שאין שום דבר מסביב, מזרן מתוח. כשמתחילים להתהפך אינלי בעיה שישנו גם על הבטן..

4 ילדים על הבטן מלידה,או על הצד.

בלילה-מרדימה על הבטן והופכת כשאני הולכת לישון.

באיזשהו שלב אם הם מתעוררים כשאני הופכת אז זה הסימן לתת להם לישון רק על הבטן..

מה שהכי מעניין שמילד לילד אני שמה פחות על הבטן ולא הפוך כמו אצל רוב האימהות, אצל הבכורה הייתי הכי פחות לחוצה (באופן כללי עם כל ההתפתחות והנפילות וכו'..) וזה היה מעולה, לא יודעת למה עם השניים הבאים אני יותר לחוצה

והשינה השתפרה פלאים.

הרגשתי ממש פושעת, ובעלי בהתחלה שאל בעדינות אם לא כדאי בכל זאת להתעקש עוד קצת על הגב, אבל היא פשוט ישנה כל כך הרבה יותר טוב ככה!

מה גם שאצלנו במשפחה הדעה הרווחת היא שאין כמו שינה על הבטן מבחינת איכות... מאז שהיא החלה להתהפך ייסורי המצפון שוכחים קצת.

מאז בלילה היא דיי מלאכית, ב"ה ב"ה ב"ה. אבל אי אפשר באמת לדעת אם זה קשור לזה או לא.

בע"ה בלידה הבאה מאמינה שאנסה שוב גב...

ככה אמרה לי פעם הרופאת התפתחות

ועוזרים למי שמתלבטת להחליט על הצד הפחות טוב.

אני אומרת - כל אמא זכאית לבחירות שלה. בלב שלם. אבל לפתוח שרשור כזה זה תמיד יוצא בסופו של דבר דרך להשפיע גם על בחירות של אחרים, כלומר להכניס יותר תינוקות לסיכון.

בכל שרשור כזה תמיד אפשר למצוא הודעות של אימהות שבעקבותיו מחליטות להקל על עצמן, ובלעדיו אולי היו מתגברות על הקושי.

(אני לא מדברת רק על מוות בעריסה אלא על כל מיני שרשורים של מה שיותר טוב ופחות טוב לתת לתינוקות)

נורא חבל לי

לא כשרשור שמביע את דעתי, אלא כשרשור שיספק את סקרנותי...

ועדיין- אף אחת כאן לא טענה שההנחיה היא לא נכונה. הטענה המרכזית שעולה מכאן היא שההנחיה להשכיב על הגב היא לא תמיד ניתנת לביצוע.

האמת שחשבתי שזה מה שיעלה כאן, כי זה מה שאני רואה גם מסביבי.

ובכל זאת יצא מענין.

לשכנים שלי נפטר תינוק שישן על הבטן!

האמת, גם אני השכבתי על הבטן.

אם הייתי מודעת לסכנה לא הייתי עושה את זה!

אך היום אם הייתי יולדת, אין מצב 

שהייתי משכיבה על הבטן בלילה!

מה עדיף נוחות או סיכון?!?

זו השאלה!!!

זה שהוא נפטר על הבטן לא בהכרח אומר שזה בגלל שהוא היה על הבטן

על מחקר שנערך שם שבכלל קושר את זה לאיזשהוא קרום במערכת הנשימה שהוא עבה יותר אצל ילדים שנפטרים ל"ע.

לא זוכרת בדיוק, לא קראתי בעיון. אבל מי שילדה שם ויש לה- שתקרא...

צריך לאפשר לכל התינוקות אוויר נקי כמה שיותר.

למיטב ידיעתי, כששוכבים על הבטן הסביבה עשירה יותר בפחמן דו"ח.

הטיפול בחולי סרטן בכימותרפיה והקרנות ולא בעשרות סוגי טיפול אחרים שנוסו - מתבסס על סטטיסטיקה. כל הטיפולים היו הגיוניים, בדקו סטטיסטית מה עובד בפועל.

ההמלצה לתת מוצקים בגיל חצי שנה - מתבססת על סטטיסטיקה.

ההוראה ללדת וגינלית ולא לעשות לכולן ניתוחים קיסריים ולחסוך את הצירים - מתבססת על סטטיסטיקה. ראו שסטטיסטית יותר נשים יוצאות בשלום מלידה מאשר מניתוח.

הבחירה שלך ללבוש סוודר בבוקר חורפי מסתמכת על סטטיסטיקה. סטטיסטית הסיכוי די גבוה שבחורף יהיה קר מדי עם חולצה קצרה.

בדקו בכלים של סטטיסטיקה (אוכלוסייה של אלפי תינוקות, נטרול גורמים צדדיים וכו') וגילו שלהכבה על הגב יש השפעה דרמטית על אחוזי התמותה. בשבילי זה מספיק טוב.

התאמה בין ההנחייה לבין המציאות בפועל.

לפי מה שעולה פה בינתיים- יש התאמה רק בגילאים המאוד צעירים, עד חודש בערך.

זאת בעיה, כי באמת רוב התינוקות ישנים שינה מאוד קלה על הגב ומהר מאוד האמהות מוצאות את עצמן ממוטטות מחוסר שינה. כך שזה לא ממש ענין של נוחות או סיכון.

האמת היא שיש עוד דברים שמעלים סיכוי- הנקה, שינה בחדר ההורים, עישון.

מענין- אם יוציאו הנחיה חד משמעית להשכיב בחדר ההורים סמוך למיאת האם אולי גם האחוזים ירדו?

אני לא אומרת ספציפית עליהן,

אבל הרבה פעמים אומרים "מוות בעריסה", כדי לא לבייש .

אף הורה לא ירצה להגיד שהתינוק נחבט בקיר (כמעט קרה לי בלילה שהייתי גמורה מעייפות עם הקטנה, הבית קטן וצפוף) או נפלה עליו קופסא כבדה מהארון הגבוה (הדלת של הארון העליון נפתחה אצלנו בחדר כי העמיסו את הארון יותר מדי בקופסאות סימילאק 

שדודה של בעלי הביאה לנו בכמויות וקופסא גדולה נפלה 2 דקות אחרי שהפסקתי לשבת שם עם הבכורה על הידיים בגיל פחות משבוע) אנחנו הורים מאוד, מאוד , אחראים , משגיחים ופדאנטיים, ככה שאם זה קרה אצלנו אז בכל בית חלילה יכולה לקרות תאונה כזו. 

או נפל מגובה או תאונה ביתית אחרת.

ככה שמוות בעריסה זה לא תמיד מוות בעריסה .

אני התחלתי להשכיב על הבטן בגיל חודשיים, לפני כן השכבתי רק על הגב , פשוט היא לא רצתה בכלל להיות על הבטן,

לא הרימה את הראש, צרחה כשרק שמו אותה על הבטן, האחות בטיפת חלב אמרה לי שהיא חייבת להיות על הבטן ולהתחזק , ונהיה לה כבר מבנה ראש ישר מרוב שכיבה על הגב . אז החלטתי שהיא כמה שיותר תהיה על הבטן, כדי שתתרגל ותסכים להיות על הבטן. היא ישנה איתנו בחדר,

ואני כמה פעמים בלילה קמה לבדוק מה איתה ואם האף שלה לא דבוק למזרון. אפילו שעכשיו היא כבר ישנה לילה שלם (7 חודשים) וגם ככה מתהפכת על הבטן כל הזמן.

אם כן, אני מזיזה לה את הראש הצידה. זה עזר, והיא התחילה לאהוב להיות על הבטן ולהרים גבוה את הראש.

היום היא נהנת להיות על הבטן ומרימה ראש מעולה. זוחלת אחורה, עומדת על שש.. 

והמצב תקין.

אבל צריך מאוד להשגיח אם מחליטים להשכיב תינוק על הבטן. אסור שהאף יהיה דבוק למזרון. המזרון צריך להיות מזרון של מיטת תינוק, ויש עוד כללים.

לא כל המקרים אבל רב

שזה חופף תקופה עם הרבה נזלת ונגיפים אחרי חורף שלם שגם הוא מלא בזה

אז נראה לי ששם הסיבה

ילדים שלי כשהם מנוזלים קשות פשוט לא ישנים גם אם זה רק ווירוס, לילות של סיוט

ועם אחת שנהייתה עם קשיי נשימה גם רק ווירוס - הלכתי למיון, רופא התפלא איך כל כך הרבה נזלת בילדה קטנה אחת

לא נראה לי שזה קשור באמת לשכיבה על הגב או על הבטן למרות שאני משתדלת למלא הנחיות

ואגב זה בכל אופן מאוד נדיר

גם בגלל הסיבות שאמרת וגם בגלל שבחורף אנשים נוטים לחימום יתר, יש יותר שמיכות כבדות וכו'.

ובלי שום סתירה - גם השכבה על הבטן היא גורם סיכון, וגם חוסר הנקה זה גורם סיכון, ועישון זה גורם סיכון ברמות מזעזעות, ויש עוד.

כמה שיותר גורמי סיכון ביחד - הסטטיסטיקות יותר מבהילות.

לכן בחורף חשוב שבעתיים להקפיד על הכללים.

אבל נכון שלהנחיה לשכיבה על הגב יש יותר רייטינג...

ההוראה הזו יצאה בשעתו ביחד עם עוד 4-5 הוראות לגבי תינוקות (לא זוכרת את הרשימה במדויק), משום שלא היה למשרד הבריאות האמריקני נתונים ברורים איזה מבין הדברים ברשימה אכן גורמים למוות עריסה.

אכן, שיעורי מקרי מוות העריסה ירדו לאחר מכן בעשרות אחוזים, אבל לא ברור כלל מהי הסיבה האמיתית לכך!!

בכל מקרה, אני נגד להשכיב תינוקות על הגב, כי מול עיני התינוק כמעט נחנק למוות מפליטות כשהיה על הגב!!

אני משכיבה את התינוק על הצד וזה הכל. זה בודאי הכי בטוח, רק מה שחשוב כשמשכיבים על הצד זה להשכיב שווה בשווה לשני הצדדים, כדי לא לגרום לחולשה בשרירי הצוואר של התינוק (טורטיקוליס).

כך לדברי פרופ' ארטור אידלמן.

אבל לא עקבו מה ההורים עשו בפועל אז קשה ללמוד מזה..
עובדה שהורים רבים ממשיכים להכיב על הבטן כפי שאפשר לראות פה (וזה כשבד"כ מי שעושה נגד ההנחיות לא יתלהב להגיד את זה בפורום אז כנראה שיש אפילו יותר ממה שנראה פה)

וגם אני ישנה טוב.

לא נרשמו שום בעיות עם זה ב"ה.

יש גם מקרים כאלה..

(ולא עשיתי שום מאמץ מיוחד כדי שזה יהיה ככה)

השיטה של העטיפה מאוד מאוד מועילה!!

ממליצה בחום!

לקחת סדין קטן או שמיכה קטנה או חיתול בד הכל לפי העונה וגודל התינוק,

ולעטוף היטב עם רגליים וידיים ישרות בפנים ( בעיקר הידיים).

מספיק חזק שלא ישתחרר בקלות אבל לא חזק מידי שלא יכאב.

זה נותן לתינוק את תחושת האיסוף שחסרה לו בשינה חשופה על הגב.

בהצלחה ורק בריאות ודברים טובים אצל כולם!

4 ילדים על הגב עד שהתהפכו

2 ילדים על הגב עד גיל חודשיים ואז על הבטן, העניין הוא שהייתי שמה אותם על הבטן בשעות ערות אבל הם במקום להתאמץ ולהרים ראש היו נרדמים תוך דקות ואז תוך זמן קצר כבר לא הסכימו לישון על הגב

על אחיה התינוק שנפטר כששכב על הגב.

מזניחות אותם? ממש לא.

תעשה סקר אצל הנשים החילוניות בעבודה שלך. תגלה דברים שלא שיערת. חצוף.

אין שום קשר, ונראה לי שאין לך יותר מידי ניסיון עם ילדים...

בטח שלחילוניות שיש בקושי ילד/ שתיים וכלב אין שום מומחיות בטיפול בילדים...

חחחחחח.... הצחקת אותי, לקחת דוגמא לטיפול בילדים מחילוניות.

תאמיני לי שמספר האחיינים שטיפלתי בהם לפני החתונה, עוד בטרם נהייתי לאם, עולה על מספר הילדים של כל החילוניות בעבודה שלך ביחד.... לא הן תלמדנה אותנו איך לטפל...

כאלה חסרות אחריות!!

שצריך לחשוש מהם לפני שבכלל באים לזה

וחילוניות בעבודה- סליחה כי כל אחת ומשפחתה ולא כולן ככה

אבל יש מלא חילוניות עם ילד אחד שמאכילים אותם ממתקים בלי סוף עם טלוויזיה עד שעות קטנות בלילה, לפעמים הורים בכלל בקושי פוגשים את הילד שלהם כי ילד אחד אפשר לתקתק בין סבתא, חוג ומטפלת ואז הוא כבר גדול , שזה בלתי אפשרי עם הרבה ילדים 

ומה השטות הזאת להשוות בין לנסוע ברכב לא חגור, תקראי סטטיסטיקות

כל שנה נולדים עשרות אלפי תינוקות ואולי כמה מתים בעריסה, תחשבי את האחוז!!!!! 

ברור שסכנת תאונות דרכים גדולה הרבה יותר מזו של מוות בעריסה

עכשיו תחשבי את האחוז, הוא זניח

אבל כן בנכות לפעמים לכל החיים

אנחנו ממש לא מזלזלים אבל יש הרבה סיבות נוספות למוות בעריסה ורוב האימהות בהתחלה מנסות על הגב עד שזה ממש לא שייך.

בלידה עכשיו הרגלתי אותו לישון על הגב גם במהלך היום, בערך בגיל 3 חודשים הוא כבר לא היה מצליח להירדם על הגב וכשהייתי מחזירה אותו לגב אחרי שנרדם על הבטן הוא היה מתעורר וצורח ופשוט לא ישן-אז גם לטובתו אני משכיבה אותו על הבטן וגן על הבטן הוא לא ישן הכי טוב אבל לפחות לא מתעורר מכל פיפס..

תינוק לא חגור בטוח יעוף מידיים או סל קל, את יודעת את זה בדיוק כמוני

ופה מדובר בהנחיה שלא בטוח שמיישמים אותה ואז יכול להיות שתדירות מוות בעריסה בכלל ירדה מסיבות אחרות

אני לא ישבתי בכיסא בטיחות אף פעם בתור תינוקת, ולא עפתי. אני מניחה שגם את, ורוב הנוכחות פה.

חוגרים כי לא לוקחים סיכון שמא יקרה, לא כי זה בטוח.

לא רק ממרים בטוחים צריך להיזהר.

הוי, אני כנראה צריכה להפנים שאני כבר באמת זקנה :-/

תאונת דרכים, אולי בעבר סטטיסטיקה הייתה קצת אחרת

ואת לא ענית לי לשאלה - איך אימא אמורה לנהוג אם היא המבוגר היחיד באוטו ותינוק לא קשור? התשובה - לא יכולה

זה ברור שתינוק יעוף

אולי הניחו במושב האחורי בלי סלקל? אולי אמא לא נהגה אלא רק ישבה מאחורה עם התינוק בידיים? או מבוגר אחר?

ברור שזה מסוכן מאוד, אבל עדיין יש רבים כמוני שגדלו כך ושרדו.

עצם העובדה שלא נפגעתי לא הופכת את זה לבטיחותי.

ועל אותו עיקרון: מסוכן להשכיב תינוק (שעוד לא מתהפך) על הבטן, אבל יש רבים שגדלו כך ושרדו.

עצם העובדה שתינוק לא נפגע כך לא הופכת את זה לבטיחותי.

במדינות שלא מקפידים על כללי בטיחות בדרכים סטטיסטיקה לגמרי אחרת

ואני מניחה ששום אימא לא שמה תינוק על מושב אחורי בלי סל קל גם לפני שלושים שנה, תתקשרי לאימא שלך ותשאלי

דוגמא שהבאת היא דומה - אני אקצין - זה כמו שתגידי שלשים תינוק על בטן זה כמו לשים תינוק על הגג ותביאי פה סטטיסטיקות כמה אנשים נופלים מהגג כל שנה, אין לי מוסג, אבל מפני שאנשים נסגרים אז בטח סטטיסטיקה לא מפחידה ואז את תסיקי מסקנה שזה אותה סכנה או שלהשאיר על הגג לא מסוכן

בקיצור יש לך הנחה מוטעת

בכלל, יש כאלה שטוענים שלהביא עוד ועוד ילדים לעולם שגם ככה עומד על סף פיצוץ אוכלוסין, והוא מלא בסבל ומלחמות- זה גם חוסר אחריות.

וזה לא קשור למספר ילדים. מה, אם ח"ו ילד נפטר אז ההורים מרגישים "טוב, לא נורא, יש עוד 6"? חס ושלום. כל ילד הוא מתנה, כל ילד הוא נשמה , כל ילד הוא אישיות.

יש תינוקות שישנים על הגב מצוין, יש כאלה שפשוט לא, גם אם עוטפים אותם. אחרי ארבעה, חמישה, שישה ימים ולילות בלי שינה, ואחרי שבועיים שלושה של 24 שעות בלי שינה של שעתיים- שלוש ברצף, אישה אחרי לידה יכולה לקרוס, פיזית ונפשית.

אולי לך זה לא קורה, אשרייך.

אבל אישה במצב כזה שמשכיבה על הבטן כדי שהיא תוכל לישון ולחזור למצב שפיות- זה לא חוסר אחריות.

התינוקות שלי לא ישנים בבית חולים רגע! 36 שעות הם צורחים על הידיים. על ידיים של אמא שהרגע ילדה ומשוועת לרגע אחד של שינה ללא דאגות שעוד רגע מישהו יקום ויצרח עד השמיים.

אנחנו מגיעים הביתה והדבר הראשון שאני עושה זה לשים אותם על הבטן וללכת לישון! להתאושש מהטראומה של בית חולים.

רק בגלל הקטע הזה אני כ"כ מצטערת שזה מסוכן ללדת בבית. כי אם זה לא היה מסוכן, אין מצב שהייתי מתקרבת לבית חולים.

גם לעבור צירים, גם לידה וגם לעבור 36 שעות ללא שינה....

ממש הוצאת לי את המילים מהפה.

אבל ראו שכשהתינוק על הגב - הפליטה יוצאת מהפה ונוזלת לצד הפנים (לחי וסנטר).

דווקא על הבטן הפליטה אומנם נופלת לסדין, אבל מול הפנים שלו - והתינוק עלול לשאוף אותה ח"ו.

בעמ' 63 מובאת ההנחיה להשכיב על הגב כגורם מפחית סיכון. ומיד לאחר מכן מופיעים יוצאי הדופן- פגים, תינוקות שמרבים לפלוט או להקיא ועוד כמה.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!