על סף ייאושמנטה

חייבת עזרה מאמהות מנוסות, פשוט חייבת!!

הקטנצ'יק (9 חודשים) סובל לעניות דעתי מהפרעות שינה.

הוא לא יודע להרדים את עצמו לבד (אני מתפדחת להגיד אבל, אנחנו עדיין מרדימים אותו בידיים או מתוך הנקה..)

וגם אחרי שהוא נרדם, אם הוא לא ישן עמוק- עמוק, הוא פשוט פוצח בצרחות עלבון בשניה שבה אני מעבירה אותו למיטה.

אני מבלבלת אותו כל פעם כי אני מצד אחד מנסה להיות "קשוחה" ונותנת לו לבכות כמה דקות טובות במיטה ומנסה לשים לו את הראש על המזרון שוב ושוב (חשוב לציין- אם הוא לא ישן, אין מצב שהוא ישכב, הוא ישר נעמד, וברור שהוא לא מסוגל להרדים את עצמו בעמידה...) ומצד שני אחרי כמה דקות של בכי אני נשברת ומוציאה אותו. אז זה גם כבר סוג של הרגל.

אני כבר לא יודעת למי לשמוע! מצד אחד- אומרים לי שאני חייבת להיות קשוחה ולהציב לו גבולות ברורים, אחרת אין מצב שילמד, ומצד שני- אני רואה כאן בעיה אמיתית מעבר לפינוק! הוא פשוט מחפש את הקירבה והחום, אולי בגלל שהוא במעון חצי מהיום? אולי בגלל שזה גיל שמתחילות בו החרדות? לא יודעת...

בעיה נוספת שמחמירה את העניין- הוא מתעורר המון פעמים בלילה! כשהוא ישן 3 שעות ברצף אני מאושרת! אז נסו לדמיין איך נראה הלילה שלנו... (לפחות לא משעמם אצלינו ! )

אגב,לישון אתנו במיטה זו לא אופציה, הוא כבר נפל פעם אחת, אז מבחינתי זה לא בא בחשבון.

אנא, עזרתכן, בבקשה...

-אמא מודאגת-

אוי, כ''כ קשה בלי 3 שעות שינה רצופות...אופה.
אני לא יודעת מי אמר לך שצריך להיות קשוחים אתו. כל עוד אני מניקה, לא מפריע לי שהוא ירדם ככה. וחוץ מזה, בגיל כזה אני לא רואה סיבה לתת לו לבכות על הפרינציפ. הוא רחוק מאוד מגיל חינוך והוא בוכה בגיל כזה כי הוא צריך משהו. 
אולי קר לו? אולי יוצאת לו שן? אולי כואבות לו האוזנים? 
הגדול שלי היה מתעורר הרבה בתקופות של גדילה והתפתחות. ואני אפילו לא רוצה לדבר על הוצאת שיניים...
אם בדקת שלא קר לו, האוזנים בסדר, וזה לא עובר תוך בערך שבועים, תנסי לתת לו לאכול משהו משמין יותר לקראת הערב כדי שישבע. לא הייתי מהמרת על זה, כי גם עם הנקה הוא אמור לישון לפחות 3 שעות רצוף, אבל אם שום דבר אחר לא עוזר, זה שווה נסיון.
כשהוא ישן שינה עמוקה, האיברים שלו רפויים ואם תרימי מעט את היד שלו ותעזבי, היא תצנח בקלילות בלי התנגדות. שווה לחכות עד אז לפני ששמים אותו במיטה, זאת דרך ארוכה-קצרה.

תנסי לישון יותר שעות. או לישון מעט אחה''צ, או ללכת לישון מוקדם. זה מאוד עוזר לצלילות הדעת...........

שולחת חיזוקים חיוביים, אני יודעת שזה קשה!
שעות שינה ביוםאנונימי (פותח)

כדאי לאזן לו את שעות השינה ביום, שישן כמה שפחות במשך היום במיוחד בשעות הסמוכות לערב.

תחזיקי אותו בכח ער ביומיים הראשונים, תשחקו איתו עד שממש ירצה לישון ויבקש את זה ואח"כ ממילא הכל יתאזן אצלו והוא יהיה עייף בזמני הלילה.

ב. ליטופים במיטה בליווי שירה נעימה יכולים לעזור מאוד- ככה הילד מקבל תחושה נעימה,  תשומת לב ומגע ונרדם מתוך רוגע.

עם הבת שלנו זה הלך ברוך ה' מצוין, אין לנו מאבקים איתה פשוט אומרים איתה קריאת שמע, נשיקה ולילה טוב

ב"הצלחה.

 

הוא כמעט ולא ישן במהלך היום...מנטה

רק שעתיים בבוקר במעון ואולי חצי שעה בצהריים, כך שאחרי "טקס האמבטיה" הוא סחוט לחלוטין,

זה עדיין לא גורם לו להרדם לבד ולהתעורר פחות בלילה לצערי...

לגבי השירה והמגע, הוא פשוט כל כך בתוך הבכי שהוא לא שומע את השירים ולא מרגיש את הליטופים (זה אפילו יכול לעצבן אותו)

אבל תודה על הטיפים בכל אופן! לכולן!

עדכונים מהשטח  - אנחנו כבר ביום השני ל"כניעה מרצון", וכרגע אנחנו דבקים בזה, נמשיך עם זה בכל מצב לפחות שבוע- שבועיים בעז"ה,  כדי להפסיק קודם כל את הבלבול שנוצר אצל המתוקצ'יק, וליצור קביעות מסוימת.

מצטרפת לאופה, ולעוד מליוני אמהות!יוקטנה
תינוק קטן אמור לישון לצד (או על) אימו. ככה זה בטבע, ולזה הם בנויים ומצפים. מהבחינה הזו אנחנו דומים להרבה בעלי חיים אחרים שנולדים ברמת בשלות דומה לשלנו. כמובן, ניתן "לחנך" אחרת, אבל במובן הזה אנחנו מחנכים אותם פשוט שלא לצפות שאנחנו נטפל בצורך הזה שלהם. את שני הגדולים שלנו "חינכנו" להרדם לבד בגיל צעיר, אבל אני מרגישה היום שזה פחות נכון לי, ואת שני הגדולים הרדמתי בהנקה או בנענוע (לרוב טיול במנשא) עד גיל הרבה יותר מתקדם.
אני חושבת שלמרות שלקחתי על עצמי את ההרדמה שלהם, ולמרות שזה היה כשכבר היו לנו שני ילדים "גדולים" נוספים לטפל בהם תוך כדי כך (הם מאוד קרובים בגיל, ולכן היו אחים גדולים-מאוד-קטנים בעצם), כל העסק היה הרבה יותר פשוט וקל לי. אולי בגלל שהציפיות שלי היו שונות ופשוטות יותר, ולכן לא התאכזבתי.
נהניתי במיוחד להרדים את התינוקות תוך כדי שאני קוראת ספר במיטה לידם, או צופה בסרט, או בטיול נעים במנשא.
מחזור שינה של תינוק שונה משל אדם בוגר. הוא נמשך כ-45 דקות, כאשר במהלך 15 הדקות הראשונות היא קלה ביותר. אני ממליצה להעביר את התינוק למיטה 20 דקות אחרי שהוא נרדם, ואז סביר שהוא לא יתעורר כשתניחו אותו.
אני מזמינה אותך לנסות ולראות בזמן הזה של ההרדמה, זמן מנוחה גם לעצמך, זמן רגוע ושלו. אני חושבת שסביר שכשתרגישי שאתם מוכנים יותר לחינוך לשינה (וזה יכול להיות גם בעוד שבוע - לכל משפחה מתאים משהו אחר), יהיה לך גם קל יותר להיות קשוחה ;) בנוסף, אני מזמינה אותך להקשיב פחות למה שאומרים לך ש"צריך", ולהקשיב יותר לעצמך ולתינוק. אף אחד לא מכיר את התינוק שלך (ואת עצמך ואת יכולותיך) יותר טוב ממך, ולכן הסיכוי הגבוה הוא שאת יודעת מה הכי טוב ונכון לתינוק שלך ולכם כמשפחה. לפי מה שכתבת נשמע שאת קשובה אליו, מבינה אותו ממש טוב גם בלי מילים, ורגישה מאוד לצרכיו. אני מאחלת שהתקופה הראשונה והמבלבלת תעבור יותר בקלות!
את מעודדת אותי..חנהלה

כי כרגע אני ישנה ביחד עם הגדול במיטה וגם עם הקטנה הטריה..

והגדול ינק עד לא מזמן בכלל וככה נרדם. עכשיו  הוא נרדם עם הרבה סבלנות ולשבת לידו או בטיול (אם מזג האויר מאפשר..)

ולפני הלידה אמרתי שאת הבאה נחנך היטב נגיל צעיר..אבל זה לא הלך..(התיאשתי די מהר..)

אד אני לא צריכה להרגיש כזו אמא לא חינוכית?!...

לפעמים הדרך הקלהיוקטנה
היא גם הדרך הנכונה ;) לדעתי בעיקר הישראלים נוהגים לחשוב שאם זה לא כרוך בסבל, אז זה בהכרח לא טוב ולא נכון ;)
אולי בכל זאת...יהודיה מא"י

לישון איתו במיטה? תצמידו את המיטה לקיר, ותשמי אותובינך לבין הקיר. או אולי לשים מעקה למיטה, כמו זה ששמים לילדים קטנים? אם תצלחי למצוא פתרון שיאפשר לך לישון איתו במיטה בלי שיפול, לפי מה שאת מתארת זה הפתרון הטוב ביותר.

דרך אגב אני חולקת על אופה, החינוך של הילדים מתחיל עוד לפני שהם נולדים, בדוגמא אישית, והשלב שבו צריך להתחיל לחנך ילד באופן פעיל יותר זה השלב שבו ילד מתחיל להביע את עצמו ב"אני רוצה" במקום "אני צריך" של תינוק שרק נולד. זה קורה איפשהו בין גיל חודש לגיל חצי שנה.
אבל מה שכן, בגיל כזה ילד לא צריך גבולות נוקשים מדי.
וחוץ מזה אין לי מה להוסיף על מה שנאמר, בהצלחה לך

יעזור לך אם אגידחילזון 123

שהבת שלי בת שנתיים וחצי ואני מרדימה אותה על הידיים ובהנקה?

גם אצלי השינה שלה היתה תמיד מאד קלה, כל שן\דלקת אוזניים קלה\נזלת וכו' וכו' זה היה מליון התעוררויות.

(מתישהו זה משתפר...)

אבל בכל מקרה הכי חשוב לדעתי זה לא לבלבל אותו. אם לא מתאים לך לתת לו לצרוח במיטה תחשבי איך להרדים בלי זה. אולי במיטה שלך ואז להעביר לשלו, אולי להצמיד את המיטה שלך לקיר, אולי להכניס איזה שיגרת הרדמות שונה וקבועה, אולי רעיון אחר?

תודה יקירות!מנטה

כל כך שמחתי לקרוא את התגובות שלכן! בעיקר כי הן חיזקו לי את הבטחון לנהוג כמו שבאמת רציתי לנהוג.

הרבה יותר קל לי להרדים אותו על הידיים בנחת, הלילה כשכתבתי את ההודעה כאן ישבתי איתו על הידיים מכורבל בשמיכה שלו, הוא נרדם בקצב שלו מתוך רוגע ולא מתוך צרחות, ואני העברתי את הזמן בנעימים בלי תסכולים מיותרים.

את הגישה הקשוחה לקחתי מהמטפלת במעון, היא אשה מקסימה ונעימה ויחד עם זה מציבה גבולות מאוד מאוד ברורים לילדים. אצלה אין משחקים- אז הילדים מתנהגים בהתאם. אני רואה גם המון אמת בשיטה שלה, אבל ברור לי שמה שנכון במעון זה לא בהכרח מה שנכון בבית, ומה שנכון ל"כל ילד" לא בהכרח נכון לגבי הילד שלי  כמו שכתבה יוקטנה.

אולי תוכלו לחזק אותי גם בהתלבטות הקטנה הזו, בעיקר לאור מה שכתבה יהודיה מא"י- אין עניין לחנך כרגע? (אני לא מדברת על דוגמה אישית כמובן, אלא על הצבת גבולות וכד') זה לא דבר שיחזור אלינו אחר כך? מתי הוא ילמד להרדים את עצמו לבד? קראתי שהילד מפתח תלות גדולה בהורים כשהם כל הזמן עוזרים לו להירדם, זו גישה מיושנת?

אשמח לעוד קצת חידוד של הדברים מצדכן.

תעשי מה שמתאים לךאנונימי (פותח)
אני למשל, בניגוד לכל המגיבות הקודמות, כן מאמינה בחינוך כבר בגיל הזה ומיישמת. אם הילד (אפילו בגיל חודש) צורח במיטה 10 דקות, ואת לא יודעת על שום דבר אחר שיכול לעזור לו (הוא לא רעב\מלוכלך\חולה), אז לדעתי אין עם זה שום בעיה. לא שאני אומרת שזה כ"כ קל לי, אבל אם אני מאמינה שזה הדבר הנכון לעשות- אז אין לי שום יסורי מצפון.
אני מניחה שמילת המפתח פה היא האמונה במה שאת עושה. ברגע שאת חושבת שזה מה שנכון לילד שלך, תעשי את זה בלי שום יסורי מצפון בגלל מה שהסביבה אומרת.
נקודה למחשבה- נראה שהיום הלחץ החברתי הוא לכיוון הויתורים, ללכת לקראת הילדים לעומת הקשיחות של פעם. יש טוב גם בגישה הזאת וגם בגישה השניה, העיקר הוא למצוא את דרך האמצע שמתאימה לכל אחת.

גידול קל לכולנו!
אין שום דבר טוב בלתת לתינוק בן חודש לבכות 10 דק!!!בילי

הצרכים של התינוק הם לא רק: רעב/קקי/חולה וכו'... כמו שאת מציגה!

תינוק זקוק גם ובעיקר למגע חם של הוריו וזה בראש ובראשונה. תינוק בן חודש שבוכה מרימים על הידיים!!!

בתגובה לננסית - מסכימה ולא מסכימהאודי-ה

מסכימה שצריך לחנך להרגלים נכונים, אבל לא נכון שבגיל חודש מחנכים כך כיוון שזה גיל שעדיין אין להם את ההבנה של דחיית סיפוקים. אני לא ממש זוכרת באיזה גיל זה מתחיל. אולי סביבות ה-3 חודשים עד חצי שנה.
אני מאכילה לא בצורה ממש מסודרת ועם הגיל אני מנסה לסדר להם את הארוחות ע"י שאיבות ובקבוק וכו...
אבל כל אחת יכולה בדרך שמתאימה לה.

נראה לי שאם תינוק בגיל 8 חודשים בוכה זה כבר ממש לא הגיוני. אמנם הוא לא חייב לישון לילה שלם, אבל זה נשמע שמשהו מציק לו. ייתכן גם שבעיה רפואית. נראה לי שכדאי לבדוק.

לחנךחילזון 123

לדעתי תמיד יש עניין לחנך

אבל מי אמר שחינוך זה דווקא להיות נורא קשוחים וקרים חינוך של ילד זה גם לספק את הצרכים הרגשיים שלו לתת חום וביטחון. מה רע שלילד יש תלות בהורים, הם ההורים והוא באמת אמור להיות תליו בהם, הוא תינוק, תהיי בטוחה שבגיל 4 הוא ידרוש כ"כ הרבה עצמאות שלא תדעי מאיפה זה בא לך.

זה נח מאד להורים שילד נרדם לבד אבל מי אמר שזה דווקא גבולות? תחליטי את מה הגבולות שלך בבית שלך ותנסי ליישם אותם.

צודקת לגמרי חילזון...veredd

הבן שלי עבר תקופה שהוא היה פשוט צריך 2 דקות של בכי כדי להירדם- שום דבר אחר לא עזר- לא הנקה, לא טלטול ולא עוד בקבוק. הוא פשוט רצה שיניחו לו קצת. ובאמת ככה עשיתי. פתאום לפני חודש הוא התחיל לדרוש שוב להירדם תוך כדי הנקה- למרות שהוא בקושי יונק, כי הוא כבר בן שנה ושלוש, אבל זה כל כך קל להרדים אותו ככה, ואני בטוחה שזה שלב שעובר. לבינתיים, עד שהוא יצטרך שוב להיות לבד- אני איתו.

אני מאמינה שיש לזרום עם תינוקות. יש המון זמן לחנך אותם אח"כ, לבינתיים הם בעיקר צריכים שפשוט ישמרו עליהם ויאהבו אותם.

גם אני אני באותה סירה ממש!+שאלהבלה

יש כאן מישהי שקראה את "הלוחשת"?

שיטת "ההרמה הורדה " נשמעת לי מאוד הגיונית, במיוחד אם מתחילים מוקדם ממש, זה מן שיטת האמצע שבה מקנים לתינוק הרגלים נוחים ובריאים יותר בלי להביא אותו למצב של מצוקה.

העניין הוא שהשיטה  של "ההרמה הורדה"{לפי מה שקראתי -על- השיטה,אין לי את הספר} שהוא מצריך השקעה. כי ההרגלים אצל תינוק גדול כבר מופנמים בו וקשה לשנות אותם.

יש כאן מישהי שיישמה את השיטה הנ"ל?

הייתי ב-ד-י-ו-ק כמוךאנונימי (פותח)
אוי כמה שהמצב הזה מוכר לי...
כמה התייסרתי ביסורי מצפון על כך שבני לא נרדם לבד ושהוא נרדם בהנקה וכו' וכו'.
וכמה נכנסתי למאבקים בתוכי שככה זה טוב או להיפך ככה זה הכי טוב...
עד....
שפשוט החלטתי לזרום איתו ולהיות רגועה.
ולסמוך עליו -מתי שהוא כבר לא יזדקק לעזרתי הוא יראה לי את זה.
אין כאן שיטה נכונה, אלא יש שיטה נכונה ל-ך.
והכי חשוב ברוגע.
כרגע בני בן שנה וארבע לפני חודש החל להפסיק את ההנקה ל אט  לאט (אולי בגלל ההריון),
ועכשיו הוא נרדם במיטה לפעמים בעזרתי ולפעמים לא.
הכי חשוב ברוגע ולהאמין בו, מתי שהוא יהיה מוכן הוא יראה לך!
ועוד טיפ...veredd

דבר ראשון- חושך, וכמה שיותר חשוך יותר טוב (רק שתהיי איתו כדי שלא יפחד) כי החושך משחרר הורמונים בגוף שמסייעים להירדמות, אז גם אם החדר רק מעט מואר- יכול להיות שזה מפריע להירדמות. גם השינה הרבה יותר איכותית בחושך.

ודבר שני- בימים הקרים האלו, לפעמים פשוט לא נעים לקטנטנים להירדם שקצת קר (גם אם הם לבושים טוב ומכוסים טוב- עדיין קר) אז להשאיר רדיאטור על חום נמוך- מאחרי האמבטיה ועד הבוקר- לא צורך הרבה חשמל, וממש נותן הרגשה חמימה ונעימה. רצוי להשאיר בגדים רטובים בחדר כדי שלא יהיה יבש מדי (חוסך גם חשמל למייבש)

ודבר אחרון- אמבטיה מוציאה אנרגיות. במקום מקלחת קצרה, תמלאי את הגיגית במעט מים (מעט- אין מים בכנרת...) שימי כמה ברווזים ותני לו לשעשע את עצמו עד שהוא כבר עייף... אצלי זה לפעמים עובד כמו קסם. באמצע האמבטיה מתחילים פיהוקים ענקיים שלא היו שם קודם. כאילו הוא נזכר פתאום שהוא עייף.

אני יודעת שלא לגמרי חידשתי כלום, אבל כל מה שהזכרתי- זה כללים בסיסיים שפשוט שוכחים אותם לפעמים.

קראתי את הלוחשת לתינוקותאנונימי (פותח)
לחלק מהדברים התחברתי ולחלק ממש לא. מה שכן- צריך להזהר מאוד מהמלצות הספר לגבי הנקה- הן שגויות מיסודן, ולא תואמות את ההמלצות של איגוד ההנקה העולמי (IBLCE). יש להניק את התינוק לפי דרישתו בלבד ולא לפי השעון!
על הלוחשתveredd

שמעתי שתובעים אותה בגלל תינוקת שמתה מהתייבשות, כי הניקו אותה רק כל שלוש שעות לפי השעון.

זה נראה לי כל כך אכזרי להגיד לתינוק שעד עכשיו קיבל את האוכל כל הזמן "תחכה!" כאשר האוכל במרחק שליף ממנו.

ממש שיסלחו לי כל הנשים שהולכות לפי זה, אבל מכל ההזדעזות, אני הכי מזדעזעת מאימהות שהתינוקות הפיציים שלהן בוכים ופועים והן אומרות בשיא הנון שלנטיות "יש לו עוד חצי שעה"

תלוי בגיל.יהודיה מא"י
כשהקטן שלי הגיע לגיל חצי שנה בערך הוא היה כזה אקטיבי עד שהוא לא היה יושב לינוק יותר משתי דקות רצופות והיה חוזר לשחק. הוא פשוט היה מרגיע את הרעב הלוחץ והולך לשחק, וחוזר אחרי חצי שעה לינוק שוב. אז פשוט לא נתתי לו.כמובן שלא השארתי אותו לבכות לבדו או משהו כזה, אל החזקתי אותו ודאגתי לו. וזה עבד - תוך חודש חודשים הוא חזר לאכול ארוחות כמו שצריך. אז צריך לשים לב, כי להאכיל את התינוק מתי שבא לו, גם כשהוא גדל יכול להוביל להרגלי אכילה ממש לא בריאים. אני מכירה מישהי שבגיל 3 הבת שלה הגיעה לכזה עודף משקל גדול שהם היו צריכים לפנות לתזונאית כדי לטפל בבעיה. ויודעים מה - שמרתי עליה פעם, והיא הגיעה למצב הזה בגלל הגישה (שנכונה לתינוק קטן) שילד רעב צריך לקבל לאכול, ולא חשוב הנסיבות.

לגבי הלוחשת - קראתי קצת ולא אהבתי, בעיקר בגלל הגישה. לא "איך לגדל תינוקות בצורה הטובה ביותר" אלא "איך לגדל תינוקות בצורה הנוחה ביותר" ונכון שהנוחות והרוגע של האימא חשובים אבל בכל זאת...
תינוק בן 9 ח' יכול בהחלט לישון לילהאנונימי (פותח)

כשישנים בלילה יש מחזורי שינה של שינה קלה ושינה עמוקה, תינוק שרגיל להרדם על הידיים או ליד אמא ולא במיטה,אחרי שמעבירים אותו למיטה , כשהשינה קלה יותר הוא שם לב שהוא לא על/ליד אמא ואז הוא מתעורר לגמרי ובוכה, לכן חשוב מאוד שהוא יתרגל להרדם במיטה, זה דורש כמובן הרבה סבלנות ואורך רוח ו..זמן. כשמשכיבים אותו לישון אם הוא בוכה צריך מידי פעם לגשת אליו להרגיע אותו ולהגיד לו "לילה טוב, עכשיו הולכים לישון" וכד' אך לא להוציא אותו מהמיטה , רק שידע שלא השאירו אותו לבד, יתכן שהוא עדיין יבכה , אסור להשבר , כדאי להשאיר את הדלת חצי פתוחה כדי שלא יהיה לו יותר מידי חושך אך גם לא יותר מידי אור,וכל כמה דקות להרגיע , מיום ליום הבכי יפחת עד שהוא יתרגל לישון בלילה. אני לא חושבת שזה נקרא להיות קשוחה , זה גם למענך וגם למענו.תינוק שלא ישן טוב בלילה הוא עלול להיוות עצבני וגם האמא...(גם הבן שלי נמצא במעון עד כמעט 4 והוא ישן בלי בעיות מ-7 בערב עד הבוקר) בהצלחה!

זה פשוט לא נכון לתינוק שיונקאופה.
תינוק שלא ישןרבקה למפרט

כדאי לנסות כמה טיפות מגנסיום. מחולל נפלאות. זאת למדתי מהמורה שלי לרפואה משלימה .

אבל גם לא להירתע מלחבק אותו עד שירדם.

כדאי גם לבדוק אם לא כואבת לו הבטן. תה קמומליה או תה שומר יכול גם כן להועיל. שווה לנסות לפחות זה לא מזיק.

 

מה תפקיד המגנזיום?מנטה

להרגיע? צריך מרשם בשביל זה?

תה של איזו חברה? על התה של היפ כתוב רק מגיל שנה... 

עוד רעיוןאנונימי (פותח)

ראשית אני חייבת להגיד שאני מסכימה בהחלט עם הרעיון שכל אמא לכל תינוק צריכים לבנות את החיים ע"פ אשיותם, והצרכים שלהם ואין - נכון ולא נכון - מוחלטים.

עם כל זאת שני רעיונות שנכונים לי.

*  למרות שאני מניקה עד גיל מאוחר יחסית (בממוצע שנה וקצת) לרוב הילדים (יש לי 6 כרגע) הוספתי בקבוק לפני השינה, והם ישנים כולם מצויין פחות או יותר מגיל חודש ומעלה.

* לכל ילד יש לי את השיר "שלו" זאת אומרת שיר שמתנגן איתי בדר"כ עוד מההריון ואחרי הלידה, אני שרה לו/לה במהלך ההנקה ובזמן החיבוק שלפני השינה. השיר המוכר והיחודי שלהם מקנה להם תחושת ביטחון. וגם בגיל מבוגר יותר השיר מאפס אותם.

לדוגמא בני בן השבע - כשהוא עצבני או עצוב או כואב - אני מחבקת אותו ושרה לו את השיר שלו ("אחינו כל בית ישראל") והוא נרגע כמעט מיד. ולפעמים הוא אפילו מבקש, "אמא תשירי לי את השיר שלי."  וגם בני בן השנתיים שהמילה האהובה עליו היא "לא!" וכשהוא "לא!" רוצה לישון ואני אומרת לו שאשיר לו את השיר שלו ("לב טהור ברא לי א-קים") והוא עונה ב"לא!" ואני שרה הוא נרגע מיד ונינוח במיטה שלו.

דרך אגב - לאחר שנולד בני השישי הבן השני שלי שאל אותי איזה שיר בחרתי הפעם וכשאמרתי שאני מתלבטת בין שני שירים הוא עזר לי לבחור.

 

בכל דרך שתבחרי - היי שלמה איתה ולכי איתה עד הסוף. ושיהיה לך גידול נעים והמון נחת.

שיר פרטי! איזה רעיון חמוד!אני ירושלמית

הבנתי שזה עוד מההריון... או שלא?  את סתם ככה אוהבת לשיר כך שזה טבעי לך?

השיר לרוב מופיע בהריון סמוך ללידה.אנונימי (פותח)

בחלק מהלידות פשוט שרתי או שבעלי שר לי במהלך הלידה כדי להרגע, ולהתחבר לצד הרוחני של הלידה.

לצערי למרות שאני מאוד אוהבת לשיר, כבר לא כל כך יוצא לי לשיר חוץ מאשר לילדים.

אמא מנוסהאנונימי (פותח)
 מומלץ להוסיף דייסה לתינוק לפני השינה וגם כדאי לנסות לעשות אמבטיה לתינוק כל ערב בקביעות כדי להכניס את התינוק החמוד להרגלים. עוד טיפ-תשתי במשך היום תה קמומיל וזה יעבור בהנקה וירגיע את התינוק
אהבה (חיבוק  והנקה) אינה מקלקלת את השורהפיגא

בנוסף לכל מה שנאמר לטובת שיטת ההנקות, החיבוקים והנשיקות כשיטת הירדמות מועילה, יש מספר נקודות שאני רוצה להאיר\להעיר.

 ראשית, יש תינוקות ש"קראו את הספר" ויש שלא.  בספרי התינוקות כתוב שתינוק קטן צריך לישון המון המון שעות ביממה.  מה לעשות, התינוקות\ילדים שלי לא קראו את הספר (רובם באמת התקשו בלימוד הקריאה...) ולא ידעו שהם אמורים לישון 16-20 שעות ביממה כשהיו זעירים, או 12 שעות כשגדלו מעט.  7 ברוטו הספיק להם.  הם היו ערניים, שמחים ופעילים כל יתר היום (על פי רוב).  כל הנסיונות לשדל אותם לישון (תוך כדי הנקה או התנדנדות עדינה) הסתיימו באמא עייפה ותינוק ערני לחלוטין!

דבר נוסף, טראומות יש בכל גיל.  אחד מילדי בגיל תיכון חווה חוויה טראומטית.  בימים הראשונים לאחר האירוע, הוא התקשה להרדם, כי כשהוא נרדם הוא נתקף סיוטים ולכן פחד להרדם.  כעת, כחדשיים אחרי האירוע, קורה שהוא עדיין מתעורר מסיוטים (ותודה לאל שהלילות האלה מתמעטים).  מצד אחד, הוא לא רוצה להעיר אותי, הוא כבר "גדול" ויכול להתמודד "לבד", מצד שני, הוא זקוק לאהבה, חום, חיבוק ותמיכה, כי קשה להתמודד לבד. 

אמנם אפשר להרגיל (=להכריח) תינוק להרדם לבד ולישון לבד, אך אם נזכור שהעולם הגדול הוא 'בריאה משונה' עבור התינוק, והוא כל הזמן צריך להתרגל לדברים חדשים שקורים, ושאין לו שום שליטה עליהם, יש תינוקות שהחיים שלהם מעט טראומטיים בשבילם, למרות שהחיים שלהם נורמליים לחלוטין (מנקודת המבט של המבוגר). 

נכון, אולי הוא יבש, שבע ובריא, אך מי יתחייב שאין לו איזו טראומה קטנה - תינוק אחר במעון לקח לו את הצעצוע, והתינוק שלי לא הצליח להחזיר לעצמו את הצעצוע. או, הוא רצה את אמא, ואמא התעכבה לרגע, והוא מאד דאג שאמא לעולם לא תחזור. 

"אז מה?!?"  אז בשבילו זה טראומה, וחוזר בלילה לנדנד לו, והוא רוצה לוודא שאמא באמת באמת נמצאת קרובה וזמינה.

ויש את התינוקות שזקוקים לאמא מחבקת ומלטפת ברב שעות היום.  זה לא פינוק אלא צורך פנימי שעדיין אין להם יכולת לבטא במילים, רק בבכי.  הצורך הזה גם איננו "אין" ואינו "מודרני", כי אנו חייבים ללמוד  וללמד (כך אומרים לנו) להיות עצמאיים...  [וסתם ליידע כללי, כל התינוקות שלי, שינקו הרבה מאוד, והיו כרוכים סביבי, הם היום מאוד מאוד עצמאיים, למרות כל מה שהדודות הטובות אמרו לי והזהירו אותי... ואולי דוקא בגלל ששבעו מאמא, הם יכולים לצאת לעולם הגדול...]

דבר נוסף, היתה מי שהציעה לישון עם התינוק במיטה שלך ולוודא שאין באפשרותו ליפול (להצמיד את המיטה לקיר, לשים מעקה).  היתרון הגדול בשיטה זו היא שאתם ישנים ביחד, חולמים ביחד, ואפילו כשהקטן מתעורר בלילה, מכיוון שאתם ישנים ביחד, מחזורי השינה שלכם חופפים, ולכן- נוח לך להתעורר, בד"כ תתעוררי מתוך שינה רדודה, שאז נוח להתעורר,  ולא מתוך שינה עמוקה.  בנוסף, לא תיאלצי לקום וללכת אליו, הוא צמוד אליך, וגם, יתכן שתוכלי להרדם תוך כדי הנקה (בגיל 9 חדשים, עד 120 שנה) הוא כבר בקי ברזי ההנקה, ויוכל לינוק בשכיבה\שינה.  על פי רוב, התעוררות הילד אינה הבעיה, אלא העייפות שלנו כתוצאה מכך.  אם נשכיל לישון איתו (עם מחזורי השינה שלו ואיתו במיטה), השינה שלנו תהיה נעימה יותר ורציפה יותר.

אפשרות אחרת להרדמה היא שהמיטה שלו תהיה או מיטת נוער עם מעקה או מזרן על הרצפה בחדר שלכם.  במצב כזה את יכולה להרדים אותו בשכיבה צמודה אליו, ולהתגלגל ממנו בעדינות אחרי שהוא נרדם (והוא יהיה מוגן מפני נפילה חלילה באמצע הלילה). ואם הוא במיטה שלו, תוכלי לשקול אם לישון איתו כשימאס לך לקום אליו באמצע הלילה, לרווחתך ולרווחתו.

ידועים גם מקרים של תינוקות\ילדים שמפני שהיו אצל מטפלת (גם האהובה ביותר) בחלק ניכר מהיום, השתדלו להיות ערים כמה שיותר בלילה, כדי להיות עם אמא ולספר לה כמה מתגעגעים אליה... 

משאלתך נשמע שאת אמא ל-מ-ו-פ-ת, אבל החיים המודרניים (כל ילד בחדר שלו... ההורים בחדר שלהם, מנותקים מהילדים...) מאד מבלבלים אותנו ומרחיקים אותנו מהתחושות האמהיות הטבעיות שלנו.

וסליחה מראש מכל האמהות שדוגלות בשיטה של "לא נורא אם יבכה קצת, הוא יתרגל לישון לבד", 'קצת' זה מושג מאוד יחסי.  מבחינתי, ואני יודעת שלא כולן חושבות כמוני, הילד למד שאמא היא אמא רק כשנוח לה\כשהשמש זורחת\כשהבעיה כל כך גדולה שאי אפשר להתכחש לה.  אני משתדלת לבחור להיות אמא 24 שעות ביממה.  גם הגדול שבאוניברסיטה יודע שאמא מבקשת לצלצל גם ב- 2:00, בבוקר כשלא טוב לו, וגם הבן בצבא.  אמא היא משימה עד 120, גם ביום וגם בלילה.  ולפעמים, כשחשוך, דווקא אז זקוקים לאמא יותר, כדי למיס את החושך שלכאורה שולט.

מסכימה איתך...veredd

פיגא, על רוב הדברים שאמרת, אבל למרות שאת צודקת בעיקרון, את לא יכולה להתעלם מכמה דברים חשובים...

קודם כל, שינה עד גיל מאוחר עם תינוק במיטה יכולה מאד להפריע לזוגיות, במיוחד כשיש כמה ילדים ובקושי מוצאים זמן אחד לשני, ופתאום בלילה אפילו יש לכם "הפרעות". הפרעות חמודות אומנם, אבל עדיין. אני מאמינה שיש משהו של צניעות בכך שילדים ידעו שלהוריהם יש חדר משלהם, ולילדים יש חדר שלהם.

זה א', ודבר שני- לשכנתי, למשל, יש ילד בן שנה ושלוש, והיא עדיין מניקה אותו בצורה של תינוק בן חודש, כלומר- הוא בוכה ובוכה והיא ישר שולפת לו. אז למרות שגם אני מניקה עדיין, והילדים שלנו באותו גיל, זה נראה לי מוגזם לתת לילד תמיד תמיד בדיוק מה שהוא מבקש מתי שהוא רוצה. זה לא נורמלי לאישה עם עוד 3 ילדים לא קלים בבית להניק כל שעתיים תינוק שכבר הולך ומדבר... זה נראה לי לא כל כך בסדר.

יכול להיות שאני טועה, אבל פשוט נראה לי לא נכון הקטע של הטראומות. אם כל דבר כזה קטן מפריע- אז איפה שמים את הגבול? מה אם התינוק בוכה מ-2 בלילה עד הבוקר, (לא תינוק בן יומו- אלא נגיד 9 חודשים ומעלה) ואת יודעת שכלום לא מציק לו, ועדיין ממשיכה להרגיע, לנענע וכו'. זה באמת יעזור אם תמשיכי? ומה אם הוא רק רוצה כמה דקות של בכי כדי לפרוק מתחים ואז הוא יישן כמו מלאך? אז בטח לא להשאיר אותו 15 דקות צורח, אבל אם הוא רק מיילל קצת ונכנסים כל כמה דקות לחדר לליטופי- זה באמת כל כך נורא?

אולי אני טועה, אני עוד טרייה בזה...

^^^ צודקת מאוד!!!אודי-האחרונה
יתרונות בלידת חורף: (תזרמו😅)פומלה
יש בקיץ מלאאא פירות להעביר בחילות וסתם להתפנקפומלה
הלידה עצמה לא חמה ולא מתוך זיעהפומלה
לא חם ככ ומזיע בסוף הריוןזברה ירוקה
כשהתינוק/ת בגיל 6-10 חודשיםמצפה88
הוא לובש בגדים קצרים וככה זה מעודד לזוז יותר בדיוק בשלב של הזחילה והישיבה וכו'
ממש נכון!!!שיפור
שהעולם קפוא ורטוב ואפשר להתכרבל כל היום במיטהאוהבת את השבת
בלי ייסורי מצפון

ואם יש לך מי שיפזר או יאסוף אז בכלל פינוק שכל היום לא צריך לצאת


וגם במילא בחורף כולם מסתגרים בבתים אז גם את... חל"ד בקיץ נראלי הרבה יותר קשה לנוח.. כי נמצאים בחוץ מלא..

לא צריך לסחוב את סוף ההריון בחוםהשם שלי

כאחת שעובדת בימי שישי, נח להיות בחופשת לידה כששבת נכנסת מוקדם.


לא צריך לצאת מהבית במזג אוויר סוער.


אם התינוק נולד קטן בשנתון או גדול השנתון, לכל אחד יש את היתרון שלו.


בדיוק השבוע יצא לי להיות בבית חולים שבו ילדתי את הקטן, והייתי מגיעה לשם כל יום כשהוא היה בפגייה.

וחשבתי על זה שהיה אז חורף ולא היה חם בדרך מהתחנה לבית החולים.

שהבייבי מתחיל לזחול בקיץראשונית

שאת לא בחודש תשיעי באוגוסטטט

שיש יותר בגדים ללבוש בחודש תשיעי (סריגים וסוודרים)

שהבייבי יהיה מהגדולים בכיתה (אבל זה תקף רק לינואר+)

בסוך הריון מסוכן להסתובב בחום.... היו מקרים שלא נדאוהבת את השבת
אחרי הלידהזריחה123

אפשר להסתובב בבית בלי חזיה ורק לשים קפוצון מטשטש מעל חח

ולא להזיע (או להזיע פחות) בהנקות

יש מסגרות לילדים סביב הלידהשיפור
סוף הריון בחורף ולא קיץרקלתשוהנ
חופשת לידה לא מתבזבזתהשם שלי
על חופש גדול/ חגים/ פסח
שהחופשת לידה לא על החופש הגדולנחת-רוח
הממ כשאין סבב עם איראן וכו חחח
לא מצאתי חסרונותטארקואחרונה

סתם חח אולי רק שצריך לעשות פיזורים בחורף עם ניובי.. אבל גם בקיץ זה סיוט אז..


יש לי ילד קיץ וילדת חורף

החורף היה יותר מוצלח בפער...

סוף הריון כשנעים ולא כשנמסים וכנל בגלי חום של ההנקה בהתחלה

מזג אוויר שמזמן התכרבלות כשגם ככה זה מה שהכי זורם בגיל הזה

זחילה בשלב שמתחיל להתחמם ולא צריך מליון שכבות

יומולדת בחורף זה נוח עם מערכת החינוך, שובר שגרה בקטע טוב ולא צריך לדחוף את זה איכשהו ולהקדים בחודש כי יוצאים לחופש...


קיצר

אני בעד לידות חורף לו רק זו הייתה תוכנית כבקשתך...

קיום יחסי מין לאחר הפלהמבולבלת כרגע

עברתי נפלה טבעית (ללא גרידה, העובר יצא לבד).

הרופאה אמרה לא לקיים יחסי מין עד הווסת הבא, זה יכול לקחת גם חודש וחצי, פלוס עוד שבוע שבעה נקיים...

כששאלתי למה היא הסבירה שאם אכנס להריון לא ידעו אם זה שאריות מהקודם או הריון חדש.

הצעתי לקיים יחסים תוך כדי מניעת הריון, והיא אמרה שאין לי אפשרות למנוע כרגע. קונדום לא רלוונטי כי אני דתיה, ונרות או שקפים זה אחוזים נמוכים.

 

אני מתלבטת- אלו באמת ההנחיות?

זה ממש קריטי?

זה יוצא תקופה ארוכה מאד להיות אסורים...

אולי תתיעצי עם עוד רופאה?שלומית.

לי בעבר כשהייתה הפלה טבעית לא נתנו הנחיה כזאת ובאמת נכנסתי להריון חדש בלי וסת באמצע ...

ובכן מקרה גם אם את כן נצמדת להנחיה את יכולה לטבול ולהיות מותרים בלי יחסים, לא שווה בגלל זה לוותר על כל המגע

אולי אפשרהשם שלי

לעקוב אחרי הבטא לראות שהיא מתאפסת,

ואז יהיה אפשר לשלוח שאריות מה הריון הקודם.


לא יודעת כמה זמן לוקח לבטא להתאפס.

היא אמרה לעשות בדיקת בטא בזן הוסת הבאמבולבלת כרגע
אני ווידאתי קודם כל איפוס בטאshiran30005

ואז ידעתי שזה בסדר.

הריון חדש מן הסתם יעלה את הבטא מחדש אם היא כבר מאופסת.

אני נכנסתי להריון ישר אחרי ההפלה בלי מחזור כך שזה אפשרי

ומה הרופאים אמרו על זה? שנכנסת להריון לפני הווסת.מבולבלת כרגע

לא חששו לשאריות שעדיים יש ברחם?

כמה שזכור לירקאני

הרופא אמר לי בזמנו כששאלתי על זה

שאם יש שארית רצינית אני פשוט לא אצליח להיקלט

 

כלום,עשיתי או"ס לוודא שנקי, בשילוב איפוס לבטאshiran30005

וזהו

כשרציתי למנוע בין ההפלות (עברתי כמה) לקחתי נרות נכון שזה לא בטיחותי אבל אם משמיים צריך להיות הריון יהיה בכל מקרה

אני ממש מאמינה בזה

למה לא למנוע עם נובה רינג? או לחשוב על אפשרויותאני=)

נוספות?

נשמע לי קצת שהיא הולכת ראש בקיר , סליחה.

נובה רינג זה הרומונים? מעדיפה שלאמבולבלת כרגע

איזה עוד אפשרות יש? נראה לי שזה די חסום מכל הכיוונים...

עברתי הפלה טבעיתכחל

ולא אמרו לי את זה

כבר לא זוכרת אם וידאתי שהבטא ירדה, אבל לא קיבלתי הנחיה כזאת בכל מצב

לי לא נתנו כזאת הנחיהרקאני

בכל מקרה היינו אסורים מלא זמן בגלל ההפלה

ואז טבלתי והיינו מותרים שבוע וקיבלתי מחזור...

אבל התנהגנו כרגיל אף אחד לא אמר לנו שזה בעיה

אולי תלוי שבועחמדמדה
אבל לי בשבוע שבע שנפל לבד לא אמרו למנוע, ברגע שטבלתי אחרי ההפלה לא מנעתי
למה לא לעשות אולטרסאונד לשלול הימצאות שארית?21
אם הבטא התאפסה ואין שארית, לא יודעת אם יש סיבה למנוע.

ממש לא הכרחי....עברתי כמה ומעולםתלא מנעתינחת-רוח

ושאלתי כמה רופאים וקראתי בעצמי


אין חובה כזאת

יש מי שממליץ מסיבות שונות


ובמילא בהתחלה אסורים

ולבדוק שהבטא מתאפסת כדאי לא קשור לזה כדי לוודא שאכן הסתיים

כנלמדברה כעדן.
בהתחלה ממילא אסורים, ואז כשהדימום מפסיק זה אומר שדי הגיוני שהבטא התאפסה, כדאי לוודא שהיא מתחת ל10. ואז אין חשש לשאריות... 
לי פעם אחרי הפלה לקח כמה חודשים עד לאיפוסנחת-רוח
והיתי אצל כמה רופאים ובמעקב

ואף אחד לא אמר למנוע🙏


אם לא היה יוצא לבד היו עושים אולי היסטרוסקופיה להוציא שארית

אז לימדברה כעדן.
כן אמרו לחכות לבטא 10 הכי גבוה ואז אפשר לקיים... אבל זה חשוב למעקב בכל מקרה...

אם זה נמרח ונמרח הייתי נלחצת רפואית.. ומתייעצת עם פועה גם רפואית וגם הלכתית מה לעשות... כי בעיקרון אם התוכן ההריוני יצא, אין סיבה שזה לא ירד תוך שבועיים ככה מההפלה... (במיוחד שהיתה טבעית) 

לי היתה בציטוטק-ובהתחלה לא ראו שאריתנחת-רוח

ורק אחר כך כשהבטא ירדה לאטטטט אז ראו משהו

ובנס יצא טבעי


רק מוכיח כמה המעקב חשוב של הבטאמדברה כעדן.אחרונה
ובטח שזה מסוכן הריון עם תוכן הריוני קודם ל"ע!!! 
תתקשרי למכון פועה ותשאלי..לפניו ברננה!
אולי להתייעץ עם רבזריחה123

בסיטואציה אחרת רופאה אמרה גם להימנע לזמן לא ידוע

התייעצנו עם רב שמבין במצבים רפואיים כאלו והוא אמר להשתמש בדיאפרגמה וזה מה שעשינו (הייתה לי בבית)

רושמת כי לפעמים יש הצעות אחרות שיכולות לעזור.. 

חוגגים בת מצווה בקרוב בע"ה-שאלת בגדים למבינות ענייממתקית

אני לא בקטע של לקנות בגדים וכו...
גם ככה יש הרבה הוצאות על האירוע (לא בעד הוצאות בלתי פוסקות, אבל ספציפית לילדה הזו מכל מיני סיבות אישיות הקשורות למהלך חייה, השקענו מאוד, יותר מכל אחיה הגדולים)
לנערת בת המצווה- אקנה שמלה, ברור.
הגדולות- דואגות לעצמן (הזמינו מאתרים)
לקטנים והבנים הגדולים- מבחינתי מה שיש משבת, כל עוד הבגד יפה, ומכבד, לא מיושן וללא כתמים וכו לא רואה צורך לקנות חדש לבת מצווה.

לעצמי- שמלה יפה של שבת, מטפחת מושקעת. לא מתכננת לקנות, כי מבחינתי יש לי.
חברות ושכנות ובעיקר משפחה שלי (אמא שלי, אחיות, גיסות)טוענות שזה ננצרך, וברור לקנות, ואיך אני לא קונה לעצמי, לא באים לאירוע שלך עם בגד שכבר לבשת, צריך בגד חדש וכו וכו
מאיפה הכלל הזה???
לא עניין של כסף, פשוט לא מבינה, יש י שמלה יפה בארון, אלבש אותה. מטפחות שלי באמת כבר  מיושנות, עם פייטים שכבר נפלו, אז אקנה חדש.
כן יראו אותי בבגדי השבת שלי באירוע, זה כזה גרוע?
אני לא בנאדם של שואו

וואו אנימה זה מבינה אותך בקטע של בגדיםנפש חיה.
ממסרשת לך 
תודה...מחכה ממתקית

בגדול גם שונאת לקנות בגדים, גם לא כזה מבינה בזה.
ולא אוהבת את הציפיה של לקנות חדש לאירוע שלך.

אני גם שונאת את זה. בעיניי זאת גזירה ולא מבינה מהנפש חיה.

כיף בזה.


 

לפני כמה שנים שמעתי שיעור מהרבנית רחל בזק שאישה היא כמו הלבנה, וכמו שהלבנה מתחדשת כל פעם, אז גם אישה ואנחנו כנשים צריכות חידוש מידי םעם. כי זאת תנועה בנפש , שמאפשרת לנו להתחיות, לא להיות סטאטיות כל הזמן. האישה מעגלית, דינאמית, מתחדשת , עוברת שינויים ....


 

אם היו רואים אותי בסביבה עם אותם בגדים כל הזמן, אז יכולה להבין את הסביבה שרוצה לראות משהו אחר, אבל נראה לי שבתכלס גם עגילים או משהו קטן אחר, משפיע על התחושה האישית שלך ועל הנראות.


 

 

אולי תקחי לך גזרה שמחמיאה לך (תבדקי איזה בגד מחמיא לך, תבררי מה הגיזרה ואותה תבקשי מהמוכרת בחנות)  ותמצאי בגד בסגנון? ואז הצבע והבד נתון לבחירתך (שיהיה לך נוח ונעים איתו! בגד חדש לא מיועד לתצוגת אופנה...)


 

ממליצה או ללכת עם מישהי שאת סומכת עליה ומכירה אותך ומה מחמיא לך, או להיכנס לחנות שהמוכרת מבוגרת , לא מעיקה  ומבינה בתדמיתנות/סטיילינג כדי באמת לייעץ לך מה יחמיא ויתאים לך, שתצאי יפה ובסוף גם מרוצה ממה שאת קונה . 

אני נהנית להתחדש בכלים לבית, עציציםממתקית

רהיטים.
יש משהו יפה בדבריה של הרבנית, אבל כנראה כל אחת וההתחדשות שלה
במטפחת- אתחדש בע"ה לבת מצווה.

קראתי ולא הגבתיממתקית

ורציתי להיכנס שוב להגיב על דברייך במסר, אבל לא יודעת איך נכנסים שוב למסר.
 

לוחצת על ה3 פסים למעלה ^^ בצד ימין ואז נפתח תפריטנפש חיה.

לוחצת על האופציה "מסרים" ואז נפתח לך אפשרות תיבה של מסר חדש.

את יכולה לכתוב ולשלוח.


 

או שאעתיק לך שוב את המסר שכתבתי לך ואז אם תרצי תגיבי. 

אני חושבתאמאשוני

שאת צריכה לחשוב עם עצמך בכנות,

האם את לא קונה כי באמת את מרגישה וואו עם השמלה שיש לך בארון, או שאת מתקמצנת על עצמך. כי הכי קל לשים אותנו מקום אחרון ולהתקמצן כשזה נוגע אלינו.

יש לך אחריות גם של דוגמה אישית. והבנות שלך מרגישות אותך, אי אפשר לזייף את זה.

אם את ממש שלמה עם זה בכנות, הכי מהמם שיש.


 

אגב אני קניתי שמלה ממקימי במבצע ב150 שח, אח"כ לבשתי לליל הסדר, לאירוע יוקרתי, והיא יכולה לשמש לעוד דברים.

אבל שמלות השבת שלי פשוטות כי ככה אני אוהבת. אז היה ברור שאני צריכה משהו יותר מרשים.

אולי אם שמלות השבת שלך מפוארות יותר אז באמת לקנות עוד שמלה, זה לקנות עוד ממה שכבר יש ואין קטע.


 

עוד אגב, אצלי עם המטפחות היה בדיוק להיפך, עצבן אותי ממש לקנות מטפחת שיותר יקרה מהשמלה.

ואני לא הולכת עם זה ברגיל רק באירוע. הלוואי והיה לי אומץ להשאיל ממישהי, זה נגיד היה ממש בזבוז אמיתי מבחינתי ולא מתוך התקמצנות על עצמי.

זה לא תמיד עניין של התקמצנותאפרסקה
אני למשל לא חפה מהתקמצנות עצמית, אבל יש עוד 2 מניעים שמונעים ממני לקנות בגדים חדשים לעצמי:

1. אני שונאת להסתובב בחנויות פיזיות. את זה פתרתי בשנים האחרונות באמצעות הזמנות באינטרנט, ובאמת בזכות זה התחלתי להשקיע בעצמי קצת יותר.


2. ההיצמדות למוכר ולבטוח, או לחלופין מה יגידו. אצלי מאז גיל קטן אמרו לי תמיד שיש לי 0% חוש אופנה והתאמת צבעים. כל פעם שאני קונה לעצמי משהו חדש שמוצא חן בעיניי, יגיעו ההערות- זה זקן לך מדיי/ זה צהוב מדיי (אמיתי!)/ מאיפה הוצאת את זה/ שוב פעם קנית משובץ? וכן הלאה וכן הלאה. לכן הרבה פעמים אני מעדיפה ללבוש מה שיש וכבר עבר את טבילת האש ואת האוקיי מהסביבה, מאשר לקנות לעצמי משהו חדש ולהסתובב בחרדת המה יגידו.


אז ברור לי שאני לא דוגמא ללמוד ממנה, רק אומרת שלפעמים זה לא רק קמצנות של כסף, וגם הפותחת בעצמה אמרה שזה לא בגלל הכסף

צודקתאמאשוני

אבל גם לנקודות שהעלית אני רואה אותם באותו צד של המטבע.

זה להישאר אישה שלא משקיעה בעצמה.

לילדים שלך היית משנה מחשבה/ מאתגרת את עצמך והולכת לחנויות פיזיות?

אז למה כשזה נוגע אלייך את "מוותרת" לעצמך ופחות משקיעה?

כנ"ל הסגנונות והכל.

ושלא תטעי, כמוני כמוך, לגמרי.


אצלי נגיד זה מתבטא שבשביל סידורים לילדים מוצדק לקחת חופש, אבל לעצמי? אני אמצע כבר הזדמנות בין לבין, לא צריך חופש במיוחד.. ואז מוצאת את עצמי חודשים לא מגיעה לדברים שאני רוצה.

לדוגמה בגד ים, שנה שעברה לא היה לבנות שלי, ברור שקניתי להן בתחילת הקיץ. לעצמי יש שמלת בגד ים אבל היא לא נוחה לי. אני יכולה להסתדר ולאלתר פתרון ולחכות להזדמנות על הדרך.

מפה לשם, מילואים ועומס לא הגעתי לזה בכלל.

בנופש המשפחתי בקלות אלתרתי מכנסי בגד ים של בעלי ודרייפיט מהבן שלי. היה סבבה.

אבל אז עלה הנושא והילדים שאלו למה לכולם יש בגד ים ורק לי לא ואני צריכה לקחת בגדים של אחרים..

אז מצד אחד טוב להראות גמישות מחשבתית ומצאתי פתרון לא רע,

מצד שני זה הרבה פעמים אופי וזה לא אירוע נקודתי וחשוב לשים לב גם על הצד הזה ועל מה זה משדר לילדים. אני גדלתי בבית שאמא מקום אחרון בקטע רע. אולי לכן זה מפריע לי יותר.


לגבי מה יגידו- תמיד יש מה להגיד. אי אפשר ולא צריך לרצות את כולם.

אצלי, לפחות, קניית בגדים היא השקעה הרבה יותר גדולהמתואמת

מאשר לקנות בגדים לילדים...

נכון שעם המתבגרות זה לא קל, אבל אני עצמי - גם במידות לא פרופרציונליות (נמוכה ושמנה) וגם חייבת שהבגד יהיה לי במאה אחוז נוח על הגוף כדי שאהיה מסוגלת ללבוש אותו (ויש לי כמה וכמה בגדים ששוכבים בארון שקניתי וחשבתי שהם נוחים, ואז גיליתי שלא...)

יש גם את הסטנדרטים הגבוהים יחסית של צניעות שיש לי - אבל את זה גם יש לבנות שלי.

בקיצור, אני מתקמצנת על קניית בגדים בשבילי פשוט כי זה סיוט... וכן, בעוד הבת שלי מתחדשת הרבה בבגדים (לפעמים גם מקבלת מחברות - לה לא מפריע ללבוש יד שנייה, ולי כן), אני נשארת עם אותם בגדים קבועים...

ואולי זה לא "חינוך" טוב מספיק בשביל הבנות שלי, אבל אין לי הרבה ברירה...

ואם הייתה לך ילדה עם אותם הגבלות כמו שלך?אמאשוני

היית מתאמצת בשבילה או שהיית אומרת די מוגזם זה מלא טרחה שתסתדר עם מה שיש לה בארון?

כאילו, יש גבול לכל תעלול, ברור,

השאלה אם בשביל אחרים נתאמץ יותר, ובשבילנו קל לוותר.

אני גם נופלת בזה הרבה, ועדיין חשוב בעיני שזה יהיה גם במודעות איפשהו..

היא בעצמה לא הייתה רוצה להתאמץ לקנות...מתואמת

אני בעצמי הייתי ילדה כזו ובאמת בעוד אחותי מתחדשת בבגדים כמעט בלי סוף, אני דבקתי באותם בגדים מוכרים ונוחים שהיו לי בארון...

העניין הוא שגם אין לי כל כך את הצורך הנפשי להתחדש, ואם הייתה לי בת (ואולי עוד תהיה לי) שגם רגישה תחושתית אבל מצד שני אוהבת להתחדש ולהתלבש יפה - כנראה שכן הייתי מתאמצת בשבילה. או שרוב הסיכויים שהייתי שולחת אותה עם בת משפחה אחרת...

יש לי ילדה רגישה תחושתית ואוהבת להתחדשאמאשוני

ועוד היא בגיל שהיא בטוחה שיש לה טעם מושלם.

וואי זה התמודדות ממש ממש. למזלי היא כן מקבלת את זה שיש לה פחות בגדים פשוט כי היא אומרת לא על מלא דברים.


בכל אופן, אם את שלמה עם זה וטוב לך ואת לא מרגישה שרק על עצמך את מוותרת, אז זה לא חינוך לא טוב.

אם לעצמך את מוכנה להתאמץ פחות, ועל אחרים תתאמצי יותר,

אז כן ילדים מרגישים את זה בסוף.

וזה לא מתבטא רק בתחום אחד של בגדים.

אז אם בתחומים אחרים את משקיעה בעצמך אז הכל טוב.


לא התכוונתי לפגוע באף אחת, ולא אמרתי שבהכרח מי שלא קונה לעצמה זה כי היא מוותרת על עצמה, הצעתי רק לחשוב אם זה יושב על זה, אבל אולי זה לא היה במקום..


מתנצלת אם מישהי נפגעה.


שיהיה רק בשמחות!!

הכול בסדרמתואמת
וזו באמת נשמעת התמודדות קשה בתור אמא...❤️
בול אני.ממתקית

הסיבות שכתבת אלו גם הסיבות מדוע לא בא לי לצאת לקנות בגדים
גם זה מעיק עליי, למדוד להוריד, להתאים לעבור לחנות הבאה. ואין לי את זה גם בצבעים וסטייל. אין.
סיוט מבחינתי.
אני גם מאתריםפ לא קונה, כי איך אדע שזה מתאים לי?
ואני בררנית מאוד- בצבעים, ובסוגי בדים. לא כל בד אני לובשת.

ממש לא קמצנות, אדרבה אני אקנה מטפחת גם ב- 300 שחממתקית

אבל שמלה- לא, כי מבחינתי יש לי.
אני קונה מה שצריכה
סיבה נוספת- שונאת למדוד בגדים, ואז זה לא מתאים, ואז עוד חנות, ושוב למדוד, ושוב להתאים...
סיוט מבחינתי.

המטרה של להתחדש בבגדים לקראת אירועאמאשוני

זה כדי להרים ולשמוח ולא כדי להעיק.

מצד שני, מי שטרח בערב שבת, יאכל בשבת.

הכנות יכולות להיות מתישות אבל זה מרים אירוע שמח.


את לא צריכה לקנות שמלה כדי שאחרים ישמחו,

ומצד שני, אולי כן תרגישי סיפוק שהשקעת וקנית למרות כל הטרחה הנפשית והפיזית.

אולי ביום האירוע זה ישמח אותך.


יש לך כבר ניסיון באירועים, לא?

על בגד חדש מברכים שהחיינו. את מרגישה שעבורך צריך לברך ברוך שפטרנו?

בוודאי שאת לא צריכה לסבול כדי לעמוד בסטנדרטים.

מי שאוהב אותך באמת, יאהב אותך בכל בגד.

מי אוהב אותך לפי הבגד, אולי לא כדאי להתחשב באהבה שלו..

מה שכתבתי לפני כן זה רק היה כנקודה למחשבה.

זה עניין של סגנון...מתואמת

לבת מצווה של הבת שלי לא קנינו בגדים חדשים, רק לה קנינו. לבשנו בגדים מהחתונה של אחי שהייתה כמה חודשים קודם (והיו לנו עוד בגדים שקנינו באותה תקופה לחתונה של אחותי שהתקיימה שבוע אחר כך... בקיצור, באמת הרבה הוצאות בתקופה יחסית קצרה, ב"ה).

לבר מצווה של הבן שלי קנינו לילדים בגדים חדשים (זו הייתה הזדמנות להתחדש בשבילם, כי לא היו חתונות במשפחה באותה תקופה🤭), אבל בעלי ואני לבשנו ממה שהיה לנו.

לבר מצווה של התאומים קנינו בסוף לכל הילדים בגדים חדשים (מלבד החליפות של התאומים, שזה משהו שהם ביקשו במיוחד, כל הבגדים היו זולים), ואני גם קניתי שמלה, כי גם ככה רציתי שמלה חגיגית שמתאימה להנקה (כי לא הייתה לי אז). היא יחסית הייתה יקרה (בערך 300 ש"ח), אבל מבחינתי אלבש אותה גם בבת המצווה של הבת הבאה שלי (או את אחת מהשמלות שיש לי מחתונות אחיי).


שורה תחתונה - תעשו מה שטוב לכם

זה גם קצת קשור איפה עושים את החגיגה, אם זה אולם של ממש או לא...

תעשי מה שנוח לךנעמי28

כל אחת והסטנדרטים שלה.

בעיניי זה לא עניין של חדש או לא,  זה עניין של כמה בנוח אני מרגישה עם מה שיש.

אם זה יפגע לי מהחוויה,  אקנה.

לפעמים דווקא לקנות ותחושת הבזבוז יפגעו בחוויה.

תעשי מה שטוב לךאורי8
בחויה האישית שלי . אני מחכה להזדמנויות כאלה כדי להשקיע לעצמי ולילדים בבגדים יפים. לי ברור שאם זה אירוע שלנו אני קונה בגדים חדשים לכולם כולל הבנים( גם בגדים של בנים נראים אחרת אחרי כמה כביסות). אוהבת שבאירוע שלנו כולנו נראים מושלם. נראה לי שהרבה נשים מרגישןת ככה, אוהבות לקנות בגדים ורק מחכות להזדמנות להתחדש בשמלה חגיגית  בלי יסורי מצפון. ולכן התגובות.שאת מקבלת... אבל אם בשבילך שמלה חדשה ממש לא תרגש אותך ומרגיש לך מיותר. אל תעשי את זה בשביל אחרים. 
כנ''ל..נחת-רוח
אני לבשתי בבת מצווההריון ולידה

שמלה שכבר לבשתי בחתונה של אחות

וכמה פעמים בחג כמו ר''ה וכו'

וגם בבת מצווה של בת אחרת כמה שנים קודם....

לא מצאתי משהו שבאמת שימח אותי אז קניתי מטפחת יפה וזהו. השמלה במצב מעולה (ולמרבה הפלא עלתה לי בערך 100 ומשהו שח).

לעומת זאת בארוע אחר דווקא מצאתי 2 שמלות ששימחו אותי ומשמשות אותי כבר הרבה שנים.


ככה שבקיצור תעדי מה שבא לך

זה לא באמת קריטי

אני איתך, לא אוהבת נורמות כאלו, תעשי מה שטוב לךשיפור
בבת מצוה של הבת שלישומשומוניתאחרונה

הייתי עם תינוק, ובעל במילואים. בקושי היה לי זמן וכח ללכת לקנות לילדה עצמה. אז לבשתי שמלה שאחותי קנתה פעם במבצע בברצה שעלתה לה פחות מ100₪. אפילו מטפחת לא קניתי ולקחתי ממנה...

שירי ילדים שאני אוהבת, מוזמנות להוסיףפומלה
ההר הירוק תמידפומלה
אני נשאר אניפומלה
אמא הכי נהדרתפומלה
אני רוקד עם אמאפומלה
שיר על ברושפומלה
אני אוהב שוקולדפומלה
שי מן הפרדספומלה
מתנה לראש השנהפומלה
קום והתהלך בארץפומלה
שיבולת בשדהפומלה
מלאו אסמינו ברפומלה
עבר עריכה על ידי פומלה בתאריך ז' בתמוז תשפ"ו 23:21

טוב, זה בלי הקליפ.

איך יודעים שבא אביבפומלה
פתחו את השערפומלה
משפחה מיוחדת במינהפומלה
תוסיפו🪗פומלה
המלצה- אפשר להעלות כמה שירים בהודעה אחת....יעל מהדרום
אוי סליחה!פומלה
שירים יפים! בעיני ההר הירוק הוא שיר עצובקופצת רגע
סטייל שירי יום זיכרון, לא הייתי קוראת לו שיר ילדים. למרות שהמוזיקה באמת יפה ומרגיעה 
תודה!💘 בקשר להר הירוק, וואו הוא יפה בעינייפומלה
אבל באמת קראתי עליו קצת ומבינה אותך, למרות שילדים לא מבינים את ההיסטוריה מאוחרה אז לא בהכרח שזה בעיה..
וואי חחבשורות משמחות

הגננת הייתה מנגנת לנו בחלילית את השיר הזה כל יום בגן

איזה הזוי

בחיי לא עלה על דעתי שזה שיר עצוב או משהו בכיוון עד שהערת עכשיו

יש לפאר טסי אלבום חדש ומהמם לילדיםניק חדש2

יש שם שיר שנקרא בוקר טוב

מקסים🙂

תודה!פומלה
סתם מסוקרנת,רק רגע קט

מה המטרה של השרשור הזה?

כאילו, מוזיקה את יכולה לשמוע מה שכיף לך, מה המטרה שכולן יכתבו אילו שירים הן אוהבות?

אני רוצה לקבל השראה לעוד שירים שאני לא מכירהפומלה

של ילדים..

אני לא מכירה הכל..

מוזיקת עולם לילדיםבשורות משמחות
סגנון של עלמא זוהר ויש גם בעוד שפות זה סגנון שיבטי כזה ואותנטי אני אוהבת לשים לתינוקות זה מקצבים טובים לגילאים האלו
גיליתי השנהעוד מעט פסח

את האלבום 'פלא' של עלמה זוהר.

אוהבים אצלי במיוחד את 'גלגולים' ואת 'לילה'.

עוד שירים פחות מוכרים זה 'ילד פעם'. אבל צריך להתחבר לסגנון (קצת שטותניקי כזה)

וכמובן, הכבש השישה עשר. האלבום המועדף לנסיעות (אני הייתי אמא בתקופה שהיינו משמיעים לילדים שירים מדיסקים...).

אני אוהבת אפרוחיםאוזן הפילאחרונה
לאחרונה מצאתי פלייליסט בספוטיפיי עם כל השירים של הקלטת הישנה ואני שמה לעצמי בקולי קולות
אני אובדת עיצות עם השינהשירה_11

זה מוציא אותי מדעתי כבר.

ירדתי משינה עצמאית, של הילדה בת 3 כי לא בא לי טוב כל הבכי הזה, אני סוחבת איתה עד 9 בערך  ונותנת לה לישון בסלון.

או בנחת או גם בעצבים כי היא התרגלה לטוב הזה של הסלון.

 

אני לא מסוגלת לשבת לידה בחושך בחדר עד שהיא תירדם זה גדול עליי.

ובנוסף היא ממש מעירה את התינוק בן שנה שיישן איתה בחדר, השינה שלו לא חזקה והוא מתעורר בקלות.

 

בעלי מתעקש שצריך להחזיר אותנו לחדר שלנו בחזרה.

 

לא באלי בכלל, הוא כבר במיטת תינוק והחדר שלנו קטן, וגם מה תחשוב הגדולה? היא תקנא ותרצה לבוא גם.

 

מצדד שני דיי זה בלתי אפשרי כל ערב הסיוט הזה!! זה מביא אותי לרמה אחרת של חוסר סבלנות כבר ואני שונאת אתעצמי ככה.

 

 

 

מה אני מפספסת?

 

אני משום מה לא מאמינה בשיטהשירה_11

אחת 

תולעים!!!!!ניק חדש2

תחכימו אותי.

כרגע כולם בטיפול במשפחתי של ורמוקס.

הדבקה ממוצעת כל חודשיים על השעון (הנוכחי ב17.6 הקודם ב17.4 וכן הלאה).

הפעם הבאתי לכולם.

תנו לי המלצות למניעה להמשך. שפחות יאהבו לגור אצלם

אני מותשת.

לתת 5 מנות לכל אחדאוהבת את השבת

שלוש ברצף

אחרי שבןע מהאחרונה עוד אחת

אחרי שבועיים מהנוספת עוד אחת


בדיוק זה. בדגש על הסבב השלישי.יראת גאולה
וואו זה נשמע מינון מוגבר ביותרניק חדש2

לא נתקלתי מעולם

יש לי בחמישי שיחה עם הרופאה.

הם גם ככה מקבלים כל חודשיים מפחידמאותי לתת כזו כמות

אני מעדיפה לתת פעם אחת מינון גבוה ולסיים עם זהיראת גאולה

מאשר כל חודשיים לתת.

(בסבב הראשון אני נותנת רק יומיים, ולא שלושה)

דברים נלוויםאפרסקה
לכבס על הרתחה (או לפחות 60 מעלות) את הכל- מצעים, מגבות, בגדים. לגזור לכולם ציפורניים. לוודא שכולם שוטפים ידיים עם סבון אחרי שירותים/ לפני האוכל (כמה שאפשר כמובן, כשהם בגן זה לא מפוקח מטבע הדברים)...
עושה את כל זהניק חדש2

יצא לי גם לעבור על ידיות הבית עם אקונומיקה

המכונה שלי כבר לא יודעת מה זה 40 מעלות..אני כל חודש סביב הרתחות חדשות

החלפות מצעים

מגבות כל יום מחליפה

ציפורניים

ופשוט כל פעם מחדש 2 הקטנים שלי בסבב.

לדעתי המסקנה מזה שזה די שטויות כל ההרתחה וזהאוהבת את השבתאחרונה

ביצים תולעים נמצאות באלף ואחת מקומות

אין דרך באמת להשמיד אותן


תזמיני כמוסות שום ופרוביוטיקה מאייהרב , זה זול שם ותתני להם בוקר וערב, אמור לעזור בע"ה


המסקנה בעיקר היא לחזק את הגוף (הבנתי שהם מגיעות כשמערכת העיכול חלשנ) ואת הנפש (לפי הרפואה ההוליסטית התולעים מגיעות כשאנחנו נותנים למשהו להיות טפיל עלינו בנפש) ולא להשתגע במרדף אחרי ניקיון מטורף


מישהי אמרה לי שאמא שלה חולתתתת ניקיון  ממש ממש ועדיין כילדים היה להם מלא תולעים...

אז עזבי תפסיקי לרדוף אחרי הזנב של עצמך עם כל הכביסות זה בטוח מנכס לך וגם לילדים, זה לא רלוונטי לדעתי..


בבצלח!


ובלילות קשים שן שום בטוסיק אין ברירה 

אצלי שום עזראיזמרגד1

להביא להם לאכול (בתוך אוכל) שום כתוש

ולדעתי עזר לי לטווח ארוך יותר מהוורמוקס. כבר הרבה זמן לא היה לנו.

אולי אנסה לדחוף בחביתהניק חדש2

אני רוצה יותר כמניעה.

כי כשיש תולעת אני פחות רוצה לסחוב את זה כי זה יכול להיגרר לסיוט.

גרעיני דלעתעוד מעט פסח

דבר ראשון על הבוקר (על קיבה ריקה).

עובד אצלי כמו קסם, יותר טוב מוורמוקס.

איך שומרים שהבובו לא יחליק?רקאני

זכור לי שהיו פה פעם טיפים

איך לשמור שלא תיפול לי המטפחת באירוע

בריקודים וכו'

תמיד אני מוצאת את עצמי כל שניה הולכת לקשור מחדש

ביום יום לא נופל לי

תרססי ספריי של תסרוקות של השיערהשקט הזה
ואז תשימי את הבובו.. זה מדביק את הבובו לשיער ואז פחות זז.

אפשר גפ לשים סיכות שמחזיקות את הבובו לשיער, אבל זה לפעמים קצת מותח את השיער ופחות נוח


ושהמטפחת תהיה קשורה טוב. אפ עושים קשירה הפוכה אז לשים סיכות תפירה לחזק את הקשר והמיקום של השוונצים שיוצאים

ממש תורת הנסתראמאשוני
לא הכרתי את זה
מצטרפת לספרייואני שר
מגעיל ממש אבל באירועים ששמתי המטפחת לא זזה.
ג'ל לשיער או ספריירק רגע קט
לי ג'ל היה יותר נוח. הספריי גירד לי בעור שמסביב לשיער.
תודה רבהרקאני

גם לך @השקט הזה 

בריקודים נראה לי אין מה לעשותחושבת בקופסא

לא מזמן הייתי בחתונה וכל החברות הנשואות פשוט פתחו את הקשר של המטפחת ורקדו ככה, עם קצות המטפחת על הכתפיים (רחל אימנו כזה) לי הקשר לא נפתח, אבל המטפחת כל הזמן החליקה אחורה, אז פתחתי גם את הקשר ואיכשהו זה מנע ממנה ליפול. ואז כשנגמר הסבב הלכנו ביחד לשירותים לקשור את המטפחות מחדש.

אני שמה סרט החלקה רגיל ומעליו בובו עם קטיפהאונמר
תופס את השיער בקטע כואב אבל לא מחליק
אז בקטע כואבדולר

זה לא עושה כאב קאש אחרי זה.

מין הרגשה שהמח תפוס

כן עושה חחאונמר

אבל אני מוכנה לסבול בשביל שלא יזוז באירוע.

שונאת כל רגע לרוץ לתקן, וגם הקשירה יותר מורכבת באירוע אז באסה

את לא שניה אחרי לידה?אמאשוני

איזה ריקודים כבר יזיזו לך את המטפחת? 😅

יש את הסרט החדש עם הפס סיליקון עם הנקודות

תראי למשל אצל אביה ששון.

לא התנסיתי בעצמי אבל נשמע שזה בדיוק מיועד לזה. 

חודש זה שניה?🤭רקאני

יפה שאת זוכרת❣️

זה חתונה של גיסתי...

אני ארקוד לפי היכולות שלי בשטח

האמת בכל מקרה אני לא ממש אוהבת לרקוד

בטח לא בחתונות...

אבל בכל זאת גיסה...

 

יפה, מזל טוב!אמאשוני

וכן חודש זה עדיין משכב לידה.

אולי אם המטפחת זזה זה מרמז להרגיע עם ההשתוללות.. אפשר לשמח בלי לקפוץ מדי (שזה מה שמעיף את המטפחת, לא?)


תהני ותבלי בנעימים, ותשמרי על עצמך.

אני שמה סיכות סבתא שחורותשירה_11

אחת בכל צד זה מחזיק לי מעולה

לא יעזור לכולם, תלוי כמה שיער מוציאותכנה שנטעה
אבל אני גיליתי (מצפייה בסרטון קשירה של הודולה) שאם את השיער שיוצא כזה מעל המצח (בלורית?) מעבירים *מעל* הבובו ולא מתחת ואז מקבעים אותו עם הסרטים משני הצדדים, זה ממש מחזיק את הבובו משמעותית מליפול. בריקודים זה בכל מקרה זז קצת או לגמרי.... 
שמעתי המלצה על הבובו של אביה ששון, שיש לו סיליקוןרקלתשוהנאחרונה
המתוקה שלי לא מצליחה לחבר מחזורי שינה..ואילו פינו

בת כמעט חמישה חודשים

נרדמת בכל מיני דרכים

הנקה, מוצץ ושמיכה במיטה או בעגלה

לפעמים נענועים

ביום ישנה חצי שעה ומתעוררת

ניסיתי קצת לפני החצי שעה לנענע אותה, להחזיר מוצץ וזה לא עוזר

ניסיתי להתעלם ממנה כדי שתנסה לחזור לישון אבל אחרי כמה דקות היא מתחילה לבכות..

רעיונות איך לעזור לה?

זה יוצא שהיא כל שעתיים ישנה חצי שעה.. במקום שינה איכותית וארוכה 3-4 פעמים ביום...

גם הגדול שלי היה ככה... קשוח ממש..❤️שיפור
נראה לי מה שעזר זה ללמד הרדמה עצמאית
היא יודעת להירדם לבד...ואילו פינו

לרוב נרדמת בזה שאני מניחה בעגלה או במיטה עם מוצץ ושמיכה וזהו.

לפעמים זה בהנקה ולפעמים צריך גם לנדנד...

זה בדיוק התסכול שלי... 

גם אצלי היה ככהברונזה

לקחתי קורס שינה ועזר חצי קלאץ

בגדול מה שכן עזר ברוב הפעמים זה דווקא להקדים את שעת ההרדמה

ראיתי שאני מרדימה אותו שהוא שפוך אז הוא לא מצליח לחבר את מחזורי השינה

וגם לעשות הרפיה הדרגתית ומשמעותית לפני הכניסה למיטה

אני מזהה לרוב את הסימני עייפותואילו פינו

ואין מה להקדים כשזה במהלך היום.. אין לה עדיין שעות קבועות..

בלילה יותר קל לה לחבר.. במשך היום ישנה חצי שעה כל פעם

אפשר לנסות להקדים בכמה דקותשיפור
ממש בסימני עייפות ראשונים לעשות טקס קצרצר ולהכניס למיטה
אפשר לנסות לשבת לידה לקראת סוף החצי שעהשיפור
וברגע שמתחילה לזוז לומר שששש ולטפוח עליה בעדינות כדי לעזור להיכנס למחסור שינה הבא. מהניסיון שלי זה לפעמים עובד אבל ממש לא תמיד. אז צריך לדעת מראש לא להיות מתוסכלת מדי בפעמים שלא עובד.

האמת שנראה לי שלכל הילדים שלי היה שלב כזה ועם הגיל זה השתפר, נראה לי סביב 8-9 חו'.... לפעמים ניסיתי לעבוד על זה ולפעמים קיבלתי שזה המצב. אם ההרדמות הן קשות אז זה ממש סיוט, אבל אם הם נרדמים בקלות אפשר להסתדר עם זה.

את לא מצליחה להרדים חזרה?יעל מהדרום
לק"י

שלי לפעמים מתעורר, יונק וחוזר לישון (גם ביום).

לא.. אלא אם אני ממש שוכבת איתה במיטה שליואילו פינו
וזה לא תמיד רלוונטי.. כי אז היא מתעוררת כשאני יוצאת
קשוח...בהצלחה!!יעל מהדרוםאחרונה
גם שלי ככה..אוהבת את השבת
אבל רק מאז שהפסקנו עם העגלת אמבטיה, בה הוא ישן יותר...

אולי יעניין אותך