התגובות פה לפעמים..

זה יכול לחסוך אותו ולחסוך מריבות

כשאנחנו שאלנו את הרב על מניעה- הוא קודם כל שאל- דברתם על זה? מה אתם חושבים על זה? 
הוא קודם כל שאל את דעתנו.

ועדיף קודם כל לדבר על זה באופן זוגי, לבד. ולא להתחיל לריב מול הרב..

ואין צורך לפחד מ"מריבות" שכאלו. זה אומר שיש פה שני אנשים ולכל אחד דעה שונה- והם צריכים עכשיו להתחיל ללמוד איך לקבל החלטות ביחד. ואם הם לא מצליחים- אז זו בעצמה סיבה טובה למנוע בינתיים, כי עם ההריון והלידה מגיעות עוד החלטות ועוד פערים הרבה יותר גדולים.. 

מה זה מפריע מה זה מזיק...

והשיחה עם בן זוגך לא קשורה לזה.

הגעתם לפעם הראשונה שיש בניכם חילוקי דעות על עניין מהותי, אחלה דרך לתרגל הידברות ושיחה.

מה עושים כשכל אחד חושב משהו אחר? 

מדברים.

כל אחד מסביר מה חשוב לו ולמה וביחד מחליטים מה נכון לכם כזוג.

לעיין החומצה פולית, את יכולה להתחיל לקחת גם אם תחליטו למנוע, אין עם זה בעיה וגם לא נורא אם רק בעוד חודש תחליטי לקחת.

כלומר הבעיה הטכנית היא שולית אז אל תתני לזה להלחיץ אותך, ולהחלטה האם למנוע או לא יש לכם עוד לפחות 3 חודשים להתלבט ביחד, זה ממש בסדר.

שכל אחד יעלה את מחשבותיו בעניין, 

איך מחליטים?

כל זוג והדרך שלו, יש שיעדיפו להתייעץ עם דמות שמוסכמת על שניהם, יש שיעדיפו למצוא פרשה כלשהי, לפעמים אחרי שכל אחד יעלה את טענותיו אחד מבני הזוג ישתכנע לעשות כמו שהשני אומר,

איך תדעי איך תחליטו  לפני שתדברו?

חכי שלושה חודשים, תתחתנו ואז כמובן שיש על מה לדבר.

חומצה פולית עוזרת להיכנס להיריון, מונעת נזקים אם ואיך וכו'...

לכן לא דחוף להתחיל כבר לקחת.

הכנות כיפיות ורגועות מתוך שמחה ונחת.

בס"ד

את/ה תגדל/י את התינוק/ת שלהם?

אם כן אז רגע! אני רוצה קודם!! אני כבר נשוי חצי שנה...

את רק פירשת את התגובה שלו, אך הוא לא אמר לך משהו כזה.

ומה לעשות? - זה תלוי בך.

מוזר שלא ביררתם את הנושא בפגישות לפני האירוסין, כי הרי זה אחד הדברים הבסיסיים.

ובכל מקרה, הכול תלוי בסדרי העדיפויות שלך.

אני אישית במקומך, אילו באמת ח"ו היה מתברר שהוא בעד מניע - הייתי מבטלת אירוסין: עדיף לבטל אירוסין מאשר להתגרש, ולא הייתי רוצה אחד חסר יראת שמיים. אבל מה שטוב לי - לאו דוקא טוב לאחרים. את צריכה להחליט בעצמך.

אבל לפני הכול - תקשיבי מה הוא אומר. אולי הוא לא נגד ילדים אלא נגד ויטמינים. ואולי סתם רוצה להפגש וזה תירוץ טוב...

אפילו על אכילת חזיר חז"ל אומרים לנו "אפשי ואפשי אבל מה אעשה וריבוני גזר" 
וכאן שזה עניין שיש בו דעות שונות הלכתית (כן כן!!) ולא כמו אכילת חזיר שברור שאסורה.

עצם זה שלבן אדם יש חששות (ואנחנו אפילו לא יודעות מה עמדתו חוץ מזה שהוא אומר שזה לא לטלפון, כן? ) כבר נסחפים פה להגיד שיש לו בעיה ביראת שמיים?? כבר אומרים למישהי שאין לכן מושג מי היא ומה היא לבטל אירוסין??

כלומר בעצם אתן אומרות שאדם שחושב שיש מה לדבר על מניעה וזה לא נושא להחליט על רגל אחת זה אומר שהוא לא אמור להתחתן?? (כי כאמור אתן גם לא מכירות את הפותחת ועניינה, אתן רק אומרות לה באופן גורף שהוא אדם פסול.)

בחיי שאני לא מצליחה להבין איך בהינף מקלדת אתן סבבה עם זה.

וודאי שקודם בני הזוג, חייבים לשוחח על כך ביניהם.

טוב מאוד לבא אל הרב מוכנים, כמו שמגיעים אל כל איש מקצוע שנותן הדרכה.

כמובן שחשוב להגיע אל הרב המתאים.

אני ממש מציעה לך להסתכל על זה בתור הזדמנות לראות איך פותרים קונפליקט כשיש חילוקי דעות בין בני זוג,

הרי זו כנראה הפעם הראשונה שיש לכם משהו מהותי שאתם חושבים בו אחרת (כנראה, עוד לא שמעת מה הוא אומר, כל הדיון פה היפותטי בעצם ) אבל זו וודאי לא תהיה הפעם האחרונה. 

אני מאד אוהבת את הגישה של הרב פיירמן שהוא מציג בשני השיעורים האלו, זה שני שיעורים עוקבים בסדרת שיעורים אז יכול להיות שיספיק לך לצפות רק באחד מהם או שתרצי להבין יותר לעומק בעזרת השני.

הראשון: סנדא-פתרון קונפליקטים עם הזולת

השני: הדרכים השונות לפתירת משברים

איך מוצאים רב נכון? זו ממש שאלה שנראה לי בלי להכיר אתכם קשה להגיד, אם תרצי לפנות באישי אני אשמח לעזור בחיפוש.

אף אחד לא מתעלם מהדעות והרגשות שלכם ,ורב רגיש בד"כ שומע ומקשיב ואז עונה  אבל  מפה ועד להטיל ספק בכזה נושא אם להתייעץ עם רב או לא?! הלו,זה אתר דתי?! 

כן, זה אתר דתי. כידוע 70 פנים לתורה

אבל ההבדל הוא שכתיבה מאנונימי ולא מניק נועדה כדי שלא יקשרו לניק שלך בנושאים אישיים, לא כדי לתקוף ניקיות ולהעליב.

ושתי התגובות שלך פוגעניות ולא מכבדות בעיניי. @תחיה דולה [פשוט כי לא נעים לי הסגנון הבוטה והערות על התגובות שלי].

אני מביאה לך דעה של תלמידי חכמים, לא את דעתי, לא את דרך חיי, לא שום דבר. אני מביאה לך פסק הלכה!!

אלה לא רבותייך וזה המקום לכבד ולהגיד "אלה ואלה דברי א-לוהים חיים".

לזלזל כאילו מישהו פה התיר מכירת חזיר להמונים? קשטי עצמך.

וכן, זה הופך להיות מזלזל יותר כשזה מאנונימי, נכון שגם ניק זה דבר אנונימי אבל יש פה לפחות דמות ומישהו שעומד מאחורי דבריו. באנונימי זה ממש "מכה רעהו בסתר"

תאמיני לי שאין לי בעיה אם היית כותבת את הדברים עלי אבל את כותבת אותם על תלמידי חכמים שכנראה עסקו בתורה הרבה יותר ממך ואת אפילו לא מסוגלת להעריך את זה.

לפי מה קובעים מיהו רב? למה שאני לא יוציא פסק ואז יקרא רב...

שוב, זה בכלל לא העניין איך אני נוהגת ומי הרבנים שלי, כן? לא כתבתי פה מה אני עושה בחיי האישיים וזה פשוט לא משנה.

ב. בניגוד אליך אני האבתי פה פסק הלכה כתוב של רב, יש עוד שמות של רבנים שאני יכולה לתת לך שמסכימים איתו אבל אני לא הולכת לעשות פה מונדיאל רבנים ופסקים, הבאתי דעה כתובה שמראה את מה שביקשתם- מי פוסק ככה, יש עוד הרבה אבל כאמור, לא נראה לי שאם אני אביא עוד 20 כמוהו זה יגרום לך לכבד יותר.

ג. איפה ראית שזילזלתי במי שטוען שאסור למנוע הריון כלל? איפה ראית שזילזתי במי שכותב שאסור למנוע לפני שיש ילדים? איפה ראית שזילזתי במי שאומר שיש צורך בשאלת רב אפילו בשביל למנוע אחרי ניתוח קיסרי? 

להיפך, אני חוזרת ומדגישה, יש דעות שונות בין הרבנים לגבי מניעת הריון, מתי מותר ומתי אסור- יש דעות שונות, מתי מותר באופן גורף ללא שאלת רב יש דעות שונות, מתי אסור באופן גורף יש דעות שונות, מתי יש צורך בשאלת רב יש דעות שונות.

זה ממש לא משנה מה דרכך או מה דרכי, מה שמשנה זה שכל אחת תבין שיש דרכים שונות וכל עוד זה בדרך של תורה עלינו לכבד את זה שיש דרכים שונות.

בדיוק כמו שבשנת שמיטה אני מכבדת את זה שההידור של אחי בשמיטה על פי רבניו הוא בתחתית סדר העדיפויות על פי הרבנים שלי ולהיפך- ההידור שלי הוא מה שבתחתית סדר העדיפויות אצלו. 

מעולם לא הלכנו מכות בגלל זה ולא ראינו זלזול בעצם זה שדרכנו הפוכות.

אלה ואלה דברי אלוהים חיים. 

גם על דחית מקווה וגם על דחיית הריון (כי בעלי אמר שכבר לא נעים לו ובטוח הוא יענה שלילי)

והייתי המומה כמה בקלות הוא אמר שאפשר לדחות . ואני יושבת ומתכננת איך לשכנע אותו ולא היה שום צורך.......

לפעמים חושבים שרבנים יגידו לא וזה לא נכון.

רב!! ולך מאורסת יקרה, כדאי להתחיל את בניין הנישואין על ההרגל לשתף רב בהחלטות כה חשובות והלכתיות!! המון ברכה והצלחה!! 

קודם כל ביכולת לפתור בעיות בתור זוג. בהרגל לשתף אחד\ת את השני\ה במחשבות, רגשות, ורצונות מתוך כבוד והערכה הדדיים ולהגיע לפתרון מוסכם.

מעבר לזה- נכון, גם קשר עם רב זה דבר חשוב, וגם היכולת להתיעץ עם ברי סמכא כשיש מקרים שבהם אין לזוג מספיק מידע או יכולת לראות לבד את התמונה השלמה.

(או שסתם אין להם כוח ללמוד ביחד את כל הסוגיה. אז הם יכולים ללכת לרב שכבר למד אותה...)

אישה שיוצאת מהבית צריכה אישור מהרב לגבי מה שהיא לובשת? הרי יש פה עניין הלכתי של צניעות!

אז יש כאלה שלא חושבים שזה עניין שצריך להתייעץ בו עם רב

אישה צריכה אישור על מה שהיא לובשת 

היא לא שואלת על כל בגד ובגד כי היא כבר יודעת את ההלכות

ולפי זה יודעת איזה בגד בסדר ואיזה לא (וזה ה"אישור" שלה)

אבל במקרה הזה הם לא יודעים את ההלכה אז צריך לשאול

מי שלמד את הסוגיה יכול להחליט לבד.

מי שלא למד את הסוגיה- שילך וילמד או שילך לרב. 

(אני מאמינה שהדבר הנכון הוא ללכת וללמוד. אדם צריך להכיר את ההלכה. רב זה בשביל מקרים מורכבים יותר)

גילוי נאות, אני בחיי הפרטיים נוהגת אחרת אבל מקבלת שיש דעות נוספות ולא חושבת שמי שטוען כך חלילה ממציא הלכות, יש לו חוסר ביראת שמיים וכן הלאה.

אני מציעה לנשים לבדוק לפני שהן פוסלות גישות הלכתיות ומציעות הצעות שיש בהם בכדי לפרק בתים.

קישור למאמר

של איזה רב על איזה היתר שתרצי ...

ולא אל המאורסת היקרה שממש בקשה פה עצות למי לפנות וכו..

1. קודם כל- בעיני זה משהו שכל זוג צריך לדבר עליו לפני חתונה. ילדים צריכים להגיע מתוך בחירה- לא מכוח האינרציה של זרימה וחוסר בחירה. "ובחרת בחיים". כל ילד צריך להגיע מבחירה. גם הראשון וגם אלו שיבואו בעז"ה אחריו.

2. פערים בין בני זוג זה דבר תקין, בריא ומבורך. לא צריך לפחד מזה. זה אומר שאתם אנשים בוגרים, עצמאיים ובעלי דעות.

מה לא בריא? לא בריא כשבניסיון לפתור אותם צד אחד מנסה לכפות את דעתו על השני, צד אחד לא מכבד את דעת השני, או מזלזל בה, כשהדיון הופך למריבה.

מה כן? תרבות דיון, כבוד, ענוה, הקשבה. לדבר ולדבר ולדבר "עד שיצא עשן" ותגיעו למשהו שמוסכם על שניכם. 

3. לגבי עניין המניעה עצמו- יש הבדל בין לקחת 3 חוד' לזוגיות נטו לבין למנוע שנתיים. לא הייתי מתחילה לפתוח דיונים וויכוחים על 3 חוד'. 

4. לגבי עניין שאלת רב- זו שאלה מורכבת ויש לה דעות שונות בהלכה. בגדול- כן. יש דיעות בהלכה שאומרות שזו שאלה שזוג יכול ללמוד לבד את הסוגיה ולהחליט לבד. כמו כל שאלה אחרת- שברגע שאתה מכיר את הסוגיה ואת הדעות לכאן ולכאן-אתה יכול להכריע לבד. ויש דיעות אומרות שרק רב יכול להתיר. 

דעה אישית שלי על המקרה הזה ספציפי- אם מדובר ביותר מכמה חוד', להתיעץ עם רב שמבין בנושא. שמתעסק גם עם זוגיות. במיוחד במקרה שבו יש חילוקי דיעות. לא כי זה "חובה" אלא כי זה כדאי- מישהו מבחוץ שיכול לעזור לכם לקבל החלטה כ"כ חשובה. (אם את רוצה שם של רב- את מוזמנת לאישי.) 

מה שברור לחלוטין- עצם הרצון עצמו אין בו בעיה של יר"ש ולא אומר כלום.

וגם לא אם תחליטו לדחות. 

בס"ד

לתשומת לבכם, המאורסת הטרייה שאלה את השאלה במקום שהוא לא פורום "שאל את הרב". כלומר, כאן היא מחפשת ייעוץ לא מאנשי ההלכה!

למה?

כובע!!  מסיבות שלה!

אז בואו נעזור לבני אדם במה שהם מבקשים שנעזור להם.

ולך, מאורסת טרייה, אני יכול לספר כנשוי טרי:

אפילו לפני האירוסין (אבל כשהיה ברור מה הכיוון...) דיברנו על הצורך בבדיקות גנטיות, כשכבר היינו מאורסים דיברנו באופן כללי באיזה שלב נרצה להביא ילד כך שנוכל לגדל אותו מתוך בריאות נפש וזוגיות איתנה.

כן! היום, חצי שנה אחרי החתונה אני יכול לומר בוודאות שהזוגיות שלנו היום הרבה יותר חזקה. ולא צריך להיות גאון כדי לדעת שתקופת הריון יכולה (לא בהכרח אבל בהחלט יכולה) להיות מאוד לא פשוטה גם עבור זוגות "וותיקים" שזה לא הילד הראשון שלהם. ולא דיברנו בכלל על התקופה שאחרי הלידה.

אני לא בא להפחיד ולהחליש חלילה! אני רק בא להציג את הצד שחושב שיש מקום לדחייה.

ולמי שמתנשא להעיד על "חוסר יראת שמיים" בגלל רצון להמתין עם הבאת ילדים לעולם, או לחלופין תגובה המבזה את הרב שרלו באופן כזה שהמערכת צריכה לסנן - שיפתח פורום חדש בשם "דרך ארץ" ושיבקש שם עצות מגולשים אחרים.

בנוסף, אחרי שביררתי שלא מפריע לה לדבר על זה, דיברנו קצת על שאלות ודברים שמטרידים אותנו בנושאים אינטימיים. כמובן תוך שמירה על גבול. לנו באופן אישי, זה מאוד עזר. לי במיוחד היה חשוב שאשתי תדע ותפנים שאני רגיש גם לנושאים האלו ושהיא יכולה לקום בבוקר החתונה מבלי שינקרו בראשה שאלות מטרידות בקשר לסוף אותו היום.

       אני בטוח שיש רבים שיחלקו ויזעקו "גוועלד!" ושזה ממש לא ראוי, אבל בסופו של דבר הקב"ה נתן לכל אחד ואחד מאיתנו שכל שאיתו נקבל החלטות, וזו הייתה ההחלטה שלי. שיבושם להם ולכל מי ששומע להם. מה שבטוח - גם אני "בושמתי" מתוצאות ההחלטה שלי ואני לא מתחרט לרגע.

לפני שאת פותחת נושאים כאלו תוודאי שאתם במצב נינוח, שיש זמן וכו'... ובנוסף תתחילי מלהסביר לו שעכשיו שאתם מאורסים אז את מרגישה שצריך לפתוח עוד נושאים.   כמובן לא ללחוץ עליו לומר מה הוא חושב, אולי הוא יצטרך זמן לחשוב על חלק מהדברים. אבל הכי חשוב שהנושא/ים יהיה/ו פתוח/ים.

אני רק רוצה להעיר בנוגע לכמה מפה שכתבו שהיריון ראשון עלול לפרק זוגיות אז:

א. אני ב"ה נכנסתי להיריון חודש אחרי החתונה וזה כל כך חיבר בינינו שלא ייאמן.

ב. לדעתי להכניס גלולות ושאר דברים זה עודף הורמונים לגוף וחבל. לא חסר סיפורים פה של בנות על מה שזה עושה להן (עצבים מוגזמים, חוסר חשק וכו'), דברים שיכולים להיות גם בהיריון אבל לפחות מסיבה טובה וגם זה עובר באיזה שהוא שלב.

מלבד זאת,  אני חושבת שאת חיי הנישואין כדאי לפתוח מתוך אמונה ובטחון בה' שהוא יודע הכי טוב מה טוב בשבילינו והוא יביא לנו את התינוק בזמן שהכי הכי נכון.

בכל מקרה כדאי לשוחח על כך בנחת, מאחלת לכם שתצליחו להגיע להחלטה הטובה והבוטחת ביותר

בהצלחה!

הרי ה' פשוט יביא להם את התינוק בזמן שהכי נכון...

להבדיל, אולי גם אם אני חולה אני לא אלך לרופא, כי יש לי אמונה וביטחון ב-ה' שהמחלה תעבור בזמן שהכי נכון.

יש הבדל מהותי בין אמונה לבין פאסיביות.

ללכת לטיפולי פוריות זו לא חובה!

אני ממש לא כותבת סתם, תסתכלי ב"אמונת עתך" לפני כמה גליונות , הם כתבו על כך במדור של מכון פועה.

אין לי כוח להתחיל לחפש אבל ממה שזכור לי אין חיוב לבני זוג לעבור טיפולי פוריות .

 מה שמחליש אדם אחד , יכול לחזק אדם שני.

לדעתי זה שלא הולך לזוג טבעי, אז העניין שהם למעשה לא חייבים לא יהיה מה שמחליש אותם. דווקא אם הם היו חייבים, לדעתי זה היה עלול להלחיץ אותם.

בכל מקרה, זה לא אני אומרת, זה מכון פועה.

ולהבדיל, תחשבי על כך שהמצווה היא להביא בן ובת, מה יעשו זוג שלא מנע מעולם והביא לעולם 10 בנים. אז נראה לך שהזוג יחוייב לעבור טיפולים מיוחדים כדי שתהיה להם גם בת ? (וכן , אני יודעת שההשוואה לא הכי זהה, אבל זה הכיוון למה שהתכוונתי)

הרבי היה בעד שכל אישה תשתדל ללדת ככל היותר.

הרבי הקים את ארגון "שפרה ופועה" שתומך ביולדות, היולדות בקהילות חב"ד מקבלות אחרי הלידה סיוע בטיפול בילדים, עזרה בניקיון, אוכל מוכן לשבת ועוד. בקהילות חב"ד רבות מתקיים כל שנה ערב התרמה לטובת האירגון, במוצאי שבת פרשת שמות. (הפרשה של שפרה ופועה)

הרבי נתן הוראות מפורשות לרבני חב"ד, על היתרי מניעה לפי הצורך.

פרטי ההוראות האלה לא מתפרסמים לכלל הציבור, כי בחב"ד כל אישה שחושבת למנוע, צריכה לפנות אל הרב.

בחב"ד יש נשים רבות שמונעות בהיתר של רב!

אני לא מתכוונת לפתח על  זה דיון אבל זה ממש לא נכון. זה שיש נשים מסוימות של"ע כן צריכות מניעה זה משהו אחד ולהגיד ש"הרבי לא התנגד למניעה באופן גורף" זה משהו אחר וממש לא נכון. וכל פעם אחרי וויכוח על זה כותבות לי באישי כמה חב"דניקיות שהן לא מבינו מאיפה ממציאים שהרבי לא התנגד.

ויש לי הרבה מה להגיד בנושא הזה אבל אני מעדיפה לשתוק.

אם הדיון הספיציפי היה עובר לפורום חב"ד הייתי מוכנה להמשיך להתדיין.

שנשים צריכות להגיע להתמוטטות עצבים והילדים שלהן צריכים לסבול

ולהרגיש לא רצויים..

אני ב"ה, ולדעתי גם רוב הנשים, לא יקרה כלום אם יוולד להם עוד ילד.  בפרט, שאנחנו מאמינות שאם ה' מביא תינוק הוא מביא גם כוחות.

בלי בעיות בריאותיות ו/או נפשיות (זאת אומרת, לא מעבר למקובל )וממש לא מרגישה צורך למנוע .

ובאמת, אישה שמרגישה צורך, בלי אף התלבטות, שתפנה לרב.

אישה שיש לה התלבטויות ויודעת שהשיקול הגדול זה ה"מה יגידו", שתעבוד על מידת הביטחון בה'.

וזה מקדש אצלך את כל האמצעים ואת לא רואה קושי בגידול הילדים לעומת דבריו של הרבי

אבל ילד אחרי ילד אחרי ילד ככה כל שנה כן

ואני לא מניקה אז בלי מניעה זה סיכוי גדול להריון

מעניין אם לא היית מניקה והיה לך ילד כל 10 חודשים אם עדיין היית חושבת ככה

גם לי יש 3 ילדים והגדול בן 4 אבל אם לא הייתי מונעת היו יכולים להיות לי כבר 5

לך יש פחות סיכוי כי את מניקה.. 

אני גם חושבת שיש נשים שצריכות הפסקה אבל באופן כללי לא כל אישה . אני חושבת (וגם רואה משרשרוים של בנות) שהרבה פעמים מונעים לא בגלל צורך אמיתי, אלא בגלל ה"מה יגידו"

לא התכוונתי שבאופן גורף הרבי לא התנגד למניעה.

התכוונתי שההתנגדות למניעה לא הייתה באופן גורף.

וודאי שהרבי התנגד לתכנון משפחה, ולמניעה ללא היתר מרב!

אך כפי שכתבתי היו הוראות להיתרי מניעה - לרבנים בלבד!

משיח עכשיו!

באתר זה רוב הגולשות אינן חרדיות, והרבה סיבות נראות להן כמוצדקות למניעה, כי זו הדרך שלהן.

אנחנו לא אמורות להכתיב להן את הדרך שלנו. אנחנו יכולות להביע עמדה, ולכבד את הדעות שלהן.

אני חושבת שחב"דניקית שמונעת ללא היתר אישי מרב, צריכה לדעת, שעל פי דעת הרבי, חובה לפנות לרב.

אנחנו כן דיברנו על זה בתקופת האירוסין. לדעתי זה רלוונטי לדבר על זה. 

חוצמיזה... חומצה פולית לא מזיקה... 

בהצלחה והרבה מזל טוב!

גם חודש - חודשיים בתור התחלה, ככה שאין פה פגיעה בסיכויים או בפוריות, ויתן לכם זמן לבירור עצמי. 

תחשבי שאם את לא מונעת, יש סיכוי שתכנסי תוך שבוע להריון. אם שניכם מעוניינים בזה, אז סבבה. 
אם זה מרתיע, תחשבו שוב. 
(שלא תהיו בהלם אם תגלו שיש לכם תינוק אחרי 9 חודשים )

וזה גם לא נעים לכלה טריה

דבר שני, אין לו זכות לקבוע לך למנוע, זה החלטה של שניכם

השנה היחידה ב7 שנים שאני נשואה שבה מנעתי הריון , הייתה הכי הכי קשה מבחינה הורמונלית, שנה שלמה שלא הרגשתי אישה (אני לא ממליצה להתחיל ככה נישואים) , ושלא לדבר שלאחרות זה עושה דימומים ובלאגנים רציניים מבחינת טבילה.

יש מחקרים שמראים שיש קשר לגלולות לבעיות אח"כ,וכמובן שזה לא משפיעה על כל אחת ולא עושה בעיות אח"כ- לי היה בעיות אח"כ

ויש גם מניעה כמו התקן שאולי לא עושה בעיות אבל יכול לייצור בעיות אחרות

כמובן שגם להיכנס להריון בליל החתונה זה לא פשוט להתחיל את החיים הנשואיים בראש מקיא באסלה כל היום, אבל אני רואה את זה כברכה, כל זוג ייעשה את השיקולים שלו, אבל הכי חשוב שארוסך יבין שאם הוא רוצה שתמנעי ואת לא - הוא כופה עלייך שינויים הורמונלים שלא במחירתך, כי היהדות מרשה רק לנשים למנוע...

אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?

יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.

לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל

במבחנים חיצוניים אין לה?

הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.

אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.

השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.

פסיכודידקטי?

צריך אבחון פסיכודידקטי

כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.

אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.

האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?

אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר

מקווה שהוועדה תאשר

אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.

זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.

הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.

השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה

ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...

לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)

תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור

יהיה בסדר בגלצ

זה לוקח מלא זמן

בגלל זה אין את ההקלה הזאת

להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן

וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה

לדעתי עדיף לכוון לשעתוק

דבר ראשון? באיזה כיתה היא? 

אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות 

לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')

ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים

ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)

ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך

ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה) 

והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה

שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר

אז איך מוציאים התאמת שעתוק?

פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך, 

ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע 

מקבלים את ההתאמה הזאת

במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה

למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק

אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק

תודה רבה!

יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.

אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.

מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.

בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא. 

התאמות.

אחכ זה כבר יותר מסובך

ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...

אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.

כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.

מתי החלטתם שזה דורש אבחון? 

כתב יד לא קריא זו סיבה להקלות

לא יודעת איך הלך האבחון ומול מי האמת.. אבל כדאי לבקש

כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי

בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם

בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס

בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..

כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....

לקח לי כמה דקות טובות להתאפס

מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס

הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....

לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔

למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.

תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.

בהצלחה!!!

מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,

לגדולים ההרדמה בעירוי.

אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.

(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)

אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי

בשאיפה גם בגיל 14.

אבל אם אני זוכרת נכון, אמרו שזה רק להתחלה, ואחר כך מכניסים ישר לווריד.

האמת שאני לא זוכרת כל כך.

הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.

עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...

והרדמה בעירוי...

הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.

כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,

סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.

בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.

לו את הבחירה אם להרדים בעירוי או במסיכה

זה קצת אכזב אותו שאכן לא שאלו אותו ותוך כדי ששמו לו את המסיכה כבר תקעו לו את העירוי ביד.

הוא אמר לי: אבל הבטיחו שישאלו אותי.... צודק 🤷‍♀️

למזלי בגלל שזו היתה מרדימה מיומנת הכנסת העירוי לקחה לה חלקיק שניה.....

חוויה לא נעימה, גם ככה הכל מלחיץ. 😏

אם הרופא נתן לו אפשרות לבחור, כנראה שהוא על הגבול, אז מצאנו את שלב המעבר פחות או יותר (שמבוסס על מבנה גוף, ובכל זאת הגיל מהווה אינדיקציה מסויימת)

@טארקו לשאלתך.

הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה

את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)

ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.

האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)

של ארבעה ניתוחים.

נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.

חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..

לקראת עוד ניתוח 😑

אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה

זה לא נעים בכלל

להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים 

איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?

בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!

ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.

אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.

רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם

ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.

אם את לא יכולה להתארח,

ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל  זה לא תקין.

לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא. 

אבל הברכה שורה על הנסתר

במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה

לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.

ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.

אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.

אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.

כדאי אולי למתוח להם גבולות.

שלכם כזוג כלפיהם. 

הילדים, הבעל

מהם אני לא דורשת ולא מבקשת

והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר

שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..

אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר

ושתרגישי יותר טוב 

אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.

בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.

הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.

מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום

זה דפוס התנהגות שדורש שינוי

ומי שמבין שותק בנימוס

לא מפריע לי שיבינו ויסתמו

מפריע לי שישאלו וידברו על זה

אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה

כשנרצה נספר

בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים

אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם

את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.

כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.

שזה לחכות עד יום ראשון

וזה מבאס

כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום

ואז שבת חתן

ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו 

ואז זה לחכות לשני

אוף

ופשוט מנסה לעשות הםסק

אח"כ תראו מה לעשות...

ומה שלומכם??

ביום של ארוע? או בשבת חתן?

מלחיץ אותי מידי

אנחנו בסדר ב"ה

חוזרים לשגרה לאט לאט

תודה💕

על שניכם

הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר

לבדוק שביעי

ואז אפשר גם לטבול יום אחרי

ועוד משו

האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?

או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר

הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף

(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)

לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק

אני אשאל רב באמת

אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית

מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה

זה אחות של בעלי

זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה

עם איפור של ערב

ויוצאים אחרונים מהחתונה....

ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות

גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).

אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.

לפעמים השכבתי את הגדולים יותר כשהתינוק היה במנשא.

היה שלב שהתינוק היה נרדם לפני, ואז הייתי פנויה להשכיב את הגדולים. אבל הרבה פעמים הוא בדיוק התעורר, ואז הייתי באה אליו, והם היו נשארים לבד.

כיום הקטן שלי ישן צהריים במעון, והולך לישון יותר מאוחר.

כשאני משכיבה את הגדולים יותר, הוא מסתובב. לפעמים הגדולה מעסיקה אותו, לפעמים הוא קצת יושב עלי.

יעזור לקבוע מראש עם הגדולים, שיהיו פנויים בזמן הזה? אולי שתהיה איזו תורנות ביניהם, כל אחד ביום אחר?

לפעמים עוזרים נקודתית פה ושם אבל ההשכבה באמת ארוכה ככה שרוב הזמן אני לבד

אני משתמשת הרבה במנשא ובאמת לא חשבתי להשתמש בו בהשכבות.

אז איך זה בדיוק הולך, היית שמה את התינוק מקדימה? כי אז זה נראה לי מפריע קצת להיות פנויה לילדים, זה גם ידרוש ממני לעמוד ולא לשבת לידם (משום מה הוא לא רגוע עם המנשא כשאני יושבת יותר מכמה רגעים)

והקטן שבמעון- אין אפשרות להשאיר אותו להסתובב בבית. הוא ממש שובר וחייב השגחה צמודה 

אבל הם יכולים להעסיק אותו בזמן שאת משכיבה את הילדה, או שהם לא יכולים לעזור בכלל בזמן הזה גם לא בלהעסיק אותו?

אולי אם תמקדי את העזרה רק לזמן שאת מרדימה את הגדולה ולא את התינוק הם יצליחו להחזיק מעמד?

הקטן שבמעון עולה לגן או ממשיך במעון?

השלב הזה שהם ישנים יותר מדי במעון ממש קשוח.

הייתי מציעה לצאת עם התינוק והפעוט לסיבוב בחוץ אחרי שהילדה נרדמת במקום לרדוף אחריו בבית. או שהתינוק יירדם בדרך, או שהוא יתעניין בחוץ.

כך או כך יכול להיות שיהיה לך יותר קל כשהם רגועים בחוץ.

אולי גם תצליחי לאכול משהו כשאת איתם בחוץ. איזה סנדוויץ לפחות.

אולי לשמוע סיפור באוזניות?

לא הייתי מנסה להשכיב אותו, זה רק גומר אותך והופך את ההרדמה למתישה.

תחשבי איך אפשר לגרום לו להיות לידך בשקט בלי לישון.

אם הוא עולה לגן עירייה זו בעיה ממוקדת ליודשים הקרובים ואז זה ייפתר מאליו.

אז שווה גם לתאם עם בייביסיטר או שבעלך יגיע יותר מוקדם בימים מסויימים לחודשיים הקרובים.

אם שנה הבאה הוא עדיין במעון זה רק ילך ויחמיר

אז תצטרכו לחפש פתרון מובנה.

תנסי להפריד את השינה שלהם, לדעתי יש סיכוי טוב שהגדולה תירדם לך מהר בלי בעיות ואז הכל יהיה פשוט יותר.

ויש לו עוד שנה במעון, בגלל זה רוצה לפתור את העניין

(והוא גם יחסית מהקטנים, עוד לא בין שנתיים. לא יודעת למה השינה הזאת כל כך מעכבת את שנת הלילה)

אני מבחינה באמת אין לי ברירה אלא להפריד אבל מנסה לחשוב איך באמת לעשות את זה

כמו טרמפולינה, ערסל חיבוק...

ואז הוא גם יוציא מרץ שזה יכול לעזור להרדמה רגועה יותר אחכ

ויעסיק אותו שתוכלי להתפנות להרדים את הגדולה יותר

ואת הגדולה אולי יעזור שתהיי איתה כמה דקות ואז לשים לה שירים/סיפור ברמקול בלוטוס? אצלנו זה ממש עזר לשחרר אותנו בגיל גן..

אנסה אולי לשים לה סיפור

הלוואי ויעבוד

שהיא גדולה

אז תשבי איתה איקס זמן

ואז את מפעילה לה סיפור ויוצאת..

ותשמעי איך היא מרגישה עם זה

לק"י

את התינוק להרדים בידיים/ עגלה או מה שנוח בישיבה ליד המיטה של הגדולה.

בהצלחה!

אין ספק שזה מאתגר.