לדעתי מעצים את החויה הזוגית.

יש עניין במה שסמוי מן העין... בהיריונות הראשונים גם אנחנו בעצמנו העדפנו לא לדעת. בהיריונות הבאים כבר היינו במתח...

אבל לשאר האנשים בעולם זה לא אמור כל-כך לשנות מה יש לנו, נכון?

וכן, יש בזה משהו נעים, לשמור סוד רק של שנינו...

בעיקר מבחינת אין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין..

על האולטרהסאונד סומכים לגמרי..

רק להורים נספר בחודש תשיעי כדי שידעו להתכונן עם הברית בע"ה.. הריון ראשון ואין לי שום כוונה לארגן הכל לבד כשאני יודעת שההורים שלי יכולים וישמחו לעזור בזה...

כמוך, האמהות התרגשו, הנהנו בראש, ותכלס יכלו להתארגן רק כשנולד הבן ונודע יום הברית...

1. לקנות בגדים לכל המשפחה

2. לטפטף למי שלא צפוי להיות סנדק- שהוא לא יהיה.

3. לתכנן מי רוצים שיהיה המוהל (אפשרות ראשונה ואפשרות שניה- ככה הבעל/ מי שקשור למוהל יודע כמה שיותר מוקדם להתקשר למוהל ולא צריך לשגע את היולדת שניה אחרי הלידה עם כל השאלות האלו)

4. אם לא מזמינים קיטטרינג- יש דברים שאפשר לבשל לפני ולהקפיא

5. אפשר לקנות מלא דברים במבצעים גם חודש וחודשיים קודם (חד"פ, שתיה ועוד ועוד)

6. להחליט ולהודיע להורים (או להחליט עם ההורים) איפה תהיה הברית (אם יש משפחה מאילת שבטוחה שהברית תהיה אצלם אז כדאי לסגור את הפינה הזאת קודם בנחת ולא שהיולדת צריכה להתמודד עם תגובות מופתעות שניה אחרי לידה:

"מה, זה במטולה? לאאאאא, ברור שזה יהיה באילת!"

7. אם היולדת רוצה להתנחל אצל אמא שלה, מן הסתם שגם הברית תהיה באיזור, ומן הסתם נוסף, חלק מההתארגנות תיפול על ההורים, הם יכולים לשריין למשל ימי חופש מהעבודה, להעמיד לזוג ההורים הצעיר רכב וכד'.

8. אולי בעצם נקודה שמסכמת נקודות קודמות: כשיש הערכת מצב מקדימה, כל אחד יודע את תפקידו בכוח ומבצע את המטלות הטכניות שלו- ולא צריך להתחיל להתווכח על התכנון.

9. תיאום ציפיות עם ההורים- מה הצפי לכמות מוזמנים מכל צד- בהנחה שהברית תיפול על יום חול (הסתברות די גבוהה)

10. תכנון כלכלי מראש (בין אם מדובר באירוע גדול ובין אם מדובר באירוע קטן)

(ובעיקר צרם לי הזלזול, מה אכפת לך שאנונימית רוצה שההורים יתכוננו לפני? למה לכנות זאת סיבה טפשית?! ממש לא טפשי...)

11. להתכונן מבחינת שעות בעבודה שצפוי לצאת חצי יום מתישהו בשבועות הקרובים. לך כיולדת ברור שיבואו להשתתף בשמחתך, אכפת לך איזה מאמץ נדרש מהאורחים כדי להתכונן לזה?

(למשל כשהייתי בת שירות אחותי וגיסתי ילדו בנים בהפרש של שבועיים- היה לנו ברית יצחק, ברית, ברית יצחק, ברית ופידיון כשאת רוב האירועים אמא שלי אירגנה ואני עזרתי לה לבשל ולהתארגן, כל זה נפל על תקופה של קייטנה בשירות לאומי שהיה צריך לדאוג לי למחליפה- לא משהו בלתי אפשרי אבל המנהל והרכזת די התעצבנו על הרגע האחרון, אם הייתי יודעת על צפי האירועים הייתי יכולה להתארגן בעצמי עם חלוקת המטלות בקייטנה בצורה הרבה יותר טובה, להתארגן יותר טוב בעזרה בבית (בין השאר רצו שאכין את המזכרות, יכלתי להכין גם חודש לפני- למי מפריע...) והכי חשוב- כשבאתי לבקש שחרור לאירועים אם הייתי אומרת שצפויים כמה אירועים אולי הייתי מוותרת על חלק אבל ברגע שעשיתי משהו בשביל אחותי- לא יכלתי להוריד הילוך אצל גיסתי שאף אחד לא יפגע, מה שגרם לקצת הרבה תסבוכות)

12. לגשש לגי קוואטר (או איך שאומרים) כשאני הייתי בהיריון בבן ממש רציתי להציע לחברה אבל אין מצב שהיה לי אומץ אם לא פנים מול פנים, אז שאלתי אותה כשהייתי בתשיעי אם בכללי תהיה מעוניינת, היא התרגשה מאוד מהמחווה ולא היה מצב שאראה אותה פנים מול פנים אחרי הלידה ולא רציתי בטלפון.

לא חושבת שצריך לקנות בגדים, בא נגזים.. ברית..

סנדק זה עסק מורכב גם אם אומרים מראש שלא. סתם מריבה שמתחילה מוקדם מידי...

מוהל אצלי בראש יש רק אחד בעולם. ואי אפשר הרי לקבוע איתו מראש, נכון? וגם ההורים לא יכולים לסגור אולם או קייטרינג וכל מה שצריך. כי צריך לדעת את יום הלידה בשביל כל זה.. ואפילו מיקום יכול להשתנות אם זה שבת או חול, שלג או שמש.. ואם היולדת מתנחלת אצל ההורים זה גם כשזו בת.. ואפילו קוואטר יכולים לגלות הריון יום אחרי שתקבעי איתם.. 

כנ"ל עם עבודה. לא יודעים למתי למצוא מחליפה, נכון?

בקיצור, לא יודעת אם כל זה גורם לסיבה להיות טיפשית, אבל בהחלט לא נראה לי שזו סיבה שבגללה צריך לחשוף את מין העובר אם מעדיפים לשמור את המידה (החטטני משהו...) לעצמנו..

וסבתא שלי שזה בן. הם קבעו טיסה (ברוב חוצפתם!!!!) ל8 ימים אחרי התאריך. אין לי מושג מה הם חשבו לעצמם אבל נחסכו עלבונות המי יהיה סנדק.. הם טסו למחרת הלידה..

ואם אירוע אחד- אז יש כאלה ששבוע יספיק, יש כאלה שלא, מה אכפת לך מתי האורחים מתכוננים?

ואם יש להם עוד אירועים ועל אירוע אחר יוותרו כדי לא להיעדר יותר מדי?

מה אכפת לך אם אני כאורחת קרובה, ראיתי דברים במבצע או הזמנתי באינטרנט חודש מראש וזה חסך לי המון כסף?!

נכון שזכותכן כיולדות לא לספר מה שאתן לא רוצות לאף אחד, וכנראה שהאורחים יסתדרו ויכבדו אתכן למרות הכל,

זה עדיין יפה למי שמועניינת לשתף ועשוי להקל על המוזמנים, לא כל שכן על ההורים המארגנים.

לגבי מיקום- אני יכולה להעיד שכיולדת ידעתי שאני הולכת להתנחל אצל אמא שלי, מה שיעורר אצלה ציפיות שהאירוע יהיה ביישוב שהם גרים בו- מה שאומר שהרבה מהארגונים יפלו עליה (אמא שלי מבשלת את האוכל באירועים שלנו)

ואני רציתי שהאירוע יהיה דווקא קרוב להורים של בעלי כדי שהם לא ירגישו אורחים וההורים שלי מארחים, אלא שניהם שותפים באותה מידה לאירוע. כצפוי זה עורר אנטיגניזם אצל אמא שלי, אבל הסברתי לה יפה מאוד שזה התכנון סה"כ דיברנו על זה שבוע לפני הלידה, בואו לא ניסחף חודשיים...

אבל לנהל את השיחה הזאת כיולדת הורמונלית היה מתיש אותי ברמות על...

גם כמוזמנת- עזר לי לדעת מיקום פחות או יותר- אם זה מקום נגיש להגיע באוטובוס ואם בחור נידח- אז להשכיר רכב מה שגורם להוצאה כלכלית שלנו כזוג צעיר אין אפשרות להוציא 500 ש"ח על אירוע (רכב+ביגוד+ מתנה)

בהתראה של שבוע. (אפשר לחסוך מראש לכל מצב שלא יהיה אבל בהחלט עוזר לדעת הסתברות מדוייקת יותר)

אגב- נכון שיש דברים לא צפויים בחיים, ואולי הברית תהיה בשבת ואולי הלידה תהיה חודשיים לפני הזמן-

יש הבדל בין משהו לא תלוי בנו כבני אדם, לבין משהו שאפשר לדעת ולהתכונן אליו, רק שאי אפשר לדעת... כי.. סתם לא מספרים.

שחוץ ממוהל וסנדק, שזה עסק שלכם, את נכנסת לראש של אחרים מה הם יכולים לעשות לפני ומה לא,

יכול להיות שבמקרה שלך הספציפי לך ולהורייך ולמוזמנים שלך זה לא משנה,

אבל ככלל, בהחלט יש הרבה שיעדיפו לדעת לפני ולהתארגן. (זה שהם מקבלים בהבנה שלא מגלים להם לא אומר שלא יכלו להיעזר במידע)

לך אולי כיולדת לא אכפת שאחיינים שלך/ אחים שלך לא יבואו עם בגדים חדשים, יש משפחות שברית זה אירוע לכל דבר ולא עובר מסך בלי בגדים חדשים (אלא אם שמרו את חליפת ליל הסדר נקיה ומוכנה)

אני קניתי לבת שלי שמלה ב30 שקל באיביי שמלה מהממת שבארץ לא הייתי מוצאת שמלה בפחות מ150 (בטח שלא בהתרעה של שבוע) שמתאימה לברית של אחיין.

אולי גם כאורחת את לא בקטע של בגדים, זה עוד לא הופך את הנושא לסיבה טפשית 

ומבחינת עבודה, לא יודעים באיזה יום צריך לצאת מוקדם, אבל יודעים שיהיה יום כזה, אז מתארגנים עם השעות מראש.

זה מה שאנחנו עשינו בברית של אחיין שלי וזה עזר לנו מאוד לדעת מראש.

וגם לי כאחות של היולדת היו לא מעט הוצאות שקשורות לברית ולהתכונן כלכלית עזר לנו מאוד.

התחשבות בזולת זה ערך חשוב מאוד, לא מבינה מה קשור טפשי, אם מישהי רוצה להיעזר באחרים בהתארגנות לאירוע זה יפה מאוד להכין אותם מראש:

א. שאמור להיות אירוע

ב. שאת מצפה מהם לעזרה

ג. תיאום ציפיות עם ההורים משני הצדדים לגבי אופי האירוע

לא נפגעת כי אמרו שזו סיבה טיפשית..
אני בהריון ראשון וזה מה שנראה לי נכון, ההורים שלנו גרים בשני קצוות של הארץ וגם שונים מבחינת אופי האירועים המשפחתיים (ברית מצומצמת בבית כנסת מול אירוע באולם וכל הנלווה..)

צפויות לנו ב"ה כמה לידות במשפחה המצומצמת באותה התקופה ואני יודעת שאת ההכנות הפיזיות יתחילו רק אחרי הלידה אבל אני רוצה לעדכן את ההורים לפני שאני מתכננת לקבל את העזרה שלהם.. תיאום ציפיות לפני כדי שאחרי הלידה יתנו לי לנוח וכבר ידעו מה חשוב לי ומה לא..

זו דעתי  

שימחת מאוד!!!!

בהיריון הקודם לא סיפרנו וזה סתם העיק והכביד. כולם ניסו לנחש ותכל'ס לא באמת ידענו למה אנחנו מסתירים. בסוף לפני הלידה סיפרנו למשפחה שזה בן כדי שידעו שתהיה ברית...

בהיריון הנוכחי כבר מספרים למי ששואל, אין לי כוח להסתיר...

אני חייבת להזהיר אתכם, שאם אתם חושדים שיהיה ברית בפסח, תצתיידו בהרבה עוגיות/ פיצוחים/ כיבוד מראש!!! אני ילדתי בערב פסח והברית היה בחג שני, ובעלי הסתובב בכל העיר ובקושי השיג עוגיות ואפילו פיצוחים ותמרים לא מצא! החנויות מזמינות כמות לפני החג ולא מביאים עוד סחורה כשרה לפסח אחרי שאוזל להם....

אלא אם כן יש לכם מישהו שיכול לאפות עוגיות לכבוד הברית (גם יותר זול)

נראה לי לא שייך לעבוד על אנשים בדברים האלה (ובכלל)

בטח לא כשאת מצפה מהם להרים לך ברית סביב פסח אחרי שנתת להם לחשוב שאפשר

להיות רגועים כי זאת בת

השעשוע שלכם לא צריך להיןת על חשבונם

אני מזועזע מהאכזריות ואטימות הלב!

אתם לא רוצים לגלות? זכותכם

אבל לשקר להם ככה? למה? 

לא רק שהציפיה שתיכזב תצער אותם

עצם השקר הילדותי הזה יצער אותם מאוד, למה לשחק ברגשות של אנשים שאוהבים אתכם?

תחשבו שהילדים שלכם היו עושים לכם את זה

ברביעי ובחמישי כבר גיחינו

תגידו שאתם מעדיפים לא לדעת בעצמכם (זה מה שעשינו אחרי שהוזהרנו ע"י גיסי שהוריו נעלבו מזה שלא רצו לגלות להם את המין)

בסה"כ קרה שהיו טעויות באולטראסאונד....

אני חשה לא בנוח כשאנשים יודעים מה מתרחש בתוכי. גם על הריון אני לא מגלה, רק כשממש רואים.

גם אצלנו המשפחה לוחצת, אז פשוט בכל פעם ששואלים אני צוחקת בקול

"אתם יודעים מה יש לכם?" 

"ברור!"

"נו אז מה זה?"

""

וזה אומר: "למה נראה לכם שאני הולכת לגלות?"

ואז אנשים מבינים שאין להם סיכוי והם יורדים ממני מהר.

הברכה שורה על הדבר הסמוי מן העין.

אני מרגישה שהצורך לשמור על הסוד גוזל ממני הרבה כוחות, ואמא שלי לא מוותרת ומנסה כל הזמ ןלברר אם זה בן או בת, אם תהיה ברית או לא, כדי שידעו להיות מוכנים וכו'. ממש קשה לי עם זה. בהריון הזה בא לי לא לסחוב את הסוד הזה וזהו. 

בס''ד

עכשיו ברצינות,
ברננו לעומק את הנושא והבנו שאין עם זה בעיה אז למה לא?!

ואני לא חושבת שבשביל זה אני אמורה לפרט להם כל דבר.

לא קשור להלכה, לא קשור לקיומה של ברכה, פשוט- לתת לאנשים לחיות את חייהם.

לשמור לעצמם את מה שהם מעוניינים לא לחלוק.

גם אני סקרנית לגבי כל מיני דברים- זה עדיין לא מתיר לי לנדנד ולאלץ אנשים לגלות את מה שהם לא רוצים.

מה שאני עשיתי בהיריון הקודם וגם העכשוי,

אני ובעלי יודעים מה זה.

אך לכל מי ששואל, אומרים שאנחנו לא יודעים, ואוהבים הפתעות.

ככה פחות מציקים בשאלות..

(אולי זה שקר, אבל אני יודעת שאם הם ידעו שאני יודעת, הם ילחצו עלי, ובסוף אומר להם..)

מחכים לבת אחרי כמה בנים או לבן אחרי כמה בנות

לפעמים רוצים בן כי הוא יהיה בכור ויזכו לעשות פדיון

יכולות להיות הרבה סיבות.

"עד כמה אי הוודאות יכולה לשגע"

ממש משפט נכון!!!

זה תלוי אופי ועד כמה האדם קרוב, יש כאלה שחיים בשלום עם חוסר הוודאות, יש כאלו שממש לא יכולים לנשום מרוב חוסר וודאות, 

בד"כ לאנשים שזה מוציא אותם מגדרם הם האנשים הקרובים, אז למה לעשות להם את זה?!

נכון שלכל אחד יש את הזכות לשתף במה שנראה לו, אבל למה להכביד אם אפשר להקל?

שימו לב בשרשור מי המנג'סות? האמא של ההריונית או החמות,

זה במקרה??

האם היו מנג'סות ככה לבת של הבת דודה שלהן?

לא נראה לי..

כנראה שלסבתא מאוד חשוב לדעת אם היא עומדת להיות סבתא לנכד או לנכדה, לא שהידיעה תשנה את המציאות, אבל הידיעה תסגור איזו פינה שם של חוסר הוודאות...

משאירים משהו לסוף, שלא יהיה רק יופי יצא החוצה אלא זה בן/בת, הרבה יותר משמעותי.

וזה כיף שיש סוד כזה משותף.

גיסי וגיסתי גילו למה הם מצפים ולדעתי זה מוריד מהעניין. לא יודעת, אני אוהבת שלא מגלים ומשאירים משהו לבשורה של הלידה.

לצערי התאריך המשוער שלי גרם להרבה לחץ לאמא שלי ונורא לא רציתי לספר (לאף אחד.. לא משהו אישי) והיא נלחצה מברית בחג.

ממש ביאס אותי שזה מצער אותה. היה נורא קשה לי עם הלחץ שלה ואולי לא מספיק הבנתי אותה.

וילדתי בשבת אז היא ידעה רק מוצאי שבת וכל השבת הייתה במתח. בקיצור זה גרם להרבה עוגמת נפש לאמא בעיקר.

לא יודעת מה נעשה בפעם הבאה.. נתפלל שהתאריך לא יעניין אף אחד..

ואם הוא יטריד משהוו נשקול מה לעשות.

-----

(בטח יש כאלה שחושבים וואי איזה הגזמה, היית מספרת לאמא וזהו אבל זה מה שהיה, קבלו את זה ככה. מודה שהיום אני חושבת איך לעשות את זה יותר נכון ולא בטוח שזה היה שווה את זה).

לא מקצועיות

לא רגישות

לא סבלניות

(לא כולם הכל ביחד חח..)

סיוט סיוט סיוט

רק צריך למצוא אותם

אין ברירה 

ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא

אפשר גם באפליקציה

לתאר מה את מרגישה בדיוק

בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה

ואולי זו איזו רגישות לטבעת

שמטפלת בכאבים ביחסים

אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל

מירושלים

היא יקרה כי היא פרטית 

ברור לי שקשור לטבעת

אבל אין לי מניעה אחרת....

אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.

החלפתי כבר כמה רופאות

לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה

כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת

ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל

נורא נורא נורא

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)

ש

אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)

בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים

אז איך זה ישתלב

והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.

ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם

כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...

ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה

ולממן עוד תואר...

קיצור

דימיון.

שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.

לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.

ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.

זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.

טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

תודה רבה על השיתוף!

המון נחת והתאוששות קלה❤️

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

זה מניעה שידועה עם אחוזי מניעה נמוכים

בעיקר מכיוון שהשימוש בה צריך להיות מאד זהיר ולפי הכללים.

אם את מעוניינת במניעה אמיתית, כדאי ללכת על סוג אחר....

אבל אצלי זה עבד הכי טוב בתור מניעה.

גם עם שקפים

כדאי ללמוד לזהות את תקופת הביוץ ובאיזה ימים מתוכם(3-5 ימים) להימנע ממש גם לא לנסות עם נרות או שקפים

זה מניעה מקומית שלא משפיעה לאורך זמן

וילדתי ב"ה ילדים מהממים 😅

זה לא אמצעי מניעה בטיחותי בכלל....

צריך לדעת להשתמש לפי ההוראות בשביל הגנה טובה

ולקחתי 2 נרות כל פעם

כנראה שנשמה שצריכה לבוא לעולם שום דבר לא יכול נגדה..

ד"א, התוצאות של הבדיקת דם מראות שהביוץ היה כמה ימים לפני כן

אז הכתמים ממשיכים, ועשיתי היום שוב בדיקת דם... ואלה התוצאות:

אסטרדיול (Estradiol): 811 pmol/L

פרוגסטרון (Progesterone): <1.6 nmol/L

FSH: 1.40 mIU/mL

LH: 5.78 mIU/mL

בטא שלילי.

הצ'אט טוען שהגוף מנסה שוב לבייץ בקרוב בימים הקרובים ממש.... אני כמובן לא רוצה לפספס את הביוץ... ומצד שני כתמים ממשיכים כבר כמה ימים, מזל שעשיתי בדיקת דם כי כבר שקלתי להאסר ודי.

יש לי עכשיו שאלה על כתם בניגוב מקווה שתסתדר... ובכלל מה לעשות לגבי יחסים.

מישהי נתקלה בזה?

מישהי מבינה מהבדיקה משהו אחר?

אישי כשהפרוגסטרון בירידה זה אכן סימן למחזור קרב מאד....

חיבוק גדול

שאלתי גם רופא נשים שאמר שהאסטרדיול הגבוה לא מתאים לוסת...

ושצריך לבדוק אותי כדי להבין מה המצב בעצם...

אבל אין לי רופא נשים זמין מהיום למחר...

ונשמע לי מוזר ללכת למרכז בריאות האישה בשביל זה אולי לא יקבלו אותי.

ובעיקר אנמ מתלבטת אם לחכות שהכתמים יעלמו לגמרי כדי לקיים יחסים ולא לפספס ביוץ או שלא, ולא הצלחתי גם לקבל תשובה נורמלית מרב שניסיתי להתייעץ איתו

להיות בערך 40-60

כאשר הערכים פחות מזה משמעותית

אז מקובל לתת תוספת פרוגסטרון כדי לעזור בקליטה להריון או כדי להאריך את הזמן שבין הביוץ למחזור. 

בדרך כלל... לכן לא ממש ברור מה קרה פה.

גם רופא נשים שעונה לשאלות אמר שבגלל האסטרדיול הגבוה זה לא נראה וסת.

אני חוששת להחמיץ את הביוץ. וניסיתי לשאול רב ביום שישי לגבי זה והוא היה מאד לא נעים ולא מביח ולא יודעת מה לעשות

הוא היה 8.8 בבדיקה הקודמת. כל הערכים מראים שזה טרום ווסת.

לא שזה לפני ביוץ. זה מהאתר של אודי לוריא.תראי כאן....

יכול להיות שזה פשוט ווסת נורא חלשה?

אבל באמת זה ערכי אסטרדיול של ביוץ... בקיצור יש פה נתונים סותרים. כן היו לי הפרשות פוריות בימים שלפני הכתמים, ומצד שני לפני הבדיקת דם הקודמת של הביוץ לא היו לי סימנים של היוץ ותר מדי.

כנראה שהיה איזה שיבוש הורמונלי בחודש הזה, השאלה היא מה המצב עכשיו...

הכתמים היו ורודים וחומים ובסוף היו כמה כתמים קטנים בודדים ממש אדומים וזה דעך.

בקיצור בעיקר לא רוצה לפספס ביוץ אם ישנו עכשיו...  

סדירים ואת רוצה US

אין יותר מזה מה לעשות כרגע כי בדיקות דם עשית.

לפי הUS אולי יוכלו לראות  מה המצב, גודל זקיקים, עובי רירית הרחם וכו'

אל תחששי ללכת למרכז בריאות האישה, בשביל זה הם קיימים.

מבחינה הלכתית אני לא יודעת מה לומר לך, אני קצת "נרוויסטית" בעניין נותנת לבעלי לדבר עם הרב והוא אומר לי מה לעשות

סבלתי שנים מדימומים לא סדירים וכתמים בזמנים הזויים כך שמבינה אותך מאד!!!!!!