זה לא מדויק, לדעתי. ברור שכשטוב לנו, זה מקרין הלאה.. אלא---

בד"כ כשאומרים אמא טובה, זו אמא שטוב לה מתכוונים לכך שאמא צריכה לעשות הכל, העיקר שיהיה לה טוב.

כולל ויתורים שנוגעים לילדים,

מכיוון שהעבודה איתם דורשת ומקשה..

אבל בפרקטיקה לא תמיד לאמא לא טוב, בגלל העבודה סביב הילדים והבית.

לפעמים זו בכלל עבודה פנימית שלה, שנוגעת למידותיה.

וחבל שלפעמים מסיקים שדוקא הילדים צריכים לשאת בתוצאות הללו

דעתי: ברור שאמא טובה היא אמא שטוב לה.

השאלה היא מהי אמא טובה ומה זה אומר "שטוב לה"....

אני אישית חושבת שלפעמים לוקחים את האמירה רחוק מדי בכיוון של יציאה לעבודה והשארת התינוק במסגרת. תחושה שלי שלפעמים ה"להיות אמא שטוב לה" בא על חשבון הילד או על חשבון הקשר בין הילד ואמו.

מה זו אמא טובה? וואו. אני מניחה שזו אמא שבראש ובראשונה אוהבת את ילדיה אהבת נפש ורוצה רק בטובתם. אמא שתבדוק ותנסה לבחון מהי טובת ילדיה ותפעל בצורה מתאימה.

אני כן חושבת שאפשר להיות אמא טובה ונהדרת גם כשלי אישית לא תמיד טוב במאה אחוז. בשביל זה אנחנו נשים בוגרות ולא ילדות. כדי שנוכל לפעמים לשים בצד את עצמנו כשצריך. כמובן בלי לדחוק את עצמנו הצידה לגמרי, כי אז פשוט לא תהיה אמא..

אמא שטוב לה, תקרין זאת כלפי חוץ, וגם אמא שלא טוב לה...

השאלה היא איך עושים שלאמא יהיה טוב, ע"י שינוי נק' המבט על המציאות ועבודה פנימית,

או ע"י שינוי המציאות.

אין תשובה אחת, כל מקרה לגופו, וכל אחת מכירה את עצמה...

עד כמה זה צריך להדריך אותנו- מאוד לדעתי, במיוחד כשהילדים קטנים וסופגים את התחושות מאמא, לדעת שאם אני משלימה עם המצב שלא טוב לי ואני לא פועלת לשנות אותו (באחת משתי הדרכים הנ"ל) אז הילדים שלי יספגו את ה"לא טוב לי" הזה. כשהילדים כבר גדולים אז לאמא יש יותר פריווילגיה "להיות עצובה" ושלא יהיה לה טוב עם עצמה כי הילדים כבר צריכים לפתח חוסן שיוכלו להתמודד ושיהיה להם טוב גם כשלאמא לא טוב.

(למשל לי בגיל 25, נשואה עם שני ילדים, היה מאוד קשה לקבל את זה שאמא שלי בשנת אבל על אמה, הייתה עצובה... זה ממחיש עד כמה קשר עם אמא ותחושות ללא מילים ורציונאל ברור, הם משהו כ"כ חזק)

מה זה אמא טובה?

אין לי הגדרה, אבל ברור לי מה זה אמא טובה, וכיצד היא תתנהג בסיטואציות שונות.

אפשר להיות אמא טובה גם אם אני מקריבה משהו מהטוב שלי בשביל זה

(כמו לא לצאת לעבוד) אם אני מקבלת את ההקרבה הזאת ושלמה איתה

אז זה לא יפגע לי באימהות

לא הבנתי איפה הוויכוח. כמובן שעדיף . לא תמיד טוב לאמא מכל מיני סיבות,  , ואז ..ואז..צריך לעבוד יותר קשה לשפר את המצב אצל אמא ואצל הילדים . 

אמא עייפה/ חולה שדואגת לילדיה ומקלחת אותם עכשיו/ נותנת להם א. ערב וכו' כי היא עושה מה שטוב להם

אבל היא קצרת רוח ממש מהסיבות שהזכרתי לעיל.. 

לא תמיד ניתן להניח את הצרות בצד.

ואני כן חושבת שאמא טובה היא אמא שטוב לה.

אני מסכימה עם בת 30 שצריך לדעת להתעלות מעל הצרכים שלנו לעיתים כי אנחנו אנשים בוגרים.

ואני לא אצא לטיול/ קניות/ בילוי.. אם לא דאגתי לילדים..

אבל לפעמים יש מצבים שצריך לשים את הילדים ואת טובתם הרגעית הצידה, בשביל טובה גדולה יותר לאחר זמן.

קיצוניות לא טובה אף פעם!

וזה משהו אינדוודואלי לכל אחת להרגיש מתי היא חייבת עכשיו לחשוב על עצמה. אולם לפעמים יש נשים שלא מוכנות לעשות לעצמם את הטוב הזה בשום שלב..וזה לדעתי טעות גדולה.

לפעמים יש מן מוסכמה כאילו טובות הילדים והמשפחה בהכרח באים על חשבון טובת האמא.

כאילו לעולם זה יבוא זה או זה וצריך לבחור.

בעיני כקשה ויש מי במשפחה שהצרכים שלו נפגעים צריך לחשוב מחדש איך לאפשר שלכולם יהיה טוב יותר, איך אנחנו מאזנים בין הצרכים של כולם.

אי אפשר להגיד- לא נורא נזניח את הצורך X כי העיקר שצורך Y יקבל מענה.

כמו שמול אדם בוגר כשיש ביננו פער וחוסר שביעות רצון אני אשאף למצוא פתרון של win:win אני אחפש כזה גם עם הילדים שלי.

במשפט "אמא טובה זו אמא שטוב לה" אני מרגישה שמשתמשים הרבה פעמים כדי להתעלם מצרכים של הילדים ועם דרך לטייח כמה יסורי מצפון. נכון, אנחנו לא אמורות להתעלל בעצמנו חלילה וברור שגם לנו מגיע שיהיה לנו טוב ועדיין צריך למצוא את הדרך שלכולנו יהיה טוב. 
אולי הייתי מנסחת "משפחה טובה זו משפחה שטוב לה"  

גם אמא שבדכאון ורע לה יכולה להיות אמא נפלאה.

זה כמובן מצריך טיפול ואסור להישאר בדיכאון, זה חלילה לא הופך אותה לאמא רעה. 

אם היה אפשר תמיד למצוא פיתתרונות כאלה אז לא היתה שאלה

ולא היה פה את הדיון הזה, כי הרי ברור שהכי טוב זה למצוא פיתרון שלכולם יהיה טוב

כל הדיון הוא על מה נכון לעשות כשאין פיתרון 

בשביל למצוא פתרון הרבה פעמים צריך 'לצאת מהקופסה', ולהצליח להסתכל על הדברים מנקודת מבט חדשה, בלי להשתעבד למה שהורגלתי לחשוב.

אני יודעת על עצמי שהיו לי לא מעט מצבים שבהם היה נראה לי שיש רק שתי אפשרויות וחייבים להכריע ביניהם כך שאחד הצדדים יפסיד, ויום בהיר אחד גיליתי אימהות חכמות יותר שיודעות למצוא למצבים האלה פתרונות יצירתיים, ו-וואו, איזה תגלית, מסתבר שיש עוד מה לעשות מעבר לחשיבה המצומצמת שלי! מבינה?

שזה לא יבוא על חשבון אחרים או תירוצים קודם אני וכו'.

צריך לכלול בזה את כל המשפחה בעל וילדים. 

ולאפשר לכל אחד מידי פעם חופש בילוי זוגי/יחד עם חברים עם ילד ספציפי.

כולם זקוקים לקצת חופש ולשיחרור.

ואז לכולם יהיה טוב יותר

בחרתי ללדת עם אפידורל- כי למה לסבול אם אפשר לא.

בחרתי למנוע- כי ציפיתי לחכות להריון הבא (אל דאגה יש כבר חמש..).

נתתי מטרנה- כי ההנקה היתה לי סיוט.

התינוקות שלי לומדים להרדם לבד בגיל כמה חודשים, למרות הבכי בימים הראשונים- כי אני חייבת לילה שלם של שינה..

ועם כל זה, הילדים שלי מקבלים כל היום חיבוקים, נשיקות ואהבה..כי אני אף פעם לא עשיתי צעד שיגרום לי להרגיש שהם מעיקים/ שהם קשים לי. אני בוחרת שלא לוותר על נוחות,שלך זה נראה 'פינוק'!

אני מאמינה שעדיף לילד להיות שבוע אצל סבתא כי בזמן הזה אבא ואמא שלו בונים זוגיות.

ואני מאמינה שמותר לילד לבכות (לא מרעב או משהו מסוים.. סתם כי הוא לא רוצה להיות סגור איפהשהו) כי אמא שלו צריכה לאכול עכשיו ארוחת צהרים נורמלית.

אבל כשרוב השירשור רק מתייחס לכך שכאמא את אמורה לוותר ולהקריב כדי להקרא אמא טובה..

הייתי חייבת להאיר כי יש אמא טובה שדואגת לעצמה!

ולא, אני האחרונה שמחפשת אישורים..בטוחה לגמרי בכך שלילדים שלי טוב ושמח!!

כי את הכוחות שאני צוברת, אני משקיעה בלעשות יצירות ואפיה כל צהרים

בלבשל כל יום ארוחות מזינות ובזמן איזי בבוקר מתוך כיף וחיוך..

אני לגמרי מאמינה שכל אמא בוחרת איפה להשקיע את הכוחות שלה..כי הרי הכוחות שלנו מוגבלים.

ומבחינתי, אם אמא בחרה לצאת לעבוד כל יום עד חמש כי ככה הם יכלו לקנות בית ומאפשרת לילדים שלה קורת גג בטוחה.. היא אמא טובה לחלוטין (אם העבודה עושה לה טוב כמובן) למרות שאני עצמי בבית עם כל אחד לפחות שנתיים..

אני לא חושבת שאמא טובה יותר, זאת אמא שמזיזה את חייה, תחביביה, צרכיה ורצונותיה למען הילדים.

כי אני חושבת שזה יתנקם בה באיזשהו שלב בחיים..

היא אמא שלא תסתכל במבט לאחור על החיים שלה ותרגיש שעשתה הקרבות מיותרות בשביל הילדים. וגם לא אמא שתסתכל במבט לאחור על החיים שלה ותרגיש שפספסה את הילדות של הילדים שלה.

אני חושבת שבכל שלב בחיים שלנו אנחנו צריכות להתאזן ולחשוב מה עושה לנו טוב. אני מאמינה שמי שבוחרת להתרכז רק במשהו מסויים, לא מרגישה טוב עם עצמה, כי היא במקום מסויים מרגישה שזה בא על חשבון, אם על חשבון עצמה, אם על חשבון הילדים ואם על חשבון הזוגיות וכו'.

ברור שיש מגבלות של זמן ויכולת, לכן צריך "להיות טובה דיה", זאת אומרת במצב הנתון, לחשוב מה הכי טוב לכולם.

וצריך גם לקחת בחשבון שיש תקופות בחיים. הגיוני מאוד שהצרכים של הבית כשיש רק קטנטנים שונים מאשר כשיש גדולים יותר, שיכולים גם לתת יד ומצד שני הצרכים שלהם אחרים. יש לא מעט שפתחו בקריירה יותר משמעותית בגיל מאוחר (בסביבות ה-40). 

אני יכולה להגיד על עצמי, שלהיות כל הזמן בבית ולחשוב כל הזמן מה הילד אכל/כמה יציאות היו לו וכדו' עשה לי ולו ממש לא טוב. אני חייבת להעסיק את הראש שלי גם בדברים נוספים. זה צורך ממשי אצלי. ואני חוזרת מהעבודה עם הרבה סיפוק. מצד שני, אני עוד לא רואה את עצמי עובדת במשרה מלאה, כל יום מ-8 עד 4, כי אני לא רואה איך יהיו לי כוחות להקשיב לילדים ולהיות איתם כשאני חוזרת, וגם מעדיפה ממש שלא יהיו בצהרון. אז כרגע אני די באיזון מהבחינה הזו, אבל מצד שני, יש לי חלומות גם להתפתח יותר כשהם קצת יגדלו.

בקיצור, מורכב. ואינו דומה מקרה אחד לשני.

אבל להגיד גם ש"אמא שמקריבה מעצמה לילדים - בטוח יעשה לילדים שלה טוב" - זה גם לא נכון. אז צריך איזון.

יצא קצת מבולבל...

גדלו להיות אנשים טובים בלי בעיות מיוחדות וילדות שלהם הייתה בסדר, לא משהו שלא רוצים להיזכר בו

לא יודעת האם חייב שיהיה לה טוב בשביל להיות אימא טובה, כי צריך להגדיר מה זה טוב לה?

בעיקרון זה נקודת מבט של אישה, מה שבעיני אחת טוב מאוד, בעיני מישהי אחרת נשמע סיוט. הכל יחסי

ואני חושבת שזה באמת יכול להתנגש, אני מכירה נשים שהחלטות שלהן שהיו טובות להן היו רעות מאוד בשביל ילדים שלהם

ולפעמים אימא חייבת לצאת לעבוד גם אם זה לא טוב לה ולתינוק לא כל כך טוב אבל חייבים משכורת או נשארת עם תינוק בבית כי לא מצאה עבודה למרות שלא טוב לה עם זה

בשביל להיות אמא טובה אני רוצה לדעת שלילדים שלי יהיה טוב אז בשביל זה

כיף לי לדאוג להם

וכיף לי להיות ערה בשבילם

וכיף לי לטפל בהם 

וכיף לי לספר להם סיפורים למרות שיותר מתחשק לי לקרוא עכשיו.

וכיף לי עוד מליון דברים לעשות למענם למרות שבזמן הזה יכולתי לדאוג לעצמי.

אבל 

בכדי שיהיה לי כוח לתת להם אז אני צריכה גם כוח  נכון?

אז אני גם עושה לעצמי דברים שכיף לי לעשותם ועושה לי טוב.

מטיילת ושרה, רוקדת ונחה,  יוצאת עם בעלי ומשוחחת עם חברה .

כל פעם לפי הענין והמרגש.

הם הילדים שלי הם אני ולא רק תפקיד ומציאות שצריך להתמודד..

והטיפול  והדאגה להם הם בעיקר מה שממלא אותי ,המתנות המדהימות האלה!

ולכן אם טוב לאמא- טוב לכולם.... 

אבל זה לא אומר שאם לא טוב לאמא- אז היא לא אמא טובה (לעניות דעתי).

יכולה להיות אמא מעולה והילדים עדיין מאתגרים ברמות ומתבגרים בצורה לא פשוטה. זה לאו דווקא מעיד על הורות גרועה. כל הורה והנסיונות שהקב"ה מייעד לו.

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!