כידוע, ההמלצה היום היא להשכיב את התינוק לישון על הגב.
מענין אותי כמה אמהות אכן מישמות את ההמלצה הזאת.
אני אישית מנסה מחדש עם כל תינוקת, אבל אחרי שבועיים בערך נשברת, הופכת אותה שתישן על הבטן ואז מתחילה לישון בעצמי.
כידוע, ההמלצה היום היא להשכיב את התינוק לישון על הגב.
מענין אותי כמה אמהות אכן מישמות את ההמלצה הזאת.
אני אישית מנסה מחדש עם כל תינוקת, אבל אחרי שבועיים בערך נשברת, הופכת אותה שתישן על הבטן ואז מתחילה לישון בעצמי.

שאין שום דבר מסביב, מזרן מתוח. כשמתחילים להתהפך אינלי בעיה שישנו גם על הבטן..
4 ילדים על הבטן מלידה,או על הצד.
בלילה-מרדימה על הבטן והופכת כשאני הולכת לישון.
באיזשהו שלב אם הם מתעוררים כשאני הופכת אז זה הסימן לתת להם לישון רק על הבטן..![]()
מה שהכי מעניין שמילד לילד אני שמה פחות על הבטן ולא הפוך כמו אצל רוב האימהות, אצל הבכורה הייתי הכי פחות לחוצה (באופן כללי עם כל ההתפתחות והנפילות וכו'..) וזה היה מעולה, לא יודעת למה עם השניים הבאים אני יותר לחוצה
תודה על הסקר!בנחת...והשינה השתפרה פלאים.
הרגשתי ממש פושעת, ובעלי בהתחלה שאל בעדינות אם לא כדאי בכל זאת להתעקש עוד קצת על הגב, אבל היא פשוט ישנה כל כך הרבה יותר טוב ככה!
מה גם שאצלנו במשפחה הדעה הרווחת היא שאין כמו שינה על הבטן מבחינת איכות... מאז שהיא החלה להתהפך ייסורי המצפון שוכחים קצת.
מאז בלילה היא דיי מלאכית, ב"ה ב"ה ב"ה. אבל אי אפשר באמת לדעת אם זה קשור לזה או לא.
בע"ה בלידה הבאה מאמינה שאנסה שוב גב...
ככה אמרה לי פעם הרופאת התפתחות
ועוזרים למי שמתלבטת להחליט על הצד הפחות טוב.
אני אומרת - כל אמא זכאית לבחירות שלה. בלב שלם. אבל לפתוח שרשור כזה זה תמיד יוצא בסופו של דבר דרך להשפיע גם על בחירות של אחרים, כלומר להכניס יותר תינוקות לסיכון.
בכל שרשור כזה תמיד אפשר למצוא הודעות של אימהות שבעקבותיו מחליטות להקל על עצמן, ובלעדיו אולי היו מתגברות על הקושי.
(אני לא מדברת רק על מוות בעריסה אלא על כל מיני שרשורים של מה שיותר טוב ופחות טוב לתת לתינוקות)
נורא חבל לי 
לא כשרשור שמביע את דעתי, אלא כשרשור שיספק את סקרנותי...
ועדיין- אף אחת כאן לא טענה שההנחיה היא לא נכונה. הטענה המרכזית שעולה מכאן היא שההנחיה להשכיב על הגב היא לא תמיד ניתנת לביצוע.
האמת שחשבתי שזה מה שיעלה כאן, כי זה מה שאני רואה גם מסביבי.
ובכל זאת יצא מענין.
לשכנים שלי נפטר תינוק שישן על הבטן!
האמת, גם אני השכבתי על הבטן.
אם הייתי מודעת לסכנה לא הייתי עושה את זה!
אך היום אם הייתי יולדת, אין מצב
שהייתי משכיבה על הבטן בלילה!
מה עדיף נוחות או סיכון?!?
זו השאלה!!!
אבלבנימינהזה שהוא נפטר על הבטן לא בהכרח אומר שזה בגלל שהוא היה על הבטן
על מחקר שנערך שם שבכלל קושר את זה לאיזשהוא קרום במערכת הנשימה שהוא עבה יותר אצל ילדים שנפטרים ל"ע.
לא זוכרת בדיוק, לא קראתי בעיון. אבל מי שילדה שם ויש לה- שתקרא...
הטיפול בחולי סרטן בכימותרפיה והקרנות ולא בעשרות סוגי טיפול אחרים שנוסו - מתבסס על סטטיסטיקה. כל הטיפולים היו הגיוניים, בדקו סטטיסטית מה עובד בפועל.
ההמלצה לתת מוצקים בגיל חצי שנה - מתבססת על סטטיסטיקה.
ההוראה ללדת וגינלית ולא לעשות לכולן ניתוחים קיסריים ולחסוך את הצירים - מתבססת על סטטיסטיקה. ראו שסטטיסטית יותר נשים יוצאות בשלום מלידה מאשר מניתוח.
הבחירה שלך ללבוש סוודר בבוקר חורפי מסתמכת על סטטיסטיקה. סטטיסטית הסיכוי די גבוה שבחורף יהיה קר מדי עם חולצה קצרה.
בדקו בכלים של סטטיסטיקה (אוכלוסייה של אלפי תינוקות, נטרול גורמים צדדיים וכו') וגילו שלהכבה על הגב יש השפעה דרמטית על אחוזי התמותה. בשבילי זה מספיק טוב.
התאמה בין ההנחייה לבין המציאות בפועל.
לפי מה שעולה פה בינתיים- יש התאמה רק בגילאים המאוד צעירים, עד חודש בערך.
זאת בעיה, כי באמת רוב התינוקות ישנים שינה מאוד קלה על הגב ומהר מאוד האמהות מוצאות את עצמן ממוטטות מחוסר שינה. כך שזה לא ממש ענין של נוחות או סיכון.
האמת היא שיש עוד דברים שמעלים סיכוי- הנקה, שינה בחדר ההורים, עישון.
מענין- אם יוציאו הנחיה חד משמעית להשכיב בחדר ההורים סמוך למיאת האם אולי גם האחוזים ירדו?
אני לא אומרת ספציפית עליהן,
אבל הרבה פעמים אומרים "מוות בעריסה", כדי לא לבייש .
אף הורה לא ירצה להגיד שהתינוק נחבט בקיר (כמעט קרה לי בלילה שהייתי גמורה מעייפות עם הקטנה, הבית קטן וצפוף) או נפלה עליו קופסא כבדה מהארון הגבוה (הדלת של הארון העליון נפתחה אצלנו בחדר כי העמיסו את הארון יותר מדי בקופסאות סימילאק
שדודה של בעלי הביאה לנו בכמויות וקופסא גדולה נפלה 2 דקות אחרי שהפסקתי לשבת שם עם הבכורה על הידיים בגיל פחות משבוע) אנחנו הורים מאוד, מאוד , אחראים , משגיחים ופדאנטיים, ככה שאם זה קרה אצלנו אז בכל בית חלילה יכולה לקרות תאונה כזו.
או נפל מגובה או תאונה ביתית אחרת.
ככה שמוות בעריסה זה לא תמיד מוות בעריסה .
אני התחלתי להשכיב על הבטן בגיל חודשיים, לפני כן השכבתי רק על הגב , פשוט היא לא רצתה בכלל להיות על הבטן,
לא הרימה את הראש, צרחה כשרק שמו אותה על הבטן, האחות בטיפת חלב אמרה לי שהיא חייבת להיות על הבטן ולהתחזק , ונהיה לה כבר מבנה ראש ישר מרוב שכיבה על הגב . אז החלטתי שהיא כמה שיותר תהיה על הבטן, כדי שתתרגל ותסכים להיות על הבטן. היא ישנה איתנו בחדר,
ואני כמה פעמים בלילה קמה לבדוק מה איתה ואם האף שלה לא דבוק למזרון. אפילו שעכשיו היא כבר ישנה לילה שלם (7 חודשים) וגם ככה מתהפכת על הבטן כל הזמן.
אם כן, אני מזיזה לה את הראש הצידה. זה עזר, והיא התחילה לאהוב להיות על הבטן ולהרים גבוה את הראש.
היום היא נהנת להיות על הבטן ומרימה ראש מעולה. זוחלת אחורה, עומדת על שש..
והמצב תקין.
אבל צריך מאוד להשגיח אם מחליטים להשכיב תינוק על הבטן. אסור שהאף יהיה דבוק למזרון. המזרון צריך להיות מזרון של מיטת תינוק, ויש עוד כללים.
לא כל המקרים אבל רב
שזה חופף תקופה עם הרבה נזלת ונגיפים אחרי חורף שלם שגם הוא מלא בזה
אז נראה לי ששם הסיבה
ילדים שלי כשהם מנוזלים קשות פשוט לא ישנים גם אם זה רק ווירוס, לילות של סיוט
ועם אחת שנהייתה עם קשיי נשימה גם רק ווירוס - הלכתי למיון, רופא התפלא איך כל כך הרבה נזלת בילדה קטנה אחת
לא נראה לי שזה קשור באמת לשכיבה על הגב או על הבטן למרות שאני משתדלת למלא הנחיות
ואגב זה בכל אופן מאוד נדיר
גם בגלל הסיבות שאמרת וגם בגלל שבחורף אנשים נוטים לחימום יתר, יש יותר שמיכות כבדות וכו'.
ובלי שום סתירה - גם השכבה על הבטן היא גורם סיכון, וגם חוסר הנקה זה גורם סיכון, ועישון זה גורם סיכון ברמות מזעזעות, ויש עוד.
כמה שיותר גורמי סיכון ביחד - הסטטיסטיקות יותר מבהילות.
לכן בחורף חשוב שבעתיים להקפיד על הכללים.
ההוראה הזו יצאה בשעתו ביחד עם עוד 4-5 הוראות לגבי תינוקות (לא זוכרת את הרשימה במדויק), משום שלא היה למשרד הבריאות האמריקני נתונים ברורים איזה מבין הדברים ברשימה אכן גורמים למוות עריסה.
אכן, שיעורי מקרי מוות העריסה ירדו לאחר מכן בעשרות אחוזים, אבל לא ברור כלל מהי הסיבה האמיתית לכך!!
בכל מקרה, אני נגד להשכיב תינוקות על הגב, כי מול עיני התינוק כמעט נחנק למוות מפליטות כשהיה על הגב!!
אני משכיבה את התינוק על הצד וזה הכל. זה בודאי הכי בטוח, רק מה שחשוב כשמשכיבים על הצד זה להשכיב שווה בשווה לשני הצדדים, כדי לא לגרום לחולשה בשרירי הצוואר של התינוק (טורטיקוליס).
אבל לא עקבו מה ההורים עשו בפועל אז קשה ללמוד מזה..
עובדה שהורים רבים ממשיכים להכיב על הבטן כפי שאפשר לראות פה (וזה כשבד"כ מי שעושה נגד ההנחיות לא יתלהב להגיד את זה בפורום אז כנראה שיש אפילו יותר ממה שנראה פה)
וגם אני ישנה טוב.
לא נרשמו שום בעיות עם זה ב"ה.
יש גם מקרים כאלה.. 
(ולא עשיתי שום מאמץ מיוחד כדי שזה יהיה ככה)
השיטה של העטיפה מאוד מאוד מועילה!!
ממליצה בחום!
לקחת סדין קטן או שמיכה קטנה או חיתול בד הכל לפי העונה וגודל התינוק,
ולעטוף היטב עם רגליים וידיים ישרות בפנים ( בעיקר הידיים).
מספיק חזק שלא ישתחרר בקלות אבל לא חזק מידי שלא יכאב.
זה נותן לתינוק את תחושת האיסוף שחסרה לו בשינה חשופה על הגב.
בהצלחה ורק בריאות ודברים טובים אצל כולם!
4 ילדים על הגב עד שהתהפכו
2 ילדים על הגב עד גיל חודשיים ואז על הבטן, העניין הוא שהייתי שמה אותם על הבטן בשעות ערות אבל הם במקום להתאמץ ולהרים ראש היו נרדמים תוך דקות ואז תוך זמן קצר כבר לא הסכימו לישון על הגב
אין שום קשר, ונראה לי שאין לך יותר מידי ניסיון עם ילדים...
בטח שלחילוניות שיש בקושי ילד/ שתיים וכלב אין שום מומחיות בטיפול בילדים...
חחחחחח.... הצחקת אותי, לקחת דוגמא לטיפול בילדים מחילוניות.
תאמיני לי שמספר האחיינים שטיפלתי בהם לפני החתונה, עוד בטרם נהייתי לאם, עולה על מספר הילדים של כל החילוניות בעבודה שלך ביחד.... לא הן תלמדנה אותנו איך לטפל...
כאלה חסרות אחריות!!
שצריך לחשוש מהם לפני שבכלל באים לזה
וחילוניות בעבודה- סליחה כי כל אחת ומשפחתה ולא כולן ככה
אבל יש מלא חילוניות עם ילד אחד שמאכילים אותם ממתקים בלי סוף עם טלוויזיה עד שעות קטנות בלילה, לפעמים הורים בכלל בקושי פוגשים את הילד שלהם כי ילד אחד אפשר לתקתק בין סבתא, חוג ומטפלת ואז הוא כבר גדול , שזה בלתי אפשרי עם הרבה ילדים
ומה השטות הזאת להשוות בין לנסוע ברכב לא חגור, תקראי סטטיסטיקות
כל שנה נולדים עשרות אלפי תינוקות ואולי כמה מתים בעריסה, תחשבי את האחוז!!!!!
ברור שסכנת תאונות דרכים גדולה הרבה יותר מזו של מוות בעריסה
עכשיו תחשבי את האחוז, הוא זניח
אבל כן בנכות לפעמים לכל החיים
אנחנו ממש לא מזלזלים אבל יש הרבה סיבות נוספות למוות בעריסה ורוב האימהות בהתחלה מנסות על הגב עד שזה ממש לא שייך.
בלידה עכשיו הרגלתי אותו לישון על הגב גם במהלך היום, בערך בגיל 3 חודשים הוא כבר לא היה מצליח להירדם על הגב וכשהייתי מחזירה אותו לגב אחרי שנרדם על הבטן הוא היה מתעורר וצורח ופשוט לא ישן-אז גם לטובתו אני משכיבה אותו על הבטן וגן על הבטן הוא לא ישן הכי טוב אבל לפחות לא מתעורר מכל פיפס..
תינוק לא חגור בטוח יעוף מידיים או סל קל, את יודעת את זה בדיוק כמוני
ופה מדובר בהנחיה שלא בטוח שמיישמים אותה ואז יכול להיות שתדירות מוות בעריסה בכלל ירדה מסיבות אחרות
תאונת דרכים, אולי בעבר סטטיסטיקה הייתה קצת אחרת
ואת לא ענית לי לשאלה - איך אימא אמורה לנהוג אם היא המבוגר היחיד באוטו ותינוק לא קשור? התשובה - לא יכולה
זה ברור שתינוק יעוף
אולי הניחו במושב האחורי בלי סלקל? אולי אמא לא נהגה אלא רק ישבה מאחורה עם התינוק בידיים? או מבוגר אחר?
ברור שזה מסוכן מאוד, אבל עדיין יש רבים כמוני שגדלו כך ושרדו.
עצם העובדה שלא נפגעתי לא הופכת את זה לבטיחותי.
ועל אותו עיקרון: מסוכן להשכיב תינוק (שעוד לא מתהפך) על הבטן, אבל יש רבים שגדלו כך ושרדו.
עצם העובדה שתינוק לא נפגע כך לא הופכת את זה לבטיחותי.
במדינות שלא מקפידים על כללי בטיחות בדרכים סטטיסטיקה לגמרי אחרת
ואני מניחה ששום אימא לא שמה תינוק על מושב אחורי בלי סל קל גם לפני שלושים שנה, תתקשרי לאימא שלך ותשאלי
דוגמא שהבאת היא דומה - אני אקצין - זה כמו שתגידי שלשים תינוק על בטן זה כמו לשים תינוק על הגג ותביאי פה סטטיסטיקות כמה אנשים נופלים מהגג כל שנה, אין לי מוסג, אבל מפני שאנשים נסגרים אז בטח סטטיסטיקה לא מפחידה ואז את תסיקי מסקנה שזה אותה סכנה או שלהשאיר על הגג לא מסוכן
בקיצור יש לך הנחה מוטעת
בכלל, יש כאלה שטוענים שלהביא עוד ועוד ילדים לעולם שגם ככה עומד על סף פיצוץ אוכלוסין, והוא מלא בסבל ומלחמות- זה גם חוסר אחריות.
וזה לא קשור למספר ילדים. מה, אם ח"ו ילד נפטר אז ההורים מרגישים "טוב, לא נורא, יש עוד 6"? חס ושלום. כל ילד הוא מתנה, כל ילד הוא נשמה , כל ילד הוא אישיות.
יש תינוקות שישנים על הגב מצוין, יש כאלה שפשוט לא, גם אם עוטפים אותם. אחרי ארבעה, חמישה, שישה ימים ולילות בלי שינה, ואחרי שבועיים שלושה של 24 שעות בלי שינה של שעתיים- שלוש ברצף, אישה אחרי לידה יכולה לקרוס, פיזית ונפשית.
אולי לך זה לא קורה, אשרייך.
אבל אישה במצב כזה שמשכיבה על הבטן כדי שהיא תוכל לישון ולחזור למצב שפיות- זה לא חוסר אחריות.
התינוקות שלי לא ישנים בבית חולים רגע! 36 שעות הם צורחים על הידיים. על ידיים של אמא שהרגע ילדה ומשוועת לרגע אחד של שינה ללא דאגות שעוד רגע מישהו יקום ויצרח עד השמיים.
אנחנו מגיעים הביתה והדבר הראשון שאני עושה זה לשים אותם על הבטן וללכת לישון! להתאושש מהטראומה של בית חולים.
רק בגלל הקטע הזה אני כ"כ מצטערת שזה מסוכן ללדת בבית. כי אם זה לא היה מסוכן, אין מצב שהייתי מתקרבת לבית חולים.
גם לעבור צירים, גם לידה וגם לעבור 36 שעות ללא שינה....
ממש הוצאת לי את המילים מהפה.
אבל ראו שכשהתינוק על הגב - הפליטה יוצאת מהפה ונוזלת לצד הפנים (לחי וסנטר).
דווקא על הבטן הפליטה אומנם נופלת לסדין, אבל מול הפנים שלו - והתינוק עלול לשאוף אותה ח"ו.
בעמ' 63 מובאת ההנחיה להשכיב על הגב כגורם מפחית סיכון. ומיד לאחר מכן מופיעים יוצאי הדופן- פגים, תינוקות שמרבים לפלוט או להקיא ועוד כמה.
מקווה שטוב יחסית
אבל השאלה היא טכנית
עם רפידות? אולי בלי חזיה?
איך אתן מנהלות את הנזילות וכו
כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:
בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות
לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי
עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי
ממש שלא אוהבת עם
מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך
הכי אוהבת טישרט
לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.
הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.
ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.
בלי ברזלים
ועם רפידות
אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי
מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.
וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.
בקלות נהיה לי דלקות...
טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...
תודה לכולן!
אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.
אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.
אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.
לא מפריע לי לישון עם חזייה.
אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.
וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.
אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.
כשמתאזן מפסיקה עם החזייה
אולי מפה תבוא הישועה?
מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.
תודה
בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...
הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום
ובשעה טובה!
לא מכירה..
מקבלת בקרני שומרון בימי חמישי אחרי צהריים ובעמנואל בימי שלישי (אולי גם בחמישי בבקרים).
אם אין תור פנוי, תתקשרי למרפאה ותבדקי אם יש אפשרות להגיע, לפעמים זה עוזר.
שבוע טוב!
בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי
אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'
לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.
עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.
מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.
אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים..
בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה
נתתי בגדי הנקה והריון לחברות
מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת
ומשהו קרה
יותר שכל פחות בלב
הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד
הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.
ואכן אני בתחילתו של הריון
ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית
ויהיה בסדר
גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל
כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.
יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?
לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו
ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו' הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.
לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…
ורלוונטי לי לענות לו.
מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות
נכון שאין לך 10 שנים ללדת
אבל גם 5 שנים זה לא קצת
תחכי עוד קצת
הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..
בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים
זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.
וכמובן יותר חדש ממומים לעובר
לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים
לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה
ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.
תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...
הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.
אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.
כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.
לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון
אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..
לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..
לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....
אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*
כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "
מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?
בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.
עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.
אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...
אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.
כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.
בהצלחה רבה!
למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?
אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו
או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.
יש כל מיני -דינמיקות זוגיות
יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....
וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג
ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..
מבין אלה...
1.מה מדבר אליכן ברעיון?
2. מה המציאות שלכן בפועל?
3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..
מה עושים אז? איך מרגישים? איך נפגשים?
וסתם הגיגים בנושא
קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה
לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..
נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין
אבל
לא תמיד רואה שזה המצב
סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..
אשמח לתובנות
החלטנו לגמול
והיא לא עשתה קקי מיום שישי
והיום יצאנו לסידורים איתה והיא מהבוקר לא עשתה פיפי
לא מסכימה גם לעשות בטיטול
אמרתי לה שעד הבית היא צריכה להיות עם טיטול
אבל מה עושים?
אפשר אמבטיה ארוכה, משחקים עם מים. אצלי תמיד עשו פיפי ברגע שעזרו לי לשטוף כלים.
לגבי זה שלא עשתה קקי, אפשר נורמלקס. לשבת מיד האוכל (למשל בערב) בשירותים למשך 5 דקות, גם אם לא עושה. לתת לה לנשוף בועות סבון בזמן שהיא יושבת.
לנשום עמוק ולדעת שזה תהליך. נשמע שהיא שולטת בהתאפקות ורק צריכה ללמוד לשחרר.
אפשר גם שלוקים. ככל שתשתה יותר ככה היא יותר תצטרך לשירותים, וגם אם לא תעשה בשירותים לפחות היא תפספס וככה תלמד את ההרגשה.
לגבי קקי הייתי מחכה, נשמע לי סביר, אם את מרגישה שזה כבר מוגזם אפשר לנסות נר גליצרול.
גם הבת שלי הייתה ככה מתאפקת, ואני חושבת שזו הייתה הגמילה שלקחתי הכי קשה, אז שולחת לך הרבה כוחות😅
בעיקרון זה לא נורא לקקי, אבל היא בדכ עושה 3-4 פעמים ביום, אז נראלי כן משמעותי
וזה שהיא פיספה/ עשתה אתמול זה מצויין! זה מרגיש לי שהיא קולטת את עניין הגמילה מצויין 
אפשר להציע לה טיטול בשביל קקי, או לחלופין שמעתי פעם לשים את הטיטול איכשהו מתחת לישבנון כדי שירגיש להם מוכר יותר.. והכי גרוע אפשר נר. שיהיה המון בהצלחה 🙏
מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה?
איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?!
מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥
טאטא תרחם
מעבר לקו מסויים.
בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.
כל הזמן פועלים להשמדת איומים.
במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.
צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.
גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.
ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.
בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.
הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,
וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.
מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.
לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.
בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.
עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.
טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.
היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"
הם מצרים וטורקיה.
וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.
התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.
בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.
אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.
לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.
עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)
עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.
לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,
מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה
ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.
אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.
נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.
יש לזה יתרונות וחסרונות.
אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.
חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם
למה מתים חיילים
כי זה מלחמה וזה נורא
וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.
אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול
כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.
לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו
יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה
למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים
אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.
בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'
ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל
לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...
אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).
למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?
יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.
מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.
אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי
אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר
ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...
לא הייתי קונה בגיל הזה
בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...
לא בשביל לרזות, שזה בונוס נחמד, אלא בשביל הבריאות.
כרגע ב"ה בריאה אבל כבר נושקת לגיל 40, עם 20 קילו עודפים, אמא שתאריך ימים בטוב, עם סוכרת מאזור הגיל הזה, עם סיבוכים נספחים, ואני רואה אותה וכל כך רוצה לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי ולא מצליחה.
התזונה שלי לקויה ברמות, באמת מתביישת אפילו לכתוב את זה. ספורט ניסיתי כמה פעמים ולא התחברתי.
אני מפחדת למצוא את עצמי חולה ולהלקות את עצמי שלא סגרתי את הפה.
אז נגיד שהייתן צריכות לעשות תהליך כזה, מה הייתן עושות?
תוכנית ליווי אישית או קבוצתית?
דיאטנית מהקוםה?
זריקות לא רלבנטי בשבילי
איזה עוד דרכים קיימות, אני צריכה לפתור את העניין מהשורש, חייבת לעשות שינוי. ממש מפחדת שלא אסלח לעצמי אם אהפוך לחולה.
אבל לקחת פסק זמן ממירוץ החיים ולנתח מאיפה בכלל התחיל המשקל לעלות מה היה סביב התקופה הזו
עם איזה אתגרים רגשיים התמודדת, עומסים-עבודה, משפחה, מערכות יחסים שלא עשו לך טוב
ותתחילי משם לעבוד עם טיפול רגשי שאליו את מתחברת
לגבי הבריאות ת'כלס כן זה גם דרך והיא מושפעת מאוד מהרגשי אבל גם פה צריך לעבוד אני ממליצה על בריאות טבעית שמבררת את שורשי הבעיות ונותנים לך הנחיות בהתאם ליכולות שלך