות קופה" על חשבון האורחים שלו

ואני לא הייתי קוראת לזה "בכל זאת יצאנו ברווח..." ולמנה לא הייתי קוראת "נזק".

וצודקת, אין מה לצפות שישלמו על מנה, גם לא בחתונה. 

זה שמישהו בוחר לחגוג שמחה כלשהי , זה לא אומר שהאורחים הם בנק.

בחמישי בערב,קייטרינג חלבי,מרקים,פשטידות,פסטה לזניה,סלטים,לחמים גבינות.

עשינו בסוף ערב שירה.

ואפשר לקחת את הזמן שהיולדת תתאושש...בזמנכם החופשי (לפני הבת מצווה)

בניגוד לברית...

מנהג מרוקו כפי שסופר לי ע"י 'זקני' משפחתי:

היתה נערכת סעודה של נשים, במהלכהּ היה הרב מגיע ולוקח את הבת ואומר את הנוסח "יונתי בחגוי הסלע" וכו' וקורא את שם הילדה.

בכל מקרה, אנחנו לא נהגנו כך, אלא עשינו קידוש בבית-הכנסת בשבת (כמה שבועות אחרי שהבת כבר נקראה בשם וכלם התאוששו מהלידה). לא הזמנּו אורחים לשבת כך שלא הפלנו 'תיק' על אף אחד.

בגיל חודש עשינו קידוש ובגיל שנה עשינו מסיבת הודיה (על עוד דברים שהיו בשנה הזאת...)

בדר"כ אנחנו נוהגים לעשות קידוש

את האמת, אני לא אוהבת שעושים ממש אירוע מכמה סיבות:

1. מטריח את האנשים

2. אם זה באולם-זה מחייב אנשים לשים צ'ק יותר גדול (אני לא בונה על זה אבל ככה אנשים מרגישים..)

3. לפעמים זה אירוע קצת חסר תוכן (אז אם עושים לדאוג שיהיה קצת תוכן ולא רק אוכל)

מזל טוב

בת בכורה, עשינו במסעדה, אחרי שבועיים מהלידה

ההורים שלי וקרובי המשפחה שלהם רגילים לסטנדרטים לא נמוכים,

אז היה אוכל טוב, וגם קרובי המשפחה האלה לא מוזמנים לזבד הבת כל שני וחמישי

כי הם לא דתיים, ככה שהם נתנו מתנות יפות מרצונם החופשי.

אני אישית לא הייתי מצפה שאנשים "יכסו" את האוכל, לא בחתונה, לא במסיבה להולדת בת ולא בשום דבר אחר.

היה תוכן, קראנו קטעי קריאה, חוץ ממני שלא היה לי כח.

לדעתי אם תהיה לנו עוד בת לא נעשה מסיבה ברמה כזאת

אבל כן נזמין את כולם למשהו "מרוכז" , סעודת הודיה כזו, כדי לראות את התינוקת,

כי אחרת כל אחד יבוא ואני לא אצא מיזה כשזה "בבודדים"

זה גם עולה לא פחות להוציא כיבוד למי שבא לבקר כי אצלנו במשפחה

אם מישהו מגיע לבקר יולדת הוא לא מקבל קריסטל ושות', ואין לי סיכוי לשנות את הנוהג.

קידוש ביישוב זה לא התחום שלנו, כי אין לנו פה אף משפחה חוץ מההורים וסבתא של בעלי,

ואני רוצה שהמשפחה שלי יגיעו. אין הרבה לידות באגף של אבא שלי,

שאני קשורה אליו מאוד, וכל תינוק זה אירוע ממלכתי.

אם המצב הכלכלי בסדר, אני כן חושבת שכדאי לעשות משהו אם יש ליולדת כח,

כל אחד לפי הסטנדרטים שטוב לו איתם ושהוא מעוניין בהם ושהוא יודע שלא יכבידו על הסביבה שלו.

אנחנו שייכים לקהילה של ישיבה ופשוט עשינו קידוש בשבת.

אבל דווקא נראה לי יפה מאוד לעשות מסיבת הודיה צנועה וחמודה

למי שזה מתאים ומי שלא ממש לא חייב...

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

ומאוד האיר את עיני.

מאז זה נמצא אצלי בראש.

תודה שהזכרת לכולנו♡

זה באמת לא כיף

אם זה מחמאה על מראה זה סבבה

כי אם מחמיאים לך באמת עדיין פוגע?

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אז אין זרימה של כל המפלים וכו' .. וגם היה מאד מלוכלך ..

השאלה היא אם הגשם שהיה מאז שינה משו משמעותי 

כמו שכתבתי עשינו את ההליכה לאורך הירדן

המשכנו גם אחרי הסכר

השביל לאורך הנחל נקי וממש נעים, שקט ורואים את המים יפה גם אם אין זרימה חזקה

ונוף לכנרת ולא קר שם

בכללי טבריה יכל להיות נחמד כי לא קר שם

מנסה להזכר בשם.

אבל עשינו את זה שנה אחת והיה באמת ממש כיףכי היה נוף מהמם של הכנרת והיינו עם תינוק וילדה בת שנתיים ןעוד כל השאר והיה קליל וכיף

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

וכנראה שמרתם עליו טוב.

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

כי הם לא יציבים כל הישענות או תיק מפיל אותם

וכי הגלגלים נתקעים בכל אבן ואני גרה במקום עם דרכי עפר גם

קונה רק עגלות משולבות קלות משקל ונוחות  ולא מסורבלות ומשתמשת בטיולון שלהן

לי יש בייבי בוס בובקט שוקלת 7 קילו

ממ שקלה נוסעת חלקקק ןיציבה ומתקפלת ביד אחת

באמת לא מוצאת חסרון או סיבה לעבור לטיולון אחר

קונה יד שניה בזול ממ ש לא מפחדת שישחק

מקסימום לילד הבא אקנה חדש

לקנות גם עגלה משולבת וגם טיולון

אני קונה יד שניה בסביבות ה300-400 עגלה משולבת במצב מעולה ..יש גם ב500..

כבר שנים קונה ככה

מוכרת בזול את הישנה

ולהוציא את הסכום על טיולון קליל שנשבר אחרי ילד אחד מרגיש לי בזהוז

אם את כל ילד קונה ב400-500.. או שלא הבנתי נכון

לי יש ספורטליין שקניתי ב-2000 שח ומשמשת אותי כבר לילד שלישי ב"ה, אז יוצא שעד כה היא עלתה לי 600 שח לילד+- ומאמינה שתחזיק גם לעוד ילד אחד לפחות, אז לגמרי שווה לי את המחיר.

ומחזיקה גפ טיולון פשוט כי לפעמים יוצא שאנחנו יוצאים עם שתי עגלות, או שנוח שהטיולון הקליל באוטו ומשתמשת בו ליציאות קצרות עם האוטו 

והן גם לא נהרסו או משהו בדוקא לפעמים החלפתי כי רציתי מסיבות אחרות

עגלה שקניתי ב300 החיזקה לי ל3 ילדים

לדוגמא

זה נשמע אחרת.

בעיני עגלה שמחזיקה לכמה ילדים שווה להשקיע ולקנות חדשה אבל אפ הצרכים משתנים וכל כמה זמן צריך להחליף עגלה אז באמת שווה לשקול את האופציה של יד2

לפעמים בזול מדי יהיו כתמים..ולפעמים לא..

אבל אם תשלמי 500-800 נגיד יש עגלות ממש במצב חדש

לא רואה אפילו סיבה אחת לשלם פי 2 או 3

אבל אני ככה בכל דבר..לא מכירה חנויות

@רוני_רון אני זוכרת שרשמת משו על הטיולון שלך

אשמח ❤️

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

זה רק בספירת דם של גיל שנה ורק פעם אחת.

וממש מתאים לחנוכה!

שמנה כמו פרה ויש לי חלב כמו פרה

אבל לפחות יש לי שכל של בן אדם ונשמה של יהודי🥰

וכ"כ מרגש לשמוע שהיא מסתובבת בחופשיות בבית,את כ"כ דאגת להתפתחות המוטורית שלה....

מלא נחת מכולם

חנוכה שמח

היא לא זוחלת עדיין, כמובן, אבל מתקדמת בישיבה, נעמדת על חפצים, מנסה להגיע לכל מיני מקומות, ואפילו עמדה כמה פעמים לשניות בודדות בלי להחזיק בכלל.

ב"ה באמת נראה שהיא עולה על דרך המלך!

(עכשיו רק נותר לי לדאוג על הדיבור שלה... אבל לפחות מבחינה תקשורתית נראה שהיא ממש בטוב!)

נשמעת מתוקה אמיתית...

בעז"ה שרק תמשיך להתפתח ולהתקדם בכל התחומים!

אני יודעת שהיו פעמים שחשבתי שאין סיכוי ובסוף זה היה בסדר

ולגבי החששות

מה שאמרת אמרת

אל תלקי את עצמך

זה לא ייגמר זה מכניס למחשבות

אולי לא אמרתי מספיק אולי לא הסברתי טוב

מה שאמרת אמרת

וגם הרב שואל מה שצריך וזהו

הכל משמים

יש גם עניין של שופעת , שזה כמות דימום

שלפי מה שאת מתארת זה לא המצב..

קיצור

ברור להתייעץ!! אין לך מה להפסיד!!

וזה באמת מוזר בתחושה, יצא לי כבר כמה פעמים שהתירו לי דימומים מסיבות שונות ורק אמרו להיזהר לא להאסר אבל זה באמת היה לי הזוייי והרגשתי לא בסדר וכל הזמן בעלי הזכיר לי שזה באמת בסדר ואם אנחנו שאלנו והתירו אז מותר!

הוא יודע הלכה ויודע להתיר כשמותר, לא כל דימום הוא דימום שאוסר

אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.

אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.

בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.

נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.

לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.

וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..

היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?

הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.

התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.

הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה 

יכול להיות בעייתי.

גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..