מי שרוצה יכולה לפרט.
יעזור לנו מאוד.תודה!
אז כנראה באמת כל אחד והגדרותיו...![]()
גם בגדים לא קניתי בכלל. תחושתי היא שיש כמויות אסטרונומיות של בגדי תינוקות שמסתובבים בעולם ואין כמעט צורך לקנות חדש. רק להשלים פה ושם.

מירי שלו
שירה9521ריאלי?
יש כ"כ הרבה מוצרי תינוקות וטווח מאוד רחב של מחירים.
שווה לחכות, ולראות מה מקבלים מתנה, אנחנו למשל קיבלנו 1000 ש"ח מהדודה וזה הספיק בדיוק למיטה ומזרן.
כתר הרימון
"ועוברים לטיולון פשוט....
עיון באתר שם מראה מאות ואלפי עגלות יוקרה שנקנו ב6000 ש"ח ומעלה- ונמכרות תוך כמה חודשים כשחלק מהפריטים עוד בניילון המקורי ברבע מחיר.....
את חדרי השינה היקרים מאוד הם מוכרים אחרי שנתיים- באותו מחיר שמוכרים את החדרים הפשוטים והעממיים שטובים לא פחות ועלו רבע מחיר....
כאילו, רק דוסים שומרים לילדים הבאים?!
בעצם אני חושבת שגם במגזרנו יש מיש קונה כל שני ילדים עגלה חדשה.
ההבדל המהותי בין המגזרים זה מס' הילדים. ולכן התפלגות ההוצאות משתנה.
אנחנו במקרה יוצאים נשכרים מזה. כמובן, למי שמתאים לו יד 2....
אני יכולה לומר על מפונקת שכמותי שאולי נקנה יד 2. אבל יהיה לי מאוד קשה. אני אעדיף לקנות אחת שתישאר ליותר ילדים....
זה מה שבאמת עשינו. קנינו עגלה חדשה (עגלת עריסה, כלומר אמבטיה) - לא יוקרתית - אבל איכותית ששירתה אותנו נאמנה עד הילד החמישי, כולל קניות בשוק וערימת פעוטות בכל מקום פנוי אפשרי על העגלה.
גם שמרנו עליה בתוך הבית - לא בשמש, והיא נשארה יפה וחזקה.
לעומת זאת טיולונים פושטים שקנינו בקושי החזיקו מעמד שנה.
+mp8זה בוקר של חג כשאחת הילדות זוכה סופסוף ללבוש בגד שהיה של אחותה וכבר קטן עליה.
רק הגדולה לא זוכה לתענוג הזה...
זה גם ממש נחמד להן לשמוע או לראות בתמונות את עצמן לובשות בגד שעכשיו הקטנה לובשת.
(כשבאו לבקר אותי במחלקת יולדות, צילמנו ואח"כ ראינו שהקטנה לבשה בדיוק את אותה שמלה שאחותה שמעליה לבשה כשהיא (הקטנה) נולדה...והן דווקא נהנו מזה)
הכל ענין של תפיסה כנראה...
גם אני מעבירה ושומרת,יש לי דברים שממתינים בארון שנים!!
מדברת על כל מיני בייביגרו/ גופיות/ רגליות של תינוקות שעולים פרוטות ועברו עשרות כביסות- שלפעמים זה כבר נראה מזעזע, דהוי ובלוי, אפילו אם זה עדיין שלם, ואני מעדיפה לקנות לתינוק החדש דברים רעננים וחדשים יותר.
אין שום סיבה בעולם להגיע ל15,000 ש"ח על ציוד ראשוני לפני הלידה,
אלא אם ההורים הם בני עשירים שהסבא וסבתא נותנים להם הכל, או כבר מבוססים מאוד בעצמם,
ויש להם כבר דירה מרווחת משלהם, ואין להם שום דאגות פרנסה.
מי שנמצא במצב כלכלי קצת מעל הממוצע או פחות מיזה, זו תהיה טיפשות של ממש
להגיע לסכומים כאלה.
יש עגלות מצויינות אמבטיה +טיולון , חדשות בפחות מ2500 (נניח בייבי ג'וגר)
סלקל חדש, רק חדש, כי ביד 2 לא יודעים אם עבר תאונה, ויש לו גם תאריך תפוגה , וזה עניין של פיקוח נפש.
אפשר למצוא בכיף ב300 סלקל טוב.
מי שלא סובל מעודף כסף יכול בכיף לקנות מיטה ושידה מיד שנייה , כמונו . מזרון הייתי קונה חדש ,
אלא אם אני מכירה את הבית שהגיע ממנו אישית (במקרה שלי ככה זה היה , קניתי מיטה + מזרון מכאלה שאני מכירה טוב ויודעת שהבית מבריק אצלם ואין בעיות היגיינה)
ובהמשך לדיון פה, אני לא באידאולוגיית משומש, הכי לא, רק שאין לי כסף מיותר לבזבז.
להיות מאלה שקונות וקונות ובסוף בגיל 40 הן גרות בשכירות בדירת 2 חדרים וסלון עם חמשת ילדיהם ,
זה יותר טוב?
אחרי שקראתי את התגובות, ראיתי שעלות הבגדים שהגדרתי אותה כ"מחלה אישית שלי" (500 ש"ח בערך לפני הלידה)
עוד הגיעו אליה פה בלי להרגיש שהן חולות בגדים. כניראה שאני נורמלית שחושבת שהיא פזרנית מידי...
זה גם סוג של קמצנות![]()
אני לא יכולה להלביש שמאטס בלויים מיד רביעית ... עדיף לי לחסוך על הבגדים שלי ושהילדות יראו טוב.
עם כמה שאני אוהבת תינוקות, לא נעים לי לראות תינוקות של חברות / שכנות שלובשים בגדים סמרטוט
שעברו 900000 הרתחות כבר.כמו הבגדים שMP8 תיארה. אפשר גם למצוא בגדים יפים בחינם או ב3-5 ש"ח ביד שנייה. זה רק עניין של מודעות, רצון והשתדלות. . אנחנו במציאות שלאנשים רבים יש שפע של בגדים שהם רק רוצים להיפטר מהם, וקל מאוד להשיג בגדים במצב טוב בלי לשלם או בלי לשלם כמעט.
כשיש מציאות בגמ"ח יד שניה שאני מכירה אני קונה ב3 ש"ח לפריט, גם מידה 3-6 , ומכבסת בהרתחה או 40 מעלות אם זה עדין או מכנסיים עם גומי, כדי להרוג את כל מה שעבר עליו קודם, אבל אם זה לא נראה כמו משהו שהייתי מקבלת מקרובת משפחה שמוסרת בגדים במצב מעולה, אז אני לא קונה בגמ"ח.
לסיכום.
תעשי רשימה מסודרת ,
תקנו בין השאר ביד שניה אם אתם חוששים ממינוס
אל תבנו על מלא מתנות
בילדה ראשונה קיבלנו מלא מתנות, כי עשינו זבד הבת מפואר למדיי, בקנה מידה שלנו (נינה בכורה משני כיוונים שונים, הסבתות רבא שלה החליטו שצריך אירוע והן אחראיות שלא נינזק כלכלית)
וגם אמא שלי הייתה סבתא ראשונה מבין החברות שלה, ויש לה מלא חברות,
אז כולן התלהבו וקנו לה מתנות.
נינה ראשונה לסבתא שלי בגיל מאוד זקן יחסית 80+, היא הייתה בעננים וקנתה לנו מלא דברים אפילו חיתולים
וזה עזר לנו.
כנ"ל לאחת הסבתות של בעלי.
עכשיו סבתא שלי , שהיא הייתה לי כמו אמא עוד ואני קשורה אליה כל כך , לא יודעת בכלל
שנולדה לה עוד נינה, באופן כללי לא יודעת כלום, מסתכלת עליה כשבאים מקסימום אומרת "בובהל'ה" , ולא אכפת לי כבר על המתנות. אני רק רוצה לנהל איתה עוד פעם אחת שיחה
נורמלית..אבל זה כבר בחיים לא יקרה..
בילדה השניה בקושי קיבלנו מתנות.
מאז שסבתא שלי נהייתה חולה .. 20% מההודעות / שיחות / דיבורים, מגיעים בסוף , איכשהו לסבתא
גם כשזה מגוחך ולא קשור לכלום
פשוט אני מתגעגעת אליה ולא נירדמת. אז סליחה שגלשתי.
לסיכום.
יד שניה זה מעולה, כל עוד זה במצב טוב,
לקנות גם דברים חדשים בשביל הכיף, אם אפשר, בצורה מחושבת, בעיקר בגזרת הדברים הפחות יקרים,
או מה שדורש בטיחות. כמו סלקל חדש.
ואת האימהות שקנו ב15,000 , יש מצב שנפגוש בתור לדיור ציבורי עוד כמה שנים,
או מקטרות על יוקר המחיה כל הזמן ועל כמה שאין להם והמינוס חונק
אלא אם אחד מהם מרוויח 15,000 נטו בחודש והשני 6000 נטו מינימום , או שההורים שלהם אמידים בצורה מיוחדת
ויקנו להם כל מה שיצטרכו עד 120.
עגלה- 2300 מיד2
סלקל- ההורים קנו ב700
לול- הבאנו מההורים את הלול הישן של גיסי. ויש ביד 2 הרבה באזור ה400-500.
שידת החתלה - 400 מיד2. הרבה יגידו שזה מיותר אבל לי אישית היה מעולה- אני מאחסנת שם את כל הציוד לתינוק!!
אוניברסיטה, טרמפולינה, חיתולים, ביגוד ראשוני, אביזרים לאמבטיה וכו'- 500 בערך.
בכנות...אם זה בן, לרגל הברית מכיוון שאנשים לא נוהגים להגיע בידיים ריקות הם באמת יפגיזו אותך בעיקר בבגדים...
אם זו בת...לרוב מאחר ואין חגיגה רשמית מייד לאחר הלידה, צפי לפחות בגדים...
אצלנו סבתא ביקשה לשלם על העגלה וכשגילינו שמחיר הסטנדרט הוא סביב ה1000 לא היה לנו נעים לבקש...
אז עלה 1500 ש"ח לעגלה ואנחנו אמרנו לה 1000...
סלקל אני זוכרת כמה מאות שקלים, לול + מזרן סביב ה700.
שידת החתלה- מומלץ כדי לא לפגוע בגב- קיבלנו בירושה חינם...
אמבטיה ועזרים קטנים להתחלה סביב ה400 סה"כ.
המחיר שחברות שלך הכינו אותך אליו- או שהן קונות מותגים או שהן לא עושות השוואת מחירים פשוטה בין חנויות.
כדאי שתכתבי מאיזה אזור את ואולי נוכל להפנות אותך לחנויות זולות יותר באזור שלך.
כדאי לעשות השוואת מחירים.
לא כדאי להתקרב למותגים כמו שילב וכדו'.
השינויים יכולים להיות ממש קיצוניים...
יש לי קובץ עם רשימת כל הקניות, מעגלה ועד שרוך נעל, עם מחירים בערך והמלצות (בירושלים).
אם את רוצה תתני לי מייל ואשלח לך.
לדעתי מה שצריך - מיטת תינוק ומזרון, לול ועריסה לא צריך לדעתי בשום שלב, כן צריך סל קל, מקום להחלפה אבל לא חייבים,
בגדים- אפשר לקנות אוברולים קלים וחמים, האמת שאני קניתי הרבה בערך 10 של כל מידה גם קלים וגם חמים והם עוברים מילד לילד, כבר ילד שישי הולך באותם בגדים והם עדיין בסדר, צריך אמבטית תינוק, אבל יש לי חברה שהסתדרה בלי אמבטיה עם גיגית, צריך גם מצעים, 2 סמיכות, כמה בקבוקים, משאבת חלב, מעיל - עדיף לקנות מידה יותר גדולה, פעם ראיתי איך מוכרת דחפה למישהי שקנתה לנכדתה מידה 0-3 ועוד טענה שזה יספיק לכל החורף, כש מעיל היה עד גיל חודש גג, לפעמים גם מידות על הבגדים כתובות בצורה מוטעת, יש לי שני אוברולים אותו דבר שעל אחד כתוב 6 חודשים ועל שני כתוב 18 חודשים
יש גם מספריים מיוחדים לתינוק,
אם רוצים אז אפשר לקנות מדחום לחדר ולמים, בקשר לצעצועים אז לא חייבים דווקא אוניברסיטה, אפשר לבחור מה שאתם תחשבו לנכון ואפשר לחכות עם זה כמה שבועות, כמובן עגלה ופה זה תלוי כמה אתם מתכוונים להשתמש בה, אם לא הרבה - סיבוב פה ושם אז אפשר לקנות יותר זולה ולא חייבים מותגים
*סמיילית*עגלה + סלקל: 2200 ש"ח
עריסה: לקחנו מיד שרה
מיטה: קיבלנו אח"כ מקרובי משפחה (לא צריך מיטה ב3 חודשים הראשונים לדעתי...)
בגדים: טוב, אז זה היה בן וקיבלנו המון לברית. אם זו בת הייתי ממליצה לקנות בלי להשתגע. אני לא אוהבת יד שניה לתינוק כזה קטן אבל יש אחלה בגדים גם בלי מותגים יד ראשונה...
שידה: אין מקום בבית, לא קנינו. מחתלת במיטה שלנו או שלו.
אמבטיה: משילב, הכי פשוטה, נוחה וכיפית, 140 ש"ח.
בקבוק: 35 ש"ח
זוג מוצצים: 35 ש"ח
חיתולים (טוב, זה כבר הוצאה בשוטף...)
3 קופסאות לחלב שאוב: 35 ש"ח
משאבה: מיד שרה, ערכה עלתה 60 ש"ח.
חיתולי בד וטטרא: אזור ה-50 ש"ח.
סדין לעריסה: 20 ש"ח
וצריך גם שמיכה כמובן, בטח תקבלו מתנה או שתקנו, לא סיפור גדול 
קיצור, 3000 ש"ח גג.
ואם כן חדש, איפה אני יכולה למצוא במחיר הזה/ של איזו חברה?
קנינו עגלה של ג'ואי כרום מ"חסדי שמואל" בירושלים. היה מבצע והעגלה (שילדה+טיולון+אמבטיה) עלתה 1800 והסלקל-400.
ממליצה על העגלה. על הסלקל לא ממליצה. שווה להוסיף עוד 100-200 ש"ח ולקנות עם העגלה הזו את הסלקל של סייבקס (הוא בא עם מתאמים לעגלה של ג'ואי), החגורות שלו הרבה יותר נוחות ומתאימות גם לילד יותר מגיל חצי שנה (בניגוד לסלקל של ג'ואי...)
שכולכן נשמעות כאילו מדובר בנטל!
אני כמובן לא מאשימה אף אחת ואני יודעת שתכף כולכן תצאנה עלי, אבל אתן נשמעות כאילו צריך לצמצם כמה שיותר וחס וחלילה לא לקנות משהו חדש, אלא רק מיד 2!
אני מצטערת אבל כל ה"כיף" אצלי, והרגש האימהי, והדאגה לתינוק היה באמצעות קניית דברים טובים בשבילו ולא לחפש איך לצמצם כל שקל ושקל, כי מבחינתי זה בא על חשבונו. ברור ואין ספק בכלל שצריך לקנות את האופציה הכי זולה, כי אם יש משטח החתלה ב100 ש"ח בבזאר שטראוס ובשילב יש אחד אחר ב200, אין שום עניין לקנות את היקר, וכל אדם בר דעת היה קונה את הזול והפשוט יותר, אבל מפה ועד להתעקש על קניית עגלה בפחות מ-1000 ש"ח לדעתי יש הבדל של שמים וארץ.
אצלנו זה חולק כך:
* עריסה, מיטה גדולה יותר לגיל 3 חודשים ומעלה, אמבטיה, סלקל, כסא אוכל, מנשא, והרבה בגדים- קיבלנו מחברים שלא זקוקים להם יותר.
* עגלה- ההורים שלי ושל בעלי ביקשו להשתתף בזה- 4000 ש"ח
* שידה- 1600. קנינו מחנות רהיטים רגילה ולא מיוחדת עבור תינוק. ביקשנו שתהייה רחבה יותר מהסטנדרט (נראה לי 120 ס"מ אורך), בכדי לנצל אותה לבית כולו וגם לעתיד.
* שאר הקניות הפשוטות כמו מגבות, חיתולים, מצעים, בגדים ראשוניים, מוצצים, בקבוקים, משחות ועוד- לא יותר מ-600 ש"ח
* מתנות מאנשים קרובים וממוזמני הברית היו בגדים ושמיכות לרוב ומשחקים למיניהם.
אני מתכוונת לכל ההתעקשות של הצמצום הכפייתי הזה... סליחה על הביטוי..
אמנם לקחתי דברים ביד שנייה, אבל זה רק כי נתנו לי, ולא אני חיפשתי בעצמי!
עובדה שעגלה התעקשתי שתהייה טובה ואיכותית.
מפריע לי שקונים עגלה ב450 ש"ח, מנשא מיד 2, בגדים מיד 2 וכו.. זה צורם לי שרק רוצים לחסוך כל הזמן.
או- לא לכולם יש בשביל זה..
אולי הם מעדיפים לחסוך לבית..
בסופו של דבר גם טובת הילד עומדת לנגד עיניהם וזה ממש לא הזנחה לקחת מיד 2 במיוחד כשהמצב הוא טוב-טוב מאד- מצוין...
עניין של שיקולים..
ולחסוך איפה שאפשר- בעיני זה מצוין.. מוצאים מקום אחר להתפנק ולבזבז בו כסף..
אבל הגעתי למסקנה שזה גירסא דינקותא- מה שספגנו בתור ילדים, כך זה נראה בעיננו ההכי נכון לנהוג...
אני באתי מבית שכשעולה צורך כלשהו (ממש לא רק קניות לרך נולד) אז פשוט הולכים לסופר (החנות המתאימה ווטאוור) וקונים. ברור שאם המחיר מופקע או שאני מודע לחנויות זולות יותר עם מוצר דומה באיכות, לא אקנה ביקר. אבל עקרונית-
צריך- קונים. בלי הרבה התפלספויות.
ואז הכרתי את בעלי... זה לא שישמע שהוא קמצן. אבל הבית שלו התנהל אחרת לגמרי.
גם אצלם כשיש צורך קונים. אבל אחרי חשיבה מרובה, בדיקות ובירורים מרובים...
כשהתארסנו היה לי מאודדדד קשה. אבל הוא הבין אותי שזה קשה לי וממש בא לקראתי ועד היום אנחנו בונים את גשר הזהב שלנו ביחד...
כמובן שעניין היד 2 עלה מליון פעם. והוא חוזר הביתה ואומר לי "אין ל מושג איזה ספה יפה ראיתי ברחוב", ואני כולי מתחלחלת... בעע מי יודע מה היה עליה וכמה חתולים היו עליה איכככ
הפואנטה זה שזה עניין של גישה. איך אני מוציא את הכסף שלי. כמה אני בודק איך לנתב אותו למקום מסוים וכמה למקום אחר.
אני כל הזמן אומרת לבעלי שכסף זה כלי ולא מטרה. ואז הוא "מחזיר" לי שלאיזו מטרה אני רוצה להשתמש בכלי הזה בלה בלה..
קיצר, מקווה שהובנתי..
כתבת יפה, ואני מסכימה מאוד עם מה שאמרת.
אני אפילו מזדהה עם המקרה שלך. גם אני גדלתי ככה וכשפגשתי את בעלי גיליתי עד כמה הוא חסכן, אמנם לא ברמה של לרצות ספה מהרחוב.. חח..
למרות שהיתה לי אפשרות.
ולי זה נשמע מעבר למופרך להשקיע 1800 שח בשידה
ו4000 שח בעגלה..
אני גאה בזה שאני מחפשת לחסוך היכן שאפשר כשזה לא באמת משפיע עלי ולא מדובר על להסתפק בלחם צר ומים לחץ
אלא בעגלה שכתוב עליה גרקו במקום מאמס אנד פאפס.. שמבחינתי לא שווה עוד 3000 שח.
וזה ממש לא עול! זה גישת חיים של להוציא כסף איפה שצריך ולא איפה ש'כולם' משקיעים.
על שידה/עגלה/לול לא משנה מה...?
זה כמו שאני אומר שזה מופרך לקנות גלה ב100 ש"ח. אם מישהו ראה לנכון, שיבושם לו...
למה לגרום לתחושות שמה שהשני עושה זה "לא בסדר"?
אני מנסה לומר שהגישה שלי, לא צריכה לבוא על חשבון השני. ולא לעשות כאן לחץ חברתי לכאן או לכאן.
לשם ההמחשה:
כשחברה תספר לך במקרה שהיא קנתה שידה ב2500 ש"ח (סתם דוג' למשהו שמעל 1800) אז תאמרי לה שזה מופרז? זה מה שהחליטה ותסמכי על שיקול דעתה. את כמובן יכולה להתעניין מה מיוחד בשידה כי שמעת שהמחירים קצת אחרים, אבל קשה לי שמחליטים שמשהו הוא מחוץ לגבולות הנורמל.... לא לכאן ולא לכאן.
התגובה שלי היתה בדיוק כדי להראות לה את הצד השני של המטבע..
ממש לא מטריד אותי מה כל אחד עושה עם הכסף שלו.. כל עוד זה לא יורד מהחשבון שלי
למי שיש כמה אלפים מיותרים בבנק שילך לקנות בכיף.
אבל לא לכולם יש.
ויש אחלה עגלות גם בפחות מ1000 שנשמרות יפה.
א. מה שאת יכולה להוציא זה לא מה שאני יכולה להוציא. יכול להיות שמבחינתך לקנות עגלה ב1000 ש"ח זה גרושים, ומבחינת מישהי אחרת 1000 ש"ח זה סכום גדול מדי- ביחס להכנסות ולהוצאות שלה.
ב. יש כל מיני שיקולים. אני למשל רציתי להשקיע במנשא ולכן קניתי מנשא ב400 ש"ח- וזה רק כי הוא היה במבצע. בעצם הוא עולה 800 ש"ח, ואם לא היה מבצע הייתי קונה אותו גם ב800 ש"ח. מצד שני- עגלה אצלי היא פחות שימושית מאשר אצל אחרים כי אני משתמשת הרבה במנשא, ולכן חשוב לי פחות להשקיע בעגלה, ואם מצאתי עגלה ב450 ביד 2, שנראית כמו חדשה ועונה על הצרכים שלי- אז סבבה.
ג. לגבי בגדים מיד 2, שני דברים:
1. יד2 זה לא אומר שמסתובבים בחנויות מעופשות ומלאות בבגדים נושנים כל היום. אנחנו בדור אחר חביבתי.
היום יד שניה זה הדבר הכי נחשב מבחינה אקולוגית!! גם צפונבונים עשירים עם מודעות ירוקה הולכים היום על יד 2- בכל מיני דברים פשוט כיזה סופר אקולוגי!! (יש חנות במודיעין- שבלול. מהממת. את נגנבת לראות מה יש שם יד2 הכל בכל מכל כל)
את יודעת כמה ממשאבי העולם כל ייצור הבגדים לוקח? גידול כותנה צורך המון מים, הפעלת מכונות צורכת חשמל ודלק, שינוע הבגדים מסין לפה- עוד המון דלק וכח אדם. ברגע שאת קונה בגד יד2 חסכת לעולם הרבה מהדברים האלה! בקיצור- המילה האחרונה באקולוגיה זה יד2.....
2. יד2 הכוונה גם לקבל כל עונה שקית עם אחלה בגדים מהבת דודה שגדולה מהילדה בשנה, וכל הבגדים שלה במצב מצוין. ומה שלא מתאים לנו- מתפזר בין כל השכנים...אולי זה תלוי איפה גרים, אבל לפחות ביישובים שיש בהם הרבה משפחות צעירות, מסתובבים המון בגדים. זאתי קיבלה מהבת דודה, וזאת הביאה מפה ולזאת יש משם- והבגדים מסתובבים. ותאמיני לי שאף אחת לא לוקחת בגדים מוכתמים, ישנים או קרועים. רק יפים, ממיטב המותגים...![]()
בנוסף- ביד2 אפשר למצוא המון בגדים איכותיים של חברות ומותגים איכותיים כמו carters וכד' ואלו חנויות שאני בכל מקרה לא אכנס אליהם כדי לקנות 10-20 פריטים שאני צריכה לתינוקת החדשה... אז כיף לי שיש לי פריטים כאלה במצב מצוין בלי שהוצאתי על זה שקל!!
כל הריהוט והציוד לא עלה לך גרוש- ובעגלה השקעת את כל הכסף,
והאחרות שכתבו כאן לעיל קנו מיטה ושידה ועגלה יחד באותו מחיר,
אז מה הבעיה???
אגב- לתינוק שום דבר מהנ"ל לא משנה.
לי ההורים קנו הכל חדש בילד ראשון, אבל מי שלא קונים לו? ואין לו בקושי לדברים בסיסיים??
צריכים להיכנס לחובות, לדעתך?
יש אנשים שחושבים שלקחת את אלפי השקלים ולהשקיע אותם בתכנית חיסכון לילד- זה דבר שהרבה יותר לטובתו.
אני רק יוצאת נגד התפיסה וההצהרות הפומביות של 'הכל יכול להיות משומש'
לי זה צורם לשמוע, אבל זו דעתי. את לא חייבת להסכים.
ומה שאפשר במוצרי החשמל.
כל אחד ותפיסת עולמו.
גם אם אני לא מתחברת- אני מכבדת.
אולי באמת צריכים לשמור את הכסף לדברים חשובים יותר.
ברור שלא להיכנס לחובות וברור שכנראה הם אולי חייבם את זה לשכר דירה- הרבה יותר חשוב, לא?
אבל לפחות אל תצאו בהצהרות שזה האידיאל. זה כי אין לכם אופציה אחרת.
אני אישית אברכית. או לפחות בעלי אברך, תקראו לזה איך שאתם רוצים.
מה שאני לא סובלת לשמוע מעולם האברכים זה כמה הם מסכנים.
בחרתם בדרך שלכם- זה הוביל למציאות מסויימת. אתם לא מסכנים! הכל טוב ויפה עבורכם לכן בחרתם כך!
לומר "מה לעשות, אין לי כסף לטחינה, רק לגבינה" זה בסדר מבחינתי. אבל לומר "אני חושבת שטחינה זה מיותר ואפשר להסתפר בגבינה" לא נכון בעיניי אם בכלל אין לך את האופציה לקנות! זה לא שבחרת בגבינה מתוך שתי האופציות...
אוף מקווה שהובנתי בכלל...
תיארו פה טווחים מאוד גדולים של מחירים וסדרי עדיפויות שונים.
דווקא היום כשיש לי אפשרות לקנות ריהוט יקר ועגלה יקרה- אני רואה יותר עד כמה זה מיותר.
בילדים הראשונים לא עלה בדעתי לקנות יד שניה- היום זה נראה לי כמו אופציה סבירה. והאפשרויות שלי היום הרבה יותר טובות.
גם בילד הראשון כשההורים קנו הכל ולא הגבילו בסכומים- הרגשתי שאין שום טעם לקנות עגלה של אלפי שקלים ומצאתי משהו שאהבתי ורציתי בסביבות האלף.
כן, מבחירה. לא ממסכנות.
ומכירה גם אנשים שיש להם כסף, ויותר ממני, וחושבים שזה מיותר לקנות דברים ביוקר.
לא כולם עושים את זה מאומללות ומחוסר ברירה.
אולי (אולי!) זה נכון לגבי השרשור... אבל דיברתי על הגישה שמציקה למאי (ועקרונית, גם לי).
גם אני מכירה אנשים בעלי אמצעים שדעתם היא לקנות דברים במחיר שפוי ולא מוגזם...
לא על זה דיברתי...
בכל מקרה אפשר לסיים את הדיון, די פרשתי
אין נראה לי מישהו סטנדרטי במדינה שיש לו כסף מיותר או שגדל על העצים אז כוולם עושים חישובים
לא רק מי שחי על מעט מאד הכנסות (אברכים, סטודנטים וכד')
ויש כזאת תפיסה שאומרת שאיפה שאפשר לחסוך- חוסכים.
זה הרי לא פיקוח נפש נכון?
ולמה זה בסדר אם דודים מביאים לך דברים משומשים ולא בסדר לקנות אותם למשל ממישהו שמוכר יד2?
(אגב לא תמיד יש מה שמחפשים....אם חיפשתי למשל משהו יד2 ולא מצאתי משהו נורמלי, אני לא אחכה עד שאתקע- אלא אלך לקנות.)
לא אומרת שאין בה אמת, ולא אומרת שהיא גרועה ונוראית או משהו כזה. מקשה עליה.
אבל די פרשתי מהדיון כמו שכתבתי לאם פי... שב"ש
לא האשמתי, לא השמצתי, ולא השתמשתי במילים לא מכבדות.
ילדה ראשונה , עגלה מזעזעת שמיד הייתה קטנה אינגיליזינה זיפי לאונג' חדשה משילב,
2000 ש"ח.
מיטה יד שניה + מזרון , 250 שח
עגלת אמבטיה מיד שנייה כשהלאונג' היתה קטנה - 300 ש"ח.
ביגוד: באיזור ה300
בעיקר קיבלנו מתנות. ומציאות מיד 2.
טיולון איכותי מאוד , כמו עגלה - 900 ש"ח, רק בגיל 7 חודשים . חדש. זה היה דיי מזמן , גם היה מבצע, וגם שיגעתי את המוכר שיוריד לנו 150 ש"ח. במקומות אחרים לא יקרים יחסית עלה 1400.
זה מה שאני זוכרת.
דברים קטנים :
חיתולים להתחלה, 35 שח לחבילת האגיס לתינוקות קטנים. קנינו 2. 70 ש"ח
מוצצים קנינו זולים. 10 ש"ח לזוג. 2 זוגות. 20 ש"ח
בקבוקים : 5 בקבוקי מאמ , כל אחד 25 ש"ח.
שמפו לתינוק עם משאבה ד"ר פישר : 14 ש"ח לקטן
קנינו גם שני בקבוקים של ליטר ב30 ש"ח לשניהם, 15 ל1. של שמפו ד"ר פישר. באאוטלט של ד"ר פישר.
שמפו שהשתמשנו כסבון גם לכמה חודשים טובים: סה"כ 44 ש"ח.
תחליב ד"ר פישר : 20 ש"ח.
כל מיני שטויות קטנות כמו 2 מספריים לציפורניים, קיסמים, אלכוסידין לטבור.. נניח 30 ש"ח הכל כולל הכל.
חיתולי טטרא , אחותי נסעה לב"ב בלאו הכי, וקנתה לנו בפינת הזול מלא חיתולי טטרא טובים וזולים (חברת צחית)
נראה לי ש9 ב40 , אבל אני ממש לא בטוחה בכלל. היא לא אמרה לי בדיוק. לא יודעת למה אני זוכרת ככה. אבל זו חנות זולה.
9 חיתולי טטרא : 40 או 40 ומשהו ש"ח
חיתולי פלנל , 3 ב25 או משהו כזה ,אמא שלי קנתה באיזה בזאר 4 שלשות. 100 ש"ח... בכל מקרה, לא צריך כל כך הרבה
טרמפולינה ומובייל הסבים קנו.
סיטונאות בגדים בחודשים הראשונים מהסבתא המאושרת בעיקר, וגם ממני : הרבה.. הרבה מידי ... אין לי מושג.. אבל זו מחלה משפחתית. לא צריך .
אוניברסיטה דוד שלי קנה.
מגן ראש - 70 ש"ח בערך, מתנה מסבא וסבתא
שמיכות , סדינים ושאר טקסטיל, מתנה מסבא וסבתא , אני מניחה ש250 ש"ח בקירוב,
כי בעיקר קיבלנו יד שנייה איכותי ויפה , ולא קנו הרבה.
ילדה שנייה :
הדברים הקטנים כמו דברים לאמבטייה- היגיינה - שמפו קרם מספריים וכדומה אותו דבר.
חיתולים התייקרו. 2 חבילות עלו 75 . פמפרס לקטנים.
מיטה מיד שניה + מזרון, אחרי שהקודמת הלכה. 400 ש"ח.
אמבטיה להרכיב על הטיולון, 1000 ש"ח. אחרי שהעגלת אמבטיה ב300 שקל מיד שניה של הגדולה כבר לא היתה שמישה.
טרמפולינה יד שנייה : 120 ש"ח.
ביגוד : נסיכה .. קניתי לה הרבה בגדים יחסית כי היא בעונות הפוכות מהבכורה.. אבל זו שריטה פרטית שלי. עד גיל 3 חודשים כולל מה שסבתא קנתה, כולל ביגוד ראשוני, 500 ש"ח בקירוב. אני מקווה שלא יותר. שוב, אין צורך. מחלה שלנו.
סדינים לעגלה, זולים , קניתי 6, כל אחד 12 ש"ח בפינת הזול בב"ב. במקומות אחרים כאלו בדיוק עלו 20 או 17. סה"כ, 72 ש"ח.
לא הייתי מסוגלת שהיא תשכב על פליטות קטנות,והיא היתה פלטיאלה רצינית. היום פחות.. בהתחלה קניתי 3 ולא הספיק. כל הזמן הייתי במירוץ אחרי הכביסה שלהם.
וזה מה שאני זוכרת ..
בטוח היו עוד דברים.
ממליצה על יד2 ולוחות מקומונים.
ממליצה על אתר "אגורה".
שילוב בין אלה וגמ"חים לבגדים יעזרו מאד.
את הלול אפשר לקחת ביד שרה - ל-3 חודשים.
בהתאם לדרישות שלך זה יכול לעלות לך 100 שקל ויכול - עשרות אלפים וגם כל מה שבאמצע, כמובן....
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
למרות שאת דעתי לא חסכתי במשך בשרשור בעניין..
אם רוצים לחיות ההתנהלות כלכלית מאוזנת פשוט שמים תקציב לכל סעיף ואז משחקים בתוך הסעיפים עצמם, לדוג'- בחרתם לקנות בשר יקר השבוע אז משחקים עם שאר הקניות כדי לעמוד בתקציב ששמתם וכן להפך אם קניתם מוצר שיצא זול ממה שתכננתם תוכלו לאפשר לעצמכם לקנות דברים אחרים מנה שנותר
או לשחק בין תקציבים השונים (קיבלתם שובר ליציאה, אז נשאר תקציב מיותר מה יציאה שנחסכה תוכלו להשתמש בזה בחודש הנוכחי למשהו אחר או לחסוך לחודש הבא ולאפשר לעצמכם יציאה יקרה יותר)
אגב, גם לגבי הנקודה שאת מתארת שאת מתקמצנת על עצמך בדברים אחרים, אולי אם תסדרי תקציב לא תצטרכי להתקמצן כי ההוצאה תיכנס לתקציב מסודר ולא יהיה צורך לחשוש מהקניה..
מניקה וחייבת לשתות מלא
כל הבקבוקים שקונה על הפנים
צריכה המלצה לבקבוק איכותי אבל לא יקר אם קיים דבר כזה
עלה 30 שקל. הוא לא מהענקיים אבל ממש נח לשתות ממנו.
אני שותה פי מליון מאז שיש לי אותו.
ומחזיק לי כבר חצי שנה. עבר כמה נפילות וכזה ושרד.
לייף בקבוק טריטן פיה כפולה ורוד 600 מ"ל
יש לו גם קש לשתות וגם פתח רגיל לשתות שמרימים, והקש רחב כזה, זה לא שיוצא טיפה ממנו.
התחברתי אליו ממש חח
אני בשוק אחד שותה אותו😁
ולפעמים נמצאת במקומות שאין לי איפה למלא
הוא התעקם וקניתי אחרים והם נהרסו וחזרתי אליו..
לא מוצאת קישור באתר כנראה כי כבר לא במלאי.
אנחנו גם מאוד אוהבים את הבקבוקים של uzspace (מה ש @ואני שר שלחה קישור)
לא הכי אטומים בעולם אבל מאוד נוחים לשתיה וחזקים
המלצה של יונה המלצות במקור אני חושבת.
ממש אוהבים אותו ויש כמה גדלים אז אפשר לבחור.
יכולה לנסות לחפש את הקישור אם רלוונטי...
זה מה שיש לי
באיכות גבוהה בקבוק מים 500 מ "ל 1000 מ" ל bpa חינם הוכחה ניידת לילדים מבוגרים ספורט חדר כושר לסביבה
וזה עוד המלצה שלה:
כן אגיד שבנפילות הפקק עלול להישבר... אז כדאי להיזהר. אבל בגדול אנחנו מרוצים ממש ואחרי תקופה חידשנו לאותו דבר.
אחרי שחטף איזו מכה לדעתי...
השאר למיטב ידיעתי לא.
נכנס למדיח ואת הפיה מנקה עם מנקה בקבוקים קטן.
גודל מעולה ממש
עלה בסביבות 120 שח. אבל משמש אותי כבר המון המון זמן
בטו-גו (החנות נעליים).
בנפח של 800 מ''ל.
נראה לי עלה בערך 30.
איתי כבר שנה ואני ממש מרוצה.
הייתי קונה נביעות ליטר, עפה עליהם.
לי מי עדן מרגישים הכי חזקים,
בכל אופן רואה שמחזיקים לא פחות זמן מהבקבוקים הרב פעמיים שהילדים שלי (כולל ילדים מעל 18 שכבר פחות הורסים דברים) מתעקשים לקנות לעצמם.
וגם כשהם מתקלקלים, זה יותר שחיקה ונראה לא טוב, ולא שבר שמרטיב את כל הסביבה.
אלא יש לי למשל לא מעט סיטואציות שאני צריכה להשאיר את הדברים שלי ברכב לשעה-שעתיים
וצריכה שאחכ המים יהיו עדיין ראויים לשתייה
אז לזה חייבים בקבוק רב"פ שומר קור..
באוטו ועדיין נשארים קרים?
פעם היו מוכרים בהרבה חנויות מארז של 2 אוברולים /רגליות/בגדי גוף
יחסית לא יקר
אני כבר לא מוצאת...
וגם באתר שלהם ממש אין מבחר
לא מצליחה להירדם...
נרדמתי לכמה דקות בשעה סבירה והתעוררתי. התהפכתי במיטה שעה עד שנרדמתי שוב וגם זה רק לכמה דקות ותעוררתי שוב ועד עכשיו אני ערה...
מה אכלתי? קורנפלקס (לא חריג) עם משקה קפוצ'ינו, שאמנם אני לא שותה קפה אף פעם, אבל יש בו כמות קפאין מזערית שאפילו בקוביית שוקולד (שאותה אני אוכלת לא מעט 😁) יש יותר קפאין.
וגם מרחתי משחה מאלחשת בפעם ראשונה, אבל אין בה שום תופעות לוואי שקשורות לשינה. רק תופעות לוואי של אלרגיה מקומית, שאין ב"ה.
אז מה נסגר??
טוב, לפחות נקפל כביסה בינתיים...
תודה!
לבת שלי ב א' היה אמור להיות מסיבת סידור גדולה בערב, ובדיוק אז היה מצב בטחוני לא יציב..הוחמרו ההגבלות, לא ידעו מה יהיה והמסיבה נדחתה ללא נודע.
בקיצור את המסיבה דחו בסוף לאיזה בוקר והודיעו בקבוצה לאימהות שהן יחגגו מול בנות בית הספר בשעות הלימודים, ללא אימהות!!! (כלומר המסיבה הריקודים, הדקלומים וכו יהיה בבוקר מול כל בית הספר עד כיתה ו'. אימהות לא מגיעות, מבחינת שלא כולן יכולות להגיע כי חלק עובדות וכו)
עכשיו אני לתומי קראתי, הבנתי, ולא יודעת למה חשבתי לעצמי, זה יום שאני בבית, אז נסעתי לבית הספר למסיבת הסידור.
כמובן שנכחו כל בית הספר וללא אימהות אחרות.
המנהלת דיברה דברי פתיחה ואז באה אליי וביקשה שאלך
קצת גיששתי, דיברתי לליבה, אבל לא עזר. ברגעים האלו היו דיבורים בבמה, אבל הבנות הביטו ואולי גם שמעו אותנו.
המנהלת אמרה שלא פייר שיש אימהות שלא באו ורק אני מגיעה, אמרתי לה שאבקש את רשותן בקבוצת הוואטסאפ.
אציין שמאוד הבנתי את המנהלת, היא לא רוצה עכשיו בלאגן מאימהות אחרות, ושבנות יקנאו למה רק אמא של.... באה. (אם כי יכול להיות שזה גם לא היה קורה...)
דיברנו כמה דקות כשהיא דורשת שאצא ואני מנסה בנעימות לבקש להישאר בכל זאת, כי אני כבר פה.
כמובן שבסוף יצאתי, מבינה מאוד את המנהלת
אבל מהירהורים שלי, חשבתי לי איזה "הכנסת אורחים" המנהלת העבירה ושידרה לבנות?
קצת הפריע לי ה"גירוש" הזה למרות שיודעת שלא נהגתי כשורה.
אני לא אשת חינוך ובטח לא מנהלת בית ספר, אבל נראה לי היה מקום לשתף את הבנות שאמא של.... הגיעה מרחוק, והמסיבה ללא אימהות, אבל נארח אותה בשמחה כי היא כבר הגיעה ומה זה הכנסת אורחים אם לא זה. ובפעם הבאה אמא של... תזכור שלא מגיעים... או משהו כזה.
ולא יודעת מה התחושות של הבת שלי שפתאום ראתה את אמא , ואז המנהלת מוציאה אותה.
לא דיברתי עם ביתי על זה...
עברו כמה ימים.
שייך לפתוח בפניה?
תודה למי שקראה
שאמא שלהם לא נמצאת...
לדעתי הגיוני המעשה שלה אבל אולי לא הצלילה לעשות אותו בנעימות...
לבת שלך את יכולה להסביר את הנל..
וקורה לכולנו שלא הבנו את הסיטואציה כמו שצריך ועשינו טעות... לומדים מה שאפשר וממשיכים הלאה...
אצלינו השומר מכניס הורים רק כשיש אישור מיוחד.
לא יודעת למה זה קשור להכנסת אורחים, לדעתי לא היה כדאי להגיע מלכתחילה אם אמרו שלא
אבל מצד ביה''ס לא מבינה למה לא יכלו לעשות בערב אחר, ולהזמין את ההורים כמתוכנן. ההורים לא כעסו?
נראה לי הם סתם התעצלו...
אולי חשב שאני מצוות ההפקה...
הכנסת אורחים- זה לא רק להזמין לשבת.. אני רואה את זה כדמות שנכנסת לבית הספר, גם אם בטעות, יש 2 אפשרויות:
לגרש- מה שקרה
או להסביר את הסיטואציה בנעימות, ולהזמין בשמחה ובהסבר, למרות שלא מתאים.
וכן... עצלות, ולדעתי אימהות שמחו שכך כי גם הן התעצלו להגיע.
בית ספר מרוחק מהעיר...כרוך בנסיעה, וזה גם זמן ןערב..
לבנות יש הסעה
תצטרך לתרץ אחכ לבנות או לאמהות שגם רצו להגיע ונמנעו בגלל שזה לא הוגדר לאמהות. זה באמת לא פייר.
אולי מהתחלה היה עדיף שהיתה מודיעה שמי שרוצה מוזמנת להגיע ודי.
אבל אולי גם מצידך יש מקום להראות לילדות שכשיש כללים צריך לעמוד בהם ולא להתעקש לעבור עליהם
אישית הייתי מאוד (מאוד!) כועסת אם הייתי במקומך
וואו ככה לגרש אמא???
הלם
הבת שלי סיימה ו' השנה, מסיבת הסידור שלה נעשתה תחת מגבלות קורונה, וגם זה הצליחו להשחיל בין סגר לסגר.
נראה לי יש יותר שכבות ביסודי שהשתבשה להם מסיבת הסידור, מאשר שכבות שהתנהל כמתוכנן.
מבאס ממש שהילדים מתכוננים לאירוע והוא לא יוצא לפועל בגלל מגבלות.
אצלנו הפתרון במקרים כאלט, שהבית ספר מזמין הסרטה מקצועית של הטקס, ואז נשמר זמין לכל אחד בכל מקום.
אפשר גם לעשות שידור לייב. אפשר להציע הצעת ייעול לפעמים הבאות.
כרגע אפשר להציע לעשות טקס חוזר, הפעם רק לאמהות.. אולי ביום שישי. חלק מהאמהות לא יוכלו להגיע, תמיד יש כאלו. יום שישי הרבה אמהות יכולות. מי שלא יכולה שתזמין סבתא/ דודה/ אחות גדולה במקומה.
לגבי השאלה שלך, את מכירה בטעות שנעשתה, ממש בתום לב, אבל טעות בשיקול הדעת.
מנהלת ביסודי חייבת להיות קשוחה עם הכללים.
תראי איך המרחב הציבורי נראה כשכולם מפחדים משיימינג.
בית ספר זה לא מתנס שאפשר להגמיש כללים
ואם תלמידות היו יוצאות מפוקוס כי "גם אמא שלי בבית ואני רוצה להתקשר שתבוא"
מי שהייתה נאלצת להתמודד עם הבלאגן זו המנהלת.
גישה של הכנסת אורחים לא רלוונטית לדעתי בסיטואציה הזו
זה כמו שתלמידה שקיבלה השעיה תוכל להיכנס לכתה כי היא "כבר הגיעה"
תלמידות כל הזמן מנסות לבדוק גבולות ולכן מנהלת צריכה ללכת ראש בקיר הרבה פעמים.
אגב שיימינג, לפני כמה שנים "התפוצצה" בתקשורת כתבה על מנהל בית ספר שהשעה תלמידה שלא עמדה בכללי מסיבת בת מצווה שנהוגים בתקנון.
המסיבה נערכה כמובן בשעות שאינן של לימודים, באולם פרטי ולא הייתה קשורה למוסד הלימודים.
גם שם הטענה של האמא הייתה שבהסתכלות פרטנית לא היה צריך להשעות את הילדה.
טענת המנהל הייתה שבהסתכלות כוללת היה צריך להשעות כי הכללים ברורים וידועים וההורים חתומים על התקנון.
אני יכולה להבין את שני הצדדים, אבל אני שמחה שבמוסדות הלימוד של ילדי אוכפים את הכללים של בית הספר לטובת הכלל ולטובת הסדר.
זה נותן המון כח למורות ושומר על רמה גבוהה ולא מיליון התערבויות של הורים שמחלישים את המערכת.
אז נכון שבמקרה שלך אולי לא היה קורה כלום אם היית נשארת בהנחה שהאמהות והתלמידות היו זורמות עם זה,
אבל זה כן משדר שדר כללי יותר, שאפשר "להגמיש" כללים, פשוט להגיע ויהיה בסדר.
נכון היה לפנות אליה מראש ולבקש הגמשה, כשזה לא קרה, אני מבינה את הפעולה למרות שהיא "לוחמנית"
גם הגעה ללא תיאום עלולה להתפרש כך (אם כי ברור שזה לא המקרה, את הגעת בתמימות כדי לשמוח עם הבת שלך)
לגבי הבת שלך שראתה שהגעת ואז שהלכת, אפשר לעשות מהלימון לימונדה,
להסביר:
אמא רצתה להשתתף ולשמוח איתך. ניסיתי. המנהלת לא הרשתה אז הקשבתי למנהלת והלכתי.
המסרים:
1. את חשובה לי, עשיתי השתדלות להשתתף.
2. לא כל מה שרוצים ומנסים, בסוף מקבלים.
3. למנהלת יש סמכות עליונה בזמן ובשטח בית הספר.
לגבי פניה למנהלת, אפשר לפנות אבל לדעתי לא כביקורת על ההחלטה, אלא יישוב ההדורים.
אפשר לכתוב את השתלשלות האירועים ואת הרגשות שלך, ולסיים בכך שאת מכבדת את ההחלטה שלה כמנהלת.
לדעתי זה רק יתן לך נקודות מולה בשנים הבאות וזה הרבה יותר חשוב לתועלת הבת שלך, מאשר לצאת צודקת לגבי האירוע הנוכחי.
וחיבוק על האכזבה!
חיבוק 💞איזה חוויה מבאסת.
גם לך וגם לילדה.
ברור לדבר איתה.
אבל בית ספר פעל בצורה ממש מבאסת שעשה את המסיבה בבוקר. אצלנו גם דחו את המסיבה מלפני פסח לאחרי פסח אבל ברור שזה צריך להיות עם ההורים!
אולי אני מפספסת..
אבל ברור שלא הוגן שרק אמא אחת תהיה..
מה זה קשור להכנסת אורחים?
מנקודת המבט של התלמידות
תמיד מדברים ועוסקים בהכנסת אורחים, דווקא כשקשה, כשלא רוצים...
זו לא הזדמנות להעביר מסר חינוכי מתוך מעשה?
לזה התכוונתי.
זה לא אירוח של ראש העיר בבית הספר, שהתארגנו לכבודו.
דווקא האמא הפשוטה, שעשתה טעות אבל טרחה והגיעה, אולי בכל זאת נזמין אותה? נארח אותה במסיבת הסיום למרות שלא הייתה צריכה להיות נוכחת...
נקודת מבט קצת שונה...
אי אפשר לחנך אותן על חשבון משהו שלא פייר כלפיהן.
בנוסף, כשעושים משהו שהוא לא בסדר (כן, זה לא נורא ואיום אבל לא תואם את הכללים), אין כ'' כ סיבה לצפות ליחס לפנים משורת הדין.
וממש ממש מבאס שלא הזמינו את האמהות!
בעייני ברור לאפשר לך להשתתף
באמת בתום לב, היית האמא היחידה
לא איזה קנוניה מאורגנת מאחורי הגב
מה הביג גיל, אםשר להסביר את זה נורא בקלות לילדות (ולאמהות)
אצלנו במוסד זה ברור היה עובר בטוב ובנעימים גם מצד ההורים וגם מצד הצוות החינוכי
חיבוק על החוויה, כן הייתי מגששת עם הבת שלך איך היה לה החוויה, תשתדלי לא להכניס לה מילים ורגשות לפה, יותר שיח לפי תומו
היו כללים ברורים ואת לא הלכת לפיהם אז הם 'עזרו' לך לעמוד בכללים.
לא רואה קשר להכנסת אורחים
ונראה לי שגם אם היו אומרים את זה כמו שהצגת (שבפעם הבאה אמא של.. תזכור לא להגיע) היה יכול מאוד להביך את הבת שלך
אני שונאת שמיישרים קו למינימום בגלל שלא כולם יכולים...
מסיבת בידור זו חוויה חד פעמית
הורה שהגיע והשקיע לחוות את זה עם הילד שלו זה ראוי להערכה ולא לביזוי
מבינה את ההורים שלא יכולים
אבל אם הייתי מתיישרת לפי היכולות של שאר ההורים אז לא הייתי עושה הרבה שברים
מה השלב הבא?
לחייב את כל הילדים להישאר צהרון כי יש הורים שלא יכולים לאסוף באחת?
אני נוטה לא להעביר ביקורת על בית הספר בעניין כי אני משערת שהיו להם שיקולים משלהם
ראוי מאוד לכבד הורים שלא יכולים להגיע למאורע המשמעותי הזה
כן, אם ביקשו לא להגיע ראוי לכבד את הבקשה
אני מעריכה את המנהלת על העמידה בעניין
ואני אומרת את זה בתור האמא הפראיירית שהקשיבה לבקשות מעין אלו ואז גילתה שהיו אמהות שהגיעו והן וילדיהן הרוויחו ואני וילדיי הפסדנו
מאז כמה מקרים כאלו למדתי לקח
וזה לא משתווה בכלל להשארת ילד בצהרון..
אני מבינה שהיו אילוצים להעביר לבוקר (מלחמה וכו...)
ואני עדין חושבת שגם בנסיבות האלו שהעבירו לבוקר וזה אומר לקחת חופש היה צריך לאפשר להורים שיכולים להגיע
אני מכירה הרבה הורים שהיו עושים מאמץ כי זה באמת אירוע חד פעמי וחשוב
ומי שלא יכול- אני מניחה שרובם היו יכולים למצוא פתרונות יצירתיים כמו סבא סבתא
אבל לישר קו לכולם למסיבה ללא הורים - לא פייר בעיני
ההחלטה מראש לאסור היא הבעיתית בעיני
לא גיבשתי עמדה איך היה צריך להתייס למי שלא כיבד את ההחלטה... (שלא מכבדת בעיני את הילד/ההורה/המעמד... אבל ניחא )
איזו חוויה לא נעימהלומדת כעתאבל בעיני עשית טעות שלא שאלת קודם אם אפשר להגיע ופשוט הגעת🤷♀️
היית חוסכת לכולם עוגמת נפש.
אני רק - איזה באסה זה שלא מצאו דרך כך שגם אמהות יוכלו להגיע.
אני חושבת שזה המעט שמגיע לאימהות, להיות במסיבת סידור של הילד. אירוע מרגש ברמות - מה כואב להם לפרגן את זה לאמהות?
שיתאמצו קצת יותר, גם לילדה וגם לאמא
למרות הקשר המאצגר שהיה לי עם אמא שלי, המסיבת סידור זכורה לי ממש ממש לטובה.
אבל לא וויתרו על נוכחות האמהות. ב"ה
והיא התרגשה ככ וחיכתה שאגיע. ממש חבל שחא התאמצו יותר
שלום לכולן! אני חדשה כאן ושמעתי על המקום הזה מחברה. התחתנתי בשנה האחרונה.
רציתי לשאול, איך אתן מסתדרות עם ההכנות לטבילה? עשיתי את זה כבר כמה פעמים וכל פעם מייאש אותי להתחיל
יש יותר מדי פרטים ודברים שצריך לשים לב אליהם, שאין לי כוח…
אמרתי לבעלי היום שכל אישה ששומרת טהרה מגיע לה גן עדן מיד בלי שאלות, על כל מה שהיא חווה בתקופה הזאת…🤦♀️
יש עצות למישהי? אשמח לשמוע!
החישוב שלי הוא כזה (לא יודעת האם נכון הלכתית)
מה אישה עשתה לפני 200 שנה?
הלכה לסופר פראם כדי לקנות את הדבר הספציפי להוריד עור קשה מכף הרגל? הקפידה להשתמש בליפה הכי ממרקת בבית? הקפידה לקנות את המקל הארוך לגב?
התקלחה. במקרה הטוב. הלכה לנהר (לא מקנא בה), חזרה הביתה.
היום אני עושה מקלחת טובה. עוברת כדי לראות שהכל בסדר. לוקח לי 30-40 דקות בד''כ. מהרגע שאני נכנסת למקווה עד שאני בחוץ 10-15 דקות כתלות בעומס במקווה
(יש ארגונים שאפשר יום קודם, ציפורניים, לק וכו').
מורידה שיערות וגוזרת ציפורניים
אמבטיה של רבע שעה בערך
משפשת את העור של הרגליים שבישיבה של כמה דקות במים מתרכך ויורד בקלות
מקלחת טובה
מסרקת את השיער תוך כדי שלא יהיו קשרים.
צחצוח שיניים וחוט דנטלי
עיון בכל הגוף וזהו
גג 40 דקות
ובמקוה ציק צאק אם אין תור תוך רבע שעה אני בחוץ
גזיזת ציפורניים, גבות, שפם, הסרת שיער - יום לפני
ביום המקווה מקלחת טובה, ניקוי טבור ואזניים במקלחת עצמה, צחצוח שיניים, עיון
אולי קיבלת בהדרכת כלות מנהגים וחומרות שונות?
שווה לבדוק את זה
ולהבין את ההלכה כמו שצריך..
אני אישית קיבלתי הדרכה מהכלה של הרב דוב ליאור והיא נירמלה ואיפסה אותי ואת ההתארגנות ממש.
היום )טוב גם נשואה כמה דקות..( מתארגנת בארבעים דקות גג
תלכי ותשאלי
זה לא אמור להיות מורכב בכלל.
דף A4 עם רשימה ארוכה של כל מה שצריך לעשות… אני עוד לא זוכרת הכל בעצמי.
בסוף זה לא באמת לוקח כל כך הרבה זמן, פשוט לראות את כל הרשימה ההיא, זה מלחיץ…
מי הרב שלכם?
אולי בעלך יכול לתת לו את הרשימה שיסמן מדרג-מה חובה, מה רצוי, מה רק אם נשאר זמן וכח?
כי באמת לא הכל זהה וזה חשוב לדעת.
אותי מדריכת הכלות לימדה שצריך פשוט לעבור על כל הגוף מלמעלה למטה מכל הכיוונים
לא צריך שום רשימה בשביל זה
רק לעבור
ראש- לחפוף, לסרק
פנים-מה שאת מקפידה(בגדןל לרוב הדעות שיערות מחוברות הן לא חציצה). לקנח אף, לצחצח שיניים, לבדוק אוזניים ולהוריד עגילים
חזה, בטן(טבור לפעמים צריך לנקות) גב, ידיים ישבן וכו- לסבן, לשטוף, לעשות עיון שאין חציצות..
וזהו פשוט לעבור על הגוף שלך, בעצמך.
אם עברת על כל הגוף את בע"ה מוכנה לטבילה.
רק מה שרלוונטי לך, ואולי סתם מפורטים שם דברים שמבחינתך הם חלק מובנה ממקלחת ולא צריך שיהיו מפורטים בכלל.
או שתוותרי על הרשימה ופשוט תעברי לעצמך על הגוף.
וזה מצטמצם פלאים.
אני הייתי גם כמוך בשנים הראשונות, ואחרי שלמדתי הבנתי שזה לגמרי סתם.
יום לפני מורידה שערות וצפרוניים, נשאר רק להתקלח ולעסור על הגוף שאין כלום.
מקלות אוזניים ושפם קצת זה גם יום לפני.
אין באמת הרבה עשיה.
אבל באמת זה מבהיל בהתחלה. לאט לאט ❣️
כמו שכתבו פה זה לא אמור לקחת יותר מדי זמן
ולא משהו חריג
בגדול להוריד שערות איפה שאת רגילה, ציפורניים ומקלחת טובה.
אפשר לפצל ליומיים וזה מאד מקל.
לי עוזר אחרי המקלחת לעבור על הגוף מלמעלה עד למטה לוודא שעשיתי הכל- שיער אוזניים עיניים שיניים וכן הלאה.
אם אישה שנפלה לנהר נחשב שטבלה או לא. הדיון הוא לגבי האם צריך כוונה בטבילה או לא.
אבל תחשבי שאם יש מקום להגיד שאשה שנפלה, עפ כל הבגדים שלה, בלי לעשות שום הכנה לפני- יכול להיות שנחשב שטבלה אז זה כבר מרגיע קצת.
עכשיו באופן פרקטי- קודם כל ללמוד מחדש את דיני הכנה לטבילה והלכות חציצה. כשלומדים את זה בהדרכת כלות הראש שלנו עסוק בעוד מליון דברים ואנחנו לא עד הסוף קולטות. כשלומדים מחדש פתאום מגלים מה באמת עיקר הדין, מה התווסף וזה מסדר את הראש.
ומצטרפת למה ש @טארקו כתבה.
שימי את הרשימה בצד. תעברי על הגוף מלמעלה למטה.
חפיפה, אוזניים (לנקות את החורים של העגילים אם ככה את נוהגת), פנים נקיות מאיפור. רחיצה של הגוף, הורדת שיערות (אפשר ומומלץ יום לפני.) ציפורניים בידיים וברגליים (גזוזות או נקיות אם את מאריכה).
זהו. לא להשתגע. לא צריך לקחת יותר משעה כולל הכל. רובינו מתקלחות כל יום או כל יומיים. זו לא המציאות שהתקלחו פעם בשבוע אז הצטברו על הגוף לכלוכים שצריך להתאמץ כדי להוריד.
ומציעה גם- לשנות כיוון. אם מתאים לך, אם לא מתחברת- תדפדפי.
את מתכוננת למפגש מחודש עפ בעלך, זמן קצת להשקיע בעצמך.. (אני נגיד בתקופות בלי מקווה מגיעה להורדת שיערות פעם באפעם.. ), אפשר להתפנק באמבטיה כיפית וטובה, אפשר למרוח *אחרי הטבילה* קרמים מפנקים.
במקום צ'ק ליסט מלחיץ- השקעה בעצמי.
במקום לחץ מהיום הזה- ציפייה אליו, ליום שהוא שלי ואני חושבת בו על עצמי ומה עושה לי טוב.
בהצלחה!
מבינה אותך ממש!
חוץ מעל העצות שנתנו פה לפני,
אני רוצה להגיד לך לנשום אוויר ולדעת שזה הולך ומשתפר.
הניסיון הופך את זה ליותר קל.
זה נהיה יותר מוכר.
ואם הזמן עובר ואת בלחצים גדולים וחרדות, אחרי שהתייעצת עם דמות שתעשה לך סדר מה הכרחי, שתדעי שיש לנשמת תכנית ליווי למי שיש לה חרדות סביב ההלכות...
אבל זה ממש לא חייב להיות המקרה שלך.
זה פשוט סיטואציה שחדשה לך וזה בסדר שלוקח זמן להתרגל.
מזכירה את כל זה גם לעצמי 😅
יש דברים שהם לא עיקר הדין ובעקרון כל ההכנות לא אמורות לקחת כולל הכל שעה....
יש היום מקוואות שיש שם גם רשימה לי זה עושה סדר... אני חושבת שהגן עדן מגיע על הרצוא ושוב, על המרחק , הקושי, פחות על המקווה עצמו😄תנצלי את הימים האלו , שאת עדיין נשואה טריה. תהני מהמקווה, תקחי לשם איפור ,תתפארי אחרי , תפתיעי את עצמך, תני לעצמך להתפנק ביום כזה ...
בהתחלה זה ממש כמו הר.
אחר כך זה נהיה הרבה יותר פשוט.
מה שאת רגילה ביום יום זה מה שאת צריכה להקפיד עליו+ כמה דברים כמו גזיזת ציפרניים.
השאר זה לא חובה,עור קשה ברגל זה לא חציצה לא חייבים להוריד,שערות הם לא חציצה לא חייב להוריד,
ראוי להוריד אם את מקפידה להוריד אבל לכתחילה זה לא חציצה.לצחצח צריך אבל לא לחפור מעבר זה ראוי ומהודר אך זה לא חציצה.
וענו לך נכון הכוונה לעבור על כל הגוף ולראות שבעצם הכל נקי,שזה בעצם עיון ולהתכוון שזה עיון.
אפשר לפצל את ההכנות ליום יומיים לפני.
העיקר שזה יהיה בנחת ברוגע.
שאני אומרת לעצמי כשאני מתחילה להיכנס ללופ של ו'מה אם איך שאני עושה לא מספיק' (אצלי זה קורה סביב ניקיון לפסח).
ברגע שעשית מאמץ סביר (פירטו לך פה בכמה הודעות מה זה נחשב), אין שום סיבה שתצוץ לך חציצה יש מאין שתפסול יותר מאשר אם היית טובלת במים לא צלולים- וזו אופציה קיימת וכשרה.
מזל טוב! 🥳 כלה בשנה ראשונה זה שלב מרגש (וכן, יש בו גם דברים מלחיצים שצריך ללמוד לנהל)🤍
זה לעבור עם בעלי קודם.. על כל מה שאני עלולה להתקע:
אני מתחילה לפני את ההתארגנויות גוזרת ציפורניים עור יבש וכו
ואז מבקשת שיסתכל על הציפורניים ויגיד לי אצבע אצבע שזה בסדר
ואז על עור יבש
ואם יש פצעים
וכל דבר שאני עלולה להיתקע עליו שעות במקווה אח"כ
. והוא עובר איתי ואומר לי דבר דבר שהוא בסדר.
ואז במקווה אני ממש מחזיקה בראש שעברתי על הכל ועשיתי הכל ואני רק עושה סקירה אחרונה של מעבר רציף על כל הגוף - אני כן מתקלחת שוב אבל זה עניין של מה נח לך.
(ואם ואם פתאום מגלה איזה עוד פעם משהו אני למרות הבושה מצלצלת לבלנית ושואלת אותה אם להתעכב על זה או לא)
אני מרגישה שזה ממש נתן לי עוגן שאני יודעת שזה בסדר ואם לא התחדש שום דבר אז כבר עברנו על זה
דברים אחרים לא עזרו לי וזה ממש כן
אולי יעזור גם לך❤️
נשואים כבר כמה שנים ובהתחלה היה מאוד קשוח, הייתי נלחצת מאוד כל פעם.
מה שעוזר לי זה לדעת את עיקר הדין, (חציצה צריך להיות משהו שמקפידה עליו/מכסה חלק ניכר מהגוף, יתכן ויש דעות אחרות אבל זה מה שאני יודעת והולכת לפיו) ללכת לפי מישהו שמקל בנושא ולא מחמיר. (בכללי אני חושבת שמצוות צריכות להעשות ברוגע ובנעימות, במיוחד אצל נשים, ועצבנות ולחץ בקיום מצוות לא תמיד קשורה רק להלכה)
ומה שעוד עוזר לי זה להפוך את ההתארגנות לחוויה, אצלינו המקווה הוא מאוד נעים, אז הרבה פעמים מתארגנת במקווה עצמו וזה הופך את זה למיוחד ונעים
שהלכתי למקווה בערך שנה אחרי החתונה אחרי שקיעה.
אז הייתי שעה בהכנות ואז טבילה.
כשיצאתח מהטבילה הבלנית אמרה לי להתארגן מהר כי יש הרבה שמחכות. נתנה לי תחושה לא טובה. שאלתי אותה מה הביתי אמורה לעשות אחרת, התחלתי הכנות לפני שקיעה אז חייב שעה. היא אמרה שלא חייב שעה.
אז פניתי לרב שאני מתייעצת איתו והוא באמת אמר שיש נוהגים ככה, אבל העיקרון זה לא להתארגן בלחץ. לא חייב שעה על השעון.
מהמקרה הזה למדתי שבדיעבד צריך להתארגן כמו שאת רגילה לנקות ולטפח את עצמך + כמה דברים מעבר. אבל לא להשתגע
* קודם כל, כל דבר חדש הוא תמיד קשה במיוחד!
* דבר, שני, כשאני הייתי צעירה בשנה הראשונה, הייתי לוקחת יום חופש ביום של טבילה, הייתי סטודנטית והיה מותר להחסיר 20 אחוז,זה בדיוק נשמר לימים הללו.
* תהיי כמה שיותר בנחת, בכיף, תבקשי מבעלך הטרי שכדי שזה יהיה יום משמח כמו חג, את תהיי אחראית על ההכנות שלך לטבילה והוא יהיה אחראי על הבית, שיהיה נעים, נקי, אוכל טעים, אפשר להזמין משהו.
תתייחסי לזה כמו חג, עובדים קשה לפני החג, אבל בסוף החג מאיר ושמח , הכל חדש ונקי, יש מטעמים וכו'.
* ודבר אחרון, לחלק לימים, יום לפני הטבילה להוריד ציפורניים בידיים וברגליים , להוריד שערות, ואז ביום הטבילה זה בעיקר חפיפה, ניקוי אוזניים, טבור, שיניים ..
וכמובן לעבוד עם רשימה שנוחה לך.
אשריך!!
יש לו פליימוביל שבאמת העסיק אותו הרבה שעות, אבל עכשיו מוציא רק בשבת.
לגו אין לו סבלנות לבנות.
משחקי קופסה גם לא הסגנון.
הוא כן יורד לגינה, אבל רק באזור יותר מאוחר אחרי צהריים, וגם לא כל יום.
הוא לא הטיפוס שמזמין והולך לחברים.
ולא אחד שהיצירתיות יוצאת ממנו כשהוא משועמם, אלא אם להציק לאחים שלו זה יצירתי 🤦♀️
לא רוצה להיות אחראית על השעמום שלו, אבל כן רוצה תהיה בבית מספיק תעסוקה שלא יחפש שתגיע השעה ללכת לגינה.
לקרוא, בניית דגמים, להזמין חברים או ללכת לחברים
לבשל ולעשות דברים בבית
ולדאוג שיהיה לזה קופסה או רשימה שהוא יכיר מראש כי כשמשעמם קשה לעבור למצב רוח פעיל
חוגי תכנות, אומנות, אפילו קורס גיטרה.
עדיף משהו עם התנסות עצמית.
זה גיל שצריך מעבר ליצירות במקסטוק.
גם חוגים שווים דרך המתנס/ תנועת נוער.
אפשר לוודא שיהיה לו זמין:
גולות
קליעה למטרה עם חיצים נדבקים
שק אגרוף אם הוא אוהב
ספרים
טרמפולינה או משהו בסגנון.
כדורגל
מתח
אופניים/סקייטבורד
אוטוטו פליימוביל וגינה פחות ימשכו אותו לדעתי הוא ברף העליון של הגיל שזה עוד מעסיק אותם.
להיפגש עם חברים אחר"צ בפארק זה משהו שהוא יאהב? (זה לא כמו ללכת או להזמין חבר)
אופניים קורקינט הוא יורד איתם לגינה, אבל הוא נשאר שם רק כשיש חברים וזה נגיד קורה בערך פעמיים שלוש בשבוע, מאמינה שבחופש יקרה עוד פחות.
מתח ושק אגרוף יכולים בהחלט לעניין אותו
אם הוא לא אוהב אז הוא גם לא יעמוד בלהתחבר לשיעור בזמן.
אתם יכולים לבדוק אולי בגלל שזה במחשב כן יעניין אותו?
תבדקי דרך אתר המקפצה, זה בחינם.
יש גם תוכניות לחקר חלל ושל מכון דוידסון.
דברים כמו גיטרה ואומנות לא מכירה באופן אישי,
אבל בטוחה שיש לא מעט.
אבל אם לא מעניין אותו ללמוד דברים בעצמו (ללמוד הכוונה גם ללמוד לנגן למשל נכלל בלא אוהב ללמוד?)
אז פחות הכיוון.
מה עוד?
אמממ מונדיאל?
מנוי לבריכה?
החופש זה באמת בעיה. אולי להגדיר לו שהוא חייב למלא סדר חופש, רוצה או לא רוצה.
הגמישות בתוכן לא בשאלה של העשייה עצמה.
3 פעמים בשבוע להיפגש עם חברים זה אחלה.
מקווה שיחזיקו מעמד גם בחופש.
אולי נגיד עבודה כעוזר מדריך בקייטנות? אולי התנדבות עם חיות? מה שיש לכם בסביבה.
זה תעסוקות לקיץ לא ליומיום.
של "אפשר לחשוב"
אין לי ילדים בגיל אז לא נכנסתי לפרטים אבל אולי תנסי לחפש
ממה שהבנתי זה הפעלות בכל מיני תחומים
שמקבלים כל יום בשעות קבועות
אולי חסר לו בטחון שם ואם תעודדי להזמין הוא יגלה כמה זה נחמד
ואם לא- אז יש גינה?
אפשר דברים של בנים..לבנות מחנה,דברים מעץ.. ניסויים מדעיים ביתיים קלים..
ובאמת קובעים בגינה..
גם שמדי פעם מגיעים הם בקושי משחקים עם עצמם.
מחנה הוא עושה כשיש לו מוזה, זה לא משחק של כל יום.
יש לי פה ערמת עצים שהוא אסף ומשחק איתם אבל זה כבר פחות מעניין אותו.
על 'קופסת משעמם לי' שהכינו הילדים שלי.
קופסא עם מגוון פתקים עם רעיונות למשימות שכשמשעמם שולפים ממנה פתק (ויש בה גם דברים כיפיים ומצ'פרים וגם משימות בבית. הכל מהכל).
אם מישהי יודעת לחפש, פירטתי על זה פעם לעומק (ועכשיו אין לי זמן).
הקדמה. בת שלי רבה עם ילדה ממשפחה ענקית. גדולים שם כבר נשואים . אבל כמה בינוניות עוברות גיל ההתבגרות קשה. ואני לא חושבת שזה בגלל גודל המשפחה. העניין הוא שבת שלי כל פעם אומרת - אם לא יודעים לחנך , למה להביא 15 ילדים?
מאוד צורם לי. אין לי 15 ילדים כמובן וכנראה כבר לא יהיה אבל עדיין ממוצע במשפחה דתית זה שבע ולנו יש יותר.
וכל הזמן אני מרגישה סוג של ביקורת סמויה . וגם מתבגרים סוג של מנצלים את הנקודה המספרים שלהם יהיו רק שישה ילדים וכמה הם מסכנים. שאובייקטיבית לא נכון. אני עזרתי בבית לא פחות מהם והיינו רק שניים. אותו דבר בעלי.
גם יחס מהשכנים. עכשיו כבר פחות כי רובם בגיל ההתבגרות. אבל פעם כשהין לי הרבה קטנים, כל פעם שאיזה ילד מהבניין או בניין ליד הרעיש , באו אלי כי ידעו שיש לי הרבה ילדים. גם אם ילד בכלל היה בצבע אחר , חילוני , לא יודעת מה. כאילו הנחת יסוד כזאת שאם ילדים בלי השגחה אז הם באים ממשפחה גדולה ולא שומרים עליהם.
אם 2 ילדים של שכנה חילונית יצאו לבד , אף אחד לא יגיד למה היא ילדה כל כך הרבה ילדים ולא שומרת עליהם. סתם יגידו שהיא לא אחראית .
גם מבחינה כלכלית. אם הורים לקצת ילדים לא נותנים משהו, אז זה נחשב חינוך לפשטות . אם הורים להרבה ילדים , אז זה בגלל שהם עניים ומסכנים הילדים.
קודם כל, הבת שלך רק מתבגרת והיא לא בשלב של להבין מורכבויות.
גמני כנערה הייתי מסתכלת ככה לפעמים ואומרת - אז למה?
לאמא שלי היה קשה עם השלושה האחרונים, ממש, הרגשתי שזה שהם הגיעו לקח לי את אמא שלי שהכרתי. היא השתנתה מאז, אבל לא רק בגלל זה.
אז שתדעי שהביקורת שהיא מביעה היא כאב. בהיגיון שלה - במשפחה קטנה יותר, הדברים נראים אחרת
אגב אני חושבת שהביקורת היא כלפי דתיים יותר. גדלתי במשפחה לא דתית גדולה, חריגה מאוד בנוף שסביבי שהממוצע היה 3 ילדים, לא הרגשתי את זה אף פעם.
בזמן האחרון אני נעקצת ממש הרבה וגם הילדים שלי וגם התינוקת. מה אפשר למרוח על העקיצות להרגעה ומה אפשר לשים לפני שנעקצים כדי להבריח את היתושים?
וכמובן לוודא שאין חורים ברשתות בחלונות
להרגעה- קרח, פניסטיל, גם להדביק חתיכת סלוטייפ קצת עוזר
אלתוש
די עוזר אפ זוכרים למרוח
אל תקני את האחד בתרסיס, הוא נכנס לנשימה זה נורא..
יש גם את הדוחי יתושים ששמים בשקעים עם נוזל כזה, ויש את הקוטל חרקים (עושה אור סגול שהרחקים נמשכים אליו ואז מתחשמלים ממנו)
אחרי- אלוורה, פניסטיל ג'ל
מעדיפה דברים טבעיים ,
לא אלתוש וכאלו
ויש לערוגות ספריי שמיועד לזה (יש בו ציטרונלה ועוד כמה שמנים)
בדיוק קניתי, מקווה שיהיה מוצלח
אני שמה כל הזמן וזה עושה פלאות
אני אישית משתמשת בשל מיכל סבון טבעי.
ניסיתי כמה פעמים להחליף ולא עשה את האפקט
פשוט שמים על העקיצה, כדאי כמה שיותר קרוב לזמן שנעקצת. פשוט יש שלב אצלנו שזה מתחיל להיות כמו דלקת ואז כבר לא עוזר