שאין שום דבר מסביב, מזרן מתוח. כשמתחילים להתהפך אינלי בעיה שישנו גם על הבטן..

4 ילדים על הבטן מלידה,או על הצד.

"הכל סובב את האשכנזים". 

והשינה השתפרה פלאים.

הרגשתי ממש פושעת, ובעלי בהתחלה שאל בעדינות אם לא כדאי בכל זאת להתעקש עוד קצת על הגב, אבל היא פשוט ישנה כל כך הרבה יותר טוב ככה!

מה גם שאצלנו במשפחה הדעה הרווחת היא שאין כמו שינה על הבטן מבחינת איכות... מאז שהיא החלה להתהפך ייסורי המצפון שוכחים קצת.

מאז בלילה היא דיי מלאכית, ב"ה ב"ה ב"ה. אבל אי אפשר באמת לדעת אם זה קשור לזה או לא.

בע"ה בלידה הבאה מאמינה שאנסה שוב גב...

ככה אמרה לי פעם הרופאת התפתחות

ועוזרים למי שמתלבטת להחליט על הצד הפחות טוב.

אני אומרת - כל אמא זכאית לבחירות שלה. בלב שלם. אבל לפתוח שרשור כזה זה תמיד יוצא בסופו של דבר דרך להשפיע גם על בחירות של אחרים, כלומר להכניס יותר תינוקות לסיכון.

בכל שרשור כזה תמיד אפשר למצוא הודעות של אימהות שבעקבותיו מחליטות להקל על עצמן, ובלעדיו אולי היו מתגברות על הקושי.

(אני לא מדברת רק על מוות בעריסה אלא על כל מיני שרשורים של מה שיותר טוב ופחות טוב לתת לתינוקות)

נורא חבל לי

לא כשרשור שמביע את דעתי, אלא כשרשור שיספק את סקרנותי...

ועדיין- אף אחת כאן לא טענה שההנחיה היא לא נכונה. הטענה המרכזית שעולה מכאן היא שההנחיה להשכיב על הגב היא לא תמיד ניתנת לביצוע.

האמת שחשבתי שזה מה שיעלה כאן, כי זה מה שאני רואה גם מסביבי.

ובכל זאת יצא מענין.

לשכנים שלי נפטר תינוק שישן על הבטן!

האמת, גם אני השכבתי על הבטן.

אם הייתי מודעת לסכנה לא הייתי עושה את זה!

אך היום אם הייתי יולדת, אין מצב 

שהייתי משכיבה על הבטן בלילה!

מה עדיף נוחות או סיכון?!?

זו השאלה!!!

זה שהוא נפטר על הבטן לא בהכרח אומר שזה בגלל שהוא היה על הבטן

על מחקר שנערך שם שבכלל קושר את זה לאיזשהוא קרום במערכת הנשימה שהוא עבה יותר אצל ילדים שנפטרים ל"ע.

לא זוכרת בדיוק, לא קראתי בעיון. אבל מי שילדה שם ויש לה- שתקרא...

צריך לאפשר לכל התינוקות אוויר נקי כמה שיותר.

למיטב ידיעתי, כששוכבים על הבטן הסביבה עשירה יותר בפחמן דו"ח.

הטיפול בחולי סרטן בכימותרפיה והקרנות ולא בעשרות סוגי טיפול אחרים שנוסו - מתבסס על סטטיסטיקה. כל הטיפולים היו הגיוניים, בדקו סטטיסטית מה עובד בפועל.

ההמלצה לתת מוצקים בגיל חצי שנה - מתבססת על סטטיסטיקה.

ההוראה ללדת וגינלית ולא לעשות לכולן ניתוחים קיסריים ולחסוך את הצירים - מתבססת על סטטיסטיקה. ראו שסטטיסטית יותר נשים יוצאות בשלום מלידה מאשר מניתוח.

הבחירה שלך ללבוש סוודר בבוקר חורפי מסתמכת על סטטיסטיקה. סטטיסטית הסיכוי די גבוה שבחורף יהיה קר מדי עם חולצה קצרה.

בדקו בכלים של סטטיסטיקה (אוכלוסייה של אלפי תינוקות, נטרול גורמים צדדיים וכו') וגילו שלהכבה על הגב יש השפעה דרמטית על אחוזי התמותה. בשבילי זה מספיק טוב.

התאמה בין ההנחייה לבין המציאות בפועל.

לפי מה שעולה פה בינתיים- יש התאמה רק בגילאים המאוד צעירים, עד חודש בערך.

זאת בעיה, כי באמת רוב התינוקות ישנים שינה מאוד קלה על הגב ומהר מאוד האמהות מוצאות את עצמן ממוטטות מחוסר שינה. כך שזה לא ממש ענין של נוחות או סיכון.

האמת היא שיש עוד דברים שמעלים סיכוי- הנקה, שינה בחדר ההורים, עישון.

מענין- אם יוציאו הנחיה חד משמעית להשכיב בחדר ההורים סמוך למיאת האם אולי גם האחוזים ירדו?

אני לא אומרת ספציפית עליהן,

אבל הרבה פעמים אומרים "מוות בעריסה", כדי לא לבייש .

אף הורה לא ירצה להגיד שהתינוק נחבט בקיר (כמעט קרה לי בלילה שהייתי גמורה מעייפות עם הקטנה, הבית קטן וצפוף) או נפלה עליו קופסא כבדה מהארון הגבוה (הדלת של הארון העליון נפתחה אצלנו בחדר כי העמיסו את הארון יותר מדי בקופסאות סימילאק 

שדודה של בעלי הביאה לנו בכמויות וקופסא גדולה נפלה 2 דקות אחרי שהפסקתי לשבת שם עם הבכורה על הידיים בגיל פחות משבוע) אנחנו הורים מאוד, מאוד , אחראים , משגיחים ופדאנטיים, ככה שאם זה קרה אצלנו אז בכל בית חלילה יכולה לקרות תאונה כזו. 

או נפל מגובה או תאונה ביתית אחרת.

ככה שמוות בעריסה זה לא תמיד מוות בעריסה .

אני התחלתי להשכיב על הבטן בגיל חודשיים, לפני כן השכבתי רק על הגב , פשוט היא לא רצתה בכלל להיות על הבטן,

לא הרימה את הראש, צרחה כשרק שמו אותה על הבטן, האחות בטיפת חלב אמרה לי שהיא חייבת להיות על הבטן ולהתחזק , ונהיה לה כבר מבנה ראש ישר מרוב שכיבה על הגב . אז החלטתי שהיא כמה שיותר תהיה על הבטן, כדי שתתרגל ותסכים להיות על הבטן. היא ישנה איתנו בחדר,

ואני כמה פעמים בלילה קמה לבדוק מה איתה ואם האף שלה לא דבוק למזרון. אפילו שעכשיו היא כבר ישנה לילה שלם (7 חודשים) וגם ככה מתהפכת על הבטן כל הזמן.

אם כן, אני מזיזה לה את הראש הצידה. זה עזר, והיא התחילה לאהוב להיות על הבטן ולהרים גבוה את הראש.

היום היא נהנת להיות על הבטן ומרימה ראש מעולה. זוחלת אחורה, עומדת על שש.. 

והמצב תקין.

אבל צריך מאוד להשגיח אם מחליטים להשכיב תינוק על הבטן. אסור שהאף יהיה דבוק למזרון. המזרון צריך להיות מזרון של מיטת תינוק, ויש עוד כללים.

לא כל המקרים אבל רב

שזה חופף תקופה עם הרבה נזלת ונגיפים אחרי חורף שלם שגם הוא מלא בזה

אז נראה לי ששם הסיבה

ילדים שלי כשהם מנוזלים קשות פשוט לא ישנים גם אם זה רק ווירוס, לילות של סיוט

ועם אחת שנהייתה עם קשיי נשימה גם רק ווירוס - הלכתי למיון, רופא התפלא איך כל כך הרבה נזלת בילדה קטנה אחת

לא נראה לי שזה קשור באמת לשכיבה על הגב או על הבטן למרות שאני משתדלת למלא הנחיות

ואגב זה בכל אופן מאוד נדיר

גם בגלל הסיבות שאמרת וגם בגלל שבחורף אנשים נוטים לחימום יתר, יש יותר שמיכות כבדות וכו'.

ובלי שום סתירה - גם השכבה על הבטן היא גורם סיכון, וגם חוסר הנקה זה גורם סיכון, ועישון זה גורם סיכון ברמות מזעזעות, ויש עוד.

כמה שיותר גורמי סיכון ביחד - הסטטיסטיקות יותר מבהילות.

לכן בחורף חשוב שבעתיים להקפיד על הכללים.

אבל נכון שלהנחיה לשכיבה על הגב יש יותר רייטינג...

ההוראה הזו יצאה בשעתו ביחד עם עוד 4-5 הוראות לגבי תינוקות (לא זוכרת את הרשימה במדויק), משום שלא היה למשרד הבריאות האמריקני נתונים ברורים איזה מבין הדברים ברשימה אכן גורמים למוות עריסה.

אכן, שיעורי מקרי מוות העריסה ירדו לאחר מכן בעשרות אחוזים, אבל לא ברור כלל מהי הסיבה האמיתית לכך!!

בכל מקרה, אני נגד להשכיב תינוקות על הגב, כי מול עיני התינוק כמעט נחנק למוות מפליטות כשהיה על הגב!!

אני משכיבה את התינוק על הצד וזה הכל. זה בודאי הכי בטוח, רק מה שחשוב כשמשכיבים על הצד זה להשכיב שווה בשווה לשני הצדדים, כדי לא לגרום לחולשה בשרירי הצוואר של התינוק (טורטיקוליס).

כך לדברי פרופ' ארטור אידלמן.

אבל לא עקבו מה ההורים עשו בפועל אז קשה ללמוד מזה..
עובדה שהורים רבים ממשיכים להכיב על הבטן כפי שאפשר לראות פה (וזה כשבד"כ מי שעושה נגד ההנחיות לא יתלהב להגיד את זה בפורום אז כנראה שיש אפילו יותר ממה שנראה פה)

וגם אני ישנה טוב.

לא נרשמו שום בעיות עם זה ב"ה.

יש גם מקרים כאלה..

(ולא עשיתי שום מאמץ מיוחד כדי שזה יהיה ככה)

השיטה של העטיפה מאוד מאוד מועילה!!

ממליצה בחום!

לקחת סדין קטן או שמיכה קטנה או חיתול בד הכל לפי העונה וגודל התינוק,

ולעטוף היטב עם רגליים וידיים ישרות בפנים ( בעיקר הידיים).

מספיק חזק שלא ישתחרר בקלות אבל לא חזק מידי שלא יכאב.

זה נותן לתינוק את תחושת האיסוף שחסרה לו בשינה חשופה על הגב.

בהצלחה ורק בריאות ודברים טובים אצל כולם!

4 ילדים על הגב עד שהתהפכו

2 ילדים על הגב עד גיל חודשיים ואז על הבטן, העניין הוא שהייתי שמה אותם על הבטן בשעות ערות אבל הם במקום להתאמץ ולהרים ראש היו נרדמים תוך דקות ואז תוך זמן קצר כבר לא הסכימו לישון על הגב

על אחיה התינוק שנפטר כששכב על הגב.

מזניחות אותם? ממש לא.

תעשה סקר אצל הנשים החילוניות בעבודה שלך. תגלה דברים שלא שיערת. חצוף.

אין שום קשר, ונראה לי שאין לך יותר מידי ניסיון עם ילדים...

בטח שלחילוניות שיש בקושי ילד/ שתיים וכלב אין שום מומחיות בטיפול בילדים...

חחחחחח.... הצחקת אותי, לקחת דוגמא לטיפול בילדים מחילוניות.

תאמיני לי שמספר האחיינים שטיפלתי בהם לפני החתונה, עוד בטרם נהייתי לאם, עולה על מספר הילדים של כל החילוניות בעבודה שלך ביחד.... לא הן תלמדנה אותנו איך לטפל...

כאלה חסרות אחריות!!

שצריך לחשוש מהם לפני שבכלל באים לזה

וחילוניות בעבודה- סליחה כי כל אחת ומשפחתה ולא כולן ככה

אבל יש מלא חילוניות עם ילד אחד שמאכילים אותם ממתקים בלי סוף עם טלוויזיה עד שעות קטנות בלילה, לפעמים הורים בכלל בקושי פוגשים את הילד שלהם כי ילד אחד אפשר לתקתק בין סבתא, חוג ומטפלת ואז הוא כבר גדול , שזה בלתי אפשרי עם הרבה ילדים 

ומה השטות הזאת להשוות בין לנסוע ברכב לא חגור, תקראי סטטיסטיקות

כל שנה נולדים עשרות אלפי תינוקות ואולי כמה מתים בעריסה, תחשבי את האחוז!!!!! 

ברור שסכנת תאונות דרכים גדולה הרבה יותר מזו של מוות בעריסה

עכשיו תחשבי את האחוז, הוא זניח

אבל כן בנכות לפעמים לכל החיים

אנחנו ממש לא מזלזלים אבל יש הרבה סיבות נוספות למוות בעריסה ורוב האימהות בהתחלה מנסות על הגב עד שזה ממש לא שייך.

בלידה עכשיו הרגלתי אותו לישון על הגב גם במהלך היום, בערך בגיל 3 חודשים הוא כבר לא היה מצליח להירדם על הגב וכשהייתי מחזירה אותו לגב אחרי שנרדם על הבטן הוא היה מתעורר וצורח ופשוט לא ישן-אז גם לטובתו אני משכיבה אותו על הבטן וגן על הבטן הוא לא ישן הכי טוב אבל לפחות לא מתעורר מכל פיפס..

תינוק לא חגור בטוח יעוף מידיים או סל קל, את יודעת את זה בדיוק כמוני

ופה מדובר בהנחיה שלא בטוח שמיישמים אותה ואז יכול להיות שתדירות מוות בעריסה בכלל ירדה מסיבות אחרות

אני לא ישבתי בכיסא בטיחות אף פעם בתור תינוקת, ולא עפתי. אני מניחה שגם את, ורוב הנוכחות פה.

חוגרים כי לא לוקחים סיכון שמא יקרה, לא כי זה בטוח.

לא רק ממרים בטוחים צריך להיזהר.

הוי, אני כנראה צריכה להפנים שאני כבר באמת זקנה :-/

תאונת דרכים, אולי בעבר סטטיסטיקה הייתה קצת אחרת

ואת לא ענית לי לשאלה - איך אימא אמורה לנהוג אם היא המבוגר היחיד באוטו ותינוק לא קשור? התשובה - לא יכולה

זה ברור שתינוק יעוף

אולי הניחו במושב האחורי בלי סלקל? אולי אמא לא נהגה אלא רק ישבה מאחורה עם התינוק בידיים? או מבוגר אחר?

ברור שזה מסוכן מאוד, אבל עדיין יש רבים כמוני שגדלו כך ושרדו.

עצם העובדה שלא נפגעתי לא הופכת את זה לבטיחותי.

ועל אותו עיקרון: מסוכן להשכיב תינוק (שעוד לא מתהפך) על הבטן, אבל יש רבים שגדלו כך ושרדו.

עצם העובדה שתינוק לא נפגע כך לא הופכת את זה לבטיחותי.

במדינות שלא מקפידים על כללי בטיחות בדרכים סטטיסטיקה לגמרי אחרת

ואני מניחה ששום אימא לא שמה תינוק על מושב אחורי בלי סל קל גם לפני שלושים שנה, תתקשרי לאימא שלך ותשאלי

דוגמא שהבאת היא דומה - אני אקצין - זה כמו שתגידי שלשים תינוק על בטן זה כמו לשים תינוק על הגג ותביאי פה סטטיסטיקות כמה אנשים נופלים מהגג כל שנה, אין לי מוסג, אבל מפני שאנשים נסגרים אז בטח סטטיסטיקה לא מפחידה ואז את תסיקי מסקנה שזה אותה סכנה או שלהשאיר על הגג לא מסוכן

בקיצור יש לך הנחה מוטעת

בכלל, יש כאלה שטוענים שלהביא עוד ועוד ילדים לעולם שגם ככה עומד על סף פיצוץ אוכלוסין, והוא מלא בסבל ומלחמות- זה גם חוסר אחריות.

וזה לא קשור למספר ילדים. מה, אם ח"ו ילד נפטר אז ההורים מרגישים "טוב, לא נורא, יש עוד 6"? חס ושלום. כל ילד הוא מתנה, כל ילד הוא נשמה , כל ילד הוא אישיות.

יש תינוקות שישנים על הגב מצוין, יש כאלה שפשוט לא, גם אם עוטפים אותם. אחרי ארבעה, חמישה, שישה ימים ולילות בלי שינה, ואחרי שבועיים שלושה של 24 שעות בלי שינה של שעתיים- שלוש ברצף, אישה אחרי לידה יכולה לקרוס, פיזית ונפשית.

אולי לך זה לא קורה, אשרייך.

אבל אישה במצב כזה שמשכיבה על הבטן כדי שהיא תוכל לישון ולחזור למצב שפיות- זה לא חוסר אחריות.

התינוקות שלי לא ישנים בבית חולים רגע! 36 שעות הם צורחים על הידיים. על ידיים של אמא שהרגע ילדה ומשוועת לרגע אחד של שינה ללא דאגות שעוד רגע מישהו יקום ויצרח עד השמיים.

אנחנו מגיעים הביתה והדבר הראשון שאני עושה זה לשים אותם על הבטן וללכת לישון! להתאושש מהטראומה של בית חולים.

רק בגלל הקטע הזה אני כ"כ מצטערת שזה מסוכן ללדת בבית. כי אם זה לא היה מסוכן, אין מצב שהייתי מתקרבת לבית חולים.

גם לעבור צירים, גם לידה וגם לעבור 36 שעות ללא שינה....

ממש הוצאת לי את המילים מהפה.

אבל ראו שכשהתינוק על הגב - הפליטה יוצאת מהפה ונוזלת לצד הפנים (לחי וסנטר).

דווקא על הבטן הפליטה אומנם נופלת לסדין, אבל מול הפנים שלו - והתינוק עלול לשאוף אותה ח"ו.

בעמ' 63 מובאת ההנחיה להשכיב על הגב כגורם מפחית סיכון. ומיד לאחר מכן מופיעים יוצאי הדופן- פגים, תינוקות שמרבים לפלוט או להקיא ועוד כמה.

לאכול רק צורה מסוימת.

אחד רק ספגטי, ואחד רק פסטה קרניים.

זה פשוט מתיש.

אולי שווה לקנות נינג'ה בשביל זה.

לגבי כל השאר אין לי תשובה... נשמע קשוח ממש. אולי לעשות תורנות שכל יום את מבשלת משהו שמתאים לאחד מהם, והשני יכול לבחור בין שאריות מאתמול ללחם עם משהו...

אני לא מצליחה לעמוד על זה שיאכלו לחם עם משהו, תמיד בסוף אני מכינה כמה ארוחות צוהריים כי הם בוכים שאין להם מה לאכול...

ועליו התקנו טוסטר אובן בשרי.

להכין כמות ולהקפיא. להפשיר לפי הצורך.

זה תחת קלינאיות תקשורת

אבל בגדול

כשאת רואה שיש הרבה תסכולים- גם שלך וגם שלהם

שיש כבר אוירה לא טובה סביב הנושא של האוכל

שהגדילה הפיזית לא משו

שזה מפריע לשגרה, שחושבים פעמים אם לצאת לטיול/למלון/לסעודת שבת עם השכנים

שאת עומדת מתוסכלת סביב הקופסאת אוכל כי את כבר לא יודעת מה לשים

שכל ארוחה את לא יודעת מה להכין - כי אין עקביות... הלא הפך לברירת מחדל

שזה כבר מרגיש כמו משו שמשתלט על החיים...

זהו... פרקתי

הדברים שהם כן מסכימים לאכול זה פחמימות (אחד רק קוסקוס או ספגטי, ואחד רק פתיתים או פסטה קרניים).

אני כבר שונאת להכין אוכל מרוב שזה משגע אותי.

אני הייתי כזאת

עד היום אני בררנית

אמא שלי הכינה לנו את מה שאנחנו אוהבים

ואם לא היה לא אכלתי

ואני לא חושבת שזה נכון לעשות ככה

זה די טיפח את הבררנות שלי

לא מצאתי פתרון קסם לזה

כן הייתי ממליצה לחפש טיפול לזה או עזרה כלשהי

כשגדלים זה רק נהיה קשה יותר

התחתנתי ולא אכלתי כלום אצל חמותי בשבתות שנים

רק חלה

חצי מהחיים שלי אני נשארתי רעבה כי אין אוכל שאני אוהבת

זה מאוד קשה

ממש כדאי לטפל כי באמת יש קושי אמיתי

אצלי זה שילוב של קושי עם מרקמים וטעמים חדשים

ברמה שלטעום משהו חדש מעלה לי רפלקס הקאה

בשילוב עם קושי רגשי כנראה שעומד מאחורי זה

היום למדתי לאכול ועדיין לומדת

וזה פשוט חיים אחרים כואב לי על השנים האלה שלא אכלתי

זה גם גרם לי למחסור חמור מאוד בברזל וויטמינים

בקיצור שווה לטפל

כואב לשמוע מה עברת... חיבוק...

ותודה על הדחיפה לטפל.

זה כל כך מתסכל גם להם וגם לי...

מלבד טיפול שהציעו פה, יש דרכים להרחיב מגוון.

בכל ארוחה לדאוג שיש דבר אחד שהם אוכלים ודבר חדש. להמשיך להציע לטעום, בלי לחץ. יש אוכל שהם אוהבים בארוחה אז הם לא יהיו רעבים בכל מקרה.

להדגיש כל הזמן שלפעמים הטעם שלנו משתנה ולכן גם אם לא אהבנו משהו, אפשר לטעום שוב. תני דוגמאות מעצמך אם יש לך. ובאמת לאפשר לטעום - לקחת חתיכה קטנה, לא משנה אם היה טעים או לא, העיקר שהתנסה.

לא לעשות עניין כשמישהו מסכים לטעום משהו חדש. אפשר לשבח, אבל לא בהגזמה.

מישהי כאן הציעה שיקחו לחם עם ממרח למי שלא אוהב את האוכל. זו אפשרות מצויינת. זה מוריד לחץ שיאכלו, זה משביע ונותן להם שליטה. אפשר להגביל לממרחים בריאים

לק"י

וגם ככה הוא יצטרך להסתגל למטפלת חדשה, אז נראה לי שלהתחיל כשהעניינים מתייצבים זה רעיון טוב.

קשה כל הבלגן הזה....

כשהוא הלך קצת ואז שוב

לק"י

אם היית אומרת שהוא מתחיל להסתגל, אז אולי באמת חבל להפסיק לגמרי לשלוח.

אבל אם את מרגישה שהוא עוד לא הסתגל לכלום, אז לא חושבת שזה משנה אם יישאר עכשיו או יתחיל מחדש אחרי החגים.

ילדים צריכים דמות בטוחה להיקשר אליה.

כל עוד זה לא המצב אין עניין שיתרגל ללכת לשם יום יום ולחוות חוסר ביטחון.

שהוא מכיר את המקום?

נניח היום הייתי איתו שם 20 דק וכשהוא היה רגוע השארתי אותו ליד אחת המטפלות והלכתי

מידי יום, אפילו לימים קצרים יותר

ושולחת כשיש צוות קבוע ויש סדר

גם ככה בחגים הוא יצא משגרה ויצטרך הסתגלות מחודשת

יש אפשרות אבל זה קצת מורכב, לקחת אותו לעבודה איתי וכו

בנתיים כל אמא שיכולה מגיעה באמצע היום להציץ ולראות מה קורה

ואני שולחת ומחזירה עדיין אחרי שעתיים

מעניין שכולכן אמרתן להשאיר בבית

לק"י

אם היית אומרת שזה בעייתי לך, לא הייתי ממליצה להשאיר.

ואני יכולה לנסות לאלתר

אם זה אומר לקחת ךעבודה זה אחרת

.אלא אם הןא זורם איתך שם..

ויפה שיש אפשרות כזאת בכלל

אז לשים לזמן קצר זה גם עדיף מיום שלם במצב הזה

אני לוקחת לכל המאוחר ב11:30

ליד העבודה שלי מ9 עד 1, ואז הוא ישן בעגלה לידי עוד שעתיים, ראיתי שהבלאגן במעון עשה לו ממש רע.

(בסוף בכלל הוצאתי אותו באמצע שנה והעברתי למשפחתון פרטי)

מעל הבית שלי

כי היכ נראלי שמעון מתאים

אני מתחרטת ברמות קשות זה ממש מצער אותי.

יורד לי 4,000 שח על המעון

אוף, אבל זה גם מה'

מקווה שזה יסתדר מהר ויהיה לו שנה נפלאה במעון

אני ממש משתדלת להתחזק באמונה

כי זה משפחתון שממש מתאים לי מכל הבחינות

ואמרתי לה לא תודה הוא כבר רשום למעון 🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️🤦🏻‍♀️

אם כן הייתי מעבירה אליה

למרות הכסף שיירד על החודש הזה, כפרת עוונות.

אפשר לבטל רישום למעון

לק"י

שהיו במעון או במשפחתון.

כל עוד מקבלים מענה מתאים לגיל.

לא פנוי

והיה נראה רגוע ובשליטה ממש

אשאיר אותו שם שעתיים בערך

תרשי לעצמך לשבת בברית כמה שאפשר, ואל תרגישי צורך לארח אף אחד. אולי אפילו מיד אחרי הברית תמצאי חדר פרטי שבו את יכולה להיות לבד עם התינוק, ומקסימום עם חברה טובה או אמא שיתמכו בך.

בשעה טובה ובקלות!

למה להיות לבד?

הזמנו משפחה קרובה (וגם בגלל הזמן יצא מצומצם יחסית) ואוהבת ומעט חברים הכי קרובים.

היה מאוד משמח להרגיש את ההתרגשות ואהבה. זה לא אירוע ארוך. כמובן לא צריך לרוץ בין האנשים או לעמוד שעות. באו אלי, בברית עצמה כן עמדתי אבל כמובן אפשר לשבת אם צריך.

לקחת כדור משכך כאבים לפני ולהיות בקשב לגוף.

למזלי לא חוויתי ברית שבוע אחרי קיסרי, אבל יכולה לדמיין איך זה...

מהותית מאשר אחרי לידה רגילה. ב''ה אחרי שבוע כבר אפשר לזוז ברמה מספקת לברית אם אין סיבוכים, עם קשב לכוחות שאין מהם הרבה, ועם משככים כשצריך.

יש את הנשים ששבוע אחרי לידה מדלגות להן. אבל הרוב עדיין בכל מקרה לא במצב. לא חושבת שמישהו מצפה מיולדת, רגילה או קיסרית, להתרוצץ בברית.

ומצד שני, לא נראה לי נכון לתכנן מראש להתבודד...

לתאומים הברית נדחתה?

אז הרגשתי כבר הרבה יותר טוב...

וטוב, אוחי אני כותבת מהחוויה שלי לבד, שאחרי לידות אבל בעיקר אחרי קיסרי רציתי שייתנו לי כמה שיותר מנוחה ושקט, ובטח שלא להתלבש יפה עכשיו ולהתחיל להסתובב...

אולי באמת אחרות חוות את זה אחרת.

אז לוקחת את המילים שלי בחזרה

(תשובה גם ל @יעל מהדרום )

לק"י

שפותחת השרשור תחשוב מה מתאים לה.

אני דוקא נהניתי בברית לפגוש אנשים..

העניין האישי שלך ופחות הקיסרי.

כמובן לא השתוקקתי אחרי הקיסרי לצאת בכל יום. אבל לגמרי הייתי במקום של לגייס כוחות לברית עצמה וגם לראות את האנשים שבאו לשמוח ולהודות איתי על הלידה והתינוק, ואח''כ לחזור לנוח.

ולא ילדתי רגיל אף פעם אבל נראה לי שזה אירוע שכן מאתגר פיזית ורגשית כל יולדת...

וכמובן לא להתרוצץ זו המלצה מעולה

לק"י

לשבת כדאי בכל מקרה.

ולגבי חדר לבד, ממליצה שיהיה מקום נוח להאכיל בשקט אם צריך. מעבר לזה, לא רואה סיבה להתבודד.

(למה בעצם זה נראה לך נצרך?)

לברר מראש על מוהל,

אבל לסגור איתו כמה שיותר מהר אחרי הלידה.

אפשר לעשות סיכום של מספר מוזמנים ולהתארגן בהתאם לגבי אולם ןקייטרינג וגםלגבי אולם וקייטרינג חלופיים למקרה שתפוס.

בגדים לבנות,

מזכרות לאורחים אין צורך אבל זה משהו שכן אפשר לארגן חודשים מראש.

אישית סגרתי מראש מוהל קייטרינג ואולם.

אבל זה היה גם בזמן מעניין מבחינת לוח השנה אז אולי סתם ברגיל פחות לחוץ. כי זה כן הרגיש מעט מוזר, אבל העדפתי כמו בכל ההכנות וקניות ללידות להתמקד באמונה שבע''ה יהיה בסדר וחלילה חלילה אם צריך אז מבטלים.

אותי זה מאוד הרגיע. וחלק מהיתרונות שזכותנו הקיסרית להנות מהם...

לא זוכרת לומר לך מתי בדיוק, זה כן היה לקראת הסוף ולא חודשים מראש...

בנוסף, שזה לא שונה מאשר אם זו לידה רגילה, התארגנתי מראש על בגדים, חד''פ (תלוי בקייטרינג מה צריך), מפות אלבד, בנות משפחה דאגו לבלונים לשולחנות.

איזה אופי אירוע הוא רוצה לעשות

האם באולם בי"כ או אולם ממש עם קייטרינג.

האם רוצים נגן/ צלם

האם רוצים עמדת צילום ועיצוב

כל זה זה עלויות.

תתכננו מה עושים אם ברית בשישי (אולי תעדיפו קונספט אחר)

ומה אם ברית בשבת.

תכתבו על דף את ההעדפות שלכם, בחודש תשיעי כדאי לקבל הצעות מחיר ולשריין ספקים. (כדאי להכין חלופות בראש עם מספרי טלפון)

אחרי הלידה כשיש כיוון ליום לברית סוגרים עם מי שרציתם. מי שמתנגש לו, פונים לחלופה הבאה.

אצלנו עשינו בבי"כ, הזמנו קייטרינג. המתאמת אירועים ישבה איתנו על הרכבת התפריט והמליצה על כמויות.

הייתה הצעה כתובה מסודרת, אחרי שסגרנו הרבה פינות (משלוח כלי הגשה)

ואחרי הלידה בעלי התקשר לסגור.

בגדים לבעל, לתינוק ולאחיות. יש דברים שאפשר מגמחים וכדאי להכיר לפני (בגדים לתינוק, כרית, לוודא שיש כסא אליהו)

לחשוב על כיוונים לשם 😃

כדאי לדסקס על סנדק, יש משפחות שזה רגיש אצלם ולא כדאי לריב עם הבעל או ההורים שלכם אחרי הלידה.

מוהל אני רציתי לדעת מראש על מי אנחנו חושבים כדי לברר לפני, ב"ה שאכן היה פנוי.

בגדים בשבילך זה טריקי כי אחרי כל לידה הגוף מתנהג אחרת,

אבל יש בגדים יפים שיכולים להתאים למגוון צורות וגדלים של הגוף. לא לשכוח שיתאים להנקה גם.

אני קניתי שתי שמלות לסוף ההריון, אחת התאימה לברית. היה ממש כיף להסתובב עם בגד חגיגי ומחמיא יחסית.

אם את בקטע של איפור/ לק גל אז לבקש הצעות מחיר ופרטים מראש.

אם מביאים אוכל ללא כלים וכלי הגשה אז אפשר לקנות את כל החד"פ וכלי ההגשה מראש.

אבל אהבתי את הפירוט לפרטים עד הכרית והכיבודים. זה נכון...

לפני הברית זה היה נראה לי הר בלתי עביר, רציתי לא להגיע לברית.

במיוחד שזו גם היתה לידה ראשונה עם כל הטלטלות שלה והסיבוכים של ההנקה וכו' וכו'.

בסוף הגעתי לברית כמו גדולה,

התאפרתי מהמם התלבשתי יפה וזה עשה לי ממש ממש טוב.

מהברית היה שיפור סופר משמעותי בהחלמה שלי.

המלצות שלי ליום של הברית:

להתחיל להתארגן כמה שיותר מוקדם.

אם יש מישהי שיכולה לבוא לעזור לך לארגן את הילדות ואת התינוק זה מעולה.

שחררי מעצמך את העול הזה.

כל העיסוקים הטכניים בברית לא קשור אלייך. למשל חד פעמי, אוכל, מפות, ערכה לברית.

כלום כלום לא קשור אלייך.

עדיף קיטרינג שיביא הכל מקצה לקצה.

מה שחסר שבעלך יטפל.

אפשר להתכונן לפני הלידה לעשות רשימה וכו', אחרי הלידה אל תתעסקי בזה, שאפילו לא יהיה לך עול, תגיעי לברית כמו אורחת.

שידה אחת רחבה ואחת צרה וארוכה.

עברו איתנו אלף דירות.

עכשיו כבר בסוף ימיהן אבל עדיין חלק מהמשפחה.

יש לנו שידת החתלה והמגירה נפלה ואי אפשר לחבר, אז רוצה משהו חזק ויציב.

אני לא צריכה שידת החתלה אלא רק שידה של מגירות ומעדיפה שאפשר לקנות דרך האינטרנט.

בפייסבוק? ראיתי שם שידות כאלו שחנויות מוכרות אבל לא מכירה את החנויות האלו..

זה אנשים שמוכרים שם דרך במרקט פלייס אבל זה חדש

זו בדיקה של TopMed

מישהי יודעת כמה היא נחשבת אמינה?

בשעה טובה!

לא כתבת בת כמה היא אבל אם היא אוכלת מוצקים מניחה שלפחות 4-5 חודשים ,

הייתי מלמדת לשתות מכוס רגילה או קש (אצלי לא שותים מבקבוק תינוק בכלל, בטח לא מים).

אם את צריכה טיפים איך ללמד תינוק לשתות מקש תבקשי

לא מוכנים מכוס רגילה..

את לוקחת קש, שואפת בו מים ואז מוציאה מהכוס וסותמת את הקצה השני עם האצבע.

עכשיו כשתהפכי את הקש המים לא ישפכו מהפתח בלל לחץ האויר,

את מכניסה את הקצה הפתוח לפה של התינוק ונותנת לו למצוץ, משחררת לו שיצאו מים

וככה הוא לומד שאפשר לשאוב מים מהקשית ועושה את זה גם בכוס רגילה.

ואם את הולכת על קשר (לגמרי אפשרי בגיל הזה)- תנסי לקחת קש רגיל (אפשר בהתחלה קש עבה כמו של שייקים, יותר קל ללמוד איתו, ואחר כך קש דק), לטבול אותו במים/חלב ולסתום עם האצבע בצד השני, ככה שהמים נשארים בתוכו. להכניס את הקש מהצד של המים לפה שלה ולשחרר לאט. תראי אם היא סוגרת את הפה ומתחילה למצוץ ותגיבי לפי התגובות שלה...

וחיבוק❤️ היינו שם... קשוח.

הייתי מתעקשת שיתנו לה מים לפחות בכפית אם היא לא מוכנה בקבוק

אפשר לנסות גם כוס אימון אצלנו היא לא הסכימה בקבוק אבל כןס אימון של נוק כן עבדה טוב.

אולי תיעזרי בהקלדה ותרגום כדי לתקשר עם המטפלות, זה קשוח שהן לא דוברות..

ההן שלי שנה שעברה היה סרבן בקבוקים בהתחלה, ועבר לו, למד לקחת בקבוק, מאז הוא כבר שתה בבקבוק גם עם בייביסיטר לא מוכרת בכלל, גם מחזיק בעצמו את הבקבוק ושותה בלי שאף אחד מאכיל אותו.

במסגרת הוא לא מוכן, ברור לי שזה נטו קושי של ההסתגלות ולא היכולת שלו, אבל המטפלת על סף יאוש וכבר איימה שהוא לא יוכל להמשיך אצלה וזה ממש עיצבן אותי, מרגיש לי שהיא לא ניסתה בכלל הרבה והוא בך הכל היה שם שלושה ימים, תני לו להסתגל!

זהו, סליחה שפרקתי על השרשור שלך