כשתרגישי יותר בטוחה והדילמה תתפוגג- תספרי.

אגב, הרבה מבינים מעצמם, ולא תמיד צריך לעשות מזה "עניין"..

בשעה טובה וידיים מלאות!

שההריון תקין ועובר זמן אפשר לדבר

בהריונות צפופים הבטן כבר לא בפנים

אז מה...

קשה אבל זכות

בס"ד

את תחושת ההתלהבות והשמחה תוכלי לחלוק עם בעלך היקר,

הסובבים אותך, ההתרגשות היא טבעית ונורמאלית אך בעיני מוטב לחכות,

ההמתנה היא מתנה אדירה

כל עוד אין עניין מהותי שבגינו את חייבת לפרט על מצבך הנוכחי מוטב שתשמרי על כך בסוד

כי אין הברכה שורה בדבר הסמוי מן העין

לא מצליחה לקלוט את החוצפה הזאת שיש לאנשים (במיוחד לנשים)

לסרוק במבטיהן בטנים של אישה שעשויה להיות בהריון.

כאילו - איזה יתרון יהיה להן בידיעה המסעירה הזאת???

חטטנות לשמה!

איכסססססססס 

למה זה מהותי לך לגלות בחודש שלישי ולא בחודש שישי??

מה ההבדל?? 

כמו שאמרת, הבשורה היא בשורה משמחת, אז תשמחי. מזה משנה מתי היא התגלתה לך ואיך..

אין שום סיבה שתחושי אחרת.

ואם כן- זו עבודה אישית שלך

ולא נוגע אליה.

שמספרים לה בחודש מתקדם

זה עניין שלה לחלוטין..

ממש לא קשור לצד שסיפר.

המוסכמה החברתית שנוצרה סביב זה לא מתאימה לכולן. ולא כולן מאמינות בה

גם את זה צריך לכבד

שתספר בחודש שישי או שביעי, אבל שתספר ולא תתן לה לראות את זה לבד.

זה באמת לא יפה לא לספר לאחים על הריון. 

לא צריך לספר מוקדם אבל לא להשאיר את זה "שיראו", זה הולך להיות אחיין שלהם.

גם להורים הם לא מספרים ו"שייראו"?

נודע לה על שמחה גדולה וחיים חדשים שמצטרפים והיא מחליטה לכעוס.

מאוד הגיוני

אני יודעת שהיום הכל לגיטימי, וזה נורא תמוה שלא יודעים ה-כ-ל על השכנה, החברה, הקרובה, הגיסה.. לכן באמת מוזר שלא יודעים מה הולך ולא הולך אפילו ברחם..

לנעוץ מבטים זו חטטנות לשמה, ומי שנוהג כך שיתקן מידותיו

כשעדיין יש צורך לשאול וזה לא מאוד מאוד ברור שכן

זה ממש חוסר טאקט

אז למה לשאול ולא לחכות שהיא תספר מעצמה כשתרצה?

לא לספר אפילו שכבר רואים

ולמרות זאת לצפות שלא יביטו לה בבטן!

ההריון הוא עניין שלה ושל בעלה בלבד ולכן הם ורק הם יחליטו אם, מתי, ואיך לומר

סביר להניח שזה לא אישי אלא שזאת המנטליות והנורמות שנהוגות בסביבתה הקרובה

כשרואים- שמחים. זה הכל..

אם מישהי תראה לפני ותבין, מן הסתם זה יישמח.

זה לא שיש פה אלמנט של הסתרה..

בשלב שההריון כבר מאוד ברור לא צריך "לחפש" אותו,

מספיק הסתכלות רגילה כמו וסתמית בשביל לראות

ואז כבר לרוב האישה כן תדבר על זה וכן תשמח אם יגידו לה מזל טוב או משהו..

ככה  נהרס לי קשר עם חברת ילדות אוד טובה. הייתי נורא פגועה

ישועות בקרוב!

תקבלי את האופן שבו היא החליטה שיוודע לך? חבל. עצוב

יש רמת רגישות נורא גבוהה

וזה מאוד מעליב שמסתירים ממך. מה אני יעשה עין הרע?

שלא תדעו...

ולא בדיבור..

אולי הייתה נבוכה?

אולי לא ידעה איך לגשת אלייך?

חבל לנתק קשר בגלל זה, וגם לא מובן מדוע.

מבינה שיש סף רגישות אבל מכאן ועד לנתק קשר, יש הפרש..

בכ"א בשורות טובות לכולן!

ושוב..

מי שלא חווה לא יודע עד כמה זה פוגע!

בהיותי רווקה,

החברה הטובה ביותר שלי סיפרה לי על הריון ראשון שלה בחודש 8!!

מעולם לא נפגעתי בגלל דבר כזה

אם מדובר בקרובת משפחה מדרגה ראשונה/חברה ממש טובה.

משפחה קרובה וחברה ממש טובה הם אנשים שמשתפים בהכל גם בדברים המשמחים וגם לצערנו הפחות (כמובן ברמה מסויימת וגבול מסויים)

וכמו שאת שואפת לקבל תמיכה כשאת צריכה מאנשים כאלה הם גם ירגישו צורך לשמוח בשמחתך ולהרגיש יותר קרובים לשמחות שלך מאשר אנשים זרים.

אלא אם כן מדובר במקרה רגיש אז זה עיניין אחר , אבל סתם חברה מאד טובה/אחות שלא בא לה לספר בגלל שזה יפגע בפרטיות שלה אז מחילה אבל אני בצדק יפגע ולא ירצה להמשיך להיות חברה שלה.

שנשים בוחרות כדי לשתף.

וצריך להבין שזה וגם זה לגיטימי

בין אם זה דרך הפיזי, ובין אם זה דרך הדיבור

בין אם זה בחודש שלישי, או בין אם זה חודש אחר..

המוסכמה החברתית שנוצרה כלפי זה שכולן חייבות לספר בחודש שלישי, לא רלוונטית בהרבה מקרים, לא תמיד מתאימה לכולן.. ולכן צריך לדעת שיש צד נוסף.

זה לא נקרא לשתף...או שלא הבנתי נכון.

לא העיניין אם זה דווקא חודש שלישי זה העיניין של לספר לפני שאפשר להבין לבד. זה מראה שאת בשבילה לא כמו אנשים זרים.

הרבה מאמינות,ובצדק,שברגע שיתגלה,תגיע גם השמחה מצד הקרובים. האם היא חייבת גם לספר לך על כל חודש בו לא הצליחה להרות?בו היא מצפה לילד?למה מזה את לא נעלבת,אבל בנוגע להריון את כן?לי זה נשמע שזה נובע קצת מהרגשה של תחרותיות

א"א לשפוט את המצפות

עשיתי הכללות כלשהן?

כשאת לא מספרת משהו, את גם בהכרח לא משתפת. זה כזה טכני ופשוט.

אני שמחה על הריון של מישהו קרוב אלי, גם אם לא יספרו לי. אבל כשהבטן הולכת ותופחת ואף אחד לא אומר על זה שום מילה, זה פשוט אבסורד!

ואני באופן אישי לא יודעת איך להגיב למצב כזה. איך לפנות אליה? מה לומר? גם אם אגיד רק מזל טוב עם חיוך לבבי, היא תתפדח עד עמקי נשמתה! ואל תגידי לי שזאת כן הכללה, כי אם היא לא סיפרה לי עד עכשיו, אז איך היא לא תתפדח?!

ובקשר למה שאמרת: "במקום לכעוס אפשר לבדוק מה בהתנהגות שלך לא טוב לה לשתף ולספר" - ??? 

נראה לי ממש לא לעניין מה שכתבת.

לדעתי זה נורמלי מאוד, ורצוי שגיסתי תתפוס אותי לשנייה ותגיד לי- 'מגיע לנו מזל טוב'. מזה כבר אני אבין לבד ואשמח מאוד בשבילה. לא ביקשתי מעבר לזה.

איפה נכנסת פה התחרותיות? בזה שאני שמחה שמספרים לי על דבר משמח שכזה?! במי אני מתחרה, ועל מה?!

ואת לא יכולה לכבד את החלטתה???אני לא מבינה מה יש לכעוס...כמו שהיא לא תספר לך על כל עוד חודש של ציפיה לילד, היא גם לא תמיד מרגישה בנח לספר על הריון.היא מאמינה שברגע שתראי תשמחי בשמחתה, זה כזה פשוט.. ואת מתחרה בה! כי את נפגעת מזה שלא סיפרה לך על הריון שלה..כאילו זה הילד שלך.

זה משתמע כאילו יש פה תחרות

אני לא מצליחה להבין את האנלוגיה... גם אם היא לא עשתה את זה ""בדרך"" שלי (במרכאות כפולות ומכופלות), זה לא מצביע על שום תחרות. בבקשה אל תכניסי מושגים שמעצימים את המחלוקת בינינו.

שאלה תמימה - למה שלא יהיה נוח לספר על הריון? אולי אני בעצם בורה בזה. אבל גם אם חלילה היו לפני כן הפלות, והיות תקופות קשות, כרגע יש הריון, וזה משמח! אז למה לא לזרוק מילה או שתיים בינינו, באופן אישי?

א. מי אמר שלי אין? גם אם אנחנו בהריון יחד, מותר לי לחשוב שזה לא מכבד לא לספר! 

ב. מי כעס על הולדת תינוק קטן ומתוק???? דבר ראשון לא מדובר פה על כעס מצידי, אלא על תחושת ניכור, דבר שני זה ממש לא על הלידה, אלא על עצם ההסתרה.

ג. אני מאוד מקווה שאת לא באמת חושבת שאני רוצה להיות האישו...

הריון זה דבר גדול, משמעותי ועשיר בקונוטציות חיוביות. אין כל פסול בלספר על כך לאנשים קרובים.

לא אמרתי שאני לא מכבדת אנשים שלא מספרים. יש לי כבוד לכל בן אדם. הדיון שלנו הוא על מה הביג דיל בלספר.

תעשי מה שטוב לך, לפני חודש חמישי את לא חייבת.

אני לא מספרת לפני חודש שלישי, דברים קורים.  שיהיה רק במזל טוב.

ושיסתכלו, בעיה שלהם

תתעלמי גם מחוסר הטקט.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!