על סף ייאושמנטה

חייבת עזרה מאמהות מנוסות, פשוט חייבת!!

הקטנצ'יק (9 חודשים) סובל לעניות דעתי מהפרעות שינה.

הוא לא יודע להרדים את עצמו לבד (אני מתפדחת להגיד אבל, אנחנו עדיין מרדימים אותו בידיים או מתוך הנקה..)

וגם אחרי שהוא נרדם, אם הוא לא ישן עמוק- עמוק, הוא פשוט פוצח בצרחות עלבון בשניה שבה אני מעבירה אותו למיטה.

אני מבלבלת אותו כל פעם כי אני מצד אחד מנסה להיות "קשוחה" ונותנת לו לבכות כמה דקות טובות במיטה ומנסה לשים לו את הראש על המזרון שוב ושוב (חשוב לציין- אם הוא לא ישן, אין מצב שהוא ישכב, הוא ישר נעמד, וברור שהוא לא מסוגל להרדים את עצמו בעמידה...) ומצד שני אחרי כמה דקות של בכי אני נשברת ומוציאה אותו. אז זה גם כבר סוג של הרגל.

אני כבר לא יודעת למי לשמוע! מצד אחד- אומרים לי שאני חייבת להיות קשוחה ולהציב לו גבולות ברורים, אחרת אין מצב שילמד, ומצד שני- אני רואה כאן בעיה אמיתית מעבר לפינוק! הוא פשוט מחפש את הקירבה והחום, אולי בגלל שהוא במעון חצי מהיום? אולי בגלל שזה גיל שמתחילות בו החרדות? לא יודעת...

בעיה נוספת שמחמירה את העניין- הוא מתעורר המון פעמים בלילה! כשהוא ישן 3 שעות ברצף אני מאושרת! אז נסו לדמיין איך נראה הלילה שלנו... (לפחות לא משעמם אצלינו ! )

אגב,לישון אתנו במיטה זו לא אופציה, הוא כבר נפל פעם אחת, אז מבחינתי זה לא בא בחשבון.

אנא, עזרתכן, בבקשה...

-אמא מודאגת-

אוי, כ''כ קשה בלי 3 שעות שינה רצופות...אופה.
אני לא יודעת מי אמר לך שצריך להיות קשוחים אתו. כל עוד אני מניקה, לא מפריע לי שהוא ירדם ככה. וחוץ מזה, בגיל כזה אני לא רואה סיבה לתת לו לבכות על הפרינציפ. הוא רחוק מאוד מגיל חינוך והוא בוכה בגיל כזה כי הוא צריך משהו. 
אולי קר לו? אולי יוצאת לו שן? אולי כואבות לו האוזנים? 
הגדול שלי היה מתעורר הרבה בתקופות של גדילה והתפתחות. ואני אפילו לא רוצה לדבר על הוצאת שיניים...
אם בדקת שלא קר לו, האוזנים בסדר, וזה לא עובר תוך בערך שבועים, תנסי לתת לו לאכול משהו משמין יותר לקראת הערב כדי שישבע. לא הייתי מהמרת על זה, כי גם עם הנקה הוא אמור לישון לפחות 3 שעות רצוף, אבל אם שום דבר אחר לא עוזר, זה שווה נסיון.
כשהוא ישן שינה עמוקה, האיברים שלו רפויים ואם תרימי מעט את היד שלו ותעזבי, היא תצנח בקלילות בלי התנגדות. שווה לחכות עד אז לפני ששמים אותו במיטה, זאת דרך ארוכה-קצרה.

תנסי לישון יותר שעות. או לישון מעט אחה''צ, או ללכת לישון מוקדם. זה מאוד עוזר לצלילות הדעת...........

שולחת חיזוקים חיוביים, אני יודעת שזה קשה!
שעות שינה ביוםאנונימי (פותח)

כדאי לאזן לו את שעות השינה ביום, שישן כמה שפחות במשך היום במיוחד בשעות הסמוכות לערב.

תחזיקי אותו בכח ער ביומיים הראשונים, תשחקו איתו עד שממש ירצה לישון ויבקש את זה ואח"כ ממילא הכל יתאזן אצלו והוא יהיה עייף בזמני הלילה.

ב. ליטופים במיטה בליווי שירה נעימה יכולים לעזור מאוד- ככה הילד מקבל תחושה נעימה,  תשומת לב ומגע ונרדם מתוך רוגע.

עם הבת שלנו זה הלך ברוך ה' מצוין, אין לנו מאבקים איתה פשוט אומרים איתה קריאת שמע, נשיקה ולילה טוב

ב"הצלחה.

 

הוא כמעט ולא ישן במהלך היום...מנטה

רק שעתיים בבוקר במעון ואולי חצי שעה בצהריים, כך שאחרי "טקס האמבטיה" הוא סחוט לחלוטין,

זה עדיין לא גורם לו להרדם לבד ולהתעורר פחות בלילה לצערי...

לגבי השירה והמגע, הוא פשוט כל כך בתוך הבכי שהוא לא שומע את השירים ולא מרגיש את הליטופים (זה אפילו יכול לעצבן אותו)

אבל תודה על הטיפים בכל אופן! לכולן!

עדכונים מהשטח  - אנחנו כבר ביום השני ל"כניעה מרצון", וכרגע אנחנו דבקים בזה, נמשיך עם זה בכל מצב לפחות שבוע- שבועיים בעז"ה,  כדי להפסיק קודם כל את הבלבול שנוצר אצל המתוקצ'יק, וליצור קביעות מסוימת.

מצטרפת לאופה, ולעוד מליוני אמהות!יוקטנה
תינוק קטן אמור לישון לצד (או על) אימו. ככה זה בטבע, ולזה הם בנויים ומצפים. מהבחינה הזו אנחנו דומים להרבה בעלי חיים אחרים שנולדים ברמת בשלות דומה לשלנו. כמובן, ניתן "לחנך" אחרת, אבל במובן הזה אנחנו מחנכים אותם פשוט שלא לצפות שאנחנו נטפל בצורך הזה שלהם. את שני הגדולים שלנו "חינכנו" להרדם לבד בגיל צעיר, אבל אני מרגישה היום שזה פחות נכון לי, ואת שני הגדולים הרדמתי בהנקה או בנענוע (לרוב טיול במנשא) עד גיל הרבה יותר מתקדם.
אני חושבת שלמרות שלקחתי על עצמי את ההרדמה שלהם, ולמרות שזה היה כשכבר היו לנו שני ילדים "גדולים" נוספים לטפל בהם תוך כדי כך (הם מאוד קרובים בגיל, ולכן היו אחים גדולים-מאוד-קטנים בעצם), כל העסק היה הרבה יותר פשוט וקל לי. אולי בגלל שהציפיות שלי היו שונות ופשוטות יותר, ולכן לא התאכזבתי.
נהניתי במיוחד להרדים את התינוקות תוך כדי שאני קוראת ספר במיטה לידם, או צופה בסרט, או בטיול נעים במנשא.
מחזור שינה של תינוק שונה משל אדם בוגר. הוא נמשך כ-45 דקות, כאשר במהלך 15 הדקות הראשונות היא קלה ביותר. אני ממליצה להעביר את התינוק למיטה 20 דקות אחרי שהוא נרדם, ואז סביר שהוא לא יתעורר כשתניחו אותו.
אני מזמינה אותך לנסות ולראות בזמן הזה של ההרדמה, זמן מנוחה גם לעצמך, זמן רגוע ושלו. אני חושבת שסביר שכשתרגישי שאתם מוכנים יותר לחינוך לשינה (וזה יכול להיות גם בעוד שבוע - לכל משפחה מתאים משהו אחר), יהיה לך גם קל יותר להיות קשוחה ;) בנוסף, אני מזמינה אותך להקשיב פחות למה שאומרים לך ש"צריך", ולהקשיב יותר לעצמך ולתינוק. אף אחד לא מכיר את התינוק שלך (ואת עצמך ואת יכולותיך) יותר טוב ממך, ולכן הסיכוי הגבוה הוא שאת יודעת מה הכי טוב ונכון לתינוק שלך ולכם כמשפחה. לפי מה שכתבת נשמע שאת קשובה אליו, מבינה אותו ממש טוב גם בלי מילים, ורגישה מאוד לצרכיו. אני מאחלת שהתקופה הראשונה והמבלבלת תעבור יותר בקלות!
את מעודדת אותי..חנהלה

כי כרגע אני ישנה ביחד עם הגדול במיטה וגם עם הקטנה הטריה..

והגדול ינק עד לא מזמן בכלל וככה נרדם. עכשיו  הוא נרדם עם הרבה סבלנות ולשבת לידו או בטיול (אם מזג האויר מאפשר..)

ולפני הלידה אמרתי שאת הבאה נחנך היטב נגיל צעיר..אבל זה לא הלך..(התיאשתי די מהר..)

אד אני לא צריכה להרגיש כזו אמא לא חינוכית?!...

לפעמים הדרך הקלהיוקטנה
היא גם הדרך הנכונה ;) לדעתי בעיקר הישראלים נוהגים לחשוב שאם זה לא כרוך בסבל, אז זה בהכרח לא טוב ולא נכון ;)
אולי בכל זאת...יהודיה מא"י

לישון איתו במיטה? תצמידו את המיטה לקיר, ותשמי אותובינך לבין הקיר. או אולי לשים מעקה למיטה, כמו זה ששמים לילדים קטנים? אם תצלחי למצוא פתרון שיאפשר לך לישון איתו במיטה בלי שיפול, לפי מה שאת מתארת זה הפתרון הטוב ביותר.

דרך אגב אני חולקת על אופה, החינוך של הילדים מתחיל עוד לפני שהם נולדים, בדוגמא אישית, והשלב שבו צריך להתחיל לחנך ילד באופן פעיל יותר זה השלב שבו ילד מתחיל להביע את עצמו ב"אני רוצה" במקום "אני צריך" של תינוק שרק נולד. זה קורה איפשהו בין גיל חודש לגיל חצי שנה.
אבל מה שכן, בגיל כזה ילד לא צריך גבולות נוקשים מדי.
וחוץ מזה אין לי מה להוסיף על מה שנאמר, בהצלחה לך

יעזור לך אם אגידחילזון 123

שהבת שלי בת שנתיים וחצי ואני מרדימה אותה על הידיים ובהנקה?

גם אצלי השינה שלה היתה תמיד מאד קלה, כל שן\דלקת אוזניים קלה\נזלת וכו' וכו' זה היה מליון התעוררויות.

(מתישהו זה משתפר...)

אבל בכל מקרה הכי חשוב לדעתי זה לא לבלבל אותו. אם לא מתאים לך לתת לו לצרוח במיטה תחשבי איך להרדים בלי זה. אולי במיטה שלך ואז להעביר לשלו, אולי להצמיד את המיטה שלך לקיר, אולי להכניס איזה שיגרת הרדמות שונה וקבועה, אולי רעיון אחר?

תודה יקירות!מנטה

כל כך שמחתי לקרוא את התגובות שלכן! בעיקר כי הן חיזקו לי את הבטחון לנהוג כמו שבאמת רציתי לנהוג.

הרבה יותר קל לי להרדים אותו על הידיים בנחת, הלילה כשכתבתי את ההודעה כאן ישבתי איתו על הידיים מכורבל בשמיכה שלו, הוא נרדם בקצב שלו מתוך רוגע ולא מתוך צרחות, ואני העברתי את הזמן בנעימים בלי תסכולים מיותרים.

את הגישה הקשוחה לקחתי מהמטפלת במעון, היא אשה מקסימה ונעימה ויחד עם זה מציבה גבולות מאוד מאוד ברורים לילדים. אצלה אין משחקים- אז הילדים מתנהגים בהתאם. אני רואה גם המון אמת בשיטה שלה, אבל ברור לי שמה שנכון במעון זה לא בהכרח מה שנכון בבית, ומה שנכון ל"כל ילד" לא בהכרח נכון לגבי הילד שלי  כמו שכתבה יוקטנה.

אולי תוכלו לחזק אותי גם בהתלבטות הקטנה הזו, בעיקר לאור מה שכתבה יהודיה מא"י- אין עניין לחנך כרגע? (אני לא מדברת על דוגמה אישית כמובן, אלא על הצבת גבולות וכד') זה לא דבר שיחזור אלינו אחר כך? מתי הוא ילמד להרדים את עצמו לבד? קראתי שהילד מפתח תלות גדולה בהורים כשהם כל הזמן עוזרים לו להירדם, זו גישה מיושנת?

אשמח לעוד קצת חידוד של הדברים מצדכן.

תעשי מה שמתאים לךאנונימי (פותח)
אני למשל, בניגוד לכל המגיבות הקודמות, כן מאמינה בחינוך כבר בגיל הזה ומיישמת. אם הילד (אפילו בגיל חודש) צורח במיטה 10 דקות, ואת לא יודעת על שום דבר אחר שיכול לעזור לו (הוא לא רעב\מלוכלך\חולה), אז לדעתי אין עם זה שום בעיה. לא שאני אומרת שזה כ"כ קל לי, אבל אם אני מאמינה שזה הדבר הנכון לעשות- אז אין לי שום יסורי מצפון.
אני מניחה שמילת המפתח פה היא האמונה במה שאת עושה. ברגע שאת חושבת שזה מה שנכון לילד שלך, תעשי את זה בלי שום יסורי מצפון בגלל מה שהסביבה אומרת.
נקודה למחשבה- נראה שהיום הלחץ החברתי הוא לכיוון הויתורים, ללכת לקראת הילדים לעומת הקשיחות של פעם. יש טוב גם בגישה הזאת וגם בגישה השניה, העיקר הוא למצוא את דרך האמצע שמתאימה לכל אחת.

גידול קל לכולנו!
אין שום דבר טוב בלתת לתינוק בן חודש לבכות 10 דק!!!בילי

הצרכים של התינוק הם לא רק: רעב/קקי/חולה וכו'... כמו שאת מציגה!

תינוק זקוק גם ובעיקר למגע חם של הוריו וזה בראש ובראשונה. תינוק בן חודש שבוכה מרימים על הידיים!!!

בתגובה לננסית - מסכימה ולא מסכימהאודי-ה

מסכימה שצריך לחנך להרגלים נכונים, אבל לא נכון שבגיל חודש מחנכים כך כיוון שזה גיל שעדיין אין להם את ההבנה של דחיית סיפוקים. אני לא ממש זוכרת באיזה גיל זה מתחיל. אולי סביבות ה-3 חודשים עד חצי שנה.
אני מאכילה לא בצורה ממש מסודרת ועם הגיל אני מנסה לסדר להם את הארוחות ע"י שאיבות ובקבוק וכו...
אבל כל אחת יכולה בדרך שמתאימה לה.

נראה לי שאם תינוק בגיל 8 חודשים בוכה זה כבר ממש לא הגיוני. אמנם הוא לא חייב לישון לילה שלם, אבל זה נשמע שמשהו מציק לו. ייתכן גם שבעיה רפואית. נראה לי שכדאי לבדוק.

לחנךחילזון 123

לדעתי תמיד יש עניין לחנך

אבל מי אמר שחינוך זה דווקא להיות נורא קשוחים וקרים חינוך של ילד זה גם לספק את הצרכים הרגשיים שלו לתת חום וביטחון. מה רע שלילד יש תלות בהורים, הם ההורים והוא באמת אמור להיות תליו בהם, הוא תינוק, תהיי בטוחה שבגיל 4 הוא ידרוש כ"כ הרבה עצמאות שלא תדעי מאיפה זה בא לך.

זה נח מאד להורים שילד נרדם לבד אבל מי אמר שזה דווקא גבולות? תחליטי את מה הגבולות שלך בבית שלך ותנסי ליישם אותם.

צודקת לגמרי חילזון...veredd

הבן שלי עבר תקופה שהוא היה פשוט צריך 2 דקות של בכי כדי להירדם- שום דבר אחר לא עזר- לא הנקה, לא טלטול ולא עוד בקבוק. הוא פשוט רצה שיניחו לו קצת. ובאמת ככה עשיתי. פתאום לפני חודש הוא התחיל לדרוש שוב להירדם תוך כדי הנקה- למרות שהוא בקושי יונק, כי הוא כבר בן שנה ושלוש, אבל זה כל כך קל להרדים אותו ככה, ואני בטוחה שזה שלב שעובר. לבינתיים, עד שהוא יצטרך שוב להיות לבד- אני איתו.

אני מאמינה שיש לזרום עם תינוקות. יש המון זמן לחנך אותם אח"כ, לבינתיים הם בעיקר צריכים שפשוט ישמרו עליהם ויאהבו אותם.

גם אני אני באותה סירה ממש!+שאלהבלה

יש כאן מישהי שקראה את "הלוחשת"?

שיטת "ההרמה הורדה " נשמעת לי מאוד הגיונית, במיוחד אם מתחילים מוקדם ממש, זה מן שיטת האמצע שבה מקנים לתינוק הרגלים נוחים ובריאים יותר בלי להביא אותו למצב של מצוקה.

העניין הוא שהשיטה  של "ההרמה הורדה"{לפי מה שקראתי -על- השיטה,אין לי את הספר} שהוא מצריך השקעה. כי ההרגלים אצל תינוק גדול כבר מופנמים בו וקשה לשנות אותם.

יש כאן מישהי שיישמה את השיטה הנ"ל?

הייתי ב-ד-י-ו-ק כמוךאנונימי (פותח)
אוי כמה שהמצב הזה מוכר לי...
כמה התייסרתי ביסורי מצפון על כך שבני לא נרדם לבד ושהוא נרדם בהנקה וכו' וכו'.
וכמה נכנסתי למאבקים בתוכי שככה זה טוב או להיפך ככה זה הכי טוב...
עד....
שפשוט החלטתי לזרום איתו ולהיות רגועה.
ולסמוך עליו -מתי שהוא כבר לא יזדקק לעזרתי הוא יראה לי את זה.
אין כאן שיטה נכונה, אלא יש שיטה נכונה ל-ך.
והכי חשוב ברוגע.
כרגע בני בן שנה וארבע לפני חודש החל להפסיק את ההנקה ל אט  לאט (אולי בגלל ההריון),
ועכשיו הוא נרדם במיטה לפעמים בעזרתי ולפעמים לא.
הכי חשוב ברוגע ולהאמין בו, מתי שהוא יהיה מוכן הוא יראה לך!
ועוד טיפ...veredd

דבר ראשון- חושך, וכמה שיותר חשוך יותר טוב (רק שתהיי איתו כדי שלא יפחד) כי החושך משחרר הורמונים בגוף שמסייעים להירדמות, אז גם אם החדר רק מעט מואר- יכול להיות שזה מפריע להירדמות. גם השינה הרבה יותר איכותית בחושך.

ודבר שני- בימים הקרים האלו, לפעמים פשוט לא נעים לקטנטנים להירדם שקצת קר (גם אם הם לבושים טוב ומכוסים טוב- עדיין קר) אז להשאיר רדיאטור על חום נמוך- מאחרי האמבטיה ועד הבוקר- לא צורך הרבה חשמל, וממש נותן הרגשה חמימה ונעימה. רצוי להשאיר בגדים רטובים בחדר כדי שלא יהיה יבש מדי (חוסך גם חשמל למייבש)

ודבר אחרון- אמבטיה מוציאה אנרגיות. במקום מקלחת קצרה, תמלאי את הגיגית במעט מים (מעט- אין מים בכנרת...) שימי כמה ברווזים ותני לו לשעשע את עצמו עד שהוא כבר עייף... אצלי זה לפעמים עובד כמו קסם. באמצע האמבטיה מתחילים פיהוקים ענקיים שלא היו שם קודם. כאילו הוא נזכר פתאום שהוא עייף.

אני יודעת שלא לגמרי חידשתי כלום, אבל כל מה שהזכרתי- זה כללים בסיסיים שפשוט שוכחים אותם לפעמים.

קראתי את הלוחשת לתינוקותאנונימי (פותח)
לחלק מהדברים התחברתי ולחלק ממש לא. מה שכן- צריך להזהר מאוד מהמלצות הספר לגבי הנקה- הן שגויות מיסודן, ולא תואמות את ההמלצות של איגוד ההנקה העולמי (IBLCE). יש להניק את התינוק לפי דרישתו בלבד ולא לפי השעון!
על הלוחשתveredd

שמעתי שתובעים אותה בגלל תינוקת שמתה מהתייבשות, כי הניקו אותה רק כל שלוש שעות לפי השעון.

זה נראה לי כל כך אכזרי להגיד לתינוק שעד עכשיו קיבל את האוכל כל הזמן "תחכה!" כאשר האוכל במרחק שליף ממנו.

ממש שיסלחו לי כל הנשים שהולכות לפי זה, אבל מכל ההזדעזות, אני הכי מזדעזעת מאימהות שהתינוקות הפיציים שלהן בוכים ופועים והן אומרות בשיא הנון שלנטיות "יש לו עוד חצי שעה"

תלוי בגיל.יהודיה מא"י
כשהקטן שלי הגיע לגיל חצי שנה בערך הוא היה כזה אקטיבי עד שהוא לא היה יושב לינוק יותר משתי דקות רצופות והיה חוזר לשחק. הוא פשוט היה מרגיע את הרעב הלוחץ והולך לשחק, וחוזר אחרי חצי שעה לינוק שוב. אז פשוט לא נתתי לו.כמובן שלא השארתי אותו לבכות לבדו או משהו כזה, אל החזקתי אותו ודאגתי לו. וזה עבד - תוך חודש חודשים הוא חזר לאכול ארוחות כמו שצריך. אז צריך לשים לב, כי להאכיל את התינוק מתי שבא לו, גם כשהוא גדל יכול להוביל להרגלי אכילה ממש לא בריאים. אני מכירה מישהי שבגיל 3 הבת שלה הגיעה לכזה עודף משקל גדול שהם היו צריכים לפנות לתזונאית כדי לטפל בבעיה. ויודעים מה - שמרתי עליה פעם, והיא הגיעה למצב הזה בגלל הגישה (שנכונה לתינוק קטן) שילד רעב צריך לקבל לאכול, ולא חשוב הנסיבות.

לגבי הלוחשת - קראתי קצת ולא אהבתי, בעיקר בגלל הגישה. לא "איך לגדל תינוקות בצורה הטובה ביותר" אלא "איך לגדל תינוקות בצורה הנוחה ביותר" ונכון שהנוחות והרוגע של האימא חשובים אבל בכל זאת...
תינוק בן 9 ח' יכול בהחלט לישון לילהאנונימי (פותח)

כשישנים בלילה יש מחזורי שינה של שינה קלה ושינה עמוקה, תינוק שרגיל להרדם על הידיים או ליד אמא ולא במיטה,אחרי שמעבירים אותו למיטה , כשהשינה קלה יותר הוא שם לב שהוא לא על/ליד אמא ואז הוא מתעורר לגמרי ובוכה, לכן חשוב מאוד שהוא יתרגל להרדם במיטה, זה דורש כמובן הרבה סבלנות ואורך רוח ו..זמן. כשמשכיבים אותו לישון אם הוא בוכה צריך מידי פעם לגשת אליו להרגיע אותו ולהגיד לו "לילה טוב, עכשיו הולכים לישון" וכד' אך לא להוציא אותו מהמיטה , רק שידע שלא השאירו אותו לבד, יתכן שהוא עדיין יבכה , אסור להשבר , כדאי להשאיר את הדלת חצי פתוחה כדי שלא יהיה לו יותר מידי חושך אך גם לא יותר מידי אור,וכל כמה דקות להרגיע , מיום ליום הבכי יפחת עד שהוא יתרגל לישון בלילה. אני לא חושבת שזה נקרא להיות קשוחה , זה גם למענך וגם למענו.תינוק שלא ישן טוב בלילה הוא עלול להיוות עצבני וגם האמא...(גם הבן שלי נמצא במעון עד כמעט 4 והוא ישן בלי בעיות מ-7 בערב עד הבוקר) בהצלחה!

זה פשוט לא נכון לתינוק שיונקאופה.
תינוק שלא ישןרבקה למפרט

כדאי לנסות כמה טיפות מגנסיום. מחולל נפלאות. זאת למדתי מהמורה שלי לרפואה משלימה .

אבל גם לא להירתע מלחבק אותו עד שירדם.

כדאי גם לבדוק אם לא כואבת לו הבטן. תה קמומליה או תה שומר יכול גם כן להועיל. שווה לנסות לפחות זה לא מזיק.

 

מה תפקיד המגנזיום?מנטה

להרגיע? צריך מרשם בשביל זה?

תה של איזו חברה? על התה של היפ כתוב רק מגיל שנה... 

עוד רעיוןאנונימי (פותח)

ראשית אני חייבת להגיד שאני מסכימה בהחלט עם הרעיון שכל אמא לכל תינוק צריכים לבנות את החיים ע"פ אשיותם, והצרכים שלהם ואין - נכון ולא נכון - מוחלטים.

עם כל זאת שני רעיונות שנכונים לי.

*  למרות שאני מניקה עד גיל מאוחר יחסית (בממוצע שנה וקצת) לרוב הילדים (יש לי 6 כרגע) הוספתי בקבוק לפני השינה, והם ישנים כולם מצויין פחות או יותר מגיל חודש ומעלה.

* לכל ילד יש לי את השיר "שלו" זאת אומרת שיר שמתנגן איתי בדר"כ עוד מההריון ואחרי הלידה, אני שרה לו/לה במהלך ההנקה ובזמן החיבוק שלפני השינה. השיר המוכר והיחודי שלהם מקנה להם תחושת ביטחון. וגם בגיל מבוגר יותר השיר מאפס אותם.

לדוגמא בני בן השבע - כשהוא עצבני או עצוב או כואב - אני מחבקת אותו ושרה לו את השיר שלו ("אחינו כל בית ישראל") והוא נרגע כמעט מיד. ולפעמים הוא אפילו מבקש, "אמא תשירי לי את השיר שלי."  וגם בני בן השנתיים שהמילה האהובה עליו היא "לא!" וכשהוא "לא!" רוצה לישון ואני אומרת לו שאשיר לו את השיר שלו ("לב טהור ברא לי א-קים") והוא עונה ב"לא!" ואני שרה הוא נרגע מיד ונינוח במיטה שלו.

דרך אגב - לאחר שנולד בני השישי הבן השני שלי שאל אותי איזה שיר בחרתי הפעם וכשאמרתי שאני מתלבטת בין שני שירים הוא עזר לי לבחור.

 

בכל דרך שתבחרי - היי שלמה איתה ולכי איתה עד הסוף. ושיהיה לך גידול נעים והמון נחת.

שיר פרטי! איזה רעיון חמוד!אני ירושלמית

הבנתי שזה עוד מההריון... או שלא?  את סתם ככה אוהבת לשיר כך שזה טבעי לך?

השיר לרוב מופיע בהריון סמוך ללידה.אנונימי (פותח)

בחלק מהלידות פשוט שרתי או שבעלי שר לי במהלך הלידה כדי להרגע, ולהתחבר לצד הרוחני של הלידה.

לצערי למרות שאני מאוד אוהבת לשיר, כבר לא כל כך יוצא לי לשיר חוץ מאשר לילדים.

אמא מנוסהאנונימי (פותח)
 מומלץ להוסיף דייסה לתינוק לפני השינה וגם כדאי לנסות לעשות אמבטיה לתינוק כל ערב בקביעות כדי להכניס את התינוק החמוד להרגלים. עוד טיפ-תשתי במשך היום תה קמומיל וזה יעבור בהנקה וירגיע את התינוק
אהבה (חיבוק  והנקה) אינה מקלקלת את השורהפיגא

בנוסף לכל מה שנאמר לטובת שיטת ההנקות, החיבוקים והנשיקות כשיטת הירדמות מועילה, יש מספר נקודות שאני רוצה להאיר\להעיר.

 ראשית, יש תינוקות ש"קראו את הספר" ויש שלא.  בספרי התינוקות כתוב שתינוק קטן צריך לישון המון המון שעות ביממה.  מה לעשות, התינוקות\ילדים שלי לא קראו את הספר (רובם באמת התקשו בלימוד הקריאה...) ולא ידעו שהם אמורים לישון 16-20 שעות ביממה כשהיו זעירים, או 12 שעות כשגדלו מעט.  7 ברוטו הספיק להם.  הם היו ערניים, שמחים ופעילים כל יתר היום (על פי רוב).  כל הנסיונות לשדל אותם לישון (תוך כדי הנקה או התנדנדות עדינה) הסתיימו באמא עייפה ותינוק ערני לחלוטין!

דבר נוסף, טראומות יש בכל גיל.  אחד מילדי בגיל תיכון חווה חוויה טראומטית.  בימים הראשונים לאחר האירוע, הוא התקשה להרדם, כי כשהוא נרדם הוא נתקף סיוטים ולכן פחד להרדם.  כעת, כחדשיים אחרי האירוע, קורה שהוא עדיין מתעורר מסיוטים (ותודה לאל שהלילות האלה מתמעטים).  מצד אחד, הוא לא רוצה להעיר אותי, הוא כבר "גדול" ויכול להתמודד "לבד", מצד שני, הוא זקוק לאהבה, חום, חיבוק ותמיכה, כי קשה להתמודד לבד. 

אמנם אפשר להרגיל (=להכריח) תינוק להרדם לבד ולישון לבד, אך אם נזכור שהעולם הגדול הוא 'בריאה משונה' עבור התינוק, והוא כל הזמן צריך להתרגל לדברים חדשים שקורים, ושאין לו שום שליטה עליהם, יש תינוקות שהחיים שלהם מעט טראומטיים בשבילם, למרות שהחיים שלהם נורמליים לחלוטין (מנקודת המבט של המבוגר). 

נכון, אולי הוא יבש, שבע ובריא, אך מי יתחייב שאין לו איזו טראומה קטנה - תינוק אחר במעון לקח לו את הצעצוע, והתינוק שלי לא הצליח להחזיר לעצמו את הצעצוע. או, הוא רצה את אמא, ואמא התעכבה לרגע, והוא מאד דאג שאמא לעולם לא תחזור. 

"אז מה?!?"  אז בשבילו זה טראומה, וחוזר בלילה לנדנד לו, והוא רוצה לוודא שאמא באמת באמת נמצאת קרובה וזמינה.

ויש את התינוקות שזקוקים לאמא מחבקת ומלטפת ברב שעות היום.  זה לא פינוק אלא צורך פנימי שעדיין אין להם יכולת לבטא במילים, רק בבכי.  הצורך הזה גם איננו "אין" ואינו "מודרני", כי אנו חייבים ללמוד  וללמד (כך אומרים לנו) להיות עצמאיים...  [וסתם ליידע כללי, כל התינוקות שלי, שינקו הרבה מאוד, והיו כרוכים סביבי, הם היום מאוד מאוד עצמאיים, למרות כל מה שהדודות הטובות אמרו לי והזהירו אותי... ואולי דוקא בגלל ששבעו מאמא, הם יכולים לצאת לעולם הגדול...]

דבר נוסף, היתה מי שהציעה לישון עם התינוק במיטה שלך ולוודא שאין באפשרותו ליפול (להצמיד את המיטה לקיר, לשים מעקה).  היתרון הגדול בשיטה זו היא שאתם ישנים ביחד, חולמים ביחד, ואפילו כשהקטן מתעורר בלילה, מכיוון שאתם ישנים ביחד, מחזורי השינה שלכם חופפים, ולכן- נוח לך להתעורר, בד"כ תתעוררי מתוך שינה רדודה, שאז נוח להתעורר,  ולא מתוך שינה עמוקה.  בנוסף, לא תיאלצי לקום וללכת אליו, הוא צמוד אליך, וגם, יתכן שתוכלי להרדם תוך כדי הנקה (בגיל 9 חדשים, עד 120 שנה) הוא כבר בקי ברזי ההנקה, ויוכל לינוק בשכיבה\שינה.  על פי רוב, התעוררות הילד אינה הבעיה, אלא העייפות שלנו כתוצאה מכך.  אם נשכיל לישון איתו (עם מחזורי השינה שלו ואיתו במיטה), השינה שלנו תהיה נעימה יותר ורציפה יותר.

אפשרות אחרת להרדמה היא שהמיטה שלו תהיה או מיטת נוער עם מעקה או מזרן על הרצפה בחדר שלכם.  במצב כזה את יכולה להרדים אותו בשכיבה צמודה אליו, ולהתגלגל ממנו בעדינות אחרי שהוא נרדם (והוא יהיה מוגן מפני נפילה חלילה באמצע הלילה). ואם הוא במיטה שלו, תוכלי לשקול אם לישון איתו כשימאס לך לקום אליו באמצע הלילה, לרווחתך ולרווחתו.

ידועים גם מקרים של תינוקות\ילדים שמפני שהיו אצל מטפלת (גם האהובה ביותר) בחלק ניכר מהיום, השתדלו להיות ערים כמה שיותר בלילה, כדי להיות עם אמא ולספר לה כמה מתגעגעים אליה... 

משאלתך נשמע שאת אמא ל-מ-ו-פ-ת, אבל החיים המודרניים (כל ילד בחדר שלו... ההורים בחדר שלהם, מנותקים מהילדים...) מאד מבלבלים אותנו ומרחיקים אותנו מהתחושות האמהיות הטבעיות שלנו.

וסליחה מראש מכל האמהות שדוגלות בשיטה של "לא נורא אם יבכה קצת, הוא יתרגל לישון לבד", 'קצת' זה מושג מאוד יחסי.  מבחינתי, ואני יודעת שלא כולן חושבות כמוני, הילד למד שאמא היא אמא רק כשנוח לה\כשהשמש זורחת\כשהבעיה כל כך גדולה שאי אפשר להתכחש לה.  אני משתדלת לבחור להיות אמא 24 שעות ביממה.  גם הגדול שבאוניברסיטה יודע שאמא מבקשת לצלצל גם ב- 2:00, בבוקר כשלא טוב לו, וגם הבן בצבא.  אמא היא משימה עד 120, גם ביום וגם בלילה.  ולפעמים, כשחשוך, דווקא אז זקוקים לאמא יותר, כדי למיס את החושך שלכאורה שולט.

מסכימה איתך...veredd

פיגא, על רוב הדברים שאמרת, אבל למרות שאת צודקת בעיקרון, את לא יכולה להתעלם מכמה דברים חשובים...

קודם כל, שינה עד גיל מאוחר עם תינוק במיטה יכולה מאד להפריע לזוגיות, במיוחד כשיש כמה ילדים ובקושי מוצאים זמן אחד לשני, ופתאום בלילה אפילו יש לכם "הפרעות". הפרעות חמודות אומנם, אבל עדיין. אני מאמינה שיש משהו של צניעות בכך שילדים ידעו שלהוריהם יש חדר משלהם, ולילדים יש חדר שלהם.

זה א', ודבר שני- לשכנתי, למשל, יש ילד בן שנה ושלוש, והיא עדיין מניקה אותו בצורה של תינוק בן חודש, כלומר- הוא בוכה ובוכה והיא ישר שולפת לו. אז למרות שגם אני מניקה עדיין, והילדים שלנו באותו גיל, זה נראה לי מוגזם לתת לילד תמיד תמיד בדיוק מה שהוא מבקש מתי שהוא רוצה. זה לא נורמלי לאישה עם עוד 3 ילדים לא קלים בבית להניק כל שעתיים תינוק שכבר הולך ומדבר... זה נראה לי לא כל כך בסדר.

יכול להיות שאני טועה, אבל פשוט נראה לי לא נכון הקטע של הטראומות. אם כל דבר כזה קטן מפריע- אז איפה שמים את הגבול? מה אם התינוק בוכה מ-2 בלילה עד הבוקר, (לא תינוק בן יומו- אלא נגיד 9 חודשים ומעלה) ואת יודעת שכלום לא מציק לו, ועדיין ממשיכה להרגיע, לנענע וכו'. זה באמת יעזור אם תמשיכי? ומה אם הוא רק רוצה כמה דקות של בכי כדי לפרוק מתחים ואז הוא יישן כמו מלאך? אז בטח לא להשאיר אותו 15 דקות צורח, אבל אם הוא רק מיילל קצת ונכנסים כל כמה דקות לחדר לליטופי- זה באמת כל כך נורא?

אולי אני טועה, אני עוד טרייה בזה...

^^^ צודקת מאוד!!!אודי-האחרונה
התיעצות אמצעי מניעה אחרי לידהאנונימית בהו"ל

אז מחר יש לי תור לרופאת נשים אחרי לידה ואני לא מפסיקה לחשוב על איזה אמצעי מניעה אני רוצה.

ניסיתי להתקשר היום כמה פעמים להתייעץ עם מכון פועה אבל כנראה אין שם נציגים היום

אז חשבתי להעזר בחוכמת ההמונות

בעצם אחרי החתונה ועד ההריון הראשון הייתי קצת עם גלולות וגם בין ההריון הראשון לשני וזה ממש לא עשה לי טוב מבחינת המצב רוח והחשק.

אחרי הלידה השניה שמתי התקן נובה טי (לא הורמונלי) והיה לי מדהים! הרגשתי מחוברת לעצמי ובעלי התלהב כי אף פעם לא חווה אותי ככה.

אבל זה עשה לי ווסתות מאוד ארוכות וכואבות והייתי רוצה לנסות משהו אחר בכלל זה

מבחינת בעלי הוא חושב שזה עדיין שווה את זה כי למרות שהזמן שבו אנחנו מותרים הוא קצר יותר אנחנו בכל זאת יותר יחד מאשר עם גלולות כי יש חשק. וגם הוא מקבל אישה נחמדה יותר באופן כללי כשלא שולטים בי ההורמונים.

אבל ניסיתי לחשוב אם יש פתרון שהוא טוב יותר, חברה המליצה לי פעם על נובהרינג

ניסיתי אחרי הלידה השניה לחודש והיה לי ממש מוזר התחושה בנרתיק

הבנתי שאולי לא הכנסתי עמוק כמו שצריך, איך זה אמור להרגיש? וזה לא מפריע באינטימיות?

וזה משפיע על מצבי רוח וחשק?

הצ'אט המליץ לי על התקן הורמונלי במינון נמוך

מישהי יודעת לספר לי על זה?

ובכללי אשמח לשמוע מנסיונכן, די בלחץ להגיע מחר לרופאה עם כיוון מסוים

אגב, אפשר לבקש ממנה כבר באותה הזדמנות להכניס התקן אם אבחר בזה?

תודה מראש!

קוראת הכל

עוקבתניקזמני

לגבי הנובה טישימושית

לדעתי אם זה עובד לך ואת מתכננת מניעה של יותר משנה הייתי מנסה את זה שוב,

במקביל לוקחת ברזל וB12 ומקפידה שהם יהיו על הצד היותר גבוה של הטווח הרצוי כי זה מאוד משפיע על אורך הדימום, וגם לוקחת ביופלונאידים.

מהיום השלישי לדימום הייתי שותה מיץ לימון טבעי- פעמיים ביום כל פעם לימון אחד, שותה המון מים

ובימי הדימום שוטפת את האזור עם מים בצורה תכופה (לפחות 5 פעמים ביום בשרותים)

נובה רינג יכול לעשות השפעות הורמונליות, יש נשים שזה טוב להן יותר מגלולות ויש הרבה שלא.

אני לבנתיים חזרתי שוב ושוב להתקן הלא הורמונליקנקן שבור

לא מצאתי משהו אחר שמשתווה לאיכות חיים איתו

כנו שכתבת, אישה נורמלית, עם חשק, שמחה ימרוצה בסך הכל

ולא גוש הורמונים עצבני ;)

מסייגת שאצלי הדימום במחזור כן בד"כ כרגיל, הפסק ביום החמישי גג שישי.

אם את יוצאת עם תובנות תשתפי, אשמח להחכים

יש דיאפרגמה (לאחר שאלת רב)פרח חדש

מניעה מקומית שלא משפיעה על כלום

בשימוש נכון מונע באחוזים גבוהים

לפי הסיפורים שאני שומעת עם התקנים לא הורמונליים נראה לי שזה כבר די דומה מבחינת האחוזים..

זה עדיין נחשב לפחות אחוזי מניעה, וגם פחות נחשימושית

מבחינה מסויימת בקטע של השימוש.

אבל זה בהחלט אופציה טובה למי שהתקן ממש לא טוב לה

אני באמת לא בטוחה שזה פחות באחוזיםפרח חדש

יש ככ הרבה סיפורים של נשים שנקלטו עם התקן

או התקן שזז או נפלט ולא שמו

אם הולכים למתאמת אני חושבת שהאחוזים ממש גבוהים

אני אישית משתמשת בזה בלית ברירה ונורא חששתי מזה כי אני בלי מניעה נקלטת מיידי (נדיר שקרה שהייתי בחי מניעה ולא נקלטתי..)

ובינתיים זה מןנע כבר כמה חודשים

כך שבלי ספק זה עושה את העבודה

בסקרים על מניעה, אחוז המניעה שלו נמצא פחות מאחוזשימושית

המניעה של התקנים, וגם בין התקנים יש הבדלים...

ובע"ה את תהיי שייכת לאחוזים הרבים שזה מונע להן מצוין

האמת שאני לא ככ סומכת על מה שאומריםפרח חדש

על התקנים

שמעתי ככ הרבה סיפורים שזה לא הגיוני האחוזים שמדברים עליו

אני אבל יכולה להבין שזה באחוזים יותר גבוה מדיאפרגמה אבל עדיין כנראה שההורמונלי או הורמונים בכללי (גלולות, טבעת וכד) כנראה קצת יותר יעילים מהתקן נחושת

הסקר שראיתי (הייתי חלק ממנו) מראה אחרתשימושית

התקנים בראש הרשימה בצורה מובהקת.

זה היה 3 סקרים בשנים שונות.

ובכל אופן אם אין סיבה להחליף מניעהשימושית

אז גם אם הדיאפגרמה ממוקמת באחוזי מניעה פחותים מהתקן אין סיבה להחליף, זה לא אומר שבדיוק את תהיי מהאחוז שזה לא היה המניעה המספקת...

נכון. עדיין בהרגשה שלי אניפרח חדש

כאילו כל חודש לוקחת הימור (בשלב זה בחיים זה בסדר מבחינתי ההימור הזה)

אבל ככל שעובר הזמן אני חושבת שזה באמת מונע טוב כי ברור לי שבלי מניעה כבר הייתי נקלטת מזמן.. (כמובן הכל בידיים של ה' אבל מנסיון עבר)

לא הייתי קוראת לזה הימור שימושית

בשונה מנרות ושקפים שזה באמת הימור, למרות שגם זה יש נשים שזה עובד להם יופי במשך כמה שנים.

יתכן וזה קשור לזה שהתקן זה משהו שאי אפשרפרח חדש

לפספס כמו גלולה או דיאפרגמה?

לפעמים אפילו לא קולטות שדילגו על גלולה

כך שהמנייה עצמה כן מונעת טוב הבעיה זה בשימוש שלה

בהחלט גם קשור לזהשימושית

חוץ מדרך המניעה (כלומר איך הסוג מניעה מונע את ההריון) חלק נכבד ממה שמשפיע על איכות המניעה זה כמה סיכויים שהשימוש במניעה לא יהיה טוב.

למשל התקן בלרינה הוא התקן לא מומלץ כי הוא נפלט/זז מהמקום הכי הרבה פעמים בגלל הצורה של ההתקן שאומנם חוסכת את הדלקות שקורה הרבה פעמים עם התקן אבל זז יותר בקלות.

גלולה זה לא רק לדלג, זה גם אם היה נניח וירוס בבטן אז יש טווח זמן של בערך שבוע שרמת ההשפעה של הגלולות יורדת וצריך להשתמש במניעה וספת או לא לקיים יחסים

גם דיאפגרמה עלולה אחרי תקופה לא ממש להתאים וכו' בלי ששמים לב...

לכן מאוד חשוב בכל סוג של מניעה זה ממש להקפיד על ההוראות, וחוץ מזה להחליט על מניעה לפי רמת הדחיפות במניעה

גם את זה בדקתי, אני רוצה משהו בלי התעסקות בכללקנקן שבור

תודה!

אם ההתקן לא עושה לך בעיות אז בטח שזה עדיףפרח חדש

אבל להרבה נשים זה משפיע על אורך הדימום, כתמים, כאבים ברחם

אז הדיאפרגמה במקרה כזה לא חושבת שזה משהו שההתעסקות איתו אמורה להרתיע.

כמו להגיד שבוסת צריך להתעסק עם פדים וכד' אפילו פחות מזה..

זה משהו ככ בקטנה ומהיר וקל שבאמת לא מפריע לכלום

ואם את מזהה ביוץ בכלל אפשר לשים רק בימים הפוריים

אבל כן חשוב לי לכתוב שוב שחייבים לשאול על זה רב לפני כי הבנתי שיש פסיקות שונות בנוגע לשימוש בזה (אצלי הרב התיר אחרי שכל האופציות האחרות לא באו בחשבון בשום צורה)

מסכימה עם כל מילה, ב"ה שאצלי טפט טפוקנקן שבור

זה בסדר

טיפה הכתמות פה ושם ופעם ב מאריך לי את הווסת ביום יומיים. חוץ מזה שום דבר אקוטי.

כן אכתוב שיש לי חברות שמאוד השתנה אצלן איך שההתקן תפקד מפעם לפעם (מהתקנה אחת להתקנה אחרי לידה אחרת), אז אם זה אופציה לנסות שוב ואם לא ילך לחשוב איזה עוד סוגי מניעה אפשריים, אולי שווה לשקול את זה

אצלי לצערי לא היה הבדלפרח חדש

זה גרם לי לדלקות

3 התקנים שונים

נובה טי

גנפיקס

ומירנה

כנראה שאני רגישה לחומרים שיש בזה.

אולי בעתיד כשאסיים את הילודה אשקול לנסות שוב כי אז אין את הפחד של פגיעה בפוריות

את רגישה לעגילים שלא מזהב?שימושית

זה בד"כ הולך יחד, רגישות למתכת. (יש הרבה שרגישות לעגילים ולא להתקנים אבל אין הרבה שרגישות להתקנים ולא לעגילים)

ואם בעתיד יהיה לך צורך לנסות שוב התקן הייתי מנסה פלקס-טי מהסוג שמצופה פלסטיק כי יש יותר סיכוי שיעבור אצלך בשקט בלי דלקות.

האמת שלא יודעת. אני הולכת רק עםפרח חדש

זהב או מצופה זהב

מי ישמע שאני כזאת עשירה חח.. פשוט הולכת עם כמה עגילים קבועים כמה שנים ומידי פעם בעלי קונה לי חדשות ואם כבר קונה אז משקיע..

אבל ממש מעניין לגבי ההתקן עם הפלסטיק אני אברר את העניין בהחלט לפעם אחרת

מעניין, אני ממש רגישה אם הולכת לא עם זהבקנקן שבור

וההתקן בסדר גמור לי

@פרח חדש וואו לא הכרתי שההתקן גורם לכאלה דברים, אויש מבאס ממש

כי תכלס זה האופציה הכמעט יחידה של שגר ושכח באמצעי מניעה

מבאס מאודפרח חדשאחרונה

היה לי ממש כיף עם המירנה לא לקבל מחזור..

ממש באסה

אני היחתי מנסה התקן הורמונלימקרמה

ההורמונים בו משמעותית פחות מגלולות

וזה גם בהפרשה מקומית

יתכן ולא ישפיע בכלל על המצב רוח

הענין הוא שעד שלא מנסים לא יודעים

אולי שווה לנסות לא הורמונלי מסוג אחר?שלומית.

יש למשל בנות שהג'נפיקס או הבלרין ( אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים) גרמו להן לפחות תופעות לוואי מהנובה טי

תודה רבה לכולן, קוראת ומחכימהאנונימית בהו"ל

מה ההבדל בין ההתקנים האלה, הם כולם נחושת?

ממש קשה ליאובדת חצות

הילדים עלו לכיתה א וזה משמח ומרגש ב"ה

אבל מרגיש לי כבד כל הסיטואציה

השבוע הזה הרגיש כמו נצח

ועוד לא התחלתי שיעורים פרטניים ואת כל המערכת האמיתית שלי בעבודה

לארגן תיקים, לשדל אותם לעשות את זה איתנו, להכין אוכל, להשתגע כי הם בררניים ואחרי שטרחת לתאם עם כל אחד מה הוא אוהב לראות שלא אכלו כמעט כלום,

פתאום זה לוקח מלא זמן

פתאום זה פחות קליל מהגן ויותר דורש ומחייב

זה מתערבב לי ונוגס לי בזמן שגם ככה לא היה לי עם מטלות הבית והעבודה שלי

שולחים שיעורי בית פתאום בשעה שש בערב אחרי שחשבתי שאין כלום וזה מפתיע

ועוד צריך לעקוב אחריהם באפליקציה אחרי החגים

וואיייי זה ממש מלחיץ וקשה

גם ככה היה לנו לא פשוט עם התנהלות והתארגנות

פתאום במקום להנות איתם אני רוצה כבר לסיים את המטלות וזה מרגיש גם להם כבד ורציני ומחייב

במקום פשוט ללכת לגינה ולהנות כמו פעם

איך הופכים את ההתנהלות לזורמת ופחות מלחיצה לי ולהם? מי יכול לתת לי לו"ז לכיתה א אחר הצהריים?

היום חזרתי מפורקת מיום עמוס בביצפר

שמתי להם טלויזיה והלכתי לנוח

אח"כ כשקמתי שניהם בכו וצרחו (לא מווסתים)

אחד רצה להזמין חבר מהגן וכשהוא לא יכל הוא ממש בכה וצרח והשני בכה וצרח שהוא רוצה גינה

ואני פשוט רציתי להתחרפן

כואב לי הראש

ועוד לא הכנו מערכת

והבית עם כביסות וכלים

ועוד לא הכנתי שיעורים לעצמי למחר מה הולכת ללמד

אתמול ישבתי עד 12.30 בלילה להכין כי אחד הילדים בכה שכואבת לו הרגל והייתי צריכה להרגיע אותו

אני חייבת לו"ז ערב

מרגיש שהכל נהיה יותר מורכב ומסובך בהרבה ואני צריכה שוב להוריד משעות העבודה כדי לצלוח את כיתה א עם שניים

אני פשוט לא יודעת איך להתנהל נכון ולסנכרן אותם ואותי במתכונת החדשה

עוד לא דברתי על חוגים והסעותאובדת חצות

שכבר ניסינו שני חוגים לכל אחד

וההתנהגות שלהם והעקשנות והסירובים לעזור/להתקלח/מאבקים

אני יכולה לישון מוקדם ולהשאיר את הבית נוסע או שוב לא להכין שיעורים למחר ולהיות בלחץ לעבודה שלי

או שהכל יהיה פיקס ולישון מאוחר מאד

מציעה לך לחשוב על שעה שבה מבחינתכם הם צריכיםשמשית123

להיות במיטות, ומשם ללכת אחורה לכל משימה ועוד קצת מרווח להתמרחויות.

יש לי ילד בכיתה א בשעה 19 הוא אחרי מקלחת אוכל. אם את צריכה זמן להתאושש אחרי עבודה אז ממש לא לרשום לחוגים.

באיזה שעה אתם חוזרים הביתה?

כשהם ילכו לישון בשעה סבירה זה ישפיע גם על היכולת שלהם לשתף פעולה ( לא פותר את כל הבעיות, אבל עוזר מאוד), יישאר לך זמן למטלות הבית ותוכלי לישון בשעה סבירה ולחזור פחות גמורה מהעבודה.

הודעות ששולחים בשעות מאוחרות, האמת? שולחת פתק שלא עשינו כי קיבלנו את ההודעה מאוחר ולהעלות את העניין באסיםת הורים.

אני לאט לאט למדתי שתחילת שנה זו הצפה והרבה הודעות ולהחזיק ראש, יודעת שאחרי החגים דברים נראים אחרת

כשהילדים רוצים להזמין חבראובדת חצות

ואני אומרת לא הם ממש בכו וצרחו

יצא לי החשק להזמין להם

ומצד שני מבינה את הצורך החברתי

אבל התגובה שלהם הפתיעה אותי

שמתי להם מסך והלכתי לנוח שעה

וכשקמתי לאחד הייתה ציפיה שאזמין חבר

והשני רצה ללכת לגינה

ושניהם צרחו והיו לא מווסתים

ונראה לי שהזדקנתי בשנה

לא הייתי חד משמעית איתם והתבלבלתי שהיה

איך אתן מתנהלות מול זה?

לפי מה שמתאים ליהמקורית

הרצונות שלהם זהנחמד אבל זה צריך להתאים גם לי. בטח במשו לא אקוטי כמו לפגוש חבר

אמרת לא והוא מתבאס? תני לו. לא חייב לרצות אותו. הוא יצרח עד שיירגע,תתני לו חיבוק ותמשיכו הלאה בחיים

איזו שעה זו היתה?שמשית123

אני גם תמיד מסכימה להזמין ללכת, אפילו שיש לי ילדים גדולים שיכולים ללכת לבד ולחזור לבד אם אני מרגישה שזה ישבש את הלוז ולא מתאים לי, אז לא

גם אצלי התחיל כיתה אילד בכור

ובכללי התחלות חדשות

הם חוזרים ממש מוצפים

וטלוויזיה זה עוד יותר מציף

אז לא אומרת לא להביא אם את צריכה רגע לנוח, פשוט להבין שזה התוצאה של אחרי ולנשום עמוק לקראת זה

אני מעדיפה לשבת איתם רגוע כשהם חוזרעם ואז להוציא משחק שלא הוצאנו מלא זמן- פליימוביל, מגנטים

ולשכב על הספה לידם כשהם נכנסים לקטע

קופסאות אוכל- הכנתי איתם ביחד טבלה של מה מכינים כל יום. הם החליטו מה כל יום, רק דברים שהם אוהבים. שוקולד מסכימה ביום שישי. ואז זה ממש מסודר לנו ולהם

קופסאות אוכל מכינה בערב

ושיעורי בית אצלנו זה בקטנה עכשיו.. אז לפעמים כשחוזר מהבית ספר ולפעמים בערב כשרגועים יותר

מה עם בעלך? אנחנו מנסים לסדר את הבית תוך כדי המקלחות וההרדמות ומה שנשאר אז אחרי שנרדמים

רק לגבי המערכת- בגיל הזה (וגם אחרי) אני מכינה להםיעל מהדרום

לק"י

אלא אם כן, יש להם רצון להכין בעצמם. וגם אז צריך להכין איתם או לבדוק שהכינו נכון.

יבוא יום והם יכינו. תורידי מעצמך דברים מיותרים.

הלוז שלי לכיתה אהמקורית

היה צהרון

וחוג אחד בשבוע לכל ילד ונגמרתי

אם את שואלת אותי זה נחמד אבל לא מאסט. יותר חשוב בעיניי לשבת איתם על שיעורים ולצאת לגינה/ לעשות ערב בבית. החיים עמוסים וסה קשוח אחרי יום עבודה להתחיל חוגים גם, בטח כשאת ככ עמוסה. אז הייתי חושבת על זה שוב, מבחינת תדירות וכמות ונחיצות

מעירה מוקדם משכיבה מוקדם

מערכת אני דואגת להם כי לא ציפיתי מהם לדאוג לזה בטח לא בתחילת שנה

לדעתי הבעיה היא שאת עובדת גם אחרי שעות העבודה, והרבה. זה גוזל ממך מלא אנרגיות וזמן

הייתי הולכת לכיוון של הפחתת עבודה יומיומית מהבית ככל הניתן. את גם בנאדם.

מה יש להכין מערכת בא'?חילזון 123

מה יש להם חוץ מחשבון ועיברית?

אצלי הם לוקחים כמעט הכל כל יום ודי.

לא הייתי משדלת אותם להכין איתך. אפשר לחכות עם זה.

אוכל - תחליטי איתם תוכנית מראש לכמה ימים ותכיני להם זריז לבד.

תודיעי להם שחברים תזמינו רק בהמשך אחרי החגים.

ומסכימה שזה עמוס ומלא דברים קטנים ומעצבנים בבת אחת. אחכ זה מתאזן לדעתי.

אצלינו יש גם מדעים/ הלכה/ משנה ועוד....יעל מהדרום

לק"י

אבל אני בהחלט מכינה לה בעצמי.

לפעמים היא רוצה להכין, אז מכינות ביחד.

בחודשים הראשונים בכיתה א?חילזון 123

וגם אם יש, זה דברים שנשארים בתא לא?

וגם אם אין תא, בכיתה א' אין קיצושע או חומש הכל חוברות דקות

ההתחלות קשות 🤍כתבתנו

זה בהחלט שינוי משמעותי, ולוקח זמן להתניע את זה. זה הכי הגיוני וטבעי שעד שזה יכנס לשיגרה יותר מוכרת והמשימות יקחו הרבה פחות אנרגיה- זה יהיה איטי ומעצבן ודורש ריכוז גבוה ויותר כוחות כדי להשתלט.

לא כיף, חיבוק גדול, בעזרת השם אחרי תקופת הסתגלות לחוצה יותר זה אמור להסתדר.

עד אז, להיות בחמלה כלפי עצמך וכלפי כולכם. לא להצליף בעצמך על כל טעות, גם לך קשה ומותר להיות אובדת עצות 😉, טעויות הן חלק מהחיים והן מדייקות אותנו ומציבות לנו מטרות שיש דרכים להתקדם אליהן. לחבק את הילדים ולהיות איתם בזה גם אם אמרתם להם לא, ואגב, לגמרי יש בהם כוחות לשרוד כשאומרים להם לא.

ובבקשה, אל תשמעי את זה בטון מנוסה ומתנשא, כל כך מכירה שהתקופה הראשונה של שינוי גדול היא כבדה פי שמונה מהשיגרה שתגיע. ומה שרובנו חוות כל פעם עם ילד אחד- אצלכם זה כפול! אז זה באמת נורמלי ההרגשה שדברים יצאו מאיזון ואני מעריכה שתוך שבועיים שלושה זה יהיה בעזרת ה' מאחוריכם. בהצלחה יקרה, זה באמת לא פשוט.

אצלינושיפור

משאירים הכל במגירה בכיתה, חוץ מחוברת קריאה שחוזרת הביתה לשיעורי בית כל יום. אין אצלכם מגירה בכיתה להשאיר חוברות?

ולא בסדר ששלחו שיעורי בית ב6, הייתי מוותרת באותו יום...

לא חייב חוגים אם זה מעמיס. השנה לא רשמתי אף ילד לחוג כי הרגיש שזה יותר מדי בשבילי.

כל החוסר ויסות הרגשי ישתפר עם הזמן. הגיוני שהם עדיין מוצפים מתחילת שנה.

ולגבי אוכל, לא להתרגש מזה שלא אוכלים. חבל, זה יוצר לחץ סביב האוכל. אולי תעקבי בשביל עצמך כדי לראות מה אוכלים ומה פחות (נגיד שמתי לב על אחד הילדים שלי שאם אני מביאה לו אותו כריך יומיים ברציפות אז ביום השני הוא פחות אוכל ומאז אני יותר משתדלת לגוון) אבל אל תדאגי, הם לא ירעבו...

אצלינו הדבר היחיד שהשתנה בלוז צהריים בתחילת כיתה א' זה 10 דקות שיעורי בית שהתווספו.

אתם ממש בתחילת שנה, לאט לאט תלמדו איך לסדר את הלוז בצורה יותר יעילה, וכולם יסתגלו ויהיו יותר רגועים. אל תרגישי שהמצב כרגע זה המצב הנתון לכל השנה. שיהיה בהצלחה!

דבר ראשוןהשם שליאחרונה

תמיד ההתחלה קשה, אחר כך הם מתרגלים ואת מתרגלת והסדר יום החדש כבר יותר זורם.

בשלב הזה לא צריך לדרוש מהם לסדר את התיק.

אם זה בא מהם, אז מצוין, אבל אם לא- יותר קל לארגן לבד מלרדוף אחריהם.

בהמשך הם ילמדו לקחת אחריות ולסדר את התיק.

לגבי האוכל, אני מבינה שזה חדש לך כי בגן עם קיבלו אוכל.

לא צריך יותר מידי להשתגע.

אם הם אוהבים משהו מסויים ואין להם צורך בגיוון, אפשר לשלוח כל יום אותו דבר.

וגם אם הם לא אכלו, לא להילחץ מזה.

אפשר לנסות אפשרויות שונות ולמצוא מה הם אוכלים, אבל בלי לחץ.

אם יותר קל לך, אפשר להכין את האוכל מהערב.

אם שולחים שיעורי בית רק בערב זה לא תקין, וכדאי להגיד למטרה.

אפשר לשאול את הילדים מה היה לשיעורי בית, יכול להיות שהם ידעו מעצמם, או לבדוק אם סימנו עמודים בחוברת.

פעילויות אחר הצהריים, זה תלוי ביכולת שלך.

את יכולה להסביר להם שבתחילת השנה לוקח זמן להתרגל, ולכן כדאי פחות ללכת לחברים וכד'. ובהמשך תוכלו לחזור לפעילות אחר הצהריים.

מתי הילדים חוזרים הביתה?

יש הבדל אם מסיימים מוקדם, או שיש צהרון.

אצלינו לא היה לוז ממש קבוע.

היינו חוזרים הביתה בסביבות 14:15 אוכלים ארוחת צהריים.

לפעמים מייד אחרי זה היה שיעורי בית, לפעמים זה היה יותר מאוחר.

לפעמים היינו בבית, לפעמים יצאנו לגן שעשועים.

אחר כך ארוחת ערב, מקלחת השינה.

תתכנני את הזמן כך שהם ילכו לישון בזמן ולא יתעכבו.

בכי רב בבוקר - גן חדש תקין?shiran30005

בן 3 וחצי התחיל גן שפתי/התפתחותי (הגיע ממעון) ועדיין יש בכי רב שהוא לא רוצה ללכת, לא כיף לו שם, זה מתחיל מרגע שהוא פוקח עיניים בבוקר שלא רוצה לקום מהמיטה, שואל קודם "יש גן"? ואז מתחיל בכי, לא מוכן להכנס לכן הכל סביב בכי. כל הילדים האחרים רגןעים ורק הוא בוכה

הגיוני? הוט הגיע ממסגרת של מעון, זה גן קטן, הצוות נראה בסדר והוא עדיין ככה כל בוקר

אני קיבלתי ים המלצות על הגן הזה ומשמיים בעירייה הןא שובץ לשם, אבל הרגשה שלי שהצוות קר כזה, לא מכניסים הורים לגן -מוציאים ומכניסים את הילדים מהדלת, אין ווטצאפ שמעבירים תמונות, כי כך בעצם אנחנו יןדעים שהילד בסדר,לא יןדעת גם לי מרגיש לא משהו. כמובן שאני לא משדרת לילד כלום כלום.

לעבור גן? נראלי לא יתנו לי כי שוב זה גנים שפתיים וזה לא לפי בקשת ההורה, מצד שני גם הילד לא משהו

בבית הוא פשוט גמור, או שהוא עייף או שבאמת קשה לו רגשית והוא ככה, רגילה לילד שמח אנרגטי

מה הייתן עושות? דיברתי עם הגננת אמרה שיש לו קושי ממש סביב ארוחת בוקר ובקושי אוכל אבל חוץ מזה הוא בסדר

איך הוא היה בתחילת שנה בשנים הקודמות?שימושית

היה אחרת לגמרי לכןshiran30005

אז היא הכיר את הצוות ואת רוב הילדים ופה זה חדש לו, אבל אני רואה ילדים אחרים שכבר סבבה ואצלי זה כאיחו יום ראשון שלו

עצם זה שקיבלתי המון המלצות על הגן שם עודד אותי אבל בפועל זה שונה ממש, לכן לא מסתדר לי

הצוות נשאר אותו צוות מאז שהמליצו על הגן?שיפור

הבן שלי גם עדיין לא הסתגל לגן (בן 3)שימושית

אבל זה לא מוזר לי כי גם בשנים קודמות היה לו קשה למרות שהכיר ילדים,

ועכשיו שהוא נכנס לגן חדש לגמרי אני לא מצפה אפילו להסתגלות עד שבועיים אחרי סוכות...

ולפעמים הרושם שיש לנו בהתחלה הוא לא הרושם שנקבל בהמשך אז אני כן הייתי נותנת הזדמנות וגם מדברת עם הגננת בערב לראות מה אפשר לעשות.

אוי😥 קשוח... וממש מבאס שאי אפשר להיכנסשיפור

ואין וואטסאפ עם תמונות. לפחות מעודד שקיבלתם המלצות.

אבל התחלתם ממש לפני שבוע, זה נשמע לי קצת קיצוני, אבל עדיין הגיוני לשלב הזה. גם לי יש ילד בגן שממש מחורפן בבית מאז תחילת הלימודים, ויש בקרים שבוכה בפרידה. בכללי אני מכירה אותו שלוקח לו זמן להסתגל ולרוב זה קורה רק אחרי החגים. אם שבועיים שלושה אחרי החגים הוא עדיין יהיה ככה, אז הייתי מתחילה לחשוב על הכיוון של להחליף גן.

אני אחכה עוד קצת כמובןshiran30005

כי ההתנהגות שלו מוזרה גם בבית. אולי כי עוד קשה לו

הוא אומר "לא כייף לי שם בכלל"

תיכף יוצאים לחופשת חגים אז כל הרצף נקטע

גם הבן שלי בתחילת כל שנה אומר שלא כיף לושיפור

אולי גם שווה לנסות לדבר עם הגננתשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 12:58

איך אפשר לעזור לו. אולי אפשר להכין לו ספר על הגן החדש עם תמונות מהגן עם הצוות ולהקריא לו בבית. ואולי לגננת יהיו עוד רעיונות.

מקליט כמובן- גם כשהכל בסדר ובטח אם יש חששטרכיאדה

ולגבי תמונותשיפור

אני משערת שלא מצלמים מסיבות סודיות. אולי אפשר לבדוק את האפשרות לצלם רק אותו בשבילך כדי שתוכלי לדבר איתו מה עשה בגן באותו יום.

יש לגננת טלפון כשרshiran30005

אבל לסייעת יש ווטצטפ, הם אמרו אנחנו לא צלמות אנחנו גננות...

הם פשוט לא רוצים כי תמיד ניתן למצוא פתרון כמו מייל/דדך הסייעת

זה נורמות אחרותהשם שלי

כשאת נמצאת בסביבה שבה לכולם יש ווטסאפ, ולכל דבר יש קבוצה, תרגילים לשלוח תמונות. אז את מצפה לקבל תמונות מהגן במשך היום.

אבל בחברה שבה אנשים מתנהלים בלי ווטסאפ. וגם אם לחלק יש, אין קבוצות של כל מסגרת. אז לא רגילים כל הזמן לצלם ולשלוח תמונות.

תחשבי איך היה עם הגדולים שלך.

אני מניחה שאצלם לא שלחו תמונות בקבוצת ווטסאפ, ולא ציפית לקבל.

יכול להיות שהצוות בגן לא מבין את הצורך שלך בתמונות, ולא ישקיע בשביל למצוא פתרון, גיזה לא משהו שהן רגילות אליו.

תראי איך הוא בחגיםממתקית

הוא נוסע בהסעה לגן?

עונה כצוות פרא בגן עיכובנויה12345

קודם כל לגבי הכניסה של ההורים לגן, גם אצלנו לא נכנסים, לא כי אנחנו מסתירות משהו, בעיקר כי כל הורה פועל אחרת, יש כאלו שנשארים הרבה זמן, מתחילים שיחות עם הצוות, עם הילדים ומפריעים להתנהלות של הגן.. אז מעבר לכמה ימי הסתגלות שבהם כן נכנסו ההורים, משהו כמו יומיים שלושה וזהו, נפרדים מהילד בדלת והילד נכנס לגן.

לגבי הבכי, יש לנו עדיין ילדים שבוכים, ויש כאלו שעדיין בוכים כל היום כמעט, הם עדיין קטנים, באים ממעון, כמו הבן שלך, ולא מכירים את שאר הילדים וזה יותר קשה.

אני לא הייתי ממהרת להסיק שקורה שם משהו, הייתי מציפה את המורכבות מול הגננת ורואה איך אפשר לעזור לילד.

תודה, מרגיש לי שהצוות קר קר ממשshiran30005

וזה מה שמפריע לי

שדיברתי עם הגננת השבוע אמרתי חה זה ילד עדין ורגיש מאוד, אמרה הוא בסדר בגן, כן כמו שאמרו לי במעון שהוא בסדר בסדר ובתכלס היה פער מטורף

היום הוא בכה כל אחהצ, כבר ממש הייתי על הקצה אפילו לא אכל כלום, זה לא הילד שלי..

קשה לי להאמין שיש אלימות וכאלה אבל הקרירות שלהם מוציאה אותי מדעתי

אין צורך ללכת רחוקאפונהאחרונה

לאלימות וכו'.

גם אם הגננות מקסימות,

ברור שהילד לא מקושר אליהן

ולא מרגיש בנח בגן...

וזה לא טוב, לא טוב לילד קטן להיות כמה שעות בואקום היקשרותי -

גם אם יש גננות או הורים אחרים שחושבים שזה נורמלי.

"ימי ההסתגלות" לא מעניינים, מעניינת ההסתגלות עצמה, והילד שלך לא הסתגל ועדיין זקוק להיקשרות העיקרית שלו בתקופת המעבר הזו.

אני חושבת שאם לך יהיה ברור מה הוא צריך ולתווך את זה לגננת - יש סיכוי לרכך אותה כלפיו, וגם מבחינת הנהלים מול הצרכים שלו.

אם תרצי מוזמנת לפרטי, אשמח לעזור לך להתכונן לשיחה הזו.

אם הוא ככה משתף אזרק טוב!

תשאלי אותו מה לא כיף לך בגן?

מה היית רוצה שיהיה אחרת?

תשמעו ממנו מה הוא יכול ומצליח לשתף אותך. אולי כיוונים שלא חשבת בכלל.

הכל נשמע לי הגיוני חוץ מזהבאתי מפעם

שלא מכניסים הורים ומביאים אותם לדלת.

באיזה קטע? מה אנחנו בקורונה?

היה מפגש הכרות לפני תחילת השנה? נכנסתם פנימה?

בדיוק מה שעלה גם לי!מנסה לענות

אנחנו לא בקורונה.

הבן שלי גם התחיל גן

הוא בוכה כל בוקר שלא רוצה ללכת

אני משחקת אתו קצת בגן ואז הולכת

מוציאה אותו מוקדם ולא משאירה לצהרון…

הגננת שולחת תמונה שנרגע.

אומרת גם לעצמי לקחת עוד קצת אוויר.. יהיה בסדר

בהצלחה!

ככה זה הרבה פעמים בחינוך מיוחדDoughnut

ההורים לא נכנסים לגן עצמו והצוות מוציא להם את הילדים, זה נוהל סטנדרטי בהרבה מקומות.

עבדתי תקופה במעון שיקומי, ההורים היו מחכים בכניסה והצוות היה מוריד את התינוקות מהכיתות למעלה עד הפתח.

סתם לתשומת הלב...ממתקית

לא שולחים תמונות בגנים שפתיים- צריך אישור מכל ההורים, אסור ככה לשלוח

את יכולה לבקש אישית שישלחו תמונות רק של הבן שלך במהלך היום, לא כל הגננות אוהבות את זה...זה עלול להפריע למהלך סדר היום כשהן שניה מוציאות טלפון.

בחינוך מיוחד- שפתי- לרוב לא אוהבים לתת להורים להיכנס, כי יש ילדים עם בעיות שונות וזה עלול לעשות להם לא טוב וכו.... למה אמא שלו באה ושלי לא... בד"כ יש הסעות.

צוות קר- תבדקי ותעכבי, יצרת קשר עם הגננת? אם לא זה הזמן, תסבירי לה שקשה לו, והוא צריך תשומת לב ויחס וחיבוק בבוקר כשמגיע.

נכון.מתואמת

בגן של הבת שלי ביקשו אישור מכל ההורים לצלם את הילדות ולשלוח את התמונות של כולן לכל הילדות הביתה.

בגן שלה דווקא מכניסים את ההורים לגן אם הם באים, ומעודדים לזה אפילו, אבל האמת שאני יותר מבינה את הגישה ההפוכה, שלא רוצים לבלבל את הילדים, מה שיכול לקרות כשהורה נכנס, ולכן הגיוני לא לתת להורים להיכנס לגן.

בכל אופן, פותחת יקרה, יש מקום לתחושות הבטן שלך, אז תמשיכי לעקוב❤️

זה בכל הגנים ככה לא רק שפהאפונה

ונשמע לי הזוי שלא נותנים להורים להכנס.

אצלינו שולחים תמונות...מחתימים על זה בתחילת שנהיעל מהדרום

לק"י

וגם בעבודה שלי שזה חנ"מ- נראה לי שמותר לשלוח להורים תמונות רק של הכיתה הספציפית. נראה לי שגם חותמים על זה.

בצהריים אני מבינה שמשחררים ילדים לכניסה לפי ההורים שמגיעים, כדי שלא יקרה מצב שבבלגן של הורים שיוצאים ונכנסים יצא ילד שלא אמור לצאת.

בבוקר אני גם לא מבינה מה הבעיה להכנס (עד שעה מסויימת), אבל אולי זה שונה קצת כי זה חנ"מ.

התכוונתיאפונה

שבכל הגנים לא שולחים תמונות לפני שכל ההורים חותמים, חנ"מ ורגיל.

לא הבנתי למה בגן של הפותחת לא מחתימים הורים ושולחים תמונות...

לגבי הסוף מסכימה איתך

הנוכחות של ההורה גם נצרכת בפרידה של הבוקר הרבה יותר מאשר בצהריים.

משפחית שעושות את החג בבית עם המשפחה הגרעיניתכי לעולם חסדו

יש לכן טיפים?

איך להלהיב את הילדים? איך לשמוח למרות העומס הבלתי נגמר תודה לה'?

איך לחלק משימות ככה שגם אנחנו ההורים מספיקים לאכול?

ובכלל טיפים לאווירה

אצלנו כל ההתלהבות היא סביב הסימניםחזקה בעורף

מכינים כמובן את הסימנים הרגילים, אבל גם חושבים לפני על כל מיני סמנים מיוחדים וטעימים. הילדים מתים על זה❤️

דוגמאות מהשנים הקודמות:

קולה- שנשמע בקול אבא ואמא

ביצת עין (הגומי הזה) - שנראה את הטוב בכל אחד

בננה - שיבנה בית המקדש (החליטו שזה מתאים🤷🏽‍♀️ אני זורמת)

חטיפים - שיחזרו כל החטופים (ב"ה כבר לא רלוונטי)

וחוץ מזה כמו סעודת שבת רגילה… לא הבנתי מה השאלה באיך לחלק משימות?

אהבתי!הבוקר יעלה

יש רעיון לעוד ברכות מתוקות?

השנה עדיין לא עשינו סיעור מוחות וקניות🤫חזקה בעורף

באמת כדאי כבר להתחיל…

אבל הכי ממליצה לך לתת לילדים שלך לחשוב על רעיונות, כשזה בא מהם זה הרבה יותר כיף ויוצר חיבור יותר לחג❤️

רעיון מתוק, הולכת לנסות את זה השנה שימושית

אצלו הולך גם, שומר שה' ישמור עלינוסטודנטית אלופה

אוכל שווה ברמה הכי גבוהה, קינוחים ברמת שףממתקית

זו הנחמה הכי גדולה שלהם שלא חוגגים עם משפחה.

מה הכוונה לחלק משימות? בחג עצמו? כדי שתספיקו לאכול?

אתם אוכלים יחד איתם בסעודות החג

אם הכוונה בין ההכנות לחג, שתספיקו לשבת בנחת ולאכול- אז תלוי בגילאי ילדים...

אחד מקלף, אחד חותך, אצלי יש אחת גדולה שאחראית על העוגות

אחד אחראי על ריקון האשפה ואחד אחראי להעסיק את הקטנים...

אנחנו לרוב עושים ראש השנה לבדשיפור
עבר עריכה על ידי שיפור בתאריך כ"ו באלול תשפ"ו 13:07

מסדרים את הסימנים על השולחן ביחד עם הילדים, נותנים להם תפקידים כמו לפרוט את הרימון ולחתוך את התפוח. זה כבר ממש מרגש. מתחילים את הסעודה עם הסימנים, אומרים ביחד את הברכות וטועמים ביחד. יש לנו גם ברכונים מיוחדים לברכות. בדרך כלל יש לכל ילד דבש קטן מהגן והם ממש אוהבים את זה.

לוקחים את הילדים לתקיעות שופר.

הכי פשוט הכי אווירת חג.

וואי בדיוק רציתי לפתוח נושא כזה שימושית

כמה טיפים שהגעתי אליהם במהלך השנים-

קודם כל – קופסת חג. לכל חג יש לי קופסה שאני שומרת משנה לשנה, עם משחקים, קישוטים ודברים מיוחדים לחג. השנה נפתח אותה ביום שישי בבוקר בע"ה, כדי לתת להם זמן להתרגש ולהתלהב. ילדים קטנים ממש מחכים ומתלהבים כל פעם לפתוח ולהיזכר בדברים שיש שם.

על השולחן – תיבות שנה טובה. ליד כל מקום שמה תיבת דואר אדומה קטנה, וכל אחד מכין כרטיסי שנה טובה לאחים, להורים וכו'. זה ממש חמוד, והילדים נהנים לקבל ולפתוח את הכרטיסים.

אני גם שמה לכל אחד צלחת קטנה עם סימני החג, ומכינה לכל ילד מקום עם השם שלו. ככה גם השולחן נראה חגיגי וגם חוסכים את ה"אני רוצה לשבת פה!" 😅(לפעמים הם רבים בכל אופן אבל זה חוסך לפחות חצי מהמריבות)

בסעודה – אנחנו מכינים דברים שמתאימים ברמה לילדים, וגם הם רוצים לשתף את מה שלמדו בגנים ובבית ספר אבל אחרי החלק הזה הם לגמרי יכולים ללכת לשחק,

מבחינתי הם לא צריכים לשבת ליד השולחן כל הסעודה. אנחנו אוכלים ומדברים בהתאמה לשיח בוגרים, ואם אחד הילדים רוצה לבוא לאכול – אני מביאה לו. אני לא רודפת ולא משכנעת. אכל מנה אחת? מצוין.

בוקר החג- ביום התפילה ארוכה, אז חשוב לי שהם יאכלו משהו משביע לפני הסעודה, אז לפני או אחרי התקיעות, תלוי מתי אנחנו הולכים לשמוע שופר, עושה קידוש ומביאה להם סלט פירות ולחמניה ממולאת בשר טחון, זה משביע ומזין אותם ועוזר להם להיות רגועים

לוח זמנים גדול וברור- לילדים שלי (וללהרבה ילדים בכללי) חשוב לדעת מה עושים ומה בא אחרי מה, אז אני לוקחת גליון גדול ומכינה מסלול שמתחיל בכניסת החג ומסתיים בצאת החג, לאורך זה מציירת סמלים שמסבירים מה עושים (משחקים, קידוש, תקיעות, משחקים שוב, סעודה, מנוחה וכו') וחלון סימון וכל פעם מעהבירה את החלון סימון למה שעושים עכשיו. זה ממש מפקס אותם...

ועוד משהו שעוזר לי מאוד – שקיות הפתעות. אני מכינה לכל ילד שקית עם כמה דברים קטנים כמו חטיפים קטנים ופרסים מהכל בשקל, ונותנת אותה בזמן שאני רוצה להתפלל. זה נותן לי בערך רבע שעה-עשרים דקות של שקט.

ולא לשכוח שלא כל מה שעובד שנה אחת עובד פיקס גם בשנה שאחריה. צריך לראות את הילדים, את העייפות ואת מה שמתאים באותו רגע ❤️

וואווו!!!! איזה השקעות!!!! מהמםםםם!שיפור

מהמם, איזה יופי!נעומית

מקסים. אפשר רעיונות של מה את מניחה בקופסאת החג?ממתקית

למשל בראש השנה- קישוטי שולחן של רימון וכו? מה עוד אפשר?

ככה-שימושית

משחקים- שופרות, רימונים/דגים/חלות עגולות/גזר וכמה דברים בסגנון הזה מפלסטיק למשחקי דמיון, סולמות וחבלים שמכרו פעם באיזה דוכן בקניון עם סמלים של ראש השנה

משחק זיכרון ופאזלים ל ראש השנה, חוץ מזה כמה משחקי קופסא ששמורים רק לראש השנה ויום כיפור

ספרים על ראש השנה

קישוטים- פלייסמטים תפוחים ופלייסמטים בצורת דגים, חבקי מפיונים שונים, קישוטי פלסטיק קטנים של רימונים, תפוחים, שופרות חיתוכי שנה טובה, מאזניים וכו'

יש לי גם חבק לבקבוק יין של שנה טובה,

התיבות דואר האדומות הקטנות ועוד כל מיני דברים בסגנון הזה.

עוקבתבוקר אור

חג הוא מלהיב מעצם טבעומתואמת

מזה שהוא מתקיים רק פעם בשנה

אצלנו גם ממציאים סימנים לכל מיני מאכלים, וגם אצלנו יש משחקים מיוחדים לכל חג, שנשמרים בארון למעלה (פאזלים בעיקר).

ואני משתדלת לכתוב לכל אחד מבני המשפחה פתק קטן לסיכום השנה שלו ולתפילה על השנה החדשה, ומצרפת לזה פרס קטן. (אני באמת צריכה לדאוג לזה השנה, תודה על התזכורת🤭) שנה אחת גם יצרתי פאזל מתמונה משפחתית, וכל ילד קיבל חלק ממנו והם היו צריכים להרכיב אותו יחד.

והייתה שנה שגם יצרתי קובץ סיפורים על הסימנים - סיפרתי אותם לאורך הסעודות, והילדים היו צריכים לנחש באיזה סימן מדובר. (אולי השנה אמחזר את זה, כי הקטנים דאז גדלו ויוכלו עכשיו להשתתף)

מעבר לזה, אני חושבת שחשוב להשקיע בתפילות - מחזורים למי שיכול להתפלל, מחזור לקטנטנים בשביל הקטנים, ובעיקר - הסבר לילדים לפני שאני מתפללת בעצמי, שעכשיו משתדלים לא להפריע... (נראה אם זה יצליח השנה)

כבר כמה שנים אנחנו עושים בביתמנסה לענות

כי זה הכי נוח מבחינת הילדים

והשנה גם שאלנו אותם והם אמרו שהכי טוב בבית..

שולחן-שמים קישוטים מיוחדים על השולחן- ראנר מיוחד / מפה חדשה / מפיות וכלים חדפ חגיגיים (כדי שלא אצטרך לשטוף כלים כל החג.. מוריד עומס). היתה שנה שהבת שלי הלכה אתי לחנות ובחרה קישוטים לשולחן וכל שנה היא שמחה לערוך ולקשט אתם.

סימנים-גם אנחנו ממציאים עוד סימנים והילדים ממש מתלהבים וחושבים גם בעצמם. למשל- מנגו-שנתמוגג משמחה, קינואה-שלא נקנא באחרים, קולורבי-שנשמע בקולו של הרבי בננה-שנתבונן בטוב שה' נותן לנו וכו'.

תפילה-אפשר לקנות לבנים טלית. לקטנים-להכין שקיות עם ערבוב של חטיפים כדי שיתנו להתפלל, להביא משחקים קטנים שאפשר לשחק על הרצפה בשקט, להביא כלי רכב-בימבה וכו' שיוכלו לשחק מחוץ לבית הכנסת

טיפיםאמאשוניאחרונה

ההורים מכינים מעטפות עם שמות בני המשפחה, וכל אחד כותב כרטיס ברכה/ ציור לאחרים.

מעסיק אותם יופי בערב חג.

הייתה שנה שהיחס בין האחים היה מאתגר במיוחד, עשיתי פרוייקט שכל אחד קנה מתנה לאחים שלו והביאו אחד לשני בערב חג.

עצם זה שכל אחג בא איתי בנפרד לחפש מתנות, שהיו צריכים להשקיע מחשבה מה ישמח כל אחד, שקנו מיוזמתם משהו בשביל האיר, ובסוף עוד הביאו לו את זה,

ממש עשה טוב לאווירה משפחתית.

באמת הרגשתי שמשהו זז להם מקנאה ותחרות לנתינה ופירגון.

זה היה חד פעמי כי באמת דרש השקעה ממני בלכוון ולדבר, ולעודד אותם לחשוב טוב.

זה היה תהליך שלם.

אבל אולי זה יכול לתת השראה.

אפשר נניח להכין בנק מילים, וכל ילד צריך לבחור מילה שמאפיינת כל אחד מהאחים, ואתם תוסיפו גם עוד כמה.

את ההכנה אפשר לעשות עם הצאט שיתן רשימת מילים ולהדפיס ולגזור

ואז הם רק צריכים ליישם.

אפשר גם שכל אחד מכין משהו לחג. מנה אחרונה, עריכת שולחן, דבר תורה, חידון, וכד'

אפשר אחד תוכן אחד משהו פיזי.

מה שזורם לך.

אם אפשר כדאי לקנות משחק שווה לחדש בחג, זה יכול להעסיק שעות.

אחרי החג להחביא עד כיפור.

אם יש לך קטנים, אולי כדאי שבעלך יתפלל בותיקין כדי שתוכלו לאכול בשעה נורמלית ובכלל, שלא יהיה חצי יום בבית כנסת כי יומיים רצוף ולדאוג לכל הארוחות והכל, באמת יכול לצאת קצת קשוח.

להכין את הקטנים לתקיעה שופר. (בקטע שלא יבהלו שזה אזעקה או בכללי ילדים עלולים להיבהל)

אפשר להשמיע ביוטיוב כדי שיבינו ולא יהיה תיאורטי.

כדאי להכין אוכל שנוח לתת לילדים בחופשיות שלא עושה הרבה לכלוך ולא חייב לחמם.

למשל שבלולי פיצה או שניצלונים.

שלא ינשנשו ביסקוויטים כל היום עד הארוחה.

אם יש גדולים לעשות רשימת תורנות.

4 ארוחות צריך יותר סדר מבד"כ.

מי עורך, מי מפנה, מי רוחץ כלים.

אם יש בעיות עם המקומות, כדאי לדון/ להחליט מראש ולשים כרטיסי שמות,

עדיף טנטרום שעה לפני הארוחה ולא דקה לפני שהכוס קידוש כבר ביד.

בסעודות בערב כדאי להאכיל טת הקטנים בזמן התפילה ככה שבזמן הארוחה עצמה הם יוכלו לפרוש לשחק ואתם תוכלו לאכול ולשבת עם הגדולים יותר ולהנות מאווירת החג.

לנשום עמוק ולזכור שעם כל העומס, בסוף אתם בבית שלכם ויש לכם גמישות מלאה בקבלת החלטות. לא להתקבע על מנהגים, לאט לאט תמצאו את המינון האידיאלי.

לדאוג למשהו שישמח אותך בחג. אולי את מאלה שכרגע לא חושבות שזה מה שיטריד אותם ובעיקר דואגות לתפריט וקניות ולו"ז ותעסוקה לילדים,

אבל אז מגיע החג וזה כן עלול להיות קצת מבאס.

אז גם אם אין לך זמן לחפש שמלה/ מטפחת/ בושם

לפחות איזה פינוק קטן (אפילו משהו אכיל)

דיברתי על גמישות, אבל בא לי לשתף שליל הסדר הראשון שעשינו בבית שכחנו לדאוג לקערת סדר. רבע שעה לפני הדלקת נרות חיפשנו אלתור,

לא היו לי קעריות חד"פ או מכלי הפסח.

מצאתי חבילת מנגטים סגורה

ומגש עגול חד"פ (האלה של המשלוחי מנות) גם כן חדש שקניתי ולא השתמשתי ולא נגע בחמץ.

הדבקתי מנג'טים על המגש והרי לנו קערת סדר.

במילים אחרות- תהיו סלחנים מול המציאות, לוקח זמן ללמוד איך עושים חגים בבית. הכל טוב!

לנשום עמוק, בסוף הכל עובר, מטעויות לומדים, ובסוף זוכרים את הדברים הטובים.

שנה טובה וחג שמח!

הגיוני שאני לא מצליחה לתפקד בבית בתחילת הריון?הריון ולידה

שורדת את העבודה בצורה סבירה וחוזרת מפורקת. עבודה לא תובענית במיוחד.

בצהריים אני לא מסוגלת לעשות כלום ורק על הספה.

ברגע שאני קצת מתאמצת יש לי כאבי בטן חלשים (לא התכווצויות סתם כאב עמום)

מהריונות קודמים זכור לי שההתחלה היתה קשוחה אבל לא זוכרת עד כדי כך חוסר תפקוד.

מוסיפה שב"ה מדובר בהריון תאומים הפעם.

הגיוני למדיישירה_11

איזה כיף מזל טוב

הגיוני בריבועקנקן שבור

תחילת הריון זה דבר מעייףףףף

תכפילי פי כמה כשזה הריון תאומים! מזל טוב מרגש

ותשמרי על עצמך עם ההתכווצויות

בטח.מוריה

תאומים זה קשוח.

ויכול לגרום ליותר חוסרים שעלולים גם להגביר עייפות.

איזה קטע יש עכשיו עם תאומים.

נהיה נפוץ. 😅 (ילדתי תאומות לפני כ3 חודשים)

בבריאות שמחה וידיים מלאות.

השורה האחרונה 🤣 הבדל פעוטבאתי מפעם

את בערך הרביעית ששואלת כאן בחודשיים האחרוניםשיפור

זה ממש לא רק את...

ובהיריון תאומים עוד יותר...

השורה האחרונה שלך הכי חשובהמתיכון ועד מעוןאחרונה

הריון תאומים זה קשה ממש, הרבה מעבר לפי 2, תנוחי, תפרגני לעצמך ותשתפי מי שנוח לך שיעזור

חיזוק לנושא שלא קשור לפורום, אבל יש פה אוסף נשיםקנקן שבור

מדהימות עם המילים הנכונות תמיד, אז מרשה לעצמי

מנסה לכתוב בלי שיזהו, אז סליחה אם זה קצת מעורפל

יש לי איזה מכרה רחוקה, שאם תקבל משהו שהיא מאוד רוצה ופועלת לקבל אותו, אני אפסיד.

לא הפסד לדורות, אבל כן הפסד כספי יחסית משמעותי, וגם תקופה של חוסר נוחות שממש מטריד את שלוותי.

עכשיו אם זה לא היה פוגש אותי בצומת, הייתי הכי מפרגנת לה בעולם, ואפילו עוזרת לה לקבל מה שהיא חולמת עליו.

יותר מזה, בכמה משפטים שאזרוק למישהו, אני כנראה יכולה לטרפד לה, זה לא יהיה הפסד בשבילה לתמיד, זה רק ידחה מה שהיא רוצה בכמה זמן, אבל לי (לנו) זה ייתן מרווח נשימה שאנחנו ממש צריכים.

ברור לי שאני לא אגיד כלום, אני לא אקלקל לה

צריכה ממכם חיזוקים שמה ששלי שלי, ומה ששלה שלה, והכל ממנו יתברך

תודה מראש

זה ממש מטריד את שלוותי

מחזקת אותךאפרסקה

זה נשמע כמו ניסיון מאוד קשה.

קשה לפרגן במצב כזה, ולא בטוח שאני הייתי מצליחה לפרגן במצב כזה (הכוונה לשמוח באמת בשמחתה).

לטרפד לא הייתי מעיזה, כי לכי תדעי אם יבוא יום והיא תשמע על זה בצורה הפוכה מאיזה מישהו וזה יגרום לאי נעימות מאוד גדולה. סיפורים היום מתפשטים כמו אש.

וחיבוק על ההתמודדות!

תודה שכתבת!קנקן שבור

אני לא אטרפד כי זה אסור לי הלכתית

אז מבחינתי זה מספיק

אבל היצר הרע עובד שעות נוספות באילו ואם...

ואפילו לפעמים עולה בי תפילה או משאלה שזה יטורפד לה ממקום אחר (זה לא כזה מופרך, אבל אני כמובן לא אגרום לזה לקרות)

ומנסה ממש לחזק את עצמי שכל אחד ומה שמוכן לו משמים

וואו איזה מצב קשה. חיבוקקופצת רגע

האמת שלא ממש הבנתי את הפרטים,

וכתבת שבכוונה כתבת מעורפל.

אבל יכול להיות ששווה לך להתייעץ עם רב? זה מתאים לך/לכם? כדי להבין מה הדבר הנכון לעשות. יש דברים שאם זה בא על חשבונך אולי זה לא נחשב לטרפד לה אלא לדאוג לעצמך?

תודה, אני אנסה קצת להבהיר את זהקנקן שבור

זה לא המקרה, כי אם אספר את המקרה יזהו אותי

אבל זה על אותו עיקרון

נניח שהיא אמורה לקבל קידום בעבודה, שהקידום הזה יגרום לתקופה (מדגישה שזה לתקופה, כי אח"כ זה אמור לחזור לקדמותו בע"ה) להרעה בתנאים שלי. דבר שידעתי מראש כשנכנסתי לעבודה שיכול לקרות והסכמתי לזה.

בין היתר אני ארד לתקופה בשכר שלי, ואצטרך לעבור לעבוד ממקום שפחות נוח לי ורחוק לי משמעותית מהבית, אבל שוב ידעתי שזה יכול לקרות מראש.

עכשיו יש אופציה, שאם המעסיק ישמע נקודה ספציפית אצלה, הוא פחות ירצה לגייס אותה עכשיו, בנקודת זמן הזאת, וידחה את תחילת העבודה שלה לתקופה אחרת, שלי תסתדר הרבה יותר טוב מבחינת כל הנ"ל ואז כל ההרעת תנאים לא תשנה לי כל כך.

אני יודעת על הנקודה הזאת כי אני מכירה אותה קצת, אבל הוא לא יודע ואני כמובן לא אגלה לו. אבל לא מופרך שהוא ישמע את זה ממקום אחר. ההעסקה שלה עדיין לא סגורה מאה אחוז, נראה בכיוון טוב.

ולה עצמה, זה ממש קריטי דווקא עכשיו לקבל את העבודה הזאת

לכן אין פה מקום לשאול רב, זה זכותה, ואני ידעתי על זה מראש.

יוואו איל אני מבסוטה שהצלחתי למצוא דוגמא שתסביר ממש את הנקודה, ועדיין שזה לא יהיה המקרה שלי

תודה השם

ותודה לך שהגבת

וואי נשמע ניסיון קשהרקאני

ערב ראש השנה עכשיו

אולי תתפללי שבזכות שאת עומדת בניסיון

תהיה לך שנה טובה ומוצלחת במיוחד בתחום הזה

ותעריכי את עצמך

לפעמים מרוב שברור לנו שלא נעשה משהו שאסור

אנחנו לא מעריכות את עצמנו על זה

כן ברור שלא תעברי על ההלכה

אבל עדיין מגיעה לך הערכה על ההתגברות

תודה, על מילים מדוייקות בשבילי, מעריכהקנקן שבור

❣️רקאניאחרונה

גם אני עברתי היום התמודדות מעצבנת בסגנוןשמשית123

רציתי לעזור, ובסוף דברים השתנו כך שהעסקה שהצעתי בעצם פגעה בי (לא באשמתה) אבל היא לא הציעה לי לחזלש את העזרה והתחלתי להרגיש איך הלב מתעצבן ומתרעם.

אז קודם ממש ישבתי ואמרתי לעצמי שזה בסדר, ומכעיס שדברים לא הסתדרו, באמת משהו שהיה לי מאוד חשוב שלא יצא לפועל רק בגלל העזרה שהצעתי בהתחלה.

ואחרי זה חיזקתי את עצמי שה' יכול לסדר הכל, ושום דבר לא מסובך בשבילו, ואם הדבר שלא הסתדר טוב בשבילי אני מבקשת שזה יסתדר בקלות, ואם לא אז שאצליח לקבל את זה בשלוות נפש. זה הכניס בי הרפיה כזו שבאמת שימחה אותי..

בהצלחה רבה גיבורה ♥️

זה נשמע ממש קרוב או דומה לסיטואציה שליקנקן שבור

כי גם פה במקרה שלי היא ידעה שזה הולך לפגוע בי, אבל יודעת גם שאני מודעת לזה והיא נקלעה לאירוע בטעות, זה יכול להיות כל אחד אחר שאני לא מכירה.

ועדיין היה לי קצת מקום בלב שבגלל ההכרות שלנו היא תנסה לחפש משהו אחר ולא לגרום לי להיות במצב שהוא ממש לא טוב לי, אפילו שזה לתקופה.

תודה שכתבת, חיזקת אותי ממש

ושולחת לך חיבוק חזרה והרבה כוח, השם ישלם לך ממקום אחר יש לו שפע אינסופי!

עוד מישהי נתקלה בתופעה?? (תופעות של אנטיביוטיקה)אהבה.

אז שהבן שלי היה ממש קטן נתנו לו אנטיביוטיקה והוא נהיה משוגע ממנה, כאילו קיבלנו ילד אחר.

היה לו פתאום התקפים של זעם וצרחות ודברים באמת מוזרים. לא מצאתי סיבה לזה ולכן חשבתי שזה קשור לקפיצת גדילה או משו, למרות שזה התחיל ממש ביחד עם האנטיביוטיקה .

לפני יומיים התחלנו שוב מוקסיפן- ואותו דבר! בהפרש של שנתיים אומנם

אבל הילד מחורפן. בחיים לא ראיתי אותו מתנהג בכזאת צורה.

הלכתי איתו ברחוב והוא השתטח וצרח שהוא רוצה נקנקיה חחחחח באמצע הרחוב! זה סיפורים שאני תמיד שומעת אבל לא הייתי חולמת שהוא יכול להתנהג ככה. הוא ילד עדין ומתוק וחכם וסופר מתקשר, ופתאום הכל בצרחות, הכל בטירוף.

בלילה הוא נרדם רק באחד בלילה אחרי כל מיני דברים מוזרים שהוא פתאום רוצה

הבוקר קם בשש צרח במיטה- חשבתי שקרה לו משו, אני רצה אליו ואני שומעת אותו צורח גלידהההה גלידהההההה

חחחח מה זה ההזיה הזאת??

מציינת שהוא גם חוזר לעצמו בין הגלים של השיגעון הזה.

בבוקר הכנתי לו מטרנה לבקשתו וכשסיימתי התחיל לצרוחחחחחח ואני כבר איבדתי את זה- צעקתי עליו די די די די

אחכ הוא ישב עם עצמו ושיחק ואז אמר בטון של צעקה כמו שעשיתי לו- די די די אני רוצה מטרנה חדשההה חחחח

הוא כזה חמודדדד

מישי שמעה על הדבר הזה??

זה הגיוני בכלל??

שמעתי על משהו דומה עם כדורי שינהשיפור

האמת הייתי סומכת על תחושת הבטן שלך שזה מהאנטיביוטיקה. לא יודעת אם זאת סיבה לא לתת, אולי לנסות לבקש סוג אחר.

שאלתי את הצ'אט והוא אמר שזה קשור!אהבה.
  • בעלון הרשמי של אמוקסיצילין מופיעות כתופעות לוואי נוירולוגיות/התנהגותיות: היפראקטיביות הפיכה, אי־שקט (agitation), חרדה, נדודי שינה, בלבול ושינויים בהתנהגות.

  • יש אפילו דיווח רפואי ותיק על שינויים התנהגותיים בילדים לאחר amoxicillin-clavulanate.

  • במחקר שעקב אחרי תופעות לוואי בילדים, דווח גם על היפראקטיביות שיוחסה לאמוקסיצילין.

  • מצאתי גם דיווח מ-2026 על מקרה של agitation בעקבות אמוקסיצילין, אם כי זה היה במבוגר ובתגובה הרבה יותר חריגה, ו

עכשיו אני נזכרת שהוא קם בלילה ואמר אמא אני מפחדאהבה.

וואי אני בשוק מזה

תנסי לזכור או לכתוב לךיראת גאולה

ובפעם הבאה שיצטרך אנטיביוטיקה (בתקווה שלא תהיה חח) - תבקשי מהרופא סוג אחר.

מעניין לבדוק אם עכשיו זה אותו סוג אנטיביוטיקה שקיבל בעבר.

קרה לנו משהו כזה עם תרופה לייבוש נוזלים באוזניים. ובאמת בתופעות לוואי היה כתוב דברים כמו עצבנות וחוסר שקט.

זה אותה תרופהאהבה.

השאלה אם להפסיק עכשיו?!

שאלה לרופא... אולי יחליף לסוג אחראורוש3

לא הייתי סומכת על הצ'טאפרסקה

בעיניינים רפואיים. הוא חרטטן לא קטן והוא ימצא לך תמיד איזה מחקר נידח שלא עבר ביקורת עמיתים שמאשר בדיוק את החשש שלך, כדי להתחנף אלייך ולרצות אותך.

בכל מקרה מסכימה שזה ממש מוזר והייתי אומרת לרופא פעם הבאה שתהיו אצלו

חשוב לדווח לרופא עכשיויום שני

לכל תרופה יש תופעות לוואי נדירות ויש נפוצות.

הרופא מקבל החלטה אם לשנות תוך כדי טיפול.

בנוסף, חשוב שזה יהיה כתוב בתיק הרפואי של הילד

במיוחד שהתופעה חוזרת בפעם הדשנייה.

איזה חיידק יש לו?פרח חדש

כי סטרפטוקוקוס יכול לעשות תופעות נוירולוגיות שמשפיעים גם על ההתנהגות

דלקת באוזןאהבה.

האמת שיש לו מלא פעמים דלקות באוזן (עניין תורשתי) ואני ממש נמנעת מאנטיביוטיקה.

הפעם הזאת הוא כבר שלושה שבועות עם חום עולה ויורד, צינון שיעול וכו, אז ברור שהאוזניים גם יצטרפו לחגיגה.

הלכנו איתו לרופא שהביא ישר אנטיביוטיקה בגלל האוזן. אני לא רציתי לתת וחיכיתי ובאמת חום ירד.

אבל אחרי שבוע שוב עלה ואז הוא התחיל גם להקיא והיה ממש לא נעים, הלכנו איתו למיון כנראה שהתייבש מרוב ההקאות..

לא ראו משו חוץ מאודם באוזן, ובבדיקות דם עליה במדדי דלקת, אז הם מניחים שזה דלקת אוזניים (למרות שאין אוזניים חריפות ) (ומה הקשר ההקאות)

עשינו גם צילום חזה, תקין בה

בכל מקרה מתחילים אנטיביוטיקה בגלל החום הגבוה והאוזן

לא יודעת🤷🏻‍♀️🤷🏻‍♀️

נשמע שצריך אנטיביוטיקה מדדי דלקתאורוש3

זה המדד הכי טוב. אבל תפני לרופא שיראה אולי לתת סוג אחר. יכול להיות אבל שההתנהגות היא מהמחלה עצמה. חום גבוה וגם בכללי מחלות זה משבש הכל. לפעמים אצלי אחרי המחלה כבר, היה עוד שבוע של עייפות ועצבנות.

רק לגבי הקאותדרקונית ירוקה

באוזן יש את מרכז שיווי המשקל של הגוף לפעמים כשיש דלקת היא יוצרת לחץ על האיזור הזה וזה גורם להקאות. כמו שיש אנשים שמקיאים בנסיעה

כשהילד שלי היה עם דלקת חריפהוהרי החדשה

נתתי לו תרופה שהיה בה סטרואידים ובתופעות לוואי היה עצבנות וחוסר שקט והוא באמת הפך לילד אחר וזה היה מלחיץ. כשסיימנו את התרופה הוא חזר לעצמו...

אצלו אין דלקת חריפה וזה לא עם סטרואידיםאהבה.

דיברתי עם הרופאאהבה.אחרונה

הוא רוצה לעשות עוד בדיקה פיזית כדי לשלול החמרה של הדלקת או משו אחר ואם לא ימצא סיבה אחרת לאי שקט יחליף את האנטיביוטיקה

השלב הזה בחיים..חזקה בעורף

שהרגש רוצה עוד הריון❤️

והשכל קצת עוצר…

ואז באים ערוץ 12 ומשחררים לעולם עוד עונה של בייבי בום🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️🤦🏼‍♀️

תודה באמת🤪

טוב לדעת שיש עוד עונה...😉שומשומונית

בול כמוך.

מזל שאני אחרי לידה, אז הרגש על אש קטנה🤭🤭🤭

יש קישורים לסדרה?מחכה עד מאוד

אני רואה דרך 12+ יש את כל הפרקים (שיצאו…)חזקה בעורף

יואו ממשמחכה להריון

איזה חשק זה עושההה 😂 התינוקות מתוקים מדיי ואיזה כייף שיש עונה חדשהה

דווקא לי כשאני רואה בייבי בום זה לא עושה חשקממתקית

זה רק עשה לי חששות- הייתי ממש מרגישה את הכאב כשראיתי את הנשים בצירים

הזכיר לי את הכאב, הלא נודע.

כמובן בסוף אחרי- זה רק התמוגגות, כמה זה כיף אחרי...

מסכימהמחכה להריון

זה יותר עושה לי חשק לתינוק

פחות לכל מה שסביב חחח הסוף הריון והלידה עצמה זה באמת קשוח

יאן לא ידעתי שיש עוד עונה!שלומית.

עכשיו אני אתלבט אם לראות עכשיו או לחכות לשלב שאני אהיה בהריון ולקראת לידה לפתוח את הצ'אקרות

וואי מזדהה כל כךתוהה לעצמי

לא רואה בייבי בום, אבל הייתי בערב נשים ענק השבוע שלדעתי הרוב שם היו בהריון.. עשה לי חשק מטורף

וואי הצלחת לראות בלי להרשם? לא בא לי לפרנס אותםאורוש3

באפליקציה לא צריך מנויסטודנטית אלופה

וזה לא משהו ששווה להם?אורוש3

לא מבינה בזה, אבל כניראה עצם זה שמורידים א האפליקצסטודנטית אלופה

מהווה איזה שהוא תגמול עבורם (אולי פרסום וכו)

באתר שלהם לא עובד?מרגול

אבל עצם הצפיה יש בזה פרסומות וזה מפרנס

(לי לא מפריע, אבל כתבת שלך כן…)

ראיתי את הפרק הראשון באתר,יש עוד?מחכה עד מאודאחרונה

הופהה טוב לדעתשירה_11

חחח עשית חשק לצפותשמ"פ

אני בדיוק לפני כמה ימים אומרת לבעלי נראה לי שאני יהיה מוכנה עוד מאט

אני אתמול ב3 לפנות בוקר אחרי שעות של צרחות - לא משנה, שכח מזה כרגע 😅

אולי יעניין אותך