תשאלו ביחד את הרב שלכם כך שניכם תרגישו שהרב הבין את כל הצדדים וזו דעת תורה שמקובלת על שניכם.

לכו ותשאלו רב שמקובל עליכם, ואם הוא יתיר - אז עשי לפי מה שהציעה חלושי.

(אני עשיתי כך, אבל בשביל פגים, שזה נחשב לפיקוח נפש, למרות שיש תחליפים מתאימים).

יש דעות רפואיות, ובעקבותיהן דעות הלכתיות, שאומרות שחלב אם הוא הכי בריא לתינוק, ולכן מותר לחלל שבת בשבילו.

היא שמה כפית סוכר קודם בבקבוק ואז לא היה צריך לשפוך את החלב.

שווה לשואל

שלחתי לך הצעה במסר אישי.

בהצלחה!

בעיקרון צריך בגרמא - משאבה חשמלית עם שעון שבת.

במצב שבו זה המזון של התינוק- צריך להתיעץ עם רב מה עושים במקרה שאין יכולת בגרמא (השעון שבת לא עובד, המכונה לא עובדת..) ואיזה הקלות יש.

ממליצה להתיעץ עם ד"ר דינה צימרמן - שהיא גם רופאה, גם יועצת הנקה וגם יועצת הלכתית.

ברור שהכי טוב, פשוט ונוח - להניק ישירות.

אך לפעמים זה לא מתאפשר.

ישנם תינוקות שלא הסתדרו עם פעולת היניקה, או שהתרגלו לפטמת בקבוק וקשה להחזיר אותם לפטמה אנושית שבה הזרימה איטית יותר.

ישנם גם תינוקות שמסיבות רפואיות אינם מסוגלים לינוק. לדוגמה - הבת שלנו לא אכלה שום דבר דרך הפה עד גיל שנה וחצי. לכן במשך כל השנה הראשונה לחייה שאבתי לה חלב והכנסנו לה אותו לבטן בעזרת זונדה (ומאוחר יותר דרך צינור שהותקן דרך דופן הבטן). כמובן ששאבתי גם בשבת, ולא שפכתי את החלב. שאבתי עם משאבה חשמלית שהופעלה עם שעון שבת.

במידה והיה לי מספיק חלב עד לסוף השבת הייתי שמה סבון בבקבוק(משאבה ידנית)

אני שאבתי במשך שנה שלמה לביתי שלא אכלה דבר דרך הפה אלא רק בעזרת צינור.

כמובן ששאבתי גם בשבת. לאחר התייעצויות עם רבנים, ולימוד מעמיק של הנושא (עשיתי על כך עבודה סמינריונית, אם תרצי אשלח לך אותה) - אלו מסקנותינו:

לגבי שאיבה בכלל:

• תינוק שמזונו חלב אם ואינו יונק באופן סדיר ומספיק או שאינו יונק בכלל ואוכל חלב אם מבקבוק –
• מותר לשאוב לו לקראת אכילתו. אצל תינוק בשנת חייו הראשונה מדובר ב 6 -10 פעמים ביום.
• מותר לשאוב לו גם מעבר לכמות שאוכל עכשיו, כפי שרגילה האֵם לשאוב בימות החול, כיוון שחלב זה חיוני עבורו, ולכן גם אם שואבת ושומרת למקרר או להקפאה זה בסדר.
• תינוק מעל גיל שנה, שבפועל ניזון גם ממאכלים אחרים בנוסף לחלב-אם: מותר לשאוב לו כדי לתת לו את החלב לאחר השאיבה.
• אסור לשאוב יותר מאשר עבור הארוחה הרגילה הסמוכה (כדי להקפיא וכדומה).
• תינוק חולה או פג, שאמו מתכוונת להניקו לכשיחלים, מותרת לשאוב עבורו כפי יכולתה, מכיוון שעל-פי התפיסה הרפואית היום חלב זה הוא חיוני להחלמתו הפיזית והרגשית (כפי שהוסבר בסעיף 2.1.1.)[1]
• גם אם יש לה עשרות בקבוקי חלב שכבר שאבה עבור תינוקה החולה או הפג - תמשיך ותשאב- מכיוון שאין לדעת עד מתי תוכל להחזיק מעמד בשאיבה, וייתכן שחלבה ייגמר בטרם ייגמל באמת הילד.
• אולם אם התינוק אינו מסוגל לינוק הכול, ויש צורך לשאוב יותר ממה שהתינוק מסוגל לאכול כעת כדי להגביר את ייצור החלב לעתיד לבוא (על פי יועצת הנקה), כדי שהתינוק יוכל להגדיל את צריכת החלב - במקרה כזה ראוי שהחלב המיותר ילך לאיבוד. [2]
• במצב של גודש-

ניתן להוציא בידיים ואפילו במשאבה אם הולך לאיבוד או אם בבקבוק אליו שואבת יש חומר שמקלקל אותו משימוש כגון סבון.  

גודש שנגרם סמוך ללידה – מותר לשמור החלב כיון שזהו מזונו של הילד, ולא כדאי סתם לזרוק לפח ואח"כ עלול להיות חסר.

לגבי היחס בין משאבה חשמלית למשאבת יד:

• עדיף להשיג משאבה חשמלית מכיוון שבה הפעולה האסורה היא חד פעמית  החיבור לחשמל), ולא במשאבת יד שבכל לחיצה בעצם עושה פעולת פירוק ודישה. (אא"כ זה הולך לאיבוד ובמקום צער וכו'...).
• הדרך הרצויה ביותר היא לכוון את המשאבה מראש באמצעות שעון שבת, ושהאֵם תצמיד אל גופה את המשאבה סמוך לזמן ההדלקה. כך כשמשאבה תתחיל לשאוב זהו גרמא ולא יותר (בזמן שהאֵם חיברה לגופה את המשאבה היא עדיין לא שאבה).
• כשיש גוי ניתן לבקש ממנו שיחבר את המשאבה לחשמל כנ"ל. (בבתי חולים דתיים כמו שערי צדק יש בחדר השאיבה גויה שתפקידה להפעיל לנשים את המשאבה).
• כשלא כיוונו שעון שבת ואין גוי זמין ונוח, תפעיל את המשאבה כאשר החלב הראשון שיוצא הולך לאיבוד (אפשר לשים מגבת או טישו כדי לא להתלכלך), ואח"כ תחבר את הבקבוק /הכלי אליו יוצא החלב. (ואז בזמן ההפעלה זה נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופא, וכשמחברת הכלי זה כבר שואב מעצמו).
• כדאי לכוון את המשאבה החשמלית מערב שבת לפי העוצמה שבה היא רגילה לשאוב. אם בשבת גילתה שהעוצמה אינה מכוונת כראוי- עדיף לכוון לפני ההפעלה על עוצמה חלשה ולהנמיך. (להיזהר לא עוצמה חזקה מדי כדי לא להכאיב). ומכל  מקום בכפתור רציף- שבורר את העוצמה בסיבוב רציף ולא בשלבים  אין כ"כ בעיה.
• אם בפועל בשבת אין לה משאבה חשמלית, תשאב במשאבת יד, ואם מתאפשר לה לעשות בשינוי -  עדיף. ומכל-מקום אין להימנע מלשאוב ולהותיר את התינוק רעב או עם מזון שפחות טוב עבורו.
• ביום טוב- אין בעיה בעצם השאיבה, מכיוון שזהו אוכל נפש. וגם אז אין צורך לוותר על השאיבה החשמלית אם זו דרכה ביום חול.[3]

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!