מאפשרת לכל מי שרוצה לפנק אותי! באוכל, כביסות וניקיון.

חמותי, שכנות, אחותי, דודים...

יולדת. יש לך היתר רשמי לבית הפוך ולא ביוחד נקי

אם את לא מצליחה להיכנס למיטה לישון,

לפחות לשכב. אצלי רעיון הספה ממש עזר... כי הרגשתי שאני "בעניינים" לא "חולה במיטה"

ומצד שני באמת שכבתי ונחתי.

המנוחה גם משפיעה לטובה על ההנקה, אם את מניקה.

בהריון האחרון קראתי הרבה על החשיבות הקריטית של משכב הלידה, על הנזקים לרצפת האגן אם לא מקיימים אותו כהלכתו, על הקשר לדיכאון אחרי לידה, לבעיות בהנקה ועוד - והחלטתי שהנושא הזה בדמי, ואני לא צריכה לתת לנורמות החברתיות להכתיב לי איך להתייחס אליו. אמרתי לעצמי: אם ח"ו הייתי שוברת רגל ומנועה מלדרוך למשך כמה שבועות, היינו מוצאים פתרונות, נכון? הבית לא היה קורס. ובמצב כזה לא הייתי יכולה לומר 'אי אפשר, חייבים לתפעל את הבית, אין מי שיעשה את זה במקומי', כי יודעים שכשאין ברירה, אין ברירה! החלטתי שמבחינתי משכב לידה הוא מצב של אין ברירה - חייבים להיות במנוחה!דיברתי על זה מראש עם בעלי, הסברתי כמה שחשוב לי. להפתעתי הגמורה הוא אמר שבכלל לא מפריע לו שיועמסו עליו הרבה משימות, וזה לא קשה לו למרות שהוא עובד והרבה מוטל עליו גם ככה, ושמה שקשה לו אחרי לידות הוא דבר אחר לגמרי, שלא הייתי מודעת אליו קודם - קשה לו שאני מסתגרת עם התינוק החדש בחדר, ומשאירה אותו לבד עם הגדולים. הוא מרגיש נטוש. מבחינתו שארבוץ עם התינוק כל היום, אבל על הספה, במרכז הבית, שנהיה חלק מהמשפחה. קיבלתי. אז אני לא נחה במובן של ישנה הרבה שעות ביום, זה גם לא משהו שאני זקוקה לו במיוחד, אלא פשוט נמצאת על הספה ומשם מדברת עם הילדים ועושה איתם דברים, ומסתבר שיש לא מעט דברים שאפשר לעשות עם הילדים בלי לזוז מהמקום. משחקי שולחן, עזרה בשיעורי בית, ליטופים ופינוקים למי שקיבל מכה, סיפורים, דיבורים... להפך, הילדים מרוויחים כשאמא לא יכולה לקום ולעשות שום עבודה בבית ופנויה רק להיות איתם (ועם התינוק, אבל בגיל הזה הוא מסתדר יפה כשאמא מחזיקה אותו ומדברת עם אחר).

כמובן שהעזרה של בעלי לא כיסתה את כל התחומים שהיו באחריותי קודם, והנה עוד פתרונות חלקיים שאימצתי (רק אלה שהתאימו לנו, יכולים להיות עוד הרבה שיתאימו לאחרות):

-הדרכתי את הילדים איך לעזור. זה דרש שחרור מתפיסות קודמות שאין מצב שהם יוכלו לעשות א' וב' וג'. נאלצתי להאמין שהם כן יוכלו, והפלא ופלא, מסתבר שאכן עזר גם שהם היו באוטופיה של אחרי לידה ועם רצון חזק לקחת חלק במתרחש, וכן שכאמור הייתי פנויה לגמרי להדריך אותם בסבלנות איך לעשות, ולא כשאני עושה משהו אחר במקביל.

-עזרה בתשלום. בשרשור אחר השבוע הדגמתי איך אפשר לוותר על הרבה מהקניות שנחשבות הכרחיות, ולשמור את הכסף לדברים החשובים באמת.

-הנמכת סטנדרטים. להתגבר על ה'לא נעים'. להחליט שצניחת רצפת אגן בגיל ארבעים היא יותר 'לא נעים' מכביסה מפוזרת על הספה.

היה שווה ואני ממש ממליצה. הלידה הראשונה שלי בלי שום שלב של דכדוך אחרי לידה, ההנקה הכי חלקה שהייתה לי, וגם הדימום נחלש מהר מאוד.

מצד שני אסור לקחת את זה לקיצוניות השניה. למה הכוונה?

חלק מההחלמה הוא חזרה הדרגתית לפעילות, תוך הקשבה ומודעות לגוף.

מובן שצריך להוריד סטנדרטים בתקופה הזו. התינוק עומד בראש סדר העדיפויות.

להניק רק את יכולה ואם לא תנוחי - אם לא ננוח (אני מרגישה אחרי לידה גם שנה אחרי הלידה) לא יהיה לנו חלב, ולא כח, ולא סבלנות לילדים האחרים, והכל נופל מהיידים מרוב עייפות, ורואים שחורות ומה לא. לא שווה את זה בכלל. וגם אין אפשרות אמיתית לעשות את שני הדברים גם יחד -בטח לא סמוך אחרי הלידה. וזה נכון גם למי שלא מניקה.

מצד שני צריך לדעת שלא טוב לשכב כל היום. לא טוב לדימום, ולא טוב לנו מבחינה פיזית ונפשית, ולא למשפחה שאחרי ההתרגשות הראשונית (שבועיים/שלושה) זקוקה לנו כדי לחזור לשיגרה.

אז לשיגרה מלאה לא כדאי לצפות, אבל משהו כמו "שיגרת חרום" הוא מומלץ.

יהיו לי בעז"ה 3 שבועות בלבד למנוחה, לפני חזרה ללימודים מתישים... מקווה שאצליח לנצלם ולהתחזק בהם...

שכתוב בו כמה חשוב שיולדת תנוח אחרי הלידה.

אחרי הלידה בעלי ממש השתגע מזה שאני רוצה לנוח. הוא כעס עלי "תראי לי אישה שנחה אחרי לידה. איך אפשר להשאיר ככה בית??" כמובן שזה גרם לי לדיכאון לתקופה ארוכה. הכי ארוכה שהייתה לי מכל הלידות (ודיכאון הכי קשה שהיה לי. ולא בטוחה שעבר לגמרי, עדיין מדי פעם מרגישה..)

מקווה למצוא מאמר שידבר אליו כך שאוכל להראות לו בהריון הבא בע"ה.

ושלא תבינו לא נכון, הוא בעל מקסים ובימים שהייתי בביה"ח הוא טיפל בילדים האחרים ממש במסירות, וגם בבית. רק שכנראה זה היה לו ארוך מדי ארבעה ימים.. כשחזרנו הביתה הוא נתן לי איזה יומיים לנוח וזהו. תחזרי לשגרה. עם עזרה עם הילדים, אבל לא כ"כ עם עבודות הבית..

אם יש למישהי מאמר אשמח ממש. אולי גם שמסביר על ההורמונים שאחרי הלידה (הצד הנפשי ולא רק הפיזי)

(עדיף מאמר רפואי או משהו עם "תוקף" שהוא יתייחס לזה ברצינות..)

תודה!

(וסליחה על הניצלו"ש!)

לא יפה לו!! נשמע שהוא באמת לא מבין שזה צורך אמיתי וטוב שאת מתכוננת

עקרונות למניעת נזקים לרצפת האגן לפני אחרי ובמשך לידה

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

תודה רבה על השיתוף!

המון נחת והתאוששות קלה❤️

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

זה מניעה שידועה עם אחוזי מניעה נמוכים

בעיקר מכיוון שהשימוש בה צריך להיות מאד זהיר ולפי הכללים.

אם את מעוניינת במניעה אמיתית, כדאי ללכת על סוג אחר....

אבל אצלי זה עבד הכי טוב בתור מניעה.

גם עם שקפים

כדאי ללמוד לזהות את תקופת הביוץ ובאיזה ימים מתוכם(3-5 ימים) להימנע ממש גם לא לנסות עם נרות או שקפים

וילדתי ב"ה ילדים מהממים 😅

זה לא אמצעי מניעה בטיחותי בכלל....

צריך לדעת להשתמש לפי ההוראות בשביל הגנה טובה

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂