בן חודשיים, הלילה שלו לא מתחיל לפני אחת בלילה, ונגמר ב9 10 בבוקר.
לא טוב לא לו ולא לנו.
עוד מעט הוא מתחיל מעון ואני לימודים. קריטי לי כבר עכשיו להרגיל אותו לשעות נורמליות..
אבל מכל השיטות אני לא מצליחה לאמץ אף אחת.
אני ממש אשמח לעצות מנסיון!!
אז קראנו שהכי טוב להרגיל אותו כבר עכשיו לישון לבד במיטה. לעטוף היטב בשמיכה כמו חיבוק ולהניח במיטה עם מוצץ.
נכון, זה דורש הרבה סבלנות עד שהוא מתרגל, אבל אני שמה אותו, הוא שוכב בשקט. אחרי דקה בוכה, אני מרגיעה שוב ומכניסה למיטה, מתפתל קצת ונרגע. פעם שלישית אותו דבר אבל נרגע רק כשאני טופחת על הגב. אבל בחייאת, פעם עשירית הוא כבר בוכה בהיסטריה וכבר לא נרגע יותר.
אנחנו משתדלים לגייס את כל הסבלנות וכוחות הנפש שלנו, אבל זה לא זה, אני אבוא גם חמחשים פעם אם זה יעזור, זה פשוט הולך לכיוון הלא נכון.
אז ניסינו לנדנד על הידיים. הוא נרגע, אחרי כמה דקות מתעורר שוב.
אנחנו מוצאים את עצמנו במשך שעתיים רק מרדימים אותו.
וגם הבנתי שלא טוב להרגיל אותו להרדם רק על הידיים.
אז ניסינו בנדנדה, הוא נרדם. אבל גם כשעובר מספיק זמן כשמעבירים אותו למיטה הוא מתעורר. ולהשאיר אותו בנדנדה דורש מאיתנו להיות ערים לידו כי זה מסוכן, וכשנוסעים למקום אחר ואין נדנדה אנחנו הופכים לנדנדה אנושית.
הלילה הגיעה השעה אחת וכבר הייתי על סף שגעון בתוספת התקף עצבים, אז בעלי לקח את הפלאפון ושם רעש חופר של רדיו. קסם והילד ישן ב"ה.
אבל הנה שוב הגיע אחת בלילה ואני עוד צריכה לסדר הכל ולהתארגן לפני שהולכים לישון, ויש סיכוי טוב שכשאני אגמור לכתוב את זה הוא יתעורר כי כבר מגיע הזמן לארוחה הבאה, עד שהוא נרדם..
ומה נעשה בשבת כשאין רעש של רדיו?
אני יודעת שזה לא כאבי בטן, אני מכירה ב"ה את הפרצופים והבכי של הכאב טוב מדי...
אבל אני משתגעת. מה לא טוב להרגיל אותו, מה עניין של גיל, כל אחד אומר משהו אחר ות'כלס כלום לא עובד.
אמן שיש לכם מה להגיד לי שיעזור בע"ה!
ממש תודה שבכלל קראת את כל זה...
לא טוב לא לו ולא לנו.
עוד מעט הוא מתחיל מעון ואני לימודים. קריטי לי כבר עכשיו להרגיל אותו לשעות נורמליות..
אבל מכל השיטות אני לא מצליחה לאמץ אף אחת.
אני ממש אשמח לעצות מנסיון!!
אז קראנו שהכי טוב להרגיל אותו כבר עכשיו לישון לבד במיטה. לעטוף היטב בשמיכה כמו חיבוק ולהניח במיטה עם מוצץ.
נכון, זה דורש הרבה סבלנות עד שהוא מתרגל, אבל אני שמה אותו, הוא שוכב בשקט. אחרי דקה בוכה, אני מרגיעה שוב ומכניסה למיטה, מתפתל קצת ונרגע. פעם שלישית אותו דבר אבל נרגע רק כשאני טופחת על הגב. אבל בחייאת, פעם עשירית הוא כבר בוכה בהיסטריה וכבר לא נרגע יותר.
אנחנו משתדלים לגייס את כל הסבלנות וכוחות הנפש שלנו, אבל זה לא זה, אני אבוא גם חמחשים פעם אם זה יעזור, זה פשוט הולך לכיוון הלא נכון.
אז ניסינו לנדנד על הידיים. הוא נרגע, אחרי כמה דקות מתעורר שוב.
אנחנו מוצאים את עצמנו במשך שעתיים רק מרדימים אותו.
וגם הבנתי שלא טוב להרגיל אותו להרדם רק על הידיים.
אז ניסינו בנדנדה, הוא נרדם. אבל גם כשעובר מספיק זמן כשמעבירים אותו למיטה הוא מתעורר. ולהשאיר אותו בנדנדה דורש מאיתנו להיות ערים לידו כי זה מסוכן, וכשנוסעים למקום אחר ואין נדנדה אנחנו הופכים לנדנדה אנושית.
הלילה הגיעה השעה אחת וכבר הייתי על סף שגעון בתוספת התקף עצבים, אז בעלי לקח את הפלאפון ושם רעש חופר של רדיו. קסם והילד ישן ב"ה.
אבל הנה שוב הגיע אחת בלילה ואני עוד צריכה לסדר הכל ולהתארגן לפני שהולכים לישון, ויש סיכוי טוב שכשאני אגמור לכתוב את זה הוא יתעורר כי כבר מגיע הזמן לארוחה הבאה, עד שהוא נרדם..
ומה נעשה בשבת כשאין רעש של רדיו?
אני יודעת שזה לא כאבי בטן, אני מכירה ב"ה את הפרצופים והבכי של הכאב טוב מדי...
אבל אני משתגעת. מה לא טוב להרגיל אותו, מה עניין של גיל, כל אחד אומר משהו אחר ות'כלס כלום לא עובד.
אמן שיש לכם מה להגיד לי שיעזור בע"ה!
ממש תודה שבכלל קראת את כל זה...
).
חוץ מזה הקטנה שלי מאז שהיא נולדה לא ידעה לישון... היא היתה בוכה מיד שהיתה בעריסה לבד. .. היא היתה נרדמת רק עלי או איתי במיטה.. היום היא כבר בת 11 חודשים.. אני מרדימה אותה עם הנקה או טיול לילי ומעבירה למיטה שלה... אם היא מתעוררת אז היא כבר עוברת אלי למיטה עד הבוקר.. בדרך כלל היא ישנה בלול שלה בסביבות שעתיים.... אבל תינוק במיוחד בגיל חודשיים צריך את החום של אמא שלו.... הרי עד לא מזמן הוא היה בבטן עטוף בחום ואהבה.