הרי את נשואה לו...יש לו ילדים משלו? , מה הסיבה לביטול גמור של ילדים משותפים..?

*ללא ספק בכלל , בלי ספק לפני שאמשיך לפני שתהיה אי הבנה, לטעמי אין מצב בשום, בשום מקרה ,לחשובלוותר על העובר , בשום מצב!!!!!!!!!!!!!!!!

ההחלטה שקבלת עד כה:

 היא מבורכת ,טובה והיא הנכונה!

נא לפנות למכון אפרת או אגודת אפרת , שמעת עליה?

היית חזקה עד עכשיו , את יכולה להמשיך!

אין ספק שאתם חייבים יעוץ /עזרה מקצועית..

אני בטוחה כשהילד יוולד ב"ה, הוא יחשוב אחרת...

בהצלחה, חיים מתוקים..

אנחנו פה.. 

וצריך לחשוב איזו עצה טובה לתת.

בינתיים אפשר לומר כמה דברים: אני חושבת שטוב עשית ששמרת על ההריון. מה שלא יהיה.

ואף פעם אל תאבדי את האמונה. ב"ה ישועת ה' כהרף עין. ודאי שזה יכול להסתדר.

אל תריבי עם בעלך. תחיו זה לצד זה - בלי לריב. יהיה לשניכם יותר קל.

אתם נמצאים במצב של חוסר הסכמה כל כך גדול שחבל להוסיף עליו מריבות מיותרות. לא תוכלי לפייס אותו כרגע והוא לא יכול להסכים איתך. תשאירי את זה ככה בינתיים.

ה' איתך. וגם אנחנו כאן איתך.

ותבשרי לנו על לידה בריאה ומאושרת.. עם הבעל..ששמח גם הוא!

ליבי איתך, המצב נשמע ממש לא קל.

אני חושבת שכדאי לעשות זמן איכות רק שלך ושל בעלך. גברים , לפעמים יש להם פחד מהיריון, הם חוששים שהאישה כבר לא תהיה שלהם, אלא תת=תיחס רק לתינוק. ולכן אני מציעה להקדיש אובר תשומת לב חיובית לבעלך,

בהמון בהצלחה!

רצוי מישהו שיש לו קשר טוב איתו-בן מישפחה,רב,חבר

זכותך לקבל עזרה ממישפחתך

אני מחזקת אותך לפנות יחד עם בעלך לאגודת אפרת. הם כותבים שהם הצילו הרבה עוברים, גם לזוגות ששניהם לא רצו לגדל את הילד.

את עושה את ההחלטה הנכונה! מאחלת לך שה' יעזור לך להצליח

(יכול להיות שאחרי הלידה היחס של בעלך ישתנה כי אחרי שיש תינוק שלך מרגישים קצת אחרת מאשר עובר שהגבר לא באמת מרגיש. מי שמרגישה את התנועות זו את)

 תיהיה חזקה

ותראי ישועות בע"ה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

יש להם באמת ניסיון במקרים כאלו,והכל כמובן חסוי..

וכמובן כמובן שטוב עשית בשמירה על הילד הזה!! (ילד.ולא "עובר". זוהי נשמה שלך.ילד שלך שבעז"ה עוד יבוא לעולם בשמחה בבריאות ובקלות..)

שתדעי שאם הקב"ה מעמיד אדם בניסיון קשה - זה אומר שהוא אדם עם כוחות על שמסוגל להתמודד עם ניסיון שכזה!

יצא לכם לדבר לפני ההיריון על למה הוא לא רוצה ילדים? זה נשמע שיש נקודה מאוד כואבת אצלו בעניין של ילדים.

אם את לא מסוגלת לדבר איתו על זה כי הוא שוב יברח, אולי תבקשי ממנו לדבר עם יועץ או רב שמבין בענייני נפש - תבקשי את זה אפילו קצת בצורה מתחננת (לפעמים אנחנו צריכות להראות להם כמה אנחנו חלשות וצריכות את הכוח שלהם...)

תנסי להראות לו המון כמה את אוהבת אותו וכמה הוא חשוב לך - לרוב זה מעורר את אותו הרגש בחזרה, ואז יותר פתוחים לדבר ולשתף, ואפילו להתגבר על בעיות אישיות כדי ללכת לקראת הבן זוג. 

וכמו שאמרו לך פה - המון תפילות. לא להפסיק להתפלל.

ב"הצלחה גדולה, ויהי רצון שתעדכני אותנו במהרה בהתפתחות חיובית

בס"ד

שלום ובשורות טובות בעזרת ה'.

• הסוגיה כלל לא נוגעת להריון שיבוא בעזר ה' לטובה אלא מגלה את צורת הקשר שדרוש טיפוח יסודי, הנה הגיע נסיון שמגלה את רמת הנאמנות של החברים, זו המשימה האמיתית.

• עזרה ראשונה : ראשית, כדי להגביר את תחושת הבטחון, אני מצטרף לבקשה לגשת כבר היום לאגודת אפרת. שם תקבלי באופן מיידי מענה לכלל חששותיך כולל תמיכה גשמית (מענקים ומזון, מה שרלווטי) וסעד נפשי הולם (את , לצערינו, לא המקרה היחיד , יש אלפים בסיפור דומה, הם בעלי נסיון רב בתחום, מבטיח לך שלאחר שתגשי אליהם תחושי הקלה משמעותית). אל תדחי את המהלך הזה, כבר היום להתקשר אליהם, טלפון: 02-5454500. אודה לך אם תדווחי שבוצע.

• בירור פנימי שלך מול עצמך : לעצם העניין, יש להביט אל עצם נאמנות אישך אליך, שמקור העוצמה שלך קשור באופן ישיר לגישה שבה הוא נוקט, את צריכה להבהיר ראשית לעצמך שנכון היה לצפות ממנו אפילו ברמה החברית להסתפח אליך ולא להתנהל באופן אנוכי כל כך. אם תבררי זאת בתוכך, תחושי בצדקת דרכך, היא דרך ההלכה, ותתפללי עליו שישוב בתשובה, אין לך שום עניין לרצות את רצונו של מי שפועל בניגוד גמור לתפקידו, אישך. הוא צריך לחבק אותך להכיל לעודד ולתמוך דוקא כעת, גם אם אינו שבע רצון מהמצב, היות וה' הטוב נתן, אין בידו שום סמכות לקחת. זו זכותך וחובתך להדגיש עמדה זו בתוכך.

• בירור הקשר מול אישך : ברור שמה שנגלה לכם, עם כל החשש לפתוח את תיבת הפנדורה הזו, שיש לתקן בדחיפות את הקשר, נראה לעין כל שהנקודה המקשרת ביחסים היא טובת הנאה ואינטרס אישי (זה מובן שזה יכול להיות בהתחלה אבל לא יכול להחזיק לזמן רב), שכעת כאשר הנוחות האישית נפגעת וצריך להתעלות לרמה חדשה של קשר ונאמנות, אתם צריכים לעשות את הבחירה האמיתית, והיא הקשר שלכם. אם אישך לא מבין זאת, לטובתכם, פנו ליעוץ זוגי, זה עצם העניין ולא הנסיון שכל מטרתו להציף בפניכם שהבית שלכם צריך להתחדש על אדני אמת ונאמנות, מגיע לכם להיות שמחים, ושמחה נובעת אך ורק מאמונה ונאמנות ולא אהבה התלויה בדבר (נוח לי איתה, ולא אני אוהב אותה).

מקווה שקיבלת נקודה למחשבה ממקום קצת שונה, אם יש קושי לפעול משהו, אל תהססי  לשוב ולכתוב.

בשורות טובות

קודם כל שוב תודה על התשובות הרבות.

אני יודעת ולא חושבת לרגע שעשתי החלטה לא נכונה ואני שמחה שיש לי ילד שגדל בתוכי ואני כבר אוהבת אותו מאוד...

לגבי הזוגיות שלנו, אנחנו פנינו לפני שנכנסתי להריון, ליעוץ זוגי בגלל הבעיה שלו לקבל את הילדים מהנישואים הקודמים שלי. מדובר שני ילדים בגילים6-10 .למרות שהוא קיבל אותם בלב רחב כשהכרנו,הוא היה רווק ללא ילדים,אחרי החתונה וחיים משותפים של יום יום, הוא התחיל להתלונן המון על נוכחות הילדים שלי בבית.אני ידעתי שזה לא מצב שפוט בישבילו אבל הרגשתי שהוא עובר את הגבול בדיבורים והתנהגות שלו כלפיי וכלפי הילדים שלי.אני דואגת לילדים שלי וכל מה שביכולתי לעשות כדי שיהיה להם טוב, אני עושה. אני משקיעה בחינוך שלהם ובלימוד ערכים טובים.

היעוץ לא כל כך הצליח כי היו דברים שהוא באמת צריך לברר עם עצמו. הוא קיבל העצה ללכת לטיפול אישי ספיכולוגי כדי לטפל קצת בבעיות רגשיות שיש לו עם עצמו (כנראה בגלל הילדות הקשה שלו). זה הרגיש לי שפתאום הוא מתחרט שהתחתן איתי ושנכנס לקשר עם אישה שיש לה כבר שני ילדים. מאוד קשה לקבל את זה.

למרות שהוא ידע במה הוא נכנס ודיברנו על זה ואפילו כמה פעמים לפני, הסברתי לו שלבנות חיים איתי זה לא כמו להתחיל עם אישה רווקה והאם הוא בטוח שהוא רוצה. היה חשוב שהוא יבין... היום הוא טוען שהוא היה מסונוור מאהבה ולא באמת עשה בדק עצמי...

הייתי מואד עצובה ומוטרדת כשהבנתי את כל זה אבל החלטנו שלא מוותרים ולמרות הכל יש בסיס טוב ולזוגיות שלנו ואם רק מתגברים על הפחד הזה ו"הקינאה" שלו מול הילדים והקושי שלו...יהיה בסדר.

עבר כמה זמן ובאמת לא היה פשוט אבל חשבתי שהזמן יעשה את שלו ואולי עוד שנה נוכל לדבר על להתחיל לבנות משפחה...הוא היה מודע לבעיה שלו והצטער שקשה לו...אבל מצד שני לא ממש התקדם עם טיפול אישי או תיקון עם עצמו.אני לא יכולה ללכת בישבילו לפסיכלוג. זה צריך לבוא ממנו! היו מריבות וקצת דמעות...

זאת היית הסיבה שהסכמנו שלא נביא ילדים כרגע בגלל בעיות האלו...ואני לקחתי המצעי מניעה. אבל מסיבה לא ידועה (בישבילי זה נס!) אני נכנסתי להריון אחרי כמה חודשים.

אני פחדתי. אני כבר גרושה ועברתי גירושין מאוד ארוכים וקשים שישאירו אצלי המון כאבים שהתגברתי עליהם ... ואני לא רוצה לעבור את זה עוד פעם...גם אין לי כוח נפשי לזה. ואני מאוד רוצה להצליח את הזוגיות הזאת.

בעלי לא דתי. לא מכיר את הדת בכלל. אני באה ממשפחה דתית ונשארתי מאמינה ומסורתית תמיד. אני מגדלת את הילדים שלי הדת ומסורת.

אני מנסה ברכות ועדינות לגרום לו לאהוב את הדת אבל זה לא תמיד פשוט. ככל שאני מדברת איתו על זה, ובכלל היום,  ללכת לפגוש רב למשל, הוא עוד יותר נגד וואומר דברים לא יפים רק מעצבים.

כשאני הכרתי אותו והוא היה כל כך שונה. אני מכירה את הטוב שבו, את הנתינה שבו ואת המסורות נפש שלו.

היום אני לא רואה את זה יותר בכלל.

האם הכל אמיתי? האם זה באמת משו שיכול לעבור?

כמו שאמרתי היית לו ילדות קשה מאוד ואין לו קשר קרוב ותומך מהמשפחה שלו. למרות שמאז שהכיר אותי, הוא מאוד התקרב לאמא שלו. היא אישה טובה ועם עכים טובים. אני חשבתי בשבת הזאת לדבר איתה ולבקש עזרה. למרות שהם לא ממש קרובים אבל היא אולי מישהי שהוא יקשיב לו...

בעזרת השם....

מהפער ביניכם

לכן אין טעם ללחוץ עליו למשל ללכת לרב אלא לעשות למען עצמך ולהתחזק  בדברים כמו צניעות,טהרת המישפחה,שיעורי תורה וכו,זה יעביר לו מסר  עד כמה את מחשיבה ערכים של בית ומשפחתיות

בס"ד

לכל יהודי יש נשמה, אין זה משנה אם הוא דתי או לא, זה בתוכו מכח רצון ה'.

• הדת, במעטה החיצוני שלה, מפגישה את האדם עם מסגרות חוקים ומצוות שמבחוץ זה נראה לא משהו...לא כך יתקרב אישך לפנימיותו. יותר מזה, אין היהדות רוצה שיהודים יהיו דתיים, אלא שיהיו בעלי לב טוב ורצון טוב, והדת היא כלי מחוייב למטרה זו, שהיא הכשרת הלבבות, רצה הקב"ה לזכות (זיכוך הלב) את ישראל  לפיכך הרבה להם תורה ומצוות (שהם האמצעי למטרה).

• עצתי לך, היות והוא מרוחק, ושחוק מאוד מהבלבול הפנימי שבו ואורח חיים חומרי, שתעצימי כל נקודה טובה שבו, תביעי זאת על בסיס קבוע, לפני הדלקת נרות שבת, שבי עם עצמך, כתבי מכתב לעצמך בו את מרוממת את מעלותיו הטובות ומתעלמת לחלוטין מכל הרע, כאילו אין. את המכתב הזה, העבירי לו לאחר הדלקת נרות, והמשיכי במנהג הזה עד שיסדק בו המעטה האופל על הנשמה. זה אינו תחליף לקיום תורה ומצוות , אבל במסגרת של נסיון ללהט בגחל אפל ניצוץ של אש קודש, ננשוף בו רוח טובה, ונתפלל לישועת ה'.

• אמונתך גדולה למרות האירועים שאת חווה, יש לך עצם פנימי איתן. את תחילת גאולתו, וראי כמה ה' הטוב לא מוותר על אף בן, דרך הרך שיבוא בעזר ה', נפתח משימה חדשה במשפחה, נקודת הקשר בינכם.

• לסיכום : לא לדבר על הדת, אבל לא להפסיק ולשבח אותו על כל חסד, אמת, הטבה, כל מידה טובה שעושה, לרומם בתוכו את הנשמה. כשתרבי בזה, במשך זמן מספיק אורך, הכח הפנימי הזה יחל את תפקידו הנאמן, והשיב לב בנים על אבותם. אני מעריך שכשתהיה בו נכונות, תזדקקו להדרכה יותר מסודרת.

בהצלחה גדולה והערכה לשליחותך הנאמנה.

להמשיך להשתדל שיהיה לו טוב בבית... בסוף יפול לו האסימון שהוא זכה בגדול עם אשה כמוך וב"ה התינוק הנולד רק יוסיף לאושר.

ואל תשכחי את אגודת אפרת..

השם הטוב בעזרך

בס"ד

כל כך יעריך אותך, וכל כך יכבד אותך אבל... רק לאחר הלידה, דעי לך כי כל מה שעובר עליך זה רק הניסיון של בורא עולם

ואני מבטיחה לך שהאושר שבעלך יעניק לך ובלי יאוש רק עם הרבה הרבה תפילות מבטיחה לך שלא תתחרטי עם תשמרי על העובר, אני רוצה לאמר לך כי היתה אחת שלא ידעה מה לעשות ולא הכרתי אותה  לילה אחד חלמתי חלום ושאלתי  את הרב שלי שמבין בחלומות ואמר לי שבקרוב אצטרך לעזור לאשה שאני לא מכירה וכך היה לאחר 3 ימים הגיע אלי משהיא ואמרה לי שהיא בהריון וחבר שלה לא מעוניין בשום פנים ואופן בילד קראתי אותה אלי הראתי לה סרט שאם אני לא טועה שמו פרפרים בבטן משהוא כזה, והשארתי אותה לבד לראות את הסרט ירדה אלי לקומה קרקע ואמרה לי אני   לא    ע ו ש ה   הפלה אפילו שאני אגדל את הילד לבד, החבר שלה בא אלי הביתה והראתי לשניהם את הסרט למחרת החליטו להתחתן בלי הפלה לאחר שנולדה ביתם התקשרה אלי אותה חברה אפילו אחרי שנים ואמרה לי זו היפיפיה הזו היא שלך והצלת אותה תודה רבה אני מקוה שכך יקרה גם איתך ועם בעלך ואני מאוד בעד שתצרי קשר דחוף ביותר עם עמותת אפרת ותקבלי את כל הקרדיט והבטחון שכן תלדי את הילד בשעה טובה דבר נוסף ומאוד חושב דעי לך שחס ושלום וחלילה שלא יהיה אבל אשה שמפילה פשוט היא רוצחת במו ידיה ואוי לאותם יסורי מצפון שיש לאחר מכן, תתקשרי את את רוצה לרב המקובל הרב  בצרי  מירושלים והוא יברך אותך ויחזק אותך ותיראי ישועות בתינוק שיוולד בע"ה וגם בילידייךץ

כל הישועות

אין לי מדי הרבה מה להוסיף.

אני חושבת שהכי דחוף שתפני לאגודת אפרת ותקבלי סיוע ותמיכה. זה קריטי במצבך.

חיבוק, יקרה.

המון כוחות!

כל הכבוד אישה יקרה! על הסבלנות והאיפוק וכל ההרגשה מעבר לכך שאת נושאת לבדך בזה!!

יקרה נסי לפנות לאגודת אפרת הם אולי יוכלו לגשר בין מה שבעלך מרגיש למציאות ואולי אפילו ישנו כוון את בעלך!!

הם אנשים נפלאים! אולי בעלך חושש מבחינה גשמית (עוד הוצאות וכו') והם יכולים לעזור והרבה!!

הנה לך קישור:

https://www.efrat.org.il/

בהצלחה יקרה!

אמנם זה ממש לא אותו מקרה אבל...

לנו נולד לפני כמה שנים ילד עם תסמונת דאון, למרות שהיה ברור לגמרי שאנו לוקחים אותו הביתה, ראיתי שבעלי ממש לא מסוגל להתקשר אליו, להרים אותו וכו( דברים שהוא ממש עשה עם הקודמים) מה עשיתי?

פשוט מצאתי הזדמנויות שכאילו הייתי צריכה שהוא ירים אותו , ישמור עליו... אני חייבת להתקלח וכו...זה לקח קצת זמן אבל לאט לאט הוא פשוט התאהב בו.

וזה לא נגמר פה...בהמשך הילד התחיל לסבול מבעיות בריאות לא קלות בכלל! היתה תקופה שהבית הפך לפקעת עצבים, מריבות ומתח. בעלי התחיל לדבר על להוציא את הילד לאימוץ או מוסד... ואני נרעדתי רק לשמוע את הדברים , כמובן שהתנגדתי בהתחלה. אבל כשהמצב החמיר בבית הבנתי שאני מתחילה להמר על הזוגיות שלי...אמרתי לו בבקשה תעשה, אני אישית לא מסוגלת.. הוא קבע פגישה ברווחה ואז הוצעו פתרונות הקלה(נופשונים, עזרה מבת שרות וכו) שהרגיעו אותו, לאט לאט...

הילד ברוך השם איתנו, כולם כולל בעלי מאוהבים בו, משקיעים בו ומטפחים אותו..אוסיף שגם הזוגיות בינינו התחזקה מאוד מאז...לאט לאט ועם הרבה סבלנות ותפילה.... אמנם אנו עדיין מתמודדים, אבל ב"ה ברור לנו שזה האתגר שלנו ולא נוציא אותו. חזקי ואמצי, מקוה שהועלתי במשהו... 

יש אגודה שנקראת "יד לילד המיוחד". כדאי לפנות אליהם.

אגב, הרבי מלובאביץ אמר פעם בחלוקת דולרים להורים לילד עם תסמונת דאון, שלילדים האלה יש קשר מיוחד וגדול יותר לה' מאשר לאנשים 'רגילים'. אם תרצי, אחפש לך את הסרטון הזה

זה תיק קצת גדול על זוג "צעיר"

אם הייתם נשואים יותר שנים והיה לנישואין שלכם כבר בסיס מוצק היית מן הסתם מרגישה יותר טוב

אבל בכל אופן , קורה שכבר בהתחלה נתקלים בתיקים "גדולים"  וצולחים את זה בשלום

אני בכלל לא מתחילה להתימר להבין מה כדאי לעשות כאן

אבל את מן הסתם תדעי אם הרעיונות שלי מזעזעים או שוים בדיקה:

1. כמו שאמרו כאן אגודת אפרת

2. דברי איתו על ההריון כמה שפחות. כרגע זה חויה רק שלך (נ.ב. זה יכול לקרות גם סתם בהריון ראשון בלי קשר למצב)

     נסי להתמקד בנישואין שלכם ובחוויות האחרות

3. את בהריון . אולי ההריון גם מתיש אותך- את אוכלת טוב? ישנה מספיק? לוקחת פרנטל? B12 ? ברזל? 

4. תפילות , מיותר לכתוב... 

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.

אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

נוראי.

העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

לק"י

הבן שלי בגיל הזה בערך ודוקא אוכל מעוך, וגם מוצץ ונוגס באוכל חתוך לרצועות.

אבל מבחינת אוכל, חי בעיקר על הנקה בבית ומטרנה אצל המטפלת. ובערך פעם- פעמיים ביום אוכל מוצקים, ולא בכמות ענקית.

חתיכות בגודל אצבע שהוא ימצוץ או ינגוס ולאט לאט ילמד מה הגודל המתאים לו.

אפשר אצבעות טוסט עם ממרח

אצבעות בטטה

ואז זה רך ומתפרק לו בפה

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

זה מה שהתלמידה צריכה.

לאיזה מקרים יוצאי דופן התכוונו אם לא לכזה מקרה של תלמידה שאי אפשר לבדוק את המבחן שלה במתמטיקה בגלל הכתב?

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש

ולא תתייבש.

שיעבור מהר! תרגישו טוב!! 

ואז עשתה פיפי, הזוי שהם ככה היו אדישים

מקווה שבבית יהיה קל יותר

יודעת שזה אנדוידואלי אבל לפי מה שאני קוראת שסהכ זה עובר לילדים בסדר והיא לקחה את זה קשה ממש 

רק ככה הבת שלי אכלה

תרגישו טוב!

תראי לה סרטים בפלאפון ותביאי לה ארטיקים כל הזמן , הכי חשוב שלא תתייבש.

כל אחד עם סף כאב שונה, היא גם לא מכירה ולא מבינה כ"כ, זה קשוח . עברתי גם עם אחת הבנות.

ב"ה שעשיתם! חסימה מלאה זה גרוע, פחות חמצן למוח. בע"ה רפואה שלמה!!

היא קמה חמה מאוד, מדדתי לה 38.8...

אפשר לחכות לראשון? מספיק רופא או חייב מיון?

במחלקה אמרו להגיע למיון או להבדק אצל רופא בקופה

אי אפשר ליצור קשר עם המנתח כי זה ביה"ח ציבורי ולא מנתח פרטי