דווקא אני רוצה לשתף אתכן בלימוד שלמדתי בשביל עצמי ואולי זה היה לתועלת למי מכן.

אני בשלבים אחרונים (אני מקווה מאוד) של לימוד נהיגה עשיתי כבר 2 טסטים.

ביום שלישי התקשר המורה שלי ואמר לי שיש לו טסט פנוי ביום שישי הקרוב אם אני רוצה.

מיד אמרתי לו כן בטח שאני רוצה- וכבר דימיינתי לי איך אני מוציאה רכב ונוסעת לבקר את אחותי שילדה לפני 3 ימים וכו'...

ביום שישי היה לי טסט שלישי..נהגתי מעולה ובסוף הטסטר ביקש שאעשה חניה. דווקא חניה זה לא הדבר הכי קשה לי אבל הפעם לא הצלחתי לחנות נורמלי- ביקשתי ממנו אפשרות לתקן הוא דווקא הסכים אבל החניה השנייה הייתה עוד יותר גרועה מהראשונה... ונכשלתי בטסט.

בבית חשבתי לעצמי מה ה' רוצה לומר לי בזה והגעתי למסקנה.

לא הייתי צריכה לעשות את הטסט הזה ביום שישי. השבת היא קודמת לכל. והייתי צריכה לקחת בחשבון שיציאה לכמה שעות ביום שישי וודאי תתנקם איכשהו בשבת.(באמת לא הספקתי אפילו להתקלח....) והיה מלא לחץ וסתם עצבים....

אני לוקחת את זה ללימוד עצמי- לפעמים אני כל כך להוטה לעשות משהו שהחלטתי שאני לא רואה מה קורה בדרך.....

וביהדות הדרך דווקא מאוד מאוד חשובה ומוערכת הרבה יותר מהתוצאה.

אחרי הלידה הראשונה שלי הייתי צריכה לעבור ניתוח לכריתת מיומה,

אחרי הניתוח (עם קשר או בלי  קשר) היה לי קושי להיכנס להריון...

ב"ה הלכנו לרופאה מוכרת שהייתה שליחה של ה' שנתנה לי לקחת

כדורים מסוימים ואמרה שאם אחרי 3 סבבים לא תהיה קליטה

נצטרך להמשיך לצילום רחם וכו'.

ב"ה אחרי הסבב השלישי נקלטתי.

למרות שהיה לי קושי להיכנס להריון השני, ב"ה להריון השלישי נכנסתי בקלות

ובטבעיות....

אומנם לא סיפרתי פה נס גדול מדי אבל מבחינתי כל הריון - עצם הקליטה הראשונית

וזה שהעובר מתפתח ב"ה זה כ"כ כ"כ לא ברור מאליו ונס גדול...

חנוכה שמח!

אבל כשראיתי את הנושא של השירשור הייתי חייבת לספר גם אז נרשמתי...

זה היה בהריון השלישי שלי בדיוק נכנסתי לשבוע 30.שבועיים קודם לכן עשיתי אולטראסאונד והכל היה בסדר,העובר היה מצג ראש והכל נראה תקין לגמרי. באמצע הלילה אני מתעוררת בגלל תחושה מוזרה ומגלה שיש לי ירידת מים מטורפת,סרבתי להאמין שזה קורה לי אך בעלי לקח אותי מיד לבית חולים.לא אלאה אתכן במה שעברתי בלילה ההוא את מפלס החרדה שהייתי נתונה ואת כמות הדמעות שבכיתי בתפילה שהכל יהיה בסדר.עיקר הדבר הוא שהעובר היה במצג עכוז ולכן ניתן היה לשמור את ההריון כ30 שעות נוספות וכך הספקתי לקבל את הזריקות של ההבשלת ריאות אמנם נאלצתי לעבור ניתוח חרום קיסרי למרות שהתינוק שקל קילו וחצי... מאוחר יותר נאמר לי שאם הוא לא היה מתהפך לעכוז הייתי יולדת אותו בבית ואז המצב היה חמור בהרבה. ברוך ה הוא היה פג בריא שלא נזקק לעזרה בנשימה ונשם בכוחות עצמו מהרגע שנולד!!!! אתוודה ואומר שאני מכורה להנקה אז שאבתי לו חלב במשך כחודשיים בהמון עמל ובתמיכה אדירה של בעלי כשלמול עיני אני מדמיינת את עצמי מחזיקה אותו ומניקה אותו כמו כל ילד ובאמת הקטנציק ינק עד גיל שנתיים וחודשיים!! 

אז זהו,הייתי חייבת לשתף. תזכורנה תמיד שגם בתוך הקושי הכי גדול מסתתרת נחמה. ''ואפילו בהסתרה...גם שם נמצא ה' יתברך'' 

בס"ד

לאחר נישואי חווינו קושי רב בעיבור זמן רב חלף מאז שנפקדתי לראשונה:

וגם שזה קרה אחרי 3 שנים של ציפייה מייגעת ומורטת עצבים, ההריון הראשון הסתיים בהפלה טבעית.

לאחר מכן שוב המתנו יחד בחסדיו המרובים לאחר תקופה ארוכה נקלטתי בהריון שני שכבר החל להתפתח לשבוע 14

אלא שגם אז הקב"ה רצה אחרת ובבדיקה שגרתית התברר שלעובר אין דופק

בשלב הזה הרגשתי איך חרב עלי עולמי ושלא שפר מזלי וכמה כאב ודמעות ובכי לה' יתברך על האובדן הכפול

תוך כדי אמונה וצפייה והכרה שכל מה שה' יתברך עושה הוא לטובתינו הנצחית!!

התחלתי לכתוב מחברת תודות שגם בתוך הכאב והאובדן לכתוב את הניסים והטובות שה' עשה עימי

שלא נזקקתי לטיפולים ושנקלטתי באופן טבעי וכו'

ובתוך כל הערפול שבוע 14 מצריך גרידה לא עליכן בנות ישראל-

כמה בכיתי לה' וביקשתי ילדים בריאים ושלמים בגופם רוחם ונשמתם- והקב"ה לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך,

הרגשתי שבקעתי רקיעים התחברתי לרחל אמנו ולכלל הצדיקים בתפילה ובהכרה שה' עימדי גם בחושך.

כעבור שנה בדיוק קיבלתי את בתי בכורתי אפרת. לאחר ציפייה והמתנה היא נולדה בניתוח קיסרי כבת מלכים עדינת נפש וטהורה.

תודה לה' יתברך על חסד כפול ומכופל על הריוןן תקין על כוחות שנסך בי לא לוותר על היכולת להביא לעולם חיים חדשים של ממש של חינוך ועצמאות של בגרות וטוהר שאין כמותו מאחלת לכל מי שזקוקה לישועה שתזכה לה בקרוב בקלות ובשמחה בידים מלאות ובברכה.

(יש המשך מהמם אקצר ולא אעלה אתכן אך כעבור שנה זכיתי לבת שנייה מדהימה לא פחות מיכלי היקרה שנולדה 3 ימים לפני חנוכה בדיוק שלשום חגגנו לה יום הולדת שנה ) תודה לך אבא רחמן תודה.

בלידה הראשונה של הבן שלי קיבלתי פיטוצין לזרז וקרה משהו נדיר- הרחם שלי נקרע!

התינוק נעלם מהמוניטור ואני איבדתי את ההכרה! הרופאים לא הבטיחו לבעלי כלום לא אשה ולא תינוק ועמלו קשה בחדר הניתוח... בקיצור- ניסים עצומים ואני כאן כותבת לכם והבן שלי בן 9 יפהפה טהור וגאון. אבל זו רק ההתחלה.

כשהשתחררתי הסביר לי הרופא הבכיר שלא הוציאו לי את הרחם אלא תפרו הכל. אבל ילדים נוספים לא יוכלו להיוולד לנו.

עשינו הרבה השתדלות רוחנית ורפואית. אחרי המתנה של 5 שנים ובליווי פרופסורים מכל העולם-הריתי שוב ושכבתי 7 חודשים במיטה בבית ובבי"ח לסירוגין כשהרחם הלא תקין מנסה להוציא את העובר.והרופאים משכנעים אותי לעשות הפלה ... כבר בשבוע 24 התחילה לידה.אבל- עם עצירת צירים והמון תרופות וס"ד -המהממת הבאה יצאה בניתוח לאויר העולם רק בשבוע 36-חודש תשיעי!! ואז בניתוח גם שיפצו את הרחם...את הגובלן שם. לקחתי אותה לרופא שהמליץ הפלה ושאלתי אותו אם גם עכשיו הוא רוצה לקחת אותה ...היום היא כבר בת3. מהממת ברמות על כיאה לכ"כ הרבה תפילות.

העולם עצר מלכת וכל הרופאים חשבו שאני אובייקט נפלא למחקר בינלאומי. 

אני באמת מקצרת.אבל תנחשו מה? אני בהריון שלישי! תאומים!!!! והכל בסדר אני כבר בחודש שביעי. אוטוטו מוציאים אותם.

זה בן ובת. אנימאושפזת המון ומטופלת אינטנסיבית אבל- יש אלוקים בשמים!!! תזכרו בכל מצב!!

הרופאים יודעים מעט אבל הוא זה שיודע הכל והוא זה שמחליט!

מחזק. 

וברוך שנתן מחוכמתו לבשר ודם

שיהיה לך בשעה טובה, בידיים מלאות, והמון נחת מאלו שבבית ואלו שעוד בבטן...

ובהזדמנות זו תודה לכל מי שכותבת פה . זה סוג של אקמול עם אנטיביוטיקה לנשמה שלי ...איכשהו לא מרגישה בנוח לתרום את חלקי כרגע , אבל ממשיכה לקרא כל מה שכותבים כאן. ותודה רבה .

הלוואי שנזכה כולנו לניסים!!

בעזרת ה' עוד בחנוכה הזה

תגלי שאת בהריון ותעברי אותו בשלום

ותצאי בידיים מלאות ולב שמח ומאושר

אמן!!!!!!!!!

זה מה שיביא את הגאולה.

ואגב- לכל המצפות לילדים. החפץ חיים בקונטרס אהבת חסד מביא שם שחסד הוא הסגולה הכי גדולה.

כ"א יכול למצוא חיזוק בזה.

והסגולה הכי גדולה שמדבר עליה החפץ חיים זצ"ל היא להכניס יתום או ילד שזקוק לכך.

חברתי מימי מפרסמת את סיפורם כל העת. היא ציפתה 10 שנים! ואז הם אימצו את הסגולה ולקחו ילד עני ממש וגם לומד בחינוך מיוחד. וטיפחו אותו מאד, הוא גם הגיע אליהם פעם בשבוע קבוע ליום פינוק. תאמינו או לא אבל למרות התחזיות הקודרות אחרי שנה נולדה להם בת מהממת! ומאז עוד שתי בנות...צפוף.

חוץ מהנסים עצמם - רק לחשוב אילו בנות צדיקות יש בעם הזה ואיזו מסירות נפש יש לכל אחת רק כדי להביא עוד נשמה יהודית לעולם... שנמשיך תמיד להתחזק באמונה שהכל ממנו יתברך בכל דבר ודבר ובטח בנושא הילודה שזה כ"כ זועק איך מפתח חיה רק בידיו של ה'....

אין לי גרם אינטואיציה , וכולם יודעים למי ניתנה נבואה ...אבל ככה ממה שאת כותבת...

שתזכי בקרוב בע"ה!

כותבת פה רק בשביל פרסום הנס..

ההיריון התחיל רגיל (שלישי), בחודש שביעי גילו האטה בגדילה ונכנסתי לשמירת הריון.

ישבתי בבית וחוץ מלגדול מאכילה רגשית, העובר לא ממש התרשם ונשאר קטן..

בחודש תשיעי היה מחדלון בצפיפות הבדיקות וגילו שצריך לילד במיידי..

התחלתי לבכות, כ"כ רציתי לידה טבעית, אך הבנתי את המצב והסיכונים וניגשתי לבי"ח. 

בבי"ח התלבטו, בדקו שוב והתחילו השראת לידה (זירוז). איך שמכניסים את הפיטוצין לוריד, העובר מוריד דופק באופן מפחיד שגורם להפסקת הפיטוצין באופן מיידי והמלצה על קיסרי (מהפח אל הפחת). בעלי בדיוק הלך להתפלל מנחה וביקשתי חמש דקות לפני שאני מאשרת את הקיסרי. כשהוא חזר (ממש חמש דקות) הרופא כבר רץ לקיסרי חירום וחזר אחרי שעה וחצי. הדופק התייצב בזמן הזה והרופא החליט לנסות שוב פיטוצין, יותר בהדרגה. השעות נוקפות, והרופא רוצה לבקוע מים, המיילדת לא נותנת לו בטענה שמוקדם מדי. כך ארבע פעמים, בכל פעם שהוא רוצה לבקוע מים, המיילדת לא מאפשרת לו בשכנועים שונים. לבסוף, הרופא בדק, ראה מחיקה 70%, פתיחה 6-7 אצבעות והוא בוקע את המים ללא נוכחות המיילדת. איך שהוא בוקע את המים, הדופק הולך ויורד במהירות עד שנהיה שקט.. המיילדת רצה לחדר ומתחילה לירות הוראות באנגלית (כדי שלא אבין ולא אלחץ), את ההוראות הבנתי וגם את המצב, הזעיקו את כל הרופאים הרלבנטיים (6 אנשי צוות נוספים) והתחילו לידה. בעלי בחוץ, לא מודע לכל הדרמה (הוציאו אותו לצורך בקיעת המים), ואני לבד עם ה'. מתלבטת מה להתפלל, מבינה שתינוק תקין לא יוצא מפה, ושואלת את עצמי על מה להתפלל, לבקש תינוק בכל מחיר או רק תינוק תקין.. משתפת פעולה בכל מה שצריך, המיילדת מכניסה יד למשוך (קטנציק וזה אפשרי), הרופא יושב מלמעלה, אני צועקת עליה "תחתכי אותי שיצא חי, תחתכי הכל", וה' עושה נס והתינוק בחוץ.. כל הרופאים קופצים קדימה, והמיילדת מראה להם שהוא חי (זז) והם חוזרים למקומם.. נולד תינוק מושלם, 2200 גרם, חיוני, יונק. בעלי אחרי כחמש דקות שהתינוק נולד שומע פתאום תינוק בוכה, הוא נכנס לחדר בשאלה: "מה נולד תינוק?" מבסוט.. לכי תסבירי לו איזו דרמה הייתה עכשיו..

מה למדתי?! שמותר לבקש הכל.. ה' עושה ניסים לא נתפסים.. לא לפחד לבקש ה-כ-ל, הדברים הכי לא הגיוניים שאפשר.. ה' יכול ונותן..

סוף דבר, קראנו לו "טוביה".. שגם כשקוראים במלעיל ומלרע זה עדיין הכי מדהים עבורו.

לא חשבתי על כלום, רק שיוציאו את התינוק בחיים.. רקמות מחלימות וכאב זה עניין שרובו פסיכולוגי..

שכחתי לציין שלא חתכו כלום.. יצא בקלות, מושלם ואני שלמה..

רואים את יד ההשגחה בכל שנייה מהלידה הזו.

לכך התכוונתי שמותר וצריך לבקש ה-כ-ל.. לא לעשות את החשבונות של שמיים.. ה' "מלוא כל הארץ כבודו".

אני מתנשפת מרב שנכנסתי לסרט...ה' ישמור.

ברוך מחייה המתים!

הייתי בהריון שלישי שלנו.

בסקירת- מערכות מצאו דברים חשודים. שלחו לעוד אולטראסאונד, החשדות רק התגברו...

מכאן לשם- עוד בדיקות ועוד, ייעוץ גנטי, דיקור... הרופאים מדברים איתנו על הדברים הכי נוראיים שיכול להיות.

שלא לדבר על החששות הכבדים להפלה או ללידה מוקדמת.

עברנו גיהנום.

הבן שלנו נולד כמעט בזמן, בריא ושלם.

אני אומרת שוב: בריא ושלם!

מעל הטבע.

בשבוע 12 היה לי דימום מטורף!!  הגעתי לבי"ח עשו לי במהירות הכנה לניתוח והכניסו אותי בלחץ לגרידה, בחדר ניתוח בקשתי שיעשו אולטראסאונד נוסף,הם צחקו עלי ואמרו שאין סיכוי שיש משהו בפנים אבל בכל אופן הסכימו כי התעקשתי  

ובאולטראסאונד ראו-עובר! עם דופק!  הרופאים לא האמינו וקראו להרבה רופאים לראות את זה ,זה היה הזוי כי הדימום היה ממש ממש קשה, השאירו אותי בבי"ח ואמרו שיעקבו וכנראה עד הבוקר זה יפול לבד אבל ההריון המשיך וילדתי בזמן תינוקת מתוקה מתוקה!!

ונס נוסף-

בלידה הראשונה היו לי המון סיבוכים ואחרי הלידה נשארה שארית עם זיהום קשה ברחם, הרופאים אמרו שזה גרם לי לנזקים קשים והידבקויות ואין הרבה סיכויים ללדת אח"כ וב"ה מאז ילדתי עוד ילדים בריאים ושלמים.

שרשרת ניסים הביאה לכך שנולדה לי ילדה בריאה  קצת אחרי גיל ארבעים . אין מילים להודות , אני לא כל כך מתפללת , אבל מודה תמידית ובגילי מקווה שהיא תתחתן צעירה, ושאזכה לראות נכדים .  

נכנסנו להריון, נולד לנו ילד בריא.

Applause! Applause!

הדרן!

מקווים לנס נוסף

כשנסעתי ללדת את בני השני, היתה איתי בצוות האמבולנס אמה של חברתי. חברתי היתה נשואה תקופה כמעט כמוני, ועדיין לא זכתה לפרי בטן.

בחדר הלידה, לפני שנפרדה ממני, הזכירה לי האם שזה זמן טוב להתפלל עבור אלו שעוד לא זכו. אני מעצמי בכלל לא חשבתי על זה, אבל לאחר שביקשה באמת התפללתי על מי שידעתי שעדיין מצפות, ובתוכן גם על חברתי.

לאחר כ10 חודשים חברתי ילדה את בנה הבכור.

לפני שנה וחצי. המחזור מאחר בכמה ימים אבל זה בטווח שאני רגילה אליו כבר. דימום או שניים שהרב מתיר. ואז-

22:00 בלילה, בעלי בטלפון עם אמא שלו ואני מתחילה להרגיש כאבים בבטן. תוך 20 דקות אני על הרצפה לא יכולה לדבר מרוב כאבים.

בעלי מזעיק אנשי מד"א והם מזעיקים אמבולנס. השכן הטוב מתנדב לישון על הספה שלנו הלילה כדי לשמור על הבנות.

אני מתעלפת בפעם הראשונה בחיי, ונוסעת באמבולנס טיפול נמרץ בפעם ראשונה בחיי...

אחותי הגדולה מחכה לי במיון נשים כדי לתגבר את בעלי ולעזור, ואחרי שעתיים של בדיקות והתיעצויות מודיעים לי שאני נכנסת לניתוח.

אני שואלת את הרופאה מה ההשלכות של הניתוח לגבי הריונות בעתיד והיא מסתכלת עלי במבט קצת מוזר ועונה לי תשובה שהפילה אותי: "בע"ה תוכלי להרות, אבל עכשיו את בסכנת חיים."

בעלי המסכן שמע את זה וניסה לעשות כאילו הוא רגוע. איך שנכנסתי לחדר ניתוח הוא נסע לציון של הרב אליהו להתפלל.

6 בבוקר, אני פותחת את העיניים בחדר התאוששות, מרגישה כמו סמרטוט ורואה מולי את אחותי המסורה. (בעלי נסע הביתה לילדות). הרופא המנתח מגיע, מחייך אלי ומבשר לי שהיה לי הריון חוץ רחמי שהתפרץ, שכרתו לי חצוצרה ושהוציאו לי ליטר וחצי דם מחלל הבטן.

אחרי יום וחצי אני בבית, עם ברזל 9 אחרי 2 מנות דם, מתחילה לעכל שעד לפני כמה עשרות שנים נשים היו פשוט מתות מהדבר הזה, מדממות דימום פנימי בלי שאף אחד רואה ופשוט מתות.

אחרי חודש וחצי אני כבר חוזרת לכוחות שלי ומבינה שנעשה לנו נס גדול מאוד. שכפשע היה בינינו לבין סוף אחר לגמרי.

אחרי שנה וחצי אני עם תינוקת מהממת בת ארבעה חודשים.

וכשנסענו באמבולנס ללידה- באותו בית חולים שבו היה הניתוח, אמרתי לבעלי: תראה מה זה...לפני שנה נסענו ככה, הייתי בסכנת חיים. עכשיו אנחנו נוסעים כדי להביא חיים חדשים".

תודה לך ה' על הניסים שאתה עושה עמנו בכל רגע ורגע.

ברוך שעשה לך נס!

תודה ששיתפת...

ראשית - תודה לפותחת השרשור.  כל סיפור וסיפור הוא מדהים.  תזכורת נחוצה שהקב"ה מנהל את עולמו.

אמנם כל לידה הוא נס, ובכל זאת, יש ניסים שיותר ניכרים.

ההריון השישי שלנו היה תקין לחלוטין, ב"ה.  הבעיה התחילה כשההריון נמשך ונמשך, ולא הראה שום סימן להתקדם לקראת לידה.  אנו אמנם רגילים ללדת באמצע ואף מעבר לכך של החודש העשירי, אבל גם את התאריכים האלה עברנו - ואין תהליך של לידה.  הסיבה ללידה באמצע העשירי היא כי למרות שהמחזור שלי הוא 30-32 ימים, הביוץ הוא בסביבות היום ה- 24-25.  זאת אומרת, שצריך להוסיף לפחות 10 ימים לתאריך המשוער שמקבלים מכל סרגלי חישוב לידה כדי להגיע ליום המשוער שלנו.

עברתי את האריך המתוקן שלי, ועוד שבוע ועוד שבוע  הרופא יעץ לי ללדת בקיסרי.  אבל לידות 2 ו- 3 היו בקיסרי (אחד עקב התערבות לא נכונה של המיילדת שתקע את הלידה.  השני כי חבל הטבור היה כרוך פעמיים סביב צווארו של החמוד), ונלחמתי כדי ללדת את 4 ו- 5 בלי ניתוח, ולא הסכמתי להתנדב לניתוח.  לא הציעו לתת לי זירוז עקב שני הניתוחים שעברתי.

הלכתי מאחד לשני , לשלישי, לרביעי... בבית, מהגדול לקטן, ובקשתי את ברכתם\רשותם ללדת.  הרגשתי שיש אנרגיה "מונעת לידה" בבית, כי לא רצו לוותר על אמא, לא לוותר לזמן הלידה ולא לוותר על אמא לאחר החזרה הביתה, כשאמא צריכה יותר לנוח ולטפל בתינוק.

ואמנם, הנס הראשון היה שהתחילו צירים.  הצירים התחילו יומיים לתוך החודש ה-11 (כן, אחת עשרה) לפי התאריך המתוקן.  מבחינת התאריך הרגיל - יותר משבועיים לתוך החודש ה- 11.  ב"ה הרופא המיילד ידע שיתכן שהתינוק יהיה זקוק לסיוע חיצוני מיד לאחר הלידה.  בחר הלידה היה רופא ילודים עם אינקובטור מוכן.

ב"ה התינוק נולד (עם קצת ואקום), והיה נראה תינוק מושלם.  רק שהוא היה מכוסה במעטה דקיק של מקוניום והוא לא נשם.  רופא הילודים ניסה להנשים אותו, אבל אויר לא נכנס.  אז הרופא נאלץ לשטוף לו את הראות.  להחדיר לראות נוזל (תמיסת מלח), לשאוב את הנוזל החוצה עם המקוניום (הקקי הראשוני של תינוקות.  אצל תינוקות בשלים מדי, פעולת המעיים מתחילה עוד לפני הלידה.).  

סיפור של 90 שניות (ראיתי כל שניה ושניה מתקתקת בשעון הקיר בחדר הלידה), ואז הוא בכה בקול גדול וכל מי שהיה בחדר חזר לנשום גם הוא!  חוץ מלעשות לו הרבה אמבטיות כדי לשטוף את המקוניום (אפילו סרקו את שערותיו עם מסרק סמיך כדי לנקות את השער שלו!).  ולהחליף לו הרבה חיתולים מלוכלכים ביומיים הראשונים, הכל בחסדי שמיים, בסדר גמור.

היום הבחור כבר מדריך בבני עקיבא ומתנדב במד"א.  ב"ה יום יום.

וזו הסיבה שרופאים מתחילים להילחץ כשההריון נמשך יתר על המידה.  

אגב, בהריון הבא גיליתי את נפלאות טיפולי הכירופרקטיקה.  הלידה היתה בתום תשעה ירחי לידה (כמו בשיר ;)  ), לפי הלו"ז האישי שלי (מתוקן לפי הביוץ).  נודע לי שמי שמטופלת לאורך ההריון  בכירופרקטיקה, נוטה ללדת בתחילת התשיעי.  אז הפעם ילדתי יום יומיים לתוך העשירי - תאריך סביר לחלוטין.  (הכירופרקטור, לעומת זאת, היה היסטרי שאהיה מוכנה עם תיק כבר מתחילת התשיעי!)

בשורות טובות לכל עם ישראל,

ושנזכה לראות את הנס בכל דבר, גם בדברים הלכאורה פשוטים ושגרתיים.

אפשר לשאול מה זה כירופרקטור?

כמה אהבה שופכים עלינו שם מלמעלה!!

שוכבת בבית חולים עם הרבה חרדה מסביב ותכונה לקראת הניתוח...

(מי שלא קראה את מה שכתבתי לפני שבוע בערך- שתקרא)

ופשוט דומעת. דמעות של תודה ותפילה.

בטוחה שאתן מצטרפות.

באמת כמו שה' שלח לך את ברכתו עד עכשיו שימשיך לשפוך עליך שפע ברכה!!

המון בהצלחה

ושהכל יעבור בשלום!

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!