לדעתי מעצים את החויה הזוגית.

יש עניין במה שסמוי מן העין... בהיריונות הראשונים גם אנחנו בעצמנו העדפנו לא לדעת. בהיריונות הבאים כבר היינו במתח...

אבל לשאר האנשים בעולם זה לא אמור כל-כך לשנות מה יש לנו, נכון?

וכן, יש בזה משהו נעים, לשמור סוד רק של שנינו...

בעיקר מבחינת אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין..

על האולטרהסאונד סומכים לגמרי..

רק להורים נספר בחודש תשיעי כדי שידעו להתכונן עם הברית בע"ה.. הריון ראשון ואין לי שום כוונה לארגן הכל לבד כשאני יודעת שההורים שלי יכולים וישמחו לעזור בזה...

כמוך, האמהות התרגשו, הנהנו בראש, ותכלס יכלו להתארגן רק כשנולד הבן ונודע יום הברית...

1. לקנות בגדים לכל המשפחה

2. לטפטף למי שלא צפוי להיות סנדק- שהוא לא יהיה.

3. לתכנן מי רוצים שיהיה המוהל (אפשרות ראשונה ואפשרות שניה- ככה הבעל/ מי שקשור למוהל יודע כמה שיותר מוקדם להתקשר למוהל ולא צריך לשגע את היולדת שניה אחרי הלידה עם כל השאלות האלו)

4. אם לא מזמינים קיטטרינג- יש דברים שאפשר לבשל לפני ולהקפיא

5. אפשר לקנות מלא דברים במבצעים גם חודש וחודשיים קודם (חד"פ, שתיה ועוד ועוד)

6. להחליט ולהודיע להורים (או להחליט עם ההורים) איפה תהיה הברית (אם יש משפחה מאילת שבטוחה שהברית תהיה אצלם אז כדאי לסגור את הפינה הזאת קודם בנחת ולא שהיולדת צריכה להתמודד עם תגובות מופתעות שניה אחרי לידה:

"מה, זה במטולה? לאאאאא, ברור שזה יהיה באילת!"

7. אם היולדת רוצה להתנחל אצל אמא שלה, מן הסתם שגם הברית תהיה באיזור, ומן הסתם נוסף, חלק מההתארגנות תיפול על ההורים, הם יכולים לשריין למשל ימי חופש מהעבודה, להעמיד לזוג ההורים הצעיר רכב וכד'.

8. אולי בעצם נקודה שמסכמת נקודות קודמות: כשיש הערכת מצב מקדימה, כל אחד יודע את תפקידו בכוח ומבצע את המטלות הטכניות שלו- ולא צריך להתחיל להתווכח על התכנון.

9. תיאום ציפיות עם ההורים- מה הצפי לכמות מוזמנים מכל צד- בהנחה שהברית תיפול על יום חול (הסתברות די גבוהה)

10. תכנון כלכלי מראש (בין אם מדובר באירוע גדול ובין אם מדובר באירוע קטן)

(ובעיקר צרם לי הזלזול, מה אכפת לך שאנונימית רוצה שההורים יתכוננו לפני? למה לכנות זאת סיבה טפשית?! ממש לא טפשי...)

11. להתכונן מבחינת שעות בעבודה שצפוי לצאת חצי יום מתישהו בשבועות הקרובים. לך כיולדת ברור שיבואו להשתתף בשמחתך, אכפת לך איזה מאמץ נדרש מהאורחים כדי להתכונן לזה?

(למשל כשהייתי בת שירות אחותי וגיסתי ילדו בנים בהפרש של שבועיים- היה לנו ברית יצחק, ברית, ברית יצחק, ברית ופידיון כשאת רוב האירועים אמא שלי אירגנה ואני עזרתי לה לבשל ולהתארגן, כל זה נפל על תקופה של קייטנה בשירות לאומי שהיה צריך לדאוג לי למחליפה- לא משהו בלתי אפשרי אבל המנהל והרכזת די התעצבנו על הרגע האחרון, אם הייתי יודעת על צפי האירועים הייתי יכולה להתארגן בעצמי עם חלוקת המטלות בקייטנה בצורה הרבה יותר טובה, להתארגן יותר טוב בעזרה בבית (בין השאר רצו שאכין את המזכרות, יכלתי להכין גם חודש לפני- למי מפריע...) והכי חשוב- כשבאתי לבקש שחרור לאירועים אם הייתי אומרת שצפויים כמה אירועים אולי הייתי מוותרת על חלק אבל ברגע שעשיתי משהו בשביל אחותי- לא יכלתי להוריד הילוך אצל גיסתי שאף אחד לא יפגע, מה שגרם לקצת הרבה תסבוכות)

12. לגשש לגי קוואטר (או איך שאומרים) כשאני הייתי בהיריון בבן ממש רציתי להציע לחברה אבל אין מצב שהיה לי אומץ אם לא פנים מול פנים, אז שאלתי אותה כשהייתי בתשיעי אם בכללי תהיה מעוניינת, היא התרגשה מאוד מהמחווה ולא היה מצב שאראה אותה פנים מול פנים אחרי הלידה ולא רציתי בטלפון.

לא חושבת שצריך לקנות בגדים, בא נגזים.. ברית..

סנדק זה עסק מורכב גם אם אומרים מראש שלא. סתם מריבה שמתחילה מוקדם מידי...

מוהל אצלי בראש יש רק אחד בעולם. ואי אפשר הרי לקבוע איתו מראש, נכון? וגם ההורים לא יכולים לסגור אולם או קייטרינג וכל מה שצריך. כי צריך לדעת את יום הלידה בשביל כל זה.. ואפילו מיקום יכול להשתנות אם זה שבת או חול, שלג או שמש.. ואם היולדת מתנחלת אצל ההורים זה גם כשזו בת.. ואפילו קוואטר יכולים לגלות הריון יום אחרי שתקבעי איתם.. 

כנ"ל עם עבודה. לא יודעים למתי למצוא מחליפה, נכון?

בקיצור, לא יודעת אם כל זה גורם לסיבה להיות טיפשית, אבל בהחלט לא נראה לי שזו סיבה שבגללה צריך לחשוף את מין העובר אם מעדיפים לשמור את המידה (החטטני משהו...) לעצמנו..

וסבתא שלי שזה בן. הם קבעו טיסה (ברוב חוצפתם!!!!) ל8 ימים אחרי התאריך. אין לי מושג מה הם חשבו לעצמם אבל נחסכו עלבונות המי יהיה סנדק.. הם טסו למחרת הלידה..

ואם אירוע אחד- אז יש כאלה ששבוע יספיק, יש כאלה שלא, מה אכפת לך מתי האורחים מתכוננים?

ואם יש להם עוד אירועים ועל אירוע אחר יוותרו כדי לא להיעדר יותר מדי?

מה אכפת לך אם אני כאורחת קרובה, ראיתי דברים במבצע או הזמנתי באינטרנט חודש מראש וזה חסך לי המון כסף?!

נכון שזכותכן כיולדות לא לספר מה שאתן לא רוצות לאף אחד, וכנראה שהאורחים יסתדרו ויכבדו אתכן למרות הכל,

זה עדיין יפה למי שמועניינת לשתף ועשוי להקל על המוזמנים, לא כל שכן על ההורים המארגנים.

לגבי מיקום- אני יכולה להעיד שכיולדת ידעתי שאני הולכת להתנחל אצל אמא שלי, מה שיעורר אצלה ציפיות שהאירוע יהיה ביישוב שהם גרים בו- מה שאומר שהרבה מהארגונים יפלו עליה (אמא שלי מבשלת את האוכל באירועים שלנו)

ואני רציתי שהאירוע יהיה דווקא קרוב להורים של בעלי כדי שהם לא ירגישו אורחים וההורים שלי מארחים, אלא שניהם שותפים באותה מידה לאירוע. כצפוי זה עורר אנטיגניזם אצל אמא שלי, אבל הסברתי לה יפה מאוד שזה התכנון סה"כ דיברנו על זה שבוע לפני הלידה, בואו לא ניסחף חודשיים...

אבל לנהל את השיחה הזאת כיולדת הורמונלית היה מתיש אותי ברמות על...

גם כמוזמנת- עזר לי לדעת מיקום פחות או יותר- אם זה מקום נגיש להגיע באוטובוס ואם בחור נידח- אז להשכיר רכב מה שגורם להוצאה כלכלית שלנו כזוג צעיר אין אפשרות להוציא 500 ש"ח על אירוע (רכב+ביגוד+ מתנה)

בהתראה של שבוע. (אפשר לחסוך מראש לכל מצב שלא יהיה אבל בהחלט עוזר לדעת הסתברות מדוייקת יותר)

אגב- נכון שיש דברים לא צפויים בחיים, ואולי הברית תהיה בשבת ואולי הלידה תהיה חודשיים לפני הזמן-

יש הבדל בין משהו לא תלוי בנו כבני אדם, לבין משהו שאפשר לדעת ולהתכונן אליו, רק שאי אפשר לדעת... כי.. סתם לא מספרים.

שחוץ ממוהל וסנדק, שזה עסק שלכם, את נכנסת לראש של אחרים מה הם יכולים לעשות לפני ומה לא,

יכול להיות שבמקרה שלך הספציפי לך ולהורייך ולמוזמנים שלך זה לא משנה,

אבל ככלל, בהחלט יש הרבה שיעדיפו לדעת לפני ולהתארגן. (זה שהם מקבלים בהבנה שלא מגלים להם לא אומר שלא יכלו להיעזר במידע)

לך אולי כיולדת לא אכפת שאחיינים שלך/ אחים שלך לא יבואו עם בגדים חדשים, יש משפחות שברית זה אירוע לכל דבר ולא עובר מסך בלי בגדים חדשים (אלא אם שמרו את חליפת ליל הסדר נקיה ומוכנה)

אני קניתי לבת שלי שמלה ב30 שקל באיביי שמלה מהממת שבארץ לא הייתי מוצאת שמלה בפחות מ150 (בטח שלא בהתרעה של שבוע) שמתאימה לברית של אחיין.

אולי גם כאורחת את לא בקטע של בגדים, זה עוד לא הופך את הנושא לסיבה טפשית 

ומבחינת עבודה, לא יודעים באיזה יום צריך לצאת מוקדם, אבל יודעים שיהיה יום כזה, אז מתארגנים עם השעות מראש.

זה מה שאנחנו עשינו בברית של אחיין שלי וזה עזר לנו מאוד לדעת מראש.

וגם לי כאחות של היולדת היו לא מעט הוצאות שקשורות לברית ולהתכונן כלכלית עזר לנו מאוד.

התחשבות בזולת זה ערך חשוב מאוד, לא מבינה מה קשור טפשי, אם מישהי רוצה להיעזר באחרים בהתארגנות לאירוע זה יפה מאוד להכין אותם מראש:

א. שאמור להיות אירוע

ב. שאת מצפה מהם לעזרה

ג. תיאום ציפיות עם ההורים משני הצדדים לגבי אופי האירוע

לא נפגעת כי אמרו שזו סיבה טיפשית..
אני בהריון ראשון וזה מה שנראה לי נכון, ההורים שלנו גרים בשני קצוות של הארץ וגם שונים מבחינת אופי האירועים המשפחתיים (ברית מצומצמת בבית כנסת מול אירוע באולם וכל הנלווה..)

צפויות לנו ב"ה כמה לידות במשפחה המצומצמת באותה התקופה ואני יודעת שאת ההכנות הפיזיות יתחילו רק אחרי הלידה אבל אני רוצה לעדכן את ההורים לפני שאני מתכננת לקבל את העזרה שלהם.. תיאום ציפיות לפני כדי שאחרי הלידה יתנו לי לנוח וכבר ידעו מה חשוב לי ומה לא..

זו דעתי  

שימחת מאוד!!!!

בהיריון הקודם לא סיפרנו וזה סתם העיק והכביד. כולם ניסו לנחש ותכל'ס לא באמת ידענו למה אנחנו מסתירים. בסוף לפני הלידה סיפרנו למשפחה שזה בן כדי שידעו שתהיה ברית...

בהיריון הנוכחי כבר מספרים למי ששואל, אין לי כוח להסתיר...

אני חייבת להזהיר אתכם, שאם אתם חושדים שיהיה ברית בפסח, תצתיידו בהרבה עוגיות/ פיצוחים/ כיבוד מראש!!! אני ילדתי בערב פסח והברית היה בחג שני, ובעלי הסתובב בכל העיר ובקושי השיג עוגיות ואפילו פיצוחים ותמרים לא מצא! החנויות מזמינות כמות לפני החג ולא מביאים עוד סחורה כשרה לפסח אחרי שאוזל להם....

אלא אם כן יש לכם מישהו שיכול לאפות עוגיות לכבוד הברית (גם יותר זול)

נראה לי לא שייך לעבוד על אנשים בדברים האלה (ובכלל)

בטח לא כשאת מצפה מהם להרים לך ברית סביב פסח אחרי שנתת להם לחשוב שאפשר

להיות רגועים כי זאת בת

השעשוע שלכם לא צריך להיןת על חשבונם

אני מזועזע מהאכזריות ואטימות הלב!

אתם לא רוצים לגלות? זכותכם

אבל לשקר להם ככה? למה? 

לא רק שהציפיה שתיכזב תצער אותם

עצם השקר הילדותי הזה יצער אותם מאוד, למה לשחק ברגשות של אנשים שאוהבים אתכם?

תחשבו שהילדים שלכם היו עושים לכם את זה

ברביעי ובחמישי כבר גיחינו

תגידו שאתם מעדיפים לא לדעת בעצמכם (זה מה שעשינו אחרי שהוזהרנו ע"י גיסי שהוריו נעלבו מזה שלא רצו לגלות להם את המין)

בסה"כ קרה שהיו טעויות באולטראסאונד....

אני חשה לא בנוח כשאנשים יודעים מה מתרחש בתוכי. גם על הריון אני לא מגלה, רק כשממש רואים.

גם אצלנו המשפחה לוחצת, אז פשוט בכל פעם ששואלים אני צוחקת בקול

"אתם יודעים מה יש לכם?" 

"ברור!"

"נו אז מה זה?"

""

וזה אומר: "למה נראה לכם שאני הולכת לגלות?"

ואז אנשים מבינים שאין להם סיכוי והם יורדים ממני מהר.

הברכה שורה על הדבר הסמוי מן העין.

אני מרגישה שהצורך לשמור על הסוד גוזל ממני הרבה כוחות, ואמא שלי לא מוותרת ומנסה כל הזמ ןלברר אם זה בן או בת, אם תהיה ברית או לא, כדי שידעו להיות מוכנים וכו'. ממש קשה לי עם זה. בהריון הזה בא לי לא לסחוב את הסוד הזה וזהו. 

בס''ד

עכשיו ברצינות,
ברננו לעומק את הנושא והבנו שאין עם זה בעיה אז למה לא?!

ואני לא חושבת שבשביל זה אני אמורה לפרט להם כל דבר.

לא קשור להלכה, לא קשור לקיומה של ברכה, פשוט- לתת לאנשים לחיות את חייהם.

לשמור לעצמם את מה שהם מעוניינים לא לחלוק.

גם אני סקרנית לגבי כל מיני דברים- זה עדיין לא מתיר לי לנדנד ולאלץ אנשים לגלות את מה שהם לא רוצים.

מה שאני עשיתי בהיריון הקודם וגם העכשוי,

אני ובעלי יודעים מה זה.

אך לכל מי ששואל, אומרים שאנחנו לא יודעים, ואוהבים הפתעות.

ככה פחות מציקים בשאלות..

(אולי זה שקר, אבל אני יודעת שאם הם ידעו שאני יודעת, הם ילחצו עלי, ובסוף אומר להם..)

מחכים לבת אחרי כמה בנים או לבן אחרי כמה בנות

לפעמים רוצים בן כי הוא יהיה בכור ויזכו לעשות פדיון

יכולות להיות הרבה סיבות.

"עד כמה אי הוודאות יכולה לשגע"

ממש משפט נכון!!!

זה תלוי אופי ועד כמה האדם קרוב, יש כאלה שחיים בשלום עם חוסר הוודאות, יש כאלו שממש לא יכולים לנשום מרוב חוסר וודאות, 

בד"כ לאנשים שזה מוציא אותם מגדרם הם האנשים הקרובים, אז למה לעשות להם את זה?!

נכון שלכל אחד יש את הזכות לשתף במה שנראה לו, אבל למה להכביד אם אפשר להקל?

שימו לב בשרשור מי המנג'סות? האמא של ההריונית או החמות,

זה במקרה??

האם היו מנג'סות ככה לבת של הבת דודה שלהן?

לא נראה לי..

כנראה שלסבתא מאוד חשוב לדעת אם היא עומדת להיות סבתא לנכד או לנכדה, לא שהידיעה תשנה את המציאות, אבל הידיעה תסגור איזו פינה שם של חוסר הוודאות...

משאירים משהו לסוף, שלא יהיה רק יופי יצא החוצה אלא זה בן/בת, הרבה יותר משמעותי.

וזה כיף שיש סוד כזה משותף.

גיסי וגיסתי גילו למה הם מצפים ולדעתי זה מוריד מהעניין. לא יודעת, אני אוהבת שלא מגלים ומשאירים משהו לבשורה של הלידה.

לצערי התאריך המשוער שלי גרם להרבה לחץ לאמא שלי ונורא לא רציתי לספר (לאף אחד.. לא משהו אישי) והיא נלחצה מברית בחג.

ממש ביאס אותי שזה מצער אותה. היה נורא קשה לי עם הלחץ שלה ואולי לא מספיק הבנתי אותה.

וילדתי בשבת אז היא ידעה רק מוצאי שבת וכל השבת הייתה במתח. בקיצור זה גרם להרבה עוגמת נפש לאמא בעיקר.

לא יודעת מה נעשה בפעם הבאה.. נתפלל שהתאריך לא יעניין אף אחד..

ואם הוא יטריד משהוו נשקול מה לעשות.

-----

(בטח יש כאלה שחושבים וואי איזה הגזמה, היית מספרת לאמא וזהו אבל זה מה שהיה, קבלו את זה ככה. מודה שהיום אני חושבת איך לעשות את זה יותר נכון ולא בטוח שזה היה שווה את זה).

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!