על סף ייאושמנטה

חייבת עזרה מאמהות מנוסות, פשוט חייבת!!

הקטנצ'יק (9 חודשים) סובל לעניות דעתי מהפרעות שינה.

הוא לא יודע להרדים את עצמו לבד (אני מתפדחת להגיד אבל, אנחנו עדיין מרדימים אותו בידיים או מתוך הנקה..)

וגם אחרי שהוא נרדם, אם הוא לא ישן עמוק- עמוק, הוא פשוט פוצח בצרחות עלבון בשניה שבה אני מעבירה אותו למיטה.

אני מבלבלת אותו כל פעם כי אני מצד אחד מנסה להיות "קשוחה" ונותנת לו לבכות כמה דקות טובות במיטה ומנסה לשים לו את הראש על המזרון שוב ושוב (חשוב לציין- אם הוא לא ישן, אין מצב שהוא ישכב, הוא ישר נעמד, וברור שהוא לא מסוגל להרדים את עצמו בעמידה...) ומצד שני אחרי כמה דקות של בכי אני נשברת ומוציאה אותו. אז זה גם כבר סוג של הרגל.

אני כבר לא יודעת למי לשמוע! מצד אחד- אומרים לי שאני חייבת להיות קשוחה ולהציב לו גבולות ברורים, אחרת אין מצב שילמד, ומצד שני- אני רואה כאן בעיה אמיתית מעבר לפינוק! הוא פשוט מחפש את הקירבה והחום, אולי בגלל שהוא במעון חצי מהיום? אולי בגלל שזה גיל שמתחילות בו החרדות? לא יודעת...

בעיה נוספת שמחמירה את העניין- הוא מתעורר המון פעמים בלילה! כשהוא ישן 3 שעות ברצף אני מאושרת! אז נסו לדמיין איך נראה הלילה שלנו... (לפחות לא משעמם אצלינו ! )

אגב,לישון אתנו במיטה זו לא אופציה, הוא כבר נפל פעם אחת, אז מבחינתי זה לא בא בחשבון.

אנא, עזרתכן, בבקשה...

-אמא מודאגת-

אוי, כ''כ קשה בלי 3 שעות שינה רצופות...אופה.
אני לא יודעת מי אמר לך שצריך להיות קשוחים אתו. כל עוד אני מניקה, לא מפריע לי שהוא ירדם ככה. וחוץ מזה, בגיל כזה אני לא רואה סיבה לתת לו לבכות על הפרינציפ. הוא רחוק מאוד מגיל חינוך והוא בוכה בגיל כזה כי הוא צריך משהו. 
אולי קר לו? אולי יוצאת לו שן? אולי כואבות לו האוזנים? 
הגדול שלי היה מתעורר הרבה בתקופות של גדילה והתפתחות. ואני אפילו לא רוצה לדבר על הוצאת שיניים...
אם בדקת שלא קר לו, האוזנים בסדר, וזה לא עובר תוך בערך שבועים, תנסי לתת לו לאכול משהו משמין יותר לקראת הערב כדי שישבע. לא הייתי מהמרת על זה, כי גם עם הנקה הוא אמור לישון לפחות 3 שעות רצוף, אבל אם שום דבר אחר לא עוזר, זה שווה נסיון.
כשהוא ישן שינה עמוקה, האיברים שלו רפויים ואם תרימי מעט את היד שלו ותעזבי, היא תצנח בקלילות בלי התנגדות. שווה לחכות עד אז לפני ששמים אותו במיטה, זאת דרך ארוכה-קצרה.

תנסי לישון יותר שעות. או לישון מעט אחה''צ, או ללכת לישון מוקדם. זה מאוד עוזר לצלילות הדעת...........

שולחת חיזוקים חיוביים, אני יודעת שזה קשה!
שעות שינה ביוםאנונימי (פותח)

כדאי לאזן לו את שעות השינה ביום, שישן כמה שפחות במשך היום במיוחד בשעות הסמוכות לערב.

תחזיקי אותו בכח ער ביומיים הראשונים, תשחקו איתו עד שממש ירצה לישון ויבקש את זה ואח"כ ממילא הכל יתאזן אצלו והוא יהיה עייף בזמני הלילה.

ב. ליטופים במיטה בליווי שירה נעימה יכולים לעזור מאוד- ככה הילד מקבל תחושה נעימה,  תשומת לב ומגע ונרדם מתוך רוגע.

עם הבת שלנו זה הלך ברוך ה' מצוין, אין לנו מאבקים איתה פשוט אומרים איתה קריאת שמע, נשיקה ולילה טוב

ב"הצלחה.

 

הוא כמעט ולא ישן במהלך היום...מנטה

רק שעתיים בבוקר במעון ואולי חצי שעה בצהריים, כך שאחרי "טקס האמבטיה" הוא סחוט לחלוטין,

זה עדיין לא גורם לו להרדם לבד ולהתעורר פחות בלילה לצערי...

לגבי השירה והמגע, הוא פשוט כל כך בתוך הבכי שהוא לא שומע את השירים ולא מרגיש את הליטופים (זה אפילו יכול לעצבן אותו)

אבל תודה על הטיפים בכל אופן! לכולן!

עדכונים מהשטח  - אנחנו כבר ביום השני ל"כניעה מרצון", וכרגע אנחנו דבקים בזה, נמשיך עם זה בכל מצב לפחות שבוע- שבועיים בעז"ה,  כדי להפסיק קודם כל את הבלבול שנוצר אצל המתוקצ'יק, וליצור קביעות מסוימת.

מצטרפת לאופה, ולעוד מליוני אמהות!יוקטנה
תינוק קטן אמור לישון לצד (או על) אימו. ככה זה בטבע, ולזה הם בנויים ומצפים. מהבחינה הזו אנחנו דומים להרבה בעלי חיים אחרים שנולדים ברמת בשלות דומה לשלנו. כמובן, ניתן "לחנך" אחרת, אבל במובן הזה אנחנו מחנכים אותם פשוט שלא לצפות שאנחנו נטפל בצורך הזה שלהם. את שני הגדולים שלנו "חינכנו" להרדם לבד בגיל צעיר, אבל אני מרגישה היום שזה פחות נכון לי, ואת שני הגדולים הרדמתי בהנקה או בנענוע (לרוב טיול במנשא) עד גיל הרבה יותר מתקדם.
אני חושבת שלמרות שלקחתי על עצמי את ההרדמה שלהם, ולמרות שזה היה כשכבר היו לנו שני ילדים "גדולים" נוספים לטפל בהם תוך כדי כך (הם מאוד קרובים בגיל, ולכן היו אחים גדולים-מאוד-קטנים בעצם), כל העסק היה הרבה יותר פשוט וקל לי. אולי בגלל שהציפיות שלי היו שונות ופשוטות יותר, ולכן לא התאכזבתי.
נהניתי במיוחד להרדים את התינוקות תוך כדי שאני קוראת ספר במיטה לידם, או צופה בסרט, או בטיול נעים במנשא.
מחזור שינה של תינוק שונה משל אדם בוגר. הוא נמשך כ-45 דקות, כאשר במהלך 15 הדקות הראשונות היא קלה ביותר. אני ממליצה להעביר את התינוק למיטה 20 דקות אחרי שהוא נרדם, ואז סביר שהוא לא יתעורר כשתניחו אותו.
אני מזמינה אותך לנסות ולראות בזמן הזה של ההרדמה, זמן מנוחה גם לעצמך, זמן רגוע ושלו. אני חושבת שסביר שכשתרגישי שאתם מוכנים יותר לחינוך לשינה (וזה יכול להיות גם בעוד שבוע - לכל משפחה מתאים משהו אחר), יהיה לך גם קל יותר להיות קשוחה ;) בנוסף, אני מזמינה אותך להקשיב פחות למה שאומרים לך ש"צריך", ולהקשיב יותר לעצמך ולתינוק. אף אחד לא מכיר את התינוק שלך (ואת עצמך ואת יכולותיך) יותר טוב ממך, ולכן הסיכוי הגבוה הוא שאת יודעת מה הכי טוב ונכון לתינוק שלך ולכם כמשפחה. לפי מה שכתבת נשמע שאת קשובה אליו, מבינה אותו ממש טוב גם בלי מילים, ורגישה מאוד לצרכיו. אני מאחלת שהתקופה הראשונה והמבלבלת תעבור יותר בקלות!
את מעודדת אותי..חנהלה

כי כרגע אני ישנה ביחד עם הגדול במיטה וגם עם הקטנה הטריה..

והגדול ינק עד לא מזמן בכלל וככה נרדם. עכשיו  הוא נרדם עם הרבה סבלנות ולשבת לידו או בטיול (אם מזג האויר מאפשר..)

ולפני הלידה אמרתי שאת הבאה נחנך היטב נגיל צעיר..אבל זה לא הלך..(התיאשתי די מהר..)

אד אני לא צריכה להרגיש כזו אמא לא חינוכית?!...

לפעמים הדרך הקלהיוקטנה
היא גם הדרך הנכונה ;) לדעתי בעיקר הישראלים נוהגים לחשוב שאם זה לא כרוך בסבל, אז זה בהכרח לא טוב ולא נכון ;)
אולי בכל זאת...יהודיה מא"י

לישון איתו במיטה? תצמידו את המיטה לקיר, ותשמי אותובינך לבין הקיר. או אולי לשים מעקה למיטה, כמו זה ששמים לילדים קטנים? אם תצלחי למצוא פתרון שיאפשר לך לישון איתו במיטה בלי שיפול, לפי מה שאת מתארת זה הפתרון הטוב ביותר.

דרך אגב אני חולקת על אופה, החינוך של הילדים מתחיל עוד לפני שהם נולדים, בדוגמא אישית, והשלב שבו צריך להתחיל לחנך ילד באופן פעיל יותר זה השלב שבו ילד מתחיל להביע את עצמו ב"אני רוצה" במקום "אני צריך" של תינוק שרק נולד. זה קורה איפשהו בין גיל חודש לגיל חצי שנה.
אבל מה שכן, בגיל כזה ילד לא צריך גבולות נוקשים מדי.
וחוץ מזה אין לי מה להוסיף על מה שנאמר, בהצלחה לך

יעזור לך אם אגידחילזון 123

שהבת שלי בת שנתיים וחצי ואני מרדימה אותה על הידיים ובהנקה?

גם אצלי השינה שלה היתה תמיד מאד קלה, כל שן\דלקת אוזניים קלה\נזלת וכו' וכו' זה היה מליון התעוררויות.

(מתישהו זה משתפר...)

אבל בכל מקרה הכי חשוב לדעתי זה לא לבלבל אותו. אם לא מתאים לך לתת לו לצרוח במיטה תחשבי איך להרדים בלי זה. אולי במיטה שלך ואז להעביר לשלו, אולי להצמיד את המיטה שלך לקיר, אולי להכניס איזה שיגרת הרדמות שונה וקבועה, אולי רעיון אחר?

תודה יקירות!מנטה

כל כך שמחתי לקרוא את התגובות שלכן! בעיקר כי הן חיזקו לי את הבטחון לנהוג כמו שבאמת רציתי לנהוג.

הרבה יותר קל לי להרדים אותו על הידיים בנחת, הלילה כשכתבתי את ההודעה כאן ישבתי איתו על הידיים מכורבל בשמיכה שלו, הוא נרדם בקצב שלו מתוך רוגע ולא מתוך צרחות, ואני העברתי את הזמן בנעימים בלי תסכולים מיותרים.

את הגישה הקשוחה לקחתי מהמטפלת במעון, היא אשה מקסימה ונעימה ויחד עם זה מציבה גבולות מאוד מאוד ברורים לילדים. אצלה אין משחקים- אז הילדים מתנהגים בהתאם. אני רואה גם המון אמת בשיטה שלה, אבל ברור לי שמה שנכון במעון זה לא בהכרח מה שנכון בבית, ומה שנכון ל"כל ילד" לא בהכרח נכון לגבי הילד שלי  כמו שכתבה יוקטנה.

אולי תוכלו לחזק אותי גם בהתלבטות הקטנה הזו, בעיקר לאור מה שכתבה יהודיה מא"י- אין עניין לחנך כרגע? (אני לא מדברת על דוגמה אישית כמובן, אלא על הצבת גבולות וכד') זה לא דבר שיחזור אלינו אחר כך? מתי הוא ילמד להרדים את עצמו לבד? קראתי שהילד מפתח תלות גדולה בהורים כשהם כל הזמן עוזרים לו להירדם, זו גישה מיושנת?

אשמח לעוד קצת חידוד של הדברים מצדכן.

תעשי מה שמתאים לךאנונימי (פותח)
אני למשל, בניגוד לכל המגיבות הקודמות, כן מאמינה בחינוך כבר בגיל הזה ומיישמת. אם הילד (אפילו בגיל חודש) צורח במיטה 10 דקות, ואת לא יודעת על שום דבר אחר שיכול לעזור לו (הוא לא רעב\מלוכלך\חולה), אז לדעתי אין עם זה שום בעיה. לא שאני אומרת שזה כ"כ קל לי, אבל אם אני מאמינה שזה הדבר הנכון לעשות- אז אין לי שום יסורי מצפון.
אני מניחה שמילת המפתח פה היא האמונה במה שאת עושה. ברגע שאת חושבת שזה מה שנכון לילד שלך, תעשי את זה בלי שום יסורי מצפון בגלל מה שהסביבה אומרת.
נקודה למחשבה- נראה שהיום הלחץ החברתי הוא לכיוון הויתורים, ללכת לקראת הילדים לעומת הקשיחות של פעם. יש טוב גם בגישה הזאת וגם בגישה השניה, העיקר הוא למצוא את דרך האמצע שמתאימה לכל אחת.

גידול קל לכולנו!
אין שום דבר טוב בלתת לתינוק בן חודש לבכות 10 דק!!!בילי

הצרכים של התינוק הם לא רק: רעב/קקי/חולה וכו'... כמו שאת מציגה!

תינוק זקוק גם ובעיקר למגע חם של הוריו וזה בראש ובראשונה. תינוק בן חודש שבוכה מרימים על הידיים!!!

בתגובה לננסית - מסכימה ולא מסכימהאודי-ה

מסכימה שצריך לחנך להרגלים נכונים, אבל לא נכון שבגיל חודש מחנכים כך כיוון שזה גיל שעדיין אין להם את ההבנה של דחיית סיפוקים. אני לא ממש זוכרת באיזה גיל זה מתחיל. אולי סביבות ה-3 חודשים עד חצי שנה.
אני מאכילה לא בצורה ממש מסודרת ועם הגיל אני מנסה לסדר להם את הארוחות ע"י שאיבות ובקבוק וכו...
אבל כל אחת יכולה בדרך שמתאימה לה.

נראה לי שאם תינוק בגיל 8 חודשים בוכה זה כבר ממש לא הגיוני. אמנם הוא לא חייב לישון לילה שלם, אבל זה נשמע שמשהו מציק לו. ייתכן גם שבעיה רפואית. נראה לי שכדאי לבדוק.

לחנךחילזון 123

לדעתי תמיד יש עניין לחנך

אבל מי אמר שחינוך זה דווקא להיות נורא קשוחים וקרים חינוך של ילד זה גם לספק את הצרכים הרגשיים שלו לתת חום וביטחון. מה רע שלילד יש תלות בהורים, הם ההורים והוא באמת אמור להיות תליו בהם, הוא תינוק, תהיי בטוחה שבגיל 4 הוא ידרוש כ"כ הרבה עצמאות שלא תדעי מאיפה זה בא לך.

זה נח מאד להורים שילד נרדם לבד אבל מי אמר שזה דווקא גבולות? תחליטי את מה הגבולות שלך בבית שלך ותנסי ליישם אותם.

צודקת לגמרי חילזון...veredd

הבן שלי עבר תקופה שהוא היה פשוט צריך 2 דקות של בכי כדי להירדם- שום דבר אחר לא עזר- לא הנקה, לא טלטול ולא עוד בקבוק. הוא פשוט רצה שיניחו לו קצת. ובאמת ככה עשיתי. פתאום לפני חודש הוא התחיל לדרוש שוב להירדם תוך כדי הנקה- למרות שהוא בקושי יונק, כי הוא כבר בן שנה ושלוש, אבל זה כל כך קל להרדים אותו ככה, ואני בטוחה שזה שלב שעובר. לבינתיים, עד שהוא יצטרך שוב להיות לבד- אני איתו.

אני מאמינה שיש לזרום עם תינוקות. יש המון זמן לחנך אותם אח"כ, לבינתיים הם בעיקר צריכים שפשוט ישמרו עליהם ויאהבו אותם.

גם אני אני באותה סירה ממש!+שאלהבלה

יש כאן מישהי שקראה את "הלוחשת"?

שיטת "ההרמה הורדה " נשמעת לי מאוד הגיונית, במיוחד אם מתחילים מוקדם ממש, זה מן שיטת האמצע שבה מקנים לתינוק הרגלים נוחים ובריאים יותר בלי להביא אותו למצב של מצוקה.

העניין הוא שהשיטה  של "ההרמה הורדה"{לפי מה שקראתי -על- השיטה,אין לי את הספר} שהוא מצריך השקעה. כי ההרגלים אצל תינוק גדול כבר מופנמים בו וקשה לשנות אותם.

יש כאן מישהי שיישמה את השיטה הנ"ל?

הייתי ב-ד-י-ו-ק כמוךאנונימי (פותח)
אוי כמה שהמצב הזה מוכר לי...
כמה התייסרתי ביסורי מצפון על כך שבני לא נרדם לבד ושהוא נרדם בהנקה וכו' וכו'.
וכמה נכנסתי למאבקים בתוכי שככה זה טוב או להיפך ככה זה הכי טוב...
עד....
שפשוט החלטתי לזרום איתו ולהיות רגועה.
ולסמוך עליו -מתי שהוא כבר לא יזדקק לעזרתי הוא יראה לי את זה.
אין כאן שיטה נכונה, אלא יש שיטה נכונה ל-ך.
והכי חשוב ברוגע.
כרגע בני בן שנה וארבע לפני חודש החל להפסיק את ההנקה ל אט  לאט (אולי בגלל ההריון),
ועכשיו הוא נרדם במיטה לפעמים בעזרתי ולפעמים לא.
הכי חשוב ברוגע ולהאמין בו, מתי שהוא יהיה מוכן הוא יראה לך!
ועוד טיפ...veredd

דבר ראשון- חושך, וכמה שיותר חשוך יותר טוב (רק שתהיי איתו כדי שלא יפחד) כי החושך משחרר הורמונים בגוף שמסייעים להירדמות, אז גם אם החדר רק מעט מואר- יכול להיות שזה מפריע להירדמות. גם השינה הרבה יותר איכותית בחושך.

ודבר שני- בימים הקרים האלו, לפעמים פשוט לא נעים לקטנטנים להירדם שקצת קר (גם אם הם לבושים טוב ומכוסים טוב- עדיין קר) אז להשאיר רדיאטור על חום נמוך- מאחרי האמבטיה ועד הבוקר- לא צורך הרבה חשמל, וממש נותן הרגשה חמימה ונעימה. רצוי להשאיר בגדים רטובים בחדר כדי שלא יהיה יבש מדי (חוסך גם חשמל למייבש)

ודבר אחרון- אמבטיה מוציאה אנרגיות. במקום מקלחת קצרה, תמלאי את הגיגית במעט מים (מעט- אין מים בכנרת...) שימי כמה ברווזים ותני לו לשעשע את עצמו עד שהוא כבר עייף... אצלי זה לפעמים עובד כמו קסם. באמצע האמבטיה מתחילים פיהוקים ענקיים שלא היו שם קודם. כאילו הוא נזכר פתאום שהוא עייף.

אני יודעת שלא לגמרי חידשתי כלום, אבל כל מה שהזכרתי- זה כללים בסיסיים שפשוט שוכחים אותם לפעמים.

קראתי את הלוחשת לתינוקותאנונימי (פותח)
לחלק מהדברים התחברתי ולחלק ממש לא. מה שכן- צריך להזהר מאוד מהמלצות הספר לגבי הנקה- הן שגויות מיסודן, ולא תואמות את ההמלצות של איגוד ההנקה העולמי (IBLCE). יש להניק את התינוק לפי דרישתו בלבד ולא לפי השעון!
על הלוחשתveredd

שמעתי שתובעים אותה בגלל תינוקת שמתה מהתייבשות, כי הניקו אותה רק כל שלוש שעות לפי השעון.

זה נראה לי כל כך אכזרי להגיד לתינוק שעד עכשיו קיבל את האוכל כל הזמן "תחכה!" כאשר האוכל במרחק שליף ממנו.

ממש שיסלחו לי כל הנשים שהולכות לפי זה, אבל מכל ההזדעזות, אני הכי מזדעזעת מאימהות שהתינוקות הפיציים שלהן בוכים ופועים והן אומרות בשיא הנון שלנטיות "יש לו עוד חצי שעה"

תלוי בגיל.יהודיה מא"י
כשהקטן שלי הגיע לגיל חצי שנה בערך הוא היה כזה אקטיבי עד שהוא לא היה יושב לינוק יותר משתי דקות רצופות והיה חוזר לשחק. הוא פשוט היה מרגיע את הרעב הלוחץ והולך לשחק, וחוזר אחרי חצי שעה לינוק שוב. אז פשוט לא נתתי לו.כמובן שלא השארתי אותו לבכות לבדו או משהו כזה, אל החזקתי אותו ודאגתי לו. וזה עבד - תוך חודש חודשים הוא חזר לאכול ארוחות כמו שצריך. אז צריך לשים לב, כי להאכיל את התינוק מתי שבא לו, גם כשהוא גדל יכול להוביל להרגלי אכילה ממש לא בריאים. אני מכירה מישהי שבגיל 3 הבת שלה הגיעה לכזה עודף משקל גדול שהם היו צריכים לפנות לתזונאית כדי לטפל בבעיה. ויודעים מה - שמרתי עליה פעם, והיא הגיעה למצב הזה בגלל הגישה (שנכונה לתינוק קטן) שילד רעב צריך לקבל לאכול, ולא חשוב הנסיבות.

לגבי הלוחשת - קראתי קצת ולא אהבתי, בעיקר בגלל הגישה. לא "איך לגדל תינוקות בצורה הטובה ביותר" אלא "איך לגדל תינוקות בצורה הנוחה ביותר" ונכון שהנוחות והרוגע של האימא חשובים אבל בכל זאת...
תינוק בן 9 ח' יכול בהחלט לישון לילהאנונימי (פותח)

כשישנים בלילה יש מחזורי שינה של שינה קלה ושינה עמוקה, תינוק שרגיל להרדם על הידיים או ליד אמא ולא במיטה,אחרי שמעבירים אותו למיטה , כשהשינה קלה יותר הוא שם לב שהוא לא על/ליד אמא ואז הוא מתעורר לגמרי ובוכה, לכן חשוב מאוד שהוא יתרגל להרדם במיטה, זה דורש כמובן הרבה סבלנות ואורך רוח ו..זמן. כשמשכיבים אותו לישון אם הוא בוכה צריך מידי פעם לגשת אליו להרגיע אותו ולהגיד לו "לילה טוב, עכשיו הולכים לישון" וכד' אך לא להוציא אותו מהמיטה , רק שידע שלא השאירו אותו לבד, יתכן שהוא עדיין יבכה , אסור להשבר , כדאי להשאיר את הדלת חצי פתוחה כדי שלא יהיה לו יותר מידי חושך אך גם לא יותר מידי אור,וכל כמה דקות להרגיע , מיום ליום הבכי יפחת עד שהוא יתרגל לישון בלילה. אני לא חושבת שזה נקרא להיות קשוחה , זה גם למענך וגם למענו.תינוק שלא ישן טוב בלילה הוא עלול להיוות עצבני וגם האמא...(גם הבן שלי נמצא במעון עד כמעט 4 והוא ישן בלי בעיות מ-7 בערב עד הבוקר) בהצלחה!

זה פשוט לא נכון לתינוק שיונקאופה.
תינוק שלא ישןרבקה למפרט

כדאי לנסות כמה טיפות מגנסיום. מחולל נפלאות. זאת למדתי מהמורה שלי לרפואה משלימה .

אבל גם לא להירתע מלחבק אותו עד שירדם.

כדאי גם לבדוק אם לא כואבת לו הבטן. תה קמומליה או תה שומר יכול גם כן להועיל. שווה לנסות לפחות זה לא מזיק.

 

מה תפקיד המגנזיום?מנטה

להרגיע? צריך מרשם בשביל זה?

תה של איזו חברה? על התה של היפ כתוב רק מגיל שנה... 

עוד רעיוןאנונימי (פותח)

ראשית אני חייבת להגיד שאני מסכימה בהחלט עם הרעיון שכל אמא לכל תינוק צריכים לבנות את החיים ע"פ אשיותם, והצרכים שלהם ואין - נכון ולא נכון - מוחלטים.

עם כל זאת שני רעיונות שנכונים לי.

*  למרות שאני מניקה עד גיל מאוחר יחסית (בממוצע שנה וקצת) לרוב הילדים (יש לי 6 כרגע) הוספתי בקבוק לפני השינה, והם ישנים כולם מצויין פחות או יותר מגיל חודש ומעלה.

* לכל ילד יש לי את השיר "שלו" זאת אומרת שיר שמתנגן איתי בדר"כ עוד מההריון ואחרי הלידה, אני שרה לו/לה במהלך ההנקה ובזמן החיבוק שלפני השינה. השיר המוכר והיחודי שלהם מקנה להם תחושת ביטחון. וגם בגיל מבוגר יותר השיר מאפס אותם.

לדוגמא בני בן השבע - כשהוא עצבני או עצוב או כואב - אני מחבקת אותו ושרה לו את השיר שלו ("אחינו כל בית ישראל") והוא נרגע כמעט מיד. ולפעמים הוא אפילו מבקש, "אמא תשירי לי את השיר שלי."  וגם בני בן השנתיים שהמילה האהובה עליו היא "לא!" וכשהוא "לא!" רוצה לישון ואני אומרת לו שאשיר לו את השיר שלו ("לב טהור ברא לי א-קים") והוא עונה ב"לא!" ואני שרה הוא נרגע מיד ונינוח במיטה שלו.

דרך אגב - לאחר שנולד בני השישי הבן השני שלי שאל אותי איזה שיר בחרתי הפעם וכשאמרתי שאני מתלבטת בין שני שירים הוא עזר לי לבחור.

 

בכל דרך שתבחרי - היי שלמה איתה ולכי איתה עד הסוף. ושיהיה לך גידול נעים והמון נחת.

שיר פרטי! איזה רעיון חמוד!אני ירושלמית

הבנתי שזה עוד מההריון... או שלא?  את סתם ככה אוהבת לשיר כך שזה טבעי לך?

השיר לרוב מופיע בהריון סמוך ללידה.אנונימי (פותח)

בחלק מהלידות פשוט שרתי או שבעלי שר לי במהלך הלידה כדי להרגע, ולהתחבר לצד הרוחני של הלידה.

לצערי למרות שאני מאוד אוהבת לשיר, כבר לא כל כך יוצא לי לשיר חוץ מאשר לילדים.

אמא מנוסהאנונימי (פותח)
 מומלץ להוסיף דייסה לתינוק לפני השינה וגם כדאי לנסות לעשות אמבטיה לתינוק כל ערב בקביעות כדי להכניס את התינוק החמוד להרגלים. עוד טיפ-תשתי במשך היום תה קמומיל וזה יעבור בהנקה וירגיע את התינוק
אהבה (חיבוק  והנקה) אינה מקלקלת את השורהפיגא

בנוסף לכל מה שנאמר לטובת שיטת ההנקות, החיבוקים והנשיקות כשיטת הירדמות מועילה, יש מספר נקודות שאני רוצה להאיר\להעיר.

 ראשית, יש תינוקות ש"קראו את הספר" ויש שלא.  בספרי התינוקות כתוב שתינוק קטן צריך לישון המון המון שעות ביממה.  מה לעשות, התינוקות\ילדים שלי לא קראו את הספר (רובם באמת התקשו בלימוד הקריאה...) ולא ידעו שהם אמורים לישון 16-20 שעות ביממה כשהיו זעירים, או 12 שעות כשגדלו מעט.  7 ברוטו הספיק להם.  הם היו ערניים, שמחים ופעילים כל יתר היום (על פי רוב).  כל הנסיונות לשדל אותם לישון (תוך כדי הנקה או התנדנדות עדינה) הסתיימו באמא עייפה ותינוק ערני לחלוטין!

דבר נוסף, טראומות יש בכל גיל.  אחד מילדי בגיל תיכון חווה חוויה טראומטית.  בימים הראשונים לאחר האירוע, הוא התקשה להרדם, כי כשהוא נרדם הוא נתקף סיוטים ולכן פחד להרדם.  כעת, כחדשיים אחרי האירוע, קורה שהוא עדיין מתעורר מסיוטים (ותודה לאל שהלילות האלה מתמעטים).  מצד אחד, הוא לא רוצה להעיר אותי, הוא כבר "גדול" ויכול להתמודד "לבד", מצד שני, הוא זקוק לאהבה, חום, חיבוק ותמיכה, כי קשה להתמודד לבד. 

אמנם אפשר להרגיל (=להכריח) תינוק להרדם לבד ולישון לבד, אך אם נזכור שהעולם הגדול הוא 'בריאה משונה' עבור התינוק, והוא כל הזמן צריך להתרגל לדברים חדשים שקורים, ושאין לו שום שליטה עליהם, יש תינוקות שהחיים שלהם מעט טראומטיים בשבילם, למרות שהחיים שלהם נורמליים לחלוטין (מנקודת המבט של המבוגר). 

נכון, אולי הוא יבש, שבע ובריא, אך מי יתחייב שאין לו איזו טראומה קטנה - תינוק אחר במעון לקח לו את הצעצוע, והתינוק שלי לא הצליח להחזיר לעצמו את הצעצוע. או, הוא רצה את אמא, ואמא התעכבה לרגע, והוא מאד דאג שאמא לעולם לא תחזור. 

"אז מה?!?"  אז בשבילו זה טראומה, וחוזר בלילה לנדנד לו, והוא רוצה לוודא שאמא באמת באמת נמצאת קרובה וזמינה.

ויש את התינוקות שזקוקים לאמא מחבקת ומלטפת ברב שעות היום.  זה לא פינוק אלא צורך פנימי שעדיין אין להם יכולת לבטא במילים, רק בבכי.  הצורך הזה גם איננו "אין" ואינו "מודרני", כי אנו חייבים ללמוד  וללמד (כך אומרים לנו) להיות עצמאיים...  [וסתם ליידע כללי, כל התינוקות שלי, שינקו הרבה מאוד, והיו כרוכים סביבי, הם היום מאוד מאוד עצמאיים, למרות כל מה שהדודות הטובות אמרו לי והזהירו אותי... ואולי דוקא בגלל ששבעו מאמא, הם יכולים לצאת לעולם הגדול...]

דבר נוסף, היתה מי שהציעה לישון עם התינוק במיטה שלך ולוודא שאין באפשרותו ליפול (להצמיד את המיטה לקיר, לשים מעקה).  היתרון הגדול בשיטה זו היא שאתם ישנים ביחד, חולמים ביחד, ואפילו כשהקטן מתעורר בלילה, מכיוון שאתם ישנים ביחד, מחזורי השינה שלכם חופפים, ולכן- נוח לך להתעורר, בד"כ תתעוררי מתוך שינה רדודה, שאז נוח להתעורר,  ולא מתוך שינה עמוקה.  בנוסף, לא תיאלצי לקום וללכת אליו, הוא צמוד אליך, וגם, יתכן שתוכלי להרדם תוך כדי הנקה (בגיל 9 חדשים, עד 120 שנה) הוא כבר בקי ברזי ההנקה, ויוכל לינוק בשכיבה\שינה.  על פי רוב, התעוררות הילד אינה הבעיה, אלא העייפות שלנו כתוצאה מכך.  אם נשכיל לישון איתו (עם מחזורי השינה שלו ואיתו במיטה), השינה שלנו תהיה נעימה יותר ורציפה יותר.

אפשרות אחרת להרדמה היא שהמיטה שלו תהיה או מיטת נוער עם מעקה או מזרן על הרצפה בחדר שלכם.  במצב כזה את יכולה להרדים אותו בשכיבה צמודה אליו, ולהתגלגל ממנו בעדינות אחרי שהוא נרדם (והוא יהיה מוגן מפני נפילה חלילה באמצע הלילה). ואם הוא במיטה שלו, תוכלי לשקול אם לישון איתו כשימאס לך לקום אליו באמצע הלילה, לרווחתך ולרווחתו.

ידועים גם מקרים של תינוקות\ילדים שמפני שהיו אצל מטפלת (גם האהובה ביותר) בחלק ניכר מהיום, השתדלו להיות ערים כמה שיותר בלילה, כדי להיות עם אמא ולספר לה כמה מתגעגעים אליה... 

משאלתך נשמע שאת אמא ל-מ-ו-פ-ת, אבל החיים המודרניים (כל ילד בחדר שלו... ההורים בחדר שלהם, מנותקים מהילדים...) מאד מבלבלים אותנו ומרחיקים אותנו מהתחושות האמהיות הטבעיות שלנו.

וסליחה מראש מכל האמהות שדוגלות בשיטה של "לא נורא אם יבכה קצת, הוא יתרגל לישון לבד", 'קצת' זה מושג מאוד יחסי.  מבחינתי, ואני יודעת שלא כולן חושבות כמוני, הילד למד שאמא היא אמא רק כשנוח לה\כשהשמש זורחת\כשהבעיה כל כך גדולה שאי אפשר להתכחש לה.  אני משתדלת לבחור להיות אמא 24 שעות ביממה.  גם הגדול שבאוניברסיטה יודע שאמא מבקשת לצלצל גם ב- 2:00, בבוקר כשלא טוב לו, וגם הבן בצבא.  אמא היא משימה עד 120, גם ביום וגם בלילה.  ולפעמים, כשחשוך, דווקא אז זקוקים לאמא יותר, כדי למיס את החושך שלכאורה שולט.

מסכימה איתך...veredd

פיגא, על רוב הדברים שאמרת, אבל למרות שאת צודקת בעיקרון, את לא יכולה להתעלם מכמה דברים חשובים...

קודם כל, שינה עד גיל מאוחר עם תינוק במיטה יכולה מאד להפריע לזוגיות, במיוחד כשיש כמה ילדים ובקושי מוצאים זמן אחד לשני, ופתאום בלילה אפילו יש לכם "הפרעות". הפרעות חמודות אומנם, אבל עדיין. אני מאמינה שיש משהו של צניעות בכך שילדים ידעו שלהוריהם יש חדר משלהם, ולילדים יש חדר שלהם.

זה א', ודבר שני- לשכנתי, למשל, יש ילד בן שנה ושלוש, והיא עדיין מניקה אותו בצורה של תינוק בן חודש, כלומר- הוא בוכה ובוכה והיא ישר שולפת לו. אז למרות שגם אני מניקה עדיין, והילדים שלנו באותו גיל, זה נראה לי מוגזם לתת לילד תמיד תמיד בדיוק מה שהוא מבקש מתי שהוא רוצה. זה לא נורמלי לאישה עם עוד 3 ילדים לא קלים בבית להניק כל שעתיים תינוק שכבר הולך ומדבר... זה נראה לי לא כל כך בסדר.

יכול להיות שאני טועה, אבל פשוט נראה לי לא נכון הקטע של הטראומות. אם כל דבר כזה קטן מפריע- אז איפה שמים את הגבול? מה אם התינוק בוכה מ-2 בלילה עד הבוקר, (לא תינוק בן יומו- אלא נגיד 9 חודשים ומעלה) ואת יודעת שכלום לא מציק לו, ועדיין ממשיכה להרגיע, לנענע וכו'. זה באמת יעזור אם תמשיכי? ומה אם הוא רק רוצה כמה דקות של בכי כדי לפרוק מתחים ואז הוא יישן כמו מלאך? אז בטח לא להשאיר אותו 15 דקות צורח, אבל אם הוא רק מיילל קצת ונכנסים כל כמה דקות לחדר לליטופי- זה באמת כל כך נורא?

אולי אני טועה, אני עוד טרייה בזה...

^^^ צודקת מאוד!!!אודי-האחרונה
שחלות פוליציסטיות ונרמול!אהבת חינם1

שלום לכולם

אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!

ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!

יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..

ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.

קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.

ולא, זה לא הריון..

הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.

כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!

אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..

אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..

מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.

יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..

אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️

תודה וחג שמח לכולן!

אין לי משהו חכםניק חדש2

רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.

אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.

אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!


ולהתעלם מרעשי רקע בהול.

זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.

להתעלם.

תבררי על שיטת אביבהנפש חיה.
שיטה טבעית של התעמלות שמזרימה דם לאברי הרבייה וגורמת להם לפעול בע"ה , כסדר.

התמדה בהתעמלות בשיטה הזאת יכולה להביא לקיצור מחזור ולהסדרת הווסתות


@אפונה

בהחלט יעיל מאדאפונה

ממש ממליצה.


במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"

להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.

לגבי שיטת אביבהאהבת חינם1

האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?

אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..

אני לא יודעת כמה עולה אבלמשתדלתלהיותאני
אני א יודעת כמה עולה אבל בטוח זה יהיה יותר זול מטיפולים
רק מעירה שטיפולים עד ילד שנישמעונה
ממומנים על ידי המדינה... או מסובסדים
זה עולהאפונה

600 ₪ לפגישה (ארוכה)

וצריך בין פגישה אחת ל3.

אני שילמתי באופן חד פעמי 600₪ עבור ההדרכה הראשוניתנפש חיה.

שהיא בעצם פגישה שכוללת

תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'

הסבר קצר על השיטה

ותרגול

לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות

היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות  הזאת

כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.

פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה

וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה

אם צריך.

זה מה שאני יודעת


באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה. 

היו לכם רק 3 חודשי ניסיוןעדיין טרייה

לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?

אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?

הצלחנו כמה פעמיםאהבת חינם1
בפעמיים הראשונות הצלחנו לאתר ביוץ עם בדיקות.. והפעם שום בדיקת ביוץ לא יצאה חיובית ועשיתי בדיקת הריון ביתית ולמחרת בדיקת דם ויצא שלילי
בדקת ביוץ לאורך כל התקופה?עדיין טרייה
אפשר גם לנסות לשלב חום השחר שיותר זול לבדוק איתו תקופות ארוכות (למרות שהוא נותן אינדיקציה רק אחרי הביוץ). מתי עשית בדיקת הריון לפני כמה זמן?
בדקתיאהבת חינם1

עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..

בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון

אז יש מצב שפספסתעדיין טרייה
את הזמן שהיה ביוץ או שהוא עוד לא היה. אם תלכי לרופא הוא ידע להגיד לך אם את אחרי ביוץ. בכל מקרה לא הייתי בלחץ מכל כך מעט נסיונות. בהצלחה!
עם שחלות פוליציסטיותנעמי28

לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.

זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.

דבר שנינפש חיה.

שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה

סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה

בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.

יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.

האבלנה - רק אבחנה 

הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!

 

מעבר לזה

בכל שלב בחיים - תזכרי 

שהכל בהשגחה פרטית

הכל משמיים

והכל לטובה.


 

אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!


 

לאנשים תמיד יהיה מה לומר

בכל שלב

אם אין ילדים- למה אין

אם יש- מה עם עוד

אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד


 

מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה. 

ממליצה בחום ומניסיון אישי על דיקור סינימצפה88
ואם יש אפשרות גם לעבור לתזונה כמה שיותר מותאמת לשחלות פוליציסטיות (להפחית סוכר ומזון מעובד), עוד יותר טוב
מה הכוונה תזונהאהבת חינם1
האם צריך ממש לחתוך סוכר? אני ממש אוהבת ואין לי כוח עכשיו להישאב לדיאטת כסאח שאולי לא אראה ממנה תוצאות..
ברור שתראי תוצאותאפונה

התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.

וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.

לא דיאטת כסאח אבל תזונה כמה שיותר לא מעובדתמצפה88
ופחות פחמימות פשוטות וסוכרים. כמה שאפשר כמובן
היי יקרהמחכה להריון

קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!

ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון

וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏

רק לגבי שיח אברהם- כדאי לשאול את הרוקח לפני כןנפש חיה.

אם לוקחים לבד בלי הכוונה

לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן... 

לא בטוחה שרוקח הוא הכתובת, אולי הומיאופתהמקורית
אתםשירה_11

נשואים עשרה חודשים

מנעתם בהתחלה

והיו לך רק 3 מחזורים עד כה

זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה


כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"


מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה

וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה


הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב


אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה

עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים

ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת


יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי

מציעה מלהתחיל לעקוב אחרי הביוץאולי בקרוב

אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..

בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.

חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים

הי יקרהכובע לבן

3 מחזורים

זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )

והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.


במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר.... 

הטיפול הוא "די"פשוטנעמי28

יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.

נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.


ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.


השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.


ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.

ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️

כמה דבריםמתיכון ועד מעון

דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.

מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.

מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות

רוצה להדגישאהבת חינם1
שהמחזורים של ה38-39 יום זה רק ב3 חודשים אחרי שהפסקתי מניעה.. לפני היה הרבה יותר ארוכים והחודש המחזור כבר חוזר לסורו..
מצטרפת לקודמותיישלומית.

אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!

דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)

ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.

עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים 

עונהנויה12345

גם עם שחלות פוליצסטיות

לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.

לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון

לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.

זה ממש עזר לי.

יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.

בהצלחה!!!

רק רוצה לשים דגש על משהוהביתמתפורר

הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.

אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.

היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק  דויקת זה שפשוט אין כזה.

אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.


ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.

כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.

ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.

בהמשך למה שכתבואפונה

ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ

כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.

תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.

שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.

תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).


הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.

אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.


זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.

כשרוצים משהו מאוד קשה להרגיע, ובכל זאתמשתדלתלהיותאני

אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת

במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש

במיוחד שההורים לוחצים

ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.


כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור

תהנו מהזוגיות

תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו

תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,

אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש

אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.


ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.


מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.


וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין

וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם

דיקור סיני עושה פלאיםאנונימית בהו"ל

בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים


 

ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי


 

הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)


 

המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים

ועכשיו ברוך ה' בהריון.


 

השקעה ששווה כל שקל.

אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.

אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...


 

וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...

בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(

 

חיבוק 🫂


 

 

אם דיקור אז ממליצה על יניב אברהם, מקבל בכפר חבדאוהבת את השבת
ובצפון
אין לי שחלות פוליציסטיותמקקהאחרונה

כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס

אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ

נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי

זה ממש ממש לא נורא

שאלות על טבעת נוברינג/דיאפרגמהפרח חדש

אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד

אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי


לגבי טבעת-

כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.


ולגבי הדיאפרגמה

יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל

עונה..הריון ולידה

לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת

מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥


לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ. 

וואו איזה באסה לטבול שוב!רוני 1234
קרה לי גם שטבלתי שוב אבל עוד הייתי במקווה.

בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).

עם דיאפרגמהoo

אפשר למנוע שנים ארוכות

זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה

האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל

השאלה אם אין חשש שלא ימנע פיזיתפרח חדש

אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה

מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון

מלחיץ ממש

ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון

אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה

אפשרoo

לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים

היא לא אמורה לזוז

(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)

והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו


אני רואה את זה כמניעה בטוחה

דיאפרגמהאנונימית בהו"ל

מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים

הקפדתי ללכת למתאמת

בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)

אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.

בין הראשון לשני מנע לי מעולה

בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון

אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי

ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח

אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…

מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון

הטבעת לא מעצבנת כל כךרוני 1234

בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.

עונהשאלה גנים

הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס

התרגלתי די בקלות

לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה


לגבי דיאפרגמה-

מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה

משתמשת תמיד בג'ל

מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך


לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -

חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון

להקפיד להוציא לא לפני שש שעות

לשים ג'ל

וכמובן כמו תמיד - להתפלל...

בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅


בהצלחה בהחלטות!!

אני עם הדיאפרגמה כבר 3 שנים בערךהמקורית

אולי יותר

בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע  לפני העונה הבינונית  ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף

גמני משתמשת בקאיה

עונה ממה שמכירהאוזן הפיל
טבעת - מוציאה ומכניסה בקלי קלות, אחרי 4 לידות🤷‍♀️, ואני כן מוציאה לכל בדיקה, רק כי יותר נח לי ככה, אפילו שלא צריך. יותר קל וזריז מלסדר את העד על האצבע.

יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה

דיאפרגמהרק לרגע9
מונעת איתה כבר יותר מעשר שנים. ב"ה אף פעם לא נכנסתי להריון איתה... וכשאני מפסיקה למנוע ב"ה ישר נקלט הריון, אז מניחה שזה עובד טוב. כמובן צריך להקפיד על שימוש נכון, עם קוטל, לא להוציא שש שעות אחרי. למדתי שמפ אז אני לא משתמשת כל החודש, רק בימים הפוריים.
בינתיים החלטתי לנסות חודש אחדפרח חדש

את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה

אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה


אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶

מנענו עם דיאפרגמה בלי קוטל כמה שנים במצטבראוהבת את השבתאחרונה

כן התאמתי אצל מישהי תותחית..

דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..

אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..

סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה

1. איזה התקן שמת?

2. האריך והכביד לך את הווסת?

3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?

4. היית מרוצה מהמניעה הזו?


בונוס

אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון. 

ברור שלא כולן יסבלו מזהעם ישראל חי🇮🇱

אבל חשוב להכיר

ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .

חג שמח

מניעה ואישה מיואשתאנונימית בהו"ל

ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.

ניסיתי טבעת.

היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.

וזהו, הגעתי לקצה.

אני רוצה את החיים שלי בחזרה.

ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.

אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.

נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.

אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.

אמרתי לו שלא מעניין אותי.

שייקח על זה הוא אחריות.

לא יודעת איך.

אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.

מסכן

אבל נשבר לי

וואי ממש מובן. מציעה:ממתקית

ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...

חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?

רק אומרת שזה חייב להיות הורמונלי אם זה בזרוע...שש וארגמן
שבב שמונע דרך הזרוע בלי הורמוניםאפונה
נשמע טוב בערך כמו לאכול עוגת קצפת בלי להשמין.
זה שבב שמפריש פרוגסטרון,וזה הורמונליעל הנסאחרונה
מבינה אותךבעלת תשובה

גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית

בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)

אז זאת גם אופציה


דיאפרגמהרוני 1234
דיאפרגמהאפונה
ואם את ממש חרדה אז יחסים רק אחרי ביוץ.
תלמדי מודעות לפוריותהריון ולידה

נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.

מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.


לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל

מסכימההמקורית
אני רק חיבוק, מזדהה מאוד מאוד ❤️❤️שאלה גנים
דיאפרגמה. הורמונים זה באמת נוראאוהבת את השבת

ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום

יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..

דיון שהיה לנו ואשמח לשמוע אתכןאנונימית בהו"ל

ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?

היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם

והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..

מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי! 

אנחנו נאלצות לנעול את השרשוריעל מהדרום
מאחר ואם אין תרבות דיון ויש מחיקה כזו של דעות שונות בצורה לא מכבדת, אין מקום לדיון בפורום.

ואין שום הצדקה לאנונימי.

לאן הולכות לטייל בחול המועד?אוויר לנשימה

בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא

עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות… 

בדיוקטארקו

זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..


וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...

(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(

נסיעה מהמרכז לירושלים במצב הבטחוני הנוכחיאנונימית בהו"ל

הי בנות,

בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...

מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?

אני נסעתיoo

מירושלים למרכז ובחזרה

הרבה פעמים במלחמה הזו

אני לא מפחדת

אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים

כי הכבישים יחסית ריקים


מה שחשוב אם נוסעים

זה להחליט על אסטרטגיה מראש

מה עושים בזמן התראה/ אזעקה

כדי לא להיכנס ללחץ

(אני ממשיכה לנסוע

זה מרגיש לי הכי בטוח)

היום יש כמות גדולה של אזעקות ואני הייתי נמנעתהמקורית

אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות

ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר

אני נסעתי הרבה פעמיםבוקר אור

בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז

נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים

וואלה לא כל כך מפחיד אותי,  לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז

לא הייתי נוסעת, אבל מאפשרת לו אם הוא מרגיש בנוחכורסא ירוקה
נסענו הרבה פעמים בהרכבים שונים..שומשומ
אי אפשר לעצור את החיים ולהיות סגורים בבית כל היום. לדעתי. 
כנללומדת כעת

מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת

הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...

אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...

אני נוסעת חופשישלומית.

לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.

אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)

לא יודעת מה באמת "נכון"

נסענו כמה פעמים...אורי8
האמת, נוסעים לאן שצריך/ רוצים. קרה לנו שהיתה אזעקה בדרך. כבר בהתראה התחלנו לחפש מקום מוגן. בהרבה תחנות דלק יש מרחב מוגן ונכנסו לשם. ( בדרך כלל בתוך החנות של התחנה). אולי אם יש הרבה קטנטנים זה יותר מורכב. מסכימה שיכול להיות בזה סיכון מסוים, אם לא תמצאו מרחב מוגן תצטרכו לעצור , ולצאת מהרכב . היום הינו במעין והיתה אזעקה, לא נעים, ואני בדרך כלל ממש נשמעת להנחיות. ברור שיש פה סיכון מסוים. אבל גם בסתם נסיעה בלי מלחמה יש סיכון מסוים ואנחנו נוסעות. אז כל אחת מנהלת את הסיכונים שלה ... 
אנחנו נוסעיםשומשומונית

ההורים שם...

אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה

אנחנו נסענורקאני
השאלה מה מרחק הנסיעהחילזון 123

אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה

ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים

אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת

אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת

נסענו והיה ממש בסדרצוצקהלה

הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.

בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...

אני לא הייתי נוסעת.רותי7

אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..

אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.

אני מבינה אותךתקומה

ממש שאת מפחדת

אבל מבינה גם את בעלך

אנחנו כן נוסעים

לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.

אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.

אנחנו נוסעיםקפצתי לבקר

גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.

כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.

היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן

אנחנו נוסעיםאר
ונסענו כמה פעמים את הדרך הזו
מקווה שלא תפסה אתכם אזעקה בדרךבתאל1אחרונה
כי במרכז היו הרבה היום
לא קשור לפסח, התייעצות קרעים בלידהכנה שנטעה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ט בניסן תשפ"ו 0:09

לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח

נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).

הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..

עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..

אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?

סורי על באריכות תודה לעונות!

אני נקרעתי קצת רק בלידה 1 ב"ה. בשלוש שאחריה לאיעל מהדרום
יואו🤦‍♀️ הוספתי לך בכותרת את המילה "בלידה"יעל מהדרום
לק"י

כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅

במחילה, את צריכה פזיו אחרתממשיכה לחלום

לדעתי זה לא מענה מספק ,

היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,

מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..

הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.

נקרעתי פעמייםהמקורית

לאזור שלום ב"ה

לידה ראשונה ואקום וחתך יזום

לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק

ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה

אצלימקקה

בלידה ראשונה קרעים רציניים

בלידה שנייה חתך יזום

ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה

בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן

מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו

לי היו תפרים בלידה שלישית שהרגשתי המון זמן אחרישאלה גנים

ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.

עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -

זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.

מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅

מאחלת לך שזה יעזור גם.


מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.

וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...


בהצלחה ורק בריאות 🥰

היה לי ככה בלידה הראשונהגפן36

בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה. 

הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-

או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב. 

 

החלטתי לחכות. 

 

הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
 

אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.


 

לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה. 

האמת הייתי הולכת להתייעץ עם רופאשלומית.

מומחה לנושא.

אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.

יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...

לידה ראשונה חתך יזום אבלדיאט ספרייט

תפירה גרועה מאוד

לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.

לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.

לידות לאחר מכן ללא קרעים.

גם לי היתהשיפור
ממש רתיעה מהמגע בצלקת, הפיזיותרפיסטית עשתה איתי תהליך של התרגלות הדרגתית, אחרי הלידה השניה היה מספיק עם מאמנים, אחרי הלידה השלישית הייתי צריכה עם היד. זה היה לא פשוט, אבל שווה, כשהתמדתי הכאבים עברו לגמרי
חמש לידות,שגרה ברוכה

ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים  אבל לא עמוקים מאוד)

התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.

לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה


תרגישי טוב❤️

עונהעם ישראל חי🇮🇱

לידה ראשונה תפרים כי חתכו

לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו

מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.

אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה

יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה

יש כאלה שכל לידה

יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..

ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...

בהצלחה !!

לידה ראשונהאנונימית בהו"ל

קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.

ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.

ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.

אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.

אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!

ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.


*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי

זיהום בתפרים נשמע נוראלומדת כעת
הוי,מקלדתי פתח

היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.

אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)

החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.

שיהיה בקלות חוויה מתקנת! 

תודה לכולן על התגובות!כנה שנטעה

מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?

לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..

בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.

שוב תודה לעונות ❤️

היה לך קרע בדרגהאישהואימא

גבוהה?(3 ומעלה)

כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע

לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.

גם אם את הולכת דרך הקופהממשיכה לחלום

פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.

ממליצה ממש לנסות

יש הרבה דרכים למנוע קרעים בלידהגלי מטר

הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.

זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.

וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.

חשוב לי להגיב על זהשלומית.

שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.

אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.

מסכימה- ילדתי בשכיבה על הגב, לידה אחת עם אפידוראל,יעל מהדרום

לק"י


כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.

(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).


גם אניכורסא ירוקה

כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.

 

ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות

הפסקה השניה- גם אצלי זה קרה😅יעל מהדרום

לק"י


כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.

מצטרפת להמלצות ללכת לפיזיו' אחרתשש וארגמן

שהיא תעשה לך את העיסוי!

לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.

גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.

אמאלה… הייתי נזהרת עם זהרוני 1234
זה לא סתם אזור בגוף ויכולות להיות לזה השלכות רגשיות. אני לא שוללת ב 100% אבל צריך לחשוב על זה טוב טוב…
נכוןשירה_11אחרונה
רק מחחשוב על זה נהיה לי חרדה

אולי יעניין אותך