מה הסיבות והמניעים שגרמו לכן לרצות ללדת בבית ולא בבית חולים..והאם אחרי לידת בית הייתן רוצות כם לידה הבאה בע"ה ללדת בבית.?
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
וואי אני רציתי גם לפתוח שרשור על זה...חניתה
אני לא מכירה מישהי שתכננה לידת בית...
אבל הסיפורים ששמעתי לאחרונה על האשפוז ומהלך הלידה בבית חולים, גרמו לי לחשוב בכיוון, בבוא העת..
בעיקר בגלל היחס של הצוות, ההמולה, הפרידה שנכפית, וכל הסדרים של הבית חולים (שחייבים להיות כי זה מוסד) לא עושים לי חשק...
יפעת1 ילדה בבית.כתר הרימון
ונראה לי שהיא כתבה פה את הסיפור שלה.
אולי זה יעניין אותך- (מעט קיצוני, לא לרגישות)אנונימי (3)
מכירה מקרוב מאד רב ישוב שהוציא פסק חריף ביותר נגד לידות בית.(התחלתי לכתוב פה את המילים ששמעתי בשמו והזדעזעתי בעצמי אז מחקתי... זה משהו ממש קיצוני. והוא לא רב קיצוני בכלל)
מכירה מקרוב כמה נשים שאם הלידה היתה מתקיימת בבית- הן לא היו פה איתנו היום. ל"ע. ואלו נשים רגילות ובריאות, ולידות רגילות והכי סטנדרטיות שבעולם.
עם כל הקושי והתנאים שלא תמיד נעימים בבי"ח- בלשון המעטה- עדיף להתחיל בבית חולים ולצאת בריאה עם תינוק בריא ולסיים אח"כ בבית החלמה או בבית מלון, ולא לנסות להפוך את הסדר. מקווה שהובנתי.
את משווה בכלל זמינות של חדרי ניתוח ופגיה במרחק כמה דקות לזה?ירושלמית טרייה
גם אם יש קרוב.
צריך לדעת בכלל שצריך להזעיק אמבולנס.
צריך לחכות שהוא יבוא.
הוא יכול לעזור קצת כשהוא בא אבל בדרך כלל קריטי גם להגיע לבית החולים.
זה כמה דקות מול חצי שעה-שעה לפחות, לא?
גם לי נראה מוזר שבגלל אי נעימות של יומיים לוקחים סיכון מטורף.
פעם, כשלא היו בתי חולים, לא היתה ברירה.
היום כשזה הסטנדרט, לקחת סיכון באופן יזום..? למה? מה עם ונשמרתם?
אבל יש לציין שאני גם נגד נסיעה באופנועים, במיוחד הכבדים, כי סטטיסטית הרבה מהנוהגים בהם נפצעים ונהרגים. וכמובן גם בזה יהיו כאלה שלא יסכימו איתי, אבל כנראה רובם לא יהיו "דוסים". בלידות בית היחס שונה ואני לא מבינה למה.
רק עם מיילדת מוסמכת כמובן.אנונימי (4)
וזה לא רק אי נעימות של יומיים.
זה להימנע ממהלך לידה שלפעמים אינו מחוייב המציאות אלא על פי השיקולים הקרים של צוות בית החולים. מהלך לידה שעלול להשפיע על ולדנות בהמשך.
אני גרתי מרחק שעה נסיעה מבית חולים. ולמרות שהלידות שלי קלות מאוד ב"ה, בעלי הטיל על זה וטו והסכמתי איתו לחלוטין. אבל יש נשים, הרבה נשים, שגרות קרוב, שאילו ילדו בבית, בקצב שלהן ובזרימה טבעית, יכלו להימנע מהתערבות מכשירנית וגם מניתוח.
בישראל לא ערוכים לכך, אבל מדינות נאורות לגמרי מעודדות לידה ביתית.
לא נכון להציג לידות בית כעבירה על ונשמרתם. גם לא נכון להשוות לידות בית לנהיגה באופנוע - לידות בית בארצות אלו מסתיימות בלידה רגילה ותקינה באחוזים גבוהים יותר מאשר לידות בבית חולים.
נכון, ועדיין זה לא שווה את הסיכון הקטן הקיים במקרים מסוימים.זכיתי
אני מסכימה איתך לגבי האופנועים ולא לגבי לידות בית,מילת המפתחאנונימי (5)
בדברייך היא "סטטיסטית". זו מילה מאוד חשובה. כדי לגבש דעה מושכלת על מסוכנות של משהו כדאי מאוד לקרוא סטטיסטיקות רחבות. ממליצה לךל להיכנס לסטטיסטיקות שנעשו בנושא - גם בכל העולם (אפשר למצוא באתר ארגון הבריאות העולמי) וגם בארץ, כדי לבדוק אם לידת בית היא אכן מסכנת מלידת בי"ח כמו שנדמה לך 
ילדתי שבעה ילדים בביתבתיה צ
הבית נראה לי המקום הכי טבעי והגיוני ללדת, גם בשביל התינוק, גם בשבילי וגם בשביל המשפחה.
בבית אני במיטבי, חשה את תחושת האינטימיות ההכרחית לקידום טוב של הורמוני הלידה.
בבית אני במחיצת משפחתי והמיילדת שאני בחרתי ומכירה.
המחקרים מראים שבבית יש הרבה פחות סיבוכים מאשר בבית חולים.
לא רוצה ללדת בבית חולים ללא צורך רפואי, מפחידות אותי התערבויות מיותרות וסיבוכים שנגרמים בגללן, מפחיד אותי הנסיונות לקבוע לי תנוחה, ולעמוד בנהלים שלאו דוקא לטובתי, לא רוצה ליסוע עם צירים, למקום זר ומנוכר, לא רוצה להיתקל באנשי צוות שלא בחרתי ואיני מכירה, כל אלה ועוד הרבה דברים שגורמים לי רתיעה מהמחשבה על לידה בבית חולים, ב"ה לא נזקקתי ומקווה שלא אזדקק, בית חולים זה מקום ללידות בסיכון או שחלילה מופיעים סיבוכים בשלב כלשהו.
בבית אני במיטבי, חשה את תחושת האינטימיות ההכרחית לקידום טוב של הורמוני הלידה.
בבית אני במחיצת משפחתי והמיילדת שאני בחרתי ומכירה.
המחקרים מראים שבבית יש הרבה פחות סיבוכים מאשר בבית חולים.
לא רוצה ללדת בבית חולים ללא צורך רפואי, מפחידות אותי התערבויות מיותרות וסיבוכים שנגרמים בגללן, מפחיד אותי הנסיונות לקבוע לי תנוחה, ולעמוד בנהלים שלאו דוקא לטובתי, לא רוצה ליסוע עם צירים, למקום זר ומנוכר, לא רוצה להיתקל באנשי צוות שלא בחרתי ואיני מכירה, כל אלה ועוד הרבה דברים שגורמים לי רתיעה מהמחשבה על לידה בבית חולים, ב"ה לא נזקקתי ומקווה שלא אזדקק, בית חולים זה מקום ללידות בסיכון או שחלילה מופיעים סיבוכים בשלב כלשהו.
שמחה שיה לך טוב בכל הלידותאנונימי (6)
ומאחלת לך שלא יהיו לך סיבוכים לא צפויים אם תלדי שוב בבית.
אבל מבקשת מימך לא לצאת בהצהרות שבית חולים זה מקום ללידות בסיכון או שחלילה מופיעים סיכונים בשלב כלשהו.
זה לא נכון ככלל גורף, זו הכללה שלך בלבד. מה שמתאים לך לא בהכרח נכון לגבי כולן.
אותי מפחיד ללדת בביתעדיפה להית מוקפת בכל המיכשור של בית חולים למקרה הצורך אפילו שהיתה לי לידה שלא היה בה שום צורך ב"ה בהתערבות עדיין מאושרת שילדתי בבית חולים.
אל תקבעי ותחרצי גורלות על סמך דעה אישית שלך.
סליחה שאני באנונימי הייתי כותבת בניק שלי אם לא היה איכפת לי שידעו שאני כאן ויסיקו מזה שאני בהריון איכשהו.
אבל מבקשת מימך לא לצאת בהצהרות שבית חולים זה מקום ללידות בסיכון או שחלילה מופיעים סיכונים בשלב כלשהו.
זה לא נכון ככלל גורף, זו הכללה שלך בלבד. מה שמתאים לך לא בהכרח נכון לגבי כולן.
אותי מפחיד ללדת בביתעדיפה להית מוקפת בכל המיכשור של בית חולים למקרה הצורך אפילו שהיתה לי לידה שלא היה בה שום צורך ב"ה בהתערבות עדיין מאושרת שילדתי בבית חולים.
אל תקבעי ותחרצי גורלות על סמך דעה אישית שלך.
סליחה שאני באנונימי הייתי כותבת בניק שלי אם לא היה איכפת לי שידעו שאני כאן ויסיקו מזה שאני בהריון איכשהו.
את לא אומרת מה שהיא אמרה עם אותם דיוקיםאנונימי (6)
והדקויות שלה הם שהפריעו לי.
את אומרת שכעקרון לידה ללא סיבוכים מוטב שתתרחש בבית.
היא אמרה שבי"ח זה מקום ללידות בסיכון או עם סיבוכים ולא נתנה את הפתח שאת נתת כאן שציינת שבארץ למרות העקרון שלידה ללא סיבוכים עדיף שתתרחש בבית, עדיין רוב ככל הלידות בארץ מתבצעות בבי"ח.
לא באתי לתקוף, באתי להאיר את עיניה שבמשפט אחד היא כביכול מחקה את האופציה הרווחת כלא רלוונטית.
את אומרת שכעקרון לידה ללא סיבוכים מוטב שתתרחש בבית.
היא אמרה שבי"ח זה מקום ללידות בסיכון או עם סיבוכים ולא נתנה את הפתח שאת נתת כאן שציינת שבארץ למרות העקרון שלידה ללא סיבוכים עדיף שתתרחש בבית, עדיין רוב ככל הלידות בארץ מתבצעות בבי"ח.
לא באתי לתקוף, באתי להאיר את עיניה שבמשפט אחד היא כביכול מחקה את האופציה הרווחת כלא רלוונטית.
ברור שמה שכתבתי מייצג את דעתי בלבדבתיה צ
אבל אני לא כל כך מבינה לאן את חותרת...
גם אלה שיולדות בבי"ח עושות זאת בגלל החשש מסיבוכים לא?
השאלה היא עד כמה יש לחשוש לסיבוכים מלכתחילה.
גם אלה שיולדות בבי"ח עושות זאת בגלל החשש מסיבוכים לא?
השאלה היא עד כמה יש לחשוש לסיבוכים מלכתחילה.
אולי יש למשהי מחקרים על הסיבוכים בלידות בית לעומת בבי"ח?מדי פעם פה
או אפילו רק נתונים סטטיסטיים? אשמח לקבל.
אני מחפשת חומרים גם על הכמות - כמה סיבוכים בכל סוג לידה,
אבל גם על האיכות - מה רמת הסיכון .כוונתי: לדעתי, סיכון לפגיעה מוחית הוא קשה יותר - גם אם נמוך יותר - כמובן השאלה עד כמה - (גם באפידורל יש סיכונים..) לעומת סיכון ללידה מכשירנית, או ניתוח. וכמובן שגם לידה כזו זה לא טוב בכלל, אבל מרגישה צורך 'לדרג' את הסיכונים.
תודה!
אני כמעט בטוחה שלי יש, אבל כרגע לא יכולה לבדוק.0 אלישבע 0
כמובן שיש צווות רפואי בזמן הלידהתחיה דולה
המיילדת נשארת עוד שעתיים אחרי ולא עוזבת עד שהכל תקין.
דווקא בבית חולים לא תמיד יש השגחה צמודה בכל השעתיים אחרי הלידה.
מדהים! תודה רבה!מדי פעם פה
אחד הדברים המעניינים הוא שבין כותבי המחקר נמצאים כאלו שמתחום המיילדות בבתי חולים דווקא. לכאורה שומעים מה'ממסד' עד כמה זה מסוכן, לא מומלץ וכו'. מסתבר שלא שמעתי מהאנשים הנכונים...
כי בתי החולים מקבלים כסף על כל יולדתתחיה דולה
יש להם אינטרס מאד ברור שלא תלדי בבית
יום שישי אז רק שתי הפניותתחיה דולה
אמנם לא ילדתי בבית וכנראה שגם לא אלדאנונימי (5)
אבל אני יכולה לספר לך על הסיבות שבגללן יש לי רצון לא ממומש כזה:
הסיבה העיקרית היא שמהלך הלידה מושפע מאוד מההורמונים שהגוף מפריש, אוקסיטוצין ואחרים. ההורמונים האלה מנוגדים להורמונים ממשפחת האדרנלין - כשיש הרבה מאלה יש מעט מאלה, ולהפך.
הסביבה של בית החולים די מעודדת הפרשת הורמונים ממשפחת האדרנלין - בגלל ההמוניות והרעשים ופגישה עם כמה אנשי צוות שונים בלידה ובחלק מהמקרים גם נימת דיבור שמשדרת לחץ, והמון מכשירים... וכשיש הפרשה מוגברת של אדרנלין, לידות הרבה פעמים נתקעות ומסתבכות.
סיבה נוספת - בטיחות. ברוב הדברים אני מסתדרת עם רפואה ציבורית ולא הולכת לפרטי, אבל בלידה הייתי רוצה להחמיר יותר, ושתהיה לי מיילדת שזמינה לכל קריאהשלי ולא מופקדת על עוד לידות במקביל. זה היה גורם לי להרגיש הרבה יותר בטוחה.
ועוד סיבה שחשובה לי - אני לא מוכנה להירד אחרי הלידה מהתינוק, בכלל. לא לבדיקות ולא לשום דבר אחר. בבית חולים זה עולה לי לפעמים בדם יזע ודמעות, בבית זאת ברירת המחדל...
אני ילדתי בבית מבחירהיפעת1
זה היה בשבילי הגשמת חלום.
ללא מוניטור. רק דופלר מידי פעם. ללדת במים בבריכה. בלי בדיקות פנימיות. להיות קשובה לגוף. לתת לתהליך לקרות לבד בלי "לעזור " לו..
רוב הלידות שלי היו טבעיות,וכמעט תמיד פקעו לי את המים. או "איימו" בפיטוצין. והמוניטור בלתי נסבל עבורי. ונשאר עלי אישית בגלל כסת"ח.
זה הסיבות שבגללן בחרתי ללדת בבית. עם מיילדת אהובה שבחרתי והייתה לנו כימיה (ברברה בן עמי)
ובלי החלפת משמרות באמצע ;)
אני, פעמיים.תחיה דולה
קראתי מחקרים שונים וכן את הסטטיסטיקה הישראלית שמראה שכשהריון תקין מלידה שניה והלאה יותר בטוח ללדת בבית.
היו המון דברים שחשובים לי שידעתי שלא יקרו בבית חולים.
אז ילדתי בבית.
בפעם הראשונה שילדתי בבית היה משהו שקרה תוך כדי הלידה לא מסוכן אבל אני יודעת שאם היה קורה בבית חולים זה היה מגיע בקלות לקיסרי ואני מכירה מקרים שבהם זה הגיע לקיסרי ואני ילדתי טבעי)
בפעם השניה שילדתי בבית התברר שבאותו זמן הסתובב שעלת בתינוקיה של סורוקה (שזה בית החולים הקרוב לביתי)
אז בבקשה עם סיפורי ההפחדה, גם לי יש, בואי נבחן את זה לפי הסטטיסטיקה ולא לפי סיפורים אישים שרק מפחידים במקום לתת לכל אחת הזדמנות לבחור בצורה מושכלת.
לידת תאומים נחשבת ללידה בסיכון, אז עקרונית אי אפשר...מתואמת
אסורתחיה דולה
גם לא... זה גם נחשב ללידה בסיכון.מתואמת
(ואני, שרק בלידה השלישית נחשפתי לנושא של לידות בית, כבר מאז לא יכולה לעשות את זה גם אם ארצה. כי הלידה השלישית הייתה לידת תאומים - ובניתוח...)
חייבת רק לציין....אנונימי (7)
בלי להתערב בדיון, רק מקרה שאני מקירה אישית:
לידה תשיעית (!) (כל הלידות לפני רגילות ופשוטות לחלוטין, הריון תקין) שחבל הטבור צנח במהלך הלידה (=התינוק לא מקבל חמצן...) וזה סכנת מוות ברורה גם לתינוק וגם לאמא.
עשו לה ניתוח חרום במעלית בדרך לחדר ניתוח....
לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היה היתה בבית (או אפילו בלי מיילדת צמודה לידה....למרות שהיתה בחדר לידה)
החלטות טובות, ולידות קלות ופשוטות לכולן.
נכון מאדבתיה צ
יש הרבה מאד מקרים של התערבויות מיותרות שמובילות למצבי חירום ואז בחדר ניתוח מצילים את המצב שאליו הכניסו מלכתחילה
תלוי במליון פרמטריםתחיה דולה
איך אנחנו יכולות להמליץ למישהי בלי לדעת עליה כלום חוץ מזה שהיא כנראה בהריון?
זאת התערבות כמו כל ההתערבויות.0 אלישבע 0
לכל ההתערבויות יש יתרונות וחסרונות וצריך לדעת אותם ולדעת איך ומתי להשתמש בהם.
המממ... תלויאנונימי (5)
אם הראש של התינוק עוד לא מבוסס היטב באגן, אז בעיניי כן, זה ממש מסוכן, ולא כדאי לעשות את זה אלא אם מדובר במצב שממש מסוכן להשהות את הלידה, וחשוב להיות בהשגחה מוקפדת אחרי שעושים את זה. (ומצד שני, רצוי גם לא להרבות בבדיקות פנימיות אחרי פקיעת מים, כי יש יותר חשש לזיהומים. איי, פרדוקס...)
אם הראש מבוסס זה לא נראה לי מסוכן במיוחד, אבל בכל מקרה אני מעדיפה לשמור התערבויות למקרים של צורך אמיתי. עניין של טעם...
כשהציעו לי פקיעת מים בבי"ח לא בדקו לפני זה אם הראש מבוסס. זה נראה לי חוסר אחריות.
עלולה להיות מסוכנת, לא אמורים לעשות כלאחר יד.תחיה דולה
בבית לא פוקעים מים באופן יזום
זה ממש תלוי במצבתחיה דולהאחרונה
לפעמים זה הדבר הנכון ולפעמים מסוכן ולפעמים פשוט מיותר
נקודת מבט נוספת בעד לידות בית חולים124816
מעבר לנושא הסיכונים לדעתי ללידת בית חולים יש גם יתרונות רבים מבחינת נוחות (יש כמובן גם חסרונות רבים אבל אותם כבר פירטו למעלה)
אני מעדיפה ללדת בבית חולים ולדעת שיש מסביבי צוות שחוץ מהביטחון הרפואי מטפל גם בכל הדברים הקטנים : ניקיון לפני ואחרי וכדו' ולא אני צריכה לתאם עם המיילדת, להכין את השטח ועוד.
כך אני מרגישה פנויה יותר להתרכז בלידה עצמה ובתינוק.
המיילדת בית גם מנקה אחרי וגם מכניסה כביסה תחיה דולה
ואם יש צורך וזמן היא גם תנקה לפני.
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי
טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.
הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.
ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.
הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.
ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.
היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים
פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.
באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.
קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.
וזה הקטע - שאני לא.
רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.
מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.
מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.
בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה
יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.
בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה.
לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.
למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?
מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן.
למה אני תקועה על הזוגיות?
אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?
לא יודעת.
לא סגורה על עצמי.
איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.
אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)
בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.
נושא הישיבות כאוב גם במגזר הדתימתואמת
מניסיון אישי...
טוב, אולי אנחנו באמת שייכים למגזר הדתי-תורני, שקרוב במובנים מסוימים למגזר החרדי, ולכן זה מסובך יותר.
בשנים האחרונות בציבור הדתי-תורני יש הרבה ישיבות קטנות, ויש לא מעט תלמידים שרוצים ללמוד רק תורה אחרי שנות היסודי.
ואלה ישיבות שקשה להתקבל אליהן, אם אתה לא בחור מצוין מכל הבחינות.
(הבן שלי, למשל, ממש רצה ללמוד בישיבה כזו, אבל בלי פנימייה. והוא לא התקבל
לא כי הוא לא טןב בלימוד, אלא מכיוון שהוא 'מוזר'. היום אנחנו יודעים שהוא אוטיסט, ויכול להיות שאם היינו יודעים אז, אז היו מוכנים לנסות לשלב אותו. ואולי לא... בכל אופן, הוא נאלץ ללכת לישיבה תיכונית. בדיעבד זה טוב לו, אבל קשה לו מאוד עם זה שהוא צריך לעשות בגרויות...)
אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת
אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -
הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.
(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)
הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.
באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...
לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.
אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.
אבל אולי אני טועה?
מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?
עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?
תודה!מתואמת
קודם נגיע לרופא עור ונראה...
אלרגולוג מטפל גם ברגישויות, לא רק באלרגיות של ממש?
והאמת שמזמן רציתי ללכת איתה לתזונאית, כי היא לא אוכלת הרבה, אבל עוד לא הגעתי לזה...
בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה
שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר
אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)
ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו
ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי
מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות
מה זה הבריאות של הילדים
נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי
תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅
ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?
אני מגזימה?
חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈
תודה רבה לשתיכן!אמאשוני
רעיונות מעולים.
שאלה לגבי קבבים/ קבבונים:
מה אתן קונות בעצם?
כי חשבתי שהמארזים בסגנון של טיבון ויל נחשב למעובד ולא בריא (נגיד כמו נקניקיות)
יש כאן מורות למתמ' / יועצות בתיכון?רוני 1234
אשמח להתייעץ:
לבת שלי יש כתב לא קריא. עשינו אבחון והיא יכולה להקליד במחשב בכל המקצועות מלבד מתמ'.
במבחנים פנימיים יש לה שכתוב/הקראה לאדם נייטרלי אבל אמרו לנו שאי אפשר במתכונות ובגרויות.
האם נגזר עליה להכשל בבגרות? אשמח לכל רעיון ועצה 🙏
לא מהמקצועות שציינתאמאשוני
אבל למה לא נותנים לה הקלדה במתמטיקה?
יש דרכים לכתוב משוואות עם המקלדת, צריך ללמוד את זה, אבל אפשרי טכנית.
לדעתי אין כזו אפשרות בהתאמותמתיכון ועד מעון
באסהאמאשוני
מה ההבדל בין זה לבין מקצועות שפה?
הנחיות של חוזר מנכלמתיכון ועד מעון
לא יודעת מה הסיבה, אבל אין התאמה בכתיבה במקצועות דלי מלל
סיבה טכניתרוני 1234
במקצועות רבי מלל מאד קל להקליד אבל משוואות או גאומטריה הרבה יותר קשה (הצ'ט אמר לי שיש טאבלטים עם עט שיכולים לפתור את הבעיה אז בטח עוד 20 שנה זה יגיע למשרד החינוך)
למהתקומה
במבחנים חיצוניים אין לה?
הייתי מנסה לברר את זה יותר עם בית הספר.
אני יודעת שיש מקרים שבהם נותנים בוודאי.
השאלה בית הספר אומר את זה כי היא לא זכאית, או כי הוא מתקשה להביא מישהו שיעשה את זה.
איזה אבחון עשית?מתיכון ועד מעון
פסיכודידקטי?
דידקטירוני 1234
זה לא מסמך קביל לצורך קבלת התאמות בבגרויותמתיכון ועד מעון
צריך אבחון פסיכודידקטי
את טועהרוני 1234
כנראה תלוי איזה התאמות או שהיה שינוי בנהלים.
בדקתי שובמתיכון ועד מעון
אכן לצורך הקלדה מספיק אבחון דידקטי.
האם בי"ס הגיש אותה לוועדת התאמות? מה הייתה התשובה של הוועדה?
עוד לא הגיש, האבחון בוצע לאחרונהרוני 1234
המאבחנת אמרה שאין הקלדה במתמ' ואמרו לנו את זה מראש גם בבי"ס.
אם לא הגישומתיכון ועד מעון
אז באמת שאין אפשרות לקבל התאמות, רק וועדת ההתאמות יכולה לאשר את ההתאמות ולא בית הספר
מקווה שהוועדה תאשר
אולי לא הסברתי מספיק ברוררוני 1234
הקלדה או שכתוב במתמ' בכלל לא על הפרק. לכאורה אין התאמה כזאת או לפחות לא עבורה.
אין התאמה כזו בכללמתיכון ועד מעון
אין התאמה של הקלדת תשובות הבחינה במקצועות דלי מלל.
זה ציטוט מחוזר מנכל, זה לא ספציפי עבורה.
הדבר היחיד שמצאתי שכולל התאמות במתמטיקה זה התאמות ברמה 3 שאכן כוללת התאמות במתמטיקה, ודורשות אבחון פסיכודידקטי.
השאלה אם שווה לך לעשות הרחבה של החלק הפסיכולוגי לצורך זה
ובעצם, זה לא יקנה לה התאמות בכתיבה אלא התאמות אחרות ממה שזכור לי...
היה מקרה דומה בתכנית "יהיה בסדר"אין יאוש315
לדעתי המקרה הזה היה שבוע שעבר, והם הצליחו לאפשר לאותה בחורה לגשת למבחן בהקלדה (לא מתמטיקה, כי היא פספסה כבר)
תבררי איתם, אולי יוכלו לעזור
הפותחת מדברת רק על מתמטיקהאורי8
בשאר המקצועות יש לה אבחון ואם ועדת ההתאמות תאשר תהיה לה הקלדה. פשוט אין התאמה של הקלדת תשובות במתמטיקה כי לכאורה יש במקצוע הזה פחות כתיבה. ולא כתיבה של אותיות. גם בכתיבת מספרים הכתב שלה לא קריא? בוחן שקורא את הבגרות לא יבין את הספרות שהיא כתבה? אני יועצת בתיכון. וגם הכתב שלי לא קריא. אבל עשיתי בגרויות כשעוד לא היו התאמות בעולם. ותמיד אמרו לי שלא יקראו לי את הבגרויות. ( כנראה קראו... כי ב"ה היו לי ציונים טובים). פשוט סיגלתי לעצמי שיטה של לכתב לאט ואז הצלחתי לכתב ברור יותר. אולי במתמטיקה שתשקיע בלכתב ברור , זה פחות כתיבה ולרוב גם כשהכתב לא קריא , אם עובדים לאט אפשר להוציא כתב סביר . אולי אפשר לבקש הארכת זמן מוגדלת במתמטיקה בגלל הצורך להשקיע בכתיבה שתהיה ברורה? אני מניחה שהארכת זמן רגילה יש ל( מאוד,קל לקבל גם בלי אבחון(. אפשר לנסות לקבל הארכת זמן מוגדלת . יש בכל תיכון רכזת התאמות. תפני ליויצת או אליה ותבקשי שתשלח בקשה.
נסית להקליד תשובות במתמטיקה?נופנופ
זה לוקח מלא זמן
בגלל זה אין את ההקלה הזאת
להגיד לתלמידה שתשקיע בלכתוב לאט ומסודר עלול להפעיל עליה לחץ במבחן
וגם ככה הבגרות במתמטיקה מאוד ארוכה ולחוצה
לדעתי עדיף לכוון לשעתוק
אם יש אופציה כזו ברור,שעדיףאורי8
כל מה שדובר פה זה שאין במתמטיקה אופציה כזו. מציעה לשאול שוב את הרכזת התאמות ולדייק איתה אם יש אופציה כלשהי. מה שהצעתי זה למקרה שאין. תלמידות שאני מכירה עם הקושי הזה הסתדרו במתמטיקה . כי בכתיבת ספרות זה לא כמו אותיות. ברור שאם קיימת אופציה לשעתוק היא עדיפה.
תודה, בנתיים לא הצליחו לקרוארוני 1234
היא כבר נכשלה בכמה מבחנים בגלל זה
יש פתרוןנופנופ
דבר ראשון? באיזה כיתה היא?
אם היא עדיין בכיתה י' (כך נשמע ממך) אין עדיין מה להחלץ כי רק שנה הבאה יהיו הבגרויות
לצערך, אין הקלדה במקצועות דלי מלל (מתמטיקה, פיזיקה, מדמ"ח וכו')
ולכן אין על מה לנסות להתבאס, זה מה שיש, ועם זה מנצחים
ההתאמה שמחליפה את ההקלדה היא שעתוק (ובהחלט עדיף מאשר לנסות להקליד במתמטיקה, תנסי ותראי שזה סיוט)
ההקלה של שעתוק היא שהבת שלך כותבת את המבחן כמו כולם כולל תוספת זמן אם צריך
ולאחר סיום המבחן היא יושבת עם מורה אחרת מבית הספר (שהיא לא המורה הישירה שלה)
והן ביחד מעתיקות את הכתוב במחברת למחברת חדשה
שתי המחברות נשלחו לסריקה ובדיקה, הבוחן מוודא שכתוב בהן אותו דבר, אבל הוא תכלס בודק את הכתב המסודר
אז איך מוציאים התאמת שעתוק?
פונים לרכזת התאמות בבית הספר, מבקשים ממנה שתבנה "תיק" מבחנים לבת שלך,
ואת התיק הזה שולחים למשרד החינוך ובדרך כלל אם יש באמת כתב גרוע
מקבלים את ההתאמה הזאת
במתכונת ובמבחנים בדרך כלל לא עושים את השעתוק כי המורה מצליחה לקרוא את כתב היד, ואם משהו לא ברור היא יכולה לפנות תמיד לתלמידה
למיטב ידעתי אין צורך בשום אבחון לשעתוק
אלא המורה/מחנכת מדווחים שיש לה כתב לא קריא ומתחילים תהליך של בניית התיק
אז משום מה אמרו לי הפוךרוני 1234
הרכזת התאמות אמרה שיהיה לה שעתוק (קראתי לזה שכתוב/הקראה למעלה) רק במבחנים פנימיים ולא בבגרות. אדבר איתה שוב (הילדה סיימה עכשיו ט אז יש עוד זמן).
תודה רבה!
אין התאמה של הקלדה במתמטיקה124816
יש התאמה של שעתוק אבל מאוד קשה לקבל אותה.
אם לא מצליחים לקבל משהו לכתיבה אז הארכת זמן תעזור לאפשר לה לכתוב יותר לאט ואולי קצת יותר קריא, וגם מבחן מותאם יאפשר לה לבחור שאלות שדורשות פחות כתיבה.
מלמדת הרבה שנים מתמטיקה בתיכון וזוכרת אולי מקרה אחד שאישרו שיעתוק.
אז איך בכל זאת אפשר לקבל שעתוק?רוני 1234
כבר יש לה הארכת זמן וזה לא עוזר…
שרכזת ההתאמות תבדוק מול המדריכה שלהאורי8
זו תהיה התשובה הכי מדויקת. בגלל שנדיר שמקבלים. והנחיות יכולות להשתנות משנה לשנה. כדאי לבקש מרכזת ההתאמות לבדק שוב מול משרד החינוך( בדרך כלל יש מדריכה של המשרד שהיא יכולה להתיעץ איתה). ולהגיש גם אם יש סיכוי קטן. כבר היו לנו הפתעות שהגשנו בקשות שהיו נראות לנו חסרות סיכוי וקיבלנו אישור.
אז אולי שווה לחכות לשנה הבאה או עוד שנתיים?רוני 1234
היא אק מסיימת ט עכשיו
בכיתה י זה הזמן לברר את הכלאורי8
בעוד שנה ושנתים עלול להיות מאוחר מידי. רכזת ההתאמות אמורה לדעת את כל הנהלים והניואנסים. לועדת התאמות בשביל הקלדה מגישים במהלך כיתה י ואז מקבלים אישור לבגרויות שאמורות להתקיים ב יא- יב. אם מגישים בכיתה יא זה מאוחר מידי לבגרויות של יא.
לא לחכות. הזמן של סוף ט תחילת י הוא הזמן לקבלהשקט הזה
התאמות.
אחכ זה כבר יותר מסובך
גם אני זוכרתמתיכון ועד מעון
ששעתוק זה משהו שמקבלים בקושי ...
מענין איך מקבלים אישור כזה? לבן שלי יש כתב נוראיכולנה
אבל תמיד חשבתי שאם ירצה ויכתוב לאט יותר כן יבינו מה כותב.
כל מבחן שלו כתוב שצריך לשפר את הכתב.
מתי החלטתם שזה דורש אבחון?
כדאי לקראת הבגרויותאורי8אחרונה
לפני כיתה י. וכדאי קודם לדבר עם היועץ בבית הספר שלו כי בחלק מבתי הספר אבחון פרטי לא תופס בכלל. במקום שאני עובדת בו אנחנו בתכנית מלקות ללמידה. וזה עובד אחרת.
טהרה אחרי לידהרקאני
אני חודש אחרי לידה
מרגישה שיכולה לעשות הפסק סוף סוף
רק מה? יש לנו חתונה של גיסתי עוד שבוע
ומיד אחרי זה שבת חתן ושבע ברכות והכל
ואני לא רוצה שיצא לי מקווה באחד האירועים האלה
אני לא יודעת מה לעשות
מתה לטבול כבר נמאס לי לגמרי לגמרי מכל ההרחקות
דווקא אחרי לידהמוריה
זה יותר פשוט.
את יכולה לנסות לעשות הפסק ביום שבו שבוע אח"כ אין לך משהו מסויים.
כמובן, שהכל יכול להיות, ויש דברים שיכולים לשבש. אבל אפשר לנסות.
זהורקאני
שזה לחכות עד יום ראשון
וזה מבאס
כי החתונה חמישי הבא אז אני לא אעשה היום
ואז שבת חתן
ואני צריכה לברר גם אם בראשון יש שבע ברכות של הצד שלנו
ואז זה לחכות לשני
אוף
האמת שאם זה רצף ולא יום אחד הייתי מתעלמת מהאירועיםאוהבת את השבת
ופשוט מנסה לעשות הםסק
אח"כ תראו מה לעשות...
ומה שלומכם??
ואז טובלתרקאני
ביום של ארוע? או בשבת חתן?
מלחיץ אותי מידי
אנחנו בסדר ב"ה
חוזרים לשגרה לאט לאט
תודה💕
אפשר לדחות את הטבילה אפ זה מוסכםמקרמה
על שניכם
הרב שלנו דוקא אמר שאחרי לידה לעשות הפסק ברגע שאפשר
לבדוק שביעי
ואז אפשר גם לטבול יום אחרי
ועוד משו
האם יש איזשני בדיקה מאתמול שיכולה להחשב כהפסק?
או אחרי החתונה למצוא מקווה בסביבה שפתוח עד מאוחר
הייתי עושה מאמץ כדי לא להיות אסורים בשבת... לא כיף
(ומתי חופה? אולי אפשר להספיק לפני?)
זהורקאניאחרונה
לא ידעתי מה עדיף, לדחות את ההפסק או את הטבילה אחרי ההפסק
אני אשאל רב באמת
אתמול שכחתי לצערי הרב לעשות הפסק כי לא הייתי בבית
מלחיץ אותי מקווה ביום של החתונה
זה אחות של בעלי
זה אומר שאנחנו שם מוקדם לצילומי משפחה
עם איפור של ערב
ויוצאים אחרונים מהחתונה....
ונשמע לי מטורף אחרי האירוע להתחיל הכנות
מורכב.מוריה
בהצלחה והחלטות טובות.
אני הייתי עושה הפסקהשקט הזה
גם ככה אף אחד לא מבטיח שה-7 נקיים ילכו חלק (בעז"ה שכן).
אחכ הייתי שוברת את הראש מה לעשות אם זה יוצא ביום פחות טוב.
ניתוח לילדים בהרדמה כלליתרוני 1234
עד איזה שלב ההורים נמצאים עם הילד?
אנחנו איתו בזמן ההרדמה?
אצלנו בעלי נכנס עד שנרדם עם מסיכה ואז יצאכולנה
אני נכנסתי ששמה לה מסיכהמתיכון ועד מעון
כמה פעמים בהרדמות, זה כמה שניות, ואז יצאתי
אצלנו היו 2 ניתוחיםטארקו
בשניהם היינו איתו עד שהוא נרדם
בחלק של ההרדמה רק אחד ההורים יכול להיכנס
בניתוח השני הייתי בהריון אז אמרו שעדיף שבעלי ייכנס כי יש שם כל מיני מכשירים וחומרים ולא יודעת מה..
נכנסתי עד שהילדון ישן עמוק ת'אמת- לא חוויה הכיאמהלה
כיפית לראות שמרדימים את הילד שלה.....
לקח לי כמה דקות טובות להתאפס
מצד שני לא הסכמתי לוותר לבעלי שהוא יכנס
הייתי חייבת להיות שם ברגע הזה.....
אני הייתי עם הבן שלי עד שהוא נרדם לגמרי.חזקה בעורף
לצערי קראו לי כשהוא כבר היה ער, בוכה ומבולבל😔
למרות שחיכיתי בלחץ בחדר המתנה.
תדגיש להם מראש שייקראו לך מהר.
בהצלחה!!!
כן ההרדמה זה עניין של שניותאמאשוני
מסכה (כמו של אינהלציה) זה רק לקטנים,
לגדולים ההרדמה בעירוי.
עד איזה גיל זה קטנים?טארקו
כי אצלנו בשני הניתוחים(גיל 3 וגיל 5.5) היה מסכה+עירוי.
לא יודעת במדוייקאמאשוני
אבל אצל הבת שלי בניתוחים של גיל 11, ו12 היה בהרדמה בעירוי.
(לקטנים שמים עירוי למטרות אחרות אבל החומר הרדמה עצמו לדעתי זה רק דרך המסיכה)
אצלי הסבירו לי שההרדמה המיידית היא במסכהטארקו
אבל יש חומר שמוזרם לאורך הניתוח בעירוי
כן הגיוני באמתאמאשוני
צריך לוודא לאורך כל הניתוח שהילד עדיין מורדם והוא כבר לא מתנגד לעירוי אז הגיוני שזה ככה.
שאלה טובה...מתואמת
הבת שלי עברה ניתוח בגיל 6 והייתה עם מסכה. בגיל 15 כמובן היה לה עירוי.
עכשיו בת אחרת שלי, בת 7.5, גם אמורה לעבור ניתוח... מניחה שכן תהיה מסכה, היא די קטנה בסופו של דבר, ומחט של עירוי זה מפחיד...
הבן שלי נותח עכשיו, בן 10+ שמו מסכה לטשטושאמהלה
והרדמה בעירוי...
הסבירו לו בכל שלב מה עושים. נהניתי מזה מאד.
הבן שלך עם מבנה גוף צנום יחסית?אמאשוניאחרונה
כי הבת שלי בגיל 11 כבר הייתה מפותחת יחסית,
סביר להניח שזה הטווח פחות או יותר.
בכל אופן בגלל שכולם לפני כתבו על המסיכה, והפותחת לא ציינה את גיל הילד, אז כתבתי שלא תופתע.
מאוד תלוי איזה ניתוח ואיפה מבוצעמולהבולה
הרבה פעמים מסכימים שיכנסו עד שמתחילים להרדים כדי שהילד יראה
את ההורים עד שנרדם ולהוריד לחץ (גם להורים)
נמצאים עם הילד כששמים לו את המסכהמתואמת
ויוצאים כשהוא לכאורה נרדם.
האמת שלא תמיד זה נראה שהוא נרדם - הוא עדיין יכול להיות בעיניים פקוחות - אבל לטענת הצוות הוא כבר רדום... (ככה היה לי כשהייתי עם הבת שלי בניתוח. בשאר הפעמים בעלי היה, ולא זוכרת אם הוא תיאר אותו דבר)
גם אצלנו הייתי איתה עד שנרדמה עם החומר מהמסכהאולי בקרוב
מה שלי אמרו שקודם מרדימים ככה ואז מכניסים את האירוע ונותנים גם דרכו וככה אין את הכאב של הדקירה. שלי הייתה בת שנתיים והיא ישבה עלי עד שנרדמה ואני הנחתי אותה על המיטה. די זירזו אותי לצאת כי הם לא רצו שאני אשאף את החומרים נרדמה או משהו כזה. כשהיא התעוררה אבא שלה היה איתה אבל אם אני זוכרת נכון היא לא התעוררה לפני שהוא נכנס.. היא נבהלה קצת מהמסכה ולא כ"כ שיתפה פעולה אבל נתנו לי לתת לה מוצץ וזה קצת עזר. בהצלחה ורפואה שלימה!
כן עד שהוא רדוםאורוש3
אצלי מניסיוןקפצתי לבקר
של ארבעה ניתוחים.
נותנים להיכנס עד שהילד ישן, ברגע שישן מוציאים את ההורים.
חוויה לא נעימה, במיוחד בילד מתנגד..
לקראת עוד ניתוח 😑
כל תחילת הריון הזוגיות שלנו נמדדת😔מעיין34
כל פעם מחדש, בתקופה הכי מאתגרת (בחילות, הקאות, מושבתת למיטה), אם המשפחה שלו רוצה שנתארח אז זה מה שיהיה, והוא יכעס אם יקרה אחרת.
הם לא יודעים על ההריון כי זה ממש ממש בהתחלה,
אבל הןא רואה איך אני, איך אפשר להתארח כשאני סמרטוט רצפה במיטה.
אוף
פעם קודמת הם גילו על ההריון ממש בהתחלה רק בגלל זה, כי אי אפשר להסתיר
מבאס ממש
אז אולי פשוט לא להסתיר?רוני 1234
שלום בית מעל הכל…
אין לי אומץ להתארח ושיטפלו בי כמו סיעודיתמעיין34
אני מצפה מבעלי שיבין את הסיטואציה
זה לא נעים בכלל
להיות במיטה כל השבת וכל הזמן דואגים לי. זה לא המשפחה שלי, זה מּמש ממש מצב לא נעים
האמת אני איתך. ♥️המקורית
תודה🫶מעיין34
וכשאת לא בתחילת הריון?תהילנה
איך זה עובד? חייבים ללכת תמיד למשפחה שלו כשהם מזמינים?
בעיני החלטה של התארחות צריכה להיות החלטה משותפת. ואם לצד אחד זה לא מתאים אז לא בכוח."על כן יעזוב איש את אביו ואת אמו", כפשוטו לשני הצדדים. אתם הכי חשובים!
בגדול הם הבינו שאנחנו אוהבים את הביתמעיין34
ולכן מלכתחילה מזמינים אחת לחודשיים בערך, או בחגים שזה תורות.
אז זה מצידםתהילנה
אבל מצידכם מותר להגיד שלא מתאים.
רק כדי לנרמל- אנחנו לא היינו בשבת אצל חמי וחמותי כבר למעלה משנה וחצי, והם מזמינים לאחרונה כמעט כל שבת. אז מה? אנחנו נחמדים ומנומסים וגם כנים במידה שמתאים לנו לשתף את הסיבות. אבל בעיקר בעיקר חושבים על עצמינו, ואני חושבת גם על הילדים שלי, ועל זה שהדבר האחרון שהייתי רוצה זה שהם יבואו אליי בלי שמתשחק להם ועל חשבון שלום הבית שלהם
ואו חלוםמעיין34
אני חושבת שלא נכון להסתירדיאט ספרייט
ובכל מקרה, כדאי לנהל את כל הנושא הזה בהידברות.
אם את לא יכולה להתארח,
ואת מתארחת ונאלצת לשדר עסקים כרגיל זה לא תקין.
לא מהבחינה הזוגית ואולי גם לא מבחינה רפואית. הכי נכון שתחליטו יחד ויהיה לך מקום גם להגיד לא.
הכי נוח לא להסתירמעיין34
אבל הברכה שורה על הנסתר
במיוחד שאני יודעת שהמשפחה לא ששה מזה כי ההריונות שלי קשים ומאתגרים את כל המשפחה
סליחה, אבל עם כל הכבוד למשפחהדיאט ספרייט
לא אמור להיות להם say בנושאים של כן או לא הריון.
ואם ההריונות שלך מעמיסים עליהם (או שהם טוענים שזה מעמיס עליהם) אתם צריכים לקבל עזרה בתשלום ממקור חיצוני.
אם אתם תלויים בעזרה שלהם, הם מרגישים בנוח להביע דעתם, אם אתם מסתדרים לבד אתם יכולים להגיד להם בפה מלא- וככה אני עושה לפעמים, למרות שיש לי אהבה גדולה להורים שלי ולחמים שלי- שזה לא עניינים/לא על חשבונם/משהו בסגנון.
אני מבטיחה לך שהקשרים שלנו יפים וטובים למרות שנאמרות מילים לא פשוטות, כיוון שהן נאמרות בכנות, בחיוך ובכבוד.
כדאי אולי למתוח להם גבולות.
שלכם כזוג כלפיהם.
הכוונה שמאתגר את כל המשפחה שלימעיין34
הילדים, הבעל
מהם אני לא דורשת ולא מבקשת
והם לא אומרים לי אם להביא או לא, אבל מספיק לראות את הפרצוף או בכללי שהם לא מרוצים מהסיטואציה, זה מספיק בשביל לרצות למנוע לספר
את הפירמזיסית?רוני 1234
תרגישי טוב ❤️
ב"ה לא ברמה הזו, מקיאה פעם ביום בערךמעיין34
כל שאר היום בחילות קשות מאוד וחולשה עד כדי שאני מושבתת במיטה
מבינה אותך לגמרימחכה להריון
שהייתי בהריון בהתחלה היה לי מאוד קשה להתארח שאני על הפנים וגם רציתי למשוך עוד קצת ולא לספר עדיין..
אני חושבת שזה תלוי בהרגשה שלך ומה יעשה לך טוב הייתי נשארת שבת בבית ונניח ללכת עוד חודש חודשיים שכבר תרצו לספר
ושתרגישי יותר טוב
זו היתה השאיפה, עד שהזמינומעיין34
מותר לסרב בנימוס, רק אומרתהמקורית
אני חושבת שבעניין הזה נדרש שיח שהוא מעבר לרגיל אצלכם.
בעלך כבר לא רק הילד של ההורים שלו, ואם הוא לא מצליח להבין אותך ואת צריכה ללכת בכל מחיר, זה קצת בעייתי בעיניי האמת ואומר יותר בעדינות - בסוף זה לרעתכם כי ריצוי יכול ליצור בסוף תסיסה קשה של כעס ורגשות קשים. גם את מולו וגם את מול עצמך.
הייתי חושבת שוב אם להשאיר את זה ככה או לפתוח את זה בטיפול. לא יכול להיות שמספיק שמזמינים וחייב להגיע בכל מחיר. יש לכם חיים וחוסר ההתחשבות בך פה הוא קצת בעייתי בעיניי.
מקווה שאת קוראת בטוב♥️ ומקווה שאני מבינה את הסיטואציה נכון. הכל בדרכי נועם כמובן ולא ממקום של פתיחת חזית אבל מותר לך להרגיש לא בנח לנסוע ולכל הפחות צריך להיות פה שיח ענייני שרואה את התחושות שלך ונותן לך מקום
מסכימהשיפור
צודקת, ומתסכל כאחדמעיין34
כי זה מגיע מכיבוד הורים,אין לו עמוד שדרה מולם
ריצוי זה לא כיבוד הוריםרקאניאחרונה
זה דפוס התנהגות שדורש שינוי
אנחנו לא סיפרנורקאני
ומי שמבין שותק בנימוס
לא מפריע לי שיבינו ויסתמו
מפריע לי שישאלו וידברו על זה
אז אם אנחנו שותקים סימן שאנחנו לא רוצים עדיין לדבר על זה
כשנרצה נספר
בכל מקרה אני לא חושבת שזה נכון להתארח בכל פעם שהם מזמינים
אלא לפי מה שמתאים ומסתדר לכם ולהם
אשמח לכל טיפ לצלוח מקווה ללא הבעל🩷ניק חדש2
3 ילדים קטנים.
בייביסיטר שתגיע רק בשמונה או בתשע.
בעלי חוזר רק מחר בערב בע"ה. לא יצא לי דבר כזה.
הוא מוכן שאדחה אם לא נוח לי, ולא נוח לי. העניין שגם מחר אני עמוסה בערב עם משהו שקבעתי מזמן.
ושישי אין סיכוי
כנל מוצ"ש.
אמר שמבחינתו גם יום ראשון אבל מרגיש לי מוגזם.
בנוסף הרב אמר לו שאשים סכין או תהילים מתחת לכרית. מישהי מכירה את העניין?
מתי הילדים הולכים לישון?השם שלי
יהיה לך זמן להתארגן אחרי שהם ישנים?
אם לא, אולי למצוא מישהי שתהיה איתם אחר הצהריים, כדי שתוכלי להתארגן?
לגבי סכין, אני לא יודעת בדיוק, אבל יש משהו כזה, אם הבעל לא נמצא.
איפה הם ישנים אוליניק חדש2
בשמונה הכי מוקדם.
ופעם אחרונה כשבאתי אחרי תשע למקווה הבלנית ממש כעסה עלי
(זה היה במוצש של שבת שיוצאת מאוחר. לא ברור מתי הייתי אמורה להגיע. הסגירה היתה בעשר.)
בגלל זה אני בלחץ.
יש מקווה אחר?יהלוםנוצץ
או להתקשר מראש למקווה ולבקש לבוא בשעה מסוימת ככה ידעו מראש, מוזר שהיא כעסה עליך אם נסגר ב10 אז לבוא ב9 זה ממש הגיוני.
אישית הייתי מעדיפה לא לדחות אם למחרת יש לך משהו, חבל שתהיי בלחץ על זה.
לא מכירה את העניין עם הסכין.
יש. אוף מבאסניק חדש2
אנסה להתקשר
יש לי חברה בלנית במושב ליד אשאל אותה אם יכולה להטביל אותי באופן חד פעמי
לגבי הסכיןכחל
יודעת שיש עניין כזה (אולי מהקבלה, לא סגורה🙈) אבל יודעת שלא חייב סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל
לגבי ההתארגנות, אם מסך מעסיק אותם, הייתי נותנת מסך ומתארגנת לידם מה שאפשר
ככה שיישאר רק להתרחץ..
חולצה שלו לא תעלה עליניק חדש2
חחחחחחח
תודה אבל
חח עכשיו רואה שלא צריך ללבוש את זהכחל
אלא סוג של להתכסות עם זה מעל השמיכה
זה עניין כזה של שמירה עד שהבעל יבוא
אבל אם רב אמר לך תהילים, פשוט תשני עם תהילים- הכי פשוט🤗
תודה🩷ניק חדש2
סכין חד פעמית או חולצה של הבעל.רק לרגע 1
תודהניק חדש2
מההה? סכין או תהילים?בת מלך =)
לא שמעתי על זה.. יש למישהי כאן הסבר לעניין? ציטוט ממקור כלשהו?
יצא לי כמה פעמים לטבול כשהוא היה במילואים ולא קרוב להגיע.. לא שמעתי על הדבר הזה
בשביל שמירה ממזיקים ח"ונפש חיה.
הרי אישה אחרי טבילה היא כמו כלה
וכמו שכלה וחתן צריכים שמירה
אז ככה אישה נשואה שטובלת ובעלה לא איתה, צריכה שמירה. ובגלל זה שמה או תהילים או סכין.
אני לא מוצאת את המקור לזה עכשיו.
אני לא שמעתי על בגד של הבעל- מעניין מה המקור לזה
זה משהו קבלישלומית.
לא כולם נוהגים בזה
הבייביסיטר שאמורה לישון פה איתיניק חדש2
מאחרת לי😵💫
הזמנתי אחת אחרת שתהיה עם הילדים שעה עד שאחזור
בהצלחה לי🥵
וואי מחזקת אותך כן לנסות היוםSheela
כי נשמע ששום יום לא ככ נוח
ולגבי סכין אפשר גם לישון עם בגד של הבעל במיטה או עם תינוק
אני עוד כמה דק יוצאתניק חדש2
תודה🩷
המצווה הכי שנואה עלי. באמת.
אולי תהיה תינוקת בזכות המקווה הזה😂😂
(אני אם הבנים שמחה וצוהלת וצורחת)
סתם אני ממש בנחת עם זה ברוך השם.
תודה לכולן.
הילד קם עם תולעים אצאלהלההניק חדש2
היה פשוט סיוטניק חדש2
הילד קם עם תולעים לקחתי אותו איתי כי הוא צרח צרחות אימים.
לקחתי את חברה שלי איתי שתשגיח עליו באוטו
ירדתי במקווה הראשון היה תור של החיים לא יכולתי להשאיר אותו ברכב ככה צורח
נסענו למקווה אחר- סגור לרגל שיפוצים
במקווה השלישי הגעתי והחלקתי במדרגות🤦♀️
כאילו אלוקים רומז לי לוותר
ובסוף בעלי מעיר לי בטלפון על משהו שחשב שאמרתי
כזה מתסכל
מרגישה כועסת על הקב"ה שאחרי כל זה בסוף ככה.
אוףףףף❤️❤️❤️❤️וואלה באלה
מעריצה שלך!!!!🫂❤️סטודנטית אלופה
את מדהימה!!
אויש אבאלה סיוט!!! חיבוקקקקאוהבת את השבת
וואי איזה חוויות מטלות! 😭באתי מפעם
אמאל'ה, סיוט.
חיבוק על מה שעברת.
בטוחה שזה היה משמעותי בשמיים שהתאמצת כ"כ על מה שקשה לך.
אגב, אני באחת הטבילות הכי קשות ומסובכת שעברתי, התעברתי וממש הרגשתי שהייסורים שעברתי לפני הטבילה היו כמניעות להריון.
מהממת🩷ניק חדש2
תודה